RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

זה לא פשוט להצביע

שמישות היא מידת איכות ממשק הניתן למדוד לפי מדדים בסיסיים כמו למידתיות (כמות הזמן שלוקח למשתמש להבין איך להשתמש בממשק), יעילות (המהירות בה ניתן לבצע פעולות) ומספר ואופי הטעויות שהמשתמש מבצע. העדויות שנשמעו אתמול בקשר לחווית השימוש במערכת ההצבעה לפריימריז של הליכוד מלמדות שיכול להיות שכשל שמישות בממשק היה אחד הגורמים לעיכובים כתוצאה מאי בהירות במנגנון ההצבעה. מקרה מבחן חם מהתנור.

אין לי מושג איך עובדת מערכת ההצבעה המדוברת שפותחה על ידי חברת מלם ולכן איני יכול להציע ניתוח מקצועי ואובייקטיבי של הממשק בכדי להעריך עד כמה הוא שמיש. אין לי כוונה לשפוט מערכת שלא ראיתי אלא לדון בסוגיות שחלק מהעדויות שמושמעות מעלות כמקרה מבחן לחשיבות הבטחת שמישות וראייה מערכתית באיפיון מוצר. אני לא חושב שניתן לבסס תזה ולחרוץ דין של מערכת על סמך שתי עדויות שמצוטטות בכתבה אך הנקודות שהן מעלות בנוגע למשך ביצוע פעולות ועקומת למידה מזכירות לנו מהם המדדים הבסיסיים ביותר שמגדירים שמישות.

זה לא פשוט אבל מישהו צריך לעשות את זה

איפיון ממשק מערכת הצבעה היא משימה מאוד מאתגרת שמערימה קשיים, שיקולים ואילוצים כשלוקחים לדוגמא בחשבון את בעלי העניין ובעיקר את קהל היעד המגוון, ההקשר בו נעשה שימוש בממשק והחשיבות של השימוש בממשק. אני מניח שחלק נכבד מקהל היעד מעולם לא ראה או השתמש במערכת הצבעה דיגיטאלית וכי ההיכרות של אנשים רבים עם מערכות ממוחשבות היא דלה ואולי אף לא קיימת. זה מצב נתון איתו צוות האיפיון צריך להתמודד ועליו לבחון כיצד הוא מצליח לספק מוצר איכותי תוך התחשבות בנתונים הללו. זה לא קל וזה אפילו מאוד קשה אך זהו האתגר המקצועי. מישהו אמר שלאפיין מערכת מוצלחת זה פשוט?

אין לי שמץ של מושג מה הצעדים שנקטו מאפייני המערכת בכדי להבטיח את איכות השימוש במקרה של מערכת ההצבעה לפריימריז של הליכוד. האם הם בדקו את הממשק המתגבש לאורך התהליך עם אנשים המייצגים את קהל היעד? על סמך מה הם תכננו את הממשק? האם הם הסתמכו על מודלים מנטאלים קיימים של קהל היעד בכדי לרכך את עקומת הלמידה? האם הם לקחו בחשבון שיקולי נגישות בכל הקשור לאופן הצגת המידע לאור העובדה שמתפקדים רבים הם מבוגרים וסביר להניח כי חלקם סובל מבעיות ראייה, שמיעה, תנועה ויכולת ניתוח מידע? התשובה מאוד הפשוטה – אני לא יודע (אבל הייתי מאוד רוצה לדעת).

הממשק הוא חלק מתהליך

זה הגיוני שהיו מצביעים שלא החליטו עבור מי להצביע ולכן התמהמהו, אך האם זה מסביר מדוע לקח להם לפי אחת העדויות 45 דקות להצביע? זירוז תהליך ההצבעה, לצד יכולת חישוב תוצאות מהירה, היא אחת הסיבות העיקריות לשמן פותחה המערכת. אני לא מתייחס לרגע לפרק הזמן הזה כנתון מייצג על סמך עדות אחת אך קשה שלא לחשוב שלצד חוסר ההחלטיות של אנשים מסויימים אולי הממשק פשוט לא היה מספיק שמיש. מעבר לכשל נקודתי אפשרי בשמישות הממשק, עדויות כגון "אנשים לא ידעו שהם חייבים לבוא עם המספרים של המועמדים שלהם, והשמות לא מספיקים" מלמדות שהממשק הוא רכיב אחד במערכת שלמה ואי אפשר להפיל את כל האשמה רק על הממשק כאשר הוא למעשה שלב לאורך תהליך שכלל למשל (או היה צריך לכלול) יידוע מקדים של המצביעים והכוונה בקלפי.

בקטע הוידאו הבא מספק ביל מוגרידג' מחברת העיצוב התעשייתי IDEO דוגמא מצויינת לחשיבות של התבוננות רחבה בתהליך אותו עוברים אנשים במקום להתמקד בעיצוב בצורה מנותקת בכדי להפנים את ההקשר המלא לאופן השימוש בעיצוב. הוא מתאר כיצד הם התבקשו לעצב קרון רכבת ובכדי לעשות זאת מיפו ולמדו את התהליך אותו עובר נוסע ברכבת גם לפני ואחרי שהוא נמצא בקרון. הקרון הוא חלק מחוויה שכוללת מרכיבים כמו הזמנת כרטיס או התמצאות באיזור אליו מגיעים. העיצוב של הקרון אינו יכול להיות מנותק מההקשר הזה, במיוחד כחושבים למשל על המידע המוצג בדרכים שונות לנוסעים בתוך הקרון.

אם נחזור לנושא מערכת ההצבעה ולאמירה שנאמרה על ידי גורמים המקורבים לחברת מלם וצוטטה בדה-מרקר ש-"אנשים לא ידעו שהם חייבים לבוא עם המספרים של המועמדים שלהם" צצות שאלות כגון "מישהו אמר להם?", "כיצד הם אמורים לדעת?" וכמובן – "לאור האפשרות שאנשים יגיעו לא מוכנים, האם לא היה מקום לקחת את זה בחשבון באיפיון המערכת בכדי לבחון איך היא מתמודדת בהצלחה עם התסריט הזה?". לדעתי, הסתמכות על מספרים כאשר קיימת סבירות שאנשים לא ידעו אותם, לא יביאו איתם או לא ידעו שהם צריכים אותם היא טעות בסיסית שמצביעה על ניתוק מאנשים והתרכזות יתרה במיחשוב ופתרונות טכנולוגים שלא נתפרים לפי מידותיהם של בני אנוש שנוטים לשכוח ולא לדעת. זה מקשה על העבודה אבל זאת המציאות איתה אנו מתמודדים כשאנחנו מעצבים בשביל אנשים.

האם מתפקד שקם בבוקר להצביע חושב על זה שהוא יצטרך לספק מספר בקלפי או שיחשוב שהוא יתבקש לציין שם של מועמד? האם היה ניתן לאפיין את מערכת ההצבעה כך שהיא תקבל כנתון את שם המועמד ולא מספר סידורי? אולי. אני נוטה להאמין שכמה מתכנתים מוכשרים היו חושבים על פתרון טכני – זאת העבודה שלהם. בנוסף, כאשר מנכ"ל מלם, אורי ערד אומר ש"היתה בהחלט בעיה בתורים הארוכים שנבעה מהערכה לא נכונה של כמות האנשים שיגיעו לכל קלפי, בעיקר באזור ירושלים" זאת עדות נוספת לכך שיכול להיות שמדובר בכשל מערכתי רחב יותר משמישות לקויה. יעדי שמישות כגון "פרק זמן ממוצע לביצוע הצבעה" נגזרים משיקולים כמו מספר המצביעים שיגיעו להצביע בפרק זמן מסויים.

לסיכום, מדובר פה במקרה מבחן מעניין שמתאר את המורכבות באיפיון ופיתוח מערכות שמהוות מרכיב בתוך תהליך שלם ולא פשוט. שמישות היא מידת איכות בסיסית אך היא לא פועלת בוואקום והיא מושפעת ומשפיעה על הסביבה בה המערכת פועלת. כפי שכתבתי, אני לא מכיר את המערכת המדוברת ולכן לא שופט אותה אלא מעלה שאלות כלליות הרלוונטיות לפרוייקט פיתוח רחב היקף ובייחוד במקרה של פיתוח מערכת הצבעה. אני מתאר לעצמי שעוד יכתבו על הנושא בימים הקרובים וכרגע העדויות מעטות ולאור ההקשר הפוליטי והעסקי של המקרה אני מכיר באפשרות חלקן אולי נובעות ממניעים "בעייתיים" ולכן לא ממהר להסתמך על כולן.

אני מתאר לעצמי שזה אולי יהיה קצת מאתגר עבור חלק מהקוראים, אך אנא בואו נשמור על דיון מקצועי ולא פוליטי. תודה. אם זה עוזר – תחשבו שמדובר במערכת ההצבעה לפריימריז של מפלגת הגימלאים בצפון אנגליה.

23 תגובות על “זה לא פשוט להצביע”

  1. 09/12/2008 בשעה 17:42 אדוה

    דיברתי היום עם אחד ממתפקדי הליכוד, שתאר לי את התהליך. כל בוחר מועמדים מהרשימה הארצית (כ-150 מתמודדים), מרשימת העולים ומהרשימה המחוזית (ומוצגים לו רק מתמודדים מהמחוז שלו). בזמן הבחירה, מוצגים עם המסך רק מספרי המועמדים. לחיצה על מספר מציגה בצד את שמו של המועמד, ובפועל גם מבצעת את הבחירה בו (מה שלא היה ברור לגמרי לכולם).
    לדעתי הבעיות העיקריות בתהליך היו אלו:
    1. כפי שכתבת בעצמך, חוסר בעמדות הצבעה. הבחירה ב-12 מועמדים מתוך 150, אם לא התכוננת בבית או לחילופין, אם לא דחפו לך ליד את הפתק עם הדיל שאתה מתבקש להצביע אליו, לוקחת הרבה זמן. הזמן הזה מתארך כשמדובר בשיטה חדשה ולא מוכרת.
    2. היתה עמדת הדרכה בכניסה, אבל רצוי להוסיף עמדות הדרכה נוספות.
    3. כדי למנוע בלבול, בחירה במועמד מתבצעת בשני שלבים – לחיצה על שמו, ואז לחיצה על "בחירה במועמד".

  2. 09/12/2008 בשעה 17:59 אמיר דותן

    תודה אדוה. עדיין לא ברור לי למה היה צריך להתעסק עם מספרים שהם בערך הדבר האחרון שאנשים מקשרים עם מועמד לעומת השם או התמונה שלו. שיקולי ארגון מסך? שיקולי ארגון בסיס נתונים? האם מישהו התכוון שיהיה לזה יתרון מסויים עבור המצביעים? אני עדיין מנסה לעכל את העובדה שלחיצה על מספר גם מבצעת את הבחירה. היתה לפחות אופציה ל-undo? :-)

    לגבי הנקודה האחרונה שציינת, ביצוע פעולת הצבעה *חייבת* לדעתי להיות מותנת באישור מפורש של המצביע בסגנון "אתה עומד להצביע לרינה כהן. אתה בטוח שאתה רוצה להצביע לרינה כהן?". הדרכה היא גם נושא רגיש והשאיפה צריכה להיות ריכוך עקומת הלמידה כך שהממשק "יסביר את עצמו" וזה אתגר איפיוני לא פשוט בכלל.

    נ.ב

    אל גור הפסיד את הבחירות בשנת 2000 בגלל שמישות לקויה?
    http://www.asktog.com/columns/042ButterflyBallot.html

  3. 09/12/2008 בשעה 18:05 אדוה

    יש undo, כמובן :D
    לפי מה שהבנתי, בסוף התהליך מאשרים את כל ההצבעה, כך שיש אפשרות לשנות את הבחירות קודם לכן.
    השימוש במספרים מגיע לדעתי משני דברים. קודם כל, נדמה לי שבפריימריז קודמים, ידניים, גם בחרו ע"פ מספרים. שנית, הצגת כמות כל כך גדולה של מועמדים ע"ג מסך אחד היא בעייתית אם רוצים להציג שם ותמונה של כולם.

    אגב, פרט לשמישות, צריך לזכור שיש כאן עוד צרכים כגון מתן חשיפה שווה והוגנת לכל המועמדים, המנעות מיצירת הטייה כלשהי בבחירה וכד'.

  4. 09/12/2008 בשעה 18:13 אמיר דותן

    את הצרכים הללו צריך כמובן לקחת בחשבון בתהליך האיפיון כי המועמדים הם בעלי עניין לא קטנים בכלל במערכת הזאת. הבחירה לפי מספרים היא פתרון אחד אך האם זה הפתרון הכי טוב? אולי. אני לא יודע. גודל מסך הוא אילוץ קריטי ואפשר למנות עוד לא מעטים. מהסיבה הזאת אני חושב שכשבאים לבקר מערכת שכזאת צריך להכיר באילוצים, אך זה לא אומר שהם אוטומטית מהווים תירוץ ברגע שמשהו לא עובד. הג'וב הוא לדעת להתמודד עם האילוצים הללו כדי שיכתבו בעיתונים על מערכת הבחירות המצויינת שעוררה עניין ברחבי העולם לאחר זירוז תהליך ההצבעה בארבעים אחוז. תסריט מהסרטים? אני לא חושב.

    זה נשמע לי אגב כמו בריף מצוין לפרוייקט לימודי בתחום איפיון ועיצוב אינטראקטיב.

  5. 09/12/2008 בשעה 18:16 אדוה

    מסכימה איתך כמובן.
    יחד עם זאת, קשה מאוד לבקר מבחוץ תהליך כזה מבלי להכיר מספיק טוב את השיקולים שהנחו את מי שביצעו את האפיון – אני לפחות לא חושבת שאני מכירה אותם. היה מעניין לשמוע את אנשי מלם-תים בדיון הזה.

  6. 09/12/2008 בשעה 18:27 אמיר דותן

    בסופו של דבר ישנו מבחן התוצאה הרי וגם אם אי אפשר להתייחס בצורה ביקורתית לתהליך שלא מכירים אפשר להתייחס למוצר הסופי ואיך הוא מתפקד בזמן אמת. זאת הפריבילגיה של בוחן חיצוני ובמקרה של עיצוב מוצר – של המשתמש. את המשתמש שמורט את השערות בראש בתוך הקלפי לא מעניין כמה לילות לבנים עברו על המאפיינים במלם וזה גם לא צריך לעניין אותו. זה לא רלוונטי.

    בעל מקצוע מתבקש לספק מוצר או שירות באיכות מסויימת ועל פיה המוצר מוערך לצד העלות והזמן כמובן. יש לי המון סימפטיה למי שקיבל לידיו את הפרוייקט הזה, אך ברמת עיצוב ממשק, אם נניח את כל הגורמים האחרים בצד לשניה, הוא היה צריך לספק מוצר איכותי. האם מידת השמישות של מנגנון ההצבעה היתה גבוהה דיה? אני ממש לא יודע אך נוצר אצלי הרושם שהיא לא היתה גבוהה מספיק. למה? אני לא חושב שזה צריך לעניין את מי ששילם עליה או את מי שנאלץ להשתמש בה.

  7. 09/12/2008 בשעה 19:58 אדוה

    ברור שזה לא צריך לעניין וברור שאנחנו יכולים לבקר מוצר ע"פ מבחן התוצאה (אחרת היינו יכולים לסגור את הבלוגים וללכת הביתה, לא? ;-)) הבעיה שלי במקרה הזה היא שאני אפילו לא התנסיתי בשימוש במוצר ממקור ראשון, ולכן קשה לי להסיק משהו יותר אינטליגנטי מהמעט שאמרנו עד עכשיו.

  8. 09/12/2008 בשעה 20:17 אמיר דותן

    גם לי :-) לכן אני משתדל להיצמד לשאלות ולא לתשובות תוך התייחסות לאתגרים הכרוכים בפיתוח מהסוג הזה.

    אפרופו מה שכתבת לגבי המועמדים עצמם ומערכת ההצבעה… http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635886,00.html

  9. 09/12/2008 בשעה 21:21 סוניה

    אני כמעט מצטערת שלא התפקדתי לליכוד כדי לבחון את המערכת :-)

    אמיר, שאלת: "האם הם בדקו את הממשק המתגבש לאורך התהליך עם אנשים המייצגים את קהל היעד? …? האם הם הסתמכו על מודלים מנטאלים קיימים של קהל היעד בכדי לרכך את עקומת הלמידה? האם הם לקחו בחשבון שיקולי נגישות …".
    גם אני לא יודעת את התשובה, אבל מהכירותי הלא רבה עם התחום בארץ, אני משערת שלרוב השאלות התשובה תהיה שלילית. אני בספק אם אנשי הנדסת אנוש/שמישות היו בכלל מעורבים בתהליך האיפיון, ואם היו כאלה הם כנראה לא היו בעלי משקל רב בקבלת ההחלטות בנוגע למערכת. לפעמים נדמה ששמישות היא עדיין בגדר מותרות בארץ, המקום הראשון בו מקצצים בעת הצורך, ויש לי הרגשה שגם כשיפיקו לקחים יטו להתמקד בלוגיסטיקה וטכנולוגיה וישכחו את בעיות השמישות.

    אגב, במערכת הפריימריז של מפלגת העבודה כן השתמשו בתמונות המועמדים, אז לא ברור למה לא יכלו לעשות זאת גם בליכוד (אלא אם ביבי רצה לסבך את ההצבעה בכוונה תחילה).

  10. 09/12/2008 בשעה 22:45 אמיר דותן

    אני נוטה מאוד להסכים איתך, אך ללא ידיעה נחרצת העדפתי להשאר עם שאלות (רטוריות). על פניו זה מריח כמו פרוייקט היי-טק קלאסי בו משקיעים המון מאמצים בכל מה שלא נמצא לנגד עיניי המשתמשים ומצפים שהדרכה כלשהי תיתן מענה לחלק בו אנשים באים במגע עם האפליקציה. ג'ף רסקין, האיש שפיתח את המקינטוש באפל בסוף שנות השבעים כתב פעם ש-"עבור המשתמש – הממשק הוא המוצר" וזה נשמע אולי משהו פשוט, אך עבור חברות טכנולוגיה רבות המוצר הוא "תשתיות, אינטגרציה, קונסילידציה, סינגריה" וכל הדברים האחרים שנמצאים בארסנל הז'ארגון הדילברטי :-) המוצר הוא מספר הכפתורים, הכיתוב המופיע עליהם, הפעולות שהם מבצעים, מספר הצעדים הדרושים בשביל לבצע מטלה וכל הדברים שנמצאים בקצה קרחון מאוד גדול שמבחינת המשתמש *הוא* המוצר ולא כל מה שנמצא מתחת למים ולא צריך לעניין אותו.

  11. 10/12/2008 בשעה 10:07 אסנת פאינרו בנארי

    כל כך חבל כשכבר התחלתי להרגיש שבארץ מתחילים לתת יותר חשיבות לשמישות וכח למאפיינים טובים, קורה כזה דבר. ממש בא לומר "באמריקה זה לא היה קורה"
    :-)
    חיפוש על USA Ballots ו Usability יציג מיליוני קישורים של בלוגים וארגונים שהיו אחראים על בדיקות שימושיות, שהחלו שנים לפני מערכת הבחירות השנה…כולל הבלוג הזה שכל כולו מוקדש לנושא: http://ballotusability.blogspot.com/
    לפחות יש ממי ללמוד…

  12. 10/12/2008 בשעה 10:47 יעקב משם

    ואם חייבים להציג מספרים (כי…) אי אפשר לתלות מול הבוחר דף עם רשימת המעומדים עם המספרים – ואולי אפילו תמונות?

    או לתת לבוחר אפשרות לעבור לדף בחירה עם תמונות?

  13. 10/12/2008 בשעה 11:02 אדוה

    היה פוסטר תלוי בכל עמדה. מסתבר שגם זה לא הספיק…

  14. 10/12/2008 בשעה 11:07 אמיר דותן

    תודה על הלינק אסנת. אולי שווה לעניין את כותב הבלוג בסיפור הטרי הזה :-)

    אמרתי לידיד מהתחום אתמול שלצערי המקרה הזה מצטרף השנה לפיאסקו של נענע10 מחודש יולי השנה http://www.amirdotan.com/blog/?p=371 כעוד מקרה מבחן לפרוייקט ששפכו עליו הרבה כסף ויכול להיות שהוא מאוד מרשים מתחת למכסה המנוע, אך כל זה לא ממש שווה ברגע שאנשים לא מצליחים להכניס את המפתח למקום המתאים ולהתניע את הרכב. אולי חצי הכוס המלאה היא שמקרי מבחן מהסוג הזה יקלו על אנשי מקצוע בארץ לשכנע לקוחות ומנהלים שאי השקעה בשמישות וחווית משתמש תעלה להם *הרבה* יותר לאחר מכן. רק הפגיעה במוניטין של החברה שווה הרי מיליונים.

    יעקב, לפי הדיווח של אדוה גם זה לא עזר :-) האתגר מקצועי הלא פשוט בכלל הוא לאפיין מוצר שעובד בנסיבות מסויימות די מסובכות כמו ריבוי השמות, העובדה שזאת הפעם הראשונה שהמצביעים נתקלים במערכת כזאת, העובדה שחלק נכבד מהם חצה כבר את גיל חמישים וכי בגלל שמדובר בבחירות – יעילות היא ערך עליון והעסק צריך לתקתק. לפי מה שאומרים במלם היום נשמע שמבחינתם כל זה הושג על ידם אך לא בא לידי ביטוי בפועל כי לא היו מספיק עמדות. זה רק טבעי שחילופי האשמות יהיו הדדיים בין הלקוח והספק וכפי שכתבתי בתחילת הפוסט, בלי לראות ולחוות את המערכת אי אפשר לשפוט אותה אלא על סמך רסיסי עדויות והתרשמות מאוד כללית.

  15. 10/12/2008 בשעה 11:08 דותן מזור

    אמיר,

    כתיבה מחכימה. תודה.

    לגבי עיצוב הממשק, אתה בטח כבר היית נוכח פעם או פעמיים בזמן ישיבות איפיון ממשקים. בוא אתאר לך תסריט דמיוני לחלוטין, ואתה תחליט בעצמך עד כמה הוא מופרך:

    - בזמן האיפיון, מי שיכל לומר "זה מה שאנחנו רוצים" הם האנשים היותר 'חזקים' כרגע.
    - האנשים היותר 'חזקים' מודעים לכך שחלק גדול מהקולות שלהם מגיע תודות ל'אנשים טובים' שחייבים להם טובות, ונותנים לעוד 'אנשים טובים' רשימות עם מספרים.
    - כאשר הממשק איננו מובן, והוא מכשיל את המשתמש התמים, יש משקל גדול יותר למשתמשים שמגיעים עם רשימות מוכנות.

    עכשיו אתה יכול לשאול את עצמך: אם אתה היית מסתמך על קבלני-קולות, האם לא היית מעדיף להכניס מכשלה אינהרנטית אל תוך ממשק ההצבעה? אני, עד כמה שאני מנסה להסתכל על סיבה אחרת, אני לא מצליח למצוא אותה.

    אני נותן לאנשי מלם את הקרדיט, בכך שאנשי מקצוע שמקבלים עליהם משימה כזאת, לא יהיו כל-כך חובבניים עד כדי להכניס רשימה מספרית במקום רשימה שמית, בלי שהכריחו אותם. אם הם אכן היו אלו שהציעו בעצמם את הרעיון, אז הם פשוט דפוקים. אם הכריחו אותם, אז אין בכך שום פסול, שכן ממילא המשימה שלהם היא לתת ללקוח את הכלי שהוא מבקש.

    כמובן, כל הדברים שנאמרו כאן הם השערה בלבד, ואין בהם בכדי להטיל דופי על חברת מלם או על מי מחברי הליכוד. במיוחד לא על חברת מלם, שאינה יכולה להגיב עליהם עקב מגבלות סודיות -מוצדקות- שחלות עליה.

    ושוב, תודה!
    דותן

  16. 10/12/2008 בשעה 11:23 אמיר דותן

    היי דותן, ברוך הבא. אתה תסכים איתי אני מניח שכל פרוייקט, בייחוד בסדר גודל כזה, חורש פוליטיקות בין בעלי עניין והרי כל אחד מהם ינסה תמיד למשוך לכיוון שלו, על אחת כמה וכמה בפרוייקט כזה. אני לא יודע אם הייתי מרחיק לכת ומצביע על קונספירציה אך לאור הטענות במקרה של בחירת בוש במדינת פלורידה בשנת 2000 הכל יכול להיות :-)

    לאור מה שנאמר פה קודם על כך שהשימוש במספרים היה גם קודם, אני נוטה להאמין שזה היה אילוץ מערכתי איתו צוות האיפיון צריך להתמודד ואני לא יודע האם הוא היה במצב להשפיע על משהו כזה שנמצא מחוץ לתחום ההשפעה שלו. המציאות הזאת כמובן רק מערימה קשיים ואתגרים על הצוות שצריך לשבור את הראש. אלה הם בדיוק המקרים בהם חשיבה יצירתית צריכה לבוא לידי ביטוי ולדעתי זאת מהות האתגר המקצועי בתחום הזה.

    כפי שכתבתי, אני לרגע לא מקל ראש במשימה אך כן תוהה מהם הצעדים שנועדו להבטיח שהממשק לא יכשיל אנשים ואני מדבר למשל על שיטות סטנדרטיות להבטחת שמישות לאורך תהליך הפיתוח, שום דבר מיוחד. זה מריח מאוד כמו פרוייקט היי-טק שעמלו לתכנת אותו אך לא טרחו או חשבו לבדוק כמה נח להשתמש בממשק כי יהיו פוסטרים, הדרכות ובכלל – כמה קשה זה כבר להצביע? זאת תחושת הבטן שלי.

  17. 10/12/2008 בשעה 13:01 טליה אבירן

    מה שקרה בבחירות למפלגת העבודה ולליכוד הם תוצאה של תרבות ארגונית של החברות הנוגעות בפיתוח התוכנה. אבל לצערי התרבות הזו היא קצה קצהו של קרחון הרבה יותר גדול. המודעות לממשק משתמש, שימושיות ונגישות אומנם עלתה, אך, כשצריך לקצץ בתעריפים, אני מניחה שיקצצו קודם בנושא הזה. בשביל מה לעשות בדיקות שימושיות? בשביל מה להוציא סכומי כסף על בניית קבוצת מיקוד של משתמשים? הרי אנחנו יודעים בדיוק מה הלקוח רוצה. וחוץ מזה, הלקוח לא ממש יודע מה הוא רוצה, בשביל זה יש אותנו המהנדסים החכמים כדי שנגיד לו.
    אולי עכשיו כשהחברות אבדו מהמוניטין שלהן, יתעשתו ויבינו שממשק משתמש זה לא רק סל צבעים, אלא עבודה קשה של אפיון הממוקד במשתמש, בצרכי המשתמש, בפרופיל של המשתמש. ממשק משתמש זה לא אלגוריתם מתוחכם שעובד, אלא ממשק שניתן להבין אותו ולתפעל אותו בצורה הכי אינטואיטיבית ופשוטה.

  18. 10/12/2008 בשעה 13:39 אסנת פאינרו בנארי

    זו לא פירסומת…:-) אבל ממש עכשיו נסעתי וראיתי שלט "הצבע 25 – הצבע זאב ביילסקי". השאלה היא: האם הייתי זוכרת את הספרות 25 לולא השיחה הזו היום?! והאם בבואי לבחור במועמד שלי הייתי מחפשת את הספרה או את השם…

    בכל מקרה הספרות שהיו כגודל שם המועמד היו נראות לי לא שייכות במראה הכללי של הפוסטר…מי המציא את השיטה הזו?!

  19. 10/12/2008 בשעה 21:48 אמיר דותן

    "הדרישות שהציבה הממשלה למערכות הממוחשבות נועדו למנוע תקלות מביכות מהסוג שנראו בפריימריז של הליכוד והעבודה. על דרישות אלה, טוענים טל הרמתי ובועז דולב המקורבים לנושא, אף אחת מהחברות בשוק לא עונה"

    "סעיף אחר שמצויין בדרישות הממשלה מתייחס ל"פשטות הפעלה ותמיכה ביכולות נגישות שונות", אחת מן הביקורות העיקריות שהופנו כלפי המערכת בה נעשה שימוש בפריימריז של הליכוד, שמורכבות הפעלתה צויינה על ידי רבים כסיבה לעיכובים בקלפיות."

    http://it.themarker.com/tmit/article/5156

    לפחות מישהו טרח לספק דרישה שכזאת. זה כבר מעודד :-)

    סחטיין על נטקרפט שהגו ממשק בחירות חלופי http://www.netcraft.co.il/blog/?p=361 . היה מעניין להשוות אותו לממשק שנעשה בו שימוש בפועל. אני מקווה שבקרוב יצוצוצ צילומי מסך.

  20. 11/12/2008 בשעה 1:06 יניב מיכאלי

    והנה צילומי המסכים:
    http://www.likudnik.co.il/article.aspx?articleID=5618&categoryID=193

    אני מניח שזה די ברור שאין סיכוי שמישהו יזכור 12 מספרים מראש, ולכן לקח זמן עד שאנשים (גם אלו שהתכוננו בבית, אפילו ביבי התעכב 15 דקות בקלפי) הצליחו לבצע את ההצבעה.
    שלא לדבר על כל הקונספט של סל קניות, ומסך הקדמה שמציג 3 שלבים ובעצם אחריו מגיע מסך אחד שבו מוצגים כל השלבים ביחד. בהחלט לא טרוויאלי לאחוזים נכבדים מהאוכלוסיה.
    ראיתי גם את המסכים של העבודה – הם לא היו שימושיים יותר מאלו.

  21. 11/12/2008 בשעה 4:48 דותן מזור

    אמיר,

    נראה לי שתגובה מס' 4 מסכמת את כל מה שגם אתה אמרת וגם אני אמרתי:

    "ממש נראה כמו טוטו-לוטו! איפה השמות של המועמדים? למה לא מציגים אותם על המסך. זה נראה פשוט שכונה. קבלני הקולות שוב ינצחו"

    דותן

  22. 11/12/2008 בשעה 12:51 אמיר דותן

    רב תודות על הקישור יניב.

  23. 24/12/2008 בשעה 22:58 דוד גלולה

    אין עליך, עבודה מקצועית וטובה, שירבו בלוגרים איכותיים כמוך בישראל!

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה