RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

ניתוח מתחרים – ללמוד מטעויות והצלחות של אחרים

מרכיב חשוב בשלב המחקר והאיפיון הוא ניתוח התחרות בכדי לבחון כיצד אחרים התמודדו עם הבעיות והאתגרים השונים הכרוכים בהפקת הפרוייקט בכל הקשור לחווית השימוש. אלא אם כן מדובר בפרוייקט חדשני ומהפכני ביותר, סביר מאוד להניח שקיימים בשוק מוצרים בעלי יעדים זהים ברמות שונות שאפשר ללמוד מהם ממה כדאי להמנע ומה כדאי להטמיע. מבחינת שמישות, מדובר בהזדמנות מצויינת לזהות בעיות שניתן להתייחס אליהן בשלב האיפיון כאשר המוצר עדיין בשלב גולמי ועוד לא נכתבה שורת קוד אחת.

ניתוח מתחרים (Competitors Analysis) הוא שלב מתבקש וטבעי שיכול לחסוך משאבים בשלבים מתקדמים יותר. ברוב המקרים אין סיבה להתחיל עם דף לבן וצריך לבדוק מה קיים בהווה בכדי להעריך כיצד ניתן להציע משהו עם ערך מוסף למשתמשים שיעניק יתרון תחרותי ללקוח. תהליך הניתוח זהה לאבחון מוצר מבחינת המתודולוגיה וניתן לשלב סקירת מומחה, מבחן משתמשים, שאלונים וקבוצות מיקוד בכדי לזהות נקודות חולשה. התוצר הסופי הוא מסמך המפרט את התהליך, הממצאים והמסקנות.

הצעד הראשון הוא זיהוי התחרות על סמך היעדים של הפרוייקט והערך שהוא מתיימר לספק למשתמש. בין אם מדובר למשל בפרוייקט המיועד לסייע בארגון ושיתוף קבצים בצוותי עבודה או תוכנה לעריכת וידאו, השוק בדרך כלל רווי במוצרים דומים וקשורים מהם ניתן לשאוב השראה. סביר מאוד להניח שאתם לא הולכים להמציא את הגלגל וגם אם אכן מדובר ברעיון חדשני אפשר לחשוב על מוצרים שמספקים חלק מהיכולות העתידיות שלו, כגון ניהול רשימת אנשי קשר או תיחזוק פרופיל משתמש.

מומלץ לזהות לפחות שלושה עד ארבעה פרוייקטים קיימים בכדי שהמידע שיאסף יהיה מגוון ויציע זוית ראייה רחבה. הגישה לניתוח צריכה להיות שיטתית ומתוכננת כך שהיא תתבסס על יותר מ"להעיף מבט" ו-"לשחק קצת" עם המוצר בשביל להתרשם ממנו. ישנם מרכיבים ברורים כגון ארכיטקטורת מידע, כללי שמישות, אסתטיקה, תאימות, נגישות ופונקציונאליות אותם ניתן לבחון בשיטות שונות בכדי לקבל תמונה מדוייקת של הצלחות וכשלונות.

את השיטות ניתן להתאים למשאבים העומדים לרשות צוות האיפיון ויכול להיות שבהיעדר תקציב למבחן משתמשים, הניתוח יתבסס על סקירת מומחה שיטתית (Heuristic Evaluation) שיבחן את המוצרים על פי כללי שמישות נפוצים ויסמן את נקודות החוזק והחולשה. כאשר מדובר בתקציבי מחקר גדולים ניתן לשקול גיוס משתמשים, ביסוס תסריטי שימוש ומבחן משתמשים לכל דבר.

לעיתים נראה לי שאנשים נרתעים מהתבוננות עמוקה במתחרים מתוך מחשבה שזהו צעד אנטי-יצירתי שמוכיח כביכול שהם עומדים למחזר מוצר קיים. לדעתי ההפך הוא הנכון ובגלל שלא טורחים לבחון בצורה מדוקדקת מה כבר קיים בשוק גדל הסיכוי שהפרוייקט ימחזר טעויות וימשיך להנציח אותן. חשוב להבין מה משתמשים מכירים כיום בכדי שיהיה ניתן להתחשב בציפיות והידע הקיים שלהם. הנקודה הזאת מעלה על הפרק את הדיון המיתולוגי בנושא חדשנות מול סטנדרטים וכמה מרווח תמרון קיים בתכנון מוצר חדש.

סקירה של התחרות יכולה לעודד יצירתיות כאשר אנו מזהים בעיות ומחסומים הדורשים התייחסות ברמת תפיסת המוצר. במקום להוסיף או להמנע מפי'צרים, יכול להיות שהתבוננות ודיונים סביב מה שקיים בשוק יניבו תובנות ורעיונות שבבוא העת אחרים יעתיקו וישאבו השראה מהם. בשלב האיפיון אנו שואפים ללמוד, להבין ולחקור בכדי להניב דרישות שיכתיבו את הפקת המוצר בהיבטים שונים (פונקיונאליות, שמישות, אבטחה, תאימות, עיצוב וכו'). סקירה של התחרות אינה עניין של העתקה ומיחזור, אלא למידה לצרכי ייעול ושיפור.

6 תגובות על “ניתוח מתחרים – ללמוד מטעויות והצלחות של אחרים”

  1. 12/11/2007 בשעה 0:18 גיא

    בחינה וניתוח של המתחרים הוא אלמנט הכרחי בעיקר אם מדובר בפרוייקט מסחרי, הבעיה לרוב היא חוסר הנתונים כדי לנתח את מידת ההצלחה בין אם זה סטטיסטיקטת מפורטות ובין אם זה נתונים פיננסים.

  2. 12/11/2007 בשעה 12:27 אמיר דותן

    גיא, במקרה הזה אני מתייחס ספציפית לשמישות וחווית משתמש כך שאת רוב המידע ניתן לאסוף בשיטות שונות. המידע יהיה בעיקר איכותני מבחינת ההרגשה והחוויה של משתמשים אך יכול לכלול גם מידע כמות כמותי כגון זמן ביצוע משימות וזמן תגובה של המערכת. סטטיסטיקות שונות יכולות גם לעזור בשביל להתרשם ממידת ההצלחה של האתר המדובר, אך המספרים הללו לא יספקו מידע בנוגע למה עובד ומה לא עובד בממשק מבחינת שמישות. בשביל זה צריך לשבת ולנתח אותו או לעבוד עם משתמשים.

  3. 14/11/2007 בשעה 4:29 ניב קלדרון

    היי איש,
    הפוסט שלך התיישב בדיוק על הנקודה בה אני נמצא כרגע באפיון מערכת חדשה, ההסתכלות על מוצרים דומים (זוועה) והסתכלות והעלאת רעיונות מאתרים שבכלל לא קשורים (מש אפ משגע). תודה על הפוסט הזה, הוא בדיוק בזמן בשבילי.

  4. 14/11/2007 בשעה 9:17 גיא

    אמיר למיטב הבנתי שמישות וחוויה משפיעות באופן ישיר על סטטיסטיקות,אם תיקח את אותו התוכן או את אותה הפעילות ותשים אותם על שני ממשקים שונים ברמת השמישות והחוויה ואתה תראה את זה גם בסטטיסטיקות.

    סטטיסטיקות זה הדופק של על אתר, וזו למעשה התוצאה אחרי שהמון אנשים ישבו והתנסו במערכת.

  5. 14/11/2007 בשעה 10:54 אמיר דותן

    ניב – בכיף.

    גיא, החוויה משפיעה *מאוד* על הסטטיסטיקה אך אני מדבר על סקירת התחרות בכדי להבין את החוויה שהיא מציעה. מידת הפופלאריות של אתר זה או אחר רלוונטית בשביל לבחור את המתחרים אותם תנתח אולי אך לא מספקת מידע איכותני מתבקש. מספר כניסות לאתר אולי יצביעו על מידת הפופלאריות שלו אך לא ילמד אותך מה בחוויה עובד או לא עובד. זה מידע מספרי נטו וככזה הוא יענה על השאלה "כמה אנשים מבקרים באתר" למשל אך לא "מה הם אוהבים באתר". בשביל זה צריך לעבור על הממשק, ללמוד אותו, לראות איך אנשים מתמודדים איתו ולדבר איתם עליו.

  6. 14/11/2007 בשעה 15:47 מורד שטרן

    בכל הקשור לרפואה, (כפי שאתה יודע ששם אני נמצא) תקן ה FDA מחייב את היצרן להסתכל לצדדים על מתחרים אחרים, ולהביא לשוק מוצר טוב יותר (מכל הבחינות, לאוו דווקא שימושיות) או שווה למוצר זהה הקיים כבר בשוק, ואז מבחני התקן קצת פחות מחמירים. (בצורה הזו "מכריח" התקן יצרנים להעלות את רמת המוצרים שלהם, אחרת, מה יש להם להציע ?)

    הסיפור כמובן שונה לגמרי ברגע שאתה מייצר מוצר חדשני שאיננו בשוק, ובמקרים האלו התקן מחמיר מאד.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה