RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

התאמה אישית-כללית

אחד החלקים באיבחון ממשק על פי ההעקרונות של נילסן מתייחס לגמישות של ממשק מבחינת ביצוע שינויים והתאמות שיתאימו לצרכים, ליכולות ולידע של המשתמש. כמו שנאמר בלעז Customization. הסיבה פשוטה. כדי שמשתמש יוכל ליהנות מממשק ולעשות בו שימוש מהיר ונח צריך לאפשר לו (היכן שמתאפשר) לעשות שינויים ולהגדיר העדפות כך שהממשק יהיה יותר רלוונטי כלפיו. אתמול יצא לי לחוות בדיוק ההפך.

כחלק מתהליך הקבלה לאוניברסיטה, כל סטדונט לומד להכיר את מערכת ה-eLearning המקומית הנקראת CitySpace. מדובר בממשק המציע עידכונים, חומרי לימוד, פורום וכל מה שאפשר לצפות מאתר תמיכה לתוכנית לימודים. שיעור ההיכרות חולק לשני חלקים. החלק הראשון היה הסבר פרונטאלי כללי על המהות של המערכת כאשר לאחר מכן כונסנו בכתת מחשבים וכל אחד היה צריך לעבור ו"לדפדף" בין שש מצגות. כל מצגת פירטה היבט אחר של המערכת כמו מערכת הפורמים וגישה לחומרי עזר. מי שהכין את המצגות עשה זאת מתוך נקודת הנחה שהמשתמש הוא בעל יכולות תפעול מחשב בסיסיות מאוד. הסיבה היתה פשוטה – פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר. התוצאה בשטח היא שכל צעד מוסבר בחמישה מסכים הכוללים הסברים חוזרים ונשנים על תפעול כפתור ה"שמירה" וכפתור ה"פתח קובץ".

זה הזמן להזכיר שכל מי שישב באותה כתת מחשבים שייך למחלקת המיחשוב של האוניברסיטה בין אם לומד לתואר ב-HCI או במדעי המחשב. שיעור היכרות חשוב ורלוונטי הפך לחוויה משעממת ומגוחכת שנמרחה ללא סיבה. זה השלב בו מישהו בדרך כלל מרים גבה או יד וטוען בנחרצות: "מה אתה מצפה? שיפתחו ממשק תפור בשביל כל משתמש?". התשובה היא: "לגמרי לא. לא לכל משתמש, אבל כן עבור כל קבוצת משתמשים משמעותית". במקרה המדובר אפשר לחלק את קהל משתמשי היעד למצגת ההיכרות לכאלה שיש להם נסיון תפעולי עשיר בכל הקשור לענייני מחשב כלליים וכאלה שהתנסו פחות. נקודת המוצא היא שאף אחד לא מכיר את המערכת עצמה ואת מה שהיא מציעה. מסך ההיכרות לשיעור היה אמור לבקש מהמשתמש לתאר את עצמו כמשתמש מחשב מנוסה או יחסית חדש. על סמך התשובה הפשוטה הזאת התוכן היה משתנה בהתאם.

על ידי בנייה חכמה של המערכת אפשר היה בפשטות לבנות כל מצגת כך שדפים מסויימים יתמקדו במרכיבים ספציפים כמו "גישה לחומרי לימוד" ודפים נוספים יפרטו יותר לעומק עבור אנשים בעלי מידת היכרות נמוכה יותר עם מחשבים. ברגע שהמערכת יודעת שמי שיושב מולה הוא "מנוסה" היא יכולה בעזרת התניות תכנותיות פשוטות לדלג על חומרים שאינם רלוונטים. היישום הטכני אינו מסובך כלל. התוצאה בשטח היא שמי שמבין דבר או שניים במחשבים נחשף בשליש מהזמן לדברים שחדשים בשבילו ומרוויח משהו במקום ללכת לאיבוד בהסברים מפורטים עד כדי כאב על איך מצרפים מסמך להודעה בפורום. הרושם הכללי של אנשים שדיברתי איתם לאחר אותו שיעור היכרות הוא שהזמן בוזבז והם לא ממש הבינו מי נגד מי מפני שהם היו עסוקים בללחוץ כמה שיותר מהר על כפתור ה-NEXT.

בעיצוב ממשק הגישה המנחה לעיתים קרובות היא "שזה יתאים לכולם" ואפשר להבין את ההגיון התיכנוני והכלכלי מאחורי הגישה הזאת. עדיין, כל תוכנה שמכבדת את עצמה כוללת איזור העדפות שמאפשר למשתמש לקחת את המוצר הכללי ולהתאים אותו בהיבטים שונים לצרכים וההעדפות שלו. הסיבה ברורה כשמש – מהירות, נוחות ויעילות. במקרים רבים לא מדובר בלהפוך עולמות ולעשות שמיניות באוויר בכדי שהממשק יתאים את עצמו להעדפות המשתמש. בדוגמא שתיארתי השיקול היה צריך להיות "מה אנו מצפים שאנשים ירוויחו ממצגת ההיכרות הזאת?". בגלל שהיא נתפרה כך שתתאים לכו-לם חלק נכבד מהכו-לם הזה איבד מהר מאוד עניין ואולי הרגיש אפילו לעיתים גישה קצת מתנשאת או ילדותית.

נקודה אחרונה לגבי אותה מצגת שאינה קשורה לנושא של התאמה אישית אך עדיין מעניינת קשורה למסך האחרון של כל מצגת. מכיוון שכל מצגת נפתחה בחלון חדש, במסך האחרון היה כתוב בגדול "בשביל להמשיך יש לסגור את החלון הזה" וליד המשפט היה כפתור איקס גדול שהיה למעשה העתק מוגדל של כפתור הסגירה המובנה של חלון הדפדפן. כל מי ששאלתי אותו ניסה אוטומטית ללחוץ על האיקס עד שהבין אחרי שנייה וחצי שהוא רק תמרור ולא כפתור (כולל כותב שורות אלה). הסיבה היא מאוד ברורה. ברגע שקוראים משפט עם המילה "לסגור" ורואים לידו איקס גדול מיד ניגשים אל האיקס ולוחצים. מסתבר שזה אינסטינקט.

מכיוון שהאיקס היה העתק מוגדל של כפתור קיים היה יותר קשה לקשר אותו למה שהוא סימל. ההגדלה הוציאה אותו מהקשר והוא נראה כמו עוד כפתור מגוחך במצגת. יש מקום להניח שאם הוא היה מופיע על המסך בגודל טבעי היה קל יותר לקשר אותו. בשורה התחתונה אפשר היה לפתור הכל עם פונקציית ג'אווה סקריפט שסוגרת חלון דפדפן ומשפט מקושר בסוף המצגת. זה אולי דבר קטן אך ברגע שמספר דברים קטנים כאלה מתרחשים הם מתגלגלים למשהו גדול ובעייתי יותר.

טראקבק לפוסט זה | RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה