עיצוב שמיש

כפי שפרסמתי בסוף חודש שעבר, אני אעביר שתי הרצאות בנושא איפיון ממשקים פיננסים (אגב, שימוש בקוד הקופון AMIRDOTAN בהרשמה לכנס UXI Live תזכה אתכם ב-15% אחוז הנחה השווים ל-111 ש"ח).

בשבועות האחרונים כהכנה לשתי הרצאות אספתי כמה מספר נקודות אליהן אני אתייחס בהרצאות בכדי לשפוך קצת אור על שיקולי חוויית המשתמש באיפיון מערכות מידע פיננסיות. איפיון ממשקים למגזר הפיננסי דומה בהיבטים רבים לכל פרוייקט איפיון מערכת מידע מורכב תוך התייחסות לכללי שמישות ועיצוב אוניברסאלים כגון צמצום מאמץ קוגנטיבי ומניעת טעויות משתמש. עם זאת, ישנם היבטים ייחודיים יותר שמציבים לנו בו זמנית הזדמנויות ומגבלות. הנה כמה מהן.

עבור רבים מאיתנו, Bloomberg זהו הערוץ בטלוויזיה המציג מידע פיננסי ולעולם לא נצפה בו למעלה משלוש שניות אלא אם כן הפסדנו בהתערבות וגם אז כנראה לא נחזיק מעמד יותר מעשר שניות. לעומת זאת, עבור אנשי מקצוע רבים בשוק ההון מדובר באמצעי קריטי שהוא חלק ממערכת ניטור מידע פיננסי וביצוע סחר של החברה בה הם עושים שימוש יומיומי. כפי שאפשר להתרשם מתצלום המסך, לא בדיוק מדובר בממשק שיזכה בתחרות עיצוב וככלי עבודה הוא מזכיר יותר קומביין מאשר מברג מעוצב. בשבוע שעבר התפרסם מאמר שתיאר כיצד Bloomberg בוחרת במודע לדבוק בעיצוב הממשק הארכאי של המערכת מכיוון שקהל היעד שמכיר אותו רואה בו גם סמל סטטוס. האם לעיתים רמת שמישות נמוכה תורמת לחווית המשתמש בדרכים אחרות?

אחרי ארבע שנים הפרוייקט האירופאי עליו עבדתי בשנתיים וחצי האחרונות במרכז לעיצוב אינטרקציית אדם-מחשב ב-City University הסתיים והגיע הזמן להמשיך הלאה. ביום שני אני מתחיל לעבוד כארכיטקט חוויית משתמש בחברת Lab49, המפתחת יישומים למגזר הפיננסי. פרק חדש נפתח.

באמצע חודש יולי פרסמתי את הפוסט הזה בו הצגתי פרוייקט איפיון קורס מקוון בנושא פיתוח בר-קיימה עליו התחלתי לעבוד ובשבוע שעבר הוא הסתיים. אתמול פרסמתי פוסט סיכום באנגלית בבלוג של מקום העבודה שלי בו אני מתאר בקצרה את השלבים השונים בדרך למוצר הסופי. התהליך כלל שלבים ושיטות עליהם כתבתי בבלוג בעבר כמו ניתוח מתחרים, פרסונות, שימוש בפאוורפוינט ליצירת אב טיפוס מהיר ומתכלה, ויצירת אב טיפוס אינטראקטיבי ב-Axure. בשלב זה מדובר עדיין בפרוייקט פנימי של האוניברסיטה כך שאני לא יכול לפרסם את התוצאה הסופית שמוגדרת כניסוי (Pilot) אך אני אופטימי ומקווה שאוכל להוסיף קישור לאתר בקרוב.

בכנס האקדמאי, שנערך תחת הכותרת Research & Practice באופסלה (Uppsala) ליד סטוקהולם, הוצגו עשרות מחקרים בנושא אינטראקציית אדם-מחשב. אחד מהם היה מקרה מבחן בנושא שימוש בפרסונות שכתבתי עם קולגות והצגתי ביום הראשון של הכנס. במאמר תיארתי כיצד השתמשנו בפרסונות בזמן סדנת עיצוב מחדש של APOSDLE אשר נמשכה יומיים והשתתפו בה עשרים ואחד חברי פרוייקט מרקעים מקצועיים ותרבותיים שונים. אחרי שנתיים וחצי של עבודה על הפרוייקט ולאור הממצאים של בדיקות שונות הגענו למסקנה שבשביל סדנת העיצוב חשוב שחברי הפרוייקט יכירו מחדש את האנשים שאמורים להשתמש במערכת ויחשבו עליה בצורה אקטיבית מנקודת המבט שלהם תוך התחשבות בשיגרת העבודה, המגבלות, האילוצים והצרכים שלהם. הפרסונות לא היוו פתרון קסמים (והן לא אמורות להיות כזה) אך הן היו מאוד אפקטיביות לדעתי לעומת חשיבה על "המשתמש" המופשט שלא אומר לנו שום דבר.

בשבועיים האחרונים אני עובד על פרוייקט פנימי בעבודה הכולל אפיון ופיתוח של שיעור היכרות מקוון המיועד לכל הסטודנטים החדשים וסגל העובדים ב-City University ומתמודד עם אתגרים מעניינים ולא פשוטים לאור הנושא, קהל היעד ושלל שיקולים ואילוצים שונים. בין הבריף הראשוני לתכנון המפורט של המוצר ישנם לא מעט שלבים, גילויים, ניתוח מידע, תהליכי חשיבה, ניסויים ובדיקות. בפוסט הזה (ובאחרים שיבואו בעקבותיו) אני אשתף אתכם בלבטים, השיקולים והתפתחות הפרוייקט.

בין הרצאות מצאתי זמן לצלם כמה תמונות של היום הפתוח בעבודה שנמשך עד הערב. התמקדתי בעיקר בממשקי המולטי-טאץ' הפוטוגנים וניתן גם לראות את מעבדת השמישות בה נעשים מחקרים ופרוייקטים עבור לקוחות מסחריים.

הפעם האחרונה בה כתבתי על APOSDLE, פרוייקט המחקר והפיתוח בו אני מעורב מאז אוקטובר 2007, היתה לפני קרוב לחצי שנה כאשר עמלנו בקיץ על גיבוש אב הטיפוס השלישי והאחרון. העבודה היתה מאומצת ולא פשוטה מכיוון ששבעה צוותי פיתוח שונים הפזורים על פני אירופה עובדים על רכיבים שונים שאמורים לחבור יחד לכדי ממשק משתמש אחיד. לפני שבועיים אני ועמיתה מהעבודה הגענו לפגישה בגרמניה בכדי להוביל יומיים של בחינות שמישות עם שותפים שונים המעורבים בפרוייקט. מכיוון שהבחינה נעשתה בסיטואציה קבוצתית ולא עירבה משתמשים בחרנו לערוך על הסקירה על סמך כללי השמישות של ג'ייקוב נילסן ולבחון אילו קווים מנחים לעיצוב שמיש הופרו בגרסה הנוכחית של אב הטיפוס. יישום השיטה בסיטואציה חברתית לעומת סקירה הנעשית על ידי בוחן יחיד הניב מספר לקחים.

השבועות האחרונים היו מאוד עמוסים ומעניינים במרכז לעיצוב אינטראקציית אדם-מחשב ב-City University עבור הצוות המצומצם שעובד על פרוייקט המחקר APOSDLE. לאחר תקופה ממושכת של הערכת השמישות והביצועים של האב הטיפוס השני של המערכת בסביבת היעד התחלנו בעבודה אינטנסיבית על גיבוש אב הטיפוס השלישי והאחרון של המערכת לפני הגרסה הסופית שתראה אור בשנת 2010. האחריות שלנו בחודשים האחרונים היתה גיבוש חווית השימוש והבטחת השמישות של המערכת על ידי עיצוב הממשק בהתבסס על הגדרות טכניות של שבעה צוותי פיתוח נפרדים אשר הפיקו תרשימי ממשק ראשוניים אותם המשכנו לפתח ביחד איתם.

מזה למעלה משמונה חודשים אני כותב על פרוייקט המחקר מטעם האיחוד האירופאי עליו אני עובד במרכז לעיצוב אינטראקציית אדם-מחשב ב-City University ביחד עם אחד עשר גופים אירופאים שונים וכעת אני יכול להציג בפניכם את סרטון התדמית שהופק לאחרונה ומציג את הרעיון מאחורי הפרוייקט.