RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

רשמים מאירוע Design Jam London 3 והזמנה לכנס השנתי של UXI

ביום שבת שעבר השתתפתי ב-Design Jam השלישי שנערך בלונדון – יום מרתוני בו חמישים אנשי חוויית משתמש נפגשים, מתחלקים לקבוצות ומתבקשים לפתור אתגר איפיוני במשך היום בליווי מנחים. זאת היתה הזדמנות טובה לטעום אירוע מקצועי קצת שונה מהפורמט המקובל של הרצאות וכנסים והחוויה היתה מעניינת. הפורמט שהתחיל בלונדון מתפשט עכשיו לעשרים מדינות שיערכו אירועים תחת אותו מותג. בקרוב בישראל?

הפורמט של האירוע

האירוע לא היה כרוך בתשלום אך מספר המקומות היה מוגבל וחמישים ההזמנות שפורסמו באתר נחטפו תוך כמה דקות. מכיוון שמדובר ביום פעילות שלם הג'ם התרחש ביום שבת משמונה וחצי בבוקר עד שש בערב ב-City University, מקום בו העברתי שנתיים כסטודנט לתואר שני ושנתיים וחצי כחוקר.

לפני החלוקה לקבוצות התבקשנו למלא כרטיס ולכתוב בו מהם הדברים שאנו יודעים בהם ומהם הדברים שאנו רוצים ללמוד או לדעת טוב יותר. בנוסף, כל אחד התבקש לסווג את עצמו בעזרת ארבע מדבקות צבעוניות על כרטיס השם וכרטיס הידע הקיים בכדי לציין מהם תחומי ההתעסקות שלו: עיצוב, תיכנות, חוויית משתמש או כל דבר אחר כמו ניהול פרוייקטים למשל. היתה לי ציפייה שכל המידע הזה ילקח בחשבון בהרכבת הקבוצות והפעילות עצמה במידה מסויימת, אך בפועל כל אחד הדביק את הכרטיס שלו תחת אחד מתוך עשרה מספרים וככה נולדו הקבוצות.

הבריף שקיבלנו היה "לתכנן שירות המאפשר לאנשים להאזין ולשתף מוזיקה בשטח ציבורי וסיטואציה חברתית". המארגנים הדגישו את החשיבות של ההקשר החברתי והאתגרים הרבים שהוא טומן בחובו, מכיוון שישנן הרבה דקויות, היבטים סוציולוגים, פסיכולוגיים ותרבותיים המשפיעים על הנכונות שלנו לשתף, להשתתף, ליצור קשר עם אנשים שאנו לא תמיד מכירים והכל סביב תחום מאוד אישי ורגשי – מוזיקה. מאז ומתמיד מאוד התעניינתי בהיבטים חברתיים של שימוש בטכנולוגיה והבריף מבחינתי היה מאוד מסקרן.

ההתנהלות

אחרי היכרות קצרה עם חברי הקבוצה התחלנו לעבוד. החלק הראשון של היום עד ארוחת הצהריים הוקדש למחקר וגיבוש רעיון ולאחר מכן שלב העיצוב אשר בסופו כל קבוצה הציגה במשך חמש דקות את הפרוייקט שלה. למרות שלא היה מדובר בתחרות והדגש היה על שיתוף ידע ולימוד, היתה אווירה חיובית של מרץ וקדחתנות. ניירות, טושים ועפרונות התעופפו בחלל החדר מעל עשרה שולחנות, גיליונות נייר וכרטיסים צבעוניים הודבקו על הקירות ולוחות מחיקים כוסו בתרשימים ושירבוטים.

כמעט כל עשרת הקבוצות התחילו מיד למנות את המקומות והסיטואציות החברתיות בהם אנשים משמיעים או שומעים (מרצון או לא) מוזיקה. זה היה צעד מתבקש והמנחים הדגישו בצורה נחרצת שהמטרה היא להתמקד על דבר אחד ספציפי ולא לנסות לפתור בשעתיים בעיה מורכבת שלבטח תחייב כמה עשרות פיצ'רים ותסריטי שימוש מסובכים. הרושם שלי היה שרוב הקבוצות פנו לפרסונות וניסו להבין מיהם המשתמשים הפוטנציאלים של השירות. בדיון שנערך בקבוצה שלנו סביב המקומות והסיטואציות נהיה ברור שבכל מקום (מסיבה, משרד, מועדון כושר, אוטובוס, פאב וכו') בו אנו נחשפים או משמיעים מוזיקה יכול להיות שנמצא את עצמנו בחברת מכרים, זרים או שניהם.


רושמים את המקומות הציבוריים והמצבים החברתיים בהם אנשים נחשפים או משמיעים מוזיקה

בגלל פרק הזמן המאוד קצר אפשר לדמיין שלא היה זמן לבצע מחקר מקיף בשביל לגבש פרסונות ויצרנו ארבע פרסונות על המקום על בסיס "זה עדיף מכלום" ולדעתי זה היה טוב כי זה עזר למקד את הדיונים סביב אנשים מרקעים וגילאים שונים מאשר לדבר כל הזמן על אותו "משתמש" מופשט שקשה יותר להזדהות איתו ולהבין מה מציק לו, מה הוא עושה ומה הוא אולי צריך.


מנתחים את סדר היום של הפרסונות בכדי להבין מהם המקומות והסיטואציות בהם הן נמצאות וכיצד הן לעיתים נפגשות

בגלל ההקשר החברתי החזק היה חשוב להבין כיצד הפרסונות לעיתים נמצאות באותה סיטואציה ושטח ציבורי כי בסופו של דבר האינטראקציה שלהן כמשתמשים של השירות יכולה להיות אחת עם השנייה. כך למשל תיארנו סיטואציה בה מישהי בת 45 יכולה למצוא את עצמה באותו אוטובוס עם חבורת נערים המשמיעים מוזיקה בקול רם או באותו משרד עם עובד צעיר בן 19 שהחליט להיות הדי-ג'יי של המשרד ומוצא לנכון לשמוע מוזיקה דרך הרמקולים מאשר דרך אזניות.

הקבוצה בה לקחתי חלק בחרה להתמקד בסביבת העבודה המשרדית ולהתמודד עם הבעיה הנפוצה של The Office DJ – אותו עובד או עובדת שמוצאים לנכון לשתף את עמיתיהם במוזיקה שלהם, גם אם אלה מעולם לא הביעו שום עניין בכך ומעדיף שקט. הדיון היה מאוד מעניין וכלל התייחסויות לתרבות אירגונית, היררכיה אירגונית (לא כולם ולא בכל מקום היו מבקשים ממישהו להנמיך את המוזיקה) והמגבלות שסביבת העבודה כופה על פיתוח יישומים.


כל אחד משרבט רעיונות להמחשת מידע בנוגע לפופלאריות של שיר בקרב עובדי המשרד

בסופו של דבר הגענו למסקנה שהיישום לא יחליף את נגן השירים (iTunes, Spotify וכו') של המשתמש ולא צריך לנסות להתחרות בו אלא להשלים אותו, כמעט כסוג של פלאגין. כיישום קטן ולא מורגש הוא אמור לאפשר לבחור את הדי-ג'יי על בסיס יומי, להציג לפניו את "הקהל" שלנו במשרד, הטעם וההעדפות שלו ולתת הרגשה כללית שישנו איזשהו סדר והתחשבות באנשים מסביב.


בוחנים את הסביבה הפיזית של משרד וההשפעה שיכולה להיות על השמעת מוזיקה ושימוש ביישום The Office DJ

מסקנות ותובנות

היום היה מעניין ודי מתיש. בתום עשרת הפרזנטציות היה די ברור לדעתי שכל הקבוצות התמודדו עם אותן בעיות ורובן נסובו סביב התהליך והאופן בו הן תיכננו את היום, או יותר נכון יהיה להגיד – לא ממש תיכננו את היום. הרושם שלי היה שהיתה ריצת אמוק אימפולסיבית, ניסיונות לבצע ניתוח וזיקוק של רעיונות בפרק זמן מאוד קצר מתוך רצון לחשוב על רעיון ופתרון טוב. היה נראה שלכולם היה ברור שצריך להבין מהן הסיטואציות החברתיות, מיהם המשתמשים ומשם הכל היה פתוח ולא ממש מאורגן. השאלה הגדולה שלא נשאלה היתה "מה בדיוק היה אפשר לארגן?". ברגע שהיה רעיון או מושג כלשהו התחילו שירבוטים לפי יכולות מקצועיות שונות וחלק מהקבוצות הרשימו עם סקיצות צבעוניות בפוטושופ.

ההרגשה שלי בסוף היום היתה שהאירוע הרגיש יותר כמו תחרות סטארטאפים מאשר התמקדות בממשק וחוויית משתמש. השירבוטים בסוף היום העידו על כך שרוב הקבוצות (כולל שלנו) הגיעו לשלב הממשק בשלב מאחור מידי אחרי יותר מידי התעסקות עם רעיונות ונסיון למצוא פתרון לבעיה קיימת. אני יודע שחלק מהג'מים נערכים על פני יומיים ואולי זה הפתרון כאשר היום השני מוקדש כולו לשירבוטים ואיפיון. היום עצמו היה יותר סדנת יצירתיות מהסוג שאנו מנהלים עם לקוחות בשביל לגבש כיוון, לעלות על פני השטח צרכים אמיתיים של אנשים ואולי אפילו לתעד כמה רעיונות ראשוניים.

הבריף היה לדעתי כללי מידי והיה נכון יותר לדרוש מהקבוצות למצוא פתרון איפיוני-ממשקי לבעיה ממוקדת יותר. למרות שבתחילת היום בזמן מילוי הכרטיסים היתה ציפייה שיהיה אלמנט לימודי ברור והזדמנות ללמוד דברים חדשים, בפועל זה הרגיש (לי לפחות) כמו עוד יום של עבודה במשרד ואילוצי הזמן חייבו אותנו לעשות את מה שאנחנו יודעים מאשר להתנסות בדברים חדשים. אין ספק שהאלמנט החברתי של האירוע וההתכנסות היו מועילים אך בפן המקצועי אני חושב שצריך להיות יותר דגש ותכנון סביב למידה. המטרה של הג'ם לא כל כך ברורה לי כרגע ואם זה רק עניין של להתכנס בשביל הכיף והאפשרות אולי ללמוד משהו על הדרך אז זה פספוס לדעתי.

הכנס השנתי של UXI

לסיום ובנושא מאוד קשור, בתחילת חודש ספטמבר יערך הכנס השנתי של האתר UXI ובניגוד לשנה שעברה, הפעם מדובר ביומיים שלמים הכוללים עשרים ואחד הרצאות וסדנאות. הכנס הקודם היה מעולה לדעתי ומאוד ניהנתי מההרצאות ושמחתי לקחת בו חלק. מעבר לתכנים המקצועיים אני חושב שהערך של אירועים מהסוג הזה היא ההזדמנות להיות במקום אחד עם הרבה אנשי מקצוע והאפשרות לעשות זאת במשך יומיים (ובעברית!) היא נהדרת. מקווה להתראות שם.

לתשומת לבכם, ישנה 30% הנחה לנרשמים עד ל-17/7.

6 תגובות על “רשמים מאירוע Design Jam London 3 והזמנה לכנס השנתי של UXI”

  1. 10/07/2011 בשעה 11:13 עמי רוטר

    נשמע מעניין, אני מתאר לעצמי שבסופו של דבר יצאת עם כמה רעיונות חדשים ומחשבות מהיום הזה.

    בדיוק עכשיו קיבלתי מייל המודיע על אירוע שמזכיר את האירוע שאתה השתתפת בו.
    ההבדל העיקרי הוא שהוא מיועד לקבוצות מסטארט אפים בלבד המעונינות "להרים" את חווית המשתמש:
    http://leanuxmachine.com/

  2. 10/07/2011 בשעה 11:31 אמיר דותן

    היי עמי. היום אכן הוליד כמה רעיונות, בעיקר לגבי פורמט אלטרנטיבי בו כל קבוצה מתרכזת בתחום כמו גיימינג, יישום חברתי, נגישות, עיצוב לטבלט או מובייל, כלי עבודה, יישום לילדים וכו' ומונחת על ידי גורו בתחום. הפורמט הנוכחי הרגיש לי לפחות יותר כמו Design Gym מאשר Design Jam כי ההתעסקות היתה יותר בדברים שאתה יודע ומתרגל, למרות שאני בטוח שהיו אנשים שעבודה בקבוצות נחשפו לגישות, כלים וטכניקות שהם לא הכירו קודם לכן.

    התוודעתי לאירוע שהזכרת בשבוע האחרון ויוהאנה קולמן, שמרצה בו, היתה אחת המארגנות של הדיזיין ג'ם בלונדון. ההבדל המהותי בין השניים הוא שהג'ם פונה לאנשי מקצוע ומאפשר להם לג'מג'ם עם אנשים אחרים בתחום, בעוד השני פונה לעסקים ומאפשר להם מההתרשמות שלי לחוות את האינפוט של מומחה חוויית משתמש ולהשתמש בו בכדי להעשיר את המוצר שלהם. בשני המקרים מדובר בסוג של סדנת עבודה מעשית. נשמע מעניין ואני מחכה לקרוא את הרשמים של האנשים שינחו אותו, אם וכאשר הם יפורסמו.

    אתמול בלונדון נערך אירוע נוסף בפורמט שונה – http://uxcamplondon.org/about בו כל משתתף חייב להרצות. נשמע מאוד מפעיל, מגוון, מרענן ובטח קצת מרתיע אבל אני מאמין שברגע שיודעים שכולם מציגים משהו זה ונמצאים באותה סיטואציה זה מקל על מי שלא רגיל להציג בפני אנשים אחרים. שני שבתות ברצף היה יותר מידי בשבילי אבל אני מקווה לקחת חלק באירוע הבא :) הנה הצילומים מה-uxcamplondon מיום שבת – http://www.flickr.com/photos/tags/uxcamplondon/show

  3. 11/07/2011 בשעה 23:14 דפנה

    סחתיין על הפוסט. מסכימה עם הסיכום שלך לכל אורכו ורוחבו. המטרה המוצהרת לא הושגה בכנס.
    מה שכן, היה נחמד להפיגש עם אנשים מקצוע ולהכיר קצת את הברנז'ה :-).
    יש משהו מעניין בקרוב?

  4. 12/07/2011 בשעה 15:34 חזי טניאני

    היי אמיר, תודה על הפוסט המעניין.

    עקבתי אחרי האירוע שהתקיים שנה שעברה, ולאחר קריאת הפוסט שלך, מתעורר אצלי הרצון העז להשתתף באירועים דומים שיתרחשו באופן קבוע כאן בישראל בקרב מעצבי אינטרקציה/חוויה/מוצר וכו'. אני סבור שתהליך סיעור מוחות ויצירה בקבוצות עם אנשי מקצוע בתחום יכול להיות מרתק, מועיל ומעשיר לכולם.

    התחום של אינטרקציות חברתיות סביב שיתוף מוזיקה במקומות ציבוריים מעסיק אותי זמן מה כפרוייקט צד. לאחר רפרוף בדף של כל קבוצה, נראה שכל קבוצה הציגה אתגרים, צרכים ודפוסי פעילות שימוש מעניינים כל אחד בתחום שבחרו להתמקד בו.

    אגב, אשמח לדעת האם מצגות הסיום של כל קבוצה הוקלטו והועלו לרשת.

  5. 13/07/2011 בשעה 11:35 אמיר דותן

    היי חזי. הפרזנטציות הוקלטו ולמיטב ידיעתי עוד לא הועלו ליו-טיוב. אשמח לעדכן אותך כשזה יקרה ולשמוע עוד על פרוייקט הצד אם הוא לא פרוייקט צד סודי :)

  6. 25/07/2011 בשעה 8:27 יאיר

    מרתק!

טראקבק לפוסט זה | RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה