RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

תחום עיצוב חוויית המשתמש – יש סיבה לאופטימיות בשנת 2012?

התשובה הקצרה היא "כן. בהחלט". את התשובה הנחרצת הזאת אני מבסס על נסיוני האישי בשנים האחרונות כאיש מקצוע שעובד בלונדון אך נמצא בקשר מתמיד בזכות הבלוג הזה עם שוק העבודה בארץ, הן עם מעסיקים והן עם מחפשי עבודה בהווה ובעתיד. הייתי עד להפתחות התחום בתחילת העשור הקודם כשהוא עוד נקרא Usability ו-Human Factors וחרף טלטלות כלכליות קשות בשנים האחרונות, הרושם שלי הוא שהוא נמצא תמיד בתנופה מתמדת. עם הביקוש הרב גדל ההיצע, וכמו עם מקצוע עיצוב אתרים לפני קצת מעל לעשור, השוק מהר מאוד מוצף באנשים שמחפשים להשתלב בתחום חדש, מלהיב ומבטיח. חלקם לא ממש יודעים מה הם עושים וממלמלים מילים כמו "פרסונות" ו-"Call-to-Action" וזה קצת מעצבן את אנשי המקצוע ש"היו שם קודם" ומערים קשיים, אך נסיון העבר מלמד ששוק העבודה יתייצב ולקוחות ילמדו להבחין בין החובבנים והרציניים.

עושים כותרות

כתבה שהתפרסמה בדה-מרקר אתמול דירגה את תחום חוויית המשתמש בין חמשת המקצועות שנוצרו וצמחו בשנת 2011. לפני חודש התפרסמה כתבה שכללה את תחום עיצוב חוויית המשתמש כאחד מחמשת המשרות שהכי קשה לאייש. שתי הכתבות הללו מתארות לדעתי את המצב בצורה טובה מאוד ומציאות שנראית במבט ראשון פרדוקסאלית: מצד אחד ישנו ביקוש רב למצוא אנשי מקצוע אך מצד שני זה אחד המקצועות שהכי קשה לאייש. נשמע תמוה? ממש לא.

עדיין בחיתולים

ההרגשה שלי תמיד היתה שהתחום קיבל דחיפה מטאורית באותו יום שסטיב ג'ובס הציג את האייפון ועוד לפני כן התקדם במהירות יציבה תודות למוצרים כמו האייפוד ודף הבית של גוגל. זה לפעמים נראה כמו הרבה זמן, אך בהשוואה לתחומי עיצוב כמו עיצוב פנים, עיצוב מוצר, אדריכלות, עיצוב גרפי מדובר בפרק זמן קצרצר שנראה יותר כמו הבזק של אור. אפילו תחום הארגונומיה בהיבט של ממשקי מחשב שגדל במוסדות האקדמים כ-Usability Engineering ו-Human-Computer Interaction הוא בן כמה עשורים בודדים. המחשב נולד באמצע המאה הקודמת ורק באמצע שנות השבעים התחילו לחשוב עליו כמוצר צריכה ולא רק כלי עבודה בידי אנשים בחלוקים לבנים.

תחום עיצוב חוויית המשתמש הוא בן שנים בודדות ונולד כתוצאה מהחיבוריות בין מכשירים ושירותים והחדירה המסיבית של ממשקים ממוחשבים לכל היבט של החיים שלנו. כבר לא מדובר במכשיר שמונח בפינת העבודה אליו ניגשים לכתוב מסמך בוורד. אנחנו לוקחים את המכשיר הזה שמחובר לאינטרנט כל הזמן איתנו לכל מקום, יש ברשותנו מספר מכשירים בכל מיני גדלים, למכרים שלנו יש מכשירים דומים וכל חברה ושירות מסביבנו החל מחברת החשמל ועד שירות מוניות לוקחים את זה בחשבון.

התחום התפתח בצורה מואצת בשש-שבע השנים האחרונות ובהקשר הזה ברור מדוע מצד אחד יש ביקוש רב למצוא אלכימאים שיודעים להפוך מסמך דרישות וחזון של מנכ"ל למוצר נחשק, מגניב, שמיש וכיפי, ומצד שני קשה מאוד למצוא אותם. הרבה אנשים אולי טוענים שהם יודעים את נוסחת הפלא, אך בפועל, הרבה מעסיקים ולקוחות מתאכזבים לגלות מועמדים לא מרשימים ותוצאות בינוניות במקרה הטוב. אנשים עדיין לומדים ומתמקצעים בתחום חדש יחסית שההפתחות שלו תלויה בהתפתחויות טכנולוגיות בלתי פוסקות. לא פלא שקשה למצוא אנשים שיודעים מה הם עושים.

רב-תחומי ובעל פנים רבות

העובדה שמדובר בתחום חדש שמשתנה בהתאם לחידושים ומגמות טכנולוגיות, חברתיות, תרבותיות ואחרות הוא רק פן אחד שעוזר להסביר מדוע הרבה אנשים רוצים לעסוק בו ומדוע קשה לאייש משרות חוויית משתמש באנשים טובים. פן נוסף לדעתי הוא הרב-תחומיות של התחום הכולל בתוכו מרכיבים כמו: ביצוע מחקר וניתוח תוצאות, תיכנון תוכן-מבנה-ניווט, גיבוש קונספט, איפיון, בדיקות שמישות וזה עוד לפני שבכלל דיברנו על שיקולים טכנולוגים, התאמה למכשירים, התחשבות במנועי חיפוש ואוכלוסיות עם מוגבלויות (נגישות).

ישנן משרות חוויית משתמש עם פוקוס ספציפי על היבט זה או אחר כמו מחקר משתמשים לעומת גיבוש דרישות או ארכיטקטורת מידע, אך המצב בפועל הוא שקשה למצוא אנשי מקצוע עם הבנה, נסיון וידע בכל תתי-התחומים הללו. האם בכלל צריך? ישנם מעסיקים שלא ממש יודעים מה הציפיות שלהם מאיש חוויית משתמש והאם מדובר למעשה במנהל מוצר ש"מבין בממשקים" או מעצב ממשק עם ראש גדול וראייה מרחבית?

דרישות התפקיד משתנות לעיתים מפרוייקט לפרוייקט, בין תעשיות וסוגי עבודה (חברת ייעוץ, חברת מוצר או חברת פרסום לדוגמא). היכולות והכישורים שאיש יו-איקס נדרש ליישם בפרוייקט אחד, למשל מערכת פנים-אירגונית ענקית שהפיתוח שלה ימשך שנתיים, יכולים להיות שונים מפרוייקט פרסומי שיפותח בפרק זמן קצר מאוד עבור חברת משקאות. כל אחד מהמצבים הללו מציב אתגרים מיוחדים מכל מיני סיבות. האם אתה מסוגל לעבוד בתנאי לחץ ולוחות זמנים קצרים כשאין הרבה זמן לבדיקות ומחקר וצריך להישען על דברים אחרים? האם אתה מסוגל לעבוד במשך שנתיים על פרוייקט בתוך אירגון ענק ומסועף עם חצי תריסר מחלקות ומנהלים המחפשים לצבור הון פוליטי בחברה על חשבון חוויית המשתמש של המוצר הסופי? זה עסק לא פשוט.

גמישות מקצועית
אנשי חוויית משתמש רבים לדעתי מגלים לפעמים שהכישורים המקצועיים והידע שהם צברו במקום עבודה אחד פחות רלוונטים במקום עבודה אחר. לא פשוט לעבור מעבודה בחברת מוצר שפיתחה תוכנת דסקטופ פנימית בסילברלייט או פלקס למשתמשים מומחים בתחום מסויים לעבודה בחברת פרסום שכל שני וחמישי מוציאה לאוויר מיני-סייטים, אפליקציות אייפון ופייסבוק כחלק מקמפיין פרסומי שפונה לכל עם ישראל. בגלל ריבוי הנישות המקצועיות נוצר מצב בו יש הרבה נישות שצריך למלא אבל אנשי המקצוע הפנויים (והטובים לצורך הדיון) אומנם יודעים "לעשות יו-איקס" אבל זה לא אומר שהם אוטומטית מתאימים לתפקיד.

הדוגמא הקרובה אליי היא חוויית משתמש בתחום שוק ההון ועיצוב יישומים פיננסים מתקדמים. בשנתיים האחרונות פנו אלי מכרים, מעסיקים ומגייסים שחיפשו אנשי חוויית משתמש לעבודה במגזר הספציפי הזה וכולם תמיד ביקשו שאפנה אותם למישהו עם נסיון בעולם הפיננסי כי מעבר לדרישות יו-איקס ספציפיות למערכות פיננסיות, מדובר גם בהיכרות עם עולם התוכן ומנטליות מסויימת. להעסיק מישהו שאיפיין בהצלחה רבה את חוויית המשתמש של קמפיינים פרסומיים או מוצרים של חברת משחקים במשך שנים זהו הימור מבחינתם.

"כן. בהחלט"

כפי שאמרתי בפתח דבריי, לדעתי יש סיבה רבה לאופטימיות בשנת 2012. חרף אי וודאות כלכלית בעולם, השוק צמא לאנשי חוויית משתמש טובים והאינפלציה במספר האנשים שמציעים את עצמם לתפקידים הללו רק טבעית במצב של ביקוש רב ומקצוע חדש. כל אלה תורמים לחוסר ידע ונסיון אצל שני הצדדים. המודעות לחשיבות של תכנון מוצר הלוקח בחשבון בצורה ישירה את ההקשר הרחב של השימוש ואת האנשים שמשתמשים בו רק הולכת וגדלה. ההצלחה המסחרית של מוצרים המציעים חוויית שימוש איכותית ומשתמשים בה כיתרון תחרותי מבטיחה שיהיו משרות במגוון תחומים ומגזרים, אך לא מבטיחה שיהיה קל לאייש אותן.

4 תגובות על “תחום עיצוב חוויית המשתמש – יש סיבה לאופטימיות בשנת 2012?”

  1. 15/01/2012 בשעה 19:16 אסף

    הי אמיר,

    פוסט מעניין ובאמת מתבקש אחרי פרסום הכתבה בדה-מרקר (הספקתי לקרוא אותה אתמול בלילה).

    בתור מי שסוקר את מודעות הדרושים [בעברית יותר משבאנגלית :) ] התחושה היא שניסיון מהווה סף כניסה יחסית גבוה. זה כנראה גם מסביר את הפרדוקס שציינת : ביקוש רב – קושי לאייש.

    עוד נקודה חשובה בהקשר הזה, הוא הלימודים/התנסויות שמובילות לעבודה בתחום. נכון, מדובר בנושא שדנים בו בכל הזדמנות אך בכל זאת אציין שהמחסור במסלול לימודי ממוקד בהקשר של HCI (לפחות בארץ הקודש) מהווה אבן נגף באיוש תפקידים בתחום.

  2. 15/01/2012 בשעה 19:50 אמיר דותן

    אסף, באיזה תחום לא מחפשים אנשים עם נסיון אלא אם מדובר במשרת מתמחה-סטאז'ר? :) לפני כמה שנים הציפייה הזאת היתה אולי נאיבית במידה מסויימת כי לפחות אנשים היה נסיון, אך כיום אין תירוצים. מעסיק תמיד יציב רף גבוה ובלונדון לפחות הציפייה ממועמד לתפקיד שאינו ניהולי כמו מנהל תחום או מנהל צוות היא שנתיים נסיון. הנסיון הזה יכול להיות מורכב מהרבה דברים ובראיון העבודה צריך לדעת איך להציג אותו כרלוונטי לאירגון וללקוחות שהוא משרת.

    אני חושב שהבעיה הרצינית היא שקשה להשתלב באירגון בתפקיד מתחיל מפני שבניגוד לתחומים אחרים, קשה להעסיק מישהו שלא יכול לקפוץ ישר למים ולשחות כי התפקיד דורש בדרך כלל מידה רבה של אחריות וידע החל מהיום הראשון. קשה יותר להעסיק איש חוויית משתמש שיעשה רק את "העבודה השחורה" או מטלות בעלות מידת אחריות נמוכה. אם החברה מבצעת מבחני שמישות לדוגמא אז אפשר להעסיק סטאז'ר שיזין ויעבד נתונים מספריים למשל או יתמלל קטעי וידאו. אין הרבה מקומות כאלה. גם בלונדון.

    הרבה מקומות עבודה לא יכולים להרשות לעצמם לטפח אנשים ולכן גם אם ילכו על מישהו ללא נסיון ינסו ללכת על מישהו עם הרבה כשרון ופוטנציאל. אני מכיר אישית כמה אנשים כאלה בארץ שעשו את הקפיצה משום נסיון תעסוקתי להשתלבות בחברה ומהר מאוד הוכיחו את עצמם. זהו תחום שקשה להיות בו "מתחיל" באירגון כלשהו אבל כולם מתחילים איפשהו, בין אם זה מעבר הדרגתי מתחום אחר משיק או התחלה חדשה לגמרי כהסבה מקצועית.

    אפשר להפיל מראיין מהכסא עם הרבה דברים מלבד נסיון ולא חסרים אנשים שיש להם נסיון על הנייר אבל לא כדאי או משתלם להעסיק אותם מסיבות אחרות.

    אני מסכים שהיעדר מסלולים אקדמיים מהווים מכשול מסויים בארץ. באירופה וארצות הברית התגבשו לא מעט תארים בעשור האחרון.

  3. 15/01/2012 בשעה 21:16 ברק דנין

    היי אמיר,
    תודה על "קפסולת הזמן" הזו שארזת פה, יהיה מעניין לחזור לזה בעוד שנה-שנתיים ולראות איך הדברים השתנו. אין ספק שיש שינוי משמעותי בתפיסה של התחום והחשיבות שלו וכולנו (העוסקים בתחום) מרגישים את זה כאן מדי יום. כמה טוב שזה כך.

    כמו בכל תחום מקצועי, גם ב-UX תהיה התמחות בסופו של דבר. אין שאלה שהנסיון שנדרש בשביל לתכנן מכשיר א.ק.ג. הוא לא אותו נסיון שצריך בשביל מיניסייט או אפליקציה למסחר במט"ח. אבל הידע היסודי הוא אותו הידע, אותם יסודות נדרשים בשביל שניהם. אני מקווה שמתישהו בקרוב גוף אקדמי משמעותי בישראל ירים את הכפפה ויבנה תוכנית רב-שנתית ומולטי-דיסיפלינרית שתכשיר אנשים לתחום – אבל באמת.

  4. 15/01/2012 בשעה 21:52 אמיר דותן

    חשבתי שאתה עובד על זה :)

    הידע היסודי הוא כמובן אותו ידע ולכן אני תמיד ממליץ לאנשים שרוצים להכנס לתחום, להרשם לקורס בהיעדר מסלול אקדמאי או בהיעדר זמן וכסף בשביל להבין את הבסיס התיאורטי ולקבל פרספקטיבה. זה הכרחי לדעתי. אני לא מאמין שאפשר לקבל את המסגרת החשובה הזאת מקריאת אלף בלוגים וספרים שמאוד עוזרים להשלים ידע אך אם לא צורכים אותם מתוך הבנת הנוף התאורטי הערך שלהם נמוך יותר.

    אני חושב שיש גם מקום לציין שמקומות עבודה שונים מיישמים יו-איקס בצורה שונה בין אם זה מכורח מתודולוגיית הפיתוח אותה הם מיישמים (אג'ייל למשל) או האופי המיוחד של כל פרוייקט שמצריך גמישות והתאמה לפרקי זמן ותקציבים משתנים. מהסיבה הזאת, אני חושב שאנשי יו-איקס מגלים לפעמים שהם צריכים להתאים את עצמם, עם כל הידע התאורטי הרלוונטי, שלהם לסביבה חדשה וזה לא תמיד קל.

טראקבק לפוסט זה | RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה