RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

ארכיון קטגוריית 'שמישות'

"חוויית משתמש" – עכשיו זה רשמי?

השבוע הודיע ארגון השמישות העולמי באמצעות טוויט חרישי על מיתוג מחדש ושינוי השם מ-UPA ל-UXPA. הצעד זכה לתגובות מעורבות מצד אנשים שמצד אחד רואים בו צמצום פערים מבורך עם התעשייה ועולם המושגים שלה ומצד שני אלו הרואים בו סוג של כניעה לטרנד עיקש. הדיון סביב המשמעות והוולידיות של צירוף המילים User Experience בשביל לתאר התעסקות מקצועית מגוונת ועדיין יחסית מאוד צעירה, מתקיים מזה הרבה זמן. האם "חוויית משתמש" זה מקצוע? שיקול? יעד? הצעד של ארגון השמישות העולמי בהחלט מעניק למונח "חוויית משתמש" רוח גבית חשובה כשם המתאר דיציפלינה שהיא יותר מהבטחת איכות השימוש במוצר. האם זה טוב? האם זה משנה?

להמשך המאמר..

מתן האפשרות לראות רק את שדות החובה בטופס – פשוט וחכם

איפיון טפסים הוא אחד החלקים השכיחים ביותר בתכנון מערכת אינטראקטיבית מכיוון שטופס הוא אמצעי הקלט האפקטיבי ביותר המאפשר לאנשים להזין מידע כתוב למערכת. באופן מהתל, המשימה נראית פשוטה ("תוקעים כמה שדות, כפתורי רדיו וכפתור submit ושלום על ישראל") אך במקרים רבים משהו שנראה פשוט דורש הרבה יותר חשיבה ותכנון מכפי שתיארנו לעצמנו בהתחלה. אחד האתגרים מולם אנו ניצבים בזמן איפיון הטופס הוא שמירה על אורך סביר שלא יעייף או יבריח את המשתמשים. סימון שדות החובה בצורה ברורה הינה תת-משימה חשובה התורמת לשמישות הטופס אך כפי שניתן לראות בטופס ההרשמה של האתר Currencies Direct ניתן לקחת את זה צעד אחד קדימה.

להמשך המאמר..

מתי בדיקת מומחה הופכת להיות בדיקת חווית משתמש ולא רק בדיקת שמישות?

בדיקת מומחה (Expert review, Heuristic Evaluation) היא אחת השיטות המקובלות ביותר לביצוע הערכת שמישות ללא משתמשים. הרעיון פשוט – מומחה שמישות משתמש ברשימה של כללים מנחים והנחיות שמישות בכדי לאתר היכן הממשק מפר אותן. הבסיס לבדיקת מומחה הן לרוב ההיוריסטיקות הקלאסיות של ג'ייקוב נילסן שנוסחו לראשונה ב-1990. למרות שהן עדיין מאוד רלוונטיות ושימושיות, בבדיקת מומחה שערכתי בעבודה הרגשתי שאני לא יכול להתעלם מפיצ'רים חברתיים ו-SEO שלוקחים את הבדיקה מבדיקת שמישות למשהו רחב ואקטואלי יותר. עד כמה בדיקות המתמקדות אך ורק בשמישות הממשק מספקות ללקוחות באמת את מה שהם צריכים לדעת ואיפה אתם שמים את הגבול?

להמשך המאמר..

טוויטר החליפו את Updates ב-Tweets – מקרה מבחן בנושא טרמינולוגיית ממשק

אתמול עודכן הממשק של טוויטר כך שבמקום המונח Updates שהופיע מתחת למספר העדכונים שהעלה המשתמש מופיעה המילה Tweets. זה שינוי מאוד קטן שאפשר ללמוד ממנו כמה דברים בכל הקשור לגיבוש טרמינולוגיה לממשק. האם מלכתחילה היה יותר נכון להשתמש במילה Tweets? מדוע בחרו להשתמש עד עכשיו במילה Updates?

להמשך המאמר..

האם Userfly מציע גישה פראקטית לאבחון שמישות מרחוק?

אבחון שמישות כולל מגוון שיטות המספקות מידע מסוגים שונים והיישום שלהן מותנה בגורמים כמו תקציב, זמן, גישה לקהל יעד, סוג הפרוייקט, גודל הפרוייקט, השלב בפרוייקט בו נמצאים וכו'. לצד מבחני משתמשים קלאסים ויקרים יחסית המתבצעים בסביבת מעבדה או בשטח, ישנן שיטות זולות יותר המתוארות כ-Discount Usability Evaluation ו-Budget Usability Evaluation. אלה כוללות למשל סקירת מומחה (Heuristic Evaluation) או שימוש באב טיפוס מתכלה וזול כמו Paper prototyping. בשנים האחרונות נראה שהנושא של אבחון שמישות מרחוק באינטרנט (Remote Usability Testing) צובר תאוצה עם שירותים המציעים לספק "תמונת מצב" של השימוש באתר מעבר לנתונים יבשים כמו מספר מבקרים ודפים נצפים. Userfly שהושק לפני חודש הוא האחרון שבהם.

להמשך המאמר..

זה לא פשוט להצביע (חלק ב') או – מי בא לשחק בינגו?

אתמול כתבתי על התגובות הראשונות לשמישות מערכת ההצבעה לבחירות בליכוד אך משום שלא ידעתי כיצד המערכת נראתה היה די קשה לבקר את המערכת והשתדלתי להתמקד בהעלאת שאלות ותיאור חלק מהאתגרים הכרוכים באיפיון פרוייקט שכזה. המגיב יניב מיכאלי הפנה לקישור באתר הליכוד המציג את המערכת כחלק משלב הכנת המצביעים וכעת שניתן לראות את הממשק כל מה שנותר להגיד הוא – "מי בא לשחק בינגו???"

להמשך המאמר..

זה לא פשוט להצביע

שמישות היא מידת איכות ממשק הניתן למדוד לפי מדדים בסיסיים כמו למידתיות (כמות הזמן שלוקח למשתמש להבין איך להשתמש בממשק), יעילות (המהירות בה ניתן לבצע פעולות) ומספר ואופי הטעויות שהמשתמש מבצע. העדויות שנשמעו אתמול בקשר לחווית השימוש במערכת ההצבעה לפריימריז של הליכוד מלמדות שיכול להיות שכשל שמישות בממשק היה אחד הגורמים לעיכובים כתוצאה מאי בהירות במנגנון ההצבעה. מקרה מבחן חם מהתנור.

להמשך המאמר..

האם החיפוש המתקדם של גוגל היה מתקדם מידי?

בפוסט שפורסם אתמול בבלוג הרשמי של גוגל תחת הכותרת The art of the field study, מתאר דן ראסל כיצד ממשק החיפוש המתקדם של מנוע החיפוש עוצב מחדש לאור מסקנות שעלו כתוצאה מתצפיות ומחקרים עם משתמשים. מעבר לתיאור התיקונים שנעשו בכדי לשפר את השמישות של הממשק, ראסל גם מתייחס לאתגרים הכרוכים במחקרים לצורך אבחון חווית השימוש ומזכיר לנו שאנשים טובים מאוד בלהגיד דבר אחד ולעשות דבר אחר.

להמשך המאמר..

לדבר עם המשתמשים בגובה העיניים

עיקרון השמישות השני מתוך העשרה שפותחו ב-1990 על ידי ג'ייקוב נילסן ורולף מוליך נקרא "התאמה בין המערכת והעולם האמיתי" (Match between system and the real world). הוא מתייחס לשפה הטסקטואלית והויזואלית של הממשק כאשר היעד הוא לצמצם עומס קוגנטיבי ואי וודאות על ידי שימוש במילים, מונחים וסמלים שהמשתמש אמור להבין במקום ז'ארגון מהתל. כתבה שהתפרסמה לפני מספר ימים באתר ReadWriteWeb מתארת כיצד בגוגל מנסים להפוך את קונספט ה-RSS ליותר ידידותי למשתמש על ידי שימוש בביטוי "עקוב אחר (נושא כלשהו)". בין אם זה יעבוד או לא, מדובר פה בדוגמא מובהקת לחשיבה מכוונת משתמש בכל הקשור לשפה בה הממשק מדבר.

להמשך המאמר..

סאגת נענע10 – מקרה מבחן מורכב וחשוב

חודש לאחר ההשקה של עיצוב נענע10 הכבר-לא-כל-כך-חדש ניתן להביט אחורה על ארבעה שבועות שכללו הרבה תגובות, חוות דעת, אמוציות, פוסטים, דרמה וקלחת אשר יצא לי לעקוב אחריה מקרוב הן כאיש מקצוע והן כמשתמש קבוע באחד הפורומים בנענע. מדובר במקרה מבחן מעניין בכל הקשור לאיפיון, שיווק, ניהול קשרי לקוחות, התמודדות וניהול קהילת משתמשים וותיקה, תכנון ובניה של אתר אינטרנט מאוד מורכב, עיצוב, פונקציונאליות, אסתטיקה ושמישות. הקשר בינהם הדוק ויוצר קשיים ואתגרים מגוונים.

להמשך המאמר..

הבא »