RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

SMS – לא שמיש אך כה פופולארי

ההצלחה המסחררת של ה-SMS בשנים האחרונות היא סיפור מרתק של יישום שאינו שמיש במיוחד אך עם זאת המשתמשים אימצו אותו בחום אל חיקם ועושים בו שימוש עשיר, מגוון ולעיתים אובססיבי. האם מומחי שמישות היו ממליצים עליו לפני שהושק לקהל הרחב? שאלה מעניינת.

הרשימה של עמי בן-בסט היום מצטרפת לשורה ארוכה מאוד של מאמרים, כתבות ומחקרים בנושא ההצלחה הגדולה של ה-SMS שנראה שהצליחה להפתיע רבים שלא רק שלא ייחסו חשיבות לאפשרות להעביר הודעות טקסט בין טלפונים אלא גם שללו מההתחלה את הממשק. ישנן לא מעט סיבות להצלחה של ה-SMS והעובדה שלמרות שזה נראה לנו יותר הגיוני ומתבקש לכתוב הודעות עם מקלדת נורמאלית עשינו את המאמץ והתרגלנו למקשים הקטנים והרב-תכליתיים של הטלפון הסלולרי. כפי שבן-בסט מציין, הקהל הצעיר קפץ על המציאה ורק צריך לראות ילד אוחז Gameboy או משחק בפלייסטיישן כדי להבין שעבור הקהל הזה, קורדינציית עין-יד ולחיצות נוירוטיות הן דבר שבשיגרה. מכיוון ששליחת הודעה היא יותר זולה מביצוע שיחה אפשר להציע סברה שלבני נוער היה מההתחלה תמריץ לחסוך בהוצאות חשבון הטלפון שלהם על ידי שליחת טקסט.

כיום כמובן קהל האנשים ששולח הודעות עשיר ומגוון ואינו מוגבל רק לבני נוער למרות שהם עדיין הקהל שמאוד מזוהה עם הטכנולוגיה. אפשר לדמיין שעבור מישהו שמעולם לא שלח הודעת טקסט, רצף הפעולות הכרוך בניסוח הודעה יכול להיות מתסכל ומתיש. הממשק רחוק מלהיות אידיאלי היות והוא דורש תשומת לב רבה בזמן הלחיצה על המקשים בכדי לא לפספס את האות הרצויה ולוקח זמן להתמקצע ולתתקק באופן כמעט עיוור, כזה המאפשר הקלדה מהירה ורציפה. ברור לעין שפונקציית שליחת הודעת הטקסט נראתה שולית והיישום שלה במכשיר נעשה כמעט בכדי לצאת ידי חובה תוך שימוש בממשק הקיים בשביל ביצוע שיחות, הפונקציה העיקרית של המכשיר. בהתייחסות למודל מנטאלי אפשר לטעון שאנשים רבים מעולם לא השתמשו בלחצני טלפון בשביל לבחור אותיות למרות שהאופציה קיימת בארצות הברית למשל כאמצעי ליצירת מספרי טלפון (דוגמא: 1-800-dial-4-a-loan). במקרה הזה כאשר לוחצים על המקש מספר פעמים בכדי להגיע לאות מה שעושים בפועל הוא פשוט להקיש את אותו המספר כמה פעמים. הטלפון לא יודע שהקשתם מילה אך יותר קל לזכור מילה מאשר מספר טלפון מאוד ארוך.

הנקודה היא שהרב-תכליתיות של מקשי הטלפון היא לא משהו שהיה מושרש בחוויית השימוש של בעלי טלפונים. מהסיבה הזאת זה לא מפתיע לגלות בשנים האחרונות פיתוחים שמעניקים לאנשים פתרונות מסורתיים לכתיבת הודעות SMS, אך המהפכה כבר התחוללה וגם בלי מקלדות כאלה אנשים עשו את המאמץ ללמוד ולהתמיד במשלוח הודעות באמצעות מקשי הטלפון הרגילים. אני חושב שמדובר פה במקרה מבחן מאוד מעניין מבחינת שמישות כי רף הכניסה הגבוה יחסית של שימוש ב-SMS יכול לרמוז על כך שהיישום לא היה עובר בהצלחה מבדקי משתמש בתנאי מעבדה. ממה שיצא לי לקרוא, אף אחד כמעט לא חשב שהסיפור יהיה כזה להיט היסטרי ולא טרח אפילו להתייחס לקהל יעד ספציפי כמו בני נוער למשל. מרצה שלי לשעבר סיפר על אחת הפרזנטציות הראשונות של הטכנולוגיה כאשר אחד המנהלים בחברה זו או אחרת הביט המום ואמר: "מה??? אתם נורמאלים?? נראה לכם באמת שמישהו יתחיל לשחק ככה עם אין ספור לחיצות רק בשביל לשלוח הודעה של כמה מילים??". מסתבר שכן. ועוד איך.

האם היו יכולים מומחי שמישות לחזות וליצור את המוטיבציה בקרב המשתמשים באווירת מעבדה או אפילו בתנאי שטח? האם משתמש פוטנציאלי במעבדה היה מתאר את חוויית שליחת הודעת הטקסט כחיובית או מעצבנת? אפשר להניח שרוב האנשים לא היו קופצים במקום מרוב התלהבות ומסמסים עם חיוך. רק לאחר אורך זמן ושלל מצבים בחיים אנשים הפנימו את היתרונות של הטקסט שהעפילו על הקשיים הנראים לעין. רק על ההשפעה של SMS על הצורה בה אנשים מחזרים כיום אפשר לכתוב ספר ולשלוח למישהו טקסט "אני עוזבת אותך" כבר מזמן נהיה הרבה יותר קל ונח. הביריונים של היום בחצר המשחקים שולחים הודעות מאיימות כחלק מטקטיקת ההפחדה שלהם והדוגמאות עוד רבות וצבעוניות. נראה לי לא סביר שמחקר אמפירי היה מצליח לסמן בהצלחה את המוטיבציות הללו ופוסק שהן יהוו תמריץ חזק מספיק בכדי להתרגל לממשק בעייתי, אך יכול להיות שאני טועה.

המסקנה מכל הסיפור מבחינתי היא שיישום מאוד שימושי ורב-תכליתי יכול לגרום לאנשים להתאמץ מספיק בשביל להתגבר על בעיות שמישות. זה כמובן לא אומר שכל עוד היישום מאוד שימושי אפשר להזניח את השמישות שלו היות ומטרת העל היא לתכנן משהו שיהיה שימושי (תהיה בו תועלת) ושמיש באותה עת (השימוש בו יהיה קל, נח ומספק). כאשר ישנה מוטיבציה ואין אלטרנטיבה אחרת האדם יסתגל ויפנים דפוסי התנהגות ופעולה חדשים. זה הטבע שלנו. לו היתה אלטרנטיבה פשוטה יותר למשלוח הודעות SMS (הכתבה קולית מוצלחת למשל) אפשר להניח שאנשים לא היו בכוונה הולכים עם הראש בקיר ובוחרים לתקתק אין ספור פעמים תוך שבמקרים רבים הם מפספסים את האות הרצויה וצריכים להתחיל מהתחלה. פתרונות כמו המקלדת של מוטורולה מהקישור הקודם נראים מתאימים במקרים בהם אנו נייחים ויכולים להשתמש בציוד נלווה אך היתרון הגדול של הטלפון הסלולרי הוא הגודל הכמעט מזערי שלו שהופך אותו כמעט לחלק בלתי נפרד מאיתנו כיום.

יהיה מעניין לקרוא על עוד פיתוחים שהצליחו להפתיע תחזיות שמישות ראשוניות והצליחו מאוד בקרב המשתמשים. אנסה לחשוב על דוגמאות במהלך הימים הקרובים. תרגישו חופשיים עד אז לספק כמה משלכם.

8 תגובות על “SMS – לא שמיש אך כה פופולארי”

  1. 05/01/2006 בשעה 1:33 רענן אבידור

    מחשבים? וידאו? שעונים דיגיטאליים עם 80 פונקציות?

  2. 05/01/2006 בשעה 1:46 אמיר דותן

    היי רענן,

    התכוונתי יותר ליישומים שבעיית השמישות בהם היא כמעט מולדת ובעיקר בגלל חוסר אמונה או חזון שאנשים יעשו בהם שימוש נרחב לא ממש טרחו להבטיח את השמישות שלהם. הדוגמאות הקלאסיות שתיארת הם אכן יישומים לא שמישים בעליל שלמדנו להתרגל אליהם כי אין לנו ברירה. אני לא יכול אפילו להתחיל לספור כמה מאמרים בנושא שמישות מתארים את מכשיר הוידאו ש"אף אחד לא יודע איך לכוון בו את השעה". מדובר במכשירים מסובכים לתפעול שברוב המקרים מצריכים אותנו לעלעל בחוברת הסבר שרק מבלבלת עוד יותר.

    אתה בהחלט צודק שבמקרה של המחשב והוידאו הסתגלנו להרבה בעיות שמישות מפני שאין אלטרנטיבה אחרת. מי שלא הסתדר עם הוידאו לא יכול היה לחפש מכשיר אחר שיענה על הצורך להקליט תוכניות ונאלץ איכשהו להסתדר ובמקרים רבים לקרוא לבן הגאון של השכנה כל פעם שהיתה הפסקת חשמל והיה צריך לכוון את השעון. אני סקרן יותר לגבי מקרים בהם אפשר היה מראש לבטל את היישום כלא שמיש וב-"נו באמת, אף אחד לא ישתמש בזה. זה יותר מידי מסובך" ובסוף המוטיבציה ניצחה. אני לא חושב שזה כל כך תופס לגבי מחשבים אישיים ומכשירי וידאו מפני שהיתה כוונה ברורה שאנשים ישתמשו במכשירים ואולי אפילו יוכלו לעשות את זה בקלות יחסית. במקרה של SMS היה קשה גם לצפות את הצורך להשתמש ביישום הזה מלכתחילה. היתרונות בשימוש במחשב ווידאו היו די ברורים ונכונים לדעתי מההתחלה.

  3. 05/01/2006 בשעה 12:11 Calvin

    נראה לי שאי אפשר שלא להזכיר את תופעת ה Blackberry בארה"ב, שאמנם טכנית קיימת גם כאן, אבל יקרה יחסית.
    יש אנשים שלא זזים מהמכשיר ברוב שעות הערות שלהם, ומפני שיש לו ממש מקלדת קטנה, אפשר גם לשלוח אימיילים, ובכלל זה יותר PDA מאשר משהו אחר, אבל קצת שונה.

    יש גם דגם של נוקיה (ייתכן ויש אחרים) שמכילים מקלדת נפתחת – ואני ממש לא בטוח שיותר מהר לשלוח סמס במקלדת qwerty קטנה מאשר בתצורה הנוכחית והמוכרת…

  4. 05/01/2006 בשעה 12:29 אמיר דותן

    היי,

    אני חושב שההערה האחרונה שלך פגעה במקום אליו כיוונתי. כידוע, סידור האותיות במקלדת הנוכחית נוצר עוד בימי מכונת הכתיבה מפני שהסידור האלפתי גרם לבעיות עם פטישוני הדיו (איך באמת קוראים לדברים הללו??) כאשר אנשים הקלידו מהר ולכן חיפשו דרך להקשות עליהם ובכך להאט את קצב הכתיבה. הסידור שהגיעו אליו לא היה אידאלי אך מכיוון שלא היתה ברירה אחרת אנשים התרגלו והיום כמובן אין משמעות לסידור אך לא סביר שאנשים יחזרו לסידור האלפתי המקורי.

    זאת דוגמא קלאסית לעיצוב שלא רק שלא חשבו יותר מידי על מידת השמישות שלו אלא בכוונה תכננו אותו כלא שמיש בשביל להגשים את המטרה של האטת ההקלדה. אומנם בהתחלה היתה לכך את ההשפעה הרצויה אך במרוצת השנים חלה הסתגלות וקצב ההקלדה כיום של אנשים רבים מהיר מאוד.

    בנוגע לבלבקרי, מדובר גם כן בתופעה אך במימדים קטנים יותר שלפי מיטב ידעתי תופסת יותר לגבי אנשי עסקים שצריכים שכל עולם המידע והתקשורת שלהם יתנקז לכדי מכשיר אחד ולכן הוא הפך לחבר כל כך טוב שלהם.

    אגב, אם המגמה הזאת תמשך http://tinyurl.com/d3ocf ותצליח יכול להיות שעוד כמה שנים טובות נספר לנכדים שלנו שפעם בשביל לשלוח SMS היה צריך להשתמש רק בעשרה מקשים :)

  5. 08/01/2006 בשעה 11:23 יקי

    שלום,

    מה נשמע? :)

    אני מבין מה אתה אומר – אבל אין ברירה לאנשים ברוב הפעמים.

    אם אני אשלח לאמא שלי הודעת טקסט אני מניח שהיא תתאמץ ללמוד להחזיר לי בהודעה. כיום שכולם שולחים ומקבלים זה הפך לסטנדרט כמעט.

    מי לא רוצה להצביע לנינט באס-אמ-אס? :)

    בקשר למקלדת – אני משתמש כרגע בטלפון חכם של פאלם.
    http://www.palm.com/us/products/smartphones/

    ד"א – הדגם החדש מבוסס וינדוז, פאלם זנחה את מערכת ההפעלה שלה במקרה הזה (?!?!?!)

    וזה דיי נוח, כמובן שאפשר להשתמש גם במקלדת הוירטואלית שיש בפאלם או בגראפיטי שזה לצייר על המסך.

    אולי אם לא בא לך להתקשר – ולא לכתוב – תשתמש במירס – תלחץ – תדבר – תעזוב. בלי יותר מדי שיחות ארוכות.

    יום טוב :)

  6. 08/01/2006 בשעה 14:45 אמיר דותן

    היי יקי,

    נושא ה-"אין ברירה" הוא המפתח לכל הסיפור. ברגע שאין ברירה אנחנו מסתגלים ומשתמשים בדברים שרחוקים מלהיות נוחים ואידיאלים. זה רק מתעצם כמו שתיארת כאשר יש תחושה שכו-לם משתמשים בזה ואם לא תעשה את המאמץ אתה תשאר מחוץ למעגל. ברגע שנוצרה מסה קריטית של אנשים שמצאו את האופציה מאוד שימושית (גם אם לא שמישה) הם אילצו אנשים אחרים כמו אמא זו או אחרת למשל להתאים את עצמם ולהפנים שימוש בטכנולוגיה מסויימת.

    הדוגמא שהבאת בקישור מצטרפת לשאר הדוגמאות שעלו כאן ומצביעות על כך שככל שמכשיר הטלפון הופך למיני מחשב רב-תכליתי הוא יאמץ את המקלדת המוכרת. המיזעור של המכשיר מהווה בעיה ומהבחינה הזאת הפתרון של ארבע אותיות למקש נראה פתרון מתבקש אך הטלפונים ה"חכמים" נוטים להיות קצת יותר גדולים מתיקן מצוי ולכן ישנו יותר חופש פעולה מבחינת התכנון ומספר הלחצנים.

  7. 03/02/2006 בשעה 20:23 אמיר

    הסיפור על המקלדת qwerty הוא באמת עצוב. איך שהמציאו את זה בשביל להאט את הכתיבה ועדיין אנשים משתמשים בזה למרות שיש כבר אלטרנטיבה אחרת, דבורק, אם להיות ספציפי. פשוט צריך מישהו להרים את הכפפה ולקדם את הוצאת הqwerty משימוש. בעיברית בכלל עוד לא שמעתי על קיומו של סידור מקלדת מקביל לדבורק.
    למי שלא שמע עדיין, דבורק הוא סידור מקלדת (על שם האדם שהמציא אותו) שמטרתו הפוכה בדיוק לזו של qwerty. אם קודם רצינו הקלדה איטית והפרדה של מקשים שכיחים, עכשיו אנו רוצים שהמקשים השכיחים יהיו קרובים (אך לא באותה אצבע) וההקלדה תהיה מהירה.
    עוד דבר ששווה איזכור מיוחד בהקשר זה. באותו אופן בו עוצבה מקלדת דבורק לשתי ידיים עם ארבע אצבעות בכל אחת ועוד אגודל לרווח, כך גם ניתן לעצב מקלדת עבור הקלדה עם "אצבע אחת", לשימוש במקלדת על המסך במסכי מגע או במכשירי כף יד.
    ברגע שהתעשייה תסכים על סטנדרט שכולם יוכלו ללמוד ולהתרגל, אף אחד לא ירצה לחזור לצורות ההקלדה הישנות, כלומר, אלו הנפוצות היום.
    עוד פרט מעניין על qwerty, נסו להקליד את המילה typewriter ותיווכחו בפלא. אנשי המכירות של מכונות הכתיבה לא היו צריכים להתאמץ יותר מדי.

  8. 07/02/2006 בשעה 11:27 אמיר דותן

    היי אמיר,

    תודה על התגובה. אהבתי במיוחד את המשפט האחרון :) אני חושב שהסידור המקובל כל כך מושרש אצל הרבה מאוד אנשים שיקח הרבה מאוד זמן עד שיאמצו אם בכלל סידור אחר. זה יהיה כאילו אנו חוזרים על אותו תסריט ומנסים להציג לאנשים סידור חדש כאשר הם כבר מתקתקים במהירות עם הסידור הקיים. אחרי כל הזמן הזה אני לא חושב שזה כבר כל כך משנה למה הסידור הוא כמו שהוא ובסופו של דבר הוא סטנדרט וכל מי שרוצה שאנשים ישתמשו במקלדות שלו יתאים את עצמו לסידור הזה גם אם אפשר להצדיק סידורים אלטרנטיבים מכל מיני סיבות אלו ואחרות.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה