RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

ארכיון קטגוריית 'תהליכים, שיטות וכלי עבודה'

LiveView – כלי המאפשר לבדוק איפיון על מכשיר נייד

LiveView הוא כלי חינמי לשיתוף מסך בין מחשב אייפון או אייפד על פני רשת אלחוטית המאפשר לבדוק איפיונים מהמחשב על מכשיר נייד בזמן אמת. מדובר בכלי מאוד פשוט ונח שחוסך העברת קבצים ומאפשר תוך שניות לגעת באיפיון על האייפד ולהרגיש אותו על טבלט במקום לגעת במסך המחשב כל הזמן.

להמשך המאמר..

על סוסים מהירים, מחקר משתמשים וחדשנות

פורסם לראשונה באתר "חוויית משתמש ישראל" ב-24.02.11

מחקר משתמשים הינו שלב חשוב בעיצוב בו אנו מגששים, לומדים, מדברים עם אנשים שונים בכדי להבין את הבעיות אותן אנו צריכים לפתור לרוב באמצעים טכנולוגים כגון אתר אינטרנט או אפליקציה למכשיר נייד. הפיתוי לשאול אנשים מה הם רוצים גדול וטבעי אך חשוב לזכור לאורך הפרוייקט את הציטוט של תעשיין הרכב המיתולוגי הנרי פורד שאמר: "אם הייתי שואל את הלקוחות שלי מה הם רוצים, הם היו אומרים סוס מהיר יותר".

להמשך המאמר..

סטיב ג'ובס – מקור השראה אך לא מודל לחיקוי

סטיב ג'ובס שנפטר בתחילת החודש, תרם רבות בצורה ישירה ועקיפה להגדרת תחום ההתעסקות המקצועי שנקרא User Experience. הצלחת המוצרים שעל ייצורם הוא ניצח בקפדנות ואובססיביות נתנה רוח גבית אדירה למקצוע ולדעתי ישנן יותר מצגות בנושא חוויית משתמש עם צילום של אייפוד ואייפון מאשר אנשים העוסקים בתחום. עם זאת, כאשר אנו בוחנים את מתודולוגיית עיצוב מכוון-משתמש הנשענת במידה רבה על מחקר ובדיקות עם קהלי יעד והאופן בו אפל פעלה, קיימת סתירה עקרונית וראייה לכך שסטיב ג'ובס צריך להוות השראה אך לאו דווקא להיות מודל לחיקוי.

להמשך המאמר..

הסרת טקסטים מממשקים כשיטה לעידוד יצירתיות

לפני שנה וחצי פרסמתי באתר UXI מאמר בו השוואתי בין ממשקים של יישומים פיננסים ויישומים להקלטה ועריכת סאונד. המאמר הזה נולד לאחר שעשיתי שימוש בטכניקה נסיונית לעידוד יצירתיות שנולדה במקרה תוך כדי העבודה ואותה אני אתאר במאמר הנוכחי. הטכניקה המדוברת כללה הישענות על ממשקי עריכת סאונד כחלק מתהליך איפיון מערכת פיננסית בכדי לבחון את הרלוונטיות של גישות באיפיון ממשק מעולם תוכן אחר אך לא לחלוטין שונה כפי שתיארתי במאמר ב-UXI. הרעיון פשוט: בוחרים אוסף ממשקים מתחום מסויים, מסירים מהם את כל הטקסט והתייחסות לעולם התוכן בשביל לבדוק האם וכיצד הממשק, או מרכיבים שלו יכולים להתאים לעולם תוכן אחר.

להמשך המאמר..

פיתוח אב טיפוס בעזרת Omnigraffle

ישנם לא מעט כלים ליצירת מסמכי איפיון ואבות טיפוס וכתבתי על כמה מהם בעבר (iPlotz, Axure ו-PowerPoint). הפעם אני רוצה להתייחס לכלי בו אני משתמש בחודשים האחרונים אשר לדעתי מציע למקינטושאים (בלבד) אמצעי יעיל ומאוד נח ליצירת תרשימי מסך ואבות טיפוס אינטראקטיבים בסיסיים. נא להכיר – Omnigraffle.

להמשך המאמר..

מתן האפשרות לראות רק את שדות החובה בטופס – פשוט וחכם

איפיון טפסים הוא אחד החלקים השכיחים ביותר בתכנון מערכת אינטראקטיבית מכיוון שטופס הוא אמצעי הקלט האפקטיבי ביותר המאפשר לאנשים להזין מידע כתוב למערכת. באופן מהתל, המשימה נראית פשוטה ("תוקעים כמה שדות, כפתורי רדיו וכפתור submit ושלום על ישראל") אך במקרים רבים משהו שנראה פשוט דורש הרבה יותר חשיבה ותכנון מכפי שתיארנו לעצמנו בהתחלה. אחד האתגרים מולם אנו ניצבים בזמן איפיון הטופס הוא שמירה על אורך סביר שלא יעייף או יבריח את המשתמשים. סימון שדות החובה בצורה ברורה הינה תת-משימה חשובה התורמת לשמישות הטופס אך כפי שניתן לראות בטופס ההרשמה של האתר Currencies Direct ניתן לקחת את זה צעד אחד קדימה.

להמשך המאמר..

לטוב ולרע, כל פרוייקט הוא בית ספר לתחום חדש

עבודה בתחום עיצוב חווית משתמש (איפיון-תכנון ממשקים) לרוב דורשת מאיש המקצוע ללמוד ולהבין תחומים של לקוחות שלעיתים הוא יודע עליהם מעט מאוד אם הוא בכלל יודע עליהם דבר. מי שנכנס לתחום מגלה בפרוייקט הראשון שהעבודה דורשת יותר מיכולת חשיבה, פתרון בעיות ויכולת להפיק סכמות מסכים ב-Visio. היכולות הללו ואחרות מהוות אומנם את הבסיס הטכני והמחשבתי אך ישנם פרוייקטים שדורשים מאיתנו לקנות מחברת, ספרים, קלמר ומחדד ולהתחיל ללמוד מאפס את התחום של הלקוח ברמה סבירה בכדי שנוכל לעבוד איתו ובשבילו. קל מאוד למצוא את עצמנו לעיתים שואלים: "רגע, אני מאפיין ממשקים, למה אני קורא כבר יומיים על תיאוריות ניהול ידע אירגוני?". התשובה הפשוטה היא – שלטוב ולרע זה חלק מהעבודה.

להמשך המאמר..

מתי בדיקת מומחה הופכת להיות בדיקת חווית משתמש ולא רק בדיקת שמישות?

בדיקת מומחה (Expert review, Heuristic Evaluation) היא אחת השיטות המקובלות ביותר לביצוע הערכת שמישות ללא משתמשים. הרעיון פשוט – מומחה שמישות משתמש ברשימה של כללים מנחים והנחיות שמישות בכדי לאתר היכן הממשק מפר אותן. הבסיס לבדיקת מומחה הן לרוב ההיוריסטיקות הקלאסיות של ג'ייקוב נילסן שנוסחו לראשונה ב-1990. למרות שהן עדיין מאוד רלוונטיות ושימושיות, בבדיקת מומחה שערכתי בעבודה הרגשתי שאני לא יכול להתעלם מפיצ'רים חברתיים ו-SEO שלוקחים את הבדיקה מבדיקת שמישות למשהו רחב ואקטואלי יותר. עד כמה בדיקות המתמקדות אך ורק בשמישות הממשק מספקות ללקוחות באמת את מה שהם צריכים לדעת ואיפה אתם שמים את הגבול?

להמשך המאמר..

שינויים בעיצוב הממשק כל שני וחמישי – מקצוענות או חובבנות?

היום קראתי שפייסבוק עומדים להציג בפעם המי-יודע-כמה עיצוב מחודש ונראה לפעמים שהם מחליפים עיצובים בתדירות גבוהה רק בשביל לראות כמה אנשים יחתמו על עצומה חדשה שתדרוש מהם להחזיר בחזרה את העיצוב הקודם. שינויים בעיצוב הממשק, במיוחד אם הם קיצוניים ומשפיעים על הרבה אנשים, יכולים בקלות להוציא משתמשים רבים משלוותם כי כאנשים אנחנו מתרגלים לדברים ומפתחים שיגרה מתוך היכרות לאורך זמן. הצורך להסתגל יוצר מאמץ שאולי ישתלם בסופו של דבר אך תגובת הבטן כאשר אנו מגלים ששינו לנו ממשק בו אנו תלויים יכולה להיות לעיתים קרובות מרמור. נקודת המוצא שלי היא שממשק הינו דבר דינמי שתמיד ישתנה בעקבות מגוון גורמים כמו המתחרים, היכולות הטכנולוגיות, משוב מהמשתמשים, בדיקות שמישות פנימיות, הלך רוח חברתי, יעדים עסקיים ועוד ועוד. עדיין נשאלת השאלה האם אתר כמו פייסבוק שמשנה את העיצוב לעיתים קרובות משדר מקצועיות משום שהוא לא קופא על השמרים או משדר חובבנות כי הוא לא החלטי ומשנה אותו כל הזמן?

להמשך המאמר..

שידרוג הפרטיות האחרון של פייסבוק – כיצד ניתן לאזן בין אינטרסים מנוגדים של המשתמש והלקוח?

אתמול הציגה פייסבוק שידרוג להגדרות הפרטיות של חשבון המשתמשים כך שניתן להגדיר עבור כל עדכון (סטטוס, תמונה, וידאו וכו') מי יכול לצפות בו. עד כה הגדרות הפרטיות היו פחות גמישות וניתן היה להגדיר קבוצת משתמשים או משתמשים בודדים עבור למשל אלבום תמונות, צפייה בכל עדכון מסוג כלשהו ופרטים אישיים. פייסבוק טוענים שהמטרה היא לאפשר שליטה טובה יותר בפרטיות כך שמידע אישי שאנשים מייעדים לקבוצת אנשים קטנה לא יחשף לכל העולם אך המבקרים טוענים שהתוצאה היא הפוכה בגלל שברירת המחדל היא חשיפה כוללת ולא מצומצמת. פייסבוק רוצים לחשוף את התכנים של המשתמשים אך המשתמשים במקרים רבים לא רוצים לעשות זאת. האם ניתן למצוא פתרון ברמת הממשק?

להמשך המאמר..

הבא »