סרטון התדמית של APOSDLE – או "על מה אני עובד"
פורסם ב 16 ביוני 2008 במדור משולחן העבודהמזה למעלה משמונה חודשים אני כותב על פרוייקט המחקר מטעם האיחוד האירופאי עליו אני עובד במרכז לעיצוב אינטראקציית אדם-מחשב ב-City University ביחד עם אחד עשר גופים אירופאים שונים וכעת אני יכול להציג בפניכם את סרטון התדמית שהופק לאחרונה ומציג את הרעיון מאחורי הפרוייקט.
כפי שניתן להתרשם, המערכת אותה אנו מפתחים אמורה לסייע לעובדים לגשת למידע בזמן העבודה על ידי כך שהיא מזהה מה הם עושים (או מנסים לעשות) ובמקביל ממליצה על אנשים בארגון שיש להם את הידע הנדרש, איתם הם יכולים ליצור קשר במגוון דרכים. כל החומרים הזמינים למערכת ממופים על פי רשת סמנטית המוגדרת מראש ומתארת את תחום העבודה של הארגון. מהבחינה הזאת, המערכת אינה רק פולטת תוצאות חיפוש ומסמכים אלא גם יודעת כיצד הם קשורים אחד לשני ושייכים לשלבים שונים בתהליך העבודה.
אנו לא מעורבים בחלק של המחקר הבוחן מיפוי סמנטי ובינה מלאכותית (זיהוי דפוסי עבודה, זיהוי תוכן מסמכים), בבנייה של המערכת עצמה וכל מה שקשור לתאוריות למידה. התפקיד שלנו מתמקד בביסוס וניהול דרישות המערכת עם הגופים המעורבים השונים, ניהול אבחון האב טיפוס השני המוצג בסרטון, אבחון היבטים חברתיים ואירגוניים וניהול האיפיון של האב טיפוס השלישי והאחרון. בנוסף, בחנו את הנושא של שיווק, קהלי יעד והנחנו קבוצות מיקוד לצרכים שונים של הפרוייקט.
מדובר במערכת מאוד מורכבת ואחד האתגרים הגדולים ביותר מולם אנו ניצבים הוא להסתיר את המורכבות מעיניי המשתמש ולהציע חוויה שקופה ורציפה. בשביל המשתמש, הממשק הוא המוצר והוא לא מתעניין בשום רשת סמנטית ובינה מלאכותית ופשוט רוצה לסיים מטלות במהירות וללכת הביתה. אי אפשר לצפות ממנו להשקיע יותר מידי זמן בלמידה ותפעול שוטף, בטח לא כאשר גוגל פתוח ברקע וקולגות נמצאים במרחק אימייל או שני צעדים.
APOSDLE מושתת על לוגיקה שפחות מוכרת לרוב המשתמשים הרגילים לכתוב מילות חיפוש ולקבל תוצאות שבמקרה הטוב מסודרות לפי מדד רלוונטיות מסויים. למרות שהמערכת מאפשרת לחפש מסמכים על ידי חיפוש רגיל, החוזק שלה מתבטא ביכולת להציג למשתמש תכנים ואנשים בהקשר רחב של תהליך העבודה עצמו. היכולות הטכניות הללו חסרות טעם אם אנשים לא מבינים כיצד הכלי יכול להועיל להם (שימושיות) וחושבים שהוא קל ופשוט לתפעול (שמישות).
החזון של APOSDLE הוא לתמוך בלמידה אקראית בזמן העבודה ובכדי שזה יעבוד המערכת צריכה להציע חווית משתמש שלא תרגיש כמו סמינר או קורס eLearning. ללמוד בצורה ישירה ובוטה יכול בקלות להרגיש כמו טרחה ואפילו סימן של חוסר מקצועיות, בייחוד כאשר עוד אנשים נמצאים מסביב. כל אלה יוצרים לא מעט דרישות ואתגרים בכל הקשור לעיצוב האינטראקציה עם המערכת.
מערכת ש"מציפה" תכנים ואנשי קשר יכולה בקלות להיות מציקה, בייחוד אם היא טועה ונתפסת כלא מועילה. כאן טמון האיזון הקריטי בין שמישות ושימושיות, ואיכות ירודה באחד משני הצירים הללו יכול להוביל לדחייה של המערכת על ידי קהל היעד. האתגרים בעבודה על הפרוייקט הזה רבים ומאוד מעניינים.
יום שני, 16 ליוני 2008 בשעה 18:12
מעניין מאוד.
החלק של מעקב אחרי פעולות המשתמש קצת מלחיץ לטעמי
לאיזו מערכ(ו)ת הפעלה אתם מפתחים? האם המערכת תהיה חופשית או קניינית?
יום שני, 16 ליוני 2008 בשעה 20:25
היי אורן.
נגעת בנקודה חשובה והמעקב אחר פעולות המשתמש הוא עניין רגיש מבחינה חווייתית (פרטיות) וטכנית (בייחוד לאור העובדה שאנשים עובדים על דברים שונים במקביל). המשתמש יכול לכבות ולהדליק את המעקב כאוות נפשו, וכל עוד הוא מכובה הגישה למקורות מידע נעשית בצורה ידנית על ידי הגדרת המטלה, אם באמצעות תיאור זרימה של תהליך העבודה או תפריט נפתח כרגע. אישית, אני חושב שתצוגת התהליך היא חשובה כי היא מציגה פרספקטיבה רחבה בה כל צעד נמצא בהקשר מסויים.
כפי שאפשר ללמוד מראשי התיבות של שם הפרוייקט Advanced Process- Oriented Self- Directed Learning Environment הגישה היא מכוונת תהליך ומיועדת בעיקר עבור תעשיות כמו הנדסה בהן תהליך הייצור למשל נעשה בצורה מאוד מובנת ודי קבועה.
המערכת מיועדת לפיסי ואם תהפוך למסחרית בעתיד אני לא יודע מה יהיה הסטטוס שלה מבחינת רשיון. עד סיום הפרוייקט בשנת 2010 היא בחזקת פרוייקט מחקר.
יום שני, 16 ליוני 2008 בשעה 22:32
אני רוצה אחד, מתי זה עובד (-:
יום שני, 16 ליוני 2008 בשעה 22:36
2010
יום שלישי, 17 ליוני 2008 בשעה 19:51
הקונספט של המערכת, הוא מאוד מעניין
והסרט הדרכה מאוד אינפורמטיבי.
מעניין אותי לדעת האם המערכת גם שומרת בתיעוד את כל הקשרים שנעשים בין האנשים
ויודעת לברור מתוך הקשרים האלה, אילו מתוך האינטראקציות היו הכי פרודקטיביות.
בנקודה זו נכנס הגורם האנושי שלא ראיתי שיש יחס אליו, וזו נקודת המבט הסובייקטיבית.
יכול להיות שהקישור בין אדם א לאדם ב', הוציא פיתרון, אך נקודת המבט של א לגבי הפיתרון שונה מנקודת המבט של ב' לגבי הפיתרון. ובמידה וכל אחד מהם מכניס נתונים למערכת לתיעוד הפיתרון, יכולים לצאת שני דברים שונים במהותם, עקב נקודת המבט הסובייקטיבית.
האם המערכת יודעת להתמודד עם מצב כזה ?
יום שלישי, 17 ליוני 2008 בשעה 23:09
היי אסף. המערכת שומרת תיעוד של האינטראקציות לשימוש אפשרי בעתיד (באישור המשתמשים) על ידי המשתמש בכדי לאתר למשל מישהו בחברה ולאפשר לאנשים לתעד את האינטראקציה ולהפוך אותה לנכס ידע פרטי או ציבורי. נקודת המוצא היא שדיאלוג בין אנשים יכול לטמון בחובו ידע חשוב שלעיתים אי אפשר או קשה למצוא במסמכים פורמאלים. זאת למעשה המהות של ידע לא פורמאלי באירגון שקשה כל כך ללכוד ולשמר.
אתה צודק לגבי נקודת המבט בנוגע ליעילות של האינטראקציה וכאן יכולה להכנס תת-מערכת לניהול רלוונטיות וחשיבות, אולי על פי דירוג משתמשים למשל. כאמור, מדובר בפרוייקט מחקר
ואלה הם רק חלק מהדברים שצצים ועולים על בסיס יומי. מי מחליט מהו מסמך חשוב ורלוונטי? מה שנראה לך מאוד שימושי וברור יכול להיות עבורי מבלבל ואפילו שגוי. זאת אגב אחת הסיבות מדוע התיוג של מסמכים וחומרים מוגבל לרשת הסמנטית וכרגע לא קיים תיוג חופשי.
נקודה בעייתית יותר מהכיוון שלי והיבטים חברתיים היא האם אנשים בכלל יסכימו או יקדישו את הזמן להעשרת המערכת. מדובר במשאב ציבורי ממנו כולם יכולים ליהנות בלי קשר למידת התרומה שלהם כאשר המשתמשים הם אנשים מאוד עסוקים שמקפצים ממטלה למטלה. האופציה הטכנולוגית יכולה להיות קיימת, אך עד שאנשים לא יעשו בה שימוש היא חסרת כל ערך.