RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

טלפון מיוחד לאוכלוסיה המבוגרת נדחה על ידי חנויות בבריטניה

על פי ידיעה שפורסמה בשבוע שעבר ב-BBC, חניויות המוכרות טלפונים ניידים בבריטניה וספקיות השרות דוחות דגם המיועד לאוכלוסיה המבוגרת בטענה שהוא אינו משתלב בתוכניות השיווקיות שלהן. המכשיר שפותח על ידי החברה האוסטרית Emporia, מיועד לבני חמישים ומעלה ומציג ממשק פשוט ומוגדל עם כפתור מצוקה גדול בחלקו האחורי. לפני כחודש תיארתי טלפון הפונה אף הוא לקהל יעד מבוגר, ובמקרה ההוא היצרן גם כיוון אותו עבור אנשים צעירים יותר שרוצים מכשיר פשוט נטול כל התוספות של השנים האחרונות.

לטענת המפיץ של הטלפון בבריטניה, החנויות וספקיות השירות במיוחד גורסות שהדגם אינו מתאים למותג שלהן, וכי הן פונות בצורה בלעדית אל צרכנים צעירים ואנשי עסקים המחפשים מכשירים עתירי יכולות. אני מודה שמכשיר הטלפון המדובר נראה יותר קליני ופחות סקסי מרוב הדגמים המוצעים היום, אך אני לא רואה מדוע הוספת דגם שכזה כאופציה יפגע בדימוי של החברות המדוברות. אני לא חושב שמישהו מצפה שהוא יהיה מוצג בתור הדגם המרכזי ויכול להיות מונח לצד שאר המכשירים בחנות בכדי שאנשי מכירות ישלפו אותו ברגע המתאים.

ספקית השירות O2 טוענת להגנתה שמכשיר מיוחד כמו הדגם המדובר קצת מתנשא וכי היא פיתחה מכשיר פשוט והרבה יותר זול שיכול לספק את הצרכים של האוכלוסיה המבוגרת. המכשיר הזה אינו משווק כטלפון נגיש אלא כטלפון פשוט לאנשי עסקים.

על פי הידיעה, דגם ה-Emporia Life המופיע בקטע הוידאו המצורף מצליח מאוד באוסטריה וגרמניה כך שקהל היעד מגיב בצורה חיובית. נשאלת השאלה אם כך האם הסירוב של החברות בבריטניה מוצדק ומבוסס או מונע על ידי שיקולי תדמית יותר מאשר שיקולי כדאיות כלכלית. אפשר כמובן לטעון שפגיעה במוניטין היא פגיעה כלכלית אך אני לא משוכנע שדגם אחד שכזה יכול להשפיע בצורה משמעותית, אם בכלל, על אותן חברות שמשווקות עשרות דגמים מתקדמים. מכיוון שהיצרן טוען שהדגם מצליח באוסטריה וגרמניה אני תוהה עד כמה הבדלי התרבות משפיעים על האופן בו הוא נתפס על ידי לקוחות ומפיצים בכל מדינה.

העיצוב של המכשיר נראה לי סביר ואינו צריך להביך את החברות או את המשתמשים, אך ישנן עדויות שקשישים מעדיפים ללמוד להשתמש במכשיר רגיל מאשר לקבל דגם מיוחד. זה משהו שנכון לגבי כל אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים שברוב המקרים דוחה מוצרים שמחצינים את הצרכים הללו לסביבה, במיוחד כאשר הם לאו דווקא נראים לעין בניגוד לנכות פיזית לדוגמא. עם זאת, אני מאמין שלמרות יכולות הלמידה המרשימות של קשישים, שנוגדות את המיתוס הרווח שמדובר באנשים מאוד מקובעים, רובם המכריע אינו זקוק לשלל האפשרויות הנוצצות של הדגמים המתקדמים.

אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שכל האפשרויות הנלוות לביצוע שיחות ואולי אף שליחת הודעות טקסט אכן אינן רלוונטיות לאוכלוסיה מבוגרת, נשאלת השאלה מדוע אותם משתמשים צריכים להתמודד עם ממשק מסובך אם הם רק ישתמשו ב-15% אחוז ממה שהוא מציע. זה הזמן לציין שהמפיץ הבריטי רוצה למכור את ה-Emporia Life בסכום די גבוה של 170 פאונד, כאשר במחיר הזה ניתן לרכוש מכשיר מתקדם והחנויות עושות את החשבון שלהן שאנשים כבר יעדיפו בסכום הזה לקבל יותר אפשרויות ולאו דווקא יחשבו לטווח הארוך יותר מבחינת חוווית השימוש.

זהו סכום גבוה בשביל מכשיר פשוט שנראה כמו הדגמים הזולים המוצעים למכירה בחמישית מחיר לפעמים. להם אומנם אין לחצן מצוקה ותצוגה מוגדלת אך האם אלה באמת מצדיקים את ההפרש בעיני הלקוחות והספקים? זהו לדעתי מקרה מבחן מעניין בהקשר של טכנולוגיה נגישה בהקשר עסקי-שיווקי. מכיוון שמדובר במוצר המכוון אל קהל יחסית מצומצם, המחיר שלו צריך להיות כזה שיחזיר את ההשקעה ליצרן ושאר הגורמים המעורבים בהפצה. אם המכשיר נראה יותר מידי תפור עבור אוכלוסיית היעד הוא יכול להידחות על ידי חלק מהמשתמשים והחברות שיראו בו דגם סיעודי.

היעד הוא לאפשר לאנשים מגיל 50-60 ומעלה לעשות שימוש נח ומספק בטלפון סלולארי. אם הדגמים הקיימים מספקים את החוויה הזאת אז לא קיימת בעיה, אך קשיי ראייה וקשיים מוטורים המאפיינים אחוז נרחב מהאוכלוסיה המבוגרת יכולים להערים קשיי שימוש. למיטב ידיעתי קשיים אלה יותר קריטים מקשיים קוגנטיבים. הפתרון במקרים רבים של נגישות טמון ביכולות התאמה אישית של הממשק עבור הצרכים של המשתמש (שינוי תצוגה, דילול אפשרויות שלא נמצאות בשימוש וכו'). לדעתי לחצן מצוקה הוא פיצ'ר שכל אחד ללא הבדל גיל ומין יכול להרוויח ממנו כך שאולי צריך לבחון כיצד היישום הזה מוטמע בצורה רחבה יותר ולא לחשוב עליו רק כעל משהו שמתאים רק ל-"זקנים חסרי ישע".

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה