RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

הבדלי תרבות ברשתות חברתיות – קולקטיביזם מול אינדיבידואליזם

Mixi היא רשת חברתית יפנית הממחישה בצורה מצויינת כיצד מאפיינים תרבותיים משפיעים על תכנון וגישה למערכת אינטרקטיבית, במקרה הזה מערכת חברתית. בעוד בתרבות המערבית הדגש הוא על היחיד (תרבות אינדיבידואליסטית), תרבויות המזרח והמזרח הרחוק שמות את הדגש על הקולקטיב ויעדי הקבוצה.

הסוציולוג גירט הופשטד, שמצוטט רבות בהקשר של פסיכולוגיה וסוציולוגיה תרבותית, מצא שאחד המדדים לתיאור תרבות הוא אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם. ישנן תרבויות (בעיקר מערביות) השמות את היחיד במרכז לעומת תרבויות (בעיקר מהמזרח, מזרח רחוק) השמות את הקבוצה במרכז ויעדי הכלל זוכים לעדיפות על פני יעדי היחיד. מזה קרוב לעשר שנים המאפיין הזה, לצד מאפיינים אחרים, נחקר בהקשר של מערכות אינטראקטיביות ולאחרונה מערכות חברתיות. ההשפעה עצומה היות ומדובר באופן בו המשתמש רואה את העולם ורואה את עצמו בעולם הזה. לתפיסה הזאת יש השפעה על היעדים אותם המשתמש ישאף להגשים באמצעות הממשק, האופן בו הוא יבצע פעולות והאופן בו הוא יתקשר עם אחרים באמצעות הממשק.

סיפור ההצלחה של הרשת החברתית היפנית Mixi הוא דוגמא מצויינת לאופן שבו מאפיינים תרבותיים משפיעים על תכנון של מערכת חברתית. בעוד רשתות חברתיות עם אוריינטציה מערבית כמו myspace מקדשות את היחיד ואת הרעיון של "תראו אותי!", הדגש במיקסי הוא על קליקות וקהילתיות. זה בא לידי ביטוי בכך שצריך הזמנה מחבר קיים בשביל להצטרף, היות ולפי הכתבה, יפנים יותר ביישנים וחשדנים. הם לא משתמשים ברשת החברתית בשביל להכיר אנשים חדשים כמו למשל בריטים ואמריקאים, והיעד שלהם הוא לחזק ולשמר קשרים קיימים. זה הבדל תרבותי מהותי שמשנה את כל התפיסה של האתר. הוא מוכיח שבמקרה הזה, התאמה תרבותית של אתר כמו myspace ליפן תדרוש הרבה מעבר לתרגום ושינוי תמונות כפי שמקובל לחשוב לעיתים על לוקליזציה.

8 תגובות על “הבדלי תרבות ברשתות חברתיות – קולקטיביזם מול אינדיבידואליזם”

  1. 20/02/2007 בשעה 19:20 Yellow

    נקודת מבט מעניינת שמדגישה את הצורך באפיון נכון של רשת חברתית לקהל היעד כדי ליצור FLOW נכון, כלים מתאימים וחווית משתמש "שמדברת" אל קהל היעד.

    דבר נוסף שמעניין אותי בימים אלה זה הקשר בין חברתיות (היחיד הוא המרכז) לבין קהילתיות (הנושא הוא המרכז) וכיצד שני ההפכים האלה יכולים למעשה להעצים אחד את השני.

  2. 20/02/2007 בשעה 19:26 אמיר דותן

    לפי תפיסתי גיא, שמישות זה היחיד במרכז וקהילתיות זה הקהילה במרכז. חברתיות מתייחסת לרמה וליכולת בה יחידים מסוגלים לתקשר בצורה אפקטיבית וליצור קשרים חברתיים. מהסיבה הזאת יכול להיווצר קונפליקט בין היעדים והצרכים של היחיד לעומת אלה של הקבוצה. לזה בדיוק התייחסתי בדילמת השמישות-החברתית http://www.amirdotan.com/blog/?p=2 בזמנו.

    מה שמעניין אותי בהקשר התרבותי הוא התהליך בו מאפייני מערכות מגלים את ההיבטים התרבותיים של קהל היעד. כמובן שאפשר לקרוא ספרות קיימת כחלק ממחקר מקדים אך מן הסתם צריך גם לגלות על ידי מתודות ישירות איך אנשים "שם" עושים דברים ורואים את העולם. כאשר לוקחים בחשבון הרבדים השונים והמגוונים המגדירים תרבות מסויימת זאת משימה לא פשוטה בכלל. התהליך עצמו הוא עדיין תהליך מכוון משתמש אך במקרה הזה ישנו מחסום שפה ומחסום תרבותי שיכולים להוות מכשול בדרך להבנה והערכה נכונה של קהל היעד.

  3. 20/02/2007 בשעה 23:15 VRider

    דיון מאד מעניין. במפגש UPA ISRAEL שהתקיים היום שמענו בהרצאתה של Dr.Allison Druin המרתקת ואני מצטט:
    "הילדים של היום הם יותר Independant, Internationals"
    קישור:
    http://www.upaisrael.org/Activities/Events.htm

    מה ניתן לגזור מכך על מנשקי החיברות העתידיים?

    ועל גישור בין תרבויות ראו הראיון שערכתי בסימן מושב משחקים מקוונים זה עניין רציני במסגרת כנס איגוד האינטרנט הישראלי והכרזת ייסוד פעילות
    DiGRA ISRAEL Chapter
    מפקד הצבאות כמשל:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=911889

  4. 20/02/2007 בשעה 23:26 אמיר דותן

    היי חנן,

    תודה על הקישורים. אין ספק שלאינטרנט יש השפעה תרבותית משמעותית במדינות שונות אך כפי שהמקרה הזה מלמד, אי אפשר לדלל תבניות תרבותיות שנבנו במשך אלפי שנים בעשר שנים של אינטרנט. הילדים של היום יותר מודעים לעולם שמסביב ויכולים לגשת למידע וליצור קשרים חברתיים עם מרחבי העולם בצורה שאני בכלל לא יכולתי לחלום עליה כילד. מקסימום יכולתי להתכתב עם מישהו מחוץ לארץ אבל לכתוב מכתבים היה מטלה שהעדפתי לוותר עליה. מחקרים רבים בתחום מראים שלמרות שהאינטרנט הולידה סטנדרטים מסויימים בתפיסה של עיצוב ממשק, האופן בו אנשים במדינות שונות תופסים את עצמם ורואים את העולם לא השתנה בצורה משמעותית. מערכת הערכים, הציפיות וההרגלים לא משתנה.

    הדוגמא של מיקסי מראה שיישומים אינטרנטים מחזקים ומייצגים את התרבות במקום לדרוס אותה או לשנות אותה. התנגשות תרבותית בדרך כלל לא מסתיימת טוב. בדיוק קראתי דוגמא מעניינת על מערכת חברתית שפותחה בארצות הברית בה עובדים בחברה יכלו לדבר בצורה אנונימית בחדר צ'ט ביחד עם המנהלים הבכירים. בארצות הברית זה היה נראה מאוד הגיוני לעודד השתתפות על ידי אנונימיות ולערבב קבוצות שונות בחברה, אך כאשר המערכת נוסתה באינדונזיה התוצאה היתה אחרת לגמרי. המנהלים שם לא אהבו בכלל את הרעיון שהעובדים שלהם יכולים להתבטא בצורה אנונימית. הם דחו את הרעיון לגמרי. זה מתקשר למימד תרבותי נוסף של הופשטד והוא Power distance המתייחס לפער בין קבוצות שונות באוכלוסיה ותפיסה היררכית כוללת. באינדונזיה, בשונה מארצות הברית יש Power distance יותר גבוה וגם תפיסה יותר קולקטיביסטית. מערכת חברתית ששמה את הדגש על היחיד ועל שיוויון נועדה לכשלון בהקשר התרבותי הזה.

  5. 21/02/2007 בשעה 10:28 Yellow

    ממשק לילדים זה סיפור אחר לגמרי, אני אומר מנסיון של הקמת אתר הרפתקהופ שזה אתר התוכן של הופ וממעקב אחר הבת שלי בת שמגיל שנתיים גולשת באתר.

    מאחר ולילדים אין את כל התבניות שכבר חקוקות בראש ובעצם ומגבילות אותנו, יכולת הלמידה שלהם והתמצאות בממשק היא מהירה בצורה מדהימה, הם פשוט מנסים, רואים מה התוצאה ובעקומת למידה שלוקחת להם כמה דקות וזכרון צילומי הם משיגים שליטה על הממשק בלי לדעת לקרוא.

    אז נכון שהבת שלי זה מקרה מיוחד :) (ואני אומר את זה בשיא האובייקטיביות) אבל זה רק מראה עד כמה זה שונה אצל ילדים של היום והשאלה איך זה משליך על הממשקים של מחר ?

  6. 21/02/2007 בשעה 10:38 אמיר דותן

    השאלה במקרה הזה היא לא האם הילדים של מחר ילמדו מהר יותר איך להשתמש בממשק אלא האם היפנים של מחר יהיו פחות קולקטיביסטים למשל. אפשר לטעון שבמידה מסויימת כנראה שכן כי הם נחשפים ליותר תפיסות תרבותיות שונות דרך האינטרנט יותר ממה שההורים שלהם נחשפו דרך ספרים וטלוויזיה. הגיוני מאוד שמבחינת תפעול טכני של ממשק הם יהיו בעמדה מצויינת כי בניגוד אלינו, הם "נולדו עם זה ביד". זה לא אומר שזה בהכרח ישנה את האופן בו הם רואים את העולם ואת עצמם בעולם הזה. זה לא ישנה את מערכת הערכים והתפיסות שקיימות בחברה ויהפוך חברה מאוד היררכית ומסורתית לחברה הוריזונטאלית וליברלית בה כולם נחשבים שווים. הדיון נסוב סביב העובדה שאלה משפיעים על התייחסות לממשק גם אם המשתמש לומד להכיר את האייקונים, זרימת המידע, העימוד והשימוש של המערכת מגיל צעיר.

  7. [...] בשלב מסויים התמקדתי על הנושא של תוכן המיוצר על ידי גולשים, היות וזהו נושא בעל אופי חברתי מובהק. הנחת המוצא שלי היא שאנשים שמייצרים תוכן בין אם על ידי כתיבת בלוג, שמירת קישורים בדלישס, העלאת קטעי וידאו ל-youTube או תמונות ל-Flickr עושים את זה כדי שהתוכן יהיה נגיש לאנשים אחרים ויתרום להם או יעניין אותם בצורה כלשהי. אני סקרן לגלות כדי הבדלים תרבותיים משפיעים, אם בכלל, על המניעים של אנשים המייצרים תוכן. לפני חודש פרסמתי ידיעה שהתייחסה ל-myspace ותיארה כיצד הבדלים תרבותיים משפיעים על התכנון והחשיבה מאחורי רשתות חברתיות. מסתבר שביפן, תרבות הרבה יותר קולקטיביסטית מארצות-הברית, אנשים שואפים לשמור על קשר עם רשת מכרים מצומצמת מאשר להכיר את כל שאר העולם ולצבור אלפי "חברים". [...]

  8. [...] המימד התרבותי הכי רלוונטי במקרה הזה הוא "אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם" ותוך התייחסות למרכיבים הללו בהיבט הכמותי והאיכותני אני מקווה לבחון האם קיימים הבדלים הנעוצים ברקע תרבותי. על ידי התייחסות למקרים אחרים, פיתחתי מספר שאלות מחקר כגון: 1. האם אנשים מתרבויות קולקטיביסטיות משתמשים בפליקר בעיקר בשביל לשתף קרובי משפחה וחברים? 2. האם הם נוטים להגדיר הרשאות לבני משפחה וחברים לעיתים יותר קרובות מאנשים מתרבויות אינדיבידואליסטיות? 3. האם אנשים מתרבויות אינדיבידואליסטיות נוטים להעלות יותר צילומים של עצמם בניגוד לתמונות קבוצתיות בדגש על משפחה וחברים? 4. האם לאנשים מתרבויות קולקטיביסטיות יש רשת חברים מצומצמת אך איכותית יותר? 5. האם תיאור הפרופיל של משתמש מתרבות אינדיבידואליסטית יהיה יותר מפורט ויכלול התייחסויות יותר בוטות לעצמו? [...]

טראקבק לפוסט זה | RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה