הצצה אל Eye Tracking
פורסם ב 12 ביולי 2008 במדור תהליכים ושיטות
לפני שבועיים הזמנתי את אחת הכיתות אותה אני מלמד לבקר במעבדת השמישות של המרכז לעיצוב אינטראקציית אדם-מחשב ב-City University ולהתרשם מהסביבה בה נערכים מבחני שמישות מגוונים הכוללים לעיתים שימוש בציוד Eye Tracking המאפשר לעקוב אחר תנועת האישונים של משתמשים בזמן שימוש בממשק. הביקור היה מאוד מוצלח ובמשך קרוב לשעתיים, מנהל המעבדה הדגים באמצעות מתנדבים כיצד הציוד עובד ותיאר את האתגרים הכרוכים בעבודה עם Eye Tracking.
הרעיון מאוד פשוט – עוקבים אחר תנועת העיניים של המשתמשים בזמן מבחן שמישות בכדי לאסוף מידע כגון:
1) על מה אנשים מסתכלים ולאורך כמה זמן
2) על מה אנשים לא מסתכלים
3) על מה אנשים מסתכלים לאורך זמן קצר מאוד
4) באיזה סדר וכיוון אנשים סורקים את הממשק
לאחר כיול קצר בו מתבקש המשתמש לעקוב במשך כמה שניות אחר עיגול שנע על המסך, החומרה היקרה ממירה את תנועת האישונים לשני עיגולים שנעים על מסך הבוחן בזמן ביצוע המבחן. המשתמש עצמו אינו רואה דבר מעבר לסמן העכבר וכל המידע מוקלט בשילוב וידאו ואודיו. התוכנה מקליטה הכל ומאפשרת לאחר מכן ניתוח מידע בצורות שונות ומעניינות כך למשל שהיא משווה בין התוצאות של מספר נבחנים בכדי להציג ממוצעים בכל הקשור לאיזורים שונים בממשק והסדר בו אנשים סורקים ומסתכלים על אלמנטים בממשק.
בזמן שהמשתמש מבצע את המטלות והעיניים שלו קופצות במהירות שיא בין האלמנטים השונים על המסך, הבוחן משתדל לרשום כמה שיותר דברים בכדי לשאול לאחר מכן כגון "האם ראית את האפשרות לרכישה מהירה בצד המסך?" או מדוע התעכבת על התפריט התחתון במשך כל כך הרבה זמן?". קורים המון דברים בפרק זמן קצר וחלק נכבד מהעבודה מתרחש בשלב הניתוח כאשר עוברים על ההקלטה עם סמן הוידאו בכדי לעקוב בצורה מבוקרת אחר כל צעד וצעד של המשתמש.
כפי שניתן לראות בקטע הוידאו הבא שצולם בביקור שלנו עם אחד הסטודנטים, ניווט באתר מתרחש במהירות שיא והעיניים שלנו סורקות וקופצות באופן שאינו תמיד צפוי וניתוח בזמן אמת הוא מאוד תובעני (ברקע ניתן לשמוע את מנהל המעבדה מסביר על התנהלות מבחן המשתמשים במקרה אמיתי). חשוב לזכור שהמערכת אינה מתייחסת לראייה מרחבית וכאשר מישהו מביט בנקודה ספציפית הוא יכול לקלוט ולעבד מידע הנמצא מסביב לאותה נקודה אך לנו אין דרך לדעת את זה.
בזמן ניתוח הממצאים התוכנה מציעה מספר כלים המאפשרים למקד את הניתוח כמו לדוגמא סימון איזורים ספציפים בממשק בהם אנו מתעניינים במיוחד כפי שניתן לראות בצילום המסך המצורף. כך למשל אני יכול לסמן את התפריט מצד שמאל וגם כל פריט בתפריט הזה בכדי לבחון האם המשתמשים בכלל הבחינו בו וכמה זמן בממוצע הם הסתכלו עליו. זהו מנגנון סינון מידע שימושי שמצמצם בצורה משמעותית "רעש" בלתי רצוי ומאפשר לבוחן להתרכז באיזורים ספציפים כמו חלקים שעברו עיצוב מחדש.
התוכנה מחשבת גם ממוצעים אותם היא יכולה להציג בתצוגת Hot spots כפי שניתן לראות בצילום המסך הבא וכך ניתן לקבל בצורה ברורה ראייה כוללת של מרכזי ההתרחשות. הדוגמה הזאת נלקחה בהדגמה קצרה שעשינו עם כמה סטודנטים במעבדה כך שלא היה להם זמן לעשות יותר מלהציץ כמה שניות בתפריט ובשני פריטים. במבחן אמיתי נצפה לראות פיזור רחב יותר של איזורי פעילות. הצבעים מצביעים על משך הזמן בו משתמשים הסתכלו על האיזור המדובר.
שימוש ב-Eye tracking במבחני שמישות יכול להיות מאוד יעיל והוא מאפשר הצצה מהסוג שאי אפשר לשחזר באמצעים אחרים כאשר בוחנים את הבעות הפנים של המשתמש ושומעים מה הוא עושה ומתכוון לעשות. הציוד עצמו מאוד יקר ואלא אם כן חברה נשענת עליו כמו במקרה של חברת ייעוץ, סביר מאוד להניח שלא תהיה הצדקה או יכולת לעסק לרכוש את החבילה הכוללת חומרה ותוכנה. מהסיבה הזאת, מעבדת השמישות שלנו מושכרת בקביעות לגופים שונים המגיעים לכמה ימים בכדי לבחון את המוצרים שלהם.
לדעתי Eye Tracking ממחיש בצורה מצויינת את הקשר בין המשתמש והממשק והופך אותו למשהו מאוד ויזואלי שקשה להתעלם ממנו. השובל הארוך שהעיניים שלנו משאירות על פני המסכים השונים עוזר לנו להבין את סדרי העדיפויות של אנשים ואם צריך אז לשקול מחדש היבטים שונים של ארכיטקטורת המידע. אולי יש צורך במיקום מחדש של קבוצת אלמנטים? שימוש בצבע יותר בולט? פונט יותר גדול? כל אלה הן רק חלק מהשאלות אותן אנו נשאל כחלק מהתהליך העיצוב המעגלי הכולל עיצוב, בדיקה ועיצוב מחדש.
יום שבת, 12 ליולי 2008 בשעה 17:15
מעניין מאוד הנושא של מעקב אחרי תנועות עיניים.
האם אתה מכיר מחקרים שהוציאו נתונים מעניינים מתחום זה ?
יום שבת, 12 ליולי 2008 בשעה 17:21
היי אסף. נתקלתי בלא מעט מחקרים שבדקו דפוסי הסתכלות של משתמשים בהקשרים שונים אך לא משהו שזכור לי באופן מיוחד. העפת מבט בגוגל סקולר? http://tinyurl.com/5w5hg7
וגם בגוגל הרגיל יש כמה תוצאות עבור Lessons from eye tracking למשל.
יום שבת, 12 ליולי 2008 בשעה 20:53
הבעיה בניתוח היא תמיד להפריד בין מה שמשך את העיין בגלל העיצוב הספציפי לבין האזורים שהמשתמש בוחן בגלל ה"גאוגרפיה" שלהם.
אבל במחקר השוואתי של כמה עיצובים לאותו התוכן (אם ברמת ה-layout ואם ברמת העיצוב) בהחלט אפשר ללמוד האם ההתפלגות מתאימה לציפיות.
אגב, לא הודגש מספיק אבל אחד הדברים החשובים לגלות כאן (שלא ניתן לגלות מניתוח קליקים) הוא סדר הסריקה, כלומר איזה איזור משך את העין ברמה המיידית ואיזה מהווה נקודת fallback. לפעמים למשל תרצה לשים פרסומת בראשון ואת התוכן בשני.
יום ראשון, 13 ליולי 2008 בשעה 12:42
היי בועז. אני לא בטוח עד כמה אפשר וצריך להפריד בין מיקום, גודל וצבע כאשר בוחנים עיצוב מוגמר ולא אב טיפוס חיוור כי כל המרכיבים הללו עובדים הרי ביחד. כפי שאתה מציין, זה יהיה מעניין לראות את השוני והדמיון בדפוסי ההסתכלות כאשר מדובר ב-wireframe נטול צבעים לעומת עיצוב מוגמר הכולל גרפיקה.
אני מסכים כמובן שסדר הסריקה הוא פלוס מאוד רציני והתוכנה מאפשרת לעשות את זה בצורה מאוד נחה וברורה על ידי הזזה ידנית קדימה ואחורה של סמן הוידאו. התוצאה היא שניתן ללכת צעד צעד עם עיניי המשתמש כאשר ישנה אפשרות לבחון תוצאות של כמה משתמשים במקביל ואז זה ממש כמו ללכת לטיול כתה ואפשר לראות מי "סוטה מהמסלול" והיכן כולם פחות או יותר "הולכים ביחד יד ביד"
יום ראשון, 13 ליולי 2008 בשעה 19:49
א. אני מניחה שהניתוח גם נעשה בהתאם למשימה שקיבל המשתמש, דבר שמשפיע על אופן הסריקה (לברר מחיר מוצר, פריט מידע אחר וכו')?
ב. אם אני זוכרת נכון מהרצאה ששמעתי (וחם מידי כדי לחפש קישור מדוייק) שימוש ב eye tracking לעומת מעקב אחרי תנועת עכבר (צילום מסך וידאו ואודיו) הוא אכן מדוייק/אמין יותר אך לא במידה כל כך משמעותית שתמיד מצדיקה את העלות הכספית הגבוהה יחסית לאפשרות השנייה (אני לא מתייחסת כאן ליכולות הניתוח של התוכנה שאחרי – כי את זה אני מניחה שיש בשניהם)
יום ראשון, 13 ליולי 2008 בשעה 19:56
שלום.
א. מבחן משתמשים מבוסס על תסריטי שימוש ומשימות כגון "יש לך 100 שקל בשביל לקנות לחבר מתנה באמזון", כך שהניתוח בהחלט לוקח את המשימה בחשבון ומתבסס עליה.
ב. לא ידוע לי על מחקר השוואתי בין מעקב-עיניים ותנועת עכבר כך שאני לא יכול להגיב לגבי גודל הפער מבחינת ממצאים, וזאת נקודה מעניינת. העכבר זז הרבה יותר לאט ובצורה הרבה יותר מכוונת מהעיניים שלנו שסורקות במהירות שיא וכאשר מזהים לחיצה במקום מסויים אין דרך לדעת על מה המשתמש הסתכל או לא הסתכל קודם לכן למשל והמידע הזה מוסיף לדעתי הרבה מידע חשוב – תהליך החשיבה. זה הדבר הכי קרוב שיש לנו לצילום רנטגן של תהליכי ניתוח ועיבוד המידע בראש המשתמש כאשר העכבר מבטא במידה רבה את קבלת ההחלטה בסוף תהליך קוגנטיבי מורכב.
יום ראשון, 13 ליולי 2008 בשעה 20:29
מה שזכרתי מהרצאה נאמר כדרך אגב בארץ, אבל לא התעצלתי, ומצאתי משהו מכנס, אמנם קצת ישן יחסית לתחום כזה (2001) אבל בנושא. מהבית אין לי גישה למאגר אבל זה הקישור
http://portal.acm.org/citation.cfm?id=634234
אני מניחה שמאז הרגלי הגלישה והשיטות למעקב עיניים מאוד השתנו ובכל זאת.
עוד אחד חדש, בהקשר של תוצאות חיפוש
http://portal.acm.org/citation.cfm?id=1358628.1358797
בכלל היו הרבה תוצאות לנושא, עדיין חם מידי בשביל להתעמק, אבל אם הבנתי נכון מהאבסטרקט, מעקב תנועות עכבר, יכול לספק את הסחורה. אני מסכימה עם מה שכתבת, השאלה היא אם המידע הנוסף הזה אכן שווה את העלות הגבוהה שלו (נכון להיום – גם זה בטח יורד, לא?).
יום ראשון, 13 ליולי 2008 בשעה 20:38
תודה רבה על הקישורים. תהיה לי גישה אל התכנים עצמם רק מחר באוניברסיטה ואני כבר מריח פוסט followup בימים הקרובים. לגבי העלות, כפי שכתבתי הסבירות שחברה שמפתחת מוצרים למשל תחזיק עמדת Eye tracking הוא נמוך בגלל שיקול עלות-תועלת בסיסי (כל כמה זמן כבר מבצעים מבחן משתמשים?) אך חברה שמספקת שירותי אבחון שמישות ושואפת ליתרון תחרותי תשקול בהחלט השקעה בציוד. נתקלתי בכמה חברות כאלה בלונדון שמבצעות מבחני שמישות עבור לקוחות על בסיס יומי ומבחינתן מדובר בהשקעה מאוד כדאית. זוהי שיטה שקל יחסית לשווק ללקוחות כי התוצאות שלה מאוד ויזואליות ומרשימות. לא כל לקוח יוכל לשלם על שירות שכזה, אך כמו בהרבה תחומים אחרים, קיימת גמישות והגישה נתפרת בהתאם לצרכים והיכולות של הלקוח.
יום ראשון, 13 ליולי 2008 בשעה 21:20
מצויין, אני כבר מחכה לפוסט שלך בנושא.
מעבר לכך אני מסכימה אתך, לחברה שמספקת שירותי אבחון זהו כלי חיוני שקל יחסית לשווק את תוצאותיו ללקוח
יום שלישי, 15 ליולי 2008 בשעה 8:58
איזה יופי, איזה כיף. אני מקנא…
יום שלישי, 15 ליולי 2008 בשעה 11:55
הנושא אכן מרתק. אותי מעניין אותי הקשר בין הממצאים ובין הפעולות שבסופו של דבר אנשים מבצעים. לדוגמה: האם באתר מכירות כמו אמאזון זה טוב שרוב הקשב מופנה דווקא לתפריט? האם לא כדאי להעביר את הקשב לכפתורי פעולה? אני הייתי מאד שמחה להבין מה הקשר בין תנועות העיניים ובין ביצוע הרכישה בסופו של דבר, או לחילופין ביצוע הפעולות – הקשר בין השימושיות לרווח הדולרי…
האם אתה מכיר מחקרים כאלו?
יום שלישי, 15 ליולי 2008 בשעה 12:52
היי דנה. למה את מתכוונת ב"כפתורי פעולה"? את מעלה נקודה מעניינת ואיני מכיר מחקרים ספציפים בתחום אך כפי שכתבתי באחת התגובות הקודמות שווה להריץ חיפוש בגוגל סקולר
scholar.google.com
מעקב-עיניים ממחיש הרי קוגניציה בצורה קלאסית – אנו קולטים גירוי (ויזואלי במקרה הזה) , מעבדים אותו ומריצים המון חישובים שמתנקזים לפלט כלשהו. תנועת העיניים בהקשר של מעקב-עיניים מתרכזת בשלב הראשון כאשר הביצוע בפועל שניתן ללכוד באמצעות לחיצות מקשים ועכבר הוא השלב האחרון. מה שקורה באמצע תמיד יהיה מאוד חמקמק ובשביל לקבל הצצה כלשהי לשלב הקריטי הזה אנו תלויים באנשים שיגידו בקול רם מה הם חושבים, מה מערכת השיקולים שלהם, כיצד הם מתמודדים עם בעיה וכו'.
יום שלישי, 15 ליולי 2008 בשעה 14:30
ובכן, הכוונה שלי היא בדיקה האם יש קשר בין תנועות עיניים ובין פעולות שהמשתמש מבצע בסופו של דבר באתר – קרי כסף שהוא מוציא. לדוגמה: האם יש קשר בין הבלטת מה שכיניתי כפתור פעולה (לדוגמה כפתור "בצע רכישה") לבין תנועת העיניים? ואם כן – האם זה גורם למשתמש בסופו של דבר אכן לרכוש יותר? או במילים אחרות – מה הקשר בין המניפולציות הקוגנטיביות לפתיחת הארנק (או אם נרצה להיות פחות גרידיים… מה הקשר בין המניפולציות לבין השתתפות פעילה יותר באתר חברתי למשל)
אפשר לבצע בדיקות באתר חי, עם פילוח של משתמשים והצפת דפים שונים לכל משתמש, ולבדוק בפועל, אפילו ללא תמלול של מערכת השיקולים. אני לא בטוחה שתמלול יעזור כאן – לא תמיד המשתמשים יודעים להסביר למה משהו משפיע עליהם, חשוב לי יותר מה בפועל קרה.
אני מניחה שהדברים הם לא טריוויאלים ושמחקר כזה יגלה הרבה מעבר למה שאני מנחשת אינטואיטיבית.
בתור מי שמגיעה מרקע של לימודי פסיכולוגיה, אני מכירה בעיקר מחקרים שבודקים יעילות ממשק, עומס על מאגרי הקשב האנושיים, מהירות הבנה וביצוע וכו'.
אבל כיום כאשר אני צריכה ליצור אתר, שבו אני צריכה לשכנע את המשתמשים לקנות כמה שיותר – מעניין אותי הקשר בין חוויית השימוש ובין ההתנהגות בסופו של דבר של המשתמש. זו שאלת מליון הדולר, לא כך?
יום שלישי, 15 ליולי 2008 בשעה 14:38
שאלת שני מיליון הדולר לדעתי
כפי שאמרת, את ההתנהגות אפשר לכמת ולמדוד בין אם זה לפי מספר הרכישות וסכום הכסף שמישהו מוציא בפרק זמן מסויים או במקרה של רשת חברתית, מספר ואיכות הקשרים החברתיים שנוצרים, משך זמן השהייה באתר, תדירות הביקורים ופרמטרים אחרים. אי אפשר לפסוק בצורה אוטומטית שביקורים תכופים באתר למשל מצביעים על חווית שימוש חיובית כי יכול להיות שהחוויה גרועה אך למשתמש אין אלטרנטיבה או שהוא פשוט התרגל לקשיים.
מחקרים בתחום של החזר-עבור-השקעה בשמישות פעמים רבות מבוססים על קשר של סיבה-תוצאה תוך הצגת מקרי מבחן המראים כיצד שינויים לממשק תרמו בצורה משמעותית לפעולות של משתמשים כמו הרשמה, קנייה וכו'. אמזון היא דוגמא מצויינת לחברה שמתעלת בצורה גאונית את התנהגות המשתמשים על ידי חווית השימוש בין אם זה על ידי הבלטת מוצרים קשורים והמלצות כתובות.
בקשר לכפתורי הפעולה שציינת, מעקב-עיניים הוא בדיוק המקום בו את תוכלי לבדוק אם ההבלטה שלהם אכן מושכת את העין או שאינה משנה יותר מידי. כפי שתיארתי, ניתן בזמן הניתוח לסמן רק את הכפתורים הללו על הממשק ולקבל ניתוח סטטיסטי במקום בכל הנוגע לכמה אנשים הסתכלו על הכפתורים ולמשך כמה זמן. את שאר השתלשלות העניינים תאלצי לבדוק בוידאו עצמו בכדי לעקוב אחר מסלול השימוש של המשתמש ולהעריך האם חרף העובדה שהמשתמש בחן את הכפתור הבולט הוא דילג עליו והמשיך הלאה.
יום שלישי, 15 ליולי 2008 בשעה 15:06
טוב, עכשיו רק נותר למצוא מי שיכתוב את התיזה או הדוקטורט על זה… אם אתה מוצא מועמד מתאים – תשלח אותו אלי, אשמח לשתף פעולה
יום שלישי, 15 ליולי 2008 בשעה 15:16
לדעתי היא כבר נכתבה בגרסאות שונות:
Eye Movement Patterns on Single and Dual-Column Web Pages
by Sav Shrestha & Justin W. Owens
http://www.surl.org/usabilitynews/101/column.asp
———————————————-
The determinants of web page viewing behavior: an eye-tracking study
Eye Tracking Research & Application
Proceedings of the 2004 symposium on Eye tracking research & applications
San Antonio, Texas
Pages: 147 – 154
Year of Publication: 2004
ISBN:1-58113-825-3
———————————————-
Eye Tracking in Advanced Interface Design
Robert J.K. Jacob
Human-Computer Interaction Lab
Naval Research Laboratory
Washington, D.C.
———————————————-
Eye-tracking analysis of user behavior in WWW search
Annual ACM Conference on Research and Development in Information Retrieval
Proceedings of the 27th annual international ACM SIGIR conference on Research and development in information retrieval
Sheffield, United Kingdom
POSTER SESSION: Posters Pages: 478 – 479
Year of Publication: 2004
ISBN:1-58113-881-4
———————————————-
The use of eye movements in human-computer interaction techniques: what you look at is what you get
ACM Transactions on Information Systems (TOIS)
Volume 9 , Issue 2 (April 1991)
Special issue on computer—human interaction
Pages: 152 – 169
Year of Publication: 1991
ISSN:1046-8188
———————————————-
Eye Tracking in Human–Computer Interaction and Usability Research: Ready to Deliver the Promises
Robert J. K. Jacob and Keith S. Karn
יום שלישי, 15 ליולי 2008 בשעה 15:18
תודה!
אני אנסה להשיג גרסאות ב- ACM ולקרוא.
יום ראשון, 20 ליולי 2008 בשעה 22:44
אני משתמש במערכת ET למטרות ניסויים באחת האוניברסיטאות כאן בארץ. המערכת שאני משתמש די ישנה ומסורבלת יחסית למערכת שהצגת כאן, אבל עדיין היא מספקת את אותם הנתונים.
אני יכול להעיד שלאחר נסיון רב עם המכשיר די "התאהבתי" בו. אבל צריך לזכור שהבעיה הגדולה עם ET, היא שלמרות שהאישונים של האדם מופנים לאזור כלשהו במסך אתה לא יכול לדעת שהקשב שלו מופנה לשם. הET נותן לך אינדקציה ל Overt attention אבל לא ל COVERT. משמע, יכול להיות שהאישונים של הנבדק מופנים לתוכן שבמרכז המסך אבל הקשב שלו מופנה דווקא לאיזושהו גירוי בצדו של המסך.
יום ראשון, 20 ליולי 2008 בשעה 22:48
היי אריק. אני מניח שאתה מתכוון לקשב ויזואלי ואם כן, אז האם הכוונה היא למעשה לראייה מרחבית אליה התייחסתי בפוסט עצמו? בכל מקרה, אשמח אם תוכל להרחיב קצת על הנושא ואולי אף לשתף בתובנות נוספות הקשורות לטכנולוגיה. תודה.
יום שני, 21 ליולי 2008 בשעה 9:22
היי אמיר,
בכל עבודה עם ET אנחנו למעשה מניחים שהקשב מוגבל לאזור שאליו האישונים מסתכלים. אבל, צריך לזכור שיכול להיות שהאדם לא קשוב לאזור הזה(מסיבות כמו חוסר עניין, עייפות), קשוב רק לחלק קטן ממנו(או אפילו לתכונה של האיזור כמו מרקם או צבע ולא לתוכן עצמו) או קשוב למשהו שנמצא דווקא באזור הפריפריאלי של הראייה(כמו פרסומת שנמצאת ליד תוכן של כתבה).
מה שכן, יש תיאוריות שאומרות שמתזוזות העיניים הנראות(overt שאת אלה הET מודד) יהיה אפשר להסיק בסוף על covert attention.
לגבי ההבדל בין תוכנות שמראות על תנועת והקלקות עכבר לבין ET, לדעתי האישית ET טוב יותר למקרים בהם מעוניינים לשלב תוכן פרסומי באתר. אם התוכן הפרסומי יתפוס קשב אז לבסוף הנבדק יסתכל עליו באופן מפורש(אפילו אם לזמן מועט ביותר). מצד שני, לא בטוח שהנבדק יטרח להצביע על הפרסומת עם העכבר.
ודבר שלישי לגבי ET, הוא מספק לך נתונים לגבי גודל האישון. משינויים בגודל האישון ניתן לסיק על עומס קוגנטיבי(שינויים פאזיים בגודל האישון) או על רמת עוררות. אלה מדדים שימושיים לאינטראקציה בין האדם למחשב. אמנם ללקוחות, אני מנחש, מדדים אלה נראים פחות משכנעים מאשר לראות את תנועות העיניים בוידאו, אבל במחקרים שנעשו עד כה ניתן להגיד שהמדדים הללו כן בעלי ערך כלשהו.
ושאלה לי אליך, האם בזמן הבדיקה שראית בLIVE המכשיר לא יצא מקליברציה? הבעיה הגדולה עם ET היא שהמערכת יוצאת מקליברציה כל כמה דקות וצריך שוב לבצע אותה. מעניין אותי אם הצליחו לפתור את הבעיה הזאת.
יום שני, 21 ליולי 2008 בשעה 12:12
תודה על התשובה המפורטת אריק. לא ידעתי שאפשר גם להשתמש בגודל האישונים כאינדיקטור. מעניין. לגבי הקליברציה, הדמו שערכנו היה קצר כך שאני לא חושב שאפשר להסיק ממנו משהו בהקשר הזה.
יום שני, 27 לאוקטובר 2008 בשעה 10:13
הי אמיר,
אתה אולי מכיר חברות בישראל שמספקות פתרונות של Eye tracking technology אם בכלל יש?
יום שני, 27 לאוקטובר 2008 בשעה 16:50
היי עומר, אין חברות פרטיות כאלה. אולי אוניברסיטת חיפה מספקת שירותים כאלה לחברות חיצוניות – http://humanfactors.haifa.ac.il/weoffer.htm#Expert% 20advice
יום שלישי, 31 למרץ 2009 בשעה 17:02
[...] במעבדת השמישות ניתן גם לראות את הכלי באמצעותו נערכים מבחני שימוש למכשירים ניידים ומכשיר ה-Eye tracking עליו כתבתי פה בעבר. [...]
יום רביעי, 22 לאפריל 2009 בשעה 14:22
[...] (מבחני שימוש, תצפיות, פיתוח אבות טיפוס, סידור כרטיסים, eye tracking, פרסונות, קבוצות מיקוד, יומן משתמשים [...]
יום ראשון, 10 למאי 2009 בשעה 16:05
[...] עבור מרבית בעלי האתרים, ובעל חיסרון נוסף: איש השמישות אמיר דותן מציין כי מכשירי ה-Eye tracking בודקים אך ורק את תנועות [...]
יום שלישי, 31 לאוגוסט 2010 בשעה 14:06
יש חברה שעושה את זה בארץ… אנחנו.
http://www.netcraft.co.il/solutions/eye-tracking-technology.aspx