RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

ארכיון קטגוריית 'היבטים קוגנטיבים'

תיבת אישור או אפשרות Undo?

פורסם לראשונה באתר "חוויית משתמש ישראל" ב-13.12.11

לפני שלוש וחצי שנים פרסם אייזה רסקין מאמר תחת הכותרת Never use a warning when you mean undo בו הוא טען שאפשרות לבטל פעולה על ידי Undo טובה יותר מהצגת תיבת אישור לפני שהפעולה מבוצעת. הטענה המרכזית של רסקין היא שבני אדם מתרגלים לבצע פעולות כמו אישור או ביטול בצורה אוטומטית (Habituation) גם כאשר אנו לא מתכוונים לבצע אותן ולכן הצבת אפשרויות בתיבת אישור אינה כה אפקטיבית.

להמשך המאמר..

מחשבות על ממשקים עגולים בעקבות גוגל פלוס

השבוע גוגל השיקה באיחור לא אופנתי רשת חברתית בשם +Google ואחד הדברים שמיד צדו את עיניי היתה תצוגת קבוצות אנשי קשר כעיגולים כפי שניתן לראות בצילום המסך בראש הפוסט. השימוש במעגלים כמטפורה לקבוצת אנשים אינו מפתיע היות ו-"מעגל חברתי" הינו מונח מוכר בסוציולוגיה. עם זאת, השימוש באלמנט ממשקי עגול פחות צפוי ומקובל. הסיבה העיקרית היא שניצול מקסימלי של שטח התצוגה המרובע של מסך מחשב מחייב אותנו להשתמש בצורות מרובעות וגריד של קווים אנכיים ואופקיים. במקרה של ה-Circles בגוגל פלוס לא מדובר בממשק שלם אלא באלמנט שמעלה מספר שאלות לגבי האפקטיביות, היתרונות והחסרונות של צורות עגולות בעיצוב ממשק.

להמשך המאמר..

ממשקים לא שמישים כסמל סטטוס – מערכת Bloomberg כמקרה מבחן

עבור רבים מאיתנו, Bloomberg זהו הערוץ בטלוויזיה המציג מידע פיננסי ולעולם לא נצפה בו למעלה משלוש שניות אלא אם כן הפסדנו בהתערבות וגם אז כנראה לא נחזיק מעמד יותר מעשר שניות. לעומת זאת, עבור אנשי מקצוע רבים בשוק ההון מדובר באמצעי קריטי שהוא חלק ממערכת ניטור מידע פיננסי וביצוע סחר של החברה בה הם עושים שימוש יומיומי. כפי שאפשר להתרשם מתצלום המסך, לא בדיוק מדובר בממשק שיזכה בתחרות עיצוב וככלי עבודה הוא מזכיר יותר קומביין מאשר מברג מעוצב. בשבוע שעבר התפרסם מאמר שתיאר כיצד Bloomberg בוחרת במודע לדבוק בעיצוב הממשק הארכאי של המערכת מכיוון שקהל היעד שמכיר אותו רואה בו גם סמל סטטוס. האם לעיתים רמת שמישות נמוכה תורמת לחווית המשתמש בדרכים אחרות?

להמשך המאמר..

למה יש גלים ב-Google Wave?

מאז החשיפה של Google Wave בחודש מאי השנה אחד הדברים שעניינו אותי מעבר לקונספט ותכנון הממשק היתה ההחלטה לקרוא למוצר ולאלמנט הממשק המרכזי בו בשם Wave. המונחים בהם אנו בוחרים להשתמש בממשק קריטים לשמישות שלו משום שהם עוזרים למשתמש להבין מה הוא אמור ויכול לעשות. כאשר אנו לא מבינים או לא בטוחים לגבי המונחים בהם אנו נתקלים בממשק (שמות של כפתורים, כותרות, פקודות וכו') אנו מתקשים להבין את הממשק ולכך יש השפעה על תחושת הסיפוק שלנו, תדירות הטעויות שאנו מבצעים והיכולת שלנו לבצע פעולות במהירות מתוך תחושת שליטה. הגדרת טרמינולוגיה שמישה היא מטלה לא פשוטה בכלל והיא מבטאת את ההיוריסטיקה הבסיסית – Match Between System and the Real World או בעברית – "המערכת צריכה לדבר בשפה שהמשתמש מבין". האם זה המקרה עם הגלים ב-Google Wave?

להמשך המאמר..

טוויטר החליפו את Updates ב-Tweets – מקרה מבחן בנושא טרמינולוגיית ממשק

אתמול עודכן הממשק של טוויטר כך שבמקום המונח Updates שהופיע מתחת למספר העדכונים שהעלה המשתמש מופיעה המילה Tweets. זה שינוי מאוד קטן שאפשר ללמוד ממנו כמה דברים בכל הקשור לגיבוש טרמינולוגיה לממשק. האם מלכתחילה היה יותר נכון להשתמש במילה Tweets? מדוע בחרו להשתמש עד עכשיו במילה Updates?

להמשך המאמר..

שידרוג התוויות בג'ימייל – נצחון למודל התיקייה הסטנדרטי?

לפני מספר ימים שודרג פיצ'ר התוויות בג'ימייל וכעת הן מופיעות ברשימה קבועה מתחת לרשימת הפולדרים הבסיסית (אינבקוס, פריטים שנשלחו, טיוטות וכו') וניתן לגרור אליהן אימיילים במקום לסמן את האימייל ואז לבחור את התוויות שרוצים מתפריט נפתח. ההבדל הקונספטואלי בין תוויות לפולדרים המקובלים ביישומי מייל הוא שבעוד ניתן לשייך אימייל לתיקייה אחת ניתן לשייך מספר תוויות לאימייל בודד. כך אנו חוסכים למשתמש את העומס הקוגנטיבי הכרוך בקבלת החלטה כאשר הוא לא בטוח האם לתייק את המייל תחת "חברים", "דברים מצחיקים" או "משהו לכתוב עליו בבלוג". השדרוג האחרון של התוויות בג'ימייל מלמד שלמרות הגמישות של תוויות, כנראה שמספיק אנשים מעדיפים את מודל הפולדר המוכר המאפשר לגרור מייל לפולדר במכה אחת במקום להצמיד תווית או כמה תוויות ואז לארכב את המייל בפעולה נפרדת כדי שיאוחסן ויעלם מהאינבוקס.

להמשך המאמר..

שימוש במטפורות – ייבוא מגבלות פיזיות

בידיעה שתפרסמה היום בדה-מרקר, תואר האתר החדש של משטרת ישראל והתחנה הוירטואלית שמציעה לאנשים ממשק המעוצב כחלל פיזי מצויר הנועד להקל ההתמצאות במרחב המידע הדיגיאטלי. השימוש בידע קיים של המשתמשים בשביל לרכך את עקומת הלמידה הכרוכה בהתמודדות עם ממשק חדש הוא אחד מאבני היסוד של הממשק הגרפי, אך לאחר ארבעים שנה של תיקיות, קבצים ופחי זבל ברור שהשימוש במטפורה טומן בחובו מספר בעיות בסיסיות.

להמשך המאמר..

על טעם ועל ריח בעיצוב – האומנם?

כאשר אנשים חווים דיעה על משהו שהם קולטים באמצעות החושים שלהם (רואים, שומעים, טועמים או מריחים) ומציגים התרשמות המנוגדת או שונה מזו שלנו, אנו נוהגים לומר בפייסנות חצי דיפלומטית "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח" ומקבלים את העובדה שלא כולם שותפים לטעם שלנו. יש בכך אמת רבה כי כאינדיבידואלים, יש לנו העדפות שונות ואף על פי שאנו נולדים עם אינסטינקטים הישרדותיים (רתיעה מטעמים מרים וחמוצים למשל), לאורך השנים חלקנו מתגברים עליהם ואנו מרגילים את עצמנו להעריך למשל צלילים צורמים וטעמים חריפים שבגיל צעיר נרתענו מהם. כאשר אנו בוחנים עיצוב שגובש בכדי לשרת מטרות מוגדרות, האם עלינו לקבל בהבנה חוסר שביעות רצון כעניין של טעם שונה? לדעתי התשובה היא "לא".

להמשך המאמר..

ידע – בראש, באוויר ובעולם

ידע הוא עמוד השידרה של כל פעילות כמעט, להוציא תגובות מקריות ואינסטנקטיביות, ואנו תלויים בידע בשביל ביצוע פעולות תוך שאנו מנתחים, מפרשים, מפענחים, מסיקים, מעריכים ומקבלים החלטות. מנקודת מבט של מעצבי מערכות, הידע של אנשים מהווה סוג של מציאות נתונה בה הם צריכים להתחשב בכדי להבטיח חיכוך מינימאלי בין עולם המושגים והתהליכים של המערכת וזה הקיים בראשם של אנשים. דונלד נורמן מתייחס ל-Knowledge in the head בכדי לתאר את ההבנה של אנשים ו-Knowledge in the world בכדי להתייחס למידע ורמזים שהמערכת מציעה (תזכורות, איתותיםֿ, כיתוב וכו'). כאשר אנו מתייחסים לפעילות ותהליכים המתרחשים בין אנשים אנו מגלים שידע קיים בצורה מפוזרת באוויר (Knowledge in the air) וכי את ההבנה המשותפת הזאת לא פשוט ללכוד ולרתק לממשק.

להמשך המאמר..

עיצוב רגשי – ספר מאת דונלד נורמן

כריכת הספר עיצוב רגשי

אחרי שנים של התעסקות בפסיכולוגיה קוגנטיבית וגישה מדעית קרירה לאינטראקציית אדם-מחשב נפל לדונלד נורמן האסימון לגבי החשיבות הרבה של רגשות בכל הקשור לחווית שימוש. המסקנה פשוטה – משתמש החווה רגשות חיוביים יגלה יותר יצירתיות בהתמודדות עם בעיות ויאמין שמוצר אטרקטיבי הוא מוצר טוב יותר. זה אולי לא נשמע הגיוני אבל ממתי יש קשר בין רגשות להגיון? זאת בדיוק הנקודה.

להמשך המאמר..

הבא »