RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

מנגונים חברתיים טכנולוגים – סקירה ויזואלית

ביומיים האחרונים ליקטתי צילומי מסך ואירגנתי בעבודה מצגת לצוות בו אני עובד הסוקרת (על פני 105 מסכים) את המגמות העכשוויות בתכנון מנגונים חברתיים טכנולוגים באינטרנט אך לא רק. מדובר במצגת ויזואלית המחולקת לפי נושאים שהתגבשו לאחר שהחומרים השונים נאספו. היא לא נועדה לכסות כל דוגמא אפשרית של כל יישום חברתי ברשת, והמטרות העיקריות שעמדו מאחוריה היו בחינה והיכרות עם מגמות בתחום וסיעור מוחות מאוד כללי בינתיים בנוגע למידת הרלוונטיות שלהן לפרוייקט עליו אנו עובדים.

מגנון חברתי טכנולוגי הינו יישום שלהטמעה שלו במערכת יש מטרה בעלת הקשר חברתי כלשהו. בין אם מדובר באפשרות פשוטה להגיב על קטע וידאו או אפליקציה בפייסבוק, המוטיבציה מאחוריי כל האפשרויות הללו היא יצירת סביבה חברותית (Sociable). ישנן מגוון מטרות מאחורי יישום מנגונים כגון שימור קשרים עם אנשים שאנו מכירים, עידוד יצירת קשרים חדשים על ידי חשיפה לאנשים בעלי תחומי עניין משותפים, עידוד יצירת דיאלוג, מתן תחושה של נוכחות חברתית ואווירה דינמית ועוד.

אני עושה כאן הבחנה בין מנגנון חברתי טכנולוגי לכזה שאינו טכנולוגי, מכיוון שבהקשר של הפרוייקט עליו אני עובד מדובר בסביבת עבודה פיזית ומנגנון חברתי יכול להיות לדוגמא ארוחות צהריים יזומות או פעילויות לחיזוק וגיבוש העובדים בחברה. ההתעסקות שלי מתמקדת בהיבטים החברתיים של המערכת, בין אם הם ברמה של פתרונות טכנולוגים או משהו שקשור לסביבת העבודה עצמה, והקשר בין שני העולמות הללו, קרי המרחב הפיזי והמרחב הדיגיטאלי.

תהליך האיסוף התבסס על הנסיון והידע שלי בנוסף למחקר מהיר שחשף מידי פעם אפשרויות חברתיות. לא מדובר במחקר של שבועות או אפילו ימים ואני בטוח שניתן לחשוב על נושאים נוספים או פיתוח של הנושאים הקיימים אותם אציין. אני מקווה שעצם העובדה שהמצגת זמינה ברשת תאפשר לאנשים להגיב פה או ב-SlideShare היכן שהיא ממוקמת בכדי לפתח את הדיון בנושא.

התקופה הנוכחית מרתקת מבחינת יישומים חברתיים וההרגשה היא שכל שבוע צץ משהו חדש הדורש התייחסות מצד אלה המעורבים בתחום. ברגע ששמות כמו פייסבוק ומאייספייס מככבים בחדשות ותוכניות אירוח ברור לכולם שמדובר במשהו הרבה יותר גדול ומשמעותי מטכנולוגיה זו או אחרת. התוצאות החברתיות והתרבותיות מורגשות בעיקר על ידי המשתתפים בשיח אך גם מעבר. בדרך כלל בצורה עקיפה.

אלה הם הנושאים שעלו בבחינה של המנגנונים השונים, כאשר חלק יותר נפוצים ומשמעותיים מאחרים:
1. יצירת קבוצות ותתי-רשתות (מעריצי באפי, תל-אביבים, מכורים למיונז, מעצבים גרפים)
2. מעגלים חברתיים (משפחה, חברים מהלימודים, עמיתים מהעבודה, חברים מהטיול להודו)
3. קירבה חברתית (חברים משותפים, רמות קירבה)
4. פרטיות (הגבלת תכנים ליחידים וקבוצות)
5. המחשה ויזואלית
6. ניהול רושם ומוניטין (המלצות, דירוגים)
7. תחושת נוכחות וחיווי חברתי (מי ביקר, מי הגיב)
8. טריגרים חברתיים (פוטנציאל ליצירת קשר והחלפת מסרים בין זרים ומכרים)
9. תקשורת סינכרונית ואסינכרונית
10. פעילות משתמש (עבר והווה)
11. עבודה במשותף
12. פעילות הרשת החברתית (מה אנשי הקשר עושים)
13. תקשורת מזדמנת ובלתי פורמאלית (מסרים קצרצרים)
14. שיתוף והפצת תכנים
15. מסננים חברתיים (המלצות)
16. קטגורטיזציה חברתית – תגים (תגיות)
17. פעילות חברתית כללית במרחב
18. הקשר סוציו-כרונולוגי
19. חוקים ונורמות
20. תועלת חברתית

את קובץ ה-PDF ניתן ומומלץ להוריד כאן בכדי לבחון את צילומי המסך.

קצרה היריעה בכדי להתייחס אל הנושאים בצורה מעמיקה יותר כרגע, ואני אשאף להתייחס אל חלקם בצורה ממוקדת בעתיד.

17 תגובות על “מנגונים חברתיים טכנולוגים – סקירה ויזואלית”

  1. 02/11/2007 בשעה 17:21 Niv Calderon

    אני חושב שעצם השיתוף של הקובץ הוא חשוב, ועוד לא עברתי על כולו.
    נשמע כמו סוציולוגיה…

  2. 02/11/2007 בשעה 21:56 Vrider

    Amir hi,
    Your E-learning (implicit K) Proj goals are a big challenge.
    Mapping the problem space is the right direction and sharing with us the info is congruent with the proj vision. Many Thanks!
    O: Do we need to invent the wheel or can we relay on profound theoretical pillars?
    Hanan

  3. 02/11/2007 בשעה 22:22 אמיר דותן

    ניב, אכן יש לא מעט סוציולוגיה וההתעסקות בחיבור בין אנשים וקבוצות דורש התייחסות לסוציולוגיה ופסיכו-סוציולוגיה. מה שאותי אישית מרתק זה החיבור של הנושאים הללו לטכנולוגיה ולתרבות שנמצאים במצב של תזוזה מתמדת תוך השפעה הדדית.

    חנן, לדעתי לא מעט מהספרות הקיימת מספקת הסברים וכיווני מחשבה ואינטראקציה בין אנשים וקבוצות הם כמובן נושאים הנחקרים שנים רבות. כל הכלים שצצים בזמן אחרון הם כולם אמצעים למטרות ישנות נושנות, קרי יצירת קשרים למטרות שונות, שימור קשרים, צבירת סטטוס, סיפוק חברתי, תמיכה ועוד ועוד. הכלים הללו מאפשרים ייעול ופותחים אפשרויות חדשות לניהול ושימור יחסים ברמות שונות, אך המוטיבציה הראשונית טבעית וידועה.

    יש מקום לחקור את ההשפעות החברתיות והתרבותיות שיש לכלים הללו עלינו ועל האופן בו אנו עובדים, לומדים ומתנהלים ביום-יום כי הטכנולוגיה שאנו מעצבים בסופו של דבר גם מעצבת אותנו במידה מסויימת. לא ניתן לדעתי לפתח ולהתקדם רק על סמך תאוריה מבוססת ותמיד יש מקום לחקור, להעריך ולהתרשם.

  4. 03/11/2007 בשעה 2:04 Niv Calderon

    אומר לך משהו, לחקור את האינטרנט של היום זה לחקור את העבר כי כל מה שנכון היום, מחר יהיה ישן ואני באמת מתכוון למחר, כי אנחנו מדברים פה על תנועות שקורות כל יום.

    השונה והמיוחד בתקופה הזו הם שאנחנו בתקופה בה אנחנו מסוגלים להמציא שמות לתופעות אותן אנו חווים בזמן הווה, תודות לדבר שנקרא "אונליין".

    מעבר לזה- אין שום צורך, וזה יחטא למטרות המחקר להוציא ספרים ומאמרים כתובים. הכל צריך להיות כתוב באינטרנט בתור דרך יחידה. אחרת הדבר יהפוך להיות לא רלוונטי נורא מהר.

    אולי משהו שיכול לעזור לכם זה או שיכול להתאים פה זה מערכת וויקי או התייחסות ברמת וויקי לדברים, כי הכל במצב של תנועה ותנועה פירושה משא ומתן תמידי. שום מערכת אחרת לא תתמוך במשא ומתן ככה.

    ונ.ב: לפסיכו סוציולוגיה יש שם: פסיכולוגיה חברתית. זה השם שנבחר. :)

  5. 03/11/2007 בשעה 11:21 אמיר דותן

    אימצתי בחום את השם שנבחר :) משום מה הוא ברח לי מהלקסיקון בזמן כתיבת התגובה הקודמת. לא ממש הבנתי את החלק הראשון של התגובה שלך ניב. אולי תוכל לפרט קצת. ישנו מחקר שוקק בתחום שאת הקצה שלו אפשר לראות כאן http://jcmc.indiana.edu/vol13/issue1/ וגם אם מדובר ביצרים טבעיים של אנשים לשמר קשרים וליזום חדשים למטרות שונות, האמצעים משתנים ומשפיעים עלינו כיחידים וכקבוצה במידות משתנות.

  6. 03/11/2007 בשעה 13:25 שרון

    אמיר, חסכת לי כל כך הרבה עבודה.
    אנו בתחילתה של בחינה של יישומים חברתיים ב-e-learning ובדיקה מה מתוכם רצוי וכדאי להוסיף למערכות למידה מרחוק; איזו תוספת תיתן את הערך המוסף הרב ביותר.
    העניין הוא שאני חושב כבר הרבה זמן, שהמגוון של צורות הלמידה שכל אחד מסגל לעצמו ושיטות ההוראה שכל מורה מעביר באמצעותן את החומר, אומרים שאין דרך אחת מרכזית אלא המון דרכים. אני מאמין שבעתיד הלא רחוק כל אחד יוכל ללמוד בדרך האופטימאלית לו אישית, ושהמערכות הטכנולוגיות יתמכו בכל הדרכים הללו.
    הבעיה מנקודת מבטי היא ההשקעה הגדולה ביצירת האפשרויות הללו.
    אשמח לשמוע תובנות אם יש לך

  7. 03/11/2007 בשעה 13:42 אמיר דותן

    שרון, אני נמצא באותה סירה רק מהכיוון של מערכת למידה אירגונית שאמורה להשתלב בעבודה השוטפת של עובדים בניגוד להשתלמות וסשנים מובנים. בשבועות האחרונים אני בוחן לא מעט אספקטים של למידה בדגש על למידה לא פורמאלית בעבודה, תחום מאוד מעניין שמציב לא מעט אתגרים מבחינת יישומים טכנולוגים מכיוון שמרבית הפעילות נעשית פעמים רבות בצורה לא מודעת כתוצר לוואי של תקשורת בין עובדים. בסביבת עבודה, אנשים לומדים בדרכים מגוונות כאשר ההעדפות הללו מושפעות גם משיקולי היררכיה אירגונית, פוליטיקה פנימית, יחסים עם עמיתים וממונים ועוד.

    ישנה הרבה ספרות על eLearning והיבטים חברתיים כאשר הדגש המרכזי הוא נוכחות חברתית ויצירת תחושה שמשהו קורה ושישנם אנשים "מסביב". ברגע שאנשים לומדים מרחוק באמצעות מסך ומקלדת מן הסתם הרבה יותר קשה להתרשם מאנשים אחרים שחולקים את סביבת הלמידה מה שיכול להקשות על האינטראקציה וחווית הלמידה הכוללת. הספרות הקלאסית יותר מתייחסת לאמצעי תקשורת כמו וידאו ואודיו בכדי להתגבר על חלק מהמכשולים, אך הרשתות החברתיות מציעות לדעתי זוית אחרת. הכוונה שלי היא שבשביל לעודד היכרות ויצירת רושם בין זרים, יש מקום לבחון 1) תקשורת בלתי פורמאלית ו-2) יצירת פרופיל המכיל צילומים וקטעי וידאו לדוגמא.

    יכול מאוד להיות שהתקשורת בין התלמידים עדיין תהיה טקסטואלית בעיקרה, אך היא תהיה מושתתת על תחושת היכרות ופתיחות. בשורה התחתונה, שווה לדעתי להציב רשימה של תמריצי לימוד ושיתוף פעולה בין לומדים מול רשימת המנגנונים שמניתי. הרלוונטיות שלהם למערכת זו או אחרת משתנה וההשקעה צריכה להיות מחושבת ונקודתית. הנקודה המעודדת היא שרוב המנגונים החברתיים שציינתי מיושמים בצורה כמעט אוטומטית במערכות רבות, כך שאין פה עניין של בנייה מאפס וכתיבת אלגוריתמים סבוכים.

    נ.ב

    שווה לבדוק מחקרים טריים בתחום של computer supported collaborative learning ולראות האם גל הווב 2.0 שבא לידי ביטוי על ידי מגוון מנגנונים חברתיים הוליד תובנות חדשות בנושא.

  8. 03/11/2007 בשעה 20:00 לאה

    אני חושבת שאפשר להוסיף לרשימת הנושאים שציינת גם את נושא המנהיגות החברתית ו/או הדרך שבה אנשים נתפסים כמומחים.
    האם מומחים/מנהיגים יוצרים סביבם קבוצה/רשת? מה טיב הקשרים בין חברי אותה קבוצה (האם נוצרים קשרים בין אותם אנשים שמושפעים מאדם מסוים?)
    ועוד ועוד.

  9. 03/11/2007 בשעה 20:07 אמיר דותן

    לאה, אני חושב שהנושא של מומחים ומנהיגות נכנס במידה מסויימת תחת ניהול מוניטין ורושם כאשר דוגמא טובה הוא מנגנון ההמלצות של לינקדאין.

    אני לא כל כך רואה את הקשר בין מנהיגות חברתית ומומחים. מומחים מתקשרים אצלי עם סטטוס חברתי. למרות שמנהיגים נהנים מסטטוס חברתי גם הם, אני רואה אותם יותר כמובילי דרך שמתווים את התפתחות הרשת תוך ביסוס נורמות ופתרון סכסוכים. בניגוד לקהילות הקלאסיות של שנות התשעים, הרשתות החברתיות כיום הרבה יותר אגוצנטריות ובמקום נושא נסובות סביב היחיד. זאת סיבה מרכזית מדוע אין ממש הנהגה חברתית בפייסבוק, לא בצורה ממוסדת בכל אופן ודמויות מפתח הן משהו שונה לדעתי.

    בניתוח רשתות חברתיות social network analysis ניתן לראות כיצד ישנם אנשים עם רמת מרכזיות גבוהה שאנשים רבים ברשת פונים אליהם ונעזרים בהם למשל. מידת המרכזיות Centrality שלהם מעידה על החשיבות והתרומה שלהם לרשת, כי הם מהווים צומת המשמשת מקום מפגש בשביל אחרים. פרופיל פופלארי ברשת חברתית הוא דוגמא טובה לכך כאשר אנשים "נפגשים" במנגנון התגובות, פעמים רבות בצורה עקבית וממושכת. זה מזכיר לי את תאוריית ה-Familiar stranger שמתייחסת לאנשים זרים שאנו רואים ביום-יום באוטובוס או במכולת ולמרות שמעולם לא החלפנו איתם מילה, הם הופכים במידה מסויימת לחלק מהשיגרה שלנו.

  10. 03/11/2007 בשעה 21:57 VRider

    אמיר, אכן מילת המפתח כאן היא אינטראקציה במובן הרחב שלהן. במידה מסויימת האתגר הוא לבצע "הינדוס לאחור" (באנגלית זה נשמע יותר טוב!-), וללכוד את הלא -פורמלי זה אתגר רציני. כמשל, הנה דוגמה למחקר על דינמיקה של רשתות חברתיות, למידת כישורים ופיתוח מנהיגות במשחק RuneScape:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1021646&passok=ok

    ניב, הפסיכולוגיה החברתית היא אחד היסודות התיאורטיים הרלוונטים ואני מסכים עם טענתך לגבי בחינת התיאוריות הקיימות לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות. פיתוח האתגר הוא חלק מהכייף, לא ככה?

    שרון, אין ספק שמדובר בנושא מורכב. פרופ' מנוחה בירנבוים פרסמה מאמר רלוונטי ב 2005 בנושא הערכת אינטראקציות ב E-learnning.

    Birenbaum, M. (2005). Multidimensional Assessment of Computer-Supported Collaborative Knowledge Building. In: Proceedings of E -Learn 2005:World Conference on E-Learning in Corporate, Government, Healthcare,& Higher Education (pp.1203-1208) October 24-28,2005,Vancouver BC,Canada.

    לאה, סוגיית התפתחות המנהיגות בעידן החדש חשובה לארגונים ובכלל. הנה סיכום בהקשר זה כאן:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,3417336,00.html

    שבוע-טוב,
    חנן

  11. 03/11/2007 בשעה 22:02 אמיר דותן

    תודה על הלינקים חנן. המאמר שלך מאוד מעניין והזכיר לי באיזשהי מידה סימולציות צבאיות בסביבה מדומה. אשמח אם תפרט קצת לגבי הרעיון של reverse engineering בהקשר של הנושא בו אנו דנים. תודה.

  12. 03/11/2007 בשעה 22:15 VRider

    אמיר, המאמר המלא שלי בנושא טרם התפרסם…בקרוב. במחקר בוצע ניתוח רב ממדי של אינטראקציות המשתתפים ושל סביבת הפעולה שלהם: הוירטואלית והממשית. מה שמחזיר אותי לשאלתך: בקליפת אגוז לגבי
    reverse engineering
    מתוך הבנתי החלקית והמעורפלת של מטרות הפרוייקט שלכם, מניח שיש צורך ביותר מאשר
    task analysis
    אחת הדרכים האפשריות היא לבצע
    multi patterns analysis
    בשדה המחקר וממנו לגזור את היישום הטכנולוגי הרלוונטי. אשמח להרחיב על כך בדואל:
    digraisrael(no sapm)gmail(DOT)com

  13. 03/11/2007 בשעה 22:22 אמיר דותן

    מכיוון שמדובר בלמידה בלתי מתוכננת בעלת אופי חברתי במקרים רבים, אכן דרושה גישה שתתחשב מאוד בשדה המחקר ותפנים מה אנשים עושים. מהספרות הרבה שיצא לי לקרוא בחודש האחרון ניכר שהנושא נלמד ונחקר מכיוונים רבים. אירגונים מנסים לפצח את אותה למידה בלתי מתוכננת שמתרחשת כל הזמן בשלל דרכים בעבודה. היא לרוב מבוססת על רשתות חברתיות בלתי פורמאליות בעבודה, כלומר רשתות שלאו דווקא מעוגנות במבנה הרוחבי או האופקי של הארגון. אנשים מאלתרים ולומדים כיצד ללמוד ולפתור בעיות בהתאם לתנאי השטח. למידה פורמאלית יותר נתפסת כמטלה לא רצויה פעמים רבות, בעיקר עבור עובדים וותיקים שנמצאים לפני פרישה.

  14. 04/11/2007 בשעה 12:02 xslf

    אני עוברת כרגע על המצגת- מעניין. אגיב יותר בפירוט כשאגמור לעבור עליה.
    זה נדמה לי או שאחד מצילומי המסך של פייסבוק מציג את רשימת החברים שלי? :)

  15. 04/11/2007 בשעה 12:07 אמיר דותן

    יש מצב :) אך רק את יכולה לדעת את זה. חלק מצילומי המסך הגיעו מהחשבונות שלי אך ניסיתי למחוק את השמות כדי שחוץ כנראה מהאנשים עצמם, אחרים לא יסיקו באיזה איש קשר מדובר. אם זה בעייתי מבחינתך שוש אני בקלות יכול לשנות את זה.

  16. 04/11/2007 בשעה 12:15 xslf

    לא, זה ממש לא בעייתי עבורי. סתם משעשע.
    אני רואה גם שבשקופית אחרת שמת את רשימת ההשמעה שלי מ-last.fm כפי שהיא מופיעה ב-facebook.

    זה מעניין לי לראות שהמידע הזה מעניין מישהו.

  17. 04/11/2007 בשעה 12:24 אמיר דותן

    לא ממש המידע כמו המנגנון עצמו :) קיפצתי ודילגתי בין האתרים השונים תוך שאני דג צילומי מסך בשביל להמחיש נקודות מסויימות. אם אני זוכר נכון את מופיעה בראש רשימת החברים שלי בפייסבוק מה שיכול להסביר מדוע "ניטפלתי" אליך.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה