RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

שפה תקינה = שמישות תקינה?

ההתפשטות המהירה של הרשת בעשור האחרון גרמה להטמעה של שלל מילים חדשות בשפות רבות. כמעט תמיד מדובר במילים אנגליות ובמקרה של עברית אפשר אף לראות כיצד נוצר אינגלוז של מילים בצורה של פעלים חדשים כמו למייל, ללנקק, לרפרש וכו'. האם שמירה על שפה תקינה היא דרישה מבחינת שמישות? ממש לא. בדיוק להפך.

הנושא של שימור שפה, תרבות וכל הנגזרות הקשורות הינו נושא חשוב, מעניין אך לא רלוונטי לשמישות. הסיבה פשוטה. שמישות לא נועדה לחנך או לשמר. היא נועדה להבטיח תיאום בין הציפיות של המשתמש והמערכת בכדי שהאינטראקציה תהיה כמה שיותר חלקה, ברורה ופשוטה. כאשר אנו מתכננים מערכת עלינו להבין וללמוד מה משתמשי היעד מצפים לקבל. הציפיות של המשתמשים בנוגע לממשק טמונות במודלים המנטאלים שהם פיתחו כתוצאה מנסיון, למידה ואבחנה. המודלים המנטאלים הללו מתייחסים למבנה, זרימת מידע, התנהגות, השפה בה הממשק פונה אל המשתמש ועוד. שמישות טובה היא כזאת המבטיחה חיכוך מינימאלי בין הציפיות של המשתמש והתנהגות המערכת.

העיקרון השני מתוך עשרת העקרונות המנחים לשמישות טובה הוא התאמה בין המערכת והעולם האמיתי (Match between system and the real world). הוא מתייחס לכך שכל המערכת לדבר בשפה של המשתמש. להשתמש במילים, ביטויים ורעיונות המוכרים למשתמש במקום שפה מכוונת מערכת שאולי הגיונית עבור האנשים שבנו את המערכת אך לאו דווקא למשתמש הקצה. גם אם המילים והביטויים בהם משתמשים אינם תיקניים הם עדיין לגטימים כי הם אלה אותם המשתמש מבין בצורה הכי טובה. דוגמא מצויינת לכך אפשר למצוא בממשק של האתר Flickr.com המשתמש בשפה יומיומית תוך שימוש לעיתים בהומור הנוגד את התפיסה המקובלת של שפת מחשב קרה ולעיתים מאיימת.

הממשק של Windows Live עושה שימוש בהודעות שגיאה כמו "Oops, the invitation you're trying to accept has already been used. Better contact the person who invited you and ask them to send you a new invitation" (לקוח מהודעה שפורסמה בפורום IsraCHI. חבל שאין אפשרות לתת קישור ישיר אליה). לא בטוח שהמילה Oops מופיעה במילון אוקספורד אך היא כן מופיעה בלקסיקון היומיומי של המשתמש הממוצע ולכן מאוד לגטימית. הנקודה היא שכל עוד המשתמש מבין בצורה הכי ברורה את כוונת המערכת המטרה הושגה. יכול להיות שהאקדמיה ללשון תגיש מחאה אך זה בגלל שעניינה הוא שפה תקינה בעוד ענייננו היא מערכת תקינה וברורה.

בכל הקשור לשמישות, כל עוד אפשר להצדיק את השימוש במילים כמו אימייל (במקום דואל), לינק (במקום קישור), סרבר (במקום שרת) על ידי מבחני משתמשים למשל השימוש בהם מוצדק אם לא הכרחי. על ידי שימוש בשיטה כמו מבחן משתמשים או אפילו שאלון, אפשר לבחון האם המשתמש מבין את "כוונת המשורר". המילה דואל למשל היא המצאה חביבה של האקדמיה ללשון אך לא נראה שחוץ מאבשלום קור ובני ביתו מישהו אימץ אותה אל חיקו ולכן היא אולי תקנית אך לא מתאימה. התפקיד של כל מערכת כלשהי הוא לאפשר למשתמש לבצע מטלות ולהגשים יעדים בצורה קלה, נחה ופשוטה. שמישות נועדה להבטיח שהמערכת אכן עושה זאת בהצלחה גם אם זה בא על חשבון שימוש בשפה תקנית.

לסיכום, חשוב להדגיש ששימוש בשפה תקנית אינו פוגע אוטומטית ברמת השמישות אך הוא יכול לעשות זאת אם המשתמש מצפה או מרגיש נח יותר עם שפה אחרת. מערכת הכתובה בשפה תקנית יכולה להיות מאוד שמישה אם השפה הזאת עולה בקנה אחד עם ציפיות המשתמש.

8 תגובות על “שפה תקינה = שמישות תקינה?”

  1. 09/02/2006 בשעה 0:36 רענן אבידור

    אני נוטה לא להסכים, בעיקר באתרים שנעדו לספק מידע, בעיקר באתרים באנגלית ובעיקר באתרים שמיועדים למשתמשים מכל העולם. לאנשים שאנגלית היא לא שפת אם שלהם הרבה יותר קשה עם סלנג. עדיף להשתמש בשפה פשוטה, תיקנית (מילולית ותחבירית) וקצרה. אני חושב שמאד יתכן שזה נכון גם לאתרים בעברית.

    מה הבעיה עם דוא"ל? אני אוהב את המילה דוא"ל. דרך אגב, גם אתה משתמש במילה דוא"ל בטופס התגובות.

  2. 09/02/2006 בשעה 1:40 אמיר דותן

    היי רענן,

    אני מסכים איתך שבמערכות שמספקות מידע לקהל מאוד רחב עדיף לפעמים ללכת על פתרון תקני מתוך הנחה שאי אפשר לספק פתרון פחות רשמי שיובן על ידי כולם. אם מדובר במידע שאמור לשדר אמינות אז על אחת כמה וכמה. כמו כל דבר, צריך לבדוק כל מקרה לגופו כמובן ולאמת את ההשערות על ידי בדיקות. אני מסכים ששפה קצרה ופשוטה שמעבירה את המסר עדיפה והיא יכולה להיות מאוד תקנית כפי שטענתי בפסקה האחרונה.

    לי אישית אין בעיה עם המילה דואל. מסתבר שאפילו מי שתירגם את המערכת הזאת לעברית מצא לנכון להשתמש בה. בגלל שאני מחובר כל הזמן עם שם משתמש קבוע אני לא חושב שראיתי את הטופס הזה יותר מפעם אחת. עדיין, יכול להיות שהשימוש במילה הזאת מוצדק מפני שהקהל שקורא את האתר הזה מכיר בה ולא מוצא אותה זרה או מבלבלת כפי שיכול להיות עם מילים תקניות אחרות.

    הנקודה שאני חותר אליה היא שמשיגים שמישות טובה על ידי קליעה והבנה של ציפיות המשתמשים. אם הקהל מצפה למשהו פחות תקני יש מקום לשקול את זה בהקשר המתאים. עיברות אוטומטי של ממשק לא מבטיח שהוא יהיה יותר שמיש. זה יכול לגרום למצב הפוך אם השפה התקנית יוצרת ניכור, בלבול ואי וודאות. אני באמת חושב שצריך לבדוק כל מקרה לגופו. יש סבירות גבוהה שאם מפתחים ממשק לקהל צעיר למשל אז השפה תשקף את עולם המושגים של הקהל ותעשה שימוש במילים השגורות בפיו. אפשר לכך דוגמא באתרים כמו נענע וואלה! למשל.

  3. 09/02/2006 בשעה 18:24 ירדן

    נפלא! אני אוהב את הכתבולת האלה. זה נותן מידע חינוי למתכנתים זה גם עוד דעה. נפלא

  4. 10/02/2006 בשעה 2:49 אמיר דותן

    תודה :) בשביל זה 'אנחנו' פה (בין השאר…)

  5. 31/12/2007 בשעה 19:00 איל

    דואל זה לא של האקדמיה
    הם דחו את זה

  6. 31/12/2007 בשעה 19:03 אמיר דותן

    הם הציעו אלטרנטיבה?

  7. 01/03/2009 בשעה 21:10 הלל מגנס

    היי אמיר
    אהבתי את המאמר – הנושא חשוב. אני מסכים שיש לרדת אל העם בכל הקשור לניסוח הודעות מערכת והדוגמא שנתת מעולה. עם זאת יש להזהר שלא להסחף. רוב האנשים שאיתם אני עובד לא יוכלו להבין משמעות לרפשש ללנקק גם אם חייהם יהיו תלויים בכך, אבל בקלות יבינו הוראה במו "בצע ריענון" או "לחץ על הקישור הבא:"

  8. 02/03/2009 בשעה 12:30 אמיר דותן

    היי הלל. איזו הפתעה :) אני מסכים וההחלטה צריכה להתקבל לדעתי על סמך קהל היעד ואם מגיעים למסקנה שהוא יבין טוב יותר "בצע רענון" אז עם זה הולכים. זה גם עניין של תדמית המערכת והגישה הומוריסטית וקלילה כמובן לא תתאים בכל מצב. במערכת עסקית זה יראה לא רציני אבל באתר שיתוף צילומים באינטרנט זה יכול להיות מה שימתג אותו כ"צעיר" ו-"מגניב" ויקלע למטרה.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה