RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

עיצוב מינימליסטי, עיצוב לא אסתטי ואנטי-עיצוב

בחודש אפריל השנה כתבתי פוסט בשם שמישות ואסתטיקה, ושבוע שעבר לאה אהרונוביץ פרסמה בבלוג שלה פוסט תחת אותה כותרת בו היא מעלה תהיות ומחשבות בנוגע לאיזון החמקמק בין מוצר שמיש ומוצר שנראה טוב. אני לא אחזור על הטיעונים שכבר כתבתי אך כן הייתי רוצה להתייחס לנקודה חשובה שלדעתי מתפספסת לעיתים כאשר מדברים על אסתטיקה בהקשר של שמישות – עיצוב מינימליסטי יכול להיות מאוד אסתטי.

לא מעט פעמים כאשר מביאים דוגמאות של אתרים מאוד מצליחים (בעיקר בעידן הווב 2.0), מדובר בממשקים שנראים כאילו העיצוב שלהם היה ככל הנראה העדיפות האחרונה בתהליך. הם לא נראים יפים, מושקעים ומרשימים מבחינה ויזואלית ובגלל שהם מאוד שמישים יותר מידי קל לעשות את ההיקש הלוגי שממשק שמיש הוא ממשק שנאלצו להקריב את המראה שלו כדי שיהיה נח וכיפי לשימוש. ברמה מסויימת הנקודה הזאת נכונה כי מישהו היה מספיק חכם בשביל לא למרוח יותר מידי שכבות של צבע שיפגמו בתפקוד אך גם עיצוב מינימליסטי הוא עדיין אסתטי.

חשוב להבחין בין עיצוב מינימליסטי ועיצוב שאינו אסתטי. עיצוב אסתטי הוא כזה שנעים להסתכל עליו ובמקרה הכי גרוע הוא נסבל. עיצוב שאיננו אסתטי בגלל שילובי צבעים בעייתים וקומפוזיציה לא מאוזנת למשל לא יהיה שמיש במיוחד כי חווית השימוש בו לא תהיה חיובית. גם האתרים המינימליסטים שנראים כאילו עוצבו בזמן הפסקת פרסומות לרוב עדיין נסבלים מבחינה ויזואלית ואינם דוחים. הם אינם מושלמים, ולחלקם לא יזיקו כמה נגיעות שיעדנו את המראה הסופר-פונקציונאלי שכאילו בז למחשבה על עיצוב כלשהו. הם מבטאים בצורה טובה את העובדה שאתרים הם כלי ומכלים אנו מצפים בראש ובראשונה שיעבדו כמו שצריך ויאפשרו שימוש מהיר ונח.

האם עיצוב מינימליסטי יותר שמיש מעיצוב עמוס? סביר מאוד להניח שכן. בניגוד לפוסטר או שלט חוצות, ממשק הוא מוצר שמשתמשים בו ולא רק בוהים בו בעיניי עגל תוך כדי פליטת קריאת "ואוו" חרישית. ככזה, המראה שלו צריך להיות הרבה דברים (נעים, אמין, מגניב, שובב, עסקי) בהתאם להקשר בו הוא נוצר אך מה שמשנה בשורה התחתונה הוא מה אנשים יצליחו לעשות איתו והאם השימוש בו יענה על הצרכים ויעלה בקנה אחד עם הציפיות שלהם. עיצוב עמוס שמתרברב בצבעים, תמונות וקומפוזיציות דינמיות וחדשניות יכול להיות מרהיב ויזואלית אך ההשפעה שלו יכולה לסנוור מבחינת אופן השימוש. עם זאת, חשוב לזכור שיותר כיף ומהנה להשתמש במוצר שנראה טוב עד סביר ולכן אסתטיקה היא קריטית לשמישות.

עיצוב מינימליסטי הוא לא פחות נעים לעין מעיצוב "יותר מעוצב" אם לא יותר. היופי הוא בפשטות והכבוד לפונקציונאליות והאנשים שבאים במגע עם הממשק. משפט מפתח בכל תחום עיצובי הוא שמעצב טוב הוא זה שיודע מה להוריד ולא מה להוסיף, וזה מורגש פי כמה בעיצוב מערכות אינטראקטיביות בהן השימוש הוא מעל הכל כי אנשים באו להפיק מהן תועלת ולא לצפות בהן כאילו היו חפץ במוזיאון. אין ספק לרגע שהחזות של הממשק באלפית השנייה הראשונה בה אנו נחשפים אליו היא קריטית לביסוס דיעה. בגלל זה אסור שהממשק יראה דוחה ומרתיע.

אתרים כמו eBay ו-Facebook לא יזכו באף תחרות עיצוב אתרים ויכול מאוד להיות שהם יכולים ליהנות ממתיחת פנים עיצובית פה ושם שרק תחזק את השמישות שלהם. העובדה שאלה הם בין האתרים המצליחים ביותר באינטרנט כיום רק מוכיחה שמראה פשוט עובד וכי אנשים נמשכים בטווח הארוך לממשק שמיש ויעיל שנותן להם לעשות את מה שהם רוצים בלי להעמיס על העין ולזרוע מכשולים.

אני חושב שעיצובים כמו זה של Craigslist לוקחים את גישת האנטי-עיצוב כמה צעדים רחוק מידי. האתר המצליח הזה שנראה כמו מסד נתונים היה יכול להיות יותר נעים לשימוש עם כמה נגיעות במקומות הנכונים. הגישה לתכנים מהירה כי כל האפשרויות פרוסות מול המשתמש וברמת הממשק יכול מאוד להיות שזה הפתרון הנכון מבחינת ארכיטקטורת מידע, אך קצת צבע וכמה אייקונים לא היו גורעים מנוחות השימוש. נראה כאילו האתר לא מנסה להסתיר את הקרביים הטכנולוגים שלו ומציג לאנשים מסד נתונים כמו שזה שמתכנתים רגילים לעבוד איתו מאחורי הקלעים. Flickr הוא דוגמא טובה לדעתי לעיצוב מאוד מינימליסטי וחכם שמצליח לא להראות כמו מסד נתונים חרף המיעוט הגוגלי בצבעים וצורות. הוא מינימליסטי, אסתטי ושמיש.

העובדה שאתרים כמו Craigslist מצליחים אינה מצדיקה אנטי-עיצוב, ואם כבר היא רק מראה עד כמה הם שימושיים (בעלי תועלת וערך) עבור המשתמשים. הם אולי לא אסון שמישות מוחלט אך קצת יותר דגש על האסתטיקה שלהם תוך שמירה על מראה מינימליסטי היה יכול רק לעזור לדעתי, בייחוד בכל הקשור לארגון והצגת מידע בצורה יעילה ונחה. השמישות שלהם לא מצדיקה מבחינתי מראה של אב-טיפוס בתהליכי פיתוח שמושך יותר לכיוון של חוסר אסתטיקה מאשר מינימליסטיות אסתטית מכוונת.

עיצוב שמיש הוא אסתטי ונח לשימוש. הוא לא מאמץ את העיניים והמח יותר מידי ומאפשר לנו להרגיש שאנו יודעים מה אנחנו עושים תוך שימוש בממשק שאינו נראה כמו אוסף רנדומאלי של צבעים וצורות. אסתטיקה היא קריטית לשמישות וחווית משתמש, חשוב רק שזאת תהיה האסתטיקה המתאימה. ישנו הבדל מהותי בין גישה מינימליסטית ועיצוב דל שלוקה בחסר ונראה לא מטופל. אני לא טוען לרגע שעיצובים שנראים יותר מושקעים וחדשניים אינם יכולים להיות שמישים. אני כן טוען שיש סבירות גבוהה יותר שהם יבואו על חשבון נוחות השימוש אם לא דואגים לשמור על איזון נכון ולוודא שמעבר למוצר מרשים ויזואלית מספקים גם מוצר שאפשר להשתמש בו.

10 תגובות על “עיצוב מינימליסטי, עיצוב לא אסתטי ואנטי-עיצוב”

  1. 07/08/2007 בשעה 18:16 דפנה

    אמיר, נתקלתי בבלוג שלך וקראתי את הפוסט הנוכחי והקודם שלך בנושא שמישות ואסתטיקה, וגם את הבלוג של לאה אהרונוביץ, ואני מזדהה עם מה שאתה כותב. הזכרת שאין ברשותך מקור אקדמי לציטוט חשיבותה של האסתטיקה כחלק מן השמישות, ואוכל להפנות אותך למחקריו של נועם טרקטינסקי ו/או טליה לביא, אוניברסיטת בן גוריון, ששמות שניים מהם מובאים מתחת:
    What is beautiful is usable/N. Tractinsky, A. S. Katz and D. Ikar
    Assessing dimensions of perceived visual aesthetics of web sites/Talia Laviea and Noam Tractinsky

    אני חושבת שקיום הדילמה התמידית בין שמישות לאסתטיקה היא היא הסיבה לקיום ההתמחות בממשק משתמש. אילו ניתן היה לקבוע קווים מנחים ברורים, לא היו צריכים אותנו, היו נותנים למפתחים באשר הם את ההנחיות וההמשך ידוע…
    מומחים בתחום השמישות פותרים את הדילמה באופנים שונים, כפי שרופאים שונים פותרים מחלות סבוכות בדרכים שונות.

    בעיה אחרת שנתקלתי בה, בתחום השמישות, היא שלעיתים ההתייחסות לנושא השמישות היא כחלק מעיצוב אסתטי/גראפי, אשר מגיע בסוף תהליך הפיתוח, ולא כחלק מן האיפיון הראשוני של תהליך העבודה (Work Flow). וכאן אולי יש מקום לשאלה האם לא נעשה עוול לתיכון/תכנון/איפיון ממשק המשתמש כשהוא נבחן כ"עיצוב" ממשק משתמש?

  2. 07/08/2007 בשעה 18:36 אמיר דותן

    שלום דפנה,

    תודה רבה על ההפנייה. אני אחפש את המחקר. אני מכיר מחקר אחר של נועם טרקטינסקי באותו נושא אך בהקשר תרבותי Aesthetics and Apparent Usability: Empirically Assessing Cultural and Methodological Issues

    http://acm.org/sigchi/chi97/proceedings/paper/nt.htm

    אין ספק לדעתי שהאיזון וההתייחסות לשמישות ונגישות חייבים להתחיל מהאיפיון שלוקח את כל השיקולים בחשבון ומגדיר את המוצר לפני שכותבים שורת קוד אחת. מאפיין מוצר חייב להיות מודע לתאוריות, מקרים, היבטים קוגנטיבים וכל שאר מרכיבי השמישות בכדי להבטיח שהאיפיון יוליד מוצר מוצלח בכל הרמות (תועלת, נוחות וכו'). נסיון לכבות שריפות בשלבי הסיום הוא בלתי מתקבל על הדעת בהתחשב בעבודה שכבר נעשתה, ובמקרה הטוב יביא לכמה שינויים קוסמטים.

    אני מסכים שמומחה ממשק משתמש הוא זה שרואה את התמונה הכוללת ורואה את האסתטיקה לצד התפעול הטכני והשמישות. מעצב הממשק יהיה זה שיגשים את האיפיון ברמה הויזואלית על פי כשרונו וההנחיות שפורטו במסמך האיפיון. אלה בדרך כלל יכללו את שלד הממשק מבחינת מרכיבים וגם תיאורים יותר ספציפים כמו צבעים אם יש להם חשיבות מיוחדת מבחינה תרבותית, תאגידית וכו'.

    ברגע שהאסתטיקה נשענת על איפיון יציב שלוקח שיקולי חווית משתמש בחשבון, יש הרבה פחות סיכוי שתהיה התנגשות. לאורך התהליך אמורים להיות אבות-טיפוס שעוברים בדיקה וביקורת וממחישים את הפן הויזואלי של המוצר לצד הפן התפעולי. ברגע שנראה שישנה בעיה (באג בעיצוב) צריך לטפל בנושא בהתאם.

    המיסקונספציה לדעתי היא שמי שעוסק באיפיון ושמישות מזלזל באסתטיקה ורואה את המוצר מנקודת מבט מאוד קרה, מחושבת ואקדמאית שלא רואה מעבר לנוחות השימוש והיעילות. יכול בהחלט להיות שישנם כמה כאלה, באותה מידה שישנם מעצבים שלא רואים מעבר לפלטת הצבעים שלהם וכל מה שמעניין אותם זה שהממשק יהיה יפה, מגניב ויזכה לקריאות התלהבות מצד עמיתים. בשני המקרים מדובר בחוסר מקצועיות וראייה צרה.

  3. 14/08/2007 בשעה 8:23 צחי הררי

    שלום אמיר.

    המאמר הזה הזכיר לי את 2 המאמרים שפורסמו בקונספציה תחת הכותרת: "מתכנתים הם ממאדים, מעצבים הם מונוס":
    איך לעבוד עם מעצבים (רוית בר נור)
    ו- איך לעבוד עם מתכנתים (ירדן לוינסקי)
    כמפתח שלפעמים גם מעצב, אני נקלע לעיתים לקונפליקט עצמי בין מה שיפה למה שעובד :-)
    מציאת השילוב הנכון בין שמישות-עיצוב-פיתוח היא אכן המפתח ליצירת מוצר מושלם עד כמה שניתן.

    הזכרת את eBay כדוגמא לאתר המשלב עיצוב מינימליסטי עם שמישות.
    בדיוק בימים אלו אני עובד על עיצוב וסידור דפי מוצרים ללקוח המפעיל חנות ומוכר מוצרים ב- eBay, העיצוב אולי מינימליסטי, אך מבחינת שמישות – זה פשוט סיוט!
    יכול להיות שהקונים באתר נהנים מממשק יעיל ושמיש (לא קניתי באתר), אבל הצד השני – המוכר, נאלץ להתמודד עם ממשק מסובך שגם משתמשים מתקדמים הולכים בו לאיבוד. הדרך לפרסום מוצר למכירה עוברת דרך הרבה מדי שלבים לא פשוטים שיכול להיות שהם ריווחיים מאד עבור בעלי האתר, אך מסבכים את החיים למוכרים. את הפעולה הכי בסיסית – עדכון פרטי מוצר, חיפשנו אני והמוכר במשך כחצי שעה, כאשר בשלב כלשהו הוא אמר לי למחוק את המוצרים הקיימים ולהעלות אותם שוב עם העדכונים, מה שאומר – לשלם שוב על פרסום של כל מוצר.

    זה מביא אותי לחשוב שאולי המשוואה של "אתר פופלרי = אתר שמיש" אינה נכונה. יכול להיות שהאתר צבר פופלריות כתוצאה מפרסום אגרסיבי וכתבות מפרגנות, או שהיה שמיש בתחילת דרכו וצבר לעצמו קהל נאמנים, אך עם הגדילה הוא איבד מהשמישות.
    תרחיש הגיוני לפופולריות העכשווית הוא שהמצטרפים החדשים מגיעים לאתר ונתקלים בחומות חוסר השמישות, אך גוערים בעצמם: "כולם קונים ומוכרים ב- eBay, אם כולם יכולים גם אני יכול" ובמאמצים גדולים לומדים את הממשק. כלומר – האתר פופלרי לא בגלל שהוא שמיש אלא רק מכוח האנרציה והלחץ החברתי ואין למתקשים את האומץ לקום ולהגיד "המלך עירום" ואני לא קונה אצלו כי זה מסובך מדי.

    אותו סיפור עם מה שקורה בימים האחרונים ב- Ynet, חוץ מעומס הפרסומות המוגזם, כמעט לפני כל כתבה יש הפניה לפרסומת המשתלטת על כל המסך שרק לאחריה מופנים לכתבה עצמה. אני כל פעם מתעצבן מזה ויוצא מהאתר, רק כדי לחזור אליו לאחר כמה שעות ולהתעצבן שוב, אני מוצא לעצמי תירוצים מתירוצים שונים, כמו: "אני אקרא רק את הכותרות בדף הבית ולא אכנס לכתבות", אבל תמיד בסוף אני מתפתה ולוחץ על כתבה מעניינת רק כדי להתעצבן שוב.
    הם הצליחו "לקנות" אותי כשהיו פשוטים ומינימליסטיים, ועכשיו כשהאתר כבר מפלצת פרסומות כבדה ומייגעת אני נשאר נאמן בעל כרחי… או שמא, חסר אלטרנטיבות?

  4. 14/08/2007 בשעה 10:23 אמיר דותן

    היי צחי,

    נגעת בכמה נקודות מעניינות והזכרת לי מאמר שכתבתי בשם "SMS – לא שמיש אך כה פופלארי" http://www.amirdotan.com/blog/?p=45 . אנשים מתרגלים למערכות לא שמישות ברגע שהם מזהים בהן תועלת רבה וכאשר אין יותר מידי אלטרנטיבה אם בכלל. בלית ברירה הם יחרקו שיניים ויתמודדו עם ממשק שהיה יכול להיות יותר שמיש. את eBay הבאתי כדוגמא לאתר עם עיצוב מינימליסטי שמצליח, לא כאתר שמיש. ניסיתי פעם אחת להירשם כמוכר והחוויה היתה כל כך טראומטית שמעולם לא חזרתי לשם. אני לא יכול להעיד מעבר לכך לגבי חווית השימוש באתר.

    העניין הוא ש-eBay עלה על רעיון מבריק וחדשני שצבר תאוצה וגם אם היה צץ מתחרה עם ממשק הרבה יותר שמיש זה כבר לא היה משנה כי האתר הצליח למצב את עצמו בתור אתר המכירות הפומביות דה-פאקטו של האינטרנט. הצלחה של אתר יכולה לנבוע בין השאר משמישות אך מבחינה לוגית לא כל אתר מצליח הוא שיא השמישות כפי שתיארת. שמישות גבוהה יכולה לתרום להצלחה אך היא לא תפגע בה. יכול להיות שלאתר מצליח יש איקס מנויים והוא לא ממש שמיש כמו שהוא יכול להיות. הראייה שלי היא שעם ממשק יותר שמיש הוא היה משיג איקס כפול 2 מנויים, כך שגם ההצלחה היא יחסית.

    לגבי הנקודה האחרונה אני מאוד מזדהה עם מה שאתה מתאר. יש פה עניין של הרגל וזה לא תמיד פשוט לנטוש אתר ולחפש אלטרנטיבה ראויה בייחוד כשמדובר באתר שפותחים איתו את הבוקר. עם כל הבעייתיות של האתר הוא עדיין עדיף מבחינתי על המתחרים המובילים וממש אין לי כח לחפש איזה אתר איזוטרי ואיכותי שמספק את אותה סחורה.

  5. 25/08/2007 בשעה 11:06 עומר

    שלום אמיר

    כתבה נכונה ומדויקת.
    רציתי להוסיף את עניין הממשק הטקסטואלי לעומת הממשק הגרפי.
    ממשק בבסיסו צריך להיות שקוף. ככל שהממשק שקוף יותר כך הוא מוצלח יותר עבור הלקוח שבא לעשות את העבודה במינימום מאמץ ומחשבה על התווך.
    ממשקים מודרנים נוטים באופן מוגזם להוסיף אייקונים וצורות גרפיות על המסך שהופכות אותו ליפה יותר ויזואלית אך גורמות ללקוח לחשוב כל פעם מאית שניה על תרגום מה שהוא רואה סימבולית לשפה אנושית.
    שפה היא הקוד של העולם והטקסט כמייצגה הוא כמעט שקוף לחלוטין. כשאנו קוראים טקסט אנו מקמפלים את העולם בצורה הקצרה וחסרת התיווך ביותר.
    לכן שלושת הממשקים הטובים ביותר הם גוגל, נוקיה הישן, והאייפוד שהם טקסטואלים נטו, ומשום כך יש להם את היכולת להפצה פופולרית הגבוהה ביותר.
    הצעד הבא בממשקים יהיה לעניות דעתי טקסטואלי גרפי, מה שאומר פיסול טקסטים במרחב כמו ממשקי המסעדות עם מסך המגע בעלי הכפתורים הטקסטואלים.

    עומר

  6. 25/08/2007 בשעה 11:33 אמיר דותן

    היי עומר,

    אני מסכים ברמת העיקרון עם הניתוח שלך בין ממשק טקסטואלי וגרפי, בייחוד בכל הקשור ביכולת הקוגנטיבית לפרש את המשמעות של כיתוב מול סמל. מעבר לערך הויזואלי-אסתטי ראוי לציין ששימוש באייקונים הוא פעמים רבות אילוץ כתוצאה משטח התצוגה וסך האפשרויות שהממשק מציע.

    שלושת הדוגמאות שציינת מתייחסות לממשקים די קטנים בהיקף ולכן גישה טקסטואלית עובדת בהם טוב. אתה יכול לדמיין איך היה נראה התפריט של וורד אם הוא היה מורכב רק ממילים? במקרים מסויימים זאת לא היתה רק מילה אחת, ויותר נח ואקפטיבי להעביר רעיונות על ידי כמה פיקסלים.

    ממשק עמוס בטקסט כמו Craigslist הוא לא פחות מציק בעין מאחד שעמוס באייקונים, ויש משהו בסמלים קטנים ונחמדים שעוזר לרכך את הממשק בעין. היתרון הנוסף של אייקונים הוא שהם יכולים להיות אוניברסאלים במידה מסויימת (ע"ע תמרורים) ולכן יכולים לחסוך שימוש בשפה זו או אחרת כאשר קהל היעד הוא בין-לאומי.

    פיסול טקסטים במרחב כפי שאתה מתאר נשמע שילוב מעניין של ויזואלי ואינפורמטיבי אך הוא לא תופס לגבי תצוגות קטנות והן משמשות לתצוגת הרבה מאוד ממשקים כיום.

  7. 01/09/2007 בשעה 1:39 עדי

    בדיוק היום נתקלתי בראיון עם מייסד PlentOfFish.com, לפיו עיצוב מכוער מוכר טוב יותר:
    http://scobleizer.com/2006/03/04/the-role-of-anti-marketing-design

  8. 01/09/2007 בשעה 10:42 אמיר דותן

    תודה על הלינק עדי. אני קורא לזה "אנטי-עיצוב" והוא קורא לזה "אנטי-שיווק" ומספק גם אידיאולוגיה שאני פחות מסכים איתה.

    He says he designed his site to be easy to use, fast to load, and uncluttered, but he didn’t pick pretty colors or fonts

    זאתי לדעתי נקודת המפתח בעיצוב אתרים אך אני לא חושב שקצת מגע אסתטי מתנגש עם השאיפה הזאת לפשטות, קלות שימוש וטעינה מהירה. הטענה המרכזית שמועלת בראיון היא שאנשים באיזשהו מקום נרתעים ממוצרים מושקעים שמריחים כמו קמפיין שיווקי ולכן אתרים עם עיצוב-גרילה ספונטני זוכים לאהדה רבה כי הם נראים יותר אותנטים בצורה מסויימת.

    יש בטענה הזאת משהו, בייחוד כשחושבים על גוגל, כי מתקבל הרושם שמה שבאמת חשוב למקימי האתר הוא המשתמש ומה שהאתר מציע לו בצורה הכי מתחשבת ולא מתייפייפת. עדיין, אני מאמין שאסתטיקה מינימאלית יכולה רק לחזק ממשק תוך שמירה על פאסון סופר-פונקציונאלי. עיצוב מחושב לא חייב לכלול שימוש בתמונות גדולות באיכות גבוהה, שלל צבעים ועימוד מתוחכם. הדרישה המינימאלית היא שהעיצוב ישרה אמינות ויהיה נעים לעין לדעתי. זה הכל.

  9. 01/09/2007 בשעה 13:09 עדי

    למעשה גוגל משקיעים לא מעט באסתטיקה – תראה כמה מושקע הלוגו המתחלף שלהם.

  10. 04/09/2007 בשעה 11:45 אמיר דותן

    דוגמא טובה עדי. האסתטיקה של גוגל היא מינימאליסטית ועובדת טוב מאוד. בניגוד לאתרים שבאמת נטולי עיצוב, מדובר כאן בחשיבה ברורה ומאוד מודעת. החזות של האתר היא חלק מאוד משמעותי מהדימוי הצעיר, המגניב והשובב של התאגיד הענק הזה שעושה שימוש חכם בצבעים ואיורים בשביל לסגל לעצמו חזות הכי לא מאיימת בעולם. משחקי הלוגו שהפכו לסוג של אייקון תרבותי רק מעודדים את התפיסה שמדובר בחברה שאפילו לא חוששת להשתעשע עם הלוגו הקדוש שלה בשביל להעלות חיוכים על פני הגולשים. האתסטיקה הגוגלית הפכה כבר מזמן למושג בפני עצמו ודי בצדק.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה