RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

האתר המותאם תרבותית – ספר מאת ניטיש סינג וארון פררה

עטיפת הספר

שמישות-תרבותית היא תת-נושא מרתק בתחום השמישות. מדובר בתיכנון מערכת בצורה שתהיה מובנת, מקובלת ונכונה עבור תרבות\מדינה מסויימת. למרבה הפלא, המחקר בתחום הזה נוטה להיות מעורפל וספרות מקצועית ממוקדת כמעט ולא קיימת. "האתר המותאם תרבותית" הוא ספר שראה אור השנה ומנסה להאיר קצת אור הנושא המרתק והלא פשוט של התאמה תרבותית.

כאשר מדברים על "קהל יעד" של אתר מסויים מקובל להיות די ספציפים יחסית ולתאר אותו למשל כ-"קהל צעיר ותוסס, מעורב בטכנולוגיה שרוצה משחקים והפתעות" או-"קהל שמרני ומבוגר יחסית עם היכרות מינימיאלית של האינטרנט". הניתוחים האלה מתווים גישות שונות לתיכנון על מנת לוודא שהמוצר יתקבל ויובן על ידי קהל היעד. המפץ האינטרנטי הגדול של שנות התשעים יצר שווקים גלובאלים ואיפשר לחברות לסחור בסדר גודל עולמי תודות לנוכחות אינטרנטית. לפתע, קהל היעד הפך להיות עם שלם. בדרך כלל עם זר עם מנהגים, רגישויות ותפיסות שונות. בעולם השיווק והפרסום יש אין-ספור דוגמאות למחדלים ותקלות חמורות שנגמרו כתוצאה מאי הבנת תרבות היעד. בין אם הבלאגן נגרם בגלל תרגום לא מוצלח, שימוש בסמל שעורר זעם או פשוט גישה לא מתאימה.

בעוד בתחום השיווק יש הרבה יותר מודעות ורגישות תרבותית שהתפתחה לאורך עשרות שנים, בכל הקשור לעיצוב ממשקים מדובר יחסית במשהו חדש. עולם המחשבים ועיצוב הממשקים היה מאז ומעולם מבוסס בארצות הברית וככזה הוא משקף את הערכים, ההבנות והידע המצטבר של הקהל הזה (בדרך כלל גברים לבנים בשנות העשרים-שלושים לחייהם). בין אם מדובר בשימוש בסמלים מסויימים, מטפורות, כיוון כתיבה ועוד דוגמאות רבות. במאמרים אחרים אני אתאר הבדלים, מקרי מבחן ואציין מגוון דוגמאות להשלכות של התאמה תרבותית, אך כעת אני רוצה להתייחס לספר בשם The Culturally Customized Web Site: Customizing Web Sites for the Global Marketplace.

כמעט ולא צריך לשכנע אף מעצב ממשקים שיש חשיבות קריטית להבדלים תרבותיים כניגשים לתיכנון ממשק מכל בחינה אפשרית. הבעיה המרכזית היא: "כיצד עושים את זה? מאיפה מתחילים?". מסתבר שזה לא כזה פשוט ולא נראה שיש מספיק מקורות שמציעים שיטות "צעד-אחר-צעד" בנושא (לא כאלה שלי לפחות יצא להיתקל בהם). הבעיה המרכזית היא שבשביל לעצב לתרבות מסויימת צריך להכיר את התרבות. להבין דברים אלמנטרים היסטוריה, דתות, פוליטיקה לצד מרכיבים אחרים. אם לא נדע אלו דתות קיימות במדינה מסויימת איך נדע למשל אלו דימויים או ביטויים יחשבו לפוגעים למשל? מה לגבי ביטויים שכיחים? מטפורות מקובלות? בשביל להפנים את כל אלה צריך לבצע מחקר תרבותי לא פשוט קצת קשה לבצע אותו כשמוסכמים לתכנן ולעצב אתרים וזה מה שיודעים לעשות הכי טוב בדרך כלל.

הפתרון שנראה שכולם מחפשים הוא איזשהו ספר פלא שכולל את כל המידע שצריך על כל תרבות אפשרית בצורה כזאת שאפשר לקרוא אותו ולהבין מה מותר ומה אסור לעשות. ספר פלאים שכזה עדיין לא נכתב, אבל המסמך שכמעט כולם מתייחסים אליו הוא הדירוג של חוקר התרבויות גירט הופשטד. שני כותבי הספר (קצת לאכזבתי) בחרו גם הם כמו רבים אחרים לבסס את ספרם על חמשת המימדים התרבותיים של הופשטד בשביל להסביר לקורא מאיפה בכלל ניגשים לעיצוב ממוקד תרבות. הופשטד ראיין אלפי עובדים בחברת IBM מתרבותיות שונות ועל סמך הממצאים שלו דירג כל מדינה על סולם של 1 עד 100 כאשר הוא מתייחס למימדים כגון אינדיבידואליזם-קולקטיביזם (עד כמה התרבות מתבססת על היחיד או על הקבוצה), מרחק-כח (עד כמה התרבות מושתת על היררכיה ומעמדות לעומת חלוקה יותר גמישה) ואחרים.

לא מעט חוקרים כמו כותבי הספר, לקחו את את המימדים של הופשטד והשליכו אותם על עיצוב ממשקים וכך למשל הם מתארים מדוע אתרים שוודים מבטאים את דירוג הנשיות הגבוה לו זכתה שוודיה. באותה מידה ניתנות דוגמאות לאתרים במדינות בעלות מרחק כח גדול כמו סין אשר בהן האתרים משקפים את הקיטוב בין השלטון לאוכלוסיה על ידי שימוש בסמלים לאומיים, דמויות סמכותיות ועוד. אינני טוען לרגע שאין מקום להתייחס בכובד ראש ורצינות לדירוג של הופשטד בכדי להבין ברמה זו או אחרת תרבות אך זה מאכזב שספר כמו The Culturally Customized Web Site אינו מציע לקורא משהו מעבר. אחרי כמה פרקי הקדמה מעניינים, הספר נכנס להילוך גבוה ובדיוק כשמפתחים תחושה של "עכשיו נראה איך עושים את זה", הספר מתייחס לכל מימד ומביא דוגמאות לאתרים ממדינות עם דירוגים שונים תוך שהוא מצביע על הבדלים בהתייחסות למבנה, דימויים, טקסט וכו'.

כל אלה אכן מעניינים ומעשירים אך כותבי הספר אינם מביאים דוגמאות למחקרים אמפירים בתחום שמחזקים או שוללים את הידע שהושג על ידי השלכת מחקר תרבותי כללי על עיצוב ממשקים. התוצאה בפועל היא שהכל מרגיש שטחי ולא מבוסס. יש תחושה שבניתוח ממשקים רק על סמך הדירוג של הופשטד יש לא מעט מקום לצירופי מקרים וגישה דוגמטית כאשר החוקרים מביאים רק דוגמאות שמבססות את הטענה שלהם ולא כאלה שאולי יכולות להפריך אותן. הם כאמור לא במיעוט. להפך. רוב המחקר הקיים בתחום כמו ?Cultural Dimensions and Global Web User-Interface Design: What? So What? Now What שזוכה לציטוטים רבים נוקטים בדיוק באותה גישה (מומלץ לעלעל בקישור ולראות את הדוגמאות השונות לאתרים ממדינות שונות).

כפי שציינתי מקודם, אי אפשר לצפות ממעצב ממשקים או יועץ שמישות להיות חוקרי תרבות ולהבין את הרבדים הרבים של תרבות מסויימת על מנת לעצב ממשק שמיש מבחינה תרבותית. ככל הנראה בגלל זה נראה שרוב הספרות המקצועית שנועדה לעזור לאנשים בתחום די שטחית ומציעה פתרונות שאולי מצליחים לגרד את השטח אבל לא מספקים פתרונות אמיתיים. אין ספק שגופים גדולים שיכולים לממן מחקר ינסו להבין תרבותיות יעד יותר לעומק על מנת לדעת מה הן יכולות לא יכולות לעשות. אלו אייקונים לא יעבירו את המסר הרצוי? איזה ביטוי לא יהיה מובן? איזו תמונה תהיה פוגעת? והשיקולים לא נגמרים.

גישות אחרות צצות במקומות שונים ועבודת המחקר של מספר חוקרים מאוניבריסטת מידלסקס באנגליה בשם Cross-cultural Interface Design Strategy מראה שאפשר לגשת לנושא מזויות אחרות. אני אישית מעדיף את הגישה הזאת מפני שהיא דוגלת במחקר מעשי ולא רק בהשלכה של ידע כללי על תחום כל כך תובעני כמו עיצוב. הספר מכיל 157 עמודים ומהווה ללא ספק היכרות מעניינת לכל הנושא של שמישות תרבותית. כפי שתיארתי הוא רחוק מלהכיל מתודולוגיית קסמים אך עדיין שווה עיון רציני.

תגובה אחת על “האתר המותאם תרבותית – ספר מאת ניטיש סינג וארון פררה”

  1. [...] בשנים האחרונות יצא לי לקרוא הרבה חומר בנושא של התאמה תרבותית של ממשקים. הרוב המכריע הוא חומר אקדמי הכולל מחקרים שונים והספרות המקצועית בתחום מאוד דלה עד לא קיימת. נראה שמאז הספרInternational User Interfaces שנכתב על ידי ג'ייקוב נילסן ואליסה דל-גלדו ב-1996 לא נכתבו כמעט ספרים שהתמקדו בנושא של לוקאליזציית אתרי אינטרנט. זה מאוד מפתיע לנוכח העובדה שדווקא מאז 1996 והלאה הרשת נהייתה תופעה גלובאלית שרק עוררה מודעות לחשיבות של התאמה תרבותית נכונה ויצירת אתרים מקומיים שנחשבים הרבה יותר שמישים ורלוונטים עבור קהלי היעד השונים. [...]

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה