RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

ממשקים לא שמישים כסמל סטטוס – מערכת Bloomberg כמקרה מבחן

עבור רבים מאיתנו, Bloomberg זהו הערוץ בטלוויזיה המציג מידע פיננסי ולעולם לא נצפה בו למעלה משלוש שניות אלא אם כן הפסדנו בהתערבות וגם אז כנראה לא נחזיק מעמד יותר מעשר שניות. לעומת זאת, עבור אנשי מקצוע רבים בשוק ההון מדובר באמצעי קריטי שהוא חלק ממערכת ניטור מידע פיננסי וביצוע סחר של החברה בה הם עושים שימוש יומיומי. כפי שאפשר להתרשם מתצלום המסך, לא בדיוק מדובר בממשק שיזכה בתחרות עיצוב וככלי עבודה הוא מזכיר יותר קומביין מאשר מברג מעוצב. בשבוע שעבר התפרסם מאמר שתיאר כיצד Bloomberg בוחרת במודע לדבוק בעיצוב הממשק הארכאי של המערכת מכיוון שקהל היעד שמכיר אותו רואה בו גם סמל סטטוס. האם לעיתים רמת שמישות נמוכה תורמת לחווית המשתמש בדרכים אחרות?

אפתח ואומר שהשמישות של הממשק של Bloomberg היא כמובן יחסית לקהל היעד ולא יהיה נכון לצפות שכל בן אדם ברחוב יוכל להציץ במערכת ולהבין מה קורה על המסך. מעבר להבנה של תחום שוק ההון ומידע פיננסי בכלל סביר מאוד להניח שהשימוש במערכת שכזאת כולל הכשרה ולא מדובר במוצר שאפשר לעשות בו שימוש מיידי לאחר ההתקנה ללא הסבר. חברת העיצוב IDEO שהציעה ל-Bloomberg עיצוב חלופי לבטח לקחה בחשבון את השיקולים הללו כאשר המעצבים שלה הגו קונספט חלופי אך מבחינת Bloomberg הממשק הקיים עם כל החסרונות שלו מבחינת שמישות מספק ערך מוסף למשתמשים שמרגישים טוב יותר לגבי עצמם משום שהם מסוגלים להשתמש במערכת מורכבת ו"מפחידה".

הטענה המעניינת של Bloomberg היא שהממשק הנוכחי, שמיש דיו או לא, מזוהה עם החברה וגורם למשתמשים תחושת גאווה מפני שהם מתפעלים ממשק עם רף כניסה גבוה. שינוי כמו זה שהציעה IDEO אולי יהפוך את הממשק ליותר שמיש אך אם הוא יראה פשוט מידי המערכת תאבד משהו מהערך הרגשי שהיא מציעה למשתמשים. זאת נקודה מעניינת שמזכירה לנו שחוויית שימוש חיובית יכולה להיות תוצר של קושי ולא תמיד קלות שימוש. אין זה אומר שעלינו לאפיין ממשקים כך שיהיו קשים לשימוש רק בשביל שהמשתמשים ירגישו מיוחדים אך אין אנו יכולים להתעלם מהאפקט החיובי שיכול להיווצר כתוצאה משליטה במערכת מורכבת.

השמישות של מערכות פיננסיות היא קריטית מפני שטעויות יכולות לעלות מיליונים וזמן התגובה של המשתמש במקרים רבים צריך להיות מאוד מהיר. הממשק מציג הרבה מידע, לעיתים מורכב, שצריך להבין בזמן קצר בכדי לקבל החלטות. אפשר לטעון שהעמדה שנוקטת Bloomberg מבטאת עקשנות ואף יהירות שעולות לאנשים מיליונים מכיוון שניתן לשפר את הממשק המיושן כך שיהיה יותר שמיש.

Bloomberg לא טוענת שזמן הלמידה וההסתגלות למערכת החדשה היא הסיבה העיקרית לחוסר הנכונות שלה לשקול שינוי כמו זה שהציעה IDEO. טענה שכזאת היתה פחות מפתיעה כמו הרצון לשמור על הסטטוס קוו כדי שהמשתמשים ירגישו טוב לגבי עצמם. ה"בלומברגיות" של הממשק שלאנשי ממשק נראית כבעיה היא למעשה יתרון בעיניי החברה. איני אומר שהעמדה הזאת מוצדקת אך כן אומר שחשוב להיות מודעים לכך שממשק מורכב אינו אוטומטית ממשק בעייתי מבחינת חוויית השימוש ולמורכבות, כמו פשטות, יש את היתרונות שלה.

הסיפור הזה הזכיר לי מאמר שקראתי לפני מספר שנים בו תואר כיצד בשנות השמונים אנשי עסקים דחו את הממשק הגרפי של המקינטוש בטענה שהוא צעצוע וכי אנשי מקצוע "רציניים" משתמשים בטרמינל עם פקודות כתובות. הממשק הגרפי ה"מצועצע" לא איפשר לאותם אנשים לבצע את כל מה שהם יכלו לעשות בעזרת ממשק שורת פקודה (Command line interface) אך אי אפשר להתעלם מכך שהתמודדות עם ממשק קשה לתפעול תרמה לתחושת עליונות וסיפוק שהממשק הגרפי לא יכול היה לספק לאיש המקצוע שרואה במחשב בראש ובראשונה כלי עבודה. ברגע שהוא יכול לבצע את העבודה שלו על ממשק פשוט וקל לתפעול יכול להיווצר הרושם (המוטעה או לא) שהעבודה עצמה פשוטה וזהו משהו שב-Bloomberg ככל הנראה רוצים למנוע.

תוספת: 28.02.12

בלומברג משיקה שידרוג משמעותי לממשק בשם Bloomberg NEXT לאחר שלוש שנים ועבודת יו-איקס שכללה 20 אנשי מקצוע.

13 תגובות על “ממשקים לא שמישים כסמל סטטוס – מערכת Bloomberg כמקרה מבחן”

  1. 29/03/2010 בשעה 0:20 צביקה

    זה נכון. בדיוק כמו שמתכנתי יוניקס מבחינים בינם לבין העולם על ידי זה שהם משתמשים ב VI, למרות שכבר מזה כמה עשורים יש ממשקים יותר טובים…. מחסומי הכניסה הוא סוג של מבחן גבריות כזה. וזה בדיוק אותו דבר עם הקיצורים הפסיכיים והגרפיקה האיומה של בלומברג.

  2. 29/03/2010 בשעה 7:39 יצחק

    תודה
    חג שמח

  3. 29/03/2010 בשעה 9:28 עמית שביל

    אני עבדתי ב super derivatives שהם מתחרים ישרים של Blomberg בחלק מהדברים
    הם כמובן בחרו לעשות מימשק נורמלי חדשי ( וזו היתה חלק מהאסטרטגיה של החברה )
    לאפשר גם לאנשים שהם לא תרידירים לעבוד על המערכת
    http://www.superderivatives.com

  4. 29/03/2010 בשעה 12:00 אורן

    צביקה, אני לא לגמרי מסכים לגבי האנלוגיה ל-VI. לפני כמה שנים נאלצתי לעבוד על מחשב מרוחק במשך כמה שעות ולערוך שם קבצים באמצעות VI. בהתחלה זה היה מזעזע, אבל אחרי שלמדתי קצת לעבוד איתו והתרגלתי לדרך הפעולה שלו מצאתי שהוא מאפשר לי לעשות דברים במהירות שבעבודה עם כל עורך טקסט אחר לא הייתי מתקרב אליה בכלל. זה היה ממש מדהים, אבל בכל זאת, אחרי אותה פעם לא חזרתי לעבוד איתו.
    כך שבנוסף להרגשה של "גבריות" (שאין ספק שהיא קיימת) ל-VI יש יתרון פונקציונלי מאוד משמעותי, ולמימשק של בלומברג, למיטב הבנתי, אין.
    (אני מניח שאתה מכיר את הקומיקס של XKCD בנושא?)

  5. 30/03/2010 בשעה 0:59 צביקה

    כמובן מכיר את האיקס קיי סי די הקלאסי :-)

    מהיכרותי עם הבלומברג גם הוא די בסדר אחרי שלומדים את כל הקיצורים. אבל אני מסכים שב-VI זה יותר קיצוני.

  6. 31/03/2010 בשעה 22:00 אורן (השני)

    התחלתי לכתוב תגובה אבל כרגיל היא התארכה לי מעבר לגבולות הסביר, אז כתבתי פוסט:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1529297

  7. 22/04/2010 בשעה 11:54 לימודי

    כבוגר לימודי כלכלה, וכאחד שסחר בשוק ההון ומכיר את התחום לעומקו אני יכול לומר שהמערכת של בלומברג נחשבת אמינה מאוד, אבל גם "זקנה" מאוד. אנשי מקצוע ותיקים ותיקים יעדיפו אותה, אבל הצעירים כבר מורדים כמו תמיד, ומוצאים תחליפים נעימים יותר שנראים יותר כמו חלונות 7 ולא כמו DOS למתקדמים.

    לטעמי, העולם שייך לצעירים, אבל שוק ההון לזקנים, ולכן המערכת הזו עוד שורדת, אבל היא תהיה חייבת ליישר קו עוד כמה שנים.

  8. 25/04/2010 בשעה 12:10 אמיר דותן

    פוסט מצוין אורן. הוא מתחבר לי עם התגובה האחרונה ומאמר שקראתי לאחרונה בו נציג טכנולוגי של בנק השקעות גדול תיאר כיצד הם מפתחים כיום מערכות "אנטי-בלומברגיות" שמיועדות לדור הצעיר שגדל על גוגל ולא על דוס או יוניקס. בלומברג היא מערכת מאוד מסורתית ויהיה מעניין לראות כיצד (אם בכלל) היא תתפתח בעשור הנוכחי.

  9. 09/05/2010 בשעה 11:42 אסף

    בקיצור, כמו כל דבר טוב שהפוליטיקה הורסת, גם שמישות לא חסינה מהעניין.

    מנהלי המערכת: אנחנו צריכים ממשק שיהיה סמל סטטוס, כלומר שלא כולם יוכלו להשתמש בו (שיהיה מובחן מאחרים). אממממ, אני יודע, נעשה את הממשק קשה לשימוש כך שרק מי שחייב ומכיר את המערכת יוכל להשתמש בו.

    מאפיין שימושיות: אבל אם נשנה את הממשק ליותר פשוט, יותר אנשים יוכלו להשתמש בה

    מנהלי המערכת: פפפפפפ, חביבי, הבורסה זה לא משחק ילדים, רק מי שצריך וחייב, ישתמש במערכת.

  10. 01/06/2010 בשעה 11:59 עמיר

    פוסט לעניין!
    מזכיר לי במידת-מה את ה"מיתוג" שעושים בימינו לאייפון vs בלקברי, כשזה האחרון מזוהה יותר עם כובד ראש מסויים. ריבוי כפתורים, מעט אפליקציות וכו'. האייפון עדיין נתפס כצעצוע.

    דבר נוסף שנזכרתי בו היא מערכת מסועפת ורבת-פונקציות שנתקלתי בה בעת שירותי הצבאי. המערכת טיפלה בכמות גדולה מאוד של נתונים בפרקי זמן קצרים. הממשק, לעומת זאת, לא עשה את החיים קלים יותר; זה היה מקרה מעניין שבו למפתחים ולמאפיינים "נוח" לא להשקיע בממשק אינטואיטיבי ופשוט, ולמשתמשים הכבדים לא הפריע שה"צעירים" יעבדו קשה עד שיתרגלו.
    וכידוע בצבא, ואולי גם בבורסה, אין סיבה שהצעירים יעלוזו.

  11. 01/06/2010 בשעה 12:08 אמיר דותן

    היי עמיר,

    לגבי הנקודה האחרונה, קראתי לאחרונה מאמר בנושא איפיון מערכות מסחר ושם הכותב תיאר דווקא כיצד ישנה בהחלט חשיבה כיצד לענות על הציפיות והסטנדרטים של הדור הצעיר של סוחרים שגדל עם האינטרנט ולא עם DOS. בהרבה מקרים המערכות לא אופיינו מעבר למסמך דרישות שהושלך למחלקת הפיתוח והתוצאה בהתאם. מוסדות כלכליים ובנקי השקעות למדו בשנים האחרונות להעריך את החשיבות והתמורה של איפיון נכון שעוזר לצמצם טעויות אנוש, מגדיל תפוקה ומשפר את חוויית העבודה. התוצאות במקרים מסויימים עדיין יראו סבוכות למי שאינו מיומן אך בשביל איש המקצוע שהיה צריך לחפש נתון בחמש מערכות שונות עם אין ספור מסכים בצבעים עזים ופונטים לא קריאים מדובר בצעד מאוד משמעותי קדימה.

  12. 20/06/2010 בשעה 16:22 אמיתי טויטו

    אפרופו שורת פקודה:
    http://mashable.com/2010/06/18/googlecl/

  13. 28/04/2011 בשעה 16:37 ארטר

    אני מסכים לגבי הטענה שהעולם שייך לצעירים, אבל שוק ההון לזקנים.
    המערכת הזאת אמנם ישנה ומצליחה להחזיק מעמד. אבל באמת לא תהייה לה שום ברירה והיא תהיה חייבת ליישר קו עוד כמה שנים…

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה