RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

פיתוח ואבחון קטגוריות בעזרת סידור כרטיסים

חלוקת תוכן לקטגוריות וקביעת שם לכל פריט תוכן הם עמודי התווך של ארכיטקטורת מידע, וכפי שכתבתי בעבר מדובר במשימה לא קלה, בייחוד כשמדובר בתוכן רב. אחד היעדים המרכזיים הוא לסדר את התוכן בצורה שתהיה כמה שיותר טבעית ומובנת למשתמשים. זה לא פשוט כאשר לוקחים בחשבון את הצרכים של בעלי עניין אחרים בפרוייקט כמו הלקוח למשל. סידור כרטיסים (Card sorting) היא טכניקה פשוטה וזולה המאפשרת לנו לבחון כיצד קהל היעד רואה את חלוקת התוכן ואיך הוא היה מאגד פריטים תחת קטגוריות.

תתחילו לגזור

הרעיון פשוט – כותבים את פריטי התוכן על כרטיסי נייר ומבקשים מאנשים לסדר אותם לפי קטגוריות מוגדרות מראש (סידור כרטיסים סגור) או שמבקשים מהם להגדיר את הקטגוריות בעצמם תוך שהם מסדרים את הכרטיסים (סידור כרטיסים פתוח). על ידי הצצה אל תהליך סידור התוכן על ידי המשתמשים אנו יכולים ללמוד האם יותר הגיוני להם לראות את המידע מסודר לפי נושא, תהליך או סוג מידע למשל.

כאשר עובדים עם קבוצות בעלי עניין שונות, סידור הכרטיסים מאפשר לנו לבדוק שוני ודמיון בין הקבוצות השונות מבחינת צרכים והבנה. המטרה הסופית היא לגבש את הקטגוריות ואת הטרמינולוגיה של התוכן. יכול להיות שחלק מהשמות של הקטגוריות לא ממש מובנים ומבלבלים. בסידור כרטיסים פתוח בו אנו מבקשים מאנשים לסדר את התוכן ללא שום קטגוריות מוגדרות מראש, ניתן לבקש מהם בסוף לתת שמות לקבוצות שהן יצרו. כך אנו מנסים להבטיח שהטרמינולוגיה אותה אנו מיישמים בממשק עולה בקנה אחד עם מה שאנשים מבינים.

יתרונות

פשטות - קל לארגן וליישם את השיטה ברגע שיודעים מה התוכן וכל מה שצריך לעשות הוא לכתוב את השמות של החלקים השונים על כרטיסיות נייר, למספר אותן באופן רנדומאלי לצרכי ניתוח ולפזר אותם על השולחן.
עלות - מעבר לגיוס המשתתפים, כל מה שצריך הם כמה דפי A4 שאפשר לגזור או ערימת כרטיסים שאפשר לקנות בכל חנות מכשירי כתיבה.
מהירות - ברגע שהמשתתפים ניצבים מול הכרטיסים, לא יקח להם שעות לסדר אותם בקבוצות. משך התהליך כמובן ישתנה בהתאם למספר הכרטיסים ואופי המערכת אך בהשוואה לשיטות אחרות, מדובר בתהליך קצר מאוד יחסית.
שיטה מבוססת - סידור כרטיסים היא שיטה שקיימת כבר הרבה זמן בתחום ארכיטקטורת המידע וחרף חסרונות ובעיות היא הוכיחה את עצמה.
עירוב משתמשים - זהו לדעתי היתרון החשוב ביותר, מפני שהתהליך מפגיש את הצוות עם קהל היעד והוא זוכה לשמוע את ההתלבטויות והשאלות. כאשר ערכנו את התרגיל עם סטודנטים שעבדו בקבוצות, ההצצה אל תהליך החשיבה שלהם היתה לא פחות מרתקת מאשר התוצאה עצמה. הם התווכחו לפעמים בנוגע לסידור של התוכן והסיבות שכל אחד העלה בכדי להצדיק את ההעדפה שלו היו מאירות עיניים.
מהווה בסיס טוב - סידור הכרטיסים רחוק מלהיות פתרון קסמים, ולא נבסס את ארכיטקטורת המידע אך ורק על פי סידור התוכן שגובש על ידי המשתמשים. מדובר עדיין בשיטה שמהווה בסיס טוב לדיונים שיכולים להוביל לפיתוח שיטות אבחון מתקדמות יותר כמו מבחן משתמשים.

חסרונות

מטלות אינן נלקחות בחשבון - בניגוד לשיטות אבחון כמו מבחן משתמשים, סידור כרטיסים אינו לוקח בחשבון את היעדים והצעדים של המשתמשים באמצעות הממשק. הם מתמודדים עם חלוקה לקבוצות ושמות של פריטים מחוץ להקשר של פעולה כלשהי.
התוצאות אינן תמיד עקביות - הסידור לקבוצות יכול להיות עקבי ולהשתנות בין קבוצות ומשתמשים שמתמודדים עם הכרטיסים. זה המקום להזכיר שאנו מדברים פה על תחום שאינו מדע מדוייק. אנו מתעסקים עם אנשים ופרוייקטים שונים ויכול מאוד להיות שסידור הקלפים מתאים יותר לפרוייקט מסוג X מאשר פרוייקט מסוג Y. חשוב לשמור על גמישות מחשבתית ולדעת איך לעיתים לאסוף את המידע שנמצא בין השורות ומועלה על פני השטח בצורה פחות ישירה.
זמן ניתוח המידע - למרות שסידור הכרטיסים עצמו אינו לוקח זמן רב, ניתוח המידע יכול להיות ארוך יחסית. זהו המצב עם כל שיטה כמעט בה נאסף חומר שצריך לכמת ולנתח. במקרה של סידור כרטיסים אנו נשאף לעבוד עם מספר קבוצות או משתמשים בודדים ולהשוות את האופן בו הם סידרו את הכרטיסים. להזין את המידע לקובץ אקסל יכול להיות יחסית מהיר אך הסקת המסקנות אינה תמיד כה פשוטה. ראוי לזכור שבמערכות המכילות תוכן רב מספר הכרטיסים יכול להגיע למאה.
התעלמות מההקשר של התוכן - כאשר אנשים מתבקשים לסדר את הכרטיסים, הם מפוזרים בצורה רנדומאלית על פני משטח כלשהו. בפועל, כאשר הממשק מוגדר, אנו מנסים להבין את המשמעות והתפקיד של חלקים שונים בהתאם למיקום שלהם בממשק והיחס שלהם לפריטים אחרים. בתפריט ניווט, האפשרויות שמאוגדות עם זאת שאנו לא בטוחים לגביה יוסיפו מידע הקשרי חשוב שאנו ננתח וניקח בחשבון.

רשמים מתרגיל בכתה

לפני שבוע הסטודנטים שלי שבדיוק סיימו הרצאה בנושא ארכיטקטורת מידע התבקשו להתחלק לקבוצות וליצור כרטיסים על פי התוכן של אתר עשיר תוכן. במקרה הזה התוכן כבר היה קיים וחלק מהם פשוט ניגשו למפת האתר והעתיקו את השמות. כמעט בכל המקרים התוצאה הסופית היתה קרוב לחמישים כרטיסים כפי שניתן לראות בצילומים המצורפים. ברגע שהכרטיסים היו מוכנים, כל קבוצה בתורה התמודדה עם הכרטיסים של קבוצה אחרת, כאשר "הבוחנים" מתעדים דברים שנאמרים בדיוק כמו במבחן משתמשים.

מכיוון שסידור הקבצים נעשה בקבוצה, היה שיח פורה ולא מעט התלבטויות שהניבו מידע איכותני רלוונטי. לעיתים היה נדמה שסידור הכרטיסים הינו רק תירוץ בכדי לאפשר לאנשים לדבר על התוכן ועל האופן בו הוא צריך להיות מסודר. חלק מהמונחים לא היו ברורים, וכמעט בכל תרגיל נותרו בסוף מספר כרטיסים שהדעות לגביהם היו חלוקות. יכול מאוד להיות שמתוך חמישים כרטיסים, רק שישה דורשים התייחסות מצד צוות הפיתוח. זה מספיק בשביל לשייף עוד פינה בכדי להבטיח מוצר שמיש.

כפי שאני מדגיש תמיד, מדובר בשיטה שהיא חלק מתהליך מורכב שכולל שיטות אחרות בשלבים שונים. אין מקום לצפות שאף שיטה לבדה תאיר אור על כל הבעיות וחשוב לראות כל שיטה בהקשר רחב יותר. חשוב גם לזכור שלא כל שיטה תעבוד עם כל פרוייקט וכי לא מעט פעמים צריך לדעת לאלתר ולגלות יצירתיות. התוצאות של סידור הכרטיסים אינן מכתיבות את המוצר הסופי, כי זה התפקיד של הצוות שלוקח בחשבון שיקולים אחרים. עם זאת, סידור הכרטיסים יוצר שיח חשוב ומאפשר הצצה מתבקשת אל תהליכי החשיבה של האנשים שיצטרכו להתמודד עם מערכת הניווט וסידור התוכן.

9 תגובות על “פיתוח ואבחון קטגוריות בעזרת סידור כרטיסים”

  1. 14/09/2008 בשעה 12:57 ניר טייב

    שיטה מעניינת, תודה :)

  2. 14/09/2008 בשעה 23:05 אסף

    האם יש דרך מוגדרת לבדיקת טיב החלוקה לקטגוריות ?
    למשל, אפשר לתת משימה למצוא איזושהי תת-קטגוריה, ואז לבדוק כמה זמן לוקח למצוא את אותה תת-קטגוריה, בהתאם למודל הארכיטקטורה .

    בדרך זו, אפשר ע"י כלי כמותי לראות את זמן המציאה, ובכך להוות איזשהו מדד או סולם לטיב המודל.

  3. 15/09/2008 בשעה 12:25 אמיר דותן

    אסף, כפי שתיארתי, סידור הכרטיסים מתבצע כחלק מתהליך שכולל פעולות מעגליות כך שאחרי סידור כרטיסים אפשר לארגן אב טיפוס זול ומהיר (נייר למשל) ולבדוק את האפקטיביות של הקטגוריות. סידור הכרטיסים נועד לבחון כיצד אנשים מאגדים פריטים כאשר מבחן משתמשים בוחן כיצד הם מתמודדים עם מטלות. לא הייתי ממליץ לבסס את ארכיטקטורת המידע אך ורק על תרגיל סידור כרטיסים וכל שיטה כמעט צריך להשלים עם שיטה אחרת. מבחינה הגיונית, ברגע שישנה הסכמה על התוכן הראשוני אפשר לערוך תרגיל סידור כרטיסים ועל סמך התוצאות ליצור אב טיפוס ראשוני אותו בודקים. מן הסתם התוצאות של המבחן ישפיעו על סידור הפריטים והטרמינולוגיה. הרעיון הוא כל פעם לשייף עוד קצת בעיות ומכשולים בצורה מעגלית עד שמגיעים לקו הסיום ובשאיפה המוצר שמיש מספיק. כמובן שלאחר ההשקה יצוצו בעיות וזה רק טבעי, אך נשאף למזער אותן מבעוד מועד.

  4. 17/09/2008 בשעה 18:39 אסף

    הי אמיר
    כמובן שלא צריך לבסס את ארכיטקטורת המידע על סמך תרגיל זה או אחר.
    רציתי בשאלתי להתמקד יותר בדרכים השונות בהן ניתן לבדוק את האפקטיביות של הקטגוריות.

  5. 17/09/2008 בשעה 18:43 אמיר דותן

    והאם עניתי על השאלה? :-)

  6. 20/09/2008 בשעה 0:30 דנה

    הי אמיר,
    תודה על עוד פוסט מצוין…

    רציתי רק להוסיף שיש כיום מספר תוכנות על הרשת לסידור כרטיסים, למשל כאן: http://websort.net/ או כאן: http://www.cardsort.net/.

    זה אמנם פחות פשוט כמו נייר ומספרים אבל נראה לי שזה מקצר את זמן ניתוח המידע. עוד יתרון לתוכנה אונליין – ניתן לבצע מחקרים על קבוצות משתמשים מרחוק.

    וגם – ברכות על היומולדת לבלוג.. תמשיך עם כתיבתך הנהדרת..
    דנה

  7. 20/09/2008 בשעה 13:46 אמיר דותן

    היי דנה. תודה על הקישורים והאיחולים :) רוב היישומים בהם נתקלתי עולים כסף שלא תמיד ניתן להצדיק או לגרד בהתחשב בנסיבות כך שטוב שישנה אפשרות לביצוע Quick and dirty. היתרונות של גרסה ממוחשבת ברורים ועדיין לא יצא לי לנסות אחת.

  8. [...] שלה. בשביל להעריך את הטרמינולוגיה נשתמש בטכניקות כגון סידור כרטיסים ומבחן משתמשים [...]

  9. [...] מכוון-משתמש (מבחני שימוש, תצפיות, פיתוח אבות טיפוס, סידור כרטיסים, eye tracking, פרסונות, קבוצות מיקוד, יומן משתמשים [...]

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה