RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

Mobile Usability – ספר בעריכת כריסטיאן לינדהולם, טורקה קיינונן והארי קיליינדר

עטיפת הספר

זהו אחד הספרים המרתקים ביותר שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות וכמויות הידע המעשי שהוא אוגר בתוכו מצדיקות כל מחיר פלוס דמי משלוח בריבוע. הספר שראה אור בשנת 2003, מאגד פרקים שנכתבו על ידי עובדי נוקיה שונים בהם הם מתארים בצורה קלילה, מקצועית ומאוד מעניינת את הפילוסופיה העיצובית של החברה הפינית תוך התייחסות לשלל מקרים המתארים הצלחות לצד כשלונות. כל פרק מציע נקודת מבט ממקור ראשון והידע הרב שהצטבר בחברה נשפך מכל כיוון בפתיחות מפתיעה ונטולת כל סממנים שיווקים מעיקים חרף צירוף המילים "אצלנו בנוקיה" שמגיח מידי פעם.

הספר, המכיל 301 עמודים, נכתב כולו על טהרת גישת "המשתמש במרכז". כבר אחרי קריאה של מספר עמודים ברור לקורא שבנוקיה מדובר באידיאולוגיה שמושרשת עמוק בחברה ומתווה את כל הפעילות שלה לאורך השנים בצורה אדוקה וכמעט פאנאטית. הם חושבים כל הזמן על מה אנשים עושים ומה אנשים צריכים ובוחנים כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה הקיימת בכדי לספק פתרונות שמישים ויצירתיים שיהוו מודל לחיקוי וזה מה שאכן קורה בפועל.

הפרקים המגוונים מקרינים תשוקה לעיצוב נכון וחכם שנסוב סביב אנשים ולא סביב טכנולוגיה. החברה ביססה לעצמה מוניטין מאוד חיובי בכל הקשור לחווית משתמש ולעיתים קרובות אני שומע מאנשים משפטים כגון: "הממשק של נוקיה מאוד נח" כשאני מדבר איתם על שמישות.

כשהמליצו לי על הספר התלבטתי אם לקנות אותו מכיוון שאני עדיין חובק טלפון סלולארי דור מינוס אחד ומעולם לא התרגשתי מחידושים בתחום הזה. מעולם לא השתמשתי בטלפון של נוקיה ואני בקיא בדגמים שלהם בערך כמו שאני בקיא בדגמים של מרצדס. חששתי שספר שמתמקד בטלפונים ניידים לא ידבר אליי במיוחד. בנוסףֿ, לאור פיתוחים כמו האייפון, תת-הכותרת "כיצד נוקיה שינתה את פני הטלפון הנייד" נשמעה מיושנת וכמעט מעוררת גיחוך. תיארתי לעצמי שאני אתקע עם ספר שכבר אינו רלוונטי אך כעת אני לא יכול לחשוב על ספר יותר רלוונטי שמציע השקפה ותיאור תהליכים שניתן ליישם בפיתוח כל מוצר אינטראקטיבי.

גם אם מאז ינואר 2007 האייפון הצליח לקרוא תיגר על עיצוב טלפונים ניידים, היתה זאת נוקיה שבמשך קרוב לחמש עשרה שנה חקרה, למדה והתעקשה להבין כיצד ניתן לעצב טלפונים ניידים שמישים לאוכלוסיות מגוונות. כבודה במקומה מונח ואין מקום לדעתי להספיד את החדשנות של החברה שהצליחה ליצור סטנדרטים דה-פאקטו שסחפו את התעשייה. הספר מתאר את החשיבה הרבה והפיתוחים השונים שעומדים מאחורי הדגמים המוצלחים של החברה לאורך השנים ומהבחינה הזאת הוא יהיה רלוונטי גם בעוד עשר שנים מבחינתי.

תוכן עניינים
פרק 1 – User Interface Styles
פרק 2 – Takeout Menus: Elements of Nokia's Mobile User Interface
פרק 3 – The Navi-Key Story

פרק 4 – Indian Needs – Cultural End User Research in Mombai
פרק 5 – Usability Meets Sociology for Richer Consumer Studies

פרק 6 – Managing the Design of User Interfaces
פרק 7 – The One-Row Keyboard – A Case Study in Mobile Text Input
פרק 8 – Series 60 Voice Mailbox in Rome -A Case Study of a Paper Prototyping Tour
פרק 9 – Samara – Hardware Prototyping Driving Simulator Environment
פרק 10 – Dawn on the Wireless Multimedia Highway
פרק 11 – Just-in-Time Usability Engineering

פרק 12 – The Expressive Interface
פרק 13 – Six Mobile Messages

החלוקה של הספר ברורה והגיונית. החלק הראשון מתמקד בממשקים שפותחו בנוקיה ומתאר את האבולוציה שלהם והמחקרים שהובילו אליהם. ישנה התייחסות מעמיקה לנושא של מקשים "רכים" (Soft keys) וכיצד התפיסה הזאת איפשרה להוסיף פונקציונאליות מבלי להוסיף מקשים נוספים מכיוון שמקשים "רכים" משנים את ייעודם בהתאם למצב בו נמצא המכשיר. זה נשמע דבר של מה בכך כיום, אך בשנות התשעים הרעיון לא היה כה ברור. מעניין מאוד לקרוא על מבחני המשתמשים שנערכו עם סקיצות שונות בכדי להפנים את האתגרים הכרוכים בהטמעת עיצובים חדשניים שאנשים מעולם לא נתקלו בהם ולמעשה מתמודדים איתם בפעם הראשונה.

החלק השני שעניין אותי במיוחד דן בהיבטים תרבותיים וחברתיים ומציע תיאור מרתק של מחקר אתנוגרפי שצוות של נוקיה ביצע בהודו בכדי להבין את הצרכים והרקע של קהל הלקוחות הפוטנציאלי במדינה. לאורך כל הספר ישנו דגש חזק מאוד על לוקליזציה, ערכים והרגלים מקומיים המשפיעים על עיצוב מוצר. בנוקיה חושבים כל הזמן בצורה גלובאלית וגישה זו מבליטה את הדאגה המתמדת ליכולות וצרכים של משתמש הקצה. התיאור של המחקר בהודו מרתק וחושף שלל ממצאים שממחישים לקורא את החשיבות של מחקר משתמשים בייחוד בכל הקשור לשווקים מקומיים.

החלק השלישי מתאר תהליכי עבודה וניהול ומכיל תיאורים מפורטים של שיטות העבודה בנוקיה לאורך כל תהליך הפיתוח. הדגש הוא על מעגליות ובדיקות חוזרות ונשנות בהתאם לממצאים. הפרק השביעי מתאר נסיון ליצור לוח מקשים של שורה אחת שנגנז אחרי סדרת מבדקים ושינויים. הוא מביע את התסכול של המעצבים לנוכח התוצאה בשטח ומצליח ליצור תחושת פתיחות כמעט אינטימית שרק תורמת לאמינות של הספר. ברור לכולם שהמניע שעומד מאחורי הספר שהוא שיווקי אך מקריאת פרק כזה המתאר כשלון פנימי ניכר שהעורכים החליטו שאם הם כותבים ספר על תהליכי העבודה של נוקיה הם גם יתייחסו להיבטים הפחות מוצלחים, שבמקום להטיל דופי רק מחזקים את הרושם שמדובר בחברה שלא פוחדת לנסות רעיונות גם אם הם לא מצליחים. אי אפשר לחדש אם לא מנסים רעיונות.

החלק האחרון מסכם את הספר ומביט אל העתיד של ממשקים. העריכה של הספר מאוד טובה, ולמרות שכל פרק נכתב על ידי עובד אחר בחברה השפה אחידה, ברורה וקלילה. הייתי מסכם את הספר החשוב הזה בשלוש מילים: "תהליכים, פתיחות וידע" וזה לא משהו שנתקלים בו כל יום בצורה כה מסודרת ומרשימה. נוקיה בחרה באופן כמעט מפתיע לחשוף את מה שקורה בחדרי חדרים, מעבדות שמישות ומחקרים בשטח. התוצאה היא ספר מרתק שמראה כיצד עובדת חברה שחרטה על דגלה לעצב בשביל אנשים. הוא גדוש בתיאורים כנים ומעניינים של תהליכים שניתן ליישם במגוון תחומים חוץ ממכשירים ניידים. זהו הספר הכי מעשי שיצא לי לקרוא עד היום ואני ממליץ עליו בחום.

2 תגובות על “Mobile Usability – ספר בעריכת כריסטיאן לינדהולם, טורקה קיינונן והארי קיליינדר”

  1. 11/09/2007 בשעה 11:38 מאור בר

    בא לך לתרגם את הספר? תאר לך מה שזה יעשה למודעות לשמישות ועיצוב מוכוון משתמש בארץ…
    אני משתמש בנוקיה כבר למעלה מ-10 שנים ותמיד מופתע ממידת הקלות והנוחות של השימוש במכשירים שלהם, גם כשאני מקבל חדש אני משתלט עליו תוך דקות ספורות. המבחן האמיתי הוא במבוגרים יותר, כמו אבי, או אפילו סבי, שעושים שימוש במכשיר לשיחות, הודעות טקסט ושמירת מספרים.
    הניסיון שלי פה ושם עם מכשירים של חברות אחרות היה מאכזב באופן עקבי, כשבד"כ אני ממלמל לעצמי: "אבל למה שזה יהיה פה?"…
    המכירות המוצלחות של אותם דגמים למדינות בעלות השפעות תרבותיות שונות לגמרי מראות גם על היכולת של נוקיה לייצר מכשירים אוניברסליים חוצי-תרבויות. כנראה ששפת השמישות היא בינלאומית… :-)
    יש משהו שמרגיש מאוד נכון בכל החלטה ממשקית במכשירים שלהם ולמרות שיש פה ושם נפילות, בעיני נוקיה היא אחת החברות היחידות שבאמת יודעת ליצור מכשירים פשוטים, נוחים ואוניברסליים.

  2. 11/09/2007 בשעה 12:06 אמיר דותן

    למה לתרגם ספר אם אפשר לכתוב בלוג? :)

    דווקא לגבי אוניברסליות, הדגש בספר הוא על שינויים לדגמים ושירותים המוצעים בהתאם לתרבות המקומית. במקרה של הודו למשל מתואר כיצד נהוג שם לחלוק טלפון עם קרובי משפחה ודי שכיח שילדים יקחו את הנייד של אבא כשהם יוצאים מהבית. אם מחליטים שהתופעה הזאת מספיק חשובה היא יכולה להוליד מספר דרישות מאוד מעניינות כמו שימוש בחשבונות שונים בטלפון כמו במחשב דסקטופ למשל, או גישה מהירה יותר לשינוי רינגטון. על פי ניקולס נגרופונטה האידיאל הוא שהטלפון יבין לבד מי משתמש בו בכל רגע נתון וישנה את ההתנהגות שלו בהתאם.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה