RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

"חוויית משתמש" – עכשיו זה רשמי?

השבוע הודיע ארגון השמישות העולמי באמצעות טוויט חרישי על מיתוג מחדש ושינוי השם מ-UPA ל-UXPA. הצעד זכה לתגובות מעורבות מצד אנשים שמצד אחד רואים בו צמצום פערים מבורך עם התעשייה ועולם המושגים שלה ומצד שני אלו הרואים בו סוג של כניעה לטרנד עיקש. הדיון סביב המשמעות והוולידיות של צירוף המילים User Experience בשביל לתאר התעסקות מקצועית מגוונת ועדיין יחסית מאוד צעירה, מתקיים מזה הרבה זמן. האם "חוויית משתמש" זה מקצוע? שיקול? יעד? הצעד של ארגון השמישות העולמי בהחלט מעניק למונח "חוויית משתמש" רוח גבית חשובה כשם המתאר דיציפלינה שהיא יותר מהבטחת איכות השימוש במוצר. האם זה טוב? האם זה משנה?

"חוויית משתמש?"

"חוויית משתמש" היה מהיום הראשון מונח חלקלק שבכל כנס כמעט כל דובר מרגיש את הצורך לספק הגדרה מילונית חדשה בשביל לנסות למזער את הבלבול ואי-הבהירות. זה די אירוני כשחושבים על זה. לעיתים נראה שמדובר במשהו כמו ה-Force מסרטי מלחמת הכוכבים. משהו שמקיף אותנו כל הזמן ונמצא בכל מקום ורק מעטים יחידי סגולה יודעים איך לרתום ולנצל אותו.

אחת הסיבות העיקריות לבלבול, אם לא הסיבה העיקרית, היא שתחומי עיצוב אחרים מוגדרים בצורה פשוטה על ידי המדיום בו מדובר: עיצוב אופנה, עיצוב סאונד, עיצוב מוצר, עיצוב תכשיטים, עיצוב גרפי, עיצוב פנים, אדריכלות ואם תרצו אז נזרוק לערימה אפילו את עיצוב שיער. עיצוב ממשק משתמש נראה המועמד הטבעי אך נראה שהיתה הרגשה שהוא פשטני מידי ולא מצליח לתאר את העושר והרבדים השונים הכרוכים בהתעסקות המקצועית של תכנון וגיבוש ממשק משתמש (ארכיטקטורת מידע, עיצוב ויזואלי, עיצוב אינטראקציה, תוכן, בדיקות שמישות, מחקר עיצוב וכו').

לאורך השנים אנשים התמחו ועסקו בכל אחד מאותם תחומים שמהווים, במידה משתנה, חלק מהתוצר הסופי איתו אנשים באים במגע. ארכיטקט מידע היה עד לפני מספר תפקיד מוכר ומקובל שחי והתקיים בכבוד לצד תפקידים כמו מעצב ממשק משתמש, חוקר, מאפיין ובודק שמישות. כולם תורמים במידה מכרעת לאיכות חוויית השימוש במוצר הסופי, אך האם החווויה הזאת היא עצמה תיאור התפקיד? אם מתכנן-מהנדס-מעצב ממשק הוא "מעצב חוויית משתמש" האם אדריכל הוא למעשה "מעצב חוויית הדייר" כמו שמעצב אופנה הוא "מעצב חוויית הלובש"? פה מתחילה הבעיה.

אבולוציה

מבחינתי, החשיבות של חוויית השימוש בעיצוב ממשקי משתמש להמונים פרצה לתודעה של העוסקים בתחום בסוף שנת 2000 כאשר ג'ייקוב נילסן פרסם את המאמר Flash: 99% Bad שהצביע על כשלי שמישות בעיצוב אתרי פלאש. נילסן אומנם לא התייחס בצורה ישירה ל"חוויית השימוש" אך המאמר התייחס לאופן בו היבטים מסויימים של טכנולוגיית פלאש פגמו בחוויית השימוש באתרים. שנתיים לאחר מכן פרסם ג'סי ג'יימס ג'רט את הספר The Elements of User Experience: User-Centered Design for the Web וטבע מונח שעשר שנים אחר כך ימצא את דרכו לשם של ארגון השמישות העולמי.

הספר התייחס למרכיבים כמו ארכיטקטורה ועיצוב מידע התורמים לאיכות חוויית השימוש, ותיאר כיצד חוויית השימוש מושפעת ממספר גורמים המעורבים בגיבוש ממשק. הדגש על המילה "חווייה" עזר להבין כיצד לכפתור, צבע, תפריט ניווט וסדר פעולות יכולה להיות השפעה על התחושה הכללית של משתמשים ואם הממשק משאיר טעם מר או מתקתק בפה.

לקחת את המילה "חווייה" או צמד המילים "חוויית שימוש" ולהפוך אותם לתחום התעסקות זה אולי נח כי זה אומר "לעשות את כל מה שצריך וכרוך בגיבוש ממשק טוב שאנשים יכולים ואוהבים להשתמש בו", בין אם זה הגדרת ארכיטקטורת המידע, סדר הפעולות, התוכן, ביצוע מחקר משתמשים, ביצוע בדיקות שמישות והכל בעצם. הבעיה היא שאפשר להגיד בצדק שהכל משפיע על חוויית השימוש, אז האם זה אומר ש"מעצב חוויית משתמש" אמור לדעת ולעשות הכל?

מתיחת פנים

ארגון השמישות העולמי החליט ללכת עם הזרם ולאמץ את צמד המילים User Experience משום שהתמקדות במילה שמישות (Usability) יכולה כיום בצדק להציג את הארגון כאנכרוניסטי, אקדמאי ומנותק מהעושר המקצועי הכרוך בעבודה היומיומית של אנשים רבים עם עיסוקים מגוונים הקשורים לממשקי משתמש. מבחינה אחת אפשר לטעון שחותמת כזאת תעזור לקדם את התפיסה שממשק משתמש טוב הוא הרבה יותר מממשק משתמש שמיש וכי בעולם של מכשירים ניידים, אינטרנט בכל מקום ושירותים הכוללים מספר נקודות קצה צריך לחשוב על התמונה הכוללת (החוויה) ולא רק לספור קליקים ולמדוד כמה זמן לוקח לאנשים למלא טופס הרשמה.

אני תוהה האם הצד הפחות חיובי של המהלך הזה רק יתדלק את הבלבול וחוסר הבהירות שמוליד כל שבוע טייטל חדש. כאשר בוחנים בפועל מה אנשי "חוויית משתמש" עושים למחייתם ביומיום החלוקה בין הארכיטקט (המהנדס שמתכנן), המעצב הויזואלי, החוקר ובודק השמישות נשמרת בעיקר באירגונים גדולים וחברות ייעוץ למרות שתמיד תהיה חפיפה וטשטוש גבולות במידה זו או אחרת. ישנם מצבים ומקומות בהם איש המקצוע חובש מספר כובעים אבל בשורה התחתונה לא אמור להיות כל כך הרבה בלבול סביב השאלה "מה אתה עושה?".

בהקשר של ארגון השמישות העולמי שיהפוך לארגון חוויית המשתמש העולמי (לא נשמע כל כך טוב בעברית) אני סבור שיש הגיון באימוץ Umbrella term שכמו בספר של ג'רט, מכסה מספר רבדים ותחומי התעסקות הכרוכים בעיצוב ממשק משתמש. איכות השימוש היא כיום הרבה מעבר לשמישות "קרה" ואקדמאית וכרגע לפחות אני לא יכול לחשוב על אלטרנטיבה אחרת. האם זה אומר ש"חוויית משתמש" צריך גם להיות שם המקצוע? אם כן האם החלוקה בין ארכיטקט חוויית משתמש, מעצב חוויית משתמש וחוקר חוויית משתמש תתפוס? מה שברור הוא שאימוץ User Experience על ידי הארגון המקצועי הגדול והוותיק ביותר בתחום מהווה צעד חשוב, גם אם הוא לא מקובל על כולם.

החותמת האמיתית והחשובה תהיה ביום בו אוניברסיטאות יציעו תואר שני ב-User Experience במקום ב-Human-Computer Interaction. אני לא יודע אם זה אי פעם יקרה אבל לא מוציא את זה מכלל אפשרות לאחר הצעד של ה-UPA.

14 תגובות על “"חוויית משתמש" – עכשיו זה רשמי?”

  1. 08/06/2012 בשעה 10:55 תומר שרון

    היי אמיר,

    יש לי הרבה ביקורת על הצעד של UPA בעיקר מבחינת הדרך המרושלת בה הוא נעשה. אבל נעזוב את זה בצד רגע. אני רוצה לומר כמה מילים על UPA ואולי לתקן כמה תפיסות שגויות לגבי הארגון הזה.

    זהו איננו הארגון הגדול בתחום, הוא ארגון לעוסקים במקצוע ולא לאקדמאיים בהגדרתו, ושמו (הקודם) היה בעייתי בגלל המשמעות שלו (לפחות בארה"ב).

    נתחיל בהתחלה. דווקא ארגון SIG-CHI הוא הגדול והוותיק בתחום ולא UPA. לפני כ-20 שנים פרשה קבוצה של אנשים מארגון CHI (ביניהם טום טוליס, ג'ני רדיש, וויטני קיזנברי, ג'ייקוב נילסן, ג'ארד ספול ואחרים) והחליטה ש-CHI הוא ארגון אקדמי מדי ושיש להקים ארגון מקצועי שפונה לעוסקים בתחום ה-Usability. ואכן, קם לו ארגון ה-UPA ששם לעצמו מטרה לשרת Practitioners ולא חוקרי אקדמיה. הם רצו לספק תוכן שימושי והחלו מסורת של כנסים שנתיים. מי שנכח בכנסים הללו שם לב שאין שם דגש על פרסום מאמרים ומחקרים אקדמיים. להיפך, הכנסים מתמקדים בפרקטיקה.

    המונח Usability, לפחות בארה"ב, משמעותו היא בדיקות שמישות. לא יותר, לא פחות. ואכן הארגון התמקד בעוסקים ב-Usability. אפשר לקרוא לזה מיושן אבל זה מה שהיה צריך בזמנו. היום, המונח אינו רלוונטי. החבר'ה הקוליים בשכונה לא משתמשים בו. ובאמת אנשי ה-Usability התקדמו בחיים, פיתחו את התחום והרחיבו אותו. היום הם עוסקים במחקרים שונים, הם כבר לא עכברי מעבדה ולא מסתובבים עם חלוקים לבנים. חלקם, רחמנא ליצלן, אפילו עוסקים ב-Design. כאן בדיוק נעוצה הסיבה לשינוי שמו של הארגון. אנשים הרגישו שהם לא שייכים או לא רלוונטיים כי הם לא עושים בדיקות שמישות. מה שכבר מזמן לא נכון לגבי UPA.

    אז כן, יש הרבה ציניות עכשיו וכולם צוחקים על UPA שרוצה שוב להיות רלוונטי. תמיד יהיו מלחמות כוח בין הארגונים. אני דווקא מאמין שתחרות כזו היא טובה. הארגונים האלו חייבים להתאמץ ולהביא ערך לחברים בהם. השורה ברזומה חשובה אבל לא קריטית. כאן הם ייבחנו.

    גילוי נאות: הובלתי את UPA ישראל בין 2004 ל-2007. בין 2006 ל-2010 הייתי חבר מערכת במגזין המודפס של ארגון UPA הבינ"ל ובקרוב אני מתחיל לעבוד על פרוייקט חדש מטעם UXPA הבינ"ל (פרטים בקרוב).

    תומר שרון
    ניו-יורק

  2. 08/06/2012 בשעה 11:00 אמיר דותן

    תודה על ההבהרה תומר :) בעולם של כנסי יו-איקס מגניבים ה-UPA נראה בעיניי מיושן וכנראה יותר על תקן "המבוגר האחראי". אני עדיין מעריך את הארגון כמוביל של התחום ולכן השאלה היא האם המעבר ליו-איקס במקום יוזבליטי הוא מוצדק, מתבקש, טוב, לא טוב… עוזר לתחום להתפתח או מחזק את אי-הבהירות? מה אתה חושב?

  3. 08/06/2012 בשעה 11:11 תומר שרון

    השינוי מתבקש אלא אם כן תהיה לו משמעות לא רק ברמה ההצהרתית של ״אנחנו פונים לכולם״. אישית אני לא מאלה שאומר מה צריך לעשות. אני יותר בקטע של לעשות. ואם אני לא יכול לעשות (מכל מיני סיבות) אז אני מעדיף לשתוק.

    בקיצור, מה שיעזור לתחום להתפתח או להיות יותר ברור זה לא מה שם הארגון או מה אנשים יגידו. העניינים יזוזו כשאנשים יתחילו להוציא את האצבע אתה יודע מאיפה.
    לדוגמה, התחילה לה התעוררות עצומה בתחום ה-UX מכיוון עולם היזמות והסטרטאפים עקב תנופת תנועת ה-Lean Startup. איה חכמה בשם Janice Fraser ראתה, קלטה והחלה לפנות ליזמים שמבינים ש-UX זה חשוב. היא מלמדת אותם איך לגשת לעניין ומה לעשות. החברה שלה נקראת LUXr. שווה להתעניין.

  4. 08/06/2012 בשעה 11:22 אמיר דותן

    הכל טוב ויפה אבל אני עדיין תוהה איפה מקצוע בשם User Experience מתקיים לצד תחומי עיצוב וותיקים ומבוססים יותר והאם השימוש במילה חווייה היא נכונה בהקשר הזה. נכון שזה רק שם אבל זה שם שאמור לגרום לאנשים להבין במה עוסק בעל המקצוע. זה יקח עוד כמה שנים אבל האם הפרקטיקה של איפיון ממשק משתמש שונה כל כך מעיצוב ממשק משתמש של לפני 15 שנה? שיקולי השמישות, ארכיטקטורת המידע, עיצוב המידע וכל השאר עדיין רלוונטים. הטכנולוגיה פחות רלוונטית ואני תוהה האם ההתעקשות על User Experience היא נכונה, ואם כן איך מסבירים אותה בהקשר של מקצועות עיצוב אחרים. Designing the Inhabitant's Experience יכול להיות שם מצוין לספר בנושא ארכיטקטורה, אך האם זה צריך להיות השם של העיסוק?

    לחנך אנשים שיו-איקס זה חשוב זה פשוט לחנך שעיצוב מוצר הוא חשוב במדיום הדיגיטאלי באותה מידה שלוקחים אותו מאוד ברצינות בחברות מוצר בלי לחשוב פעמיים. זה פשוט דיזיין. לקרוא לתחום שהוא בסופו של דבר עיצוב מוצר דיגיטאלי User Experience נראה בעייתי מהיום הראשון לדעתי. האם התחום הזה באמת כל כך שונה משאר תחומי העיצוב שצריך לתאר אותו בצורה אמורפית שכזאת?

  5. 08/06/2012 בשעה 11:59 איריס בז

    הרכיבים שמנית במטרייה הגדולה של תחום חוויית המשתמש, הם בדיוק הסיבה לכך, שנכון להיום זו הגדרה די מדויקת למה זו החיה הזאת.

    מובן לגמרי שאנשים תמיד ינסו לפשט ולתרגם לעצמם מונחים מתוך העולם שהם מכירים ולכן קצת מורכב להסביר במילה אחת (או שתיים במקרה זה) מה זה אומר "חוויית משתמש".

    מאמינה שכל מי שעוסק בתחום, נשאל רגע אחרי שאמר במה הוא עוסק: "אז מה אתה בעצם עושה?".

    יש גם את אלה שמנסים לנחש: "אז את מעצבת? גרפיקאית?", "אה, את מתכנתת…" ועוד ועוד.

    כי ברור שנגר מנגר וספר מספר ולך תסביר עכשיו שהתחום הזה משלב בתוכו פסיכולוג, מהנדס אנוש, מתכנת, מעצב ועוד. זה נשמע כמו התחלה של בדיחה.

    התפתחות המידע והטכנולוגיה (וגם משברים בתחומים אלה) מייצרים שילובים שלא הכרנו לפני ותחומים כמו ניהול מדיה חברתית, פיתוח רשת חברתית לא היו קיימים בכלל פעם ומי שמע על מושגים כמו "ענן" ו"ויראלי" שלא בפירוש הקלאסי שלהם.

    אני מברכת על השינוי, במיוחד בארגון U(X)PA, שנחשב יותר מחובר לאקדמיה מאשר ל"רחוב". זה אומר שמישהו שם למעלה מתחיל להקשיב.

    (ושלא יובן לא נכון, אני חושבת שהצד האקדמי חשוב ביותר).

  6. 08/06/2012 בשעה 12:07 תומר שרון

    סלח לי שאני לא משתף פעולה. השאלות שאתה מעלה חשובות אך פחות מטרידות אותי.
    מעצב שיער הוא ספר. נכון, הוא עושה גם פן, חפיפה, צבע ולא רק גוזר שערות. חלקם אפילו אמנים ממש. יש כאלה שיעשו לך תספורת שתרגיש כאילו היית אצל שוחט וכאלה שיגרמו לך להרגיש מיליון דולר. יש ספר חתונות וספר ילדים ויש אפילו אנשים שיודעים לספר את עצמם לבד. לפעמים זה עובד ולפעמים לא כל כך. כולם יודעים מה ספר עושה. גם אם הוא יקרא לעצמו מעצב שיער וגם אם הוא יפתח את האקדמיה לעיצוב הפריזורה. עוד מעט גם ידעו כולם מה אנחנו עושים. רק חשוב שנעשה את זה טוב.

  7. 08/06/2012 בשעה 12:09 אמיר דותן

    תומר, לא סולח :)

    איריס, השאלה שמעסיקה אותי היא האם באמת מדובר בשילוב שלא הכרנו, או שעיצוב ממשק משתמש הוא במהותו תחום עיצוב לכל דבר בו המעצב נדרש להתחשב במספר שיקולים ולהיות מודע לתחומים שונים כמו מעצבים אחרים. האם למעצב מוצר או מעצב אופנה יש ראייה צרה יותר או עולם התעסקות פחות מגוון? אני לא בטוח. אני נמשכתי להתעסקות בתחום בגלל הרב-תחומיות והאפשרות לגעת בכל מיני עולמות אבל אני תוהה עד כמה הרב-תחומיות הזאת היא משהו שייחודי לתכנון ממשקי משתמש. ואם כן, האם זה מצדיק שימוש במילה "חווייה" בשביל לתאר תחום עיסוק.

  8. 08/06/2012 בשעה 12:10 תומר שרון

    צאו מהקטע ש-UPA הוא ארגון אקדמי. אין דבר רחוק יותר מהמציאות. יש לזה יתרונות וחסרונות אבל זה מצחיק לשייך את UPA לאקדמיה.

  9. 08/06/2012 בשעה 15:23 אסף

    סליחה, אני רק שאלה :)
    למה אומרים עיצוב ממשק ולא תכנון ממשק ?
    המילה עיצוב מופיעה 35 פעמים בפוסט (כולל התגובות ונכון עד פוסט זה) ואילו תכנון מופיעה 4 פעמים בלבד.

  10. 08/06/2012 בשעה 15:29 אמיר דותן

    תומר, הקישור שעשיתי בין ה-UPA ועולם האקדמיה היה דרך תחום השמישות שהקונוטציה שלו היא לדעתי מחקר ואקדמיה. מהסיבה הזאת, "ארגון השמישות העולמי" מעצם השם מזוהה להערכתי אוטומטית יותר עם מחקר וגישת אקדמאית לנושא של חוויית משתמש.

    אסף, החלטתי לעשות בה שימוש מודע בגלל ההתייחסות וההשוואה לתחומי עיצוב אחרים. מעניין שדווקא אדריכלות-ארכיטקטורה היא שונה ולא נקראת "עיצוב מבנים" :)

    איפיון ממשק משתמש הוא מבחינתי ארכיטקטורת ממשק משתמש מפני שהעיסוק הוא ברמת המבנה. גם בעולם הנדסת התוכנה קיים התפקיד של ארכיטקט תוכנה http://tinyurl.com/bt8vn53

    בעניין הזה נתקלתי היום בהסבר הבא במאמר ב-YNET בנושא בלשנות:
    "אז מה הקשר בין ארכיטקט, ארכיבישוף, ארכיון וארכיאולוגיה? …..הבסיס היווני – ארכי – קשור ביוונית לראשית, או להתחלה: זו יכולה להיות רֵאשית מבחינת זמן, כמו ארכיאולוגיה וארכיטיפ – ארכיאולוגיה מגלה את הזמן הקדום, הראשון, וארכיטיפ הוא הטיפוס הראשון שבונים. זו יכולה להיות גם ראשית, או רָאשות, בעצם, מבחינת חשיבות, כמו ארכיטקט, שהיה במקור ראש הבנאים"
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4239894,00.html

    האם מעצב מוצר הוא מתכנן מוצר? האם מעצב אופנה הוא מתכנן ביגוד? עיצוב הוא תכנון. כפי שנאמר בויקיפדיה:

    "עיצוב הוא תכנון של מוצר או של מערכת מוצרים, כך שיענו על קריטריונים רבים, כגון מראה חזותי אטרקטיבי יותר, נוחות רבה, מחיר סביר או מאפיינים אחרים. על פי רוב, החפץ המעוצב, בניגוד ליצירת אמנות, צריך לענות על צרכיו של לקוח מסוים, או קבוצה של לקוחות. בעיצוב משתמשים בכלים הקרובים לתחומי ההנדסה והאמנות, אך אין זהות מוחלטת בין תחומי העצוב והאמנות."

  11. 11/06/2012 בשעה 7:45 איריס בז

    אני אישית שלמה לגמרי עם המושג "חוויית משתמש" ואפל הוכיחו לנו את זה טוב טוב.
    כמו שחלק ניכר מהתפקיד, הוא ליצור flow שקוף וברור למשתמש, כך גם עניין החוויה.
    דווקא פחות מתחברת למושג השלם "מעצב חוויית משתמש" כי הוא מטעה.

    מנסיוני, אנשים ששומעים את המילה "עיצוב" בטוחים שמדובר בתפקיד של עיצוב גרפי. ככה זה מתפרש לרוב. כשבפועל, אנחנו יודעים שמעצב חוויית משתמש יכול להגיע מעולמות אחרים לחלוטין.
    גם אתה נתת דוגמאות מעולם העיצוב. מה עם אנשים שמגיעים מרקע של תכנות? ניהול ותכנון מוצר? הנדסת אנוש?

    כמובן שאפשר להקביל איכשהו את חוויית המשתמש ליצירה של מעצב אופנה, אבל זאת תהיה כפייה, כי עד כמה שמעצב אופנה חושב (לעיתים) עד כמה נוח יהיה הבגד וכמה טוב הוא ייראה לדעתו, עדיין המורכבות שאליה התכוון המשורר בתכנון חוויית משתמש, מתייחסת לעולם מורכב מזה.

    לא נראה לי שעבודתו של איש הנדסת אנוש למשל, דומה לזו של מעצב אופנה.
    עם זאת, מעצב מוצר נכנס אצלי לקטגוריה. הוא מתעסק ברזולוציות הרבה יותר מורכבות.

  12. 11/06/2012 בשעה 8:45 אמיר דותן

    איריס, איש הנדסת אנוש אינו יוצר אלא בודק, מוודא, מנחה ומעלה על פני השטח שיקולים. מעצב, במובן של מישהו שיוצר משהו מאפס, מגבש את הקונספט, מחדד אותו ומביא לעולם מוצר הוא דבר אחר. באותה מידה אפשר לטעון שאיש שמישות, ארכיטקט מידע וחוקר עיצוב אינם יוצרים. השאלה שלי היא האם אפשר וצריך להגיד "עיצוב חוויית משתמש" באותה נשימה עם תחומי עיצוב וותיקים ולקבל שזהו תחום עיצוב ממשקי המשתמש הדיגיטאלים. פעם קראנו לזה "עיצוב אינטראקטיב", לא? :)

  13. 04/08/2012 בשעה 22:20 עילי שריג

    זה דיון אינסופי שנדמה לי שהתעורר כבר כמה פעמים, והגישות הן מאוד לכאן ולכאן, בכל אופן הנה השנקל שלי:
    אמיר אני מסכים אתך לגבי המונח חווית משתמש, הוא נשמע נורא "מסביב" ומתחכם. למרות זאת אני לא מוצא ברירה אלא ליישר קו ולכנות את עצמי כך, כי זה הטייטל שמביא לתוצאות הטובות ביותר מניסיוני, ובתוצאות טובות אני מתכוון למה שאנשים מבינים מה שאני רוצה שיבינו (פחות או יותר). "איש UI" או "Usability" מתייחס רק לרכיבים בודדים מתוך סך הכישורים, לכן אני מעדיף לא ללכת לשם. "מעצב ממשק משתמש" הוא גרסה עברית של User Interface Designer, הלא הוא איש UI (ראה לעיל), ולכן גם הוא לא רחב מספיק. הבעייה עם התיאורים האלו שהם כאילו מנתקים אותך משלב תכנון המוצר ומכניסים אותך בסוף התהליך כמי שתופר את הממשק הגרפי או נותן המלצות בנושא שמישות, ולא כמי שחוקר מתכנן וחושב על צרכים, מטרות, תרחישים וכיו"ב.
    "מאפיין", שלא מצאתי עד כה את המקבילה האנגלית שלו, נשמע לי טוב ורחב מספיק – זה האדם שקובע את המאפיינים של המוצר, וזה מרגיש לי נכון וגם לא מתיימר כל כך. אני גם מאוד אוהב את הטייטל "מעצב מוצר" ואפילו מדוייק יותר בעיני "מעצב תוכנה", אבל מניסיוני האישי זה לא מובן לאנשים ולוקח אותם למקומות של עיצוב תעשייתי או תכנות (בהתאמה).

  14. 03/09/2012 בשעה 11:21 יז'י מיכלוביץ'

    תוספת חשובה לדיון בתחום:
    "Welcome to the Experience Economy"
    by B. Joseph Pine II and James H. Gilmore
    Harvard Business Review, July-August 1998
    Joseph Pine פרסם גם ספר באותו נושא כשנה לאחר פרסום המאמר

טראקבק לפוסט זה | RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה