עיצוב שמיש

אחרי למעלה מחודש, תקופת הערכת האב הטיפוס השני של APOSDLE הגיעה לסיומה וכעת אנו ניצבים מול תהליך ניתוח המידע שמתנקז בעיקר מיומני משתמש. המידע הוא איכותני (Qualitative) ומכיל רשמים, הערות, תהיות ובעיות שצריך למיין וזה לא פשוט כפי שזה אולי נשמע. הסיבה העיקרית היא שמידע איכותני, בניגוד למידע כמותי נתון להרבה פרשנויות ולא תמיד ניתן להבין ממה שאנשים כותבים מה הבעיה ואיך לקטלג אותה.

שבוע שעבר הגשתי מסמך בן 50 עמודים המתאר את ההיבטים החברתיים והאירגוניים של APOSDLE וכולל הצעות שונות ברמה אירגונית עבור חברות שיטמיעו את המערכת, ובכך חתמתי תקופה של שבעה חודשים די אינטנסיבים מלאי סימני שאלה. כאשר התחלתי את עבודת המחקר לא תיארתי לעצמי שאני אמצא את עצמי עוסק בניהול ידע, הטעמת טכנולוגיות באירגונים, למידה אקראית בזמן העבודה ועוד שלל תחומים הקשורים לפרוייקט שהקשר שלהם לאינטראקציית אדם-מחשב הוא לעיתים מקרי לגמרי.

מההתרשמות שלי בשנים האחרונות, שוק העבודה בתחום השמישות וחווית המשתמש בלונדון פורח וישנה דרישה מתמדת ליועצים ומומחים לפרוייקטים מגוונים. כהמשך ישיר לפוסט שתיאר ראיון עבודה לתפקיד מעצב חווית משתמש, הנה דוגמא למודעת דרושים טיפוסית שנותנת לדעתי פרספקטיבה טובה מאוד לדרישות התפקיד.

אחרי כמה ימים מורטי עצבים האתר חזר לפעילות הרגילה אחרי שהתקייה הראשית עם כל התכנים פשוט נעלמה מהשרת. חברת האיחסון שטרחה לענות אחרי שהמטרתי מיילים לכל כיוון ובפעם המי-יודע-כמה הבעתי מורת רוח ותסכול מרמת השירות וזמן התגובה הבלתי נסבל של בקשות תמיכה קריטיות, טענה שהתיקייה נמחקה “בצד הלקוח” או ש-”היתה בעיה”.

ספק מדור חדש ספק פורקן חד פעמי, אך יוצא לי ללקט קטעי וידאו שונים (הרצאות, הדגמות וכו’) אותם אני מקרין בהרצאות עבור סטודנטים בשביל הגיוון והמנוחה המתבקשת וזה נראה רק מתבקש שאני אשתף אותם עם קהל הקוראים. צפייה מהנה.

בשבוע שעבר התחלתי ללמד לראשונה שני קורסים חדשים כחלק משלושה מסלולים נפרדים אותם אנו מלמדים ב-Qantm כאשר הראשון נקרא Fundamentals of Interface Design ונלמד כחלק ממסלול עיצוב ותיכנות לאינטרנט, והשני נקרא Design for Interactive Entertainment ונלמד כחלק משני מסלולים נפרדים: תיכנות משחקים ותלת-מימד. מדובר בשני קורסים תיאורטים העוסקים באינטראקציית אדם-מחשב, איפיון, שמישות והיבטים רלוונטים אחרים ונלמדים במקביל לקורסים מעשיים. לאור העניין בנושא לימודים גבוהים בתחום אני שמח לתאר חלק מהפרוייקטים אותם גיבשתי עבור שני הקורסים הללו.

בידיעה שהתפרסמה אתמול באתר ZDNET מתאר מנהל מוצר במייקרוסופט כיצד בתכנון ה-User Account Control בויסטה היתה כוונה ברורה לעצבן משתמשים על ידי תיבות שיחה כחלק מהתהליך התקנה של תוכנות צד-שלישי בכדי לעודד את היצרנים שלהן לכתוב קוד בטוח יותר. אבטחת תוכנה הוא נושא חשוב מאוד, אך אי אפשר שלא לתהות האם במייקרוסופט לא יכלו לחשוב על דרך אחרת להפעיל לחץ על היצרנים במקום לעצבן במזיד את המשתמשים ולפגום בחווית השימוש שלהם?

כאשר בוחנים תכנון ממשקים, אחת האבחנות המתבקשות היא בין ממשקים שנועדו לעבודה (יישומי תפוקה) וכאלה שנועדו לבידור וכיף (משחקים). מכיוון שמדובר בממשקים, קיים לא מעט דמיון בין שני הסוגים אך גם שוני רב. את עשר הנקודות הבאות מצאתי במאמר מצוין בשם User-Centered Design in Games שנכתב על ידי חמישה עובדים ב- Microsoft Game Studios ופורסם בספר עב הכרס The Human-Computer Interaction Handbook. מדובר בנקודות כלליות יחסית וזה לא מן הנמנע שיהיו יוצאים מן הכלל (סקנד לייף למשל) אך מכיוון שהם כאלה, הם פחות רלוונטים למיפוי כולל של ההבדלים כפי שהוא מוצג כאן.

קבוצת מיקוד היא שיטת מחקר איכותנית שכיחה ומקובלת המספקת מגוון דיעות בפרק זמן קצר יחסית תוך כדי ניהול דיון מבוקר בו מנהל הדיון מכוון את השיח, מעלה נקודות להתייחסות ודואג שהאווירה תהיה פרודוקטיבית. כחלק מעבודת גילוי הדרישות המתמשכת של APOSDLE אנו עורכים בזמן האחרון מספר קבוצות מיקוד בחברות המוגדרות כקהל יעד פוטנציאלי של המערכת בכדי לשמוע מה העובדים חושבים עליה והאם היא יכולה להתאים לסביבת העבודה שלהם מבחינה אירגונית, תהליכים ואופי העבודה שלהם. לא פחות חשוב ומעניין הוא ללמוד באופן כללי איך אנשים עובדים, מתקשרים, לומדים וחולקים ידע ומידע אחד עם השני.

שלשום חזרתי מגראץ בדרום אוסטריה היכן שביצעתי ביחד עם שני קולגות תצפיות וראיונות עם אחת החברות שמהוות מקרה מבחן בעבודה על פרוייקט המחקר APOSDLE. מדובר במרכיב אחד בתהליך ההערכה של אב הטיפוס השני שיותקן בחברה בקרוב והמטרה העיקרית שלנו היתה להכיר את הסביבה האירגונית והאופן בו מתבצעת העברת ידע פורמאלית ולא פורמאלית בין העובדים. זאת היתה “הערכת טרום-התקנה” והערכה נוספת (”פוסט-התקנה”) תתבצע לאחר תקופת שימוש באב הטיפוס בכדי לבצע השוואה בין הממצאים.