RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

לוג'יטק מכריזה על ייצור מיליארד עכברים אך כמה מהם יהיו רלוונטים בעתיד?

ההכרזה של לוג'יטק היא הישג מאוד מרשים עבור כל חברה וסימן דרך חשוב בהיסטוריה של החיבור בין אנשים ומחשבים אך האם הקונספט שהוצג לראשונה לפני ארבעים שנה יפרוש עוד כמה שנים לגמלאות? האנליסט סטיב פרנטיס סבור שכן לאור החידושים של השנים האחרונות באמצעי קלט (מולטי-טאץ', תנועה) אך המנהל הראשי של לוג'יטק ממהר להזכיר לנו שבשביל פעולות מדוייקות כמו בחירת תא בטבלת אקסל אנו נמשיך לאחוז עכבר עוד שנים רבות. שיעור מצוין באמצעי קלט ואינטרקציית אדם-מחשב.

ביום שלישי הבא ב-9 בדצמבר ימלאו ארבעים שנה לאירוע המיתולוגי בו דאגלס אנגלברט הציג לעולם את העכבר לצד קונספטים פורצי דרך אחרים שהיוו את הבסיס לממשק המשתמש הגרפי שכולנו מכירים. בצירוף מקרים כמעט חשוד לוג'יטק מכריזה שהיא ייצרה מיליארד עכברים וסיקור קצר ב-BBC מספק דיון מתומצת בנושא הרלוונטיות של אמצעי הקלט הפופלארי בעל הזנב במציאות בה מיחשוב נהיה מבוזר ומוטמע בסביבה בשלל גדלים וצורות ואי אפשר לתקשר איתו באמצעות עכבר.


דאגלס אנגלברט מציג לעולם את העכבר ב-1968. שימו לב שביד שמאל הוא משתמש במקלדת אקורדים שנעלמה מאז מהעולם

בשנים האחרונות אמצעי קלט כמו מולטי-טאץ' וזיהוי תנועה שהיו בעבר נחלתם של מדענים החלו לחלחל במהירות למיינסטרים תודות למוצרים כמו האייפון ו-Nintendo Wii שהראו שאינטראקציית אדם-מחשב אינה מוגבלת להזזה של אובייקט על משטח בכדי להשפיע על המיקום של סמן על גבי המסך. בבסיס לכל דיון בנושא אמצעי קלט עומדים קריטריונים כגון מהירות ודיוק כאשר אנו תמיד צריכים לחשוב על המטלות אותן אנשים מבצעים ואיזה אמצעי קלט יתמוך בהם הצורה הטובה ביותר. זה לא מפתיע שהמנהל הראשי של לוגי'טק, רורי דולי, שואל בכתבה באופן רטורי האם מגע מספיק מדוייק בשביל לעבוד עם טבלאות באקסל כאשר ברור לקורא שהתשובה היא ככל הנראה "לא".

צילום של ממשק מולטי-טא'ץ
האם אפשר לעבוד ככה עם אקסל?

גם לאנליסט שצופה עתיד מזהיר למולטי-טאץ' וממשקים המופעלים על ידי תנועות וגם למנהל הראשי של לוג'יטק ברור שעכברים יכולים להתקיים לצד אמצעי קלט אחרים וכי מגוון השימושים שיש למכשירים חכמים היום מכתיב גיוון באמצעי קלט בהתאם למטלות ויעדי המשתמש. מולטי-טאץ' ותנועה תומכים במהירות ואינטראקציה טבעית יותר, אך העכבר מציע רמת דיוק גבוהה יותר, לפחות כרגע. האצבע שלנו מכסה הרבה יותר פיקסלים מהקצה של סמן העכבר וגם מבחינה ארגונומית גרידא יש מקום לתהות האם אנשים מסוגלים לעבוד שמונה שעות ביום כשהם מזיזים את הזרועות באוויר או מחליקים את האצבעות על גבי מסך גדול.

כפי שניתן לראות בסרטון ההדגמה הבא המציג ממשק מבוסס תנועה, המשתמש נעזר באמצעי קלט נוסף שנמצא קרוב אליו בשביל בחירות מדוייקות יותר. מדובר אומנם במשטח עם כפתורים גדולים יחסית, אך הוא מדגים כיצד לכל אמצעי קלט יש את היתרונות והחסרונות שלו ולכן לעיתים אנו משלבים בינהם. כך למשל אנו כבר ארבעים שנה משלבים בין עכבר לסימון, בחירה והגדרת איזורים על המסך ומקלדת בשביל קלט טקסטואלי. האם מישהו חשב שהעכבר יחליף את המקלדת וכי נקליד על ידי בחירת אותיות ממקלדת וירטואלית בעזרת העכבר?

לסיום, האנליסט המצוטט בכתבה מתייחס למיחשוב מבוזר (Ubiquitous computing) המוטמע בסביבה בגדלים שונים (קירות, משטחים וכו') המחייב את המשתמש להשתמש באמצעים אחרים במקום עכבר. החזון הזה של מארק וואייזר כבר כאן והסרטון הבא של מייקרוסופט ממחיש בצורה טובה לדעתי את הכיוון אליו אנו צועדים עם משטחים ממוחשבים שנמצאים בכל מקום וכבר לא נחשבים ל"מחשבים". אני מאמין שגם במציאות שכזאת נצטרך כנראה אמצעי קלט יותר מדוייקים מהאצבע שלנו. האם זה עדיין יהיה העכבר?

אולי.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה