RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

העתקה "חכמה"של קטע טקסט – האם זה חכם להתערב בפעולת המשתמש?

אלכס ריינט כתב אתמול על פיצ'ר פשוט ומעניין באתר של הניו-יורק פוסט שמוסיף באופן אוטומטי קישור למאמר ממנו הועתק קטע טקסט מסויים. לעיתים כאשר אנו מעתיקים פסקה מכתבה למייל או תגובה בבלוג אנו מעתיקים את הלינק ידנית ומפנים אליו למי שמעוניין לקרוא מעבר. זה לא קורה תמיד ואפשר להתווכח האם מדובר בפתרון לבעיה שלא ממש קיימת כי להעתיק קטע טקסט ואז להעתיק שוב את הקישור אליו זאת לא בדיוק פעולה שמזיעים בגללה. מה שאותי יותר מעניין זה האם זה חכם להתערב בפעולת המשתמש ולהשחיל לינק כאשר הפעולה היתה רק העתקה של קטע טקסט? מתי התערבות כזאת מבורכת ונחוצה ומתי היא יכולה להציק?

חלק מהאתגר והכיף בתכנון אינטראקציות בין אנשים ומחשבים הוא שאנו מתכננים מערכות שיכולות להיות אינטליגנטיות ברמה זו או אחרת ועל ידי "להגדיל ראש". במקרה המדובר האתר כביכול יודע או מסיק שהמשתמש ירצה להוסיף קישור או שמי שיקרא את הקטע יעריך את זה שהוא יכול להתחקות אחר הקטע ולהגיע למקור. קיים כמובן אינטרס שיווקי טהור והאתר ממנו הועתק הקטע רוצה מאוד למשוך אליו קוראים וזאת דרך לא רעה בכלל על ידי השארת עקבות במקומות אליהם הועתקו קטעים. את העקבות הללו ניתן למחוק ויכול להיות שבמקרים מסויימים היתה כוונה טובה לחסוך פעולת העתקה אך במקום זה הוספנו פעולת מחיקה. אי אפשר לקלוע לצרכים, ההעדפות של כולם וההקשרים בהם מתבצעת פעולת ההעתקה.

כפי שכתבתי, מה שמעניין אותי במקרה הזה הוא שהממשק הגדיל ראש והתערב בפעולת ההעתקה על ידי החדרת הקישור. הגדלת ראש מהסוג הזה יכולה להתפרש כהתערבות לא רצויה או התחשבות מבורכת, זה תלוי כמובן בהקשר של ההתערבות והאפקטיביות שלה. לעיתים ההתערבות הזאת חיונית מטעמי בטיחות וישנם למשל רכבים חכמים שמאיטים את מהירות הנסיעה באופן אוטומטי כאשר חיישנים מתריעים על עצם המתקרב במהירות (בהקשר הזה של מוצרים חכמים והאתגרים הטמונים באינטראקציות שלנו איתם אני ממליץ בחום על הספר המעולה של דונלד נורמן The Design of Future Things שכתב בין שאר את Emotional Design ו-The Design of Everyday Things).

דוגמא נוספת להתערבות בפעולת המשתמש והפעם מהעולם הדיגיטלי היא העתקה אוטומטית של העיצוב עם הטקסט וכך כאשר אנו מעתיקים קטע טקסט למייל או מסמך הוא מועתק עם המאפיינים המקוריים שלו (סוג הפונט, הגודל, העיצוב) ואני לפחות צריך לבטל אותם ב-99 אחוז מהמקרים. הכוונה היתה טובה והחשיבה היתה שזה משהו שהמשתמש יעריך למרות שהכוונה העיקרית היא להעתיק את התוכן ולא את העיצוב. העיצוב מצטרף לתוכן על הדרך כי הממשק חשב שזה משהו שנעריך.

גם בדוגמא הזאת וגם בדוגמא איתה פתחתי את הדיון ישנו אלמנט של סבירות והיעילות של ההתערבות תלויה בסבירות שהיא אכן נחוצה. אם כמשתמש אני אעריך את זה שמוסיפים לי את הלינק למאמר המקורי ב-90 אחוז מהמקרים ורק בעשרה הנותרים אמחוק אותו זה לא יציק כמו אם הסבירות תהיה הפוכה. בשיחה עם ברק דנין בנוגע לפיצ'ר הוא תימצת את הרציונאל העיצובי יפה כאשר אמר: "קופי פייסט הוא לא פעולה הומוגנית, אלא תלויית הקשר (מבחינתי לפחות)." ופה מדובר בהקשר ברור – העתקת חלק ממאמר באתר חדשות פעמים רבות דורשת התייחסות ולו בקישור בלבד לקטע המקורי בכדי שהקורא יוכל מצד אחד להעריך את האמינות של הקטע המועתק (הועתק מאתר חדשות מוכר או בלוג עלום שם) ומצד שני יפנה למאמר המקורי בכדי למקם את הקטע המועתק בהקשר בו הוא נכתב.

אז האם זה חכם להתערב בפעולת המשתמש ולהגדיל ראש? תלוי בהקשר. דוגמאות נוספות מהעולם הדיגיאטלי ובכלל יתקבלו בברכה.

20 תגובות על “העתקה "חכמה"של קטע טקסט – האם זה חכם להתערב בפעולת המשתמש?”

  1. 17/12/2009 בשעה 15:29 מרק ק.

    יש פה שני דברים שונים

    הראשון הוא שהפוסט מבקש להבטיח שבמקומות שמצטטים אותו יהיה קישור לכתבה המקורית. זה נשמע כאילו שזה נעשה בצורה עדינה מספיק שלא תעצבן את האנשים, אבל זה רחוק מלהיות שימושי (במובן usability( באמת מאחר שאם אני ארצה להעתיק קטע לבלוג העברי שלי אני אצטרך לערוך את הטקסט שנוסף באופן אוטומטי. בשביל עיתון שיש לו קהל קוראים מחוץ לארצות הברית ובבודאי שקוראים אותו דוברי וכותבי ספרדית מקומיים הרעיון זכאי לציון fail.
    וזו בגדול הבעיה העיקרית של כל הרעיונות שמנסים לנחש מראש מה המשתמש רוצה לעשות. זה דורש שקבוצת המשתמשים תהיה מאוד הטרוגנית, או שהאפשרויות יהיו מאוד מוגבלות.

    הענין השני, הוא שבהעתקה אתה לא רוצה לאבד מידע ולכן אתה חייב להעתיק כמה שיותר. מה שאתה היית רוצה הוא שבדפדפן/וורד תהיה אפשרות להעתיק מראש תוכן ללא פירמוט. למעשה נראה לי שהבעיה העיקרית שלך עם הענין הזה היא שממשק הpaste אינו אינטלגנטי מספיק בשביל לבחור את האופציה הנכונה, למשל אם 95% מהזמן אני מעתיק תוכן ללא פורמט, הייתי רוצה שctrl+v יעתיק תוכן ללא פירמוט.

  2. 17/12/2009 בשעה 15:31 מרק ק.

    כמובן שהתכוונתי לקבוצה הומוגנית.

  3. 17/12/2009 בשעה 15:43 אמיר דותן

    היי מרק. לגבי הנקודה הראשונה, כפי שציטטתי את ברק העתקה והדבקה של טקסט היא פעולה שמאוד תלויית הקשר וכמו שאתה מתאר ישנם מקרים בהם התוספת לא תהיה מוערכת ותציק. השאלה האם ישנו פתרון? אולי משהו בפעולת ההעתקה עצמה כמו הכיוון בו מסמנים את הטקסט? :) מימין לשמאל – אני רוצה תוספת של קישור, משמאל לימין – טקסט בלבד.

    אהבתי את הנקודה השנייה וממשק חכם שמזהה שברוב המקרים בהם אני מעתיק טקסט אני מבטל את הפירמוט שהועתק ביחד איתו ידע להבא לא להעתיק אותו. מצד שני, אני עדיין מצפה ממערכת ההפעלה שאחרי שנים בהם אני משנה ידנית את מצב הצפייה בפולדרים לרשימה במקום אייקונים היא תזכור את זה וזה עדיין לא קרה כך שאני די סקפטי :)

    כאשר ניסיתי את הפי'צר תחושת הבטן הראשונה שלי היתה שהוא אכן ניחש מה אני רוצה וחסך לי העתקה נוספת של הקישור. תחושת בטן זה דבר אחד והתנסות בפועל לאורך זמן זה דבר אחר כך שאני לא מסיק מזה באופן אוטומטי שמדובר בסיפור הצלחה אבל החשיבה מאחורי היישום הזה והנסיון לחזות מה אנשים צריכים גם אם לא יודעים את זה עדיין מעניינים לדעתי.

  4. 17/12/2009 בשעה 20:10 יובל

    נתקלתי בזה היום בניו-יורק מגזין:
    http://nymag.com/restaurants/features/62498/

    מה שעצובזה שאני עושה command+shift+i, שפותח לי הודעת דואר חדשה עם הלינק והכותרת של הדף ב-subject. בדרך כלל אחר כך אני עושה פייסט לקטע שסימנתי, אבל עכשיו הייתי צריך גם לערוך אותו. ואגב העתקת העיצוב, במקרה הזה העיצוב בוטל לחלוטין, דבר שאני דווקא לא אוהב, ושגם אותו אפשר לעקוף אם רוצים ב-command+shift+alt+v…

    צריכה להיות סיבה ממש טובה לשבור קונסיסטנטיות בשביל חיזוי זה-או-אחר.

  5. 17/12/2009 בשעה 20:28 מרק ק.

    אמיר, אתה נותן קרדיט לאנשי הטכנולוגיה, בזמן שהקרדיט שייך לאנשי הפרסום (שאנחנו ניתן משהו בלי תמורה מידית? לא יקום ולא יהיה), באופן תיאורתי, למרות שלא שמעתי על אף אחד שעשה את זה בפועל, אתה יכול לנחש מה השפה של הגולש לפי מה שהדפדפן שולח, ואז לבנות טקסט מתאים בשפה הנכונה. אפילו אם היו נוקטים בשיטה כזו, נראה לי שבשימוש אמיתי יש לרעיון הזה מספיק נקודות כשל אפשריות ולכן הוא נכנס אצלי לקטגוריה של "טוב וחשוב שמישהו העלה את הרעיון, עצוב שמישהו יישם אותו".

    ולא יודע על איזו מערכת הפעלה אתה עובד, אבל הXP שלי שומר את הגדרות התצוגה של הספריות….

  6. 17/12/2009 בשעה 22:46 אמיר דותן

    מרק, אני לא מזהה מתן קרדיט לאף אחד. העלאתי את הדוגמא בתור מקרה מבחן לשאלה גדולה יותר. בדוגמא הספציפית הזאת הקרדיט על הביצוע מגיע לאיש הטכנולוגיה שיישם אותו (ואולי אף חשב על הרעיון. מי יודע) וכפי שהתייחסתי בפוסט, ברור שיש פה עניין שיווקי אבל הוא לא יכול להצליח אם הוא לא מאוזן עם חווית השימוש. מבחינה שיווקית טהורה זה גם הגיוני לכלול פרסומות של גוגל ליד הקטע המודבק אבל אפשר לנחש שזה משהו שלא יהיה מאוזן עם חווית השימוש. הוספת הקישור לקטע המקורי מאזנת לדעתי בצורה סבירה בין צורך של המשתמש לקשר לקטע המקורי והצורך של הלקוח להגדיל את התעבורה לאתר שלו. אם זה מצב של win-win מבחינת שני הצדדים – הידד, אם השיווק בא על חשבון חווית השימוש זה מתכון למרמור.

    כל פתרון חווית שימוש-ממשקי או איך שלא נקרא לזה מורכב הרי ממגוון שיקולים כמו נוחות שימוש, שיווק, אבטחה, אילוצים טכנולוגים והרשימה עוד ממשיכה. אפשר להתווכח איזה שיקול כנראה גבר על האחרים והכתיב את הפתרון אבל בדוגמא של הוספת קישור לקטע המקור אני חושב שמעבר לשיווק יש גם מחשבה על משהו שאנשים עשויים לרצות ולהעריך. הבעיה היא שקשה לבוא עם פתרון מהסוג הזה למצב כמו העתק-הדבק שתלוי הקשר ולנושא הכללי הזה כיוונתי בפוסט.

    אני על XP מספר שנים והציפייה שאני תיארתי היא שמערכת ההפעלה תסיק שאם שיניתי את ההגדרות ידנית מספר פעמים למצב מסויים זה המצב שאני רוצה כברירת מחדל ולא תאלץ אותי לשנות ידנית כל פעם. אפשר אולי להגדיר בהגדרות וזה נחמד אבל הדיון הוא בנושא אפשרות חיזוי בה המחשב מצליח להגדיל ראש בצורה טובה שתורמת לחווית השימוש ולא פוגמת בה. אפשרי? לעיתים רחוקות.

    יובל, אז מדובר בטרנד חדש? :)

  7. 18/12/2009 בשעה 17:15 מרק ק.

    הענין הוא, ואני מוכן להתערב על זה אם יש לך מקורות בpost ;) , שהרעיון לא עבר מעולם דרך מישהו שמתמחה בשימושיות. האם אחרי בחינה של כל המגבלות, בתוספות פקטור העיצבון האפשרי שיש לתכונה כזו, היית ממליץ על יישום שלה? יותר מזה, מה הסיכויים שמישהו מהאנשים שאישרו את התכונה הזו מפעיל בלוג ומצטט בפועל קטעים מהpost?

    התכונה הזו מזכירה לי את רמות הnovice וadvanced שכל תוכנה שראתה בעצמה "עם הפנים למשתמש" התגאתה בהן בסוף העשור הקודם. לא השתמשתי אבל נדמה לי שהribbon של מייקרוסופט הוא היורש של התכונה הזו, אבל פרט לו הרעיון נראה לי שמת ובצדק. הבעיה עם כל הרעיונות האוטומטיים האלו היא שהם לא גמישים מספיק בכדי להתאים את עצמם למשתמש.
    הדרך שבה הייתי מממש את מה שהpost עושה היא על ידי יצירת תוספים קונפיגורביליים לדפדפנים שיעשו עבודה דומה, אבל אין ספק שזה אולי פיתרון טוב למשתמש, אבל רע מבחינת עלות/תועלת לpost.

    נראה לי שיש מקום לדברים אוטומטיים מהסוג הזה רק במקומות בהם למשתמש קל לעקוף אותם. למשל אתה מציג פה פוסטים אקראיים. זה ממשק אוטומטי שעשוי לתת ערך מוסף למשתמש, אבל אינו כופה את עצמו עליו.

  8. 19/12/2009 בשעה 6:37 יודה

    לא בדיוק אבל בערך: http://digitalwords.net/?p=382
    זו 'הגדלת־ראש' שעשתה לי הרבה כאב־ראש…

  9. 19/12/2009 בשעה 18:06 אמיר דותן

    מרק, אני לא הייתי ממליץ על יישום כזה מפני שההקשר של העתקת טקסטים מאתרי חדשות מגוון מידי בשביל להסיק שהוספת הקישור תהיה במקרים רבים מעצבנת מאשר מועילה. יכול מאוד להיות שהבעיה מהותית יותר ואליה כיוונתי של עצם ההתערבות בפעולת המשתמש. הגדלת ראש יכולה להתפרש כסוג של התנשאות ופגיעה בעיקרון "המשתמש צריך להרגיש בשליטה". מעבר לצורך בנקודת זמן ספציפית יכול להיות שיש לנו רתיעה אינסטנקטיבית מהתערבות שכזאת גם אם הכוונה היתה טובה ולאו דווקא מוכתבת משיקולים שיווקיים. כפי שכתבתי בכותרת הפוסט, השאלה היא האם זה חכם להתערב בפעולת המשתמש? מתי כן? מתי לא? איך ומדוע?

    תודה על הדוגמא יודה. יש אפשרות לבטל את ההתנהגות או לשלוט בה בהגדרות? כמעט תמיד נראה שזה הפתרון לגישה של ממשק מגדיל ראש – לתת לו צ'פחה ולהעמיד אותו במקומו ולהגיד "לא תודה. אתה לא כ-זה חכם".

  10. 20/12/2009 בשעה 1:58 יודה

    אפשרות לבטל? לא שאני ראיתי.

    בקצה ההפוך, אגב, קיים Vim, שההתנהגות הצפויה לחלוטין שלו מאפשרת יצירה קלה של מאקרואים לאוטומטיזאציה של פעולות חוזרות על הטקסט. לדוגמה: ירידה של שורה למטה (חץ למטה, או הקשה על j ב־normal mode) לא תלויה באופן שבו יצא שהשורות נחתכו בתצוגה באותו הזמן בגלל המגבלות של רוחב החלון (שזה עניין אינצידנטלי שתלוי בכל מני גורמים משניים לעצם עריכת־הטקסט), אלא תלויה רק בשבירת־שורה. המשמעות היא שכשאני לוחץ 'למטה' אני יודע בדיוק איפה אנחות בשורה הבאה: בתו ה־n־י שבו הייתי בשורה הקודמת*. היכולת לנבא במדויק מה התוכנה תעשה מקלה מאוד על אוטומטיזציה בסיטואציות משתנות ובאופן כללי מאפשרת לסמוך על התוכנה שלא תעשה שטויות.

    * אם הייתי ב־end of line אז שם, ואם השורה החדשה קצרה יותר מהקודמת, אז בקצה השורה אבל Vim יזכור מה היה ה־n.

    מנגנון החיפוש וההחלפה שם, לדוגמה, עושה בדיוק מה שאומרים לו. למעשה, ה־default הוא אפילו להיות case sensitive.

  11. 20/12/2009 בשעה 17:33 אורן

    הלכתי ובדקתי והנה עוד סוגיית שימושיות:
    במידה ועושים אכן Copy >> Paste הקישור למקור אכן מתווסף אוטומתית.
    במידה ועושים Ctrl + C ואח"כ Ctrl+ V (מה שלתומי חשבתי שנחשבת לאותה פעולה) הקישור לא מתווסף.

    סביר להניח כי ההבדל נובע מכוונת המתכנת שהגדיר את רצף הפעולות Copy >> Paste ככאלה שיגרמו לתוספת, אך עולה פה סוגייה מעניינת באשר לשליטה בידי המשתמש שהדבר יוצר.
    כל מה שהיו צריכים זה לרשום באתר אם אתה רוצה תוספת של הקישור תעשה כך ואם לא תעשה אחרת ואז מדיון על מתי רצוי להתערב ולהגדיל ראש היינו מחמיאים להם ומציינים אותם כדוגמה מצויינת ליישום הכלל של "אפשר את חופש הבחירה למשתמש"…

  12. 20/12/2009 בשעה 21:42 אמיר דותן

    היי אורן. לרשום באתר הוראות לאפשרויות "העתק הדבק" נשמע לי בעייתי. איפה אתה ממקם דבר כזה? מה תכתוב בדיוק וכיצד אנשים יפרשו אותו? מדובר בפיצ'ר קטנטן סך הכל ואני לא בטוח שהייתי נותן לו כזאת תשומת לב בממשק בו בדרך כלל כל פיקסל חשוב וכל תוספת של פריט חדש מוסיפה לעומס מצטבר. אפשר לחשוב על פתרונות אחרים כמו תיבת דיאלוג מעצבנת ששואלת אם אתה רוצה לכלול קישור לקטע המקורי או לא :)

    נקודת המוצא שלי היא שאנשים לא קוראים הוראות הפעלה וזה אפילו מוכח מדעית ויש לזה זוית תרבותית מעניינת (יפנים כן קוראים את הוראות השימוש לפני שהם עושים משהו). אנשים נוטים לקרוא הוראות כפתרון אחרון אחרי שהנסיון המעשי לא מצליח והם נתקעים. לבנות על הוראות הפעלה כצעד מקדים זה לא ריאלי במקרים רבים. בשורה התחתונה, השאלה היא האם הסבירות היא שיותר אנשים ימחקו את הקישור בסוף הקטע המועתק כי הוא לא רלוונטי או שישאירו אותו. עדיף לעצבן קבוצה קטנה של אנשים מאשר קבוצה גדולה שאולי תחשוב שזאת המצאה מצויינת.

  13. 21/12/2009 בשעה 13:15 אורן

    היי אמיר, תודה על התגובה :)
    מסכים איתך לחלוטין שלרשום הוראות לאפשרות זה דבר בעייתי, אך בדיוק פה נמדדת היכולת שלנו כאנשי ממשק לפצח בצורה יצירתית סוגיות כאלה.
    אם התקבלה ההחלטה כי הקישור יתווסף (ולא משנה כרגע הסיבה), אולי צריך להתווסף אליו בתחילתו ריבוע קטן עם X והמילים "הסר קישור אוטומתי" ? או פתרון אחר..

    בכל מקרה כוונתי המקורית הייתה לציין את העובדה שבעוד החלטה אחת במקרה הזה הוספת הקישור הייתה למטרת כ "הגדלת ראש" למען המשתמש, היא גרעה מעקרון שימושיות אחר והוא עקרון האחידות. אותה פעולה (העתקת טקסט) – שתי תוצאות שונות.
    תאר לך משתמש שנכנס לאתר בפעם הראשונה על מנת להעתיק באמת כתבה ולהפתעתו התווסף לו הקישור (כי הוא עשה Copy >> Paste) והתלהב ממש מהרעיון (זהו האתר "קנה אותו" הוא תמיד יחזור לפה..) ותקופה לאחר מכן הוא קורא כתבה אחרת ורוצה לעשות את אותה פעולה (ובראשו מהדהד זיכרון מהתנסותו החיובית מהפעם הקודמת) אך הפעם להפתעתו (השלילית) כלום לא קורה ! (כי הוא עושה Ctrl + C ואח"כ Ctrl+ V)..בחלוף מספר דקות בעוד הוא מנסה לעשות את אותה פעולה שוב ושוב (כי הוא הרי זוכר שזה אפשרי) ועם התחלת ספקות של סניליות משהו (יכול להיות שדמיינתי?! חושב לעצמו..), לבסוף, הוא מתייאש.

    אז נכון זה בסה"כ במקרה הזה מדובר על הוספת קישור, אבל מקווה שהצלחתי להעביר את הרעיון הגדול יותר מאחורי הסיפור.
    האחריות שלנו לא נגמרת בהוספת תכונה / מאפיין / פיצ'ר חדש (טוב ככל שיהיה) אלא רק מתחילה שם. אבל זו כאמור דעתי האישית.

  14. 21/12/2009 בשעה 13:33 אמיר דותן

    אורן, נושא האחידות מעניין ואני מסכים שההתנהגות צריכה להיות אחידה במקרה הזה. אני כמובן גם מסכים שהתפקיד שלנו הוא לפצח את הבעיות הללו ולחשוב על פתרונות שמצליחים לאזן בין השיקולים השונים אם אפשר. עם זאת, אני גם יודע שלפעמים גם רעיונות טובים נגנזים בסוף כי המחיר שלהם גבוה מידי ואם לא יודעים מתי לוותר אז כוונה טובה הופכת לקללה במקום ברכה. יכול להיות שבמקרה הזה הפתרון יכול להיות נעוץ בהיבט הטכני אולי כאשר הבחירה האם לכלול את הקישור או לא תלויה במקום אליו מועתק הטקסט. אם הטקסט מועתק למייל אז הוא מתווסף ואם הוא מועתק לתוך תיבת טקסט במערכת ניהול תוכן כמו בלוג אז הוא לא מתווסף. אין לי שמץ של מושג אם טכנית זה אפשרי וזה מסוג הרעיונות שאנו נצטרך לגלגל ביחד עם הצוות הטכני בכדי לבחון עד כמה הם ברי-יישום.

    בשורה התחתונה המפתח לבעיות מהסוג הזה הוא האם קיים צורך (גם אם לא מודע) שמצדיק את ההתערבות הזאת. אם ישנם יותר מקרים בהם הוספת הקישור מבורכת אז למחוק אותו פעם ב-X פעמים בהם הוא כן מוערך לא יהיה כזה כאב ראש. אם ההפך הוא הנכון אז קיימת בעיה. כל זה לא אומר שלא כדאי לנסות ולעלות רעיונות נוספים אם לא בשביל האתגר והכיף אז בשביל יישום אפשרי בפיצ'רים אחרים בעתיד :)

  15. 21/12/2009 בשעה 22:29 UXtasy

    היי אמיר,

    לדעתי ניתן להגיד שכמעט כל המקצוע שלנו עוסק בהגדלת ראש והתערבות בפעולות המשתמש, או ליתר דיוק בניסיון להבין מה הצעד הבא של המשתמש לאחר כל פעולה וכיצד אנחנו יכולים לייעל אותו.

    דוגמאות ניתן למצוא כמעט בכל לחיצת מקש. כמה דוגמאות שקפצו לי לראש:

    1. אם פותחים חלון אקספלורר חדש מתוך חלון קיים, החלון החדש ייפתח על אותו עמוד שהיה טעון בחלון הראשון בעת ביצוע הפעולה. המחשבה מאחורי זה היא כנראה שהמשתמש בטוח רוצה לגלוש לאנשהו ולא רוצה להשאר עם חלון דפדפן ריק – אז בואו נשים אותו בעמוד שיצא ממנו, כי זה יהיה נכון לפחות בחלק מהמקרים, בעוד שעמוד ריק לא יהיה נכון לעולם. אני אישית מאוד מתעצבן מהתכונה הזאת, כי היא מתעלמת מהמחיר שאני משלם על זמן טעינת העמוד (ואני מנסה להזדרז ולעצור אותו), אבל מצד שני אני גם לא משתמש באקספלורר :).

    2. תכונה קצת דומה – יש דפדפנים שבפתיחת טאב חדש מעבירים אליו את הפוקוס (שזה הגיוני בתהליכי עבודה מסוימים), ויש כאלה שלא (שגם זה הגיוני בתהליכי עבודה מסוימים – ואני יותר מתחבר לתרחיש כזה, ולו מאותם שיקולים של זמן הטעינה). אמנם זה ניתן להגדרה ע"י המשתמש, אבל זה עדיין הגדלת ראש מהסוג שאתה מדבר עליו.

    3. דוגמא קלאסית – גרירת קבצים בווינדוז. אם גוררים לכונן אחר, הפעולה היא "העתק", אם גוררים בתוך כונן, הפעולה היא "העבר", ואם גוררים קובץ הפעלה אל שולחן העבודה, אז הפעולה היא בכלל "צור קישור". גם כאן, המשתמש יכול לכפות את רצונו על המערכת בשימוש במקשי העזר, אבל היא כבר מתוכננת לתמוך בתהליכי העבודה ההגיוניים.

  16. 07/01/2010 בשעה 21:05 יובל

    למען שלמות הפוסט: Tynt
    http://www.tynt.com/

  17. 14/01/2010 בשעה 20:58 מרק ק.

    למען השלמת השלמות – http://yro.slashdot.org/story/10/01/14/1818222/Tynt-Insight-Is-Watching-You-Cut-and-Paste

    אנשים צועקים על כך שtynt הוא כלי שמפר את פרטיות הגלישה.

  18. 24/01/2010 בשעה 0:37 דוראן

    אני בהחלט חושב שזה פיתרון לא רע כדי להגדיל כמויות קישורים נכנסים (גורם חשוב בקידום האתר בגוגל), למרות שאני לא חושב שמחסור בלינקים זה מה שהניע אותו לעשות את זה.

    מעבר לעובדה שלבטח העתקה כזאת והצבתה בעמוד אינטרנט אחר וודאי תכער את הקוד, וזאת במידה ולא יעתיקו בעזרת -
    Paste from notpad…
    במידה וכן ישתמשו בכתבן אז סביר להניח שהקישור לא יעלה בעמוד האינטרנט החדש.

    בכל מקרה, מבין את המצוקה בהעתקת תכנים. מצוקה גדולה
    העיתונות לא סתם נהרסת בגלל האינטרנט\ אין ברירה יש חופש מידע כמו שלא היה מעולם.

    בכל מקרה, האינטרנט ינצח בלי שמץ של ספק

    באהבה
    צוות דוראן

  19. 12/05/2019 בשעה 13:02 חדר כושר

    אחלה מאמר

  20. 12/05/2019 בשעה 13:04 ספינינג

    תודה

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה