עיצוב שמיש

אני שמח להודיע שבחודשיים הקרובים אני ארצה בשני אירועים בישראל ואדבר על חוויית משתמש בהקשר של יישומים פיננסים. האירוע הראשון מאורגן על ידי FinTechIsrael ויתקיים ב-15 בספטמבר באוניברסיטת תל-אביב. האירוע השני UXI Live 2010 מאורגן על ידי האתר UXI ויערך ב-5 באוקטובר במרכז הכנסים והקונגרסים בשפיים.

ישנם לא מעט כלים ליצירת מסמכי איפיון ואבות טיפוס וכתבתי על כמה מהם בעבר (iPlotz, Axure ו-PowerPoint). הפעם אני רוצה להתייחס לכלי בו אני משתמש בחודשים האחרונים אשר לדעתי מציע למקינטושאים (בלבד) אמצעי יעיל ומאוד נח ליצירת תרשימי מסך ואבות טיפוס אינטראקטיבים בסיסיים. נא להכיר – Omnigraffle.

לא מעט אנשי חוויית משתמש, בין אם הם חדשים לתחום או וותיקים, תוהים לדעתי עד כמה ומה עליהם לדעת בכל הקשור לסביבה הטכנולוגית בה הם פועלים. מכיוון שלתחום שלנו מגיעים אנשים מרקעים מקצועיים מאוד מגוונים ישנם אלו שאכלו ושתו שורות קוד לארוחת בוקר וכאלה שהמילה "תיכנות" זרה להם ואולי אף יוצרת אצלהם רתיעה מיידית. מי שעוסק בתחום אינו חייב לבוא מרקע תיכנותי אך הוא כן צריך לדעתי להכיר את התנאים הטכנולוגים בהם הוא פועל ומעבר לכך, להבין ברמה בסיסית איך נראים הדברים מהצד של המתכנתים שיממשו את התכנון שלו.

כאשר התחלתי לכתוב את הבלוג לפני קרוב לחמש שנים בשביל לתעד את לימודי התואר השני באינטראקציית אדם-מחשב לא היה לי מושג לאן הוא יתפתח ואיזה חלק הוא ימלא בחיי המקצועיים והאישיים. כיום, אחרי 200 פוסטים וחצי עשור אני מסתכל אחורה ורואה רשימת מגוונת של מאמרים המתעדים תחומי עניין משתנים, שלוש משרות ויותר מידי זמן פנוי לפעמים.

איפיון טפסים הוא אחד החלקים השכיחים ביותר בתכנון מערכת אינטראקטיבית מכיוון שטופס הוא אמצעי הקלט האפקטיבי ביותר המאפשר לאנשים להזין מידע כתוב למערכת. באופן מהתל, המשימה נראית פשוטה ("תוקעים כמה שדות, כפתורי רדיו וכפתור submit ושלום על ישראל") אך במקרים רבים משהו שנראה פשוט דורש הרבה יותר חשיבה ותכנון מכפי שתיארנו לעצמנו בהתחלה. אחד האתגרים מולם אנו ניצבים בזמן איפיון הטופס הוא שמירה על אורך סביר שלא יעייף או יבריח את המשתמשים. סימון שדות החובה בצורה ברורה הינה תת-משימה חשובה התורמת לשמישות הטופס אך כפי שניתן לראות בטופס ההרשמה של האתר Currencies Direct ניתן לקחת את זה צעד אחד קדימה.

עבור רבים מאיתנו, Bloomberg זהו הערוץ בטלוויזיה המציג מידע פיננסי ולעולם לא נצפה בו למעלה משלוש שניות אלא אם כן הפסדנו בהתערבות וגם אז כנראה לא נחזיק מעמד יותר מעשר שניות. לעומת זאת, עבור אנשי מקצוע רבים בשוק ההון מדובר באמצעי קריטי שהוא חלק ממערכת ניטור מידע פיננסי וביצוע סחר של החברה בה הם עושים שימוש יומיומי. כפי שאפשר להתרשם מתצלום המסך, לא בדיוק מדובר בממשק שיזכה בתחרות עיצוב וככלי עבודה הוא מזכיר יותר קומביין מאשר מברג מעוצב. בשבוע שעבר התפרסם מאמר שתיאר כיצד Bloomberg בוחרת במודע לדבוק בעיצוב הממשק הארכאי של המערכת מכיוון שקהל היעד שמכיר אותו רואה בו גם סמל סטטוס. האם לעיתים רמת שמישות נמוכה תורמת לחווית המשתמש בדרכים אחרות?

אחרי ארבע שנים הפרוייקט האירופאי עליו עבדתי בשנתיים וחצי האחרונות במרכז לעיצוב אינטרקציית אדם-מחשב ב-City University הסתיים והגיע הזמן להמשיך הלאה. ביום שני אני מתחיל לעבוד כארכיטקט חוויית משתמש בחברת Lab49, המפתחת יישומים למגזר הפיננסי. פרק חדש נפתח.

אני מאוד שמח לבשר שבשבוע שעבר עלה לאוויר האתר User Experience Israel או בשמו המקוצר UXI. האתר הוא הבייבי של ברק דנין ויש לו מספר דודים ודודות שבניצוחו של האב הגאה עמלו בחודשים האחרונים בכדי להפוך רעיון לאתר חי ונושם.

עבודה בתחום עיצוב חווית משתמש (איפיון-תכנון ממשקים) לרוב דורשת מאיש המקצוע ללמוד ולהבין תחומים של לקוחות שלעיתים הוא יודע עליהם מעט מאוד אם הוא בכלל יודע עליהם דבר. מי שנכנס לתחום מגלה בפרוייקט הראשון שהעבודה דורשת יותר מיכולת חשיבה, פתרון בעיות ויכולת להפיק סכמות מסכים ב-Visio. היכולות הללו ואחרות מהוות אומנם את הבסיס הטכני והמחשבתי אך ישנם פרוייקטים שדורשים מאיתנו לקנות מחברת, ספרים, קלמר ומחדד ולהתחיל ללמוד מאפס את התחום של הלקוח ברמה סבירה בכדי שנוכל לעבוד איתו ובשבילו. קל מאוד למצוא את עצמנו לעיתים שואלים: "רגע, אני מאפיין ממשקים, למה אני קורא כבר יומיים על תיאוריות ניהול ידע אירגוני?". התשובה הפשוטה היא – שלטוב ולרע זה חלק מהעבודה.

אחת ההרצאות שהייתי מעביר כאשר לימדתי תואר ראשון במולטימדיה נקראה Ubiquitous Computing (מחשוב מבוזר) והתייחסה לחזון של מארק וואייזר שהיה מדען ראשי במרכז המחקר האגדי Xerox Parc ותיאר כיצד בעתיד המחשוב יהיה בלתי-נראה, מוטמע בסביבה ויקיף אותנו בגדלים שונים. כאשר סטיב ג'ובס נפנף ב-iPad שלשום החזון הזה התקדם צעד מאוד משמעותי קדימה. הדרך עוד ארוכה אבל כעת היא נראית יותר ברורה ומוחשית. תשכחו לרגע מרשימת החסרונות, הטענות והעובדה שאין לגרסה הנוכחית של המוצר מצלמה. כל אלה זניחים ולמען האמת, לא ממש מעניינים, כאשר בוחנים את ה-iPad בהקשר היסטורי רחב של אינטראקציית אדם-מחשב.