RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

פרוייקט אפיון ופיתוח שאני עובד עליו – שיעור היכרות מקוון בנושא פיתוח בר-קיימה

בשבועיים האחרונים אני עובד על פרוייקט פנימי בעבודה הכולל אפיון ופיתוח של שיעור היכרות מקוון המיועד לכל הסטודנטים החדשים וסגל העובדים ב-City University ומתמודד עם אתגרים מעניינים ולא פשוטים לאור הנושא, קהל היעד ושלל שיקולים ואילוצים שונים. בין הבריף הראשוני לתכנון המפורט של המוצר ישנם לא מעט שלבים, גילויים, ניתוח מידע, תהליכי חשיבה, ניסויים ובדיקות. בפוסט הזה (ובאחרים שיבואו בעקבותיו) אני אשתף אתכם בלבטים, השיקולים והתפתחות הפרוייקט.

הקדמה

פיתוח בר-קיימה (Sustainable development) הוא נושא חם בשנים האחרונות בהרבה תחומים מקצועיים ומונחים כמו Green, Environmentally-Friendly ו-Eco-Friendly הפכו לשכיחים יותר ויותר בחדשות עד כדי הייפ ובאזז וורדיות. הקו המנחה הוא ניצול משאבים בצורה חכמה תוך שימור הסביבה כך שסיפוק הצרכים שלנו בהווה לא יפגע ביכולת של דורות עתידיים לספק את הצרכים שלהם. בפועל מדובר בנושאים כמו מיחזור, צריכת אנרגיה, זיהום ופליטת פחמן דו-חמצני ויש להם השלכות על כל מיני תחומים מקצועיים החל מחקיקה, חברה, כלכלה, טכנולוגיה ורפואה. כיצד ומה מלמדים סטודנטים ועובדים באוניברסיטה על הנושא הזה באמצעות יישום מקוון בפרק זמן של חצי שעה עד שעה? זאת שאלה מצויינת שאנו מתמודדים איתה על בסיס יומי בשבועיים האחרונים.

הבריף שקיבלנו לידנו מקבוצה פנימית בתוך האוניברסיטה שאחראית על הנושא והיא למעשה הלקוח בפרוייקט היה כללי (כמו בריפים רבים) וכלל יעדי למידה ומטרות כמו עידוד מודעות לנושא, הצגת פעולות והישגי האוניברסיטה בנושא ותיאור דברים שניתן לעשות בבית ובאוניברסיטה בכדי לצמצם צריכת אנרגיה, ייצור פסולת וזיהום. המשימה שהוטלה עלינו היא לאפיין ולפתח את השיעור שאמור להיות מועבר באינטרנט בדרך כלשהי. סדרת מסכי פאוורפוינט? אפליקציה אינטראקטיבית בפלאש? אוסף של סרטוני וידאו? שילוב מופלא של כל השלושה? הכל פתוח. אנחנו עוד לא יודעים. אנו נמצאים בתפר שבין שלב המחקר והאיפיון המקדים.

אנו לומדים את הנושא, בוחנים מוצרים ושירותים מקוונים רלוונטים כמו מחשבוני צריכת אנרגיה ופליטת פחמן דו-חמצני, משחקי אסטרטגיה בנושא ניהול ערים תוך שמירה על הסביבה ואתרים המספקים מידע בכדי להעריך מהם הפתרונות האינטראקטיבים שאפשר להשתמש בהם או לשאוב מהם השראה. שתי קבוצות בעלי העניין שהמוצר מיועד להן הם סטודנטים חדשים (תואר ראשון ושני) וסגל העובדים של האוניברסיטה. אנו לומדים גם להכיר אותם באמצעות סדנאות וראיונות ודואגים שהמידע שאנו לומדים עליהם לא יעלם וילווה אותנו לאורך התהליך על ידי גיבוש פרסונות.

מה למדנו עד כה

  • הסטודנטים
  • חשוב לנו מאוד כחלק מהתהליך להבין מיהם הסטודנטים אליהם אנו מכוונים, מה הם יודעים על הנושא, מה הם לא יודעים, מה הם היו רוצים לדעת, איך הם היו רוצים לדעת ולשמוע רעיונות שיש להם שאולי נוכל להשתמש בהם. בעקבות סדנת רעיונות שערכנו עם סטודנטים מפקולטות שונות באוניברסיטה למדנו מספר דברים:
    1) ישנם סטודנטים שכבר מודעים לנושא וכאלה שהוא חשוב להם לצד כאלה שמעולם לא שמעו על המילה Sustainability וחוץ מהרעיון של מיחזור נייר לא מודעים לנושאים אחרים. כיצד השיעור יספק את הצרכים של תתי הקבוצות הללו? כיצד לא נשעמם את מי שכבר מודע לנושא ולא נרתיע את מי שלא מכיר? מהו התוכן שיעניין את כל אחת מהקבוצות הללו ומה הדרך הכי אפקטיבית להציג אותו?
    2) כל הסטודנטים שדיברנו איתם התייחסו למסלול הלימודים והקריירה העתידית שלהם. כיצד פיתוח בר-קיימה רלוונטי ללימודים שלהם? מה הידע הזה יתרום להם בעתיד כמהנדסים, אנשי היי-טק, פסיכולוגים או משפטנים? קשירת הנושא לתחומי העניין המקצועי של הסטודנטים אינו פשוט כאשר נלמדים באוניברסיטה עשרות תארים בתחומים שונים.
    3) ההיבט החברתי היה דומיננטי במהלך השיחות והדיונים וניכר שאינטראקציה עם סטודנטים אחרים תוך כדי השיעור יכולה לעודד עניין, תחרותיות, כיף ומשחקיות שאפשר לנצל.
    4) חלק נכבד מאוד מהסטודנטים באוניברסיטה אינם בריטים וישנו אלמנט רב-תרבותי חשוב שעלינו לקחת בחשבון. המילה Sustainability למשל אינה בדיוק מילה יומיומית באנגלית אז האם אנו מצפים מסטודנטית בת 18 מסין או סטודנט בן 19 מיוון להבין אותה? מהי ההשפעה שתהיה לעושר התרבותי של הסטודנטים על הטרמינולוגיה של השיעור? הדימויים? הסמלים? האינטרקציה בכלל?

  • פיתוח בר-קיימה
  • הנושא מורכב ואינו מסתכם רק במיחזור, נסיעה על אופניים לעבודה או קניית קפה מחקלאים ממדינות עולם שלישי. מהי מידת המורכבות שאפשר להעביר בשיעור היכרות? את מי היא תעניין? מה הדרך הכי אפקטיבית ומעניינת להציג את המורכבות הזאת ולספק למשתמש פרספקטיבה רחבה על הנושא? (משחק, אתגר, חידון, מולטימדיה וכו') האם תוכן מהסוג הזה צריך להיות אופציונאלי למי שמתעניין בנושא כמו סטודנטים ואנשי סגל שכבר מודעים לו ורוצים להעמיק יותר? כיצד אפשר להציג את הפרספקטיבה הרחבה הזאת תוך התייחסות לתחומים הנלמדים באוניברסיטה כך שהנושא יתפס כרלוונטי יותר עבור הסטודנטים?

  • פיתוח בר-קיימה ומוצרים אינטראקטיבים
  • אנו כמובן לא הראשונים ששואפים לעודד מודעות ולעניין אנשים בנושא תוך שימוש במדיה אינטראקטיבית. קיימים לא מעט כלים, משחקים ואפליקציות שנועדו לאפשר לאנשים לנהל אורח חיים "ירוק" יותר וללמוד על הנושא. חלקם מאפשרים למשתמשים להבין איך הם יכולים לחסוך משאבים וכסף על ידי צריכת חשמל ודלק חכמה יותר למשל. מחקר שביצעתי הניב תוצאות מעניינות אותן סיכמתי במצגת שהשתמשנו בה בסדנת הרעיונות עם סטודנטים ובה אנו עושים שימוש בזמן האיפיון. הופתעתי לגלות עד כה 17 אפליקציות "ירוקות" לאייפון שמספקות רעיונות מעניינים בעיקר בהיבט של מידע מבוסס מיקום. אילו פתרונות אינטראקטיבים קיימים אנו יכולים לאמץ או לפתח במוצר שלנו? האם אנו יכולים לשלב חלק מהם כחלק מהשיעור או להמליץ עליהם למי שמעוניין ללמוד עוד לאחר השיעור?

יותר שאלות מאשר תשובות

כפי שאפשר להתרשם מדובר בפרוייקט מורכב ולדעתי מאוד מעניין שמעמת אותנו כצוות עם נושא שעד לפני שבועיים לא ממש היינו מודעים לו ברמת מורכבות גבוהה. למרות שאנו עובדים ביחד עם מומחים בנושא שמגבשים את התכנים ומספקים את הזוית המקצועית זה בלתי נמנע שנלמד עליו בצורה ישירה ועקיפה תוך כדי תהליך האיפיון כדי שנוכל לחבר אותו עם הידע הספציפי שלנו באינטראקציית אדם-מחשב ושמישות. הפתרון שמתגבש צריך להיות מיזוג של שני התחומים הללו בצורה הרמונית שתאפשר לאנשים מרקעים שונים עם מידת היכרות שונה לחקור ולהבין את הנושא ברמות משתנות.

לא קשה לראות שבשלב זה של התהליך יש לנו הרבה יותר שאלות מאשר תשובות. אנו לומדים כל יום דברים חדשים, מנקזים את הידע על הנושא, משייפים את הפרסונות ומתחילים ליצור אבות טיפוס ראשוניים על נייר ופאוורפוינט כחלק מתהליך הגישוש ושאלת השאלות אשר יוביל לגיבוש הקונספט הסופי. אשמח לשמוע רעיונות, עצות והערות ממי שיצא לו לעבוד על פרוייקטים אינטראקטיבים בנושא הספציפי של פיתוח בר-קיימה או נושאים רלוונטים אחרים. אני אשתדל לעדכן כיצד הפרוייקט מתקדם ומקווה פעם הבאה להתייחס לקבוצת המשתמשים המשמעותית השנייה אליה מכוון השיעור – סגל העובדים באוניברסיטה. איך מאפיינים שיעור שמיועד גם לסטודנטים וגם לעובדים? מהם התכנים שעשויים לעניין את שתי הקבוצות ומהם התכנים שרלוונטים רק לאחת מהם? הרבה שאלות כבר אמרתי?

8 תגובות על “פרוייקט אפיון ופיתוח שאני עובד עליו – שיעור היכרות מקוון בנושא פיתוח בר-קיימה”

  1. 17/07/2009 בשעה 22:46 אבשלום ארליך

    שלום,
    בהחלט נשמע פרוייקט מעניין.
    מנסיוני באפיון אוכלוסיית סטודנטים – הנושא הכלכלי הוא מרכיב מאוד מרכזי ולדעתי הפרוייקט מלבד מידע – צריך שיספק ערך (גם כלכלי) משמעותי.
    הצעות מעשיות:
    א. עידוד ל"פשטות מרצון" (בפרט נגד תרבת הצריכה המערבית) – אולי חתימה על "עצומה" – להראות שיש אנשים רבים התומכים ברעיון. אולי יום שבו מתלבשים רק בבגדים משומשים וכו'
    ב. פורום (או כל ממשק אחר) קח-תן, העברת ספרים, חומר לימודי, בגדים, אופניים, מחשבים, טלפונים, ריהוט ועוד.
    ג. Car pooling לאוניברסיטה וממנה
    ד.  לוח עצות מעשיות (עם rating) לחיסכון ולקיימות.
    ה. לוח "תרומות" – בו כל אחד יכול לפרסם מהם שני הסנטים אותם הוא תרם היום/השבוע (וסיכום/החצנה של כלל התרומה).
    ו. עידוד התנדבות בקהילה בנושאי קיימות (איטום בתים לחיסכון באנרגיה, הרצאות לבתי ספר יסודיים, גינות קהילתיות וכו').
    ז. פנייה ישירה ("דלת פתוחה") לאוני' לטיפול בנושאים רלוונטים (תלונה על מזגנים שנשארים דולקים בלילה, בזבוז מים, חשמל), בקשות לקבלת חומר באופן דיגיטאלי, סוג המזון שנמכר בקפיטריה וכו'
    ח. שילוב פרוייקטים מעשיים – כמו גינה "קהילתית" בתוך האוניברסיטה.

    לסיכום – להיות מעשיים, משמעותיים ומעורבים.
    אני מחכה בקוצר רוח לשמוע מהו הכיוון בו בחרתם (וכיצד הוא התקבל). בהלצחה!

  2. 18/07/2009 בשעה 10:47 אמיר דותן

    היי אבשלום. תודה רבה על הנקודות המעניינות. חלקן עלו בסדנה שערכנו עם סטודנטים שגרמו לנו לחשוב מהן גבולות הגזרה של הפרוייקט אותו קיבלנו ומה נמצא מחוץ לתחום ההשפעה והאחריות שלנו בתור אלה שצריכים לספק יישום אינטראקטיבי. מבחינת האוניברסיטה מדובר באסטרטגיה שלמה והשיעור המקוון הוא בגדר הצעד הראשון שמספק מידע ראשוני לכל סטודנט ועובד בנוגע לנושא. הרבה דברים יכולים וצריכים לקרות לאחר מכן במסדרונות, באירועים, באתר האוניברסיטה ומקומות שונים כדי לשמור על רמת מודעות גבוהה, לעדכן, לשמוע משוב מסטודנטים ועובדים וכו'. בתור מי שאמונים על איפיון שיעור ההיכרות אנו חושבים כיצד הוא יכול להוות מקפצה וסוג של יריית פתיחה.

    אנחנו בהחלט חושבים איפה השיעור הקצר הזה משתלב בחווית הסטודנט הכוללת שנמשכת 3-4 שנים בעיקר בכדי לחשוב על תוכן רלוונטי. זה רק מתבקש למשל שבמהלך השיעור סטודנטים ועובדים יוכלו להירשם לקבוצה כלשהי בכדי לקבל עדכונים ולהיות יותר מעורבים בעתיד.

    מבחינתי האתגרים בפרוייקט הזה הם אותם אתגרים מולם אנו ניצבים בכל פרוייקט אינטראקטיב:
    1. מה מעבירים (תוכן)
    2. איך מעבירים (אינטראקציה, עיצוב מידע, מבנה וכו')

    לאור שלל האילוצים, המגבלות והיעדים זה אף פעם לא קל :-)

  3. 19/07/2009 בשעה 9:57 יונתן

    גם בעיני זה נושא מעניין וחשוב. וגם מורכב מאוד. וקיימת נטיה לפשט אותו ולהפוך אותו לאופנתי וקל לעיכול. הבעייתיות בזה, בעיני, היא שכך יכול להיווצר מצג שווא של "התנהגות ירוקה" כשבפועל המשמעות שלה קטנה ביחס לפעולות חשובות ומשמעותיות הרבה יותר שאותן צריך לבצע, ובדרך כלל אלו לא פעולות פשוטות, ולא עם תוצאה וסיפוק מיידיים. מאוד חשוב לדעתי לכוון לשם וללמד ולהטמיע את המורכבות האמיתית של הנושא. (לדוגמה – מרבית המכוניות צורכות לאורך כל חייהן פחות אנרגיה מאשר האנרגיה המושקעת בייצור שלהן. טיפול ותחזוקה נכונים של הרכב, וכפועל יוצא מזה הארכת משך החיים שלו במצב תקין יכול להיות יותר מועיל לסביבה מנסיעה ברכב היברידי. וכמובן שהם לא סותרים).
    שיהיה בהצלחה

  4. 19/07/2009 בשעה 12:22 אמיר דותן

    היי יונתן. אני מסכים. השאלה היא כיצד מעבירים את הנושא הזה בצורה אפקטיבית באמצעות יישום אינטראקטיבי תוך התחשבות בכך שפרק הזמן שמוקצב הוא קצר יחסית וכי מדובר בסוג של שיעור חובה :-)

    משחקי האסטרטגיה למשל שנתקלתי בהם הם דוגמא מצויינת לדעתי כי במקום לקרוא סדרה של נקודות או לצפות בוידאו בצורה פסיבית המשתמש מתמודד עם בעיות וצריך לתמרן משאבים תוך שהוא נחשף לבעיות ולמורכבות הנושא. ברוב המשחקים הללו המשתמש מתפקד כראש עיר שצריך להתמודד עם גידול אוכלוסייה, צריכה ודילול משאבים, הוצאות והכנסות כספיות ועוד. הפתרון האינטראקטיבי הזה שאפשר להגדיר כ-Infotainment (שילוב בין Information ו-Entertainment) עושה שימוש נכון לדעתי בטכנולוגיה בכדי להעביר מסרים חינוכיים בצורה שלא מרגישה כמו שיעור. מנגד, ישנם הרבה מחשבוני צריכת משאבים ופליטת פחמן דו-חמצני שאמורים להיות יותר מעניינים מטקסט אך אחרי השאלה החמש עשרה בה צריך למלא טופס ולציין כמה מים אתה מחמם בקומקום חשמלי כל פעם שאתה מכין כוס קפה הם נהיים די מעיקים. בעיה נוספת שנתקלתי בה היא שהתוצאה בסוף התהליך היא למשל 6.1 טון פחמן דו-חמצני לבן אדם לשנה. זה טוב? זה רע? מה עושים עם זה?

    בגלל המורכבות של הנושא אני חושב שיש פוטנציאל רב לשימוש במדיה אינטראקטיבית בכדי להעביר את הנושא, לחשוף שכבות, לעמת את המשתמשים עם אתגרים וללמד תוך כדי. כל זה צריך להיעשות כמובן תוך התחשבות במאפייני הקהל שאנגלית לדוגמא היא לא שפת אם של חלק נכבד ממנו.

  5. 21/07/2009 בשעה 21:43 ויקטור וייס

    כמי שאחראי על החינוך הסביבתי בצה"ל ומתחבט עם שאלות דומות מעניין לי מאוד לדעת מה תוציאו תחת אמתחתכם.
    כפי שציינתי גם אנחנו התחבטנו עם חלק מהשאלות.
    להלן תמצית התשובות שלנו לאתגר בצה"ל:
    א. שלב א'- תשתית ידע בסיסית שמדגישה את חשיבות הנושא ולמה כדי לפעול, בשלוב עם המלצות פרקטיות למה ניתן לעשות ברמה האישית ע"י כל אדם. בשל הזמן הקצר שעומד לרשותנו אנו מפיקים סרט קצר שמשכו כ- 10 דקות שצפוי להיות מאוד אטרקטיבי.
    שלב ב'- שילוב ההיבטים הסביבתיים בהכשרות היסוד כחלק מתוכנית הלימודים המקצועית- זה מאפשר בידול בתכנים בהתאם לאוכלוסיית היעד, העמקה ורלוונטיות כחלק בלתי נפרד מההכשרה המקצועית.
    שלב ג'- פיתוח כליםיעודיים למנהיגות סביבתית למפקדים כמחוללי שינוי בארגון.
    לסיכום: הכלי ברמה הבסיסת צריך לתת מענה למכנה המשותף של כל אדם.
    הכלי צריך להיות אטרקטיבי, מעניין ומניע לפעולה.
    בהצלחה

  6. 28/07/2009 בשעה 12:55 אמיר דותן

    היי ויקטור. אני בהחלט רואה דמיון בין הגישה שלכם לגישה של האוניברסיטה שפועלת לשילוב היבטים סביבתיים כחלק מתוכנית הלימודים כי ברור שיישום מקוון הוא בגדר טעימת היכרות כחלק ממכלול ואסטרטגיה רחבה. אחת השאלות המרכזיות שהיה חשוב לנו לענות עליה עם "הלקוח" (האוניברסיטה) היתה האם היישום נתפס כאירוע חד-פעמי עבור המשתמש או משהו שישנה אפשרות או סיבה לבקר בו שוב ואז מדובר באתר אינטרנט לכל דבר למעשה.

    לאור מחקר המשתמשים שאנו עורכים כרגע ניכר שישנם סטודנטים שמתעניינים בנושא ברמה האישית והמקצועית והוא מאוד חשוב לחלקם. בכדי לספק מענה לצרכים והיעדים שלהם אנו בוחנים רעיונות ברמת האיפיון שיגרמו להם לראות באתר מקום מפגש והתעדכנות המשלים פעילויות שונות באוניברסיטה. אנו לא מצפים מסטודנטים שלא מתעניינים בנושא לבקר באתר יותר מפעם אחת (בשאיפה) רק בכדי ללמוד את הדברים הבסיסיים ולפתח מודעות לנושא, לפעילויות האוניברסיטה והדברים שהם יכולים לעשות. מכיוון שמדובר בסטודנטים (חלקם רק בני 18-19) אנו מתחילים להבין שחשוב לשלב תוכן מכוון-קריירה בכדי להראות כיצד הנושא רלוונטי היום למגוון תחומים בתעשיות שונות.

    יהיו סטודנטים שאולי יתחילו לחשוב על ניהול אורח חיים "ירוק" יותר אך זה לא ריאלי לצפות שהיישום הזה, או הגישה הכוללת של האוניברסיטה, תגרום לכולם לעשות זאת. שלושת הפרסונות שפיתחנו מאוד עוזרות לנו למקד את התהליך על ידי כך שאנו חושבים כל הזמן מה כל אחת מהן תרצה או תרוויח מהיישום הזה. בעוד הנושא מאוד חשוב לאחת שכבר מכירה את העובדות ורוצה להיות מעורבת בנעשה באוניברסיטה, אחרת רק שמעה על מיחזור נייר ובקבוקי פלסטיק.

  7. 23/11/2009 בשעה 22:45 ענת ולירון

    אמיר שלום,
    אנחנו סטודנטיות לתואר MBA. במהלך קורס "ייזום עסקים אינטרנטיים" אנחנו מקימות עסק ירוק, המפתח אפליקציות ירוקות לפלאפונים חכמים, שצפויים להגיע לישראל בקרוב.
    נהנינו לקרוא את המסמך שלך לגבי17 האפליקציות הירוקות.
    נשמח לשמוע את דעתך לגבי תפיסת האפליקציות הירוקות בציבור הישראלי. כלומר, עד כמה לדעתך יעניין את הציבור הישראלי לרכוש אפליקציות כאלה המותאמות לאיכות הסביבה והחיים בישראל. האם מנקודת מבטך עסק כזה יכול להצליח ולהיות רווחי?
    תודה מראש!!!
    ענת ולירון

  8. 23/11/2009 בשעה 23:48 אמיר דותן

    היי ענת ולירון. אני חייב להודות שאין לי שמץ של מושג לגבי תפיסת האפילקציות הירוקות בציבור הישראלי. ההתעסקות שלי בתחום הספציפי הזה מוגבלת לעבודה עם סטודנטים מרחבי העולם במסגרת הפרוייקט עליו עבדתי בשביל האוניברסיטה. כדאי לשאול את לאה אהרונוביץ שמתעסקת בנושא בישראל ואולי תוכל לסייע http://www.greenproducts.co.il/blog

    בהצלחה!

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה