RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

מה הסיפור שלכם? איך אתם קשורים לתחום עיצוב חווית המשתמש?

כחלק מפעילות ההקמה של אתר הבית לתחום חווית המשתמש (וסקרנות אישית) אני מאוד אעריך אם תוכלו לכתוב "את הסיפור שלכם" ואיך אתם קשורים לתחום השמישות וחווית המשתמש. הסיפור שלכם, גם אם הוא מסתכם בפסקה או שתיים בשלב זה, יעזור לנו להבין טוב יותר למי אנו יוצרים את האתר ומשם לחשוב מה הערך שהוא עשוי להציע. יכול להיות שכבר עניתם על השאלה בסקר הקוראים של ברק דנין אך אני אשמח לשמוע גם על האתגרים והבעיות שאתם נתקלים בהם במהלך העבודה והלימודים בתחום. תודה רבה.

הסיפור שלי:

נהייתי מודע לעיסוק בשמישות כתחום מקצועי בשנה השנייה של לימודי תואר ראשון במולטימדיה בשנת 2003 אחרי שעסקתי בתיכנות ועיצוב אתרים במשך שלוש שנים. המרצה הראשי שלי באותה שנה היה איש שמישות והסיפורים שלו על מחקרי משתמשים ובדיקות שמישות שהוא ביצע עבור ה-BBC ו-Sky היו מרתקים ולאט לאט החלטתי שהעיסוק הרב-תחומי הזה הוא בשבילי. בסוף הלימודים נשארתי ללמד את הקורס והעברתי מספר הרצאות בנושא אינטראקציית אדם-מחשב ושמישות שעזרו לחדד את ההבנה והעניין שלי ושנתיים לאחר מכן ב-2005 נרשמתי ללימודי תואר שני באינטראקציית אדם-מחשב. מאז 2007 ההתעסקות שלי היא מחקר משתמשים, בדיקות שמישות ואיפיון. האתגרים העיקריים מבחינתי הם להיות עם יד על הדופק המקצועי ולהכיר בעיקר תבניות עיצוב ופתרונות איפיוניים בנושאים לא פשוטים כמו פרטיות ואבטחה. יכולות טכניות חדשות בתיכנות ממשקים יוצרות גם פתרונות וגם בעיות בכל הקשור לחווית השימוש ולהכיר אותן הן כפתרון ומכשול זה לא תמיד פשוט.

מי אתם ומה הסיפור שלכם?

21 תגובות על “מה הסיפור שלכם? איך אתם קשורים לתחום עיצוב חווית המשתמש?”

  1. 13/12/2009 בשעה 18:08 ערן להב

    אחרי יום השימושיות האחרון, טענתי שהחבר'ה לא הצליחו לפלח ולאפיין את הקהל שהגיע לכנס וכתוצאה מכך התוכן שהועבר בו היה בסיסי ושטוח בשבילי. המהלך שנוצר לאחרונה אצל ברק וכאן יעניק עומק רב ותוכן ממוקד לתחום השימושיות המתפתח בארץ.

    מבחינת הפרסונות אני גדי + שנתיים ניסיון… ^_^ ….

    הסיפור שלי: לפני כשנתיים סיימתי את לימודיי במחלקה לתקשורת חזותית במגמת עיצוב גרפי לאינטרנט/אינטראקטיב. לפני כן ועוד בתקופת הלימודים עבדתי כפרילאנס בתחום העיצוב לרשת וכמעצב הבית של חברת סטארטאפ ישראלית צעירה. היום אני בונה לאט צוות שימושיות מבוזר המורכב מפרילאנסרים בתחום התוכן והקוד. במהלך העבודה כשכיר רכשתי ניסיון קרבי עם טכנולוגיית סילברלייט של מיקרוסופט והיום אני סוף סוף פוגש לקוחות המעוניינים בשפה הזאת.

    רוב הלקוחות שלי היום הם חברות קטנות/בינוניות המעוניינות להחליף את הפיתוח שלהם מwinframe לשירותי רשת בסילברלייט או לאפליקציות WPF. כאשר בקודם, כל תחום האינטרקציה הגיע בילד-אין בתוך השפה, היום אני צריך להתמיר את הרגלי המשתמשים הוותיקים גם לעיצוב/דפוסי שימושיות טריים יותר וגם למעבר ה"סמוי" לעבודה בתוך דפדפן. ואילו החצי השני הם חברות/אירגונים שהחליטו להקים מערכת ניהול תוכן פנים אירגונית בצמוד למערכת החנות/האתר התדמיתי שלהם.

    האתגרים שאני נתקל בהם היום הם: עבודה עם אנליטקס/קליק טייל/אופטימייזר והinsights הרבים שהם מייצרים. החלטות בתכנון הממשק: קליק אלטרנטיבי ברשת, מצבים אינטראקטיבים לחלקים השונים בממשק (כפתורים/טפסים וכו'), גדלים דינמיים והתאמה למסכים קטנים. החדרת חשיבות המחקר ואפיון קהלי היעד לפני הריצה לפיתוח אצל הלקוחות ה"מסחריים". עיצוב לשימושיות: קוד פתוח, נגישות, מטא מידע והתחשבות בו עוד בזמן התכנון. מעבר לשפות דינמיות לחלוטין WPF, SVG, HTML5

    מתוך הקריאה של תגובתי אני חושב שאולי יש מקום לפלח את המתעניינים בתחום גם על פי סוגי הפרויקטים שהם מעורים בהם ותפקידם בתהליך האפיון/עיצוב/פיתוח.

    בהצלחה לנו !

  2. 13/12/2009 בשעה 22:29 אסף

    התוודעתי לתחום האינטראקציית אדם מחשב בפעם הראשונה שהתחלתי להשתמש ב firefox.
    גיליתי לתדהמתי תפריטים שבנויים יותר טוב, ושימוש ב tabs, רעיון מהפכני בשעתו.
    הבנתי את הפער הקיים בין מה שיש explorer ובין עיצובים חדשים וכיצד הם עוזרים למשימות היומ-יומיות.

    בלי קשר, למדתי מדעי ההתנהגות תואר ראשון, אך נמשכתי בכל זאת לכל נושא הטכנולוגיה והעולם הטכנולוגי.
    משם, הדרך לתחום חווית המשתמש הייתה טבעית.
    כיום, סטודנט לתואר שני בהנדסת גורמי אנוש באוניברסיטת בן-גוריון.

  3. 14/12/2009 בשעה 11:55 עמית

    הסיפור שלי,
    היה זה בוקר סוער וקודר
    או בעצם, היו אלו ימים ארוכים ומייגעים כעורכת תמונות בYNET, במקביל, היו אלו ימי תגלית הפורומים וכל מה שקשור במדיה חברתית (ככה קוראים לזה הצעירים היום, בזמנו זה היה סתם פורומים) נשבתי בזה די מהר, והיה לי ברור שהעבודה הבאה שלי תכלול גלישה בפורומים על בסיס יומיומי כחלק מהגדרת העבודה.
    משם הגעתי לנהל אתר שלם של פורומים, רפןאייים, במסגרת העבודה הייתי אחראית גם על האתר עצמו, מה שאילץ אותי בצורה נעימה למדי להתחיל להתייחס גם לגולש ולחוויה שלו כגולש ולא רק כמבקר בפורום, השנתיים שם היו מאלפות וגרמו לי גם להבין כמה עוד יש לי ללמוד.
    משם זה היה כבר מסלול התרסקות down the hill :-) והתחלתי לעסוק באיפיון ובפיתוח, בעיקר בכל מה שקשור לקהילות באינטרנט וילדים, בית הספר האמיתי היה הזמן שביליתי כמנהלת המוצר של wix.com, אתר ומוצר שבו חווית המשתמש, קלות השימוש והצד הוידואלי/חברתי עמדו במרכז.
    כרגע, בויקידו (www.vikido.com) אנחנו פונים לשוק שמתנהג אחרת לגמרי, שוק הילדים (ובצדו השני, שוק ההורים) והלמידה רק ממשיכה..

  4. 14/12/2009 בשעה 12:15 ברק דנין

    הסיפור שלי,
    אני מתכנת מאז גיל 12 בערך, מימי האטארי, דרך דוס, חלונות ב-C, לימודי מדעי המחשב ואז C++ ו-MFC, וגם VBA/ACCESS, סתם Visual Basic, בהמשך גם C# .NET, ולסיום Java ו-J2EE. במשך הזמן הזה הייתי גם מתכנת וגם ראש צוות פיתוח, תמיד בתחום של ממשק המשתמש. מתוך כך עסקתי לא מעט בתכנון ממשק, אבל זה תמיד היה עיסוק צדדי.

    נתקלתי לראשונה במקצוע של אפיון ממשק ועיצוב ממוקד-משתמש ב-2002, כשעבדתי בפרוייקט פיתוח תוכנה עם איילה וייס מחברת הייעוץ SCP. אני זוכר שאמרתי לעצמי (ואני לא מדבר עם עצמי הרבה) – זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות! אנשים שנתקלתי בדרך דחפו אותי להמשיך בכיוון הפיתוח, מה שגרם לזה שהגעתי לעסוק בזה במשרה מלאה רק ב-2006, בבית התוכנה XMPie (בבעלות זירוקס).

    ב-XMPie הקמתי צוות UX שמנה בהתחלה רק אותי, ולימים גדל ל-4 אנשים והיה חלק מקבוצת המוצר של החברה. במסגרת התפקיד הזה יצא לי לאפיין יישומי Web בעיקר, מוצרי המדף של החברה, אבל גם עסקתי לא מעט ב-Desktop, גם Windows וגם Mac.

    היום אני בעל עסק משלי בתחום, Uniq UI, וזה הדבר העיקרי שאני עושה בחיי המקצועיים. אני נהנה מכל רגע :-) המולטי-דיסיפלנריות של תחום העיסוק הזה היא הדבר העיקרי עבורי. היא מאפשרת לי לבטא כישורים ותחומי ידע מגוונים כחלק מהעבודה היום-יומית שלי, ונותנת לי מרחב גדול של אפשרויות לימוד והתקדמות. המגוון הרחב של הפרוייקטים שאפשר להגיע להם ב-UX מספק לי גיוון אדיר בשגרת העבודה.

  5. 14/12/2009 בשעה 18:14 גל מור

    אני משתמש ברשתות כבר יותר מ-20 שנים וחלק מהאתרים החלו לפצוע את עיני. זה הסיפור שלי. די עצוב, האמת. במסגרת תפקידי כמנהל פיתוח ממשקים ב-ynet אפיינתי, בעזרת שותפים מוצלחים, את הטוקבקים החדשים ואתר hot-ynet שזמין לכולכם. היקף התעבורה העצום של ynet מאפשר ללמוד בזמן אמת כיצד גולשים יוצרים אינטראקציה עם ממשקים, מה מניע אותם לפעולה ומה מרחיק אותם. היום אני לא עוסק בתחום בהיקף מלא ובעיקר מסייע לפרויקטים שזקוקים לסיוע באפיון ממשקים אפקטיביים המניעים גולשים לפעולה. בשנתיים האחרונות אתרים הופכים דינמיים ומתוחכמים יותר ועל מנת לאפיין אותם כראוי יש צורך גם בהבנה שיווקית, פסיכולוגית ותוכנית של צורכי המשתמשים. בעיני UI ו-UX הם תחומים מאוד מרגשים משום שהם קובעים את הפוליטיקה של השיח. ברק, אני מאחל לכם המון בהצלחה ומצטער שלא יכולתי לתרום לכם יותר. אני פשוט מרגיש ששלל המחויבויות שלי בשלב הזה לא מאפשר לי לתרום בהצלחה לפרויקט נוסף, אך אם יש משהו שאוכל לעזור בו, כולל הבמה של חורים ברשת, בשמחה.

  6. 14/12/2009 בשעה 19:04 ברק דנין

    תודה, גל, כשנהיה יותר בשלים להצגה בחורים ברשת, אני אשמח לכתוב על הפרוייקט. מבין אותך לגמרי. הדלת פתוחה, ואם בהמשך תרצה להצטרף בדרך כלשהי, אתה תמיד מוזמן.

  7. 14/12/2009 בשעה 19:09 Rich Text Editor

    אני מגיע מעולם תוכן האינטרנט, בעיקר זה השיווקי.
    לפני מספר שנים הגעתי למסקנה כי תפקידו של מנהל תוכן לא מסתיים בהנגשת רעיונות באמצעות טקסט כתוב היטב והזנתו ל-CMS והתחלתי להרחיב את ידיעותיי בתחום ה-UX.

    מעניינות אותי בעיקר נקודות המפגש של תחום ה-UX הדיגיטלי עם תחומים אחרים מעולם הווב. ככל שאני מתעמק בעולם ה-UI וה-UX אני מוצא קווים משיקים בין עולמם של אנשי ה-UX לבין עולמם של העוסקים באופטימיזציה של דפי נחיתה ושל אתרים מסחריים לשם שיפור ה-conversion. נקודות השקה מעניינות ישנן גם עם עולם ה-SEO הנוכחי, עולם שבו חוויית המשתמש היא בעלת השפעה עקיפה על האלגוריתם הגוגלי.

    אני נהנה לקרוא את הבלוגים האישיים של המעורבים באתר החדש ואין לי ספק שהוא יהווה מקור ידע משמעותי גם לאנשים מתחומים משיקים.
    ואפילו הכנתי כבר מקום למדבקה על הלפטופ.

  8. 15/12/2009 בשעה 0:46 רן לירון

    כשנסתי לחשוב על התגלגלות חיי המקצועיים, שמתי לב שיש קווים מקבילים בין 2 תחומי העיסוק המרכזיים שלי. בעוד 2 שורות אני אפרט כמה תחנות בדרך (דרכים?) המקצועיות שלי, בתקווה שלא רק לי מסתדר בראש החיבור בין 2 התחומים.

    בגיל 11 למדתי לתכנת ב-Basic והתאמנתי בקרטה. בתיכון (התיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר) לא היו זמינים לי לימודי מחשבים, אבל כן הייתה זמינה האפשרות להתאמן בטקונדו.
    בצבא שירתי ביחידות מחשב. בערבים התחלתי להתאמן בקורינדו איקידו.

    במסגרת השיירות זכיתי לפגוש במקינטוש. זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
    אחרי הצבא למדתי עיצוב גראפי על מקינטוש ועבדתי כאיש תמיכה טכנית במספר חברות. המשכתי להתאמן באיקידו. מאוחר יותר התחלתי להתאמן גם בקפוארה.

    ב-1996 התגלגלתי לעבוד כמעצב בבית תוכנה בשם NCC. עסקתי בעיצוב אתרים, מימוש ב-HTML ועיצוב מרקום. במקביל למדתי במסלול מדיה דיגיטלית – מסלול אינטר-דיספלינרי של 4 שנים ב"קמרה אובסקורה", שמשלב לימודי אנימציה , עיצוב ממשק, תלת-ממד, עיצוב גראפי, כלי תוכנה ואומנות. איכשהו אני מצאתי את הזמן גם להתאמן 5 ערבים בשבוע – 3 ערבים איקידו ו-2 בקפוארה, עד שהקפוארה חיסלה לי את הגב ונאלצתי להסתפק באיקידו בלבד.

    צוות העיצוב והממשק בחברת NCC הלך וגדל. הצטרף אלי עוד מישהו, ועוד אחת, ועוד, עד שהגענו ל-5 אנשים. NCC הפכה ל- Elron Telesoft.

    הבועה (הראשונה) התפוצצה ולאט לאט פוטר כול הצוות, חוץ ממני. עבדתי במשרה חלקית ב- Elron Telesoft והתחלת ללמד איקידו בערבים.

    חברת מטריקס – שאז עוד לא היה לה שם – הוקמה מחיבור בין מספר חברות, ובניהן Elron Telesoft. המצב הלך והשתפר, ולאט לאט הצוות שב וגדל. כיום יש כ-8 אנשים בצוות ה-UX המרכזי של החברה, וכמה עשרות אנשים שעוסקים בממשק ופזורים במקומות שונים.
    תחומי העיסוק המגוונים שלי והאופי הסקרן שלי אילצו אותי להמשיך וללמוד כל הזמן. למדתי והתנסתי מגוון רחב של נושאים, החל בתכנות ל-Flash וכלה בתקני נגישות והנגשת אתרים.

    ב-2007 פנה אלי טל פלורנטין מג'ון ברייס (חברת בת של מטריקס) וביקש שאסייע להם בבניית מערכי הדרכה לנושא הממשק. טל ואני בנינו יחד מחדש את סדנאות הממשק של ג'ון ברייס, שזכו להצלחה רבה. אנחנו ממשיכים להעביר אותן (אחת מהן מתחילה בעוד כמה ימים כמדומני). במקביל אני ממשיך ללמד איקידו.

    לפני מספר חודשים התחלתי לנהל בלוג מקצועי ב-Blogix, פלטפורמט הבלוגים של מטריקס. הפוקס המקצועי שלי השתנה לאיטו, מהתמקדות בעיסוק בעיצוב ואומנויות לחימה להדרכה, אפיון ויעוץ.

    לפני כמה שבועות פנה אלי ברק דנין לסייע בהקמת UXI.
    זו הסיבה שכרגע, בזמני הפנוי, אני עוסק באפיון ועיצוב ממשק, להבדיל מזמני הלא פנוי בו אני עוסק באותם הדברים בדיוק.

    וכך הגעתי עד הלום.

  9. 15/12/2009 בשעה 4:37 סירו

    התעסקתי באופן חובבני בתכנות ובגרפיקה עוד מחטיבת הביניים. לא הייתי רציני בעשייה, אבל הייתי מאד רציני בלמידה ובקריאה על עיצוב, ארכיטקטורת מידע.

    במהלך השירות הצבאי, התעסקתי בתחום רווי מידע. המון מידע, המון ניהול מידע, ניתוח מידע וניתוב מידע. למרות שהייתי בעל תפקיד לא טכנולוגי, די מהר מצאתי את עצמי פוזל לתחומי ה-IT ביחידה. לאחר שנה וחצי עזבתי את התפקיד ועברתי לתחום מערכות המידע לתפקיד פרוייקטור. תפקיד קצת כלבויניקי: החל ממיפוי צרכים וניתוח דרישות, דרך אפיון, ליווי פיתוח, וכלה ב-QA, פריסה, הטמעה וכו'.

    ביחידה לא קיימת תשתית כלשהי לתחום ה-UX או אפיון בכלל. הייתי קצין צעיר והיו לי מעט מאד כלים מקצועיים, שום הכשרה מקצועית ולצערי גם לא דמות מורה. למדתי המון מניסוי וטעייה (אם לייפות את זה – ניהול קרב תוך כדי נוהל קרב).

    על בסיס תחושות הבטן ואמונה בעיצוב נכון, נכנסתי לוויכוחים קשים בתוך היחידה, ומול יחידות אחרות. המתכנתים היו עקשנים. הלקוחות קשים ויהירים. הייתי תקוע באמצע בלי גיבוי פיקודי. בהעדר מערכת שיקולים כמו שוק חופשי בצבא, לא היה שום וויסות של חוסר ההבנה של הבכירים של מה "תקול" במערכות שלנו.

    יצרנו מוצרים שגם אם עמדו בדרישות (ולפעמים היו מבריקים ביכולות) סבלו מבעיות שמישות קשות. הבכירים לא הבינו למה משתמשים שונאים את הכלים שבנינו, וזנוחים אותם לטובת אקסל / מייל, למרות שזה עונה על כל התכולות ומאפשר דברים מדהימים.

    המודעות לשמישות היתה בקנטים. יחידות פיתוח מסויימות החליטו ששהכי קל להוציא מוצר חצי אפוי, ופשוט להפסיק את התמיכה במוצר הקודם. מצד שני גם יחידות מקצועיות שהקפידו מאד על איכות לא שמו דגש על דברים בסיסיים של נוחות משתמש.

    השינוי הפיקודי לא קרה, אבל הצלחתי פה ושם לתרום כמעט לכל מערכת, ובעיקר להנחיל את האהבה לשמישות לדרגי שדה וביניים של הצוותים הטכניים שיבנו את המערכות הבאות.

    הסיפוק האמיתי שלי הגיע מבניית מוצר אפור לכאורה – מערכת חיפוש אירגונית. השקעתי שעות בראיונות משתמשים ומחקר. עשיתי סקר שוק לא קטן בכל מנועי החיפוש הגדולים. קראתי ה-מ-ו-ן מאמרים.

    החלטתי שאפשר לעשות מוצר ארגוני שיהיה "מגניב". אין שום סיבה שמנוע חיפוש חזק, שתומך בחיפוש מורכב בהרבה שדות ומעל מגוון מאגרים, יראה כמו כמו מנוע חיפוש מכוער שבאים מובנה בתוך פתרונות ניהול תוכן, או בקטלוגים של ספריה.

    ביחד עם ראש המדור, הומצא מותג (חיה קטנה). הלוגו, העיצוב, וגם פעלות הפריסה וההטמעה הושפעו כולם ממנו. בניתי אפילו עיצוב גרפי לא רע – כולו הושפע מ-web2.0 ומאד ייחודי באינטראנט הצבאי.

    צוות מדהים של מתכנתים העלה מנוע חזק, עם ממשק מצויין שאפיינתי תוך התייעצות עם ראש צוות פיתוח, שהיה מוכן ללכת איתי יותר רחוק מאי-פעם. אטפח לעצמי על הכתף ואומר שבהרבה תחומים הוא הקדים את פיצ'רים חדשים בגוגל בשנה.

    המוצר היה מאד נוח וחברותי לשימוש. המותג תפס בהיסטריה. זה הפך להיות המוצר הטכנולוגי האהוב על חיילי היחידה, ומפרוייקט אפור הפך להיות סימן הצלחה של מערך ה-IT.

    בסה"כ למדתי המון. התחום הצבאי מאד מגוון ויצא לי לראות מגוון נדיר של מוצרי תוכנה ותחומי עיסוק. יותר מלמאפיין רגיל, היה לי קל לראות את המשתמשים שלנו בקומות מעל, או לשבת איתם בחמ"ל. נזרקתי חיש מהר בין פרוייקטים שונים ומקבילים, במגוון תחומים מטורף.

    השתחררתי בתור סגן ותיק. כיום אני סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב/הנדסת תוכנה בטכניון. קורא את הבלוג הזה במקום ללכת לישון או לחרוש לשיעור למחר.

  10. 17/12/2009 בשעה 23:34 ישי

    אני ישי.
    אל תחום הUX הגעתי במקרה, כשלא התקבלתי ללימודי מולטימדיה בהולנד. האמת היא שאני זוכר שבתור ילד רציתי לביים פרסומות, ושהיו לי הרבה פטנטים שפותרים כל מיני בעיות. אבא שלי ואני נהננו לפתח את הפרוייקטים בראש שלנו, נהננו לשפר אותם, ובסופו של דבר הוא היה מראה לי אותם קיימים על המדף. הלוואי ויכולתי להגיד שאז למדתי את ערכו של מחקר שוק רציני, אבל ייקחו עוד כמה שנים. בינתיים למדתי שיש לי רעיונות טוים, אבל אני לא ביצועיסט.
    אחרי הצבא תכננתי ללמוד אייקידו ביפן, אבל התאהבות קלה החזירה אותי לישראל וקשרים וחיוך הובילו אותי לעבוד כחלק מהויראל מרקטינג של חברת זאפא לימים גיזמוז. הימים הם ימי הבועה הראשונה ואלוהים נמצא בכמות הנרשמים לאתר שלך. לכן כל אחד בקבוצה עשה מה שלימים מכונות תעשינה והתחזה לכחמש דמויות שונות ברשת שאחרי כמה שיחות ציינו כבדרך אגב את שם האתר. ההצלחה הייתה פנומנאלית ואפילו אוזכרה בכל מיני עיתונים. התחלתי לעבוד בצוות הQA בתור מישהו שמסתכל על כל אפלט קטן שעולה ומנסה למצוא את הבאגים. אני זוכר את התיסכול בלנסות להסביר למעתצבים שהנהיגו את החברה למה אני לא מצליח להשתמש באפלט שעולה כמו שצריך (נס בימים ההם) בזמן סביר (עוד נס) אבל אני לא רואה את הכפתור או לא יכול לקרוא את הטקסט שמסביר מה עושים בגלל שזה הגניב איזה מעצב לכתוב לבן על רק אפור. משם עזבתי להולנד, ללימודי מולטימדיה. למזלי לא התקבלתי והתגלגלתי ללימודי עיצוב אינטראקטיביות. interactive design
    וזה היה כיף!
    למדתי עיצוב, טיפוגרפיה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, תכנות (ג'אווה פויה), קצת אלקטרוניקה, ניהול פרוייקטים, מסדי נתונים וארגונומיה. ותולדות האומנות. ואני הוספתי שני סמסטרים בעיצוב תעשייתי (עץ ופלסטיק. אני נגר חובב). בשנה הרביעית, תו"כ השלמת התואר הראשון השלתמיתי תואר שני בInteractive mulitmedia.
    התקבלתי לחברה שעסקה בייעוץ אסטרטגי וקריאטיב לבנקים וחברות גדולות. כל אלה שידעו טוב את הביזנס שלהן, אבל לא הבינו מה זה האינטרנט הזה. אז אנחנו הכנו קונספטים ומצגות ועשינו איתם סדנאות כדי להבין לאיפםה הם הולכים.
    ולאט לאט התעסקנו בשאלה מה אנחנו: interaction designers או אולי information architects, ואולי usability professionals מסכם את הז? אחרי משהו כמו שנתיים במקום הזה עברתי חזרה לישראל ושם התחילו להתעסק בחווית משתמש: השילוב של כל התחומים הרלוונטיים ליצירת מוצר שהמשתמש לא רק יכול להשתמש בו אלא גם רוצה.
    בישראל עבדתיבחברה ששמה לעצמה מטרה מעניינת: להיות ספקית איפיון של חברות וגופים בתור service ולא solution. כלומר במקום לבוא בשלב מסויים בפרוייקט, ללות חברות לאורך כל הפרוייקט, משלב המחקר דרך האיפיון, עבור בפיתוח בשלביו השונים וכלה בבדיקות משתמשים ושמישות וכיו"ב. מקרה מבחן מעניין שהראה שאין מקום לכזה דבר: אם החברה צריכה UI או UX בכמות כזו, או יותר נכון אם חברה מבינה ששמישות היא חלק אינהרטי מהתהליך ומהחברה,היא תקים מחלקה כזו בתוך החברה או תקנה את חברת הייעוץ. וכך היה. אני נטשתי ספינה עוגנת כדי לעלות על הטיטאניק עשווית הזהב: עבדתי כמנהל מוצר בחברת תוכן וניסיתי להבין איך לשפר את המוצר שהיה נחות טכנית ותוכנית ממתחריו וסבל מבעיית תמחור ושיווק קשות בשוק שממילא הלך ודעך. הגעתי למסקנה שאם אתה שט בתוך קרחונים וגם ככה יש לך חורים, כדאי למצוא דרך החוצה. אז הראו לי אותה ומא אני עושה פרילאנס, שזו רכבת הרים מבחינה מקצועית, ובי"ס לא קטן.

  11. 20/12/2009 בשעה 12:35 סטודנטית

    תואר ראשון בתקשורת חזותית בארץ – התמחות במה שהיה מסלול אינטראקטיב. מעט קורסים שהתעסקו בצורה עקיפה בתחום, ומשכו אותי
    לאחר מכן עבודה בעיצוב גרפי ואנימציה לטלוויזיה (שכירה)
    במהלך העבודה שמעתי על התואר השני בטכניון
    כרגע סטודנטית לתואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי בטכניון עם דגש שלי על תחום הנדסת אנוש.
    עבודה במקביל כעצמאית (בעיצוב ובהנדסת אנוש) ובטכניון

  12. 21/12/2009 בשעה 22:36 ינאי

    אני, לא שייך.
    נתקלתי במקרה, הוספתי לקורא RSS, בנתיים מעניין אז אני נשאר.

  13. 22/12/2009 בשעה 12:56 י

    למדתי לתואר בנושא מדעים מדוייקים.

    פעם אחת ראיתי משהו שהרגיז אותי בויקיפדיה ותיקנתי אותו. ויקיפדיה הציגה הודעת אזהרה על הIP ושכדאי להרשם – נרשמתי.

    ערכתי בויקיפדיה כמה חודשים והציק לי שלא ידעתי לערוך יפה את הקוד HTML. אז למדתי HTML, CSS ועוד קצת. אהבתי את התחום והתחלתי לבנות דפי אנטרנט קטנים כתחביב. המשכתי לנסות לבנות אתר (לא סיימתי עד עכשיו, כל הזמן נוספים רעיונות).

    באחד הימים ראה מישהו שעבדתי על הנסיונות שלי בבניית האתר ושאל אותי אם לא חבל לעשות את זה סתם כשאפשר לקבל על זה כסף? הייתה לו הצעה ספציפית להעברת אתר שנבנה בפבלישר למערכת ניהול אחרת. זה היה האתר הראשון שבניתי וניהלתי.

    כיום אני מתחזק ובונה מספר אתרים עבור גוף מסויים. נהנה ממערכות קוד פתוח כג'ומלה דרופל וורדפרס. בחצי השנה האחרונה התוודעתי לתחום UI והבנתי שזה מה שתמיד היה חסר לי בהרבה אתרים (כולל שלי.

    מה שאני מצפה למצוא באתר הנבנה והולך זה מידע לפתרון בעיות ספציפיות שנתקלתי בהן (לדוגמה איך נכון לעצב טופס), עקרונות ושיטות חדשות בעיצוב אתרים וקהילה העוסקת בתחום לתמיכה הדדית.

    תודה לכם

  14. 24/12/2009 בשעה 11:18 יואב מ.

    למדתי מדעי המחשב לתואר ראשון בבן-גוריון, ומאז אני עוסק בפיתוח.
    5 שנים עסקתי בפיתוח בג'אווה, אבל תמיד נמשכתי לפיתוח של ממשקים. תמיד חיפשתי פרוייקטים שיאפשרו לי לבנות או לעצב ממשק.
    לפני שנתיים עברתי הסבה לפיתוח פלקב ועברתי לחברת סטארטאפ. בחברה הזדעזעתי מה-GUI שראיתי – עוד בלי הבנת שמישות ראיתי שדברים שם ממש לא בסדר. כמה שניסיתי להסביר למנהלים שלי איזה טעויות מבוצעות שם, לא הקשיבו לי כי לא היה לי רזומה בתחום. לעומת זאת מי שהייתה אחראית על תכנון ה-GUI התהדרה בידע בשמישות (מה שהתברר כפיברוק – לא ידע ולא נעליים).
    זה דחף אותי להתחיל ללמוד על הנושא, לחפש מחקרים וללמוד שיטות. עם הזמן גיליתי שזה מעניין אותי יותר ויותר, בייחוד ככל שהבנתי כמה תכנון נכון משמעותי וכמה הוא יכול להעלות מוצר למעלה או להפיל אותו.
    אני עדיין עובד באותה חברה, עכשיו אני ר"צ ה-GUI ומנסה לדחוף כמה שיותר לשיפוץ הזוועה.

    מה שמעניין אותי הוא למצוא הפנות למקורות מידע שמהם אני יכול ללמוד יותר (למשל – המלצות על ספרים, קורסים, דברים בסגנון). עוד דבר שאשמח לשמוע זה כל מיני טיפים או רעיונות של אנשים להשתלבות בתחום השמישות למי שעוד "ירוק" בו.

  15. 03/01/2010 בשעה 11:06 הדס

    רק עכשיו מצאתי את הבלוג הזה.

    ואשמח להיות חלק מהחבורה.. אני כרגיל לא ממש מייצגת את המיינסטרים

    אני עוסקת באפיון וניהול פרוייקטים ולאחרונה אפיון וניהול פרוייקטים באינטרנט
    כמובן שאי אפשר להשלים אפיון ללא UI באינטרנט
    אז פרויקט ראשון עשיתי עם חברה מובילה וראיתי שחלק מהתבניות אני עושה יותר טוב. ובכלל אני מאמינה שלפעמים ראש ריק הוא הראש הנכון כשמחפשים יצירתיות…

    אבל ממרומי שנותיי אני כבר לא אסע להולנד לעשות תואר (למרות שנשמע חבל"ז) גג איזה קורס של מקצוענים (בדקתי את הקורס בג'ון ברייס אבל 11,000 ש"ח לפחות מסמסטר נראה לי דיי מוגזם). אז אני מעדיפה למצוא מידע ברשת, להבין מי המומחים האמיתיים בתחום ולפנות אליהם ישירות כאשר יש שאלות (וגם לשלם להם כמובן)
    שמחה שמצאתי את הבלוג הזה. שמרתי ואמשיך לדפדף ולעקוב

    תודה רבה

  16. 20/01/2010 בשעה 13:46 רונית

    אני באה בכלל מכתיבה, אבל ממשפחה של ישויות קהילתיות אז המחקר והעסק שלי בשנים האחרונות זה מושבה חופשית – כלי שמחבר בין קהילה פיזית ומקוונת ופועל על וורדפרס. כרגע בפרדס חנה-כרכור, שכמו ששמעתי יש פה את אחוז המבוגרים הגבוה ביותר בארץ עם ADD, כלומר טווחי קשב וריכוז קצרים, התנהגות חולמנית ומרחפת ורגישות רבה לגירויים, שגורמת להסחות דעת מרובות.
    תכונות שכל מי שגולש מפתח בשלב זה או אחר.
    והנה יש צורך חדש. העולם משתנה, הכלכלה משתנה, אנשים נדרשים להתמקד ולגלוש בו זמנית.. יש פה תהליך לימודי.
    במקום ללכת נגד זה וליצור ממשק קוביסטי מסודר מאוד – בחרתי ללכת עם זה במושבה חופשית. ליצור ולשקף מרחב שקט ואסוציאטיבי, שבו אנשים יכולים להציג את עצמם בפני הקהילה תוך שימוש בכתיבה שיווקית ביוגרפית. ארבע שנים של ריחוף חולמני (על קובריק – אני עם התבנית הזאת עד הסוף http://tinyurl.com/y8632wa ) וחלאס, התבנית מיצתה את עצמה. הכל מאיץ מואץ. בתהליך האיפיון של מושבה חופשית החדשה שתעלה בקרוב אני מגיעה ללמוד גם דרך האתר הזה. תודה.

    מחשבה בעקבות פוסט אחר כאן -
    בימים אלה של סחרחרת שינויים בעיצוב ממשקים, הרבה אנשים שאני פוגשת דרך מושבה חופשית צריכים את זה טיפה יותר לאט. כל כך הרבה אפליקציות יש ללמוד, והן מתרבות. הטכנולוגיה מאפשרת הרבה יישומים וקונצים ולפעמים מרוב עצים משתלטת על החוויה ומשאירה בחוץ את התיקשורת האישית. צריך לשים לזה לב, לכבד את מרווח הנשימה האנושי שבתוך האפליקטיביות. (חוקרים גם דפוסי נשימה תוך כדי גלישה במרכז לעיצוב אינטראקציית אדם-מחשב?)

    באיפיון התבנית החדשה של מושבה חופשית יש מקומות שבהם אני עושה בחירות אולדסקול בכוונה – למשל, להמשיך את הלוחות החינמיים במתכונת של פוסטים רגילים, כשהמודעות הן תגובות, כדי לשמר את השיח האנושי בהם. זה חלק מהמשך הבניה של רוח האתר, שתמשיך לנשוב בו, שלא יהיה עשוי רק פח וכפתורים נוצצים. שיהיה בו גם לב..

    במובן הזה, תודה ששאלת מה הסיפור ואיך אני קשורה לתחום עיצוב חווית המשתמש. האפשרות להשיב היא עוד ערך שהאתר שלך מציע, בנוסף לקצות חוט ללמידה.

  17. 28/01/2010 בשעה 10:51 צביקה

    אני מגיע מתחום העיצוב הגרפי והצילום התעשיתי.
    התחלתי בלימודי עיצוב גרפי בבצלאל לפני 23 שנה, שכעבור שנה הוחלפו בלימודי
    צילום במכללת ויצו חיפה, בשביל הנשמה והאוטו-תראפיה שהמדיום הזה איפשר לי.
    לאחר מכן עבדתי הרבה שנים בסטודיו גדול לצילום תעשייתי (כמעצב ואיש הדמיה),
    יצרתי הדמיות מעין תלת-מימדיות בפוטושופ 1.7, בימים ש mb 16 זיכרון ראם, עלו 1000 דולר… ועיצבתי חומר פרסומי למגוון חברות היי-טק (אלסינט ,אלביט, תע"ש), רפואה, מזון ועוד.
    לפני מספר שנים נעשיתי עצמאי בתחום, למדתי, וכעת אני בוגר טרי של תואר ראשון בלימודי טכנולוגיות של מערכות למידה, במכון הטכנולוגי בחולון. הסיבה לבחירה בלימודים בתחום זה, היתה הרצון שלי להתעמק במנשקי משתמש בהיבטים הקוגניטיביים, להבין למה ולא רק איך לעצב אותם. הלימודים הם רב תחומיים ומשלבים פסיכולוגיה, בצד תכנות, מדיה, הפקת סרטים, ניהול פרויקטים וניתוח מערכות, סטטיסטיקה ועוד. פרויקט הגמר שלי לתואר עסק בבניית ערכה (חוברת תרגילים, משחקים ואתר מלווה קורס) להוראת השימושיות בבניית אתרים למורים ותלמידי בתי-ספר, כחלק מחינוך לאוריינות חזותית. מי שמכיר אתרי למידה בכלל ואתרי בתי-ספר בפרט, מבין כמה עבודה נדרשת שם, ועד כמה הדבר חיוני להעלאת רמת הקשב, המוטיבציה וקליטת המידע, בקרב סטודנטים ותלמידים.
    כרגע אני מחפש דרך להשתלב בתחום הממוקד של עיצוב חווית משתמש, על כל היבטיו.

  18. 28/01/2010 בשעה 21:48 ברק דנין

    צביקה,
    נשמע שעברת דרך מעניינת! פרויקט הגמר מסקרן – יש מקום שבו אפשר לראות אותו?

    ברק

  19. 29/01/2010 בשעה 9:39 צביקה

    הי ברק,
    זה הולך להיות פוסט מעט ארוך, אבל כדאי ..
    ראשית, כדי להבהיר את נושא פרויקט הגמר – הלקוח שלי היה משרד החינוך, שעבורו אפיינתי את הערכה על שלושת חלקיה. מסיבות תקציב וגם בירוקרטיה אופיינית, אני מניח, בניית הערכה (בעיקר בניית אתר ומשחקים, את החוברת עצמה פיתחתי), נדחה בינתיים. פרוייקט הגמר שלי אם כן, הוא מודל מורכב ועשיר של ערכה משולבת, כפתרון אפשרי לבעיה הקיימת במשרד החינוך בנושא מנשקי המשתמש באתרי למידה.

    אני מצרף כאן תקציר המסביר את העבודה:
    "במדינת ישראל פועלים אלפי אתרי בתי-ספר המספקים מסגרות למידה ברמות שונות, לכיתות היסוד, חטיבות הביניים והתיכונים. אתרים אלו נבנו בחלקם על-ידי חברות פרטיות, ובחלקם על-ידי מורי בתי-הספר העושים זאת לרוב מתוך התנדבות וללא תמורה.מניתוח חמישה-עשר אתרי בתי-ספר באזורי צפון וחיפה, מרכז ודרום, עולה כי קיימות בעיות שמישות Usability)) בתחומי ארגון המידע, הניווט וההתמצאות באתר, וקריאות המידע. הבעיה ניכרת בעיקר באותם אתרים שפותחו על-ידי מורי בתי-הספר. בעיות השמישות המשמעותיות והנפוצות ביותר נראו ברמת קריאות נמוכה, פיזור חסר היגיון של רכיבי המידע ברחבי דפי האתר, וחוסר עקביות בבניית אמצעי ניווט. רמת שמישות נמוכה גורמת לפגיעה בקשב, במוטיבציה ללמידה ובכושר קליטת המידע. בחינה של אפשרויות הפתרון, כפועל יוצא של איסוף מידע באמצעות ניתוח אתרים היוריסטי, ראיונות וחלוקת שאלונים, העלתה מחסור בארבעה מרכיבים העשוי להוות מכשול אפשרי לשינוי המצב הקיים: מודעות לנושא, מוטיבציה לשינוי, משאבים וכלים פדגוגיים. הפתרון המוצע במסגרת הפרויקט נועד לתת מענה לבעיית רמת השמישות הנמוכה באתרי בתי-הספר, תוך התחשבות בארבעת גורמים אלה. לשם כך, פותח מודל לערכת למידה מודולארית שנועדה לשימוש במסגרת קורסי בניית אתרים קיימים, אותם מלמדים מורים בבתי-הספר. באופן זה, משולבת הוראת השמישות באופן שקוף בהוראת בניית האתרים, ומאפשרת חשיפה של מורים ותלמידים כאחד לתכניה.
    הערכה כוללת חוברת תרגילים בצד משחקי למידה לשם פעילות כיתתית, ואתר מלווה קורס לשם פעילות מתוקשבת ובניית קהילה לומדת."

    כמה הערות:
    א.אוכלוסיית היעד היא תלמידים בכיתות ה-ו ואילך, וגם מורים המלמדים אותם.
    ב.מטרת העל היא חינוך לאוריינות חזותית, מתוך הבנה שחינוך מוקדם שכזה, מייצר בוגרים בעלי רגישות חזותית והבנה בתחומים כמו ארגון ועיצוב מידע. הצורך בידע שכזה מלווה את כולנו, לאורך חיינו, כמעט בכל תחום. גם כתיבת עבודה ובו כותרות וחלוקת מידע נכונה ובהירה בכיתה ו' – שייכת לעניין.
    ג.המחוון לפיו ניתחתי את אתרי בתי הספר, מכיל עשר קטגוריות שונות ובהן 54 סעיפים שונים. המחוון מבוסס על קובץ ההנחיות לבניית אתר ושימושיות, היוצא מטעם המשרד לבריאות ושירותי אנוש בארה"ב. כל הסעיפים במחוון, מבוססי מחקרים בתחומי השימושיות.
    ד.המחוון נועד לגלות את הכשלים העיקריים האופיינים לאתרי בתי-הספר כבסיס לפיתוח הערכה.
    ה.הערכה נועדה לעקוף את בעיות המוטיבציה של מורים העוסקים בבניית אתרי בתי הספר, על-ידי למידה עקיפה (תוך הוראת הנושא עצמו לתלמידים, המורים עצמם מעשירים את הידע שלהם).
    ו.שיטת הלמידה היא Bottom-up כלומר, קודם התנסות ממשית בתרגילים ובמשחקים (מבוססי תיאורית הגשטאלט) המדגימים את נושא השימושיות (ידע מרומז), ורק אחר כך באתר מתן אפשרות לתלמידים להבין (ידע מפורש) את הרקע התיאורטי (למשל: מהי החשיבות בארגון מידע, סמנטית וצורנית לקליטתו המהירה).
    ז.הערכה עצמה אינה מציבה את השימושיות בחזית, אלא משלבת את הנושא באופן אינטגראלי וטבעי בתוך בנית האתרים. לדוגמה:
    בעוד שבנושא העבודה עם מלל, יתבקש לרוב התלמיד בקורס בניית אתרים רגיל, לתרגל את הגדרת מאפייני המלל (סוג הגופן, גודל וצבע), הרי שבמסגרת החוברת שבערכה, התלמיד יתבקש בנוסף, להניח את המלל הצבוע על משטח כלשהו ולבדוק את קריאותו. באופן זה יתייחס התלמיד גם להיבט השמישות שבשימוש במלל בבניית האתר.
    בנוסף לתרגילים מצורפות בחוברת זו לכל נושא, מספר דוגמאות הלקוחות מאתרי אינטרנט המתארות שימוש נכון, או לקוי בעיקרון העומד בבסיס התרגילים. כך יכול התלמיד לראות כיצד התרגילים אותם ביצע, באים לידי ביטוי במציאות.
    ————————————————————-עד כאן בינתיים, לא אלאה אותך, מדובר בפרויקט שארך חצי שנה ואם תרצה אוכל לשלוח לך את חוברת התרגילים, ואפילו את פרויקט הגמר עצמו. העניין הוא רק משקלם הגדול.
    כיום אני מחפש דרכים לפתח תוצר בתחום השימושיות עבור מערכות הוראה או הדרכה (אגב התואר הממשי שלי בסיום הלימודים הוא: Instructional Designer). יש לי כמה רעיונות, לטעמי מדובר בשדה לא חרוש, ויש פוטנציאל. מי שמעוניין יכול ליצור עימי קשר כאן.
    שבת חמימה ומלאת מים לכולם.

  20. 31/03/2010 בשעה 14:40 אמיר תדהר

    התחלתי את דרכתי כסטודנט לעיצוב תעשייתי בחולון. בסימסטר השני של שנה ג' החלטתי לעבור לאוניברסיטה יותר מקצועית (ופחות קריאייטיבית) וכך התגלגלתי ללימודים באוניברסיטת אסן שבגרמניה. בנוסף, התקבלתי לעבוד כמעצב תערוכות ב'בית האומנים' של עיר מגורי – דורטמונד. לאחר הפרויקט הראשון הוחלט להקצות לי סטודיו ובכך הפכתי ל 'חבר' בבית האומנים. וקיבלתי במה להצגה של עבודה שלי, שזכתה לחשיפה טלוויזיונית בערוץ WDR. ובכך, במקביל ללימודי באונוברסיטה, זכיתי לעבוד עם אומני מולטימדיה מכל העולם שבאו להציג בתערוכות.

    כעבור שנתיים חזרתי לארץ והשתתפתי בפיתוח תכנת מולטימדיה CDIZZ. עם סיום פיתוח ממשק המשתמש של התוכנה, עברתי לתחום האינטראקטיב וניהלתי סטודיו מולטימדיה שהתמקד בפיתוח אתרי תדמית המשלבים 'פלאש', תלת מימד, וידאו, סאונד וכו'.

    בשלוש השנים האחרונות עבדתי כמעצב חוויית משתמש ב MYSUPERMARKET.CO.UK. זוהי פלטפורמה לקניות בסופרמרקט המאפשרת לקונה להשוואת את עגלת הקניות בין כל הסופרים המובילים באנגליה. המוצר מאפשר לקונים לחסוך כ 20% מהוצאות הקניות שלהם.

    לאחרונה הצטרפתי ליחידה המקוונת של 'שירותי בריאות כללית'. תפקידי הוא להוביל את פיתוח חוויית המשתמש באתר העתידי של הכללית. המטרה היא ליצור פלטפורמת בריאות שתורכב מאפליקציות מתקדמות, ותאפשר ללקוחות לנהל את התיק הרפואי שלהם בנוחות וביעילות.

  21. 06/06/2012 בשעה 11:49 אורן וסרשפרונג

    הסיפור שלי:
    משנת 98 אני עוסק בעיצוב ובניית אתרי אינטרנט. http://www.joomla-israel.co.il
    ב 2008 בערך עבדתי כעצמאי INHOUSE בחצי משרה בחברת הייטק בינלאומית, בניתי את האתר שלהם ויצרתי את כל החומרים הפרסומיים והשיווקיים הגרפיים שלהם.

    תמיד היה לי מה לומר על תכנון המסמכים גם מבחינת המבנה השימושי בהם.

    יום אחד ראש מחלקה ביקש ממני אייקון לתוכנה. יצרתי אותו. הטעות שלי הייתה שלא הבנתי שזה לא יגמר באייקון אחד.
    נוצרה תוכנה שנראית זוועה.

    החלטתי שזה הזמן להפסיק לייצר אייקונים ולתכנן את כל האפליקציה ( המוצגת על מחשב קטן עם מסך 7 אינטש ).
    מכיוון שהכרתי היטב את האפליקציה, לא היה צורך לחקור את השימושים, המשתמשים והזרימה.

    יצרתי מבנה כללי ונכנסתי לכל מבנה תצוגה פנימי עד שנוצר לי גריד שעבד מעולה בכל מסך ואף במסכים של פונקציות חדשות.

    אפילו תכננתי את האופציה לשנות צבעוניות לפי הלקוח שהאפליקציה אמורה להיטמע אצלו ( מפעילים סלולריים בכל העולם – כולם!)

    לצערי, כמו בהרבה חברות, מתחילים לשווק מוצר כאשר הוא במצב שהייתי מגדיר כ"לא עובר מסך", גם כאן זו המציאות.

    מקווה שיום אחד אראה את זה עובד.

    לדעתי זה התכנון ועיצוב UI הכי טוב שהיה לי עד היום, אולי בגלל ההיכרות העמוקה שחסכה לי זמן ( שתמיד חסר בהייטק)

    נשארתי עם עיצוב אתרים והוצאתי רגלי מהחברה ההיא… עכשיו אני מחפש פרוייקטים בתחום או בעיקר עסוק באתרים ומחכה שיגיע לקוח מעניין.

טראקבק לפוסט זה | RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה