אחד הקורסים שאני מלמד נקרא היבטים תרבותיים (Cultural Perspectives) ובו אני מתייחס לנושא של עיצוב מכוון תרבות וכיצד הבדלי תרבות באים לידי ביטוי בעיצוב ממשק. ההשפעה קריטית ומגוונת. מסדרי עדיפויות שונים, תשתית טכנולוגית, סוג התכנים, התמונות, מטפורות ויזואליות וטקסטואליות, השפה, כיוון הקריאה ועוד ועוד. הפרוייקט המעשי המוגש בסוף הקורס הוא אתר מתפקד שעבר התאמה תרבותית מלאה. הנה שלושה מהם.
להמשך המאמר..נתקלתי ברשימת המאמרים הבאים דרך התג usability בדלישס ומדובר באוסף מעניין שנכתב על ידי עובדי החברה ומתייחס להיבטים שונים של עיצוב מכוון משתמש, קרי תהליכים, טכנולוגיה ועוד. הכל טוב ויפה, אך שתי בעיות שמישות שאפשר לתקן בשתי שניות צורמות לי בדף המאמרים של החברה ובגללן אני עדיין לא בטוח האם אני אקרא את המאמרים הבאים ואיך אני אתייחס אליהם.
להמשך המאמר..בארי שוורץ הוא סוציולוג שכתב ספר בשם The Paradox of Choice: Why More Is Less בו הוא מתאר את הבעייתיות וחוסר הנחת הנובעים ממתן יותר מידי אפשרויות לאנשים בהיבטים שונים של החיים. אחרי פחות מדקה של צפייה בהרצאה שלו התחלתי לחשוב על עיקרון השמישות הידוע של ג'ייקוב נילסן: User control and freedom וכיצד הוא מתקשר להרצאה בה מדברים על מבחר ירקות במכולת, ספיד דייטינג והתייעצות עם רופא לפני ניתוח.
להמשך המאמר..Mixi היא רשת חברתית יפנית הממחישה בצורה מצויינת כיצד מאפיינים תרבותיים משפיעים על תכנון וגישה למערכת אינטרקטיבית, במקרה הזה מערכת חברתית. בעוד בתרבות המערבית הדגש הוא על היחיד (תרבות אינדיבידואליסטית), תרבויות המזרח והמזרח הרחוק שמות את הדגש על הקולקטיב ויעדי הקבוצה.
להמשך המאמר..קונסולת המשחקים Wii של נינטנדו היא באמת משהו מיוחד. מדובר בהחדרה של קונספט ישן בממשק אדם-מחשב למיינסטרים. שליטה על מחשב בעזרת תנועות גוף (ידיים בעיקר). רוב העולם נחשף לרעיון בסרט Minority Report כאשר טום קרוז התממשק עם המחשב באמצעות כפפת חיישנים. היום יצא לי לטעום לראשונה את הטכנולוגיה ודבר אחד ברור – אני ממש לא בכושר.
להמשך המאמר..סימסטר אחרון בלימודים ואני מוצא את עצמי מתעסק בנגישות והיבטים תרבותיים-חברתיים בלונדון העתידנית. נשמע מוזר? אני בטוח.
להמשך המאמר..