עיצוב שמיש

החודש התפרסם הדו"ח השנתי הרביעי במספר של מינהל התקשורת הבריטי האחראי על הגבלות, הסדרים ותחרות בכל הקשור לאמצעי התקשורת השונים. הנתונים המעניינים שעוררו עניין תקשורתי קשורים למספר השעות בחודש שמעבירה אוכלוסיית המבוגרים (בני 65 פלוס) והנשים בשימוש באינטרנט. בקבוצות גיל מסויימות, הנשים עוקפות את הגברים ולא מעט מבוגרים מעבירים שעות מול מחשב.

ספר זה מציע סקירה מפורטת של התפיסה, התהליכים והשיטות המעורבים בעיצוב אינטראקציה בין אנשים וממשקים דיגיטאלים. מדובר לדעתי בספר חובה בכל קורס אינטראקטיב שגם אנשי מקצוע ימצאו בו שימוש.

הבטחת איכות (Quality Assurance) היא משהו יחסית מובן וברור מאליו בתהליך הפיתוח אך השקעה בשמישות עדיין צריך לשווק באגרסיביות ולצטט מקרי מבחן למנהלים שרואים בה פעמים רבות משהו אופציונאלי במקרה הטוב. אם הבטחת איכות מאוד חשובה ושמישות היא מידת איכות קריטית שבגללה מוצרים נכשלים או הופכים למובילי שוק, מדוע צריך להלחם עליה ולהצדיק אותה כאילו מדובר בתכשיר חדש ומהפכני להצמחת שיער?

אפתח בהתנצלות בפני כל מי שניסה לגשת לאתר אתמול ושלשום ונתקל במיני-פורטל שיווקי עם בחורה חייכנית. החברה בה אני מאחסן את האתר לא טרחה ליידע אותי שהיא שינתה את ה-DNS שלה והייתי צריך לגלות את זה בעצמי ולעדכן את הנתונים בחברה בה רכשתי את הדומיין. זה מצב שהיה יכול להחסך על ידי מייל אחד שהיה מודיע על השינוי אך מישהו בחברת האחסון כנראה חשב שיהיה יותר נח ויעיל לקבל מבול של אימיילים מלקוחות במצב של חצי-פאניקה שחושבים שאיזה האקר מסלובניה השתלט להם על הדומיין. תענוג. ועכשיו אפשר לחזור אל מתכונת השידורים הרגילה.

מתודולוגיית User-Centered Design המעמידה את המשתמש במרכז תהליך התכנון והפיתוח החל מהיום הראשון, יכולה להראות מעורפלת ומרתיעה עבור מי שאינו מבין במה מדובר. כאשר מעצבים עבור אנשים אי אפשר פשוט להגיד: "נחשוב, נעצב, נתכנת ונקווה לטוב" כאשר ההתייחסות אל "המשתמש" היא שתי שורות וחצי של הגדרת קהל כללית בסגנון של "צעיר ושובב" או "עסקי ומחושב". בשביל להבטיח שביעות רצון ושמישות של המוצר הסופי, אנשים אמיתיים שמייצגים את קהל היעד צריכים להיות מעורבים בתהליך לאורך כל השלבים לצד שימוש במגוון טכניקות שנועדו לאסוף מידע חשוב ולבחון את הפתרונות המוצעים ברמות פיתוח שונות.

הדו"חות הללו, הכתובים באנגלית , מאפשרים הצצה חשובה למבנה ולתוכן של דו"ח מסוג זה לצד תהליך האבחון עצמו. מלבד אחד המסכם סקירת מומחה (Heuristic evaluation), מדובר במבחני שמישות בהם היו מעורבים משתתפים מייצגים שענו על שאלונים, ראיונות ותפעלו ממשק על פי תרחישים שהוצגו להם על ידי צוות הבדיקה. הדו"חות משתנים באורך, רמת הפירוט והמוצר שנבדק אך המבנה זהה פחות או יותר וכך גם ההתייחסות לעקרונות שמישות מקובלים.

לפני מספר חודשים כשה-Microsoft Surface הושק שמחתי כי היה ברור שמעבר למוצר הספציפי הזה מדובר בתחילתה של תקופה בה טכנולוגיות אינטואיטיביות שנראו עתידיות למדי יתחילו לחלחל לאט לאט אל היום-יום. מכיוון שבהתחלה הן יהיו עדיין מאוד יקרות יחסית נראה אותן במקומות ציבוריים ולא בבתים של השכנים. הסרטון הבא מציג בר שלם שכולו מסך רב-מגע אחד גדול. זאתי דוגמא מצויינת לדעתי לפוטנציאל הרב הטמון בפיתוח יישומים עם דגש חברתי חזק שיכולים לקרב בין אנשים על ידי יצירת חוויה משותפת ומהנה.

טכנולוגיה, לפחות ברמה העקרונית, נועדה להקל על החיים שלנו על ידי כך שהיא חוסכת מאיתנו מאמצים פיזים ומנטאלים. מיחשוב מודע-הקשר (Context-aware computing) נועד להקל עלינו עוד יותר על ידי כך שהוא מבין את הסיטואציה בה אנו מתפעלים אותו ויכול לחזות את הכוונות שלנו ולפעול בהתאם. חוקרים באינטל פיתחו תוכנה שנועדה לנתח את המהות של שיחות טלפון בכדי להבין את ההקשר הרחב שלהן ולאפשר לטלפונים להבין האם אנחנו מדברים עם הבוס או חבר ולפעול בהתאם. האם אנחנו רוצים שהטלפון יתחיל לסנן עבורנו שיחות ממתינות?

בחודש אפריל השנה כתבתי פוסט בשם שמישות ואסתטיקה, ושבוע שעבר לאה אהרונוביץ פרסמה בבלוג שלה פוסט תחת אותה כותרת בו היא מעלה תהיות ומחשבות בנוגע לאיזון החמקמק בין מוצר שמיש ומוצר שנראה טוב. אני לא אחזור על הטיעונים שכבר כתבתי אך כן הייתי רוצה להתייחס לנקודה חשובה שלדעתי מתפספסת לעיתים כאשר מדברים על אסתטיקה בהקשר של שמישות – עיצוב מינימליסטי יכול להיות מאוד אסתטי.