RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

עדכון תזה – הבדלים תרבותיים בפליקר

עברה חצי שנה מאז העדכון האחרון בנושא התזה שלי ומאז הנושא עבר מיקוד מתבקש והשבוע גובשה שיטת המחקר. כפי שציינתי בחודש מרץ, החלטתי להתמקד בהיבטים תרבותיים בהקשר עכשווי יותר ממרבית המחקרים הקיימים בתחום. החשיבה הזאת הובילה אותי בצורה כמעט אוטומטית אל עבר כל ההתעסקות בווב 2.0 בכדי לחפש זויות חדשות ומעניינות. מכיוון שאני גם מתעניין בהיבטים חברתיים נמשכתי לאחד המאפיינים הבולטים של הטרנד – תוכן גולשים ומשם הדרך לפליקר היתה קצרה.

הגישה שלי לאורך החודשים האחרונים היתה שיטתית כאשר המטרה היתה למקד כמה שיותר את שאלת המחקר שלב אחר שלב. התחלתי עם מיפוי כללי של הנושאים המעניינים אותי והתוצאה היתה מפת הנושאים הזאת שהצגתי פעם קודמת (קובץ PDF). כפי שאפשר לראות, היא התבססה בעיקר על היבטים חברתיים ותרבותיים והנושא של תוכן גולשים-משתמשים המופיע מצד שמאל סומן כנושא בעל הכי הרבה פוטנציאל.

כותרת המחקר הוגדרה כ- Emerging cross-cultural issues in socially-driven Web. 2.0 applications כאשר המטרה היתה לבחון מאפייני ווב 2.0 שעדיין לא זכו להתייחסות מחקרית בתחום של היבטים תרבותיים בכדי להסיק האם קיימים הבדלים תרבותיים שמפתחי יישומים צריכים להיות מודעים אליהם. בדיקה ראשונית הראתה שווב 2.0 הוא נושא שמתעסקת איתו בעיקר התעשיה ולא האקדמיה, בטח שלא בהקשר תרבותי. תארתי לעצמי שחרף ההייפ, הבאזז ואי הבהירות בנוגע למהות של ווב 2.0 ישנם מאפיינים ברורים שיכולים להיות מושפעים מרקע תרבותי. דווקא בגלל שישנה מיני-היסטריה סביב תגיות, ממשקי אג'קס ותוכן גולשים רציתי לבחון עד כמה הם אוניברסאלים והאם לוקליזציה של יישומי ווב 2.0 צריכה לקחת מאפיינים אלו ואחרים בחשבון.

תארתי לעצמי שאולי המניעים לשיתוף תכנים שונים בין תרבותיות מזרח רחוק קולקטיביסטיות לעומת תרבויות מערביות אינדיבידואסליטיות. אנשים במזרח הרחוק מעלים תכנים בעיקר בשביל לשתף את הכלל, בעוד במערב המניע הוא קידום עצמי ורצון לזכות באהדה וסטטוס. אולי גם השימוש בתגיות משתנה מעבר לשפה הכתובה עצמה ומגנוני תגיות צריכים לעבור תהליך לוקליזציה כלשהו. אלה היו חלק מהמחשבות הראשונות שהובילו אותי לסקירת ספרות קיימת שסיכמתי בתרשים הזה (קובץ PDF).

סקירת המקורות הקיימים התרכזה בהיבטים תרבותיים של ממשקים אינטראקטיבים וווב 2.0. זהו היה תהליך חשוב בשביל לפזר את העשן סביב ווב 2.0 ולהבין במה מדובר מעבר לאתרי בטא נצחיים, צבעי פסטל ופונטים ענקיים. בשלב זה נושא המחקר היה רחב והבנתי שבכדי ליישם מחקר שיטתי יהיה עליי לצמצם את הנושא אחרת יהיה לי ביד מאמר ארוך מלא היפותזות, אך לא משהו שאני אוכל לבדוק ולהוכיח כפי שמתבקש.

מכל יישומי הווב 2.0 תמיד חיבבתי מאוד את פליקר בגלל האווירה הכללית וההתעסקות בצילומים. מבחינת מחקר מדובר בפשרה טובה בין טקסט לוידאו מכיוון שסקירה של צילומים הרבה יותר מהירה ונחה. החלטתי להתמקד בפליקר כמקרה מבחן של יישום ווב 2.0 ולבחון האם וכיצד השימוש בו מושפע מהרקע התרבותי של המשתמש. כותרת המחקר שונתה באופן זמני ל-To what extent cultural background affect the use of Flickr. השלב הבא היה לנתח את פליקר בכדי לזהות היבטים שונים שיכולים להוות פרמטרים להשוואה במחקר.

התוצאה היתה התרשים הזה (קובץ PDF) המפרט את המרכיבים השונים של הממשק מבחינת המשתמש. החלטתי, כמו חוקרים רבים אחרים, להשתמש במימדי התרבות הפופלארים של גירט הופשטד וזיהיתי מספר מרכיבים אליהם התייחסתי במספר היפותזות ראשוניות אותן מיד אפרט. המרכיבים היו:
1. תוכן הצילומים
2. רשת החברים של המשתמש – contacts
3. הרשאות לצילומים (פרטי, משפחה, חברים)
4. שימוש בתגיות

המימד התרבותי הכי רלוונטי במקרה הזה הוא "אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם" ותוך התייחסות למרכיבים הללו בהיבט הכמותי והאיכותני אני מקווה לבחון האם קיימים הבדלים הנעוצים ברקע תרבותי. על ידי התייחסות למקרים אחרים, פיתחתי מספר שאלות מחקר כגון:
1. האם אנשים מתרבויות קולקטיביסטיות משתמשים בפליקר בעיקר בשביל לשתף קרובי משפחה וחברים?
2. האם הם נוטים להגדיר הרשאות לבני משפחה וחברים לעיתים יותר קרובות מאנשים מתרבויות אינדיבידואליסטיות?
3. האם אנשים מתרבויות אינדיבידואליסטיות נוטים להעלות יותר צילומים של עצמם בניגוד לתמונות קבוצתיות בדגש על משפחה וחברים?
4. האם לאנשים מתרבויות קולקטיביסטיות יש רשת חברים מצומצמת אך איכותית יותר?
5. האם תיאור הפרופיל של משתמש מתרבות אינדיבידואליסטית יהיה יותר מפורט ויכלול התייחסויות יותר בוטות לעצמו?

התשובה כרגע היא כמובן שאין לי מושג. בחרתי שלוש ארצות לפי דירוג האינדיבידואליזם של הופשטד (1-100) כאשר בריטניה מייצגת תרבות מאוד אינדיבידואליסטית עם דירוג 89, ישראל באמצע עם 54 וטאייוואן מייצגת תרבות קולקטיביסטית עם דירוג 17. המחקר המעשי יתמקד בשישים משתמשים מכל מדינה כאשר כל פרופיל ינותח לפי מספר פרמטרים. עשרה משתמשים מכל קבוצה יבחרו לראיון בכדי לחשוף מידע איכותני בדגש על מוטיבציה לשימוש בפליקר ואופי השימוש בו, בעיקר תוך התייחסות לרשת החברתית.

מחקר הוא תהליך דינמי וסביר מאוד להניח שתוך כדי איסוף המידע יהיו תפניות קלות ויצוצו עוד שאלות מחקר. כמו עם כל מחקר, גם למחקר הזה יש את המגבלות שלו והתוצאות בסוף הדרך ישענו על לא מעט סטטיסטיקה. כל מחקר שבוחן תרבויות לאומיות מסתכן בהכללה מחושבת אך זהו טבע הדברים וגם ההיבט הזה נלקח בחשבון בתיאור הממצאים ושיטת המחקר בסיכום. המטרה מבחינתי היא לבחון האם קיימים הבדלים בין משתמשי פליקר ישראלים, בריטים וטאייוואנים וכיצד הם יכולים להשפיע על תכנון יישומים כלליים יותר מאתר שיתוף צילומים.

8 תגובות על “עדכון תזה – הבדלים תרבותיים בפליקר”

  1. 12/09/2007 בשעה 10:38 xslf

    נשמע מאוד מעניין. :)

  2. 14/09/2007 בשעה 14:08 יובל

    בהחלט מעניין.
    הרבה הצלחה.

    אני שואל את עצמי האם התוויות שבעבר אולי היו נכונות של "תרבויות קולקטיביסטיות" מול "אינדיבידואליסטיות" עדיין תופסות מעבר לסטראוטיפ הגס. האמנם יפן היא תרבות קולקטיביסטית? עדיין? וסין? ומה באשר למדינות אירופה? איפה אפשר למקם את הצרפתים או את האיטלקים?

    בכל אופן השאלה מעניינת ונראה לי שהתשובה תהיה מעניינת לא פחות.

  3. 14/09/2007 בשעה 14:28 אמיר דותן

    תודה :)

    זאת שאלה שכיחה בייחוד לנוכח העובדה שהממצאים של הופשטד פותחו בשנות השישים והשבעים וכללו עובדי IBM מרחבי העולם, קרי אנשים משכילים ממעמד ביניים.

    חרף המגבלות הללו, הגישה הרווחת היא שהמימדים אותם הוא תיאר התפתחו במשך מאות שנים ועדיין רלוונטים. הם נועדו לשם הכללה גסה בכדי לסייע ל-IBM להבין את תפיסת העולם של עובדי החברה בארצות שונות בהקשר של שיטות ניהול וכו'.

    תרבות היא דינמית אך ישנם מאפיינים שורשיים שלא משתנים כל כך מהר. במקרה של יפן למשל, הקולקטיביזם בא לידי ביטוי בשיטות עבודה ומנטליות של תאגידים אם משווים את אלה לחברות אמריקאיות או אנגליות. זאת ראיית עולם שנובעת ממאות שנים של דת, היסטוריה, פוליטיקה וגורמים אחרים.

    אתה יכול לבדוק את הדירוג של מדינות שונות באתר של גירט הופשטד http://tinyurl.com/3dm2z4

    המימדים של הופשטד רחוקים מלהיות מושלמים אך הם נחים ומהווים יסוד תאורטי מקובל ופופלארי בשביל להשוות תרבויות. אני כמובן אתייחס למגבלות והחסרונות של המימדים הללו במחקר עצמו. לפני מספר חודשים השוואתי די במהירות עיצוב אתרים ביפן לעומת אנגליה http://www.amirdotan.com/blog/?p=77 ולדעתי ניתן לראות בבירור הבדל תפיסתי עמוק שנובע מרקע תרבותי.

    המימד Power distance עדיין מאוד רלוונטי כאשר בוחנים מדינות במזרח התיכון והמזרח הרחוק הנשלטות על ידי בתי מלוכה ודיקטטורים. הפער המעמדי והתרבותי בין שכבות האוכלוסיה הרבה יותר מוקצן מאשר במדינות מערביות מה שבא לידי ביטוי בכבוד ותחושת ממלכתיות. בחברות כאלה, בהן האזרחים הם למעשה נתינים יהיה דגש רב יותר על קולקטיביזם מאשר אינדיבידואליזם. הכל הרי יחסי בסופו של דבר.

  4. 14/09/2007 בשעה 14:48 יובל

    מעניין!

  5. 19/09/2007 בשעה 21:19 עינת

    מצטרפת למקהלת ה"מעניין!" – מאוד.
    דווקא בפליקר התגובות תמיד דיגדגו את יצר המציצנות שלי. בשונה ממקומות גדולים אחרים, נראה לי שהתגובות הן בדרך כלל מתוך הסביבה הקרובה למצלם. אולי זו יכולה להוות נקודה נוספת בציר קולקטיב/אינדבידואל – כיוון שיש אלמנט של החצנת "השיחה ההקבוצתית-פרטית" למימד ציבורי. כלומר, יש אינדבידואל, המצלם, הקבוצה הקרובה שלו והמרחב הציבורי שמתבוננת בשניים הראשונים. אפרופו הבדלים תרבותיים אפשר גם לבדוק איפה רוב האינטראקציה היא מאחורי הקלעים ואיפה יש החצנה.

  6. 19/09/2007 בשעה 21:28 אמיר דותן

    זאת בהחלט זוית מאוד מעניינת, בייחוד לאור העובדה שניתן בפליקר להגדיר גם מי יכול להגיב לצילומים, להוסיף תגיות ופתקים. האם רק חברים, משפחה, אנשי קשר או כל מי שרוצה. הבעיה המרכזית היא שבשביל לעקוב ולנתח תגובות נדרש מחקר איכותני שיקח יותר זמן ממה שיש לי. אני אגבה את המספרים שאני אפיק בראיונות עם נציגים מכל ארץ בשביל ללמוד על המוטיבציה ואופן השימוש שלהם בפליקר, בדגש על הרשאות. אני עובד כרגע על יישום קטן וחביב באמצעות ה-Flickr API בשביל לדגום צילומים ולהפיק סטטיסטיקות כלליות. הבעיה היא שאין לי גישה ישירה למידע הקשור להרשאות, שקיים אגב אך דורש שהמשתמש הנבחן יעשה לוג-אין ליישום שלי. זאת לא נראית לי אפשרות סבירה בכלל.

  7. 22/08/2010 בשעה 19:55 ענת

    שלום לך,
    מציעה לך להתייחס גם לתיאוריית הייצוגים החברתיים המוזכרת בעבודתה של לוין רוזליס.
    בהצלחה

  8. 23/08/2010 בשעה 12:12 אמיר דותן

    תודה ענת אבל הפוסט נכתב לפני שלוש שנים :)

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה