עיצוב שמיש

לפני מספר שבועות התווסף ל-iPlayer של ה-BBC חלק בשם BBC iPlayer Labs המציע כפי שאפשר לנחש מהשם אפשרות לנסות פיצ'רים חדשים ונסיוניים שאינם כלולים בינתיים בממשק כברירת מחדל. איזורי מעבדה כאלה קיימים כבר שנים ביאהו וגוגל והם מאפשרים לאסוף מידע כמותי בכדי להעריך רעיונות לפני שהם מוצעים כברירת מחדל אם מגיעים למסקנה שאנשים מוצאים בהם שימוש ועניין. מדובר בשיטה נחה, פשוטה וזולה יחסית שמאפשרת לאסוף מידע נכבד וחשוב לאורך זמן. הסוף לבטא-טסטינג סגור ואלטיסטי?

באתר MacRumors התפרסמה ידיעה המתארת בקשת פטנט שאפל הגישה לממשק דסקטופ תלת-מימדי. לאור העובדה שממשקי דסקטופ תלת-מימדיים קיימים כגימיקים לא שמישים כבר שנים אני תוהה האם גם הפעם יהיה מדובר במקרה בו אפל תראה לכולם שאפשר גם אחרת.

אתמול כתבתי על התגובות הראשונות לשמישות מערכת ההצבעה לבחירות בליכוד אך משום שלא ידעתי כיצד המערכת נראתה היה די קשה לבקר את המערכת והשתדלתי להתמקד בהעלאת שאלות ותיאור חלק מהאתגרים הכרוכים באיפיון פרוייקט שכזה. המגיב יניב מיכאלי הפנה לקישור באתר הליכוד המציג את המערכת כחלק משלב הכנת המצביעים וכעת שניתן לראות את הממשק כל מה שנותר להגיד הוא – "מי בא לשחק בינגו???"

שמישות היא מידת איכות ממשק הניתן למדוד לפי מדדים בסיסיים כמו למידתיות (כמות הזמן שלוקח למשתמש להבין איך להשתמש בממשק), יעילות (המהירות בה ניתן לבצע פעולות) ומספר ואופי הטעויות שהמשתמש מבצע. העדויות שנשמעו אתמול בקשר לחווית השימוש במערכת ההצבעה לפריימריז של הליכוד מלמדות שיכול להיות שכשל שמישות בממשק היה אחד הגורמים לעיכובים כתוצאה מאי בהירות במנגנון ההצבעה. מקרה מבחן חם מהתנור.

כשהאייפון הושק לפני קרוב לשנה וחצי היה לי ברור שמדובר בצעד משמעותי בעיצוב ממשקים כי המכשיר הביא לצרכנים טכנולוגיה שעד אז נחשבה לאיזוטרית ויקרה ולפתע מיליוני אנשים משתמשים במחשב באמצעות מספר אצבעות במקביל. זה אולי נשמע דבר של מה בכך, אך מספיק לבלות חמש דקות בחנות היישומים לאייפון ואייפוד טאץ' בכדי להבין את הפוטנציאל ולהעריך עד כמה "עוד כמה אצבעות" יכולות ליצור הזדמנויות חדשות לצד קשיים, מגבלות ואילוצים. לאור התמיכה של חלונות 7 במולטי-טאץ' ופיתוחים כמו ה-TouchSmart של HP אנשים בתחום צריכים להתחיל לשאול את עצמם באיזו מידה הם מסוגלים לתכנן ולעצב ממשק למולטי-טאץ'.

בחודש שעבר השיקה גוגל פיצ'ר בג'ימייל המאפשר להגדיר עיצוב חלופי לממשק מתוך אוסף של אפשרויות. היתרון הגדול לדעתי קשור להנגשת הממשק למשתמשים עם מוגבלויות ראייה ודיסלקסיה המעדיפים לעיתים צבעוניות שונה מברירת המחדל (טקסט שחור על רקע ירוק, ניגודיות צבעים גבוהה וכו'). הגמישות הממשקית הזאת חשובה אך מעניין גם איך בחרו בגוגל להשיק את הפיצ'ר. בכדי להסב את תשומת לב המשתמשים לשידרוג הוא יושם בצורה גורפת ומי שהשינוי לא מצא חן בעיניו נאלץ לחפש את אפשרות השינוי וכך למעשה נחשף לפיצ'ר וגלריית האפשרויות. כשאני גיליתי לראשונה את העיצוב החדש לא היה לי מושג מהיכן הוא הגיע ולא אהבתי אותו. התעצבנתי קלות אך שמחתי לגלות שזה משהו שניתן לשנות. גם אתם?

ההכרזה של לוג'יטק היא הישג מאוד מרשים עבור כל חברה וסימן דרך חשוב בהיסטוריה של החיבור בין אנשים ומחשבים אך האם הקונספט שהוצג לראשונה לפני ארבעים שנה יפרוש עוד כמה שנים לגמלאות? האנליסט סטיב פרנטיס סבור שכן לאור החידושים של השנים האחרונות באמצעי קלט (מולטי-טאץ', תנועה) אך המנהל הראשי של לוג'יטק ממהר להזכיר לנו שבשביל פעולות מדוייקות כמו בחירת תא בטבלת אקסל אנו נמשיך לאחוז עכבר עוד שנים רבות. שיעור מצוין באמצעי קלט ואינטרקציית אדם-מחשב.