עיצוב שמיש

אחרי ארבע שנים הפרוייקט האירופאי עליו עבדתי בשנתיים וחצי האחרונות במרכז לעיצוב אינטרקציית אדם-מחשב ב-City University הסתיים והגיע הזמן להמשיך הלאה. ביום שני אני מתחיל לעבוד כארכיטקט חוויית משתמש בחברת Lab49, המפתחת יישומים למגזר הפיננסי. פרק חדש נפתח.

אני מאוד שמח לבשר שבשבוע שעבר עלה לאוויר האתר User Experience Israel או בשמו המקוצר UXI. האתר הוא הבייבי של ברק דנין ויש לו מספר דודים ודודות שבניצוחו של האב הגאה עמלו בחודשים האחרונים בכדי להפוך רעיון לאתר חי ונושם.

עבודה בתחום עיצוב חווית משתמש (איפיון-תכנון ממשקים) לרוב דורשת מאיש המקצוע ללמוד ולהבין תחומים של לקוחות שלעיתים הוא יודע עליהם מעט מאוד אם הוא בכלל יודע עליהם דבר. מי שנכנס לתחום מגלה בפרוייקט הראשון שהעבודה דורשת יותר מיכולת חשיבה, פתרון בעיות ויכולת להפיק סכמות מסכים ב-Visio. היכולות הללו ואחרות מהוות אומנם את הבסיס הטכני והמחשבתי אך ישנם פרוייקטים שדורשים מאיתנו לקנות מחברת, ספרים, קלמר ומחדד ולהתחיל ללמוד מאפס את התחום של הלקוח ברמה סבירה בכדי שנוכל לעבוד איתו ובשבילו. קל מאוד למצוא את עצמנו לעיתים שואלים: "רגע, אני מאפיין ממשקים, למה אני קורא כבר יומיים על תיאוריות ניהול ידע אירגוני?". התשובה הפשוטה היא – שלטוב ולרע זה חלק מהעבודה.

אחת ההרצאות שהייתי מעביר כאשר לימדתי תואר ראשון במולטימדיה נקראה Ubiquitous Computing (מחשוב מבוזר) והתייחסה לחזון של מארק וואייזר שהיה מדען ראשי במרכז המחקר האגדי Xerox Parc ותיאר כיצד בעתיד המחשוב יהיה בלתי-נראה, מוטמע בסביבה ויקיף אותנו בגדלים שונים. כאשר סטיב ג'ובס נפנף ב-iPad שלשום החזון הזה התקדם צעד מאוד משמעותי קדימה. הדרך עוד ארוכה אבל כעת היא נראית יותר ברורה ומוחשית. תשכחו לרגע מרשימת החסרונות, הטענות והעובדה שאין לגרסה הנוכחית של המוצר מצלמה. כל אלה זניחים ולמען האמת, לא ממש מעניינים, כאשר בוחנים את ה-iPad בהקשר היסטורי רחב של אינטראקציית אדם-מחשב.

בדיקת מומחה (Expert review, Heuristic Evaluation) היא אחת השיטות המקובלות ביותר לביצוע הערכת שמישות ללא משתמשים. הרעיון פשוט – מומחה שמישות משתמש ברשימה של כללים מנחים והנחיות שמישות בכדי לאתר היכן הממשק מפר אותן. הבסיס לבדיקת מומחה הן לרוב ההיוריסטיקות הקלאסיות של ג'ייקוב נילסן שנוסחו לראשונה ב-1990. למרות שהן עדיין מאוד רלוונטיות ושימושיות, בבדיקת מומחה שערכתי בעבודה הרגשתי שאני לא יכול להתעלם מפיצ'רים חברתיים ו-SEO שלוקחים את הבדיקה מבדיקת שמישות למשהו רחב ואקטואלי יותר. עד כמה בדיקות המתמקדות אך ורק בשמישות הממשק מספקות ללקוחות באמת את מה שהם צריכים לדעת ואיפה אתם שמים את הגבול?

היום קראתי שפייסבוק עומדים להציג בפעם המי-יודע-כמה עיצוב מחודש ונראה לפעמים שהם מחליפים עיצובים בתדירות גבוהה רק בשביל לראות כמה אנשים יחתמו על עצומה חדשה שתדרוש מהם להחזיר בחזרה את העיצוב הקודם. שינויים בעיצוב הממשק, במיוחד אם הם קיצוניים ומשפיעים על הרבה אנשים, יכולים בקלות להוציא משתמשים רבים משלוותם כי כאנשים אנחנו מתרגלים לדברים ומפתחים שיגרה מתוך היכרות לאורך זמן. הצורך להסתגל יוצר מאמץ שאולי ישתלם בסופו של דבר אך תגובת הבטן כאשר אנו מגלים ששינו לנו ממשק בו אנו תלויים יכולה להיות לעיתים קרובות מרמור. נקודת המוצא שלי היא שממשק הינו דבר דינמי שתמיד ישתנה בעקבות מגוון גורמים כמו המתחרים, היכולות הטכנולוגיות, משוב מהמשתמשים, בדיקות שמישות פנימיות, הלך רוח חברתי, יעדים עסקיים ועוד ועוד. עדיין נשאלת השאלה האם אתר כמו פייסבוק שמשנה את העיצוב לעיתים קרובות משדר מקצועיות משום שהוא לא קופא על השמרים או משדר חובבנות כי הוא לא החלטי ומשנה אותו כל הזמן?

אלכס ריינט כתב אתמול על פיצ'ר פשוט ומעניין באתר של הניו-יורק פוסט שמוסיף באופן אוטומטי קישור למאמר ממנו הועתק קטע טקסט מסויים. לעיתים כאשר אנו מעתיקים פסקה מכתבה למייל או תגובה בבלוג אנו מעתיקים את הלינק ידנית ומפנים אליו למי שמעוניין לקרוא מעבר. זה לא קורה תמיד ואפשר להתווכח האם מדובר בפתרון לבעיה שלא ממש קיימת כי להעתיק קטע טקסט ואז להעתיק שוב את הקישור אליו זאת לא בדיוק פעולה שמזיעים בגללה. מה שאותי יותר מעניין זה האם זה חכם להתערב בפעולת המשתמש ולהשחיל לינק כאשר הפעולה היתה רק העתקה של קטע טקסט? מתי התערבות כזאת מבורכת ונחוצה ומתי היא יכולה להציק?

כחלק מפעילות ההקמה של אתר הבית לתחום חווית המשתמש (וסקרנות אישית) אני מאוד אעריך אם תוכלו לכתוב "את הסיפור שלכם" ואיך אתם קשורים לתחום השמישות וחווית המשתמש. הסיפור שלכם, גם אם הוא מסתכם בפסקה או שתיים בשלב זה, יעזור לנו להבין טוב יותר למי אנו יוצרים את האתר ומשם לחשוב מה הערך שהוא עשוי להציע. יכול להיות שכבר עניתם על השאלה בסקר הקוראים של ברק דנין אך אני אשמח לשמוע גם על האתגרים והבעיות שאתם נתקלים בהם במהלך העבודה והלימודים בתחום. תודה רבה.

אתמול הציגה פייסבוק שידרוג להגדרות הפרטיות של חשבון המשתמשים כך שניתן להגדיר עבור כל עדכון (סטטוס, תמונה, וידאו וכו') מי יכול לצפות בו. עד כה הגדרות הפרטיות היו פחות גמישות וניתן היה להגדיר קבוצת משתמשים או משתמשים בודדים עבור למשל אלבום תמונות, צפייה בכל עדכון מסוג כלשהו ופרטים אישיים. פייסבוק טוענים שהמטרה היא לאפשר שליטה טובה יותר בפרטיות כך שמידע אישי שאנשים מייעדים לקבוצת אנשים קטנה לא יחשף לכל העולם אך המבקרים טוענים שהתוצאה היא הפוכה בגלל שברירת המחדל היא חשיפה כוללת ולא מצומצמת. פייסבוק רוצים לחשוף את התכנים של המשתמשים אך המשתמשים במקרים רבים לא רוצים לעשות זאת. האם ניתן למצוא פתרון ברמת הממשק?

אני שמח לבשר (באיחור קליל) על ההשקה המתקרבת ובאה של אתר חדש בו אני שותף בשם UXI.co.il (קיצור של User Experience Israel) אשר יציג תכנים מקצועיים בעברית לאנשים העוסקים בתחום בהווה ובעתיד וגם לקהלי יעד נוספים כגון לקוחות פוטנציאלים שלא מודעים או מכירים מספיק טוב את הנושא של שמישות וחווית משתמש. המח והמנוע מאחורי המיזם הוא ברק דנין היקר ושמחתי להצטרף אל צוות ההקמה המונה עשרה אנשים כי כל מה שקשור לשמישות והוא בעברית מבורך. האתר יעלה בקרוב וניתן להתרשם משלבי ההקמה בבלוג שהוקם בכדי ללוות את תהליך ההקמה.