עיצוב שמיש

אני מאוד שמח לבשר שבשבוע שעבר עלה לאוויר האתר User Experience Israel או בשמו המקוצר UXI. האתר הוא הבייבי של ברק דנין ויש לו מספר דודים ודודות שבניצוחו של האב הגאה עמלו בחודשים האחרונים בכדי להפוך רעיון לאתר חי ונושם.

כחלק מפעילות ההקמה של אתר הבית לתחום חווית המשתמש (וסקרנות אישית) אני מאוד אעריך אם תוכלו לכתוב "את הסיפור שלכם" ואיך אתם קשורים לתחום השמישות וחווית המשתמש. הסיפור שלכם, גם אם הוא מסתכם בפסקה או שתיים בשלב זה, יעזור לנו להבין טוב יותר למי אנו יוצרים את האתר ומשם לחשוב מה הערך שהוא עשוי להציע. יכול להיות שכבר עניתם על השאלה בסקר הקוראים של ברק דנין אך אני אשמח לשמוע גם על האתגרים והבעיות שאתם נתקלים בהם במהלך העבודה והלימודים בתחום. תודה רבה.

לפני שנה בדיוק כתבתי פוסט על השכלה גבוהה שעורר דיון מאוד מעניין שהצביע בין השאר על כך שאפשרויות ההשכלה הגבוהה בישראל בכל מה שקשור למסלולים ייעודיים המתרכזים באינטרקציית אדם-מחשב מאוד מוגבלות. ישנם תארים שניים קשורים כמו הנדסת אנוש ופסיכולוגיה קוגנטיבית אך הם לא משתווים לתארים ממוקדים המוצעים בחוץ לארץ השמים את הדגש על תכנון, עיצוב ואבחון מערכות אינטראקטיביות תוך התייחסות לשיקולי אנוש וטכנולוגיה. באוניברסיטה בה למדתי לתואר שני ובה אני עובד עלה רעיון לשווק את התואר לישראלים והייתי מאוד שמח לשמוע מה אתם חושבים על סמך ההיכרות שלכם עם שוק העבודה ומוסדות הלימוד בישראל.

האירוע האחרון של ה-Usability Professionals' Association בלונדון היה סוג של מיני-יריד תעסוקה עם נציגים מהחברות הידועות בעיר בתחום עיצוב חווית משתמש וכלל פאנל מעניין, חביות פלסטיק מלאות בירה וקרח וכמובן הרבה מינגלינג, נטוורקינג וקצת שמוזינג. כמו תמיד, זאת היתה הזדמנות טובה לשים יד על הדופק של התעשייה בלונדון ולהתרשם היכן התחום פחות או יותר נמצא.

בידיעה שהתפרסמה אתמול באתר ZDNET מתאר מנהל מוצר במייקרוסופט כיצד בתכנון ה-User Account Control בויסטה היתה כוונה ברורה לעצבן משתמשים על ידי תיבות שיחה כחלק מהתהליך התקנה של תוכנות צד-שלישי בכדי לעודד את היצרנים שלהן לכתוב קוד בטוח יותר. אבטחת תוכנה הוא נושא חשוב מאוד, אך אי אפשר שלא לתהות האם במייקרוסופט לא יכלו לחשוב על דרך אחרת להפעיל לחץ על היצרנים במקום לעצבן במזיד את המשתמשים ולפגום בחווית השימוש שלהם?

כאשר בוחנים תכנון ממשקים, אחת האבחנות המתבקשות היא בין ממשקים שנועדו לעבודה (יישומי תפוקה) וכאלה שנועדו לבידור וכיף (משחקים). מכיוון שמדובר בממשקים, קיים לא מעט דמיון בין שני הסוגים אך גם שוני רב. את עשר הנקודות הבאות מצאתי במאמר מצוין בשם User-Centered Design in Games שנכתב על ידי חמישה עובדים ב- Microsoft Game Studios ופורסם בספר עב הכרס The Human-Computer Interaction Handbook. מדובר בנקודות כלליות יחסית וזה לא מן הנמנע שיהיו יוצאים מן הכלל (סקנד לייף למשל) אך מכיוון שהם כאלה, הם פחות רלוונטים למיפוי כולל של ההבדלים כפי שהוא מוצג כאן.

פשטות (Simplicity), היא עיקרון עיצובי שמצוטט פעמים רבות בהקשר של עיצוב שמיש. עומס המציב את המשתמש מול ים של אפשרויות מציב אותו בו זמנית מול ים של טעויות פוטנציאליות. ככל שמציעים לנו יותר אפשרויות בחירה יש יותר סיכוי שנצטרך להשקיע יותר מאמץ קוגנטיבי בשביל להגיע לכדי החלטה בנוגע לאפשרות הכי מתאימה, וגם אז יש סיכוי טוב שנגלה שטעינו. השאלה היא האם אנשים יהיו מוכנים לשלם את אותו סכום כסף עבור מכשיר עם מעט אפשרויות (נראות לעין) לעומת מכשיר עם הרבה אפשרויות. מה אתם חושבים?

על פי הידיעה הזאת, 47 אחוז מהשיחות למרכזי תמיכה של טלפונים סלולרים קשורות להתאמת המכשיר לשירותי אינטרנט שונים לצד שליחת הודעות עתירות מדיה (Multimedia Media Service). זה המון אנשים שלא מסוגלים לעשות משהו בלי עזרה של תומך שמחזיק להם את היד בטלפון. נשאלת השאלה – האם זה בגלל שמישות לקויה או שהטכנולוגיה פשוט מסובכת מידי ואין פתרון אחר חוץ מחונך צמוד?

בארי שוורץ הוא סוציולוג שכתב ספר בשם The Paradox of Choice: Why More Is Less בו הוא מתאר את הבעייתיות וחוסר הנחת הנובעים ממתן יותר מידי אפשרויות לאנשים בהיבטים שונים של החיים. אחרי פחות מדקה של צפייה בהרצאה שלו התחלתי לחשוב על עיקרון השמישות הידוע של ג'ייקוב נילסן: User control and freedom וכיצד הוא מתקשר להרצאה בה מדברים על מבחר ירקות במכולת, ספיד דייטינג והתייעצות עם רופא לפני ניתוח.

במפגש האחרון של קהילת פלאשו, בזמן הרצאה בנושא המלצות לתכנון ממשקים, התעורר דיון קצר סביב השאלה "האם הליכה אחר סטנדרטים מסרסת חדשנות ויוצרת קיבעון?". השאלה כמובן מאוד לגטימית אך חשוב לעשות הבחנה בין "קבעון" ל-"מצב קבוע". בעוד לראשון יש בדרך כלל קונוטציות שליליות והוא מעיד על צרות אופקים, מצב קבוע המקובל וידוע לרבים הינו משהו שתחום השמישות שואף לקדם ובצדק.