RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

לדבר עם המשתמשים בגובה העיניים

עיקרון השמישות השני מתוך העשרה שפותחו ב-1990 על ידי ג'ייקוב נילסן ורולף מוליך נקרא "התאמה בין המערכת והעולם האמיתי" (Match between system and the real world). הוא מתייחס לשפה הטסקטואלית והויזואלית של הממשק כאשר היעד הוא לצמצם עומס קוגנטיבי ואי וודאות על ידי שימוש במילים, מונחים וסמלים שהמשתמש אמור להבין במקום ז'ארגון מהתל. כתבה שהתפרסמה לפני מספר ימים באתר ReadWriteWeb מתארת כיצד בגוגל מנסים להפוך את קונספט ה-RSS ליותר ידידותי למשתמש על ידי שימוש בביטוי "עקוב אחר (נושא כלשהו)". בין אם זה יעבוד או לא, מדובר פה בדוגמא מובהקת לחשיבה מכוונת משתמש בכל הקשור לשפה בה הממשק מדבר.

ברשותכם אפתח בחידון קצרצר. מה הפירוש של ראשי התיבות הבאים: WPP, JCTV, ASAP, TDED ו-ATM?

(התשובה בסוף הפוסט)

לדבר בגובה העיניים

RSS הוא רעיון נפלא המאפשר להתעדכן לגבי תוכן חדש בצורה מרוכזת באמצעות ממשק שמתריע כל אימת שמקור מידע אליו המשתמש נרשם מתעדכן. הוא קיים כבר שנים, ולמרות שגם אתרי תוכן מובילים אימצו אותו והוא חלק אינטגראלי מכל אתר ווב עם שליש ניחוח של ווב 2.0, הוא לא הצליח להפוך למיינסטרים כמו האימייל לדוגמא ובגוגל החליטו לעשות משהו בנידון בצורה מאוד פשוטה שתוקפת את אחת הבעיות המרכזיות – השם.

הטרמינולוגיה בה אנו משתמשים בממשק היא קריטית היות ושימוש במונחים לא ברורים יהווה מכשול שמישות שיכול לעורר הססנות, אי וודאות ובלבול. אלו הם מצבים שאנו שואפים למזער בכדי לתמוך בחווית שימוש הגורמת למשתמש להרגיש שהוא בשליטה ויודע מה הוא עושה בבטחה. שפה מובנת היא חיונית אך זה לא תמיד פשוט וקל לתרגם מונחים, בייחוד כאשר מדובר ברעיונות כמו RSS שעדיין נתפסים בעיניי משתמשי אינטרנט רבים שאינם עכברי אינטרנט כמשהו מאוד טכני, מסובך שספק אם הוא מציע ערך המצדיק את המאמץ.

למה ממשקים מדברים בשפה קשה?

ישנן כמה סיבות מדוע ממשקים כוללים לעיתים טרמינולוגיה שאינה אינטואטיבית במידה מספקת ויכולה לגרום לבעיות שמישות:

1. זה הכי טוב שיש כרגע - לא תמיד קל ואפשרי למצוא אלטרנטיבה שמישה יותר והמחשבה היא שאנשים יצטרכו ללמוד ולהפנים מה המשמעות של המילה או הביטוי שסביר להניח שלא נתקלו בהם מעולם, או בהקשר הספציפי של הממשק. כאשר אנו מיישמים פיצ'רים חדשניים לדוגמא אז לא תמיד מתאפשר לעטוף אותם בשם אינטואטיבי יותר. כשהיה מקובל להירשם לעדכונים באמצעות אימייל, נראה היה שאי אפשר להציע אלטרנטיבה ראויה לשימוש בראשי התיבות RSS שגם הפירוק שלהן למילים נפרדות Really Simple Syndication הוא לא פחות אניגמטי.

2. זה נשמע יותר מקצועי ומרשים – פשטות נתפסת על ידי אנשים מסויימים כמשהו שמוזיל את המוצר ופוגם בדימוי שלו. ההגיון שלהם הוא ששימוש בטרמינולוגיה מקצועית ו"כבדה" משווה לממשק חזות רצינית יותר. זה נכון והכרחי במקרה של מוצר המיועד לקהל מקצועי ומיומן, אך כשמדובר במוצר צריכה להמונים אותה טרמינולוגיה יכולה להוות מכשול רציני. לקרוא לדברים בשם פשוט שמעביר את המסר אך אינו מרשים יכול להרתיע את היצרן שמקווה ששימוש במינוחים מפוצצים יפתה את הקונים.

3. אבל אין לנו מקום - מעבר לשיקולי השיווק, לפעמים מדובר בשיקולי עיצוב שצריכים לקחת בחשבון כמה שטח מוקצה לכפתור והתוצאה היא שימוש במילה אחת או שתיים שאולי לא יהיו הכי מובנות בעולם אך זה המצב הקיים וצריך להתמודד איתו. אי אפשר לכלול משפטים שלמים, בייחוד כשמדובר בקונספטים חדשים שאולי לא יהיו מוכרים למשתמשים רבים. במקרים כאלו ניתן לשקול שימוש ב-Tool tip למשל בכדי לחשוף הסבר מפורט יותר.

4. תמימות, זלזול וחוסר איכפתיות – נתקלתי לא אחת ולא פעמיים באנשי מקצוע שבאמת ובתמים לא הבינו מה הבעיה בלקרוא לכפתור בממשק Multimedia Ingestion כאשר המשמעות שלו היא Import Video. זה יכול לנבוע ממספר גורמים כגון תמימות – "מה לא ברור בזה? זה מאוד ברור לי" או חוסר איכפתיות – "אז שיפתחו את ה-Help או יחפשו בגוגל. אנחנו לא בונים את זה לטיפשים".

RSS הוא דוגמא קלאסית

אחד הקווים המנחים של עיקרון השמישות "התאמה בין המערכת לעולם האמיתי" הוא להמנע משימוש בראשי תיבות מתי שאפשר מכיוון שישנו סיכוי שחלק מהמשתמשים לא יבינו אותם. זה כמובן תלוי הקשר, אך ההגיון ברור. ישנם כמובן ראשי תיבות נפוצים וצריך לבחון כל מקרה לגופו ומומלץ לוודא שההנחות לגבי מידת ההיכרות של המשתמשים איתם באמצעות טכניקות כגון Card sorting ומבחני שימוש, כאשר חשוב לקחת בחשבון את ההקשר בו ראשי התיבות יוצגו כי הוא יספק מידע רלוונטי.

הבעיה עם RSS היא שמדובר בראשי תיבות לא מוכרים משום תחום אחר וגם הצירוף של המילים עצמן הוא מאוד טכני. אני בספק עד כמה אנשי מקצוע שחיים ונושמים RSS יכולים להגדיר מה הפירוש של "סינדיקציה", ועוד בהקשר של תוכן אינטרנטי. צירוף המילים "סינדיקציה ממש פשוטה" (Really Simple Syndication) לא מספק מידע שימושי כמו צירוף המילים הדמיוני Subscribe to Updates. אחרי שנים, החליטו בגוגל להמיר את המונח RSS במשפטים כמו Follow this blog שאמורים להיות יותר פשוטים להבנה עבור משתמשים ממוצעים יותר מאלה שיכולים להתגאות שנרשמו לפיד הראשון שלהם באמצע שנות התשעים.

האתגר הנוסף הכרוך בעבודה עם RSS הוא סדרת הפעולות הדרושה בכדי להירשם לפיד והגישה למידע המתבצעת דרך ממשק ייעודי ולא האינבוקס. אני בטוח שכמעט כל מי שקורה את השורות הללו מתייחס אל RSS כדבר מובן מאליו, אך מתקשה לחשוב שזה המקרה אצל האחוז המשמעותי הרבה יותר של משתמשי אינטרנט שעדיין שומרים על הרגלי שימוש "מסורתיים". כאן כבר מדובר בפתרון טכנולוגי ועיצוב אינטראקציה שיהפוך את הגישה ל-RSS והירשמות לפידים למשהו שקוף ופשוט כמו שמירת מועדפים בדפדפן.

האם זאת תהיה נקודת המפנה?

כפי שכתבתי בראש הפוסט, RSS הוא רעיון נהדר אך מאוד לא שמיש עבור משתמשים רבים שחווית השימוש שלהם באינטרנט לא אובססיבית ומקצועית. הנסיון של גוגל למתג מחדש את RSS הוא מוערך ומתבקש אם מוצרים כמו גוגל רידר אי פעם יהפכו לכלים נפוצים בידי אחוז משמעותי של משתמשי אינטרנט. לא תמיד פשוט ואפשרי לעשות שימוש בטרמינולוגיה אינטואיטיבית ולפעמים מדובר בתהליך ארוך של הסתגלות והפנמה.

את המשתמש הפשוט ברחוב לא צריך לעניין מה זה RSS ומה זה Feed. הוא רוצה להתעדכן כל פעם שמתפרסם מאמר באתר או מועלה סרטון וידאו. RSS הוא מונח מהעולם של האנשים שבונים את האינטרנט, לא אלה שמשתמשים בה ביומיום. יהיה מעניין לעקוב ולראות דבר ראשון כיצד השינוי הפשוט של גוגל ישפיע על חדירת ה-RSS למיינסטרים ודבר שני האם אתרים ילכו בעקבות השינוי ויאמצו שפה חדשה ופשוטה יותר.

ולסיום, התשובה לחידון:
JCT – Japan Cable Television
WPP – Work Package Planning
ASAP – As Soon As Possible
TDED – Trade Data Elements Directory
ATM – Automated Teller Machine

30 תגובות על “לדבר עם המשתמשים בגובה העיניים”

  1. 30/08/2008 בשעה 18:48 מרק ק.

    אמיר, נדמה לי שאתה, כמו הרבה אנשים אחרים, עושה את הטעות הקלאסית של לבלבל בין שם של פרוטוקול ולבין שם של אפליקציה המשתמשת בפרוטוקול.

    … פה היה אמור לבוא טיעון ארוך שלא היה לי ממש כח לכתוב על מה אפשר לעשות עם RSS ואיך נקראות חלק מהאפליקציות שמשתמשות בו ….

    גוגל רידר הוא שם רע לא פחות משם כמו "קורא RSS" מאחר שהוא לא שם של תוכנה שמסוגלת לקרוא הכל, למשל את הדואל שאני מקבל, אלא רק דברים שנגישים דרך RSS ולכן אנשים שמשתמשים בו אמורים לבוא מראש עם הידע על RSS או ללמוד מהו תוך כדי השימוש. על העובדה שזה כנראה לא הכי פשוט אפשר ללמוד מזה שגוגל וקוראי RSS אחרים הכינו סט איקונים לאתרים שאמורים לעזור למשתמשים שלהם לצרף את האתרים לרשימת הקריאה.

    לדעתי אם הRSS ישרוד כטכנולוגיה, הוא יהפך פשוט למושג כמו "אימייל" ו"אתר" שאנשים רגילים לא ממש מבינים את הטכנולוגיה שמאחוריהם אבל יודעים טוב מאוד עם איזה סט כלים ואיך אפשר להשתמש בו.

  2. 30/08/2008 בשעה 18:57 אמיר דותן

    היי מרק. ההתייחסות שלי היתה למיתוג של RSS ואיך האפשרות להתעדכן מוצגת למשתמשים בצורה שמישה יותר מראשי תיבות שלא אומרים להם כלום. אני מקבל את הטענה שלך לגבי ההפרדה בין הפרוטוקול והאפליקציה, אך לא סבור שהיא רלוונטית כל כך לנושא הנוכחי ולא רציתי להכנס לדקויות טכניות שמסיטות את הדיון מהנושא העיקרי :-) בשביל המשתמש מדובר באותו דבר הרי, ואם נצפה ממנו לעשות את האבחנה הזאת אז בכלל אין על מה לדבר בכל מה שקשור לאימוץ רחב יותר של הרעיון.

    ההשוואה בין RSS למייל היא לא נכונה לדעתי מהסיבה הפשוטה שמייל הוא שם שהושאל מהעולם הפיזי ולמשתמשים היה קיים מודל מנטאלי של הקונספט הזה. בגלל זה מן הסתם הוא יוצג בימים הראשונים על ידי תיבת דואר אמריקאית (שאף אחד חוץ מהאמריקאים לא זיהה) ולאחר מכן במעטפה. במקרה של RSS השם והלוגיקה היא אינטרנטית נטו ולכן קשה למי שאין לו את הראייה הטכנית להבין מה זה הדבר הזה ולמה הוא טוב. פחות ממה שעקרוני שאנשים יבינו את המשמעות של ראשי התיבות, חשוב שהם יבינו את הקונספט – במקרה של RSS זה עדיין מאוד בעייתי לדעתי. התעדכנות היא עדיין משהו שמזוהה הרבה יותר עם אימייל מאשר איזה ממשק שצריך להוסיף לתוכו כתובת אינטרנט או כפתור כתום עם שם מוזר שמופיע באתרים.

    אני מסכים איתך שהשם שגוגל רידר לא ממש עוזר להבין במה מדובר וקוראי RSS פותחו לדעתי באופן מובהק עבור קהל המאמצים המוקדמים וכעת המשימה היא לראות האם ניתן להביא אותם להמונים. בשנים האחרונות, אתרים גדולים שאימצו את השימוש ב-RSS כללו הסבר מאיר עיניים, אך אני לא השתכנעתי שזה מה שיגרום להם להתקין אפליקציה או להתחיל להשתמש בגוגל רידר. הבעיה המרכזית היא תפיסת התועלת וכשהדף מלא בראשי התיבות RSS התועלת הזאת ממש לא ברורה. השינוי של גוגל נועד לטפל בזה. ימים יגידו.

    בצורה לא מפתיעה, המילה RSS לא מוזכרת פעם אחת בסרטון הקצר שגוגל העלו תחת הכותרת Google Reader in Plain English המסביר איך ולמה להשתמש בגוגל רידר http://uk.youtube.com/watch?v=VSPZ2Uu_X3Y

    נ.ב

    מעניין לראות כיצד ראשי התיבות ATM הפכו למילה בפני עצמה, ואנשים אומרים בקלות ATM Machine למרות שהפירוש הוא Automatic Teller Machine. זה קרה עם RSS בקרב הטכנופילים אך לדעתי לא קרה ובספק אם יקרה אצל כלל המשתמשים.

  3. 30/08/2008 בשעה 20:56 מרק ק.

    שכחתי לכתוב בהתחלה שאני רק מנטפק ולא מתכוון להתווכח עם התזה העיקרית ;)

    האימייל תוכנן מראש להיות האנלוגיה הדיגיטלית של שירות הדואר האנלוגי, לכן היה יותר קל להבין אותו, אבל נראה לי שנדרש יותר זמן להבין מושגים כמו אתר, קישור ומנוע חיפוש (?) שאין להם מקבילות בעולם הפיזי.

    בסופו של דבר RSS מספק תקציר של אתר (והוויכוח האם בלוגים אמורים לתת RSS מלא או חלקי מוכיח שגם המאמצים המוקדמים לדעתי לא ממש מבינים את היעוד של הRSS) והשאלה האמיתית היא האם הגולש בכלל צריך לדעת על קיומו של הפרוטוקול בתור תשתית לשירותים של עידכונים מהאתרים.

    זה לא עוזר שלמשל הפיירפוקס בשורת הכתובות מציע להרשם לRSS ומציג את כל גירסאות הפרוטוקולים שהבלוג מספק בצורה שלא משאירה למשתמש שום דרך להבין מי נגד מי ולמה.

    אני מניח שכמו שדפדפנים כבר לא ממש מציגים הודעות HTTP למיניהן, בעתיד גם הטיפול בRSS יוחבא מהמשתמש או שלפחות יוצג בצורה פחות טכנית. בסופו של דבר RSS נמצא בשימוש בפועל הרבה פחות זמן מיתר הפרוטוקולים האינטרנטיים…..

  4. 30/08/2008 בשעה 21:11 אמיר דותן

    אני מסכים עם כל מה שכתבת, בעיקר האופן בו פיירפוקס מציג גרסאות שגם אותי מבלבלות. הטיפול צריך להיות מוחבא ואני באמת סבור שהפעולה צריכה להיות פשוטה כמו שמירת מועדפים, כאשר הגישה מתבצעת באופן אידיאלי באמצעות הדפדפן עצמו ולא על ידי אפליקציה נפרדת. הבעיה היא במודל וכפי שתיארת, לפעמים נדמה ש-RSS הוא תחליף לאתר ולפעמים הוא עדכון טיזרי שמושך אותך לאתר המקור.

    הצורך להתעדכן קיים לדעתי בין אם מדובר במישהו שקורא עשרות בלוגים ביום או כמה כתבות בשבוע באתרי תוכן מובילים – השאלה היא האמצעי והמאמץ שהוא דורש, גם ברמת הלמידה כמובן. נטישת המינוח הטכני לטובת הפעולה והתועלת ("עקוב אחר הכתבות של משה") היא צעד מאוד הגיוני והסיבה שהוא לא נעשה קודם לדעתי היא מכיוון שהאינסטיקט הראשוני הוא שמדובר בהתראות אימייל וגם בגלל שברגע שלוחצים על הלינק נפתח דף מוזר שמדבר בחצי סינית ושואל אם אני רוצה להוסיף את הפיד לכל מיני לוגואים מוזרים – מרתיע מאוד וסינית גמורה עבור המון אנשים.

  5. 30/08/2008 בשעה 22:11 רויטל סלומון

    אין הרבה טכנולוגיות שהשימוש בהן הוא טבעי. גם דואר אלקטרוני, שלכאורה הוא פשוט וברור יותר לאדם הממוצע – כי הוא כמו דואר רגיל, אבל באינטרנט – צריך ללמוד ולתרגל כדי להגיש לשימוש טוב בו. תתפלא לשמוע את השאלות ה"מגוחכות" שאנשים שואלים לגבי הדואר האלקטרוני, גם בימינו אנו.

    אני דווקא אוהבת את האופציה של סידור הפידים של ה-RSS בנפרד (משתמשת ב-Netvibes) מהגלישה ה"רגילה" בדפדפן. כמו שאפשר למשוך מייל מתוכנה נפרדת אבל גם מהדפדפן עצמו – לדעתי טוב שיש גם ב-RSS את הבחירה הזו. כשאני מתעדכנת ב-RSS – זו פעולה שונה משיטוט האתרים הרגיל שלי. אני גם צרכנית כבדה של אגרגטורים, אבל אני לא דוגמא טובה למשתמש הממוצע.

    לטעמי, דווקא חשוב שהמשתמש יבין את ההבדלים ויעשה את ההבחנה בין גלישה "רגילה" לבין משיכת פידים של RSS. אני מסכימה שזה מינוח בעייתי ושלא קל להסביר את יתרונות הטכנולוגיה המעולה הזו, אבל אני חושבת שזה עניין של זמן והדרכה טובה – ובסופו של דבר ה-RSS יהיה הרבה יותר נפוץ. אולי לא כמו דואר אלקטרוני, אבל יהיה בשימוש גם אצל אנשים "רגילים".

    אגב, דווקא העברות המעצבן-משהו שעושים לו – רסס – איכשהו מתאר קצת יותר טוב את הטכנולוגיה ושימושיה.

  6. 30/08/2008 בשעה 22:17 אמיר דותן

    היי רויטל, הכל יחסי :) המודל המנטאלי הבסיסי של "שולחים מכתב לנמען או מקבלים מכתב שממוען אלי או לרשימת מכותבים" הוא הרבה יותר טבעי מאגרגציה של תכנים. עד שנחשפתי ל-RSS מעולם לא נתקלתי במילה Aggregation בהקשר שלא קשור לחקלאות. עדות נוספת לאופי הטכני והמרתיע של האפשרות הזאת.

    איפה בחיים אנחנו עושים את זה או משהו דומה? אני תוהה אם אפשר לאמץ איזשהי מטפורה. תמיד תהיה עקומת למידה אך השאלה היא כמה היא תלולה ובמקרה של RSS נראה שנעשה הכל בכדי להקשות על משתמשים ממוצעים להעריך ולהשתמש באפשרות, בהנחה שהם בכלל זקוקים לה כמובן.

  7. 30/08/2008 בשעה 23:08 רויטל סלומון

    תכל'ס, אם לומר את האמת, המשתמש הממוצע אינו זקוק ל-RSS. הוא גולש ב-10-20 אתרים בסך הכל, ולא כל יום, ולא צריך את העדכונים הבלתי פוסקים. מי שצריך את ה-RSS הם צרכני מידע כבדים (שבדר"כ כבר יודעים איך להשתמש בו) ואנשי מקצוע המעוניינים להתעדכן בתחום שלהם, בלי לעבור במיליון אתרים וגם לחפש דברים חדשים בגוגל כל הזמן.

    הסוג השני של האנשים לאו דווקא מורכב מאנשים טכניים במיוחד, שיתחברו באופן טבעי ל-RSS – והם צריכים את ההדרכה. הם גם יחפשו את ההדרכה הזו, מכיוון שהם יודעים שהם צריכים כלים שיסייעו להם לשמור על הראש מעל המים מבחינת היצף המידע. אגב, זה לא נגמר ב-RSS. כלי נוסף שהייתי ממליצה לאנשים כאלה הוא ה-Google Alerts, למשל.

    ולגבי מטאפורה – זו שאלה מצוינת, אני צריכה לחשוב על זה. אם אמצא משהו טוב, אודיע לך :)

  8. 30/08/2008 בשעה 23:16 אמיר דותן

    אני נוטה להסכים עם הניתוח שלך ותוהה האם יישומים כמו iGoogle ו-Netvibes למשל יכולים להוות תחליף מתאים למשתמשים שצורכים מידע מכמות מוגבלת של אתרים כפי שתיארת. הבעיה לדעתי היא שהקונספט של "אתר בית" כבר תפוס והמודל המנטאלי של הרכבת דף אינטרנט ממקורות חיצוניים לא פשוט לעיכול. אני מתאר לעצמי שעבור המשתמש הממוצע, האתר מתקיים בסביבה אחת והמחשבה על גישה חיצונית מקורא RSS או דף ווידג'טים היא ממש לא אינטואיטיבית. אם אנו כבר עוסקים במטפורות, יכול להיות שחלק מזה נעוץ בעובדה שמהיום הראשון, אנו מתייחסים לישויות אינטרנט כאתרים – Sites. אתר בעולם הפיזי הוא שטח כלשהו המאכלס ומכיל חפצים וכו'. המחשבה שאפשר להציץ ולהיות מחוברים לאתר הזה דרך צד שלישי כלשהו היא לא טבעית – לא בעולם הפיזי ולא בעולם האינטרנטי.

  9. 31/08/2008 בשעה 18:25 ויטלי

    לדעתי גוגל עושים צעד מבורך. לגבי השימוש בראשי תיבות – אני חושב שאין למעשה הבדל בין ראשי תיבות לכל מונח חדש אחר שאינו ראשי תיבות -לצורך העניין "RSS" אינו שונה מ"מסנג'ר", "סקייפ", "אקספלורר", "בלוג" או, אם מתעקשים על ראשי התיבות, ICQ.
    כלומר, הבעיה אינה בראשי תיבות. הבעיה היא שהטכנולוגיה עצמה היא קצת לא מבושלת, וההסברים עליה יותר מרתיעים מאשר משכנעים. במיוחד אם מחליטים להזכיר את הפירוש של הר"ת! :) אני ניסיתי להשתמש בה וויתרתי כמה פעמים, עד שנקלעתי למצב שבו הערך המוסף שלה באמת התחיל להשפיע, ואז התרגלתי. אבל למשתמש הממוצע היא באמת לא ממש נחוצה לדעתי, לפחות לא במתכונת הנוכחית שלה. להתקין ו/או ללמוד תוכנה חדשה בשביל לקבל את מה שאני מקבל גם ככה, ובצורה יותר נוחה? מי צריך את זה? חלק מהבעיה היא גם שאין ממש קוראי RSS מוצלחים, או לפחות אני לא נתקלתי באחד כזה. אהבתי יחסית את ה-greatnews, אבל בסוף אני בגוגל מטעמי ניידות (ואני עדיין מסתבך עם ההפעלה שלו).

    ואפרופו פיירפוקס, לדעתי הם עשו עוול גדול להטמעת ה-RSS עם ה-Live Bookmarks שלהם. ההרגשה הייתה בסגנון של "רגע, כולם מנסים לשכנע אותי שזה כמו מייל או עדכונים מאתרים, ואני לא מצליח להבין מה ההבדל בין זה לבין newsletter, ועכשיו פתאום סימניות? מה סימניות?"

    עכשיו Outlook2007 הכניסו RSS לתוך הקליינט. אני משום מה סקפטי שזה יעזור, זה מרגיש כמו איזה פיצ'ר שהם דחפו סתם למקרה שמישהו פתאום יחליט להשתמש בו.
    מוזילה עושים קצת רעש עם ה-Snowl שלהם ועם כל מיני הצהרות בומבסטיות על איחוד כל ההודעות הנכנסות וכד'. התקנתי אותו – לא רואה שום הבדל לעומת כל שאר המוצרים בשוק. בקיצור, המצב עגום :)

  10. 31/08/2008 בשעה 18:33 אמיר דותן

    ויטלי, ראשי תיבות כמו ICQ נחשבו לחצי גאוניים כי הם טמנו בחובם משמעות כלשהי (I Seek You) וגם שם של תוכנה כמו Messenger או Explorer מתאר בצורה טובה את השימוש. זה לא המקרה עם RSS. כפי שמרק אמר בהתחלה, מדובר פה בסלט של פרוטוקול ואפליקציות והקונספט יותר מסובך מיישום שמתקינים והוא עושה X. סדרת הפעולות הדרושה בכדי לעקוב אחר מקורות תוכן רחוקה מלהיות אינטואיטיבית כקובץ ה-RSS הוא למעשה URL שצריך להתעסק איתו.

    השימוש בשם Live Bookmarks הוא דווקא נסיון מעניין לדעתי לעשות שימוש בשם שמוכר לאנשים ומצביע על השימוש, אך הוא רחוק מלהיות אידיאלי והחיבור בין שתי המילים מבחינה רעיונית לא ממש עובד לדעתי. הבעיה העיקרית היא כפי שציינתי שהמודל המנטאלי של אנשים הוא של אתרים, לא של מידע ותוכן. זה הגיוני להירשם לאתר או לשמור אתר במועדפים או אפילו בדלישס לצורך העניין, אך כל הרעיון של משיכת תוכן, סינדיקציה, אגרגציה ואיך שלא קוראים לזה לא פשוט כפי שהיינו רוצים שיהיה.

  11. 31/08/2008 בשעה 18:54 ויטלי

    הייתי צריך להסביר את עצמי – לגבי מסנג'ר וכו' התכוונתי למשתמשים ישראלים, שלאו דווקא מכירים את משמעות המילים. השורה התחתונה שלי היא ש-RSS אינו מצליח לא בגלל הר"ת. נכון שיש כאן ערבוב של אפליקציה ופרוטוקול, אבל המשתמשים לא חייבים לדעת את זה :). כמו שרובם לא יודעים ש-http זה שם של פרוטוקול, הם פשוט יודעים שככה מתחילות כתובות אינטרנט.

  12. 31/08/2008 בשעה 18:58 אמיר דותן

    אני מסכים בעיקרון, אך ראשי תיבות יכולים לעזור להבין את השימוש וזה לא המקרה כאן :-) השם יכול וצריך אם אפשר ליידע את המשתמש. פה מדובר בראשי תיבות אניגמטים לחלוטין שרק מוסיפים לתחושה הטכנית הכבדה של כל העסק.

  13. 01/09/2008 בשעה 11:12 ocean

    א. אני לא משתמשת ולא מתעניינת באופציית RSS. למען האמת, רק לפני כמה חודשים בכלל הבנתי מה זה, וגם זה בזכות התרגום העברי שהוזכר כאן.

    ב. חוסר השימוש שלי בפיצ'ר דנן נובע מסיבה עיקרית אחת: RSS משול מבחינתי למבזקי חדשות בתדירות גבוהה, אך גם כחובבת מושבעת של אקטואליה אין לי שום צורך להיות מעודכנת באופן כל כך גורף ושוטף כל היום ובכל זמן, ואני חושבת שגם הרבה אחרים לא ממש זקוקים לפרמטר הזה בחיים שלהם, אלא פשוט הולכים עם הזרם.

    ג. ראשי תיבות: אני כן יכולה להבין את השימוש המתגבר שלהן ברשת, אלא שרצוי שההשתרשות שלהם תסמך על משפט או ביטוי ברור שחזר על עצמו מיליון פעם. ASAP זאת דוגמא מצוינת למונח שגור ומאד מוכר שעבר קיצור דרך. RSS היא דוגמא לקיצור דרך לביטוי לא ברור שאם כבר חזר על עצמו, אזי שרק בקרב חוגים יודעי דבר. במילים אחרות: אצל מרבית הגולשים מדובר בראשי תיבות "נטולות היסטוריה", וממש כמו מילה חדשה ונטולת הקשר של האקדמיה ללשון עברית – השימושיות שלה תהיה לוקה בחסר.

    ocean

  14. 01/09/2008 בשעה 11:19 ocean

    ועוד משהו, אמיר.

    Aggregation זאת ממש, אבל ממש לא מילה שמקושרת בעיקר לעולם החקלאות. למונח 'יצירת צברים' או 'הצטברות' היו מיליון הקשרים מאז ומעולם: החל מעולם הבניין, וכלה בתחום הרפואי.

    ocean

  15. 01/09/2008 בשעה 11:24 אמיר דותן

    אני כתבתי "עד שנחשפתי ל-RSS מעולם לא נתקלתי במילה Aggregation בהקשר שלא קשור לחקלאות." כלומר – *אני* לא נחשפתי למילה. לא טענתי שהיא מקושרת בעיקר לעולם החקלאות. יש הבדל לא קטן :-)

    לא הייתי משווה RSS למבזקי חדשות כי הפונקציה הרבה יותר בסיסית – אני מעוניין לעקוב אחר למעלה מחמישים בלוגים ובמקום שאני אבקר אותם בצורה אקראית בכדי לראות אם הם התעדכנו, או שלחילופין אקבל עדכון במייל, העדכונים מתרכזים במקום אחד כך למעשה קורא RSS הופך לאינבוקס שמוקדש לעדכוני תוכן בלבד בכדי לא להעמיס על האינבוקס המיילי. זה הרבה מעבר לאקטואליה, זה תוכן נטו. אני לא יודע אם את קוראת בלוגים בכמות גדולה יחסית, אך מי שכן מגלה לרוב שלקבל התראה על תוכן חדש זה הרבה יותר נח ומהיר במקום לחפש את העדכונים בצורה ידנית או לערבב אותם עם תוכן אימיילי.

    הזוית שהצגת מראה בצורה כמעט מתוסרטת היטב כיצד RSS נראה לאנשים שאולי אינם יונקים בלוגים ואתרי תוכן על בסיס יומי :-) ומחזק את השאלה – למי זה באמת מיועד והאם הפתרון אטרקטיבי בעיקר עבור צרכני תוכן כבדים.

  16. 01/09/2008 בשעה 12:45 לימור

    אני לא חושבת שהשימוש במונח RSS הוא אחת הסיבות שפוגמות בחדירתו, מסכימה עם מה שויטלי כתב, יש מספיק מונחים כאלה. אלא, שפשוט הצורך בו לאנשים רבים לא קיים.
    קשה לי להאמין שהגולש הממוצע לא יודע למה הוא נועד, גם אם אותו גולש לא יאמר לך מה פירוש ראשי התיבות שלו.
    אם תשים לב בעיקר בבלוגים עצמאים, רבים רושמים ליד גם למה זה נועד בקצרה, ויש אף כאלה שאפילו כותבים זאת בצורת הזמנה להצטרפות, וכך גם באתרי החדשות.
    אני התחלתי להשתמש ב-RSS רק כאשר מספר הבלוגים והאתרים שאני נהנית לקרוא גדל מאוד, ואני כלל לא צרכנית תוכן כבדה (לא בהכחשה, נשבעת!), לרוב אני נורא מתבאסת לראות את העידכונים של אותם אנשים מוכשרים כשאין לי זמן לקרוא אותם :)

  17. 01/09/2008 בשעה 12:53 אמיר דותן

    לימור, כשמישהו סורק ממשק ונתקל במונח לא מוכר כמו RSS יש סבירות גבוהה יותר שהוא יפסח עליו מאשר מונח שיש לו משמעות כלשהי ויכול לרמוז על הייעוד שלו. בניגוד לראשי תיבות כמו PDF, אנשים לא נתקלים ב-RSS על המחשב שלהם או בסיטואציות אחרות לכן הסבירות שהם יזהו אותו נמוך מאוד. זאת אולי לא הסיבה העיקרית אך השם ממש לא עוזר לנסות ולהבין למה הדבר הזה טוב. מהסיבה הזאת, כפי שתיארת, שימוש במשפט אינפורמטיבי הוא רק מתבקש אך הבעיה היא שהמכניקה שכרוכה בהתקנה או שימוש בקורא RSS עדיין מהווה מכשול מסויים. הצעד של גוגל מראה לדעתי שאחרי כל הזמן הזה, לא נראה שראשי התיבות תפסו גם אם אנשים לא מבינים את המשמעות שלהם ולכן צריך לבחון מיתוג מחדש אם רוצים לפנות לקהל רחב יותר.

  18. 01/09/2008 בשעה 13:04 שגיא

    אני מסכים עם אמיר. לרוב מלות קוד של טכנולוגיות חדשות מוצאות את עצמן נודדות אל הדוקומנטיציה של התכנה, משם אל המשתמש וגרוע הרבה הרבה יותר: אל המתרגם של המסמך לשפה אחרת. כך נוצרות מלים רעות מפחידות מיותרות…
    הנה דוגמא: מה זה לכל הרוחות השדים והיצורים הרעים "סרגל גלילה". מישהו יכול להסביר לי את המונח הזה בשפה העברית ? האם זה אינטואיטיבי ? זה בכלל לא סרגל, והוא זז ולא נגלל. נסו לחהסביר לאמא שלי בת 55 את המונח הזה. מרוב שהמונח כלל לא טבעי בשפת היום יום שלה, היא תשכח מה זה עושה בדיוק אחרי 5 דקות, בהנחה שהוא בכלל תתגבר על הפחד מהמפלצת הזו.
    כאשר עסקנו (אני וידידי ) בהעברת חומר לימודי על מערכות "חלונות" למשתמשים פשוט קראנו לזה "המעלית". זה טבעי, זה ברור, זה אינטואיטיבי לפעולה (זה נראה כמו מעלית בתוך פיר), מעלים את המעלית, המסמך עולה, מורידים את המעלית, המסמך יורד…. ולא צריך "לרשום במיוחד" או "לזכור" מה זה עושה.
    אז נכון שזה אולי נשמע לכם קצת ילדותי. אבל בעבור אנשים שמפחדים מטכנולוגיה ומחשבים.. בכלל בכלל לא. הפתרון הוא תמיד לדבר פשוט ברור נהיר ואינטואיטיבי. וכמובן לדאוג שמתרגמים לעברית לא ימציאו את השפה שלנו מחדש. שה-GUI לא יהפוך לגוי…

  19. 01/09/2008 בשעה 17:21 ocean

    אמיר, אני מגדירה את עצמי כצרכנית תוכן כבדה במשקל נוצה :-)

    אף על פי כן אין לי שום צורך בפיצ'ר הזה, ואני רחוקה מלהיות היחידה שסוברת כך. לעניות דעתי השימוש תלוי באופי של הבן אדם (דאטה מיינר מכור רשת), בסוג התוכן שהוא צורך (פוסטים במיליון בלוגים בנושאים דומים) ולפעמים גם במקצוע שלו (עיתונאי, מידען).

    כל השאר מפעילים אופציית RSS כי זה מה שכולם עושים, ולא בגלל שזה באמת משנה את חווית הגלישה שלהם (שונאת את המונח הזה) לטובה.

    ocean

  20. 01/09/2008 בשעה 17:26 אמיר דותן

    לדעתי את מייצגת את הרוב :-) לא הבנתי מיהם "כל השאר" שמפעילים את האופציה כי זה מה שכולם עושים.

  21. 01/09/2008 בשעה 17:48 ocean

    כל השאר = אלה שכן מפעילים את הפיצ'ר, אבל לא נמנים עם מי שפירטתי לעיל. אני אישית מכירה כמה כאלה.

    ocean

  22. 01/09/2008 בשעה 17:50 אמיר דותן

    אני עדיין לא מבין למה את מתכוונת ב-"מפעילים". משתמשים? או שמשתמשים בקורא RSS כלשהו ומצרפים אליו פידים או שלא. לא ברור לי מדוע מישהו יצרף פידים "בגלל שזה מה שכולם עושים" אם הוא לא מתכוון להתעדכן באמצעותם או שלא הבנתי אותך.

  23. 01/09/2008 בשעה 18:28 ocean

    הוא "משתמש" בשירות, למרות שהוא לא זקוק לו. מקבל עדכונים ולא טורח לבדוק אותם מיד אם בכלל, אלא ממשיך להכנס בזמנו הפנוי לאותם אתרים ומתעדכן כמו כולם בבת אחת. בשבילך נקרא לסוג הזה פסאודו-משתמש.

    ocean

  24. 01/09/2008 בשעה 20:15 לימור

    ocean

    ה"פסאודו-משתמש" הוא לא כמו כולם, אם הוא מנויי ל100 אתרים שמתוכם רק 30 או 50 התעדכנו,הוא חוסך לעצמו זמן יקר להיכנס לכולם גם אם זה לא נעשה מיד (ויש לדוגמה, בלוגים רבים שמתעדכנים פעם בשבועיים או פעם בחודש). להפך, הוא מנצל את ההיתרונות של RSS לתועלתו, ולאורח חייו.

    אמיר ורויטל, (כי מקודם שכחתי )

    א. לגבי מה שכתבתי , מי כמוני יכולה להבין ולהזדהות עם המעבר מתיאוריה למעשה- זה כבר נישמע טיעון הגיוני יותר מהטרמינולוגיה. אבל כשיש צורך, כמו בכל דבר בחיים, מתעורר גם הרצון.

    ב. אני דווקא מחבבת את העיברות החמוד "לרסס פוסטים", זה נשמע לי טבעי כמו לגגל (וכאן עוד לקחו מותג והפכו אותו לפועל), דווקא בגלל מה שרשמה רויטל – "איכשהו מתאר קצת יותר טוב את הטכנולוגיה ושימושיה"

  25. 02/09/2008 בשעה 1:31 ocean

    לימור, הפסאודו-משתמש לא מנוי ל-100 אתרים, זאת כל הפואנטה. הוא נכנס לעד עשרה אתרים קבועים, שכפי שכתבת יפה לא בהכרח מתעדכנים ברמה יומיומית,אז בשביל מה להרשם ל-RSS שאתה גם ככה לא בודק?

  26. 02/09/2008 בשעה 10:33 לימור

    הוא גם יכול להיות מנוי ל100 אך לקרוא באמת רק 10 מתוכם.לא משנה.
    בכל מקרה, אנו חוזרים לאותה נקודה למי זה מיועד למי שמנוי ל-10 או 100 אתרים? למי שצורך את אותו סוג תוכן על בסיסי יומי? שבועי? חודשי?
    אני שוב חושבת שזה עניין של צורך ולא משנה אם יקראו לזה RSS או עקוב אחרי

    ואם למישהו מתחשק להשתמש בזה גם עבור 10 אתרים וגם אם הוא חושב שאולי בהמשך הוא יצרף נוספים או סתם נוח לו או מתוך סקרנות- שיהיה לו בכייף. אם זה בגלל "כי זה מה שכולם עושים"- אז כנראה הוא לא נגמל מימי התיכון- או שהוא עדיין שם.

  27. 02/09/2008 בשעה 22:41 ויטלי

    הי אמיר,

    ראיתי את חיפושי המטאפורה שלכם בתגובות ונזכרתי בצירוף מקרים משעשע.
    לפני בערך שנה וחצי יעקב גרינשפן (שאז עוד לא היה הבוס שלי), עשה תחרות בבלוג. התחרות הייתה למצוא תוכנה שאינה מטאפורה של משהו בעולם האמיתי. ואני באתי והצעתי את דווקא את תוכנות ה-RSS :).

    יש אפילו לינק קצר ואלגנטי שמצביע לפוסט ההוא: http://tinyurl.com/5tll2g

    אל תשאל…

  28. 03/09/2008 בשעה 21:43 ויטלי

    תודה ;)

  29. 31/07/2010 בשעה 14:18 תם

    אמיר,
    עברו שנתיים מאז כתבת את הכתבה הזו. אני חושב שהזמן רק מחזק את דעתך במאמר זה – עכברי אינטרנט כמוני ממשיכים לעשות שימוש ב RSS ואילו כל חברי שלהם אני מכיר את הטכנולוגיה הזו מתקשים להתמיד בה במקרה הטוב או בדרך כלל פשוט לא מבינים כיצד להשתמש בה.
    חבל.

  30. 31/07/2010 בשעה 14:54 אמיר דותן

    אני חושב שתוכנות אגרגציה שלא נראות ומריחות כמו אגרגטור יכולות לעזור לאנשים לצרוך תכנים בלי לחשוב על RSS. אפליקציית אייפד כמו Flipboard מסירה את הצורך להכיר ולחשוב על RSS כי כל מה שצריך לעשות (למיטב הבנתי, עוד לא הורדתי אותה) הוא להצביע על אתר והתוכן שלו נמשך פנימה. אף פעם לא חשבתי שהקהל הרחב יבין, או ירצה להבין, מה זה ה-RSS הזה והטכנולוגיה הזאת צריכה להיות מוסתרת מתחת למכסה המנוע. אנשים לא צריכים לחשוב שהם מושכים פיד RSS לתוך תוכנה באותה מידה שהם לא צריכים לחשוב על זה שהם מבצעים קריאת HTTP בדפדפן כל פעם שהם רוצים לגשת לאתר.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה