RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

בעד ונגד Microsoft Ribbon

פיל ברט מחברת הייעוץ הלונדונית Flow Interactive פרסם פוסט בשם Using the Microsoft Ribbon without anyone getting hurt בו הוא מתאר את הלבטים בנוגע לאימוץ גישת ממשק הסרט (Ribbon) שמייקרוסופט הציגה באופיס 2007 כתחליף בלתי ניתן לשינוי לתפריטים המסורתיים. ברט מציע סקירה מצומצתת של השיקולים בעד ונגד אימוץ הגישה בפיתוח ממשקים.

הרשימה מעניינת ומציגה תמונת מצב שלא מאפשרת לפסוק בצורה חד משמעית שמדובר בפתרון עיצובי לא טוב. יכול להיות שזהו מקרה קלאסי בו אנשים צריכים להתרגל לרעיון חדשני שיטיב עימם בטווח הארוך, כאשר הנטייה הטבעית שלהם היא להתנגד לשינוי, בייחוד כזה שמשפיע בצורה דרמטית כל כך על התפוקה שלהם. מנגד, אפשר לעלות את הטענה שלדברים טובים מתרגלים מהר. זהו נושא לא פשוט שעלה לדיון בבלוג כמה פעמים בחודשים האחרונים.

ברגע שמדובר בחבילת תוכנות כה חיונית שמשמשת כל כך הרבה אנשים לצרכי עבודה רבים ומגוונים אפשר לטעון בצדק שלעובדים אין את הזמן ו\או הסבלנות להתמודד עם חידושים בהיקף כזה. ראוי לזכור שחבילת התוכנות הושקה לפני קרוב לעשרים שנה וכי משתמשים וותיקים רבים פיתחו הרגלים המושרשים היטב שלא ניתן לנער בקלות גם אם קיימת המוטיבציה להתרגל לשינוי. אלה הם תנאי השטח שלא ניתן לשנות וצריך לקחת בחשבון בזמן תהליך האיפיון. איני טוען שכל משתמשי אופיס מקובעים ואינם מסוגלים להסתגל, אך ההרגשה שלי היא שחלק לא מבוטל מהם אכן כזה.

מדובר במקרה מבחן מעניין בכל הקשור לעיצוב ממשקים, חדשנות וארכיטקטורת מידע. הביקורות שיצא לי לקרוא על השינוי שבוצע בתפיסת הממשק באופיס 2007 היו לרוב שליליות בסגנון "מי הזיז את הממשק שלי??!" אך מייקרוסופט דבקה באמונה שזאת הדרך, וכי בסופו של דבר יוכח שהיא יותר יעילה מגישת התפריטים המוכרת. ההגיון מאחורי הגישה הוא שהממשק מתאים את עצמו להקשר העבודה (Contextual Relevance) כך שבחירת אופציות שונות משנה את המראה של הסרט ומציגה פעולות אפשרויות קשורות.

ההגיון מעניין אך לטענת ברט כבני אדם, אנו לא חושבים ב"מצבים" ומצפים שהסביבה תשתנה בכדי להתאים לצרכים שלנו. עצמים בסביבה הפיזית אינם זזים מעצמם וכשאנו רוצים להשתמש בהם אנו נאלצים לזכור היכן הם ממוקמים. עם זאת, מסתבר שהגישה מתחילה לחלחל ליישומים מחוץ לאופיס וג'ייקוב נילסן ציין בסקירת עשרת הממשקים המוצלחים של שנת 2008, שהשימוש בפס נמצא במגמת עלייה. האם זהו סימן שמדובר בתהליך אימוץ איטי ואולי אף כואב שבסוף הדרך יניב סטנדרט חדש?

אני מודה שלא יצא לי לחוות את הממשק על בשרי וההתרשמות שלי מבוססת אך ורק על רשמים של אנשים אחרים. איני טוען שמדובר בפתרון לא טוב ואני שמח וסקרן לראות תפיסות שונות שקוראות תיגר על מוסכמות בדרך לשינוי אפשרי. הן יוצרות דיונים חשובים שהתוצאה שלהן לעיתים יותר חשובה ומשמעותית מהעיצובים שיצרו אותם. ה-Microsoft Ribbon הוא דוגמא מצויינת לכך שלעיתים ישנו יותר מפתרון עיצובי אחד ויחיד וכי לכל פתרון יש את היתרונות והחסרונות שלו, כאשר הבחירה הסופית מונחת על ידי שיקולים, סדרי עדיפויות ופשרות.

לסיום ובנושא אחר, הוספתי לבלוג רשימה של קישורים נבחרים מאתרים בתחום חווית המשתמש עליהם אני מנוי בגוגל רידר. הרשימה זמינה בדף הראשי מצד שמאל תחת הכותרת (הזמנית) "נצפו בגוגל רידר" וניתן לגשת אליה דרך הקישור הזה ולהירשם לעדכוני RSS שלה. מדובר בקישורים שאני מסמן בצורה ידנית בקצב של קישור כל כמה ימים בכדי להציע סינון אנושי של רעש לבן ולהביא לידיעת הקוראים אתרים ומקורות מעניינים שלא יוצא לי לכתוב עליהם פוסט שלם.

34 תגובות על “בעד ונגד Microsoft Ribbon”

  1. 06/10/2008 בשעה 18:28 biohazard

    הבעייה היא שהריבון מדגיש את הדברים שרוב האנשים עושים, אבל משמיט לחלוטין דברים שחלק
    מהאנשים צריכים. ואני מתכוון לממש משמיט. ישנם דברים שפשוט נעלמו.
    עד היום אני לא יודע איך שמים סטיית תקן בגרף, שזה דבר די נפוץ. או למשל לקח לי כמה שעות
    טובות למצוא איך לשים סיסמה לקובץ, מה שבאופיס הישן מצאתי בשתי דקות. ויש עוד מליון
    דוגמאות.

  2. 06/10/2008 בשעה 19:07 אמיר דותן

    אני סקרן לגבי האבחנה שאתה עושה בין מה שאנשים עושים למה שהם צריכים, היות וניתן לצפות שההקשר (מה אנשים עושים) מגלם בתוכו את הצרכים באותו הקשר ספציפי. בתור מישהו שלא השתמש בפס, האם ניתן לקנפג אותו עם אופציות שאינן קיימות כברירת מחדל כפי שניתן לעשות בגרסאות טרום-2007? שתי הדוגמאות שאתה מתאר הן די איזוטריות לדעתי כך שניתן להבין מדוע הן אינן נמצאות בקדמת הבמה, כאשר לוקחים בחשבון פעולות יותר שכיחות. השאלה היא עד כמה הממשק גמיש בכדי להתאים לצרכים (האיזוטרים לפעמים) של המשתמש הבודד שבמקרה של משתמש מתקדם ישאף להתאים אותו. נקודה נוספת חשובה היא אפשרויות העזרה והחיפוש שמאפשרות לאתר פעולות. העזרה בגרסת האופיס המוקדמת יותר שאני משתמש בה זוועתית ומציגה כל תוצאה אפשרית חוץ ממשהו שיכול לקדם אותי.

  3. 06/10/2008 בשעה 19:30 יחזקאל

    מנסיוני הקצרצר בריבון, זכור לי שהאפשרות להתאמה אישית מאפשרת רק משהו שמקביל ליצירת סרגל כלים מותאם אישית (כרטיסיה, במונחי הריבון?) שיופיע תמיד. אני משער שיש אפשרות תכנותית לעשות משהו שיופיע לפי הקשר וכדומה, אבל לא התעמקתי.

  4. 06/10/2008 בשעה 19:56 Xslf

    באחת הפעמים הבודדות שיצא לי לעבוד איתו, חיפשתי במשך רבע שעה בערך את הפונקציה של save as, עד שנשברתי ושאלתי את עמיתתי למשרד (ובילינו עוד כמה דקות טובות בלחפש את האפשרות. לא אני לא זוכרת איפה היא התחבאה).

    לא הייתי קוראת ל-save as בשביל לשמור מסמך בפורמט אחר מאשר ברירת המחדל "פונקציה איזוטרית", ואני לא מחשיבה את עצמי כמשתמשת המתקשה בדרך כלל עם ממשקים חדשים.

  5. 06/10/2008 בשעה 20:02 אמיר דותן

    גם אני לא הייתי קורא ל-save as פונקציה איזוטרית שוש :) אך שמירה תחת סיסמא היא פעולה פחות שכיחה לדעתי. לא באתי להגן על הסרט ויש שלל עדויות שתואמות את התגובות עד כה בכל הקשור לקשיים במציאת פונקציות והתייחסתי לכך גם בפוסט עצמו. אני לא חושב שמישהו יכול לטעון שהשינוי התפיסתי בממשק של אופיס 2007 היה הצלחה מסחררת וכי אנשים לא מבינים איך הם עבדו עם אופיס לפני כן. בדיוק ההפך אם כבר. לאור החשיבות של חבילת התוכנות הזאת זה די מדהים שמייקרוסופט ביצעה שינוי גורף כל כך.

  6. 06/10/2008 בשעה 20:25 יחזקאל

    שוש,
    אם אני זוכר נכון, פעולות על קבצים נמצאות בתפריט היחיד ששרד לפליטה, בסמל האופיס שבפינה העליונה השמאלית (או הימנית בממשק עברי).

    אמיר,
    זה מאוד עניין אישי, אבל אחרי כל הקיטורים, ראיתי שכשניגשים לתוכנה בראש פתוח, מגלים שלרוב באמת יש את הפונקציות שסביר שתצטרך. במיוחד זה בלט לי בתוכנה שאני מכיר פחות, פאוור-פוינט, מה שאולי מצביע על אפשרות שהריבון, גם אם יצר עקומת למידה מעצבנת למשתמשים ותיקים (מעצבנת כי מעצבן ללמוד משהו שאתה כבר אמור לדעת), יצר מצד שני עקומת לימוד שטוחה יותר למשתמש החדש (שבסופו של דבר, אותו החברה צריכה לקנות, הוא זה שעדיין לא כבול לשום דבר).

  7. 06/10/2008 בשעה 20:34 אמיר דותן

    אני מסכים יחזקאל ומבחינת עקרון הלמידתיות (Learnability) זה בהחלט מעניין לבחון האם המודל החדש אינטואטיבי יותר עבור משתמשים חדשים מאשר וותיקים. נשמע כמו פרוייקט מחקר קלאסי בלימודי תואר אינטראקציית אדם-מחשב. קיטורים לרוב מלווים שינויים, בייחוד כשמדובר במוצר וותיק ועל אחת כמה וכמה מוצר המיועד בראש ובראשונה לסביבת עבודה. אין ספק שהגישה והמצב הנפשי-פסיכולוגי של המשתמש מאוד משפיעים, והתייחסתי לנושא הזה בפוסט אחר שעסק במייקרוסופט http://www.amirdotan.com/blog/?p=307 . בהקשר הנוכחי ניתן לעלות את השאלה "האם בגלל הדימוי הבעייתי של מייקרוסופט אנשים רבים שוללים את החדשנות שהיא מציעה, גם אם היא יכולה להיטיב עימם?". אם זהו המצב, האם ניתן להסיק שמייקרוסופט מוגבלת יותר מחברות אחרות ביכולת ליישם חדשנות?

  8. 06/10/2008 בשעה 22:54 יחזקאל

    בתגובה הקודמת רמזתי לאפשרות הפוכה, אולי דווקא מיקרוסופט יכולה להרשות לעצמה, כמו שהיא מרשה לעצמה בענייני תאימות פורמטים בין גירסאות (לפחות בעבר, היום קצת יותר סביר), ומאותה סיבה: המשתמש הותיק כבר כבול בצורות שונות, המשתמש החדש יהנה מהפיצ'רים החדשים ולא יבחר במתחרים.

  9. 06/10/2008 בשעה 23:02 אמיר דותן

    מונופול (או תחושה של מנופול) ללא ספק מסיר מכשולים בפני רעיונות חדשניים כי אם הם לא ממש עובדים כפי שמצפים אנשים עדיין יהיו תקועים איתם. אני מסכים. מצד שני, הנקודה שאני התייחסתי אליה היא שלצורך הדיון, הפתרון העיצובי לו היה מסופק על ידי חברה אחרת היה מתקבל בפחות חשדנות. לעומת זאת במקרה של מייקרוסופט, כפי שהם ניסו להוכיח עם הקמפיין של מוהבי אליו התייחסתי בפוסט המקושר בתגובה הקודמת, קיימת התנייה פבלובית לדחות רעיונות חדשניים כביכול של החברה רק בגלל שכתוב עליהם "מייקרוסופט".

  10. 07/10/2008 בשעה 0:17 אסף

    אני חושב שאחת הסיבות לכך שמיקרוסופט החליטו לעשות שינוי כזה מהפכני בממשק המשתמש הוא שהם אגרו יותר ויותר תלונות מצד המשתמשים על המחסור בפונקציות מסויימות שהם משתמשים בעבודתם.

    מיקרוסופט, הבינו שהבקשות של המשתמשים כן קיימות בממשק, אך המשתמשים לא יודעים עליהם/ מצליחים להגיע אליהם, ולכן מתלוננים שאותם פונקציות חסרות.

    אני חושב שתפקיד ה- ribbon הוא להדגיש תחת תצורות מסויימות את אותם פונקציות, שהמשתמשים חושבים שלא קיימות ולהראות שאכן הן קיימות וניתן להשתמש בהם.

  11. 07/10/2008 בשעה 13:52 אסנת פאינרו בנארי

    Quick Access Bar שממוקם מעל הריבון לצד הסמל של אופיס וכברירת מחדל, ניתן לקסטומיזציה. מתוך העזרה של Word :
    Things you can't do: Add to or rearrange the commands on the Ribbon, Change or remove a command or group on the Ribbon, Add tabs to the Ribbon, unless you use XML and programming code, Switch to the toolbars and menus from earlier versions of Microsoft Office .
    מ-ב-א-ס! בהנחה שהריבון מלכתחילה נוצר כתוצאה מחשיבה על נוחות, וקסטומיזציה…המגבלה הזו לא ברורה.
    בכל אופן, מנקודת מבטי האישית, התעקבתי באימוץ הגרסה הזו מאותה סיבה שציינו כאן רבים…לא הרגשתי שאני יכולה או רוצה להשקיע זמן בלחפש פעולות בסיסיות. מיקום הSave תחת הלוגו לדעתי, מאוד לא אינטואיטיבי, ואת ה Quick Access Bar מודה ראיתי רק הבוקר. מטורף!
    לגבי הפתיחות לחדשנות מצד ענק כמו מייקרוסופט, אי אפשר להתעלם מהאש שחטפה פייסבוק (שגם כבר לא קטנה) לאחר שינוי הממשק שלה. משתמשי פייסבוק אף פתחו מספר רב של קבוצות ועצומות בנות מיליוני משתמשים כולם סביב הנושא "החזירו את הממשק הישן".מעניין מה עושים מנהלי המוצר בפייסבוק או מייקרוסופט? תוהים על איך לחזור אחורה או נותנים לרעש להשכח…

  12. 07/10/2008 בשעה 14:14 אמיר דותן

    ההסבר שלהם מריח יותר כמו מגבלה טכנית מאשר חשיבה מכוונת-משתמש, וזה כמובן קורה לפעמים, אך לא אומר שזה בסדר. נוצר הרושם כאילו הריבון הוא משהו קדוש שאסור לחלל וכי מייקרוסופט יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב בשבילנו. גמישות ממשקית עבור משתמשים מתקדמים היא הכרח, על אחת כמה וכמה כשמדובר ביישום תפוקה בסיסי כל כך.

    המקרה של פייסבוק, כמו של מייקרוסופט, הוא דוגמא טובה לכך שברגע שישנו קהל משתמשים נאמן שעושה שימוש יום-יומי ואינטנסיבי בממשק, הוא פחות פתוח לשינויים ויכול להיות מאוד קולני. כמו בסאגת נענע10 http://www.amirdotan.com/blog/?p=371 אחת השאלות המרכזיות לדעתי היא "האם השינוי הוא שיפור?" כי יכול להיות שמדובר בשינוי פשוט לא טוב. אי אפשר להסיק שכל שינוי הוא אוטומטית עדיף על פני הגרסה הקודמת. יכול להיות שנעשו טעויות ברמת הקונספט והתוצאה פשוט לא מספקת את הסחורה. אי אפשר להאשים כל רתיעה משינוי כאינסטינקט אנושי כי ישנם שינויים טובים שאנו מקבלים בחום ולא מבינים איך חיינו לפני שהם קרו.

    במקרה של הריבון (התייאשתי בינתיים מהתרגום העברי) מדובר על שינוי דפוסי העבודה והרגלים (אוטומטים לעיתים) שאנשים פיתחו במשך שנים. בספרות המקצועית קוראים לזה Habituation והכוונה היא לפעולות שאנו מבצעים בלי לחשוב, ולעיתים אנו לא ממש יכולים בהן ומרגישים שהגוף פועל על דעת עצמו .כך למשל אנו כנראה לנצח נחפש את הפלופי-דיסק בצד שמאל למעלה כשנרצה לשמור מסמך ולא נוכל להתנער מההרגל הזה.

    כפי שצויין באחת התגובות המוקדמות, זה יהיה מעניין לחקור איו גישה יותר אינטואטיבית עבור מישהו שמעולם לא נגע באופיס והאם הריבון אכן מותאם יותר לתהליכי עבודה כפי שמייקרוסופט טוענים. כשאנו בוחנים את ההיסטוריה שלהם בכל מה שקשור להבנת משתמשים ועיצוב מכוון-משתמש אני חושב שיש בהחלט סיבה להטיל ספק באיכות הפתרון שהם מציעים הפעם.

  13. 07/10/2008 בשעה 22:09 אפרת

    אכן, נדרש זמן תגובה ארוך למעבר מחשיבה תפריטאית לחשיבה ויזואלית- "סרטונית"
    מיקרוסופט יצרו ממשקי פלאש העוזרים למי שמחפש פונקציה שבגרסה הקודמת היתה זמינה ובחדשה נעלמה..
    הנה:
    לממשק וורד -
    http://office.microsoft.com/he-il/word/HA100744321037.aspx

    לממשק אקסל
    http://office.microsoft.com/he-il/excel/HA101491511037.aspx

    ולממשק פאוארפוינט
    http://office.microsoft.com/he-il/powerpoint/HA101490761037.aspx

    לי זה עוזר..
    בנושא ההתאמה (קסטומיזציה) – מרוב מאמץ למצוא את הפעולות הפשוטות, אין כח לחפש התאמות.. מצד שני כל מסמך שיוצרים ב 2007 נראה הרבה יותר מקצועי ואסתטי.
    האם זה מפצה??

  14. 07/10/2008 בשעה 22:24 אמיר דותן

    היי אפרת. תודה על הקישורים אך לחיצה על "המדריך" מובילה לדף שגיאה ("דף האינטרנט אינו זמין"). חבל.. כבר פיתחתי ציפיות :)

    אחת משאלות המפתח בדיון היא האם חשיבה ויזואלית אכן נכונה יותר מחשיבה תפריטאית ברגע שאנו מניחים בצד את הנושא המעבר ממודל אחד לשני עבור משתמשים שהתרגלו לתפריטים. גם אם ההנחה הזאת הנכונה, נותר עניין הפתרון העיצובי וכיצד הוא מותאם לצורת החשיבה הזאת.

    קראתי פעם כיצד הגישה התפריטאית הגיונית יותר עבור יפנים מפני שביפנית, בניגוד לאנגלית, שם העצם קודם לפעולה כך שהלוגיקה של File:Open ו-File:Save מובנת כבר בשפה. מעניין איך הם מתמודדים עם השינוי :)

    "מרוב מאמץ למצוא את הפעולות הפשוטות, אין כח לחפש התאמות" – נשמע כמעט כאילו הם בנו על זה.

  15. 08/10/2008 בשעה 9:55 ויטלי

    הי אמיר,

    טענה מעניינת לגבי היפנים. לפי ההגיון הזה הגישה אמורה להיות טובה במיוחד גם למתכנתים בשפות מונחות-עצמים :)

    לגבי הריבון עוד לא גיבשתי דעה סופית – לא עבדתי איתו מספיק, וגם אני דחיתי את המעבר אליו יותר מדי. אבל אני לא לגמרי מסכים עם הרעיון שהעלית שמיקרוסופט מוגבלת יותר בהכנסת חדשנות בגלל הדימוי הבעייתי. כלומר, זה נכון ברמת היחס המיידי של חלק מהאנשים בקהילות מסוימות (גיקים של מחשבים, ומן הסתם אנשי לינוקס ואפל) ובמדינות מסוימות (במזרח אירופה ובמיוחד בברה"מ לשעבר יש התנגדות מושרשת מסוימת למיקרוסופט). אבל לדעתי גם אותם אנשים יתפתו להתנסות בממשק החדש ולו רק בשביל שיוכלו לקטול אותו לאחר מכן. במילים אחרות, אולי הדימוי הבעייתי של מיקרוסופט יעורר חשדנות והתנגדות מסוימת כלפי רעיונות חדשניים, אך השליטה שלה בשוק גם תשווק ותפיץ את הרעיון החדשני בכוח שאולי רק אפל יכולים להתחרות בו (וגם זה כנראה רק בארה"ב ואולי מערב אירופה). אלא אם יש עליהום מוחלט על המוצר החדשני (ויסטה), או שהשוק אינו המגרש הביתי של מיקרוסופט (zune, Xbox, האינטרנט) יש בכוחה של מיקרוסופט להכניס את המוצר החדשני לשימוש נרחב, חרף כל בעיות הדימוי שלה.

    יש עניין אחד מעניין לגבי האופיס 2007 שמספק מבט חדש על הריבון. אחד ממוצרי האופיס המרכזיים לא לגמרי עבר לשימוש בריבון, וחלק מהמשתמשים לא שמים לב לזה כי הם רגילים כל כך לממשק הישן. האוטלוק 2007 מכיל את הריבון רק בתוך חלון האייטם (אימייל, אירוע בלוח השנה…). אבל הממשק הראשי של האוטלוק נשאר ללא ריבון. כמובן שהנושא הזה עלה די מהר בכל מיני ראיונות ואינטראקציות עם נציגי מיקרוסופט. ג'נסן האריס, "האיש וה-ribbon", פרסם פוסט על כמה שהריבון מושקע באותו חלק של אוטלוק שהוא כן קיים בו (http://tinyurl.com/45e6og). ובין השורות אפשר לקרוא שהסיבה לכך שאין ריבון בממשק הכללי היא שזה היה מורכב מדי! הם ראו שהריבון הכללי יוצא מסובך מדי כי האוטלוק הוא כזה משוכלל ורבגוני, ואמרו "טוב, נשאר עם התפריטים". בתגובה הראשונה שואלים אותו ישירות האם זה מה שהוא אומר, והוא מתחמק ("לא, לא אמרתי את זה, לא נראה לי שהוא מורכב מדי"). כנראה שזה אומר שלדעתם הריבון הוא פתרון טוב, אבל לא scalable?

    אסנת, את לא היחידה שכל כך מתב-א-ס-ת מחוסר הקסטומיזציה. לכן מישהו במעבדות מיקרוסופט פיתח את התוסף הזה (http://tinyurl.com/65agkn). עוד לא השתמשתי בו בעצמי, אבל הבנתי מאחרים שזה מאוד מועיל וחוסך תסכולים. בסרטון המחריד אפשר להבין מה הרעיון הכללי לפני שמורידים.

  16. 09/10/2008 בשעה 12:07 אמיר דותן

    "אולי הדימוי הבעייתי של מיקרוסופט יעורר חשדנות והתנגדות מסוימת כלפי רעיונות חדשניים, אך השליטה שלה בשוק גם תשווק ותפיץ את הרעיון החדשני בכוח"

    בזה אין ספק ויטלי. יש למייקרוסופט לוקסוס שכל חברה (למעט גוגל אולי) יכולה רק לחלום עליו. העניין הוא שרק בגלל שיש את האמצעים להחדיר שינוי עיצובי לא אומר שהשינוי העיצובי הזה בהכרח טוב ועדיף על הפתרון הקודם. אני מאמין שחרף הדימוי הבעייתי של מייקרוסופט, פתרון עיצובי שמביא ערך מוסף וגורם לאנשים להגיע להגיד "ואוו! מגניב!" היה מאומץ בחום אך מכיוון שמדובר פה במשתמשים מאוד וותיקים שעובדים עם התוכנות יום-יום אני לא בטוח שהם בכלל פתוחים לפתרון חדש ולא משנה כמה הוא איכותי. זה כבר משהו שלא קשור למייקרוסופט אך כאשר מוסיפים את הדימוי הבעייתי של החברה והעובדה שהחדשנות שלה לעיתים רחוקות זוכה לתגובות נלהבות אפשר להתחיל להבין מדוע הריבון אינו בדיוק סיפור הצלחה מזהיר בעיצוב ממשקים. בצדק או שלא.

  17. 10/10/2008 בשעה 18:34 נדב דפני

    אני חדש כאן.. חייב לציין שהדיון כאן מלומד ומהנה. מקווה להשלב.. ;)

    אני חייב להעיד שכבר ערקתי סופית מהאופיס לטובת הדוקס של גוגל והאופן-אופיס של הקוד הפתוח. יש להם מחירים אבל אני משלם אותם בשמחה כי למדתי לחפש את הפרטו גם בענייני הפרטיים – אני מוצא דרכים לעשות את מה שלא מוצע על ידי היצרנים, באופנים עקיפים ועל ידי פשרות (אגב, תוך שכנוע מתמיד שכך אני גם "שומר את זה פשוט")

    לגבי היפנים – נהניתי ללמוד את הפרט הזה כי השפה בהחלט קובעת את התודעה ואולי גם את השימושיות. זה פרט שאני אחשוב עליו טוב ואולי הוא יסביר לי דברים שונים בהבדלי התפיסה והשימוש בינינו, למשל, ובין האמירקנוס.

    לגבי הדימוי הבעייתי – בהחלט יש מצב אבל מצד שני חייבים לזכור שהיא זכתה בו ביושר. עד היום אני מנסה להתאושש, כמו רבים, מאותו נעץ מעצבן שהתרוצץ מסביבי באופיס 97 כמדומני.. אני חושב שחברה אמיצה באמת צריכה להתמודד עם הדימוי הזה באופן מקיף יותר כי לא למצוא את Save As כשאתה צריך אותו, זה כמו להשתמש במקלדת חדשנית שאין בה האות A. בקיצור – למיקרוסופט יש מוניטין בלהזניח את האופציות הבסיסיות והחשובות ביותר. דוגמאות: אני חשבתי כבר מזמן שלשמור למועדפים אפשר היה גם חלונות במימשק החלונות או תוכנות וכדומה – זה היה יוצר חוויית שימוש ושימושיות מדהימים בגרושים. ויש עוד דוגמאות אבל זה לא המקום..

    שבת שלום.

  18. 12/10/2008 בשעה 13:20 אמיר דותן

    היי נדב, ברוך הבא :)

    אני בהחלט מסכים שמייקרוסופט זכתה ביושר בדימוי הבעייתי ולכן העלאתי את השאלה האם הרתיעה של אנשים מהריבון נובעת לעיתים מההרגשה ש"אם זה פתרון חדשני של מייקרוסופט הוא לא יכול להיות טוב". כפי שכתבתי בעבר, זה לא ממש משנה כי מה שחשוב היא התוצאה ואי אפשר להתעלם או להעלים את המטען הפסיכולוגי שמשתמש מביא איתו. אני סבור שגם אם אכן בטווח הארוך הריבון מציע פתרון עיצובי יעיל יותר, לאור ההיסטוריה הארוכה של המוצרים היה ראוי לשקול איזשהי תקופת מעבר אך לאור השינויים הארכיטקטונים באופיס 2007 אני בספק אם ניתן היה לתמוך בשני הממשקים והתוצאה היא מעבר חד מאוד.

  19. 13/10/2008 בשעה 22:57 Ron Shoshani

    קראתי הכל אבל עדיין:

    מיליוני משתמשים רגילים לעבוד בצורה מאוד מסויימת.
    לא תמיד השינוי בתוכנה מגיע ברגע שילאנשים יש זמן להשקיע את השעתיים, שלוש או ארבע על מנת ללמוד איך להפעיל ריבונים, פייסבוק חדש וכו. – רוב בסיס הלקוחות מעוניין להמשיך לעבוד בתפוקה מקסימלית,
    וכשייזדמן זמן פנוי, אז למה לא, אפשר ללמוד את ממשק החדש

    בחברות רבות אנשים יוצאים לקורס של יום או יומיים על אופיס, פווארפוינט וכו
    לא יאומן כמה אנשים צריכים את הקורסים האלה.
    מה הם אמורים לעשות כשלפתע מופיע להם ממשק שהם לא מבינים אותו ?
    הם אמורים לצאת לעוד קורס או הכשרה. וזה לא קורה.

    מבחינתי, גם פייסבוק וגם מיקרוסופט עם הריבון ביצעו אונס בקהל המשתמשים.
    מה הבעיה לייצר כפתור שמאפשר באופן זמני את הממשק הקודם ????

    בסופו של דבר קמו כל מיני יוטיליטיס שמאפשרים לעבוד באופיס החדש עם הממשק הישן וללא הריבון, ולפייסבוק קמו כל מיני גריזמנקיס שמאפשרים את הממשק הקודם גם כן.

    שתי החברות "הרויחו" כעס עצום ומרמור מצד הלקוחות שלהם, ותוך כדי היו משוכנעות שהם עושות רק טוב. טפשות לשמה. סיפור של אישה מוכה בסגנון "אני יודע מה טוב בשבילך"

    את נענע10 נטשתי לגמרי לאחר שהייתי יוזר פעיל מאוד, ועד עכשיו לא הבנתי את הממשק החדש למרות שיכול להיות מאוד שברבע שעה אני אבין אותו. לא היה לי זמן עד כה.

    נסכם: תמיד צריך להשאיר את האופציה למשתמש להשתמש בממשק הקודם (אם היה שינוי רדיקלי), ולאפשר לו בזמנו החופשי להתקדם הלאה ולעשות את הסוייצ' וככה למזער את הטראומה של השינוי. העלמת האופציה של השימוש בממשק הקודם הינה אווילית ומתנשאת.

  20. 14/10/2008 בשעה 0:15 אמיר דותן

    היי רון. אני מסכים איתך וחושב שהשינוי בהקשר של חבילת התוכנות הוא קיצוני ועד כה לא ממש מוכיח את עצמו ממה שיצא לי להתרשם. להתרגל דורש מאמץ, זמן ונכונות ואלה הם משאבים יקרים מאוד בייחוד בסביבת עבודה בה התפוקה והאיכות הם כה חשובים. תמיכה בשתי גרסאות לא תמיד מתאפשרת (לא שזה תירוץ כמובן) ובמקרה של פייסבוק יאמר לזכותם שהם כן תמכו בתקופת מעבר. הדיון הנוכחי, מבליט לדעתי בצורה טובה את הדילמה שלנו כאנשי מקצוע ששואפים לשפר, לחדש ולהיטיב אך מתמודדים עם קהל משתמשים שלרוב לא מקבל בזרועות פתוחות שינויים שדורשים מאמץ והסתגלות. זה לא פייר ואפילו מעצבן שאנשים לא "טורחים" לנסות משהו שעבדנו עליו מאוד קשה אך זאת המציאות פעמים רבות.

    לעיתים חברה אומרת לעצמה שבשם הקידמה היא מוכנה לאבד נתח משתמשים אם זה ישתלם לה בטווח הארוך יותר. לפחד לעצבן את המשתמשים ולקפוא על השמרים בגלל שהשינוי ירגיז אנשים גם לא הפתרון. הפתרון האידיאלי בשביל המשתמשים היא שתהיה להם אפשרות בחירה אך מבחינת הלקוח זה הרי לא תמיד מתאפשר טכנית ויש גבול בכמה גרסאות אפשר לתמוך במקביל, בייחוד כשהשינוי במקרים רבים אינו רק חיצוני אלא מבטא תפיסה שונה ברמת הארכיטקטורה הפנימית של המערכת.

  21. 14/10/2008 בשעה 23:47 Ron Shoshani

    צר לי ידידי, אך אני ממש לא מסכים עם המשפט שכתבת "אך מתמודדים עם קהל משתמשים שלרוב לא מקבל בזרועות פתוחות שינויים שדורשים מאמץ והסתגלות"

    הקהל כן מקבל שינויים אבל (1) בקצב שלו (2) בזמן שמתאים לו

    הדוגמא של פייסבוק לא טובה ומראה על חוסר הבנה: פייסבוק פתחו את הממשק החדש לשני אחוז בעולם למשך חודש וחצי על מנת לבדוק יציבות ואז בתאריך מסויים אנסו על כולם את הממשק החדש. 98% מאוכלסיית פייסבוק לא ידעה, לא התכונהה, לא הבינה וממשיכה לא להבין מה קרה ואיך לעזעזל מכבים ומדליקים אופציות מסוימות ואיך הדברים מתנהים כעת

    זה יהירות התעלמות והתנשאות לכתוב שזה בלתי ניתן להחזיק שני ממשקים בו זמנית באפליקציה מסוימת

    בטח שאפשר.
    אולי, לא רצוי.
    אולי לא תומך בפונקציונליות חדשה.
    אולי יקר.
    אפשרי בריבוע.

    פייסבוק החזיקו את שני הממשקים החדש והישן במשך תקופה של מעל חודש.
    גם מיקרוסופט היו יכולים לאפשר את זה. היוטיליטי שנכתב לצורך החזקת הממשק הקודם של אופיס כן מאפשר את זה.
    אז עכשיו את רוצה להגיד לי שלמיקרוסופט היה קשה להכיל את זה ??? שטות.

    כתבת: "אך מבחינת הלקוח זה הרי לא תמיד מתאפשר טכנית ויש גבול בכמה גרסאות אפשר לתמוך במקביל". שתי הדוגמאות מוכיחות שאתה טועה, ויש כנראה עוד עשרים דוגמאות, וכנראה יש עוד הרבה מתכנתים חובבים שידאגו להחזיר את הממשק הישן (ע"י גריזמנקיס, תוכניות שרות) לכל דבר אם הממשק היה כזה מוצלח.

    אם הלקוח תמיד צודק, אז אפשר להחזיק שני ממשקים באויר ולאפשר ללקוח לנהל את הזמן ביעילות הרצויה לו. מה יצא למיקרוסופט מזה? עוד אנטגוניזם. ולפייסבוק ?

    הדברים שכתבת עד כה מוכיחים שמה שאתה אומר בגדול זה ככה:
    הלקוח לא תמיד צודק,
    לא מבין,
    לא יודע מה טוב בשבילו,
    ==> אנחנו נגיד לו מה טוב, איך לעבוד וכיו"ב

    זה בלוג על שימושיות ?

  22. 15/10/2008 בשעה 1:20 נדב דפני

    לדעתי זה חוזר ומשיק לידע שמשך מאות ואלפי שנים ידוע לכל דיקטטור, בוגר בי"ס לדיקטטורים ע"ש אבא שלו, הדיקטטור שהיה.. שינויים במימשק כמו שינויים אחרים שנוגעים במהות הבסיסית של היומיום וההרגלים של אוכלוסיות ענק, יש לעשות בצעדים קטנים, חכמים, תוך השארת מקום לטעות ומקביליות שימוש – למשל לתת אפשרות שינמוך גם במימשק משתמש שהשתנה באחת או להסיר פיצ'רים מרכזיים ומהותיים שמעיקים, כמו הריבון (מדהים כמה שאפילו המילים בין התחומים דומות ומקבלות משמעות…)

    בסופו של דבר, לרוב האוכלוסיה שיושב על מרכז ההתפלגות, קשה לעבור שינויים עצומים בזמן קצר ומי שלא מבין את זה מזמין לעצמו צרות. גם אם הוא עשיר. גם אם הוא מצליח. מאד.

    אני אגב, חושב בהקשר הזה שלא כל מי שאמיץ צריך למחוא לו כפיים. גם לנענע היה אומץ והרבה כסף לשינוי מהותי אבל גם לקפוץ מגג בראש העין על יריעת בד דורש אומץ ועם זאת, לא יותר מדי שכל.. אז גם הם נפלו, אולי על הראש וחבל – גם אני כמעט ולא פוקד ופעם הייתי בא המון.

  23. 16/10/2008 בשעה 22:14 אמיר דותן

    רון, לא ברור לי מדוע אתה בוחר להתבטא בצורה כה תוקפנית ומזלזלת. הייתי שמח להתייחס בצורה עניינית לחלק מהנקודות שהעלאת אך הרושם שנוצר אצלי לאור הנימה המלגלגת שלך הוא שאתה מעוניין בויכוח לשם ויכוח מאשר דיון. אם זה אכן המקרה – הגעת למקום הלא נכון.

  24. 17/10/2008 בשעה 21:23 Ron Shoshani

    אופס, אולי הגזמתי ונסחפתי. לא התכוונתי ללגלג ולזלזל. סוררי. הרחבתי וכתבתי לא מעט, ככה שאני מאוד מעריך את הבלוג והכתוב בו. כנראה שנסחפתי.

    בלי קשר, הייתי רוצה להסב את תשומת ליבך לשינוי שקרה בפליקר בחודש האחרון, וגם שם הולך ומתעצם לו זעם לא קטן בכלל: http://www.flickr.com/photos/kros/2949232535

    מאוד מעניין.

  25. 18/10/2008 בשעה 9:26 אסנת פאינרו בנארי

    השאלה היא האם הודעה בבלוג כגון זו של TWITTER http://blog.twitter.com/2008/09/changes-afoot.html הכוללת מהם השינויים ולמה הם נעשו (מה היתה המחשבה)… היתה מקלה על המשתמשים וגורמת לקבל את השינויים יותר בברכה. אני יודעת שאצלנו בחברה אנו עושים את אותו הדבר אבל לפעמים נדמה לי שלמשתמשים לא ממש אכפת ושאני כותבת את זה לידיעת מתחרים, משקיעים, שותפים וכו'.

  26. 18/10/2008 בשעה 23:17 netanel katzir

    מהומה רבה על לא דבר?

    האם השינוי של מייקרוספט הוא מרתיע עד כדי כך שהוא יגרום למשתמשים לעבור לאופן אופיס או לדוקס של גוגל? אני בספק…

    בתור משתמש 'כבד' בתוכנות אופיס (בעיקר WORD ו PPT) אני חייב לציין שהריבון ובעיקר האופציות שנפתחות עם הקליק הימני של העכבר הפכו לי את החיים לכל כך הרבה יותר קלים… זה כל כך הגיוני למשל שמברשת העיצוב תהיה הדבר הכי נגיש בתוכנה (במיוחד למי שעובד עם טקסטים ממגוון גדול של מקורות, או במצגות מורכבות) כך ששוב קשה לי להסכים בפלא מלא עם התגובות כאן (כרגיל?)

    מעבר לכך, אני לא בטוח עד כמה הממשק צריך להשאר נאמן למקור שלו מתוך 'התחשבות' במשתמשים, אני מניח שרובנו לא היינו רוצים להשאר עם ממשק זהה לWIN98+ למשל, לא כן?

  27. 19/10/2008 בשעה 13:25 אמיר דותן

    נתנאל, ממשקים משתנים וזה הרי האופי של שינוי וקידמה שאמורים לייעל ולשפר וההתחשבות במשתמשים אינה נובעת מנחמדות אלא משיקולים הרבה יותר פראקטים, קרי זירוז תהליך ההסתגלות וריכוך עקומת הלמידה. אני לא חושב שהדיון הנוכחי עוסק בשאלה האם ממשקים צריכים להיות יישות מוצקה שלא משנים אלא האופן בו שינוי מוצג למשתמשים וותיקים ואיכות השינוי. אני לא פסקתי שהריבון אינו פתרון עיצובי טוב, בעיקר בגלל שלא יצא לי לנסות אותו, וכפי שציינתי הרושם שלי עד כה מתבסס על רשמים של אנשים שכן חוו אותו. אני חושב שמדובר במקרה מבחן מעניין מבחינת ארכיטקטורת מידע וחשיבה על ממשק מכיוון פחות צפוי – כל זה לא אומר אוטומטית שמדובר בפתרון טוב יותר, אך ללא ספק פתרון מעניין.

    אסנת, לדעתי שקיפות בזמן הפיתוח וההשקה יכולה להיות דבר מבורך ברגע שהמשתמשים נחשפים להגיון מאחורי השינוי ויכולים לקרוא למשל על דוגמאות לשימושים חדשים שיכולות לזרז את תהליך ההפנמה של השינוי. זה מראה גם על התחשבות ומתן כבוד מינימאלי לאנשים במקום "לזרוק" להם משהו בלי שום הסבר והכנה. כמובן שלא כולם יקראו או יתעניינו בהסברים, ויהיו אנשים בין אלה שיקראו ואלה שלא שפשוט לא יאהבו את השינוי, גם אם הוא טוב או רע. עיצוב הוא תהליך שמעצם ההגדרה שלו מחייב פשרות וסדרי עדיפויות וזה לא מציאותי לנסות לרצות את כולם. הנקודה היא שפידבק פחות אוהד כמעט תמיד יהיה – השאלה היא מה הנפח שלו ומה ההשפעה שלו.

    בעידן של רשת חברתית מאוד קל לנהל דיונים ומחאות (כמו שאנו עושים כאן :) ) ולעלות על פני השטח מורת רוח וביקורת כלפי שינויים וזה משהו שנראה שכל אתר לאחרונה שמעלה גרסה חדשה מרגיש על בשרו. אפשר לתהות עד כמה הדיונים הללו משקפים את דעת הרוב ומשפיעים בסופו של דבר. אני חושב שעבור האנשים שעומדים מאחורי השינויים שמעוררים תרעומת לפעמים, הדיונים הללו יכולים לספק משוב חשוב שמזין תהליך שיפור מתמשך. מה שלא ראיתי אותם עושים אף פעם, זה לגרום לחברה לעשות undo לעיצוב חדש משיקולים ברורים ומהסיבה הפשוטה – זה הרבה פעמים בלתי אפשרי גם אם היו רוצים.

    גוגל היא דוגמא טובה לדעתי לחברה שמטפטפת שינויים שמוגדרים כניסויים מינוריים שלא משנים בצורה דראסטית את ההרגלים של אנשים. זאת כמובן פריבילגיה של חברה שמייצרת מוצרים מבוססי ווב לעומת חברת תוכנה מסורתית כמו מייקרוסופט שלא יכולה לשחרר עדכון ממשק כל שני וחמישי.

  28. 22/10/2008 בשעה 10:13 אביב

    קודם כל הם חברה אמיצה. הם שמו את האופיס על מיטת טיפולים…. ניתחו את המצב והציעו שינוי רדיקלי. הבעיה היא שלדעתי הם ביצעו 2/3 שינויים בבת אחת במקום לחלק את העניין.

    זה לדעתי מוגזם לצפות ממאות מליוני משתמשים פשוטים ולא מתוחכמים שהשקיעו בהדרכה ובלימוד האופיס הקודם לבצע הגירה שכזו בבת אחת. בתור משתמש מתקדם הרבה פונקציות ממש נחבאות שם. לדעתי הם הגזימו.
    לא בדקתי אבל אשמח לדעת אם יש להם בכלל אופציה לממשק ישן למערכת החדשה.
    לא נראה לי וזו טעות לדעתי.

  29. 22/10/2008 בשעה 19:53 עידו יבנאי

    הי,
    בבלוג של Jensen Harris, אחד המובילים במיקרוסופט בתחום ממשק המשתמש, ומי שהוביל את תהליך החשיבה של מפתחי מיקרוסופט לממשק ה ribbon, אפשר לראות (אולי בתיבול מעט סובייקטיבי…) את הסיפור כולו.
    למה היה צריך את זה, מה זה פותר, איך נוצרה החשיבה לנושא, סקרים שבוצעו על משתמשים לאחר שימוש של חודשיים וכו'.
    הבלוג כולל מצגת וידאו שהנ"ל העביר (באורך של שעה וחצי – שעה של מצגת נטו ועוד חצי שעה של שאלות ותשובות, 146 מגה…), ואני ממליץ לכולם לא להתעצל, למצוא שעה פנוייה ולהנות מהרצאה מרתקת ומעניינת בתחום.

    באופן אישי, עברתי כבר לפני כשנה וחצי ל office 2007, וכן העברתי את כל צוות התחום שלי לשימוש בממשק זה.

    מעבר לקיטורים רגילים הנובעים מאימוץ ממשק חדש, בסופו של דבר רואים שיפור ניכר הן ביעילות העבודה והן באיכות התוצרים (מסמכים ומצגות ברמה גבוהה יותר).

    לדעתי מיקרוסופט לקחה כאן הימור כבד מאוד והצליחה בו.
    הלוואי על כולנו אומץ כזה ויצירתיות כזו, וראוי הפעם להסיר את הכובע, גם אם מדובר במיקרוסופט…

    קישור לבלוג שלו:
    http://blogs.msdn.com/jensenh/archive/2008/03/12/the-story-of-the-ribbon.aspx

    קישור ישיר למצגת:
    http://msstudios.vo.llnwd.net/o21/mix08/08_WMVs/UX09.wmv

    עידו

  30. 22/10/2008 בשעה 19:55 עידו יבנאי

    אגב, אני לא מתאפק ומצטרף לדעתו של נתנאל. לא צריך לפחד משינויים גורפים, למרות שעדיין יש כאלו שמבכים על המעבר לממשק חלונאי על פני ה DOS הישן והמוכר…

  31. 25/10/2008 בשעה 13:58 אמיר דותן

    היי עידו. תודה רבה על הקישור למצגת. גם אני מוריד את הכובע בפני מייקרוסופט על הנכונות לחקור עיצוב חדש ולבחון כיצד הממשק של אופיס מתקדם ומתפתח. ניכר שהיה תהליך חשיבתי מורכב ושהתוצאה הסופית לא צצה משום מקום ובכל הקשור לשינויים גורפים, אני לא חושב שצריך לפחד מהם אך צריך לדעת איך להציג אותם ואיך לתמוך בהם כך שההסתגלות תהיה כמה שפחות טראומטית. איני מתייחס כעת באופן ספציפי לריבון, אלא לשינוי ממשק גורף באופן כללי שיכול להיות מלווה בחומרי הסבר איכותיים, הכנה מראש וכו'. כל שינוי, בייחוד קיצוני, לבטח יגרור קיטורים מכמות משתמשים כלשהי ויאלץ השקעת משאבים אישיים ואירגוניים (במקרה של אופיס) בכדי לעבור את המשוכה בהצלחה – איני חושב שיש ויכוח על כך. השאלה היא כמובן האם הערך הנתפס של השינוי מצדיק את השקעת המאמץ בעיני המשתמשים והארגון, בהנחה שיש להם ברירה.

    המקרה של הריבון כפי שציינתי הוא מקרה מבחן מרתק בהקשר של חדשנות בסביבה אירגונית בה הנסיבות יכולות להקשות על הטמעת שינויים ממגוון סיבות, ואחד הנושאים המרכזיים הוא לדעתי כיצד ניתן לרכך את המעבר, ברמת הממשק עצמו והמעטפת שמסביב. במקום להגיד ששינוי גורף הינו משוקץ מעצם הגדרתו, אני חושב שצריך לבחון כיצד מנסים להבטיח שהשינוי יתפס כחיובי לאורך זמן. אלמנט הזמן הוא מרכזי פשוט משום שאי אפשר לצפות שאנשים ילמדו, יעריכו ויאמצו שינוי בין לילה בייחוד כאשר מדובר במערכת מורכבת יחסית. כל התמודדות עם משהו חדש מחייבת התבוננות, ניתוח, ניסוי, טעייה ולמידה. עם זאת, חשוב לדעתי להדגיש ששינוי מעצם היותו שינוי אינו אוטומטית שינוי טוב וחיובי. הוא יכול להיות נועז ושונה אך החדשנות לדעתי באה לידי ביטוי אם וכאשר מתברר שהשינוי מהווה התקדמות חיובית קדימה. ה-Nokia 7600 התהדר בעיצוב "מקורי" ונועז ונחל כשלון חרוץ http://www.ciao.co.uk/Nokia_7600__Review_5544558 ובאותה מידה כמובן ישנן דוגמאות מאוד מוצלחות. הנקודה החשובה מבחינתי היא שזהו באמת מקרה בו צריך לבחון כל מקרה לגופו ולא ניתן לפסוק בצורה נחרצת ששינוי גורף הוא אוטומטית דבר שלילי שצריך להמנע ממנו.

  32. 25/10/2008 בשעה 17:55 עידו יבנאי

    אמיר,
    אני מקבל את הדברים בגדול.
    מה שחסר לי זה ההבחנה היא מי המשתמשים עליהם אנו בוחנים את הערך הנתפס.
    נושא זה רלוונטי היות וחבילת ה office היא כמעט מונופול בתחום והקהל (המשתמש הארגוני) הוא די שבוי…

    בהקשר הזה יש לי שאלה:
    האם הערך הנתפס צריך להימדד מול המזכיר/ה המקלידים מסמך, או אולי נמדוד את הערך הנתפס על פי המנכ"ל, שמקבל פתאום מסמכים "יעילים" יותר (כלומר יותר בהירים, מאורגנים, וכו').

  33. 25/10/2008 בשעה 19:25 אמיר דותן

    התייחסתי באופן כללי וחתך המשתמשים ובעלי העניין הם כמובן מרכיב בסיסי. בהקשר לשאלתך, המזכיר/ה והמנכ"ל הם בעלי עניין כשההבדל הברור הוא שהראשון הוא המשתמש הישיר והאחרון מושפע מהתוצר של אותו משתמש ישיר. לכל בעל עניין תהיה דיעה לגבי הערך הנתפס של העיצוב, מנקודת המבט שלו. לדעתי צריך לקחת בחשבון את הדיעות הללו כאשר המשקל שלהן יכול להשתנות לפי מידת ההשפעה והחשיבות של בעל העניין. בשלב האיפיון והמחקר צריך לגלות מה חשוב לכל בעל עניין בנוגע לתוצאה כדי להבין מה הוא מעריך. בדוגמא שהבאת יכול להיות שהמנכ"ל יעריך בהירות ואירגון והמזכיר יעריך יותר גמישות ממשק וקיצורי דרך.

    אם אנו בוחנים את הנושא מנקודת מבט של אימוץ טכנולוגיה חדשה, אז נשים יותר משקל לדעתי על הערך הנתפס מנקודת המבט של בעלי העניין הראשי, קרי המשתמש כי אם הוא לא ישתמש בצורה יעילה אז בעלי עניין אחרים "יסבלו" מכך. הם מושפעים מהעיצוב בצורה עקיפה אם אתה מתאר תסריט בו הם מקבלים לידהם תוצר כלשהו, ואינם באים במגע ישיר עם הממשק. זה לא ממש עוזר לנו אם הבוס מקבל מסמכים "יעילים" יותר שלוקח למשתמש יותר מידי להפיק, במחיר של אי נחת ותחושת תסכול. המצב שצריך לשאוף אליו יהיה שהמשתמש הישיר יהיה מרוצה והתוצאה של שביעות הרצון הזאת תוביל לסיפוק של בעלי עניין משניים יותר כמו המנכ"ל.

    זה רק מתבקש לדעתי שבשלב האיפיון הדברים שחשובים למנכ"ל יתועדו וילקחו בחשבון לצד הדברים שחשובים למזכיר. הם לא צריכים לבטל אחד את השני באופן אוטומטי וכאשר בוחנים את איכות הפתרון הממשקי המוצע, ראוי יהיה להעריך את אופן ביצוע העבודה ואת התוצר הסופי. אם המזכיר מתקתק עבודה באיכות גימור ירודה אזי הפתרון אינו טוב מספיק.

  34. [...] מידי לאור קהל המשתמשים העצום, המגוון ובעיקר העסקי שלה. היא עשתה זאת בעבר, אך בקנה מידה מצומצם יותר מזה של מערכת הפעלה שלמה. זה [...]

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה