RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

חלוקה לקטגוריות – אתגרים

סיווג תוכן לנושאים ותתי-נושאים הינו אחד המרכיבים הקריטים של ארכיטקטורת מידע אשר נועדה להבטיח אירגון וסדר כך שיהיה קל למצוא, לסרוק ולקרוא את התוכן. אפשר לדמיין את החלוקה לנושאים כחלוקת חלל לחדרים כאשר כל חדר משרת מטרה מסויימת ואנו מקווים שהמשתמש ידע איזה חדר הוא צריך, היכן נמצא החדר הזה במכלול והיכן מה שהוא מחפש נמצא בחדר עצמו כשהוא מגיע אליו. חלוקת המידע היא מטלה מאתגרת ובעיות בכל הקשור לאירגון יובילו לבעיות הבנה והתמצאות היכולות לפגוע בצורה משמעותית בשמישות הממשק.

חלוקה לקטגוריות (Taxonomy, classification) מציבה לא מעט אתגרים בפני המאפיין וארכיטקט המידע והיא מבחינות רבות השלד עליו יבנה הממשק. אם נניח בצד את נושא העימוד של המסכים, מדובר למעשה ביצירת תוכן העניינים של הממשק וחלוקת התוכן לפרקים ותתי פרקים על פיהם המשתמש ינווט ויתמצא במרחב המידע. היעד הוא להגדיר חלוקה שתהיה כמה שיותר הגיונית ואינטואיטיבית כך שאנשים יוכלו להסיק היכן נמצא מה שהם מחפשים. זה אולי נשמע פשוט, אך זה לא תמיד כך.

פחות זה יותר?

אחד האתגרים המרכזיים הוא מספר הנושאים לפיהם יחולק התוכן. ככל שיהיו יותר נושאים, הם יהיו כנראה יותר ממוקדים, אך אז יהיו למשתמש יותר אפשרויות בחירה ומבחינה ויזואלית הוא יאלץ לסרוק כמות גדולה יותר מה שיכול להוביל לעומס ויזואלי וקוגנטיבי. חלוקה לנושאים כלליים יותר תפשט את הממשק ויכולה לצמצם את משך ההתלבטות מעצם העובדה שישנן פחות אפשרויות בחירה, אך התוצאה היא לעיתים נושאים כלליים מידי שיוצרים עומס קוגנטיבי מסוג אחר. בשני המקרים יכול להיות שאני אמצא את עצמי מנחש ומתלבט.

משמעות

השם שבוחרים לכל נושא הוא קריטי ואם המשתמשים מפרשים אותו בצורה אחרת או לא מבינים אותו כלל נוצרת בעיה. האם לקרוא לנושא "מבצעים", "הצעות", "מיוחדים", "רק היום", "תיבת ההפתעות" או "אסור לפספס"? איך כל אחד מהם יפורש? איזה ציפיות הוא יעורר? לעיתים המינוח יכול להיות יותר מידי טכני או ז'ארגוניסטי ואז אנשים אולי לא יבינו אותו בכלל. באחד מאבות הטיפוס אותם איבחנתי בעבודה, אחד מצוותי הפיתוח כלל בממשק כפתור עם השם Multimedia Ingestion וכאשר שאלתי למה הוא משמש התשובה היתה Import Video. מיותר לציין איזו אופציה יותר מובנת, גם אם היא נשמעת פחות מפוצצת ומקורית.

לאחר שעדכנתי לאחרונה את מערכת הבלוג, נוספה האופציה "טורבו" בפינה השמאלית העליונה של הדף לצד האופציות "לצאת", "עזרה" ו-"פורום". אין לי מושג למה היא משמשת למרות שאני יכול להסיק שהיא קשורה למהירות. מהירות של מה? במקרה הזה אני יכול פשוט ללחוץ ולראות מה התוצאה, אך לעיתים לחיצה על אופציה כלשהי יכולה לגרום לתוצאה בלתי הפיכה, בלתי רצויה ואף מסוכנת (מערכת היגוי לדוגמא). לא תמיד יש למשתמש את הפריבילגיה לגשש ולגלות מה המשמעות של אופציה כלשהי בממשק, אך לעיתים אנו בהחלט ניקח בחשבון שקיימת עקומת למידה סבירה ובלתי נמנעת במערכות מסויימות.

מאוד קל לצוות הפיתוח ששקוע בפרוייקט יום ולילה להיתפס לטרמינולוגיה שנראית לו מאוד ברורה וטבעית כאשר בפועל היא לא כזאת עבור מישהו שנתקל בה בפעם הראשונה. יכול להיות שיהיה צורך להוריד את חלק מהמינוחים לגובה העיניים של המשתמשים וזהו מימוש של היוריסטיקת השמישות Match Between System and the Real World אשר נועדה להבטיח שהממשק אינו מדבר ב-Geek Speak וכי במקום לשנן וללמוד טרמינולוגיה חדשה, אנשים יכולים לעשות שימוש בידע קיים.

חשיבות

ארכיטקטורת מידע יעילה לוקחת בחשבון את החשיבות של התוכן ומציגה אותו כך שקל למצוא תוכן חשוב, רלוונטי וכזה שניגשים אליו בתדירות גבוהה יחסית. גיבוש סדר החשיבות של התוכן אינו פשוט ויכול להיות פער בין מה שנראה לנו כחשוב ומועדף לבין מה שחשוב למשתמשים ובעלי עניין אחרים בפרוייקט. החשיבות של נושאים מסויימים תבוא כמובן לידי ביטוי במיקום, בגודל, בצורה, בצבעוניות, באופן בו חלקים מאוגדים ביחד והיחס שלהם אחד לשני. לחלק את התוכן לקטגוריות זה דבר אחד – להבין איזה מהן חשובות יותר זה כבר משהו אחר.

כמות התוכן

החלוקה לנושאים הופכת קשה יותר כאשר מדובר בכמות תוכן גדולה אשר ניתן לחלק במספר דרכים. היקף התוכן משפיע גם על החלוקה לתתי-נושאים ולעיתים חלוקה נוספת של החלקים הללו. תרשים הזרימה שמתגבש נהיה יותר מורכב ומסועף. אם הצוות מתחיל ללכת לאיבוד בין כל התוכן ולא בטוח היכן דברים נמצאים, המשתמש לבטח יגרד את הראש וימצא את עצמו אובד עצות. יכול להיות שצריך יהיה לדלל את התוכן או לבחון כיצד מבליטים את החלקים החשובים יותר בכדי לייעל את תהליך הסריקה והחיפוש.

סוג התוכן

כאשר מדובר בתוכן מקצועי או יישום מסוג חדש שאנשים אולי לא מכירים, או לא מכירים מספיק טוב, אנו לעיתים מתמודדים עם טרמינולוגיה ייחודית שאנשים יצטרכו לפרש או לשקול אלטרנטיבה אינטואטיבית יותר. כך למשל התיקיות (Folders) הפכו בג'ימייל לתגיות (Labels) בגלל שהרעיון עצמו עבר שינוי והמונח "תיקייה" כבר לא היה רלוונטי. זה לא תמיד קל ואפשרי להחליף מונח חדשני במשהו מוכר. בעבודה אני מתמודד עם מערכת שכרגע מציבה בפני המשתמש מונחים כמו Domain model, annotation, context detection אשר הינם אינטגראלים לרעיון מאחורי המערכת המושתתת על זיהוי דפוסי פעולה ורשת סמנטית הממפה תחום עיסוק. האם המשתמשים יבינו אותם? האם הם יוכלו להשתמש בידע קיים בכדי לפענח אותם? האם הם בכלל צריכים להתמודד עם הטרמינולוגיה הזאת? עד כמה היא רלוונטית עבור הפעילות היומיומית שלהם עם המערכת? התשובות לשאלות הללו ואחרות אינן תמיד ברורות וחד משמעיות.

פה או שם?

לפעמים תוכן או תת-נושא יכול להשתייך מבחינה לוגית ליותר מנושא אחד. האם בוחרים את הנושא הכי הגיוני או שיוצרים עותקים בכל נושא רלוונטי? שיכפול אופציות יכול להוביל לעומס ויזואלי במקרים מסויימים ואולי אף לבלבל.

מה הפתרון?

הפתרון הוא לאבחן את החלוקה בשלבי האיפיון בכדי להעריך איך המשתמשים העתידיים של המוצר מפרשים את החלוקה והטרמינולוגיה. יכול להיות שחלק מהמונחים שנבחרו מבלבלים, לא מובנים או מטעים. חשוב להבין בשלבים המוקדמים את יכולת ההתמצאות במרחב שאנו יוצרים ומגבשים. ישנן מספר טכניקות בכדי לאבחן חלוקת תוכן כגון Card sorting ומבחני שימוש עם אב טיפוס בסיסי אפילו כמו אב טיפוס מנייר. גם אם כל מה שיש לנו הם דפים עם תפריטים וחלוקה כללית לאיזורים אנו יכולים לבדוק כיצד אנשים מפרשים מונחים והיכן הם מצפים שדברים יהיו. ההבדל יכול להיות מינורי כמו בין Calendar ו-Availability באתר רכישת כרטיסי טיסה, אך עדיין משמעותי, בייחוד אם מדובר בממשק עמוס ואנו סורקים אחר מונחים מוכרים שקופצים לעין.

אמזון היא מקרה מבחן קלאסי בכל הקשור לארכיטקטורת מידע וחלוקה לקטגוריות היות והאתר שהתחיל כחנות ספרים גדל לאורך השנים וכמות וסוג התוכן שניתן היה למצוא בו יצר שתי שורות של לשוניות בתפריט הראשי שדרשו מענה עיצובי בכדי לדלל את העומס הויזואלי. זאתי דוגמא טובה לאופן בו ארכיטקורת מידע היא דבר דינמי המשתנה לאורך זמן כחלק מתהליך התפתחות טבעי של הממשק וזהו משהו שעל המאפיין לקחת בחשבון בכדי לבחון כיצד הממשק המתגבש יהיה גמיש דיו בכדי לתמוך בתהליך הזה.

13 תגובות על “חלוקה לקטגוריות – אתגרים”

  1. 08/08/2008 בשעה 8:18 גלעד

    לא יכולתי שלא להיזכר בכפתור "תוכן" בנענע10…

  2. 08/08/2008 בשעה 9:16 ויטלי

    הי אמיר,

    מאמר יפה!

    לאחרונה אני אישית נוטה יותר ויותר לכיוון פתרונות שמקטינים את הצורך בסיווג מלכתחילה – ממשקים מבוססי-חיפוש. או, כפי שהזכרת, מבוססי-תגיות, שזה לדעתי מעין סיווג הרבה יותר גמיש ופשוט (כל עוד משתמשים בהן בצורה מושכלת ויודעים לעמוד בפיתוי ריבוי התגיות לכל דבר קטן).

    חבל שאמאזון לא יהיו מוכנים לפרסם את אחוז המשתמשים בחיפוש לעומת התפריט באתר שלהם – הייתי מאוד רוצה לראות את הנתונים האלה.

    ולגבי הטורבו – עכשיו אתה כבר חייב לבדוק ולספר לנו, אי אפשר להשאיר את זה ככה :)

  3. 08/08/2008 בשעה 10:47 asaf

    הי אמיר,

    תפסת בכתיבה ממש יפה את הבעיות של חלוקה לקטגוריות.

    בהתייחס לג'מייל ולשימוש בתוויות במקום בתיקיות- אני חושב שמדובר ברעיון מאוד חכם שמאפשר המון גמישות לנוחות המשתמש בסיווג. הפונקציה העיקרית בתוויות, היא שבמידה והמשתמש לא בטוח איפה לשים מייל מסויים למשל הצעה עסקית שנשלחה ע"י חבר משפחה, אפשר לשייך את המייל לכל אחד מהתוויות: עסקים, משפחה וככה לחסוך הרבה כאב ראש.

    אסף

  4. 08/08/2008 בשעה 11:13 אמיר דותן

    גלעד, בלי קשר להבדלי השפה, אני מתקשה מאוד לדמיין אתר עם נושא בשם Content והוא מאוד כללי ואניגמטי כמו לקרוא לנושא Text. אני חושב שבמקרה הזה אפשר היה לשקול שם פחות מופשט כמו "מדורים" לדוגמא.

    ויטלי, אני מסכים שבעקבות מהפכת גוגל התפקיד של החיפוש נהיה הרבה יותר משמעותי, וקראתי פעם (אולי ג'ייקוב נילסן) תיאור מחקר כיצד הקונספט של דף בית משתנה בצורה דרסטית היות והרבה אנשים מגיעים ישירות לדפים פנימיים באמצעות מנועי חיפוש. גוגל הראו שבשביל למצוא תוכן לאו דווקא צריך לסדר אותו באינדקס מגביל כמו שעשו למשל יאהו! והפתרון הוא דווקא חיפוש מהיר ורלוונטי. כתבתי על השינוי התפיסתי הזה בעבר בהקשר של קוויקסילבר וספוטלייט למקינטוש http://www.amirdotan.com/blog/?p=95 . היום שדה החיפוש נמצא כמעט תמיד בראש האתר במקום מאוד בולט ומרכזי כאשר לפני עשר שנים הוא היה ממוקם בתחתית הדף, כאופציה אחרונה למקרה ומישהו לא מוצא את מה שהוא צריך בעזרת הניווט. היום זה בדיוק להפך במקומות רבים.

    אסף, הבאתי את ג'ימייל בתור דוגמא לטרמינולוגיה שצומחת ותיחשב לחדשה עבור משתמשים רבים שעלולים להתקשות להבין או להשליך אותה על הלוגיקה של הממשק. הנושא של Labels בגי'מייל עלה בתגובות לפוסט הזה http://www.amirdotan.com/blog/?p=162 מומלץ לקרוא את התגובות של xslf.

  5. 09/08/2008 בשעה 0:18 ocean

    לא יכולתי שלא להסכים עם גלעד, היש משהו באתר שלא ניתן להגדירו כתוכן? זה דומה לאתר טבע שיכנה קטגוריה מקבילה בשם 'חיים', במקום בכינוי ממוקד ומייצג יותר שממוקם במורד הזרם ההיררכי כמו 'מחלקות'. האבסורד הכי גדול: כפתור 'הכל' (דווקא פה היה מקום לכתוב משהו בסגנון 'כל התוכן'), שבאופן טבעי מעיד על אינפלציה באפשרויות בחירה, מתגלה ככלי הכי נוח לניווט באתר.

    בנוגע לחשיבותו של מנוע החיפוש על חשבון בר הניווט: אולי מישהו מוכן להסביר לי מדוע כל כך הרבה אתרים ממשיכים לספק אופציית חיפוש ברשת, כאשר האפשרות הזאת כבר קיימת באופן מובנה בדפדפנים?

    ocean

  6. 09/08/2008 בשעה 8:56 ויטלי

    ocean, אני חושש שתופתע לגלות עד כמה אנשים לא מוכנים להשתמש בפקד הזה בדפדפן. אפילו אנשים שנחשבים ל-power users לכל הדעות, פשוט הולכים לדף הבית של גוגל בשביל לחפש. גם לי מאוד צורם לראות את זה כל פעם.

    בנוסף, יש לי איזה חשד לא מבוסס שכאשר מנוע חיפוש מספק מנגנון חיפוש פנימי לאתר (אני מדבר על תיבות כאלה שרשום עליהן powered by google), תנאי העסקה הם כאלה שהם חייבים לשים גם כפתור "חיפוש ברשת", או שאולי הורדת הכפתור כרוכה בתוספת מחיר, או משהו בסגנון. בקיצור, אולי מנועי החיפוש כופים את זה על האתרים. ולעיתים קרובות הכפתור הזה גם מקבל פוקוס אוטומטי, מה שבכלל מרתיח אותי.

  7. 09/08/2008 בשעה 11:11 אמיר דותן

    נקודה מעניינת לגבי ההכרח האפשרי לכלול חיפוש כולל ויטלי. לא חשבתי על זה קודם. כל עוד האופציה לחיפוש באתר עצמו על פני האינטרנט מסומנת כברירת מחדל זה פחות בעייתי בעיניי.

  8. 09/08/2008 בשעה 11:46 ocean

    זהו, אמיר, שבהרבה אתרים בארץ לא כך הוא. באתר של וואי-נט, למשל, ברירת המחדל היא חיפוש ברשת. בנענע0 החדש שינו את ברירת המחדל לחיפוש פנימי, אלא שהוא נוטה לדלג על מדורים באתר כמו זה של הקהילות*, ואף טורח להציע חלל ריק תחת הכותרת המהודרת 'פורומים' (נסו לערוך שם חיפוש אחר המונח 'פורום טלוויזיה', ותראו אלו תוצאות תתקבלנה). חשוב לציין שבשני המקרים דנן, המנוע אינו מופעל ע"י גוגל.

    בנוגע למשתמשים הכבדים: ויטלי, אתה רק מחזק את הטענה שלי – המשתמשים הכבדים לוחצים על קיצור הדרך לאתרי החיפוש המועדפים אליהם, השאר משתמשים באפשרויות המובנות של הדפדפן. מי משתמש היום בחיפוש רשת דרך מנוע החיפוש של אתר תוכן?

    האמת היא שהעניין הזה מפריע לי כי יש לי הרגשה שניתן היה לנתב את ההשקעה בבניה מיותרת של מנוע חיפוש לרשת, לפיתוחו של מנוע פנימי יעיל לשם שינוי.

    ocean

    *לפני מספר ימים סוף סוף תיקנו שם את מנוע החיפוש של הקהילות, לאחר אינספור זעקות חמס מצד הגולשים.

  9. 09/08/2008 בשעה 12:08 ויטלי

    ocean, לא לזה התכוונתי. הבאתי את המשתמשים הכבדים בתור דוגמא למומחים – למישהו שאמור להכיר את הפקד ולהשתמש בו – ואמרתי שאפילו ברמה גבוהה של מומחיות יש הרבה מאוד אנשים שלא משתמשים בתיבת החיפוש המובנית. אבל הם לפחות יודעים מה זה עושה, הם פשוט לא רגילים להשתמש בזה (בערך כמו שאני ניסיתי להרגיל את עצמי להשתמש ב-mouse gestures ולא ממש הצלחתי). ולגבי משתמשים פחות מיומנים – לדעתי אין בכלל על מה לדבר, הם מתייחסים לזה כמו לעוד כפתור תמוה בציור המפורסם של "איך הסבתא רואה את שלט הטלוויזיה".

    בקיצור, לשאלתך – לדעתי ולדאבוני כמעט כולם. מי שכן משתמש בתיבה זה אנשים שבאמת חיים ברשת – הבלוגרים והדיגֵרים וכאלה שמשתמשים ב-RSS וכאלה שמשחקים עם ההרחבות של פיירפוקס, ולא סתם התקינו אותו כי הם שמעו שזה אופנתי. בראש אני קורא להם אזרחי ווב 2.0 (בניגוד לתושבים קבועים ולשב"חים :) ).

  10. 09/08/2008 בשעה 12:36 ocean

    ויטלי, אתה בטוח? לא נתקלתי באף גולש בסביבתי שאי פעם השתמש במנוע החיפוש לרשת של אתר תוכן, כולם פה מקליקים לגוגל או משתמשים במנועי החיפוש המובנים והיעילים של הדפדפן. הטענה שלך מפתיעה אותי לחלוטין.

  11. 09/08/2008 בשעה 12:40 ויטלי

    ocean, איבדנו אחד את השני קצת. לא התכוונתי שמשתמשים במנוע חיפוש של אתרי תוכן, חס וחלילה! משתמשים בדף הבית של גוגל. ההבחנה שאני עושה היא של התיבה המובנית בדפדפן לעומת דפי הבית של מנועי החיפוש, לא לעומת החיפוש דרך באתרי תוכן – זוהי בהחלט מוטציה מעוותת ומיותרת.

  12. 09/08/2008 בשעה 13:01 ocean

    אההההה, ואני ההדיוטה חשבתי שפספסתי משהו קריטי (:

  13. 06/10/2008 בשעה 20:33 ד"ר נדב דפני

    הי אמיר,
    הרבה אחרי פרסום הפוסט הזה (אני קורא אותך ולרוב שותק..) חשבתי שבהתייחס לנושאים שהעלית בפוסט הזה ובזה שאחריו, מעניין יהיה לשמוע את דעתך על טוויסט שפיתחתי כדי ליצור מיטוב של קונספט התגיות, תוך חיבורו לטוב שבסידור הקטגוריאלי-היררכי.

    אני קורא לזה "ענן תגיות תלת מימדי" אבל הוא יותר "ענן תגיות רב-שכבתי".

    כתבתי על זה פוסט קצר בקפה ואשמח אם תבחן אותו ותחווה דעתך, כולל ביקורת או הצעות להשבחת הרעיון, שאני רואה בו תרומה קטנה אך משמעותית, בתקווה שתשמש אחרים, לשדרוג של קונספט התיוג, שהוא מנצח, אבל לא מושלם (בשל המגבלות המובנות בחוסר ההיררכיה שבבסיסו – והוא לא תמיד מתאים, כמו במקרה של האתר שלנו, סטיפס).

    הנה הפוסט, לעיונך:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=650448

    תודה על בלוג מצויין ומשכיל בכל פעם מחדש.

טראקבק לפוסט זה | RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה