RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

עיצוב אתרי אוניברסיטאות ומכללות בישראל – מאפיינים תרבותיים

זהו מאמר המשך לזה שפרסמתי אתמול. תוך כדי ההשוואה בין העיצובים ביפן ואנגליה והאופן בו הם משקפים את התרבות המקומית, התחלתי לחשוב על עיצוב אתרי האוניברסיטאות והמכללות בישראל באותו הקשר. מסתבר שאנחנו הרבה יותר דומים ליפנים מאשר לאנגלים, אם למישהו היה בכלל ספק.

על פי הדירוג של הופשטד, ישראל די ממוצעת מלבד דרוג גבוה יחסית עבור "המנעות מאי וודאות". הניתוח אתמול של אתרי אוניברסיטאות יפניות ואנגליות הראה שבמידה מסויימת בחברה היררכית בה אנשים משתדלים להמנע מאי וודאות בחיים, האתרים היו הרבה יותר רשמיים, עסקיים כאשר הדגש לפחות ברמה הויזואלית היה על מבנים, סמכות ועבודת צוות. מרבית האתרים היפנים שיקפו את החשיבה העסקית מאחורי לימודים גבוהים, האמונה בעבודת צוות והכבוד כלפי סמכות. אתרים האנגלים לעומת זאת היו הרבה יותר נינוחים והדגישו את הסטודנט היחיד, כאשר חלקם אפילו נראה כמעט אופנתי.

כאשר בוחנים את האתרים הבאים של אוניברסיטאות ומכללות בישראל נוצר רושם מאוד ברור שהמנטאליות המקומית בכל הקשור להשכלה גבוהה הרבה יותר קרובה ליפנית מאשר לאנגלית וזה לא מפתיע. בואו נראה מה יש לנו כאן.
ֿ

אוניברסיטאות ומכללות ישראליות

אתחיל ואומר שהכלל במקרה הזה הן האוניברסיטאות והמכללות המציעות לימודיים כלליים יותר מאשר מקומות מתמחים עם נטייה עיצובית כמו בצלאל ושנקר. גם במקרה של המוסדות האנגלים והיפנים המוקד היו אוניברסיטאות ולא בתי ספר לאמנות שנוטים להקרין ייחודיות ועיצובים פחות פורמאלים.

בסקירה מהירה של צילומי המסך אי אפשר שלא לקבל מנת יתר של צבע כחול לעיניים. מרבית האתרים משדרים קרירות עסקית ונראים מאוד רשמיים. חלקם אפילו משתמש באותו רקע כחול עמוק מזעזע שנראה כאילו נצבע בצבע גואש. הם מאוד אקדמאיים במובן הפחות חיובי ונראים יבשים להפליא. אפשר כמעט להריח את הספרים המצהיבים בספרייה אם מתקרבים ממש קרוב למסך. כמו במרבית האתרים היפנים, הדגש בתמונות הוא על מבנים וקבוצות של סטודנטים ומרצים עובדים בחריצות במעבדות. כל אלה מקרינים סמכות ומציגים את המקום כמוסד מכובד ומאוד ממלכתי. הממלכתיות נשפכת מכל כיוון. מהצבעים, מהפונטים הקלאסים, העימודים והגרפיקת היי-טק של שנת 1997.

בדומה ליפן, הגישה להשכלה גבוהה בישראל מאוד רצינית ונוקשה. כאשר שאלתי פעם פרופסור אנגלי מדוע הלימודים באנגליה אינם תובעניים ושוחקים כמו בישראל, הוא השיב בטבעיות שזאת הגישה הגרמנית ושפה (אנגליה) הגישה הרבה יותר נינוחה ופחות היסטרית. זה מיד התחבר לי. אותה נוקשות יקית שכל כך מוכרת בארץ באה לידי ביטוי בעיצובים ממלכתיים ומיושנים. הם מאוד רשמיים וכשהם מנסים לחייך פה ושם זה נראה במקרה הטוב כמו עווית לא רצונית.

אני חושב שרוב העיצובים משקפים בצורה נאמנה את הגישה של התרבות המקומית להשכלה גבוהה ולא מנסים לשדר כיף, סבבה וחווית לימודים שהיא כל דבר חוץ מספרים ומעבדות. הסטודנט הישראלי, כמו היפני במובן מסויים, רוצה לדעת שהוא מקבל תמורה עבור שכר הלימוד שהוא משלם ("הלו! אני משלם על זה!") וחשוב לו לראות את הקמפוס ולדעת שהוא לא הולך להעביר ארבע שנים באיזה חור. המרצים צריכים להיות מרצים עם תעודות ולא מישהו שנפל מהעץ. כשזה מגיע לאיכות ומחיר אותו סטודנט (וההורים שלו) רוצה לדעת שהוא מקבל את הטוב ביותר. הלימודים עבורו הם חלק מאוד חשוב מהקריירה העתידית והוא רוצה להרגיש בטוח ולדעת שהוא מגיע למקום רציני. מהסיבה הזאת האתרים לא מנסים להגיד כלום מעבר ל-"לימודים לימודים סוף" או איכשהו לרכך את המסר הזה עם קצת צבעים וגישה רעננה.

אוניברסיטאות אנגליות כפי שהסברתי אתמול, הפנימו שאם האתר שלהן יראה כמו זה של IBM או מייקרוסופט חברה' צעירים בני 18 ו-19 יברחו מהן כמו מאש. הם גם ככה העבירו את השתיים עשרה שנים האחרונות בחליפה ועניבה (תלבושת אחידה בכל בית ספר באנגליה) ועבורם התואר הראשון הוא הזדמנות להשתחרר, להכיר אנשים ולבלות בין מבחנים והגשת עבודות. בישראל מן הסתם הסטודנטים הרבה יותר בוגרים עם נסיון חיים לא קטן אחרי שירות צבאי ומצפים לשמוע דברים אחרים מאתר של אוניברסיטה. מהסיבה הזאת אני לא טוען לרגע שעיצוב האתרים אינו מתאים וצריך לעבור ניתוח פנים כדי שיראה כמו האתר של קסטרו כי זה פשוט לא יעבוד בישראל. בנוסף, הציניות הישראלית תיירט כל נסיון של מוסד אקדמאי לשווק את עצמו בתור "משהו לצעירים". חבל בכלל לנסות.

אני כן טוען שיש מקום במקרים מסויימים לבחון כיצד האתר עצמו נראה מכובד ועדכני ועושה כבוד למוסד החינוכי במקום לשדר פיגור טכנולוגי. זאת הביקורת היחידה שיש לי. חלק מהאתרים נראים כאילו לא רועננו מאז קום המדינה. עיצוב רלוונטי שלא מדיף ריח של מעבדת כימיה לא סותר רשמיות אקדמאית (ע"ע Harvard, Yale, Stanford ו-Princeton).

היומיים האחרונים הניבו את דף הסיכום הזה שמכיל את כל צילומי המסך במקביל. אולי בעתיד יתווספו עוד מדינות. יש סיכוי בהחלט.

8 תגובות על “עיצוב אתרי אוניברסיטאות ומכללות בישראל – מאפיינים תרבותיים”

  1. 16/05/2007 בשעה 17:46 דרור שניר

    ומה עם התייחסות לשימושיות? מעניין שהתייחסת הפעם רק לעיצוב. בתור מועמד ו"מחפש מידע" עבור אנשים אחרים, נתקלתי כבר פעמים רבות באתרים האלה (לפחות של הטכניון, אונ' חיפה, אונ' ת"א, אונ' בן-גוריון ואונ' ירושלים) ובתכנון העלוב שלהם. רק נסה להגיע באתר של בן-גוריון ל"חתכי קבלה" – מבטיחים לך כמעט מכל עמוד גישה ל"חישוב סיכויי קבלה", אבל בפועל אתה מסתובב מעגלים (בדוגמה הזאת נאלצתי לבצע חיפוש מתקדם מתוך גוגל). זו כמובן רק דוגמה – אפילו באתר של הטכניון, שהוא הטוב מביניהם (בעיני), אין שום רצף ברור והגיוני.

  2. 16/05/2007 בשעה 18:15 אמיר דותן

    היי דרור,

    מדובר ב-15 אתרים ונושא חשוב שמתייחס למסרים שהממשק משדר למשתמש. השמישות באה לידי ביטוי גם באסתטיקה והשפה הויזואלית והכתובה בה הממשק מתקשר עם המשתמש. הפעם החלטתי להתמקד בעיצוב דף הבית והמאפיינים התרבותיים שהוא משקף. השימוש באתר הוא גם תלוי תרבות מן הסתם והמידע שמעניין קודם כל משתמש בישראל יכול להיות מאוד שונה מאשר באנגליה או יפן. אתר שאינו מותאם תרבותית לא יהיה שמיש במיוחד. אני יכול להעיד שברוב המקרים התייאשתי רק מלהסתכל על דף הבית, הטיקר המיושן והפונטים החצי תנ"כיים והציפיות שלי לחוויה שמישה נעלמו מהר מאוד. אתר שנראה רעוע ולא מושקע יוצר רושם מאוד שלילי והמשתמש בצדק מרגיש שאם לא השקיעו בדף הבית למה שהשקיעו בנושאים כמו ארכיטקטורת מידע? כפי שציינתי, זה לא הנושא הפעם.

    שמישות של אתרי אוניברסיטאות יכולה להוות נושא לדוקטורט מכובד. לא יצא לי להתעסק עם האתרים בארץ אך חויית החיפוש באתרי האנגלים לפני שש שנים היתה טראומטית. תוך שתי דקות הלכתי לאיבוד ומצאתי את עצמי קבור תחת תוצאות חיפוש לא רלוונטיות כאשר חיפשתי את הדברים הכי טריוויאלים. מדובר כפי שאתה יודע באתרים עתירי מידע כאשר נראה שאת כל המידע החשוב שמעניין סטודנטים פוטצינאלים קוברים תחת ערימות של מלל ותתי-תתי-תתי-חלקים.

  3. 20/05/2007 בשעה 4:45 zehnevve

    חצי מהאתרים כאן מזכירים קופת חולים. :(

  4. 20/05/2007 בשעה 10:59 אמיר דותן

    צודק לגמרי! :-) בייחוד האתר של האוניברסיטה הפתוחה. לא חשבתי על זה. אולי לקראת הסוף באיזשהי צורה עקיפה כשכתבתי: "עיצוב רלוונטי שלא מדיף ריח של מעבדת כימיה לא סותר רשמיות אקדמאית". ריח של חומרים כימים – ריח של חדר המתנה בקופת חולים.. הממממ..

  5. 18/06/2007 בשעה 11:05 צחי הררי

    היה יכול להיות מעניין להתסכל על עיצובים שונים של אתרי אוניברסיטאות במשך השנים כראי לאבולוציה התרבותית העוברת על קהל היעד (בישראל: 20-25 בוגרי צבא/אחרי טיול).
    היום אפשר לראות את זה בטווח של כמה שנים בודדות. אם פעם היו מדברים ב"דורות" היום זה כבר לא רלוונטי, השינוי בימינו הוא מהיר יותר והמרחק התרבותי בין דור לדור הוא גדול יותר מסך השנים.
    הדרישה של הצרכן לחדשנות ולרענון היא גבוהה, ומוסדות השכלה כמו חברות מסחריות צריכות להפנים ש"אורך חיים" של עיצוב אתר בימינו הוא קצר יותר ממה שהיה מקובל לפני חמש שנים או שבע שנים.

    אחת הבעיות באתרי מוסדות ההשכלה בארץ (ויתכן גם בארצות אחרות) היא הרכב "צוות האתר", כלומר – חוסר ידע מקצועי ולא בהכרח חוסר רצון. במכללה בה למדתי בנו את האתר מחדש (עיצוב+ממשק+תכנות) 3 פעמים בחמש שנים האחרונות אך לא בגלל רצון לעדכניות תרבותית, אלא בגלל שהצוות שמונה לאפיין את האתר ולהחליט על קווים מנחים לעיצוב לא היה צוות מקצועי, אלא אוסף של בעלי תפקידי מנהלה ש"מבינים במחשבים" וכך גם נראתה התוצאה.
    המצחיק (או העצוב) בכל הסיפור הוא שביום השקת האתר החדש התחילו כבר לדבר על זה שנעשו טעויות גדולות מדי וצריך לבנות את הכל מהתחלה, אני לא בטוח שהצוות התחלף…
    בסיכום של סכום ההשקעה באתר ב- 5 שנים האחרונות מול התועלת – המכללה הזו יוצאת במאזן שלילי מאד של עשרות אם לא מאות אלפי שקלים, בסכום קטן מזה יכלו לשכור צוות מומחים מתחומי העיצוב, השמישות, השיווק והפרסום ולבנות אתר ברמה גבוהה שאחת לשנתיים היה דורש רק רענון קל וזול בעיצוב.

  6. 18/06/2007 בשעה 11:14 אמיר דותן

    אין ספק שעדכון ורענון המראה של האתר הוא חלק מהעניין, אך הנקודה היא שגם אתרים מודרניים ביפן ואנגליה מפגינים הבדלים תרבותיים די ברורים, לפחות מבחינה סטטיסטית. הנושא של התיישנות מתייחס לפן הויזואלי, התכנוני וכל שאר המרכיבים, אך בסופו של דבר המסר נשאר אותו מסר והדימויים נשארים אותם דימויים לדעתי. גם קהל היעד לא ממש משתנה והיפנים כנראה יפנו לנערים ונערות שמחפשים מוסד אקדמאי חצי תאגידי גם עוד מאה שנה.

    המקרה שאתה מתאר הוא מקרה קלאסי של האנשים הלא מתאימים שמופקדים על פרוייקט שהם לא מבינים או לא ממש צריכים לנהל אותו, בטח שלא ברמת האיפיון. אני לא יודע עד כמה זה נובע ממנטאליות ממסדית ואמונה באיכות של האנשים באוניברסיטה. זה נראה לי מאוד אלמנטארי שאלא אם כן יש אנשים באוניברסיטה שזה המקצוע שלהם מוציאים מכרז או שוכרים חברה חיצונית שתרים אתר נורמאלי. יותר מידי פעמים נראה שפשוט מפילים את המשימה על כמה סטודנטים למדעי המחשב שלמדו HTML בסוף שבוע והתוצאה בהתאם.

  7. 13/02/2011 בשעה 23:03 מריון בורגהיימר Marion

    פוסט מעניין והקישור ששמת להשוואה ויזואלית של אוניברסיטאות משלוש מדינות, הוא חשוב.
    בעיקרון יש לזכור שבישראל כחול הוא אחד מצבעי הלאום + טלית.
    בנוסף יש מימד של כיתוב עברי, שבהרבה דפדפנים יכול ליצור בעיה, אם בוני האתר לא הקדישו לכך מחשבה.
    אני מרגישה שיש ניסיון במוסדות לעדכן את המבנה של האתרים מידי פעם.
    לגבי מבניות האתר- מניסיון שיש לי עם אוניבריסטת תל אביב זה משתפר תמידית, בכל מקרה ביחס לפקולטה של מדעי החברה.

    אלמנט נוסף חשוב הוא שבחלק מהאוניברסיטאות בעולם יש התייחסות גם לוידאו ותמונות, כי הן אוניברסיטאות מושכות קהל מחו"ל, ואז אולי בתהליך התכנון, יש יותר הסתכלות השוואתית לקהל יעד רחב.

  8. 03/08/2011 בשעה 23:48 מעצב גרפי

    אין מה לעשות, האתרים האנגלים נינוחים יותר כי זה בתרבות שלהם – ונאהב את זה או לא, אנחנו יותר דומים ליפנים באופי שלנו (בעיקר בתחום המחירים עם כל האוהלים והמחאה שמשתוללת עכשיו! :( )

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה