עיצוב שמיש

כפי שכתבתי בהודעת הפתיחה, אחת המטרות שלי בהקמת האתר הזה היא לתעד את מסלול הלימודים שאני אעבור בשנתיים הקרובות מתוך ראייה שהרשמים יהיו רלוונטים לאנשים שעוסקים, לומדים או רוצים להכנס לתחום. בנוסף, אני מקווה להיעזר באנשים בעלי נסיון וידע שקוראים את האתר. אתמול התחלתי את הסימסטר הראשון מתוך ארבעה הכולל קורס איפיון מערכות (Systems Specification) וקורס בנושא אינטרקציית אדם-מחשב (Human-Computer Interaction Design).

גיל פארן, מנהל תחום גרפיקה ב-Addwise, פירסם טור באתר IsraCHI בו הוא מתאר את תופעת "עיוורון באנרים" ממנה "סובלים" משתמשים רבים שמתעלמים מבאנרים תוך כדי שיטוט באתר. הטור מקיף ותמציתי ובהקשר של פרסום אינטרנטי אני לא יכול תמיד שלא לתהות האם הבעיה הרבה חמורה בישראל מאשר באתרים תוצרת חוץ.

אחד החלקים באיבחון ממשק על פי ההעקרונות של נילסן מתייחס לגמישות של ממשק מבחינת ביצוע שינויים והתאמות שיתאימו לצרכים, ליכולות ולידע של המשתמש. כמו שנאמר בלעז Customization. הסיבה פשוטה. כדי שמשתמש יוכל ליהנות מממשק ולעשות בו שימוש מהיר ונח צריך לאפשר לו (היכן שמתאפשר) לעשות שינויים ולהגדיר העדפות כך שהממשק יהיה יותר רלוונטי כלפיו. אתמול יצא לי לחוות בדיוק ההפך.

קפטולוגיה (Captology – Computers as Persuasive Technology) הוא תחום מרתק הבוחן כל טכנולוגיה אינטאקטיבית שתוכננה על מנת לשנות גישה או התנהגות. בין אם מדובר במסך תצוגה המציג לנהגים את המהירות שלהם עד למשחק שעוזר לילדים לפתח הרגלי תזונה נכונה. הזיקה לשמישות חזקה מאוד והאתגר ביצירת ממשק משכנע גדול פי שתיים היות ולא מדובר רק ביצירת ממשק שמתוכנן כך שיתאים למשתמש, אלא ממשק שישנה את המשתמש.

שנים אחרי שתחום תיכנון ועיצוב הממשק התבסס, נראה שלא מעט מעצבים מרגישים אי נוחות וגירוד מעצבן באגו כאשר מעלים בפניהם את הנושא של בדיקות שמישות כאילו מדובר בהטלת ספק פוגעת ביכולות המקצועיות שלהם. כל מתכנת יודה שזה בלתי אפשרי לכתוב תוכנה שלא צריכה דיבוג ואיתור תקלות על ידי גורם חיצוני ולא משוחד. מדוע למעצבים עדיין קשה להשלים עם המציאות הזאת?

שמישות-תרבותית היא תת-נושא מרתק בתחום השמישות. מדובר בתיכנון מערכת בצורה שתהיה מובנת, מקובלת ונכונה עבור תרבות\מדינה מסויימת. למרבה הפלא, המחקר בתחום הזה נוטה להיות מעורפל וספרות מקצועית ממוקדת כמעט ולא קיימת. "האתר המותאם תרבותית" הוא ספר שראה אור השנה ומנסה להאיר קצת אור הנושא המרתק והלא פשוט של התאמה תרבותית.

פעם אחת ולתמיד הגיע הזמן לפתור את התעלומה. מה התרגום העברי הנכון למילה Usability? שמישות? שימושיות? אולי בכלל הגיע הזמן להתפשר על שמישושיות?

שמישות אינה רק דוקטרינת נילסן הקלאסית. אסכולת קופר מציעה את גישת ה-Interaction Design הכוללת ראייה ושיטות אחרות להבטחת איכות חוויית המשתמש. הגורו, אלן קופר כתב על כך ספר.

מערכות חברתיות מציבות אתגרים חדשים בכל הקשור לעיצוב מכוון משתמש מפני שבניגוד למערכות-יחיד כמו Word, יש להן ערך מוסף חברתי חשוב שהופך את תהליך התיכנון שלהן למכוון-קהילה במקביל למכוון-משתמש. החיכוך הוא בלתי נמנע. הדילמה כבר מזמן כאן איתנו.