RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

שיווק תואר שני באינטראקציית אדם-מחשב בלונדון בישראל – מה אתם חושבים?

לפני שנה בדיוק כתבתי פוסט על השכלה גבוהה שעורר דיון מאוד מעניין שהצביע בין השאר על כך שאפשרויות ההשכלה הגבוהה בישראל בכל מה שקשור למסלולים ייעודיים המתרכזים באינטרקציית אדם-מחשב מאוד מוגבלות. ישנם תארים שניים קשורים כמו הנדסת אנוש ופסיכולוגיה קוגנטיבית אך הם לא משתווים לתארים ממוקדים המוצעים בחוץ לארץ השמים את הדגש על תכנון, עיצוב ואבחון מערכות אינטראקטיביות תוך התייחסות לשיקולי אנוש וטכנולוגיה. באוניברסיטה בה למדתי לתואר שני ובה אני עובד עלה רעיון לשווק את התואר לישראלים והייתי מאוד שמח לשמוע מה אתם חושבים על סמך ההיכרות שלכם עם שוק העבודה ומוסדות הלימוד בישראל.

בשלב זה מדובר ברעיון בלבד ואני נמצא בשלבי גישוש ראשוניים בכדי לאמוד את הפוטנציאל של ביקור אפשרי בארץ בעתיד לצורך הצגת המסלול במסגרות שונות. הרציונאל שמנחה אותנו כרגע מושתת על מספר הנחות יסוד:

  1. ישראל היא מעצמת היי-טק עם תרבות סטארטאפ מפותחת – יש דרישה לאיפיון ועיצוב מערכות אינטראקטיביות
  2. בישראל לא קיים תואר שני ייעודי בתחום של אינטרקציית אדם-מחשב כפי שניתן למצוא בחוץ לארץ
  3. בשנים האחרונות הפאונד נחלש (נכון לרגע כתיבת הפוסט הפאונד שווה ערך ל-5.85 שקלים. כשהגעתי ללונדון ב-2001 הוא היה שווה לשמונה שקלים)
  4. באופן מאוד כללי ויחסי ישראלים אוהבים את לונדון, ולמרות שהיא נחשבת לעיר יקרה היא יעד מועדף.

חלק מההנחות הן כלליות ונועדו לגלגל רעיון שאולי או אולי לא יצא ממנו משהו. בנוסף לדיון שהתקיים בעקבות הפוסט שפרסמתי לפני שנה בנושא השכלה גבוהה, אני מקבל אחת לכמה זמן פניות מאנשים המעוניינים ללמוד לתואר שני בחוץ לארץ ונוצר אצלי הרושם שקיים אצל אנשים שכבר עובדים בתפקידים שונים (מעצבי ממשק בעיקר) רצון לבחון אפשרויות לימוד שיאפשרו להם להתפתח בתחום האיפיון, העיצוב ואבחון שמישות. לפעמים ישנה בעיה של מודעות ואנשים לא יודעים שקיימים תארים שניים בהם מלמדים איך לאפיין ולאבחן מוצרים אינטראקטיבים תוך יישום גישות מתודולוגיות כמו מחקר משתמשים למשל.

אני מאוד אעריך דעות, מחשבות, רעיונות ותובנות שונות בנוגע לרעיון של הצגת המסלול בארץ כגון קהל יעד אפשרי, מסגרות אפשרויות להצגת התואר וכו'. הכוונה כרגע היא למשוך אנשים מהארץ ללימודים בלונדון אך מכיוון שמדובר בשלב מאוד ראשוני אין שום סיבה לא לדבר על אפשרויות נוספות כמו חילופי סטודנטים למשל כך שאני מקווה שדיון שיתפתח יהיה משוחרר ויצירתי.

לפני שאמנה רשימה של שאלות שעלו בשיחות עם אנשים שיתניעו בשאיפה את הדיון הנה מספר פרטים על התואר המדובר:

  1. התואר נלמד ומוענק ידי City University בלונדון. הלימודים מתקיימים בקמפוס הממוקם באיזור Angel במרכז העיר
  2. ניתן ללמוד את התואר בשנה או לפרוש אותו על שנתיים כך שבמקום ארבעה קורסים, כל סימסטר מורכב רק משני קורסים
  3. התואר מורכב משמונה קורסים הכוללים עבודות מעשיות, כתובות ומבחנים
  4. עלות התואר לבעלי אזרחות אירופאית היא 5,099 פאונד ו-11,200 פאונד למי שאין לו אזרחות אירופאית
  5. ישנה אפשרות מלגה למי שלומד את המסלול במשך שנה – אני בשלב זה לא יודע על מלגות נוספות אך זה לא אומר שהן לא קיימות

מידע נוסף על התואר נמצא למצוא באתר האוניברסיטה

הרשימה הבאה כוללת שאלות לדיון שאני מקווה שימקדו את ההתייחסות שלכם:

  1. למה זה טוב? מהו הערך של תואר שני ייעודי (ובכלל) בשוק העבודה הישראלי? באנגליה לדוגמא תואר שני באינטראקציית אדם-מחשב הוא דרישה בסיסית לעבודה
  2. באיזו מידה סטודנטים לתואר ראשון הלומדים עיצוב, תקשורת חזותית וכו' מתעניינים בלימודי תואר שני ועד כמה לימודי תואר שני בחוץ לארץ נתפסים אצלם כאפשרות ריאלית?
  3. עד כמה סטודנטים לתואר ראשון מודעים לתחום האקדמי שנקרא Human-Computer Interaction ואפשרויות העבודה בארץ ובחוץ לארץ בתחום ה-User Experience?
  4. את מי תואר שני באינטרקציית אדם-מחשב בלונדון עשוי לעניין? אנשים שכבר עובדים בתחום? סטודנטים לתואר ראשון? את שניהם?
  5. מהו הרקע האקדמאי הממוצע (תארים ראשונים ושניים) של אנשים העוסקים בתחום בישראל?
  6. מהן מסגרות מקצועיות ואקדמיות אפשריות להצגת התואר בישראל? לדוגמא, אירוע UPA בנושא השכלה גבוהה

בכל שיחה שניהלתי בנושא בימים האחרונים עם אנשים מהארץ בקשר לאפשרות של שיווק התואר בישראל עולה תמיד נושא המיתון ולעיתים גם הלחימה בעזה והבחירות הקרובות. כל אלה הם ללא ספק גורמים חיצוניים המשפיעים מאוד על התוכניות של אנשים והנכונות שלהם לשקול לימודים בחוץ לארץ ודיון בנושא חייב לקחת אותם בחשבון, תוך הבנה שההשפעה של המיתון בעיקר יכולה להיות ארוכת טווח. ביקור אפשרי בארץ אינו מתוכנן לשבועות הקרובים וכפי שכתבתי, הפרוייקט נמצא בשלב מאוד עוברי והמשוב שלכם מאוד חשוב לי. תודה רבה.

תוספת – 4 ינואר 2011 לינקים למוסדות להשכלה גבוהה בתחום

Masters Programs in HCI & IxD
כל הדרכים ללמוד חווית משתמש
Education in HCI

54 תגובות על “שיווק תואר שני באינטראקציית אדם-מחשב בלונדון בישראל – מה אתם חושבים?”

  1. 13/01/2009 בשעה 0:42 עומר

    כקורא קבוע של הבלוג, וכבעל אתר בעצמי, אני חייב לציין שגם לדעתי מאוד חבל שהיצע התארים בארץ מצומצם כל כך, ןבעיקר בתחום עיצוב ותכנון ממשקי משתמש. אם היתה אפשרות עבורי ללמוד תואר שני בתחום (אני מתעלם כרגע מהמגבלות הגיאוגראפיות)- הייתי מאוד שמח להירשם למסלול לימודים כזה. אין ספק שיש מקום להמתקצעות עמוקה יותר בתחום ממשקי המשתמש בארץ, ולכן עצם האפשרות של הרשמה ללימודי תואר כזה הינה יוזמה מבורכת.

  2. 13/01/2009 בשעה 13:45 אסף

    הי אמיר
    לאחרונה התקבלתי ללימודי השלמות לתואר השני בתחום של הנדסת אנוש שמוצע בבן גוריון.
    עניין הכסף, בהתייחס אלי, הוא בהחלט משמעותי 50 אלף שקל לא בא ברגל.
    בנוסף, הייתי רוצה לדעת איזה כלים למדת במהלך התואר, שלא נלמדים בתארים הכי ממוקדים שיש בארץ (טכניון ובן גוריון), לדעתך כמובן.

  3. 13/01/2009 בשעה 13:59 אמיר דותן

    היי אסף,

    אני לא יכול להתייחס לתארים שנלמדים בטכניון או בבן גוריון מכיוון שאני לא מכיר את תוכנית הלימודים שהם מציעים אך ממה שאנשים ציינו פה בעבר התרשמתי שלא מדובר בתארים ייעודיים שמתמקדים במערכות אינטרקטיביות (ווב, טלפונים וכו') כפי שמקובל בחוץ לארץ. יכול להיות שאני טועה. מהתגובות של אנשים הרושם שלי הוא שישנם תארים שנוגעים בנושאים הקשורים לחווית משתמש, איפיון ואבחון אך הם לא מקבילים לתארים "קלאסים" ב-Human-Computer Interaction שנלמדים בחוץ לארץ מכיוון שזה לא הפוקוס שלהם.

    אין ספק שתואר שני בעיצוב תעשייתי למשל או תואר ראשון בעיצוב אינטראקטיבי יכללו קורסים בנושא שמישות לדוגמא אך השאלה האם מישהו שרואה את עצמו מתפתח כמאפיין או יועץ שמישות ילך ללמוד את התארים הללו במקום תואר ייעודי באינטראקציית אדם-מחשב המכסה חומר נרחב ומעמיק בנושא. אני לא בטוח. תואר שני אמור למקצע ולהיות הרבה יותר ממוקד ומעמיק מתואר ראשון. אם אתה יודע שאתה רוצה לעבוד בתעשייה מסויימת וישנו תואר מתאים נראה לי רק טבעי לכוון אליו. עם זאת, אני רוצה לציין שמשיחות עם מעסיקים שונים בלונדון התרשמתי שישנה פתיחות וגמישות לגבי הרקע המקצועי של אנשים וישנה נכונות להעסיק אנשים עם רקע בעיצוב מוצר וארכיטקטורה לדוגמא בכדי להוסיף זויות ראייה שונות לתהליך העבודה.

    הכלים שלמדתי במהלך התואר כללו שיטות אבחון שמישות וכלים לביצוע איפיון בהסתמך על שיטות לגילוי ואיסוף דרישות מערכת ודרישות משתמשים. ביצוע מחקר משתמשים גם היווה חלק מרכזי בין אם באופן ישיר או עקיף. בנוסף היו קורסים שהתמקדו בהיבטים תאורטים יותר כמו מחשוב לביש, תאוריות מתקדמות באינטראקציית אדם-מחשב, נגישות ועוד. מעבר לכלים אני חושב שלא פחות חשוב היה לי לקבל פרספקטיבה וראייה רחבה ששמה את הכלים בהקשר של תהליך ודרך חשיבה והסתכלות על מוצרים והאנשים שמשתמשים בהם.

  4. 13/01/2009 בשעה 15:04 לאה צחור

    אם הבנתי נכון, הרעיון הוא ללמד את התואר שקיים בלונדון בארץ. אני חושבת שהייתי בוחנת את האפשרות הזו (לגבי עצמי) ויש סיכוי מאוד גבוה שהייתי מחליטה ללמוד את התואר הזה (על אף העלות הגבוהה, כרגע אין אופציה רצינית אחרת זולה יותר…)

  5. 13/01/2009 בשעה 15:07 אמיר דותן

    היי לאה. מדובר בשיווק התואר הנלמד בלונדון בפני ישראלים במטרה שיבואו ללמוד אותו באנגליה. זאת המחשבה כרגע. כחלק מהדיון אני לא פוסל על הסף שום פורמטים אחרים כרגע.

  6. 13/01/2009 בשעה 15:11 לאה צחור

    אז מדובר רק במהלך שיווקי גרידא, אין כאן איזשהו רעיון ליצור תוכנית חדשה אלא להשתמש בנוכחית ולפרסם אותה יותר אצל ישראלים…
    אישית אני חושבת שישראלי שבמילא מתעניין בנושא ויכול להגיע למצב שהוא הולך ללמוד בחו"ל כבר ישמע על התואר לונדון.
    אני הייתי שמחה לשמוע על יוזמה ללימודים כאלה בארץ.

  7. 13/01/2009 בשעה 15:16 אמיר דותן

    גם אני :-)

    אין לי מידע על כמות המבקרים מישראל שמגיעים לאתר המרכז והתואר וזאת נקודה מעניינת שאני מתכוון לבדוק. תודה על הרעיון העקיף. מבחינה שיווקית גרידא, לתואר אין שום נוכחות כרגע בעברית באינטרנט וזה משהו שאני גם בוחן. יכול להיות שיהיו אנשים שיגיעו לאתר באנגלית אך זה לאו דווקא סותר מאמצי שיווק אקטיבים אם יש להם הצדקה וזאת שאלת השאלות מבחינתי כרגע.

  8. 14/01/2009 בשעה 0:29 עידו יבנאי

    אמיר,
    היות שהבלוג שלך מדבר בעד עצמו, וכן יש לך קהילה וקהל מגוון מידי פוסט,
    ובעקבות המשבר הפיננסי שמביא לכך שרבים וטובים יפנו את מרצם וזמנם לטובת לימודי התמחות בשנה הקרובה,
    הייתי מרים את הכפפה שלאה זרקה לך ויוצר ומוביל התמחות/התמקצעות כזו בישראל.
    זה יכול להיות במסגרת אחת האוניברסיטאות הקונבנציונליות, האונ' הפתוחה, חברת חסות מיקצועית (גוגל/מיקרוסופט), באופן עצמאי וכו'.
    כתרומה לענף בארץ הקודש, זה ימקסם את העשרת הידע בקהילה המקומית.

  9. 14/01/2009 בשעה 0:42 אמיר דותן

    היי עידו. בשלב זה רעיון מעניין שכזה אינו ריאלי מבחינתי משלל סיבות והתרומה שלי תמשיך להסתכם בעיקר בכתיבת הבלוג הזה :-) אולי בעתיד. איני פוסל דבר על הסף וכפי שכתבתי בפוסט, למרות שהחשיבה העיקרית כרגע באוניברסיטה היא למשוך ישראלים ללונדון, זה לא אומר שאי אפשר לבחון אפשרויות יותר יצירתיות אם יש לכך הצדקה כמו שיתוף פעולה עם מוסד אקדמי בארץ לדוגמא. אנחנו ממש בשלבי גישוש מאוד ראשוניים בכדי לאמוד האם יש טעם להשקיע (וכמה להשקיע) בסטודנטים מישראל. אני כרגע מנסה בעיקר להבין מה מוצע בארץ מבחינת מוסדות לימוד, מה הדרישות בארץ מבחינת מעסיקים וכו'. על סמך מידע שכזה אפשר יהיה גם להעריך את גודל הפוטנציאל להשקעה ביוזמה שלאה ואתה תיארתם.

  10. 15/01/2009 בשעה 9:28 בילי

    כשקראתי את הפוסט לראשונה (כמעט) קפצתי משמחה. התואר מרתק בעיניי, ואין ספק שאין שום מענה לתואר שכזה בארץ וחבל. מה שיש זה כל מיני נספחים ופלסטרים על דברים קיימים וזה בהחלט לא הדבר האמיתי. לי יש תואר שני בתקשורת וטכנולוגיה, אבל זה לא מספק את הכלים המקצועיים שחוג כמו שאתה מדבר עליו מציע.
    אפילו הצצתי באתר של האוניברסיטה כדי להתענג על רשימת הקורסים וכאלה.
    אבל, תואר שני זה בדרך כלל לאנשים גדולים, כמו שאומרת בת ה-4 שלי. הווה אומר, שלמרות כל הרצון הטוב, אין מצב שאני אקח את שתי הבנות, בעל אחד ללונדון היקרה כדי שאני אוכל ללמוד לתואר HCI, אפילו אם זה לשנה אחת.
    אני בטוחה שיהיו כאלה שכן יעשו זאת, אבל אני לא חושבת שהם יהיו רבים. אם הייתי בסטטוס אחר, לא הייתי חושבת פעמיים.
    בכל אופן, במידה והתואר היה מוצע בארץ, הייתי לבטח נרשמת, זה מאד חסר בנוף האקדמיה הישראלית. אבל, אני מבינה שזה לא ראלי מבחינתך להרים כזה דבר כרגע.

    אני מקווה שהייתי ברורה עם כל הבעד והנגד. אם בכל זאת תשנה כיוון לחוג שכזה בארץ הקודש, אל תשכח להודיע :)

  11. 15/01/2009 בשעה 12:24 אמיר דותן

    היי בילי. תודה רבה על התגובה. השיקולים והאילוצים שאת מתארת מוכרים וכפי שתיארת – "תואר שני זה בדרך כלל לאנשים גדולים". הגיל הממוצע להערכתי של סטודנטים אצלנו הוא 30 פלוס למרות שמקומיים לפעמים מגיעים ישר אחרי התואר הראשון ואז קצת מטים את הנתון הזה למטה. עד כה נוצר אצלי הרושם שישנה היענות לתואר עצמו בקרב אנשי מקצוע בארץ שרוצים להתמקצע, בין אם בארץ או בלונדון לצורך העניין, אך כי מעסיקים בחברות עיצוב ואיפיון (בעיקר) לא דורשים תואר כזה כי הם יודעים שהסיכוי שהם ימצאו מועמד שעונה על הדרישה הזאת יחסית נמוך. זה די בעייתי מבחינת מוטיבציה של אנשים לשקול את התואר אם הם יודעים שכל עוד הם יעבדו בישראל התואר אינו בגדר דרישה מינימאלית.

    לגבי האפשרות של לימודים מקבילים בארץ – אני כמובן אעדכן אם וכאשר יהיו התפתחויות בעניין :-)

  12. 15/01/2009 בשעה 13:08 אריק

    אני מייצג פלח אחר של הקהילה המתעניינת :-).
    אני איש מקצוע הבא מתחום ה-WEB, צעיר ורווק ולכן היוזמה קורנת לי יותר מהשאר.
    לפי דעתי זוהי יוזמה מצויינת ואשמח להשתתף בה ולעבור ללמוד בלונדון.
    לי אישית אין בעיה גאוגרפית, כלכלית ללמוד בחו"ל אך בעניין זה איני מייצג סטודנטים צעירים שלפי דעתי לא נחשפו למושג HCI, אינם מחפשים ללמוד אותו וגם הם מעוטי יכולות כלכליות מגוונות…

    כמובן!! שכדאי לנסות לפתוח מגמה כזאת בארץ באחד המוסדות הגבוהים ואני חושב שברגע שזה יפתח, גם הדרישות של המעסיקים בארץ ישתנו בהתאם.

    אשמח להיות מעודכן בכל עת לגבי היוזמה אם בלונדון ואם בארץ.
    בהצלחה רבה!

  13. 15/01/2009 בשעה 13:14 אמיר דותן

    תודה אריק. אשמח לקרוא יותר על מערכת השיקולים, האילוצים ותהיות שאולי יש לך, או לאחרים שנמצאים במצב דומה לשלך ממה שאתה אולי יודע ומכיר.

  14. 15/01/2009 בשעה 23:08 לאה צחור

    סתם משהו שראיתי בתוכנית הלימודים
    יש קורסים שממוקמים ביום שישי אחה"צ, אני חושבת שזה יכול להוות בעיה לישראלים מסויימים…

  15. 17/01/2009 בשעה 16:14 אמיר דותן

    אכן. נקודה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון אם וכאשר יהיה מהלך שיווקי. תודה לאה.

  16. 19/01/2009 בשעה 0:02 ויטלי

    הי אמיר,

    חשבתי על זה עוד קצת ולצערי אין לי הרבה מה להוסיף לשיחתנו :).

    לדעתי שני סוגי אנשים עשויים להתעניין בזה. הראשון הוא אנשי מקצוע בעלי ניסיון של כמה שנים (שבד"כ יהיו בגיל שלא קל בו לעזוב את הכל ולעבור ללונדון, ובנוסף – לרבים מהם כבר יהיה תואר שני מהארץ).
    השני הוא אנשים בעלי מקצועות קרובים לתחום שרוצים לעבוד בהיי-טק, אבל לא לתכנת. מעצבים, מעצבי אתרים, פלאשיסטים, וכמובן מתכנתים שמאסו בקידוד.

    אני לא חושב שיהיו הרבה סטודנטים שימשיכו ללונדון ישירות אחרי תואר ראשון. היוצא מן הכלל הוא כאלה שלא מתכוונים לחזור ארצה אלא להשתקע בחו"ל. לדעתי זה גם החתך הכי מבטיח משתי האוכלוסיות שתיארתי. לכן אולי הייתי בא מהכיוון הזה ומגשש דווקא באתרים ופורומים של לימודים בחו"ל, ולא בקהילת UX.

    אגב, אולי דווקא תואר שלישי בזה עשוי לעניין אנשים. זה טוב גם ל"אנשים גדולים" וזה גם בא עם משרה או מלגה כלשהי בדרך כלל, והערך המוסף של זה הוא הרבה יותר ברור באופן כללי.

  17. 19/01/2009 בשעה 0:31 אמיר דותן

    תודה ויטלי. סיכמת את זה יפה וזה בהחלט הרושם שנוצר אצלי עד כה. אני מקבל בהחלט את הסוג השני של אנשים שציינת ואלה בעיקר האנשים שיוצרים איתי קשר והאנשים שלמדתי איתם. הנושא של תואר שלישי כמובן רלוונטי ויש אצלנו דוקטורנטים, אך מבחינה שיווקית הגישוש כרגע הוא בכיוון התואר השני. אני תוהה עד כמה סטודנטים לתואר ראשון מתכננים להשתקע בחו"ל מיד אחרי ארבע שנות לימוד. אפשר לטעון שלא יזיק להציג בפניהם תואר שני שהם אולי ישקלו כמה שנים לאחר הלימודים, אך השאלה מבחינתי היא האם זה מצדיק את ההשקעה מבחינתנו. בייחוד כשאפשר לשקול גם שיווק באמצעות האינטרנט דרך אתר ייעודי בעברית למשל. יכול להיות שאינדוקס טוב בגוגל יהיה יותר אפקטיבי בשלב זה.

    התחלתי לחפש אתרים בישראל בנושא לימודים בחו"ל ומצאתי עד כה מספר מאוד מצומצם של אתרים ופורומים המכילים מידע ורשימה של קורסים ומוסדות לימוד בחוץ לארץ, בעיקר בוואלה ותפוז. אני מעוניין לדעת האם קיימים אירועים מיוחדים כמו ירידים בהם מוסדות חינוך מרחבי העולם מגיעים לארץ להציג את תוכניות הלימודים שלהם. מישהו יודע? מישהו מכיר?

  18. 20/01/2009 בשעה 9:04 טלי

    הי אמיר
    בנוסף, עוד נקודות מעניינות למחשבה
    האם יש אשרת עבודה?
    האם ניתן לארגן עבודה בתרגול(נניח)
    האם יש אשרת עבודה לבן\בת זוג?
    מהם תנאי הקבלה?
    אולי לחשוב על תוכנית לימוד מרחוק(כמו באונ' לינקולן)

  19. 20/01/2009 בשעה 12:51 אמיר דותן

    היי טלי. תודה. כל הנושא של מחייה ותנאי העסקה מאוד חשוב.

    סטודנט ללא אזרחות בריטית או אירופאית יכול לעבוד עד חצי משרה בלבד (20 שעות בשבוע)
    http://www.ukvisas.gov.uk/en/howtoapply/infs/inf5students#Q13

    סטודנטים לתואר שני אצלנו יכולים להשתלב בפרוייקטים של המרכז כחלק מפרוייקט הגמר שלהם, וכך לדוגמא חלקתי משרד במשך שלושה חודשים עם סטודנט שחקר שירותי רשת (Web Services) בהקשר תרבותי כחלק מפרוייקט מטעם האיחוד האירופאי שאנו עובדים עליו. מתרגלים הם אנשים שעובדים במרכז כחוקרים אך בהחלט יש אפשרות להשתלב בעבודה מעשית ולא נדיר שסטודנטים (כמוני בזמנו) משתלבים בעבודה במשרה חלקית או מלאה במרכז עם תום או לקראת סוף הלימודים.

    על תנאי הקבלה לקורס ניתן לקרוא כאן http://www.soi.city.ac.uk/pgcourses/hcs/hcs4.html

    או שהתכוונת לתנאי קבלה לבריטניה כסטודנט זר?

    בן\בת הזוג מקבלים אשרת עבודה בתנאי שהסטודנט ישהה במדינה לפחות שנה
    http://www.ukvisas.gov.uk/en/howtoapply/infs/inf5students#Q17

    וגם – http://www.ukvisas.gov.uk/en/howtoapply/infs/inf5students#Q15

    את יכולה לפרט בבקשה בנוגע לתוכנית הלימודים מרחוק שאת מכירה? כפי שציינתי, אנו בשלב זה לא פוסלים שום אפשרות.

  20. 21/01/2009 בשעה 21:11 רו לירון

    הי אמיר.

    נדמה לי שיש לי נקודת תצפית טובה על הנושא – אנחנו מגייסים מדי פעם אנשי UI, כך שאני מודע למה מחפשים מנקודת מבט של מעסיק, ומצד שני במסגרת הסדנאות שאני מעביר אני בא במגע עם אנשים שמתעניינים בנושאי הממשק.

    שאלת: " מהו הערך של תואר שני ייעודי (ובכלל) בשוק העבודה הישראלי?".
    התשובה בקצרה: כיום – לא הרבה, וזאת משלוש סיבות עיקריות:
    ראשית, מכיוון שאין בארץ יותר מדי אנשים עם תואר כזה, כשאנחנו ניגשים לגייס – אנחנו לא מחפשים אותם. יתכן שגידול בהיצע ייצור גם את הביקוש.

    שנית, כמו במספר תחומים אחרים ב-IT, יש כבוד לתארים אקדמיים, אבל הם פחות משמעותיים לנו מניסיון ומכישרון. אנחנו מחפשים אחרי מועמדים עם השכלה ברמה של תואר ראשון (לאו בהכרח עם תואר אקדמי בפועל), אבל מעבר לכך אנחנו מתמקדים בעיקר ביכולת המוכחת של המועמד.

    תואר שני עשוי אפילו להוות לפעמים מכשול, בשל הסעיף המעצבן של "overqualified". כשאנחנו מחפשים אנשים שיעבדו מול לקוחות על פרויקטים, אנחנו מחפשים אנשים שיודעים לעבiד ת'כלס. אנשים שיודעים לא רק לעסוק באפיון חווית המשתמש, אלא מסוגלים גם לקחת את הידע הזה ולהפוך אותו למערכת שעובדת, מה שדורש כישרון עיצוב, שליטה מקצועית בקשת רחבה של כלים גראפיים, ולמשימות מסוימות – שליטה ב- HTML ו-CSS.
    מישהו עם תואר שני עשוי להחשד– בצד או שלא בצדק – באקדמיות יתר. כשצריך איש ממשק שיודע לעבוד ת'כלס, זה עשוי להוות חיסרון.

    שאלת "מהו הרקע האקדמאי הממוצע של אנשים העוסקים בתחום בישראל"
    לעניות דעתי – בעיקר תואר ראשון.
    יש גם לא מעט אנשים שעוסקים בתחום ללא תואר, או עם תואר ראשון מתחומים לא רלוונטיים.

    "את מי התואר עשוי לעניין?"
    מתוך מה שאני רואה אצל תלמידים שלי – קיים מגוון רחב של תלמידים פוטנציאלים. אין לי ספק שחוסר הזמינות של תוכנית שכזו בארץ לא נובע מהעדר ביקוש. אני מאמין שאם יפתח מסלול כזה בארץ, יהיו קופצים רבים על המציאה. לימודים בחו"ל, לעומת זאת, רלוונטיים לקבוצה הרבה יותר מצומצמת, בשל כל הקשיים הכרוכים בכך.

  21. 21/01/2009 בשעה 23:12 אמיר דותן

    היי רן, תודה רבה על התגובה המפורטת והאינפורמטיבית. עניינה אותי במיוחד הנקודה שתיארת ביחס לתואר שני ונסיון מעשי בשביל לעשות את העבודה "ת'כלס". מהנסיון שלי הבעיה יכולה להתעורר כאשר מישהו קופץ לתואר שני מיד לאחר תואר ראשון בלי נסיון תעסוקתי רלוונטי שמאפשר להשתפשף ולפתח את המיומנויות שאתה מתאר. איתי בתואר השני למדו גם חברה' צעירים יחסית שהמשיכו לתואר מיד לאחר התואר הראשון, אך בעיקר אנשים עם נסיון תעסוקתי עשיר בתחומים קשורים שרצו לפקס את תחום העיסוק שלהם (מתכנתים, מעצבים, מנהלי מוצר וכו').

    מודעות הדרושים שאני נתקל בהן בלונדון דורשות תואר שני ייעודי (כמעט תמיד) ולפחות שנתיים ניסיון תעסוקתי. כמובן שאלה הן דרישות כמעט אוטומטיות אך הן מראות לדעתי שלא מחפשים תארים בלבד אלא תארים שמקנים בסיס תאורטי חשוב לצד יכולת מוכחת בשטח. ביריד התעסוקה האחרונה בו נכחתי הנושא של תואר לעומת ידע מעשי עלה ובאופן טבעי כמעט, נציגי החברות אמרו (בדומה למה שאתה ציינת) שמה שקובע בסופו של דבר זה מה המרואיין מביא לעבודה מעבר לציונים ותעודה על הקיר, אך עצם התעודה על הקיר אומר שסביר להניח שאותו מועמד מדבר "בשפה של התחום" ומודע לבסיס התאורטי שמשלים את הכישורים הטכנים והנסיון המעשי.

    האיזון בין לימודים ונסיון מעשי הוא כמובן משהו שרלוונטי לכל תחום עיסוק כמעט והניתוח שלך תואם ומעשיר את המידע שאספתי עד כה. תודה שוב.

  22. 22/01/2009 בשעה 20:43 ויטלי

    אגב, זה מסלול עם תיזה? התארים השניים הכי קרובים לתחום שיש בארץ כולם עם תיזה, ואיך לומר, זה לא בדיוק החלק המהנה של התואר, ואנשים סוחבים את זה עוד שנים אחרי סיום הקורסים. אם התואר אצלכם הוא בלי תיזה, זה selling point לדעתי :)

  23. 23/01/2009 בשעה 13:43 אמיר דותן

    כן. המסלול כולל תיזה ואני חושב שכתיבת תיזה היא אפשרות מצויינת להתמקצע בתחום ספציפי כמו מבחן משתמשים, נגישות או לוקליזציה לדוגמא. כתיבת תיזה זהו אתגר לא פשוט אך מנסיוני אם מדובר בתזה טובה היא יכולה להוות מפתח לתפקידים ולהרשים מעסיק פוטנציאלי שרואה שהמועמד השקיע שלושה חודשים (או שישה חודשים אם לומדים את התואר part time במשך שנתיים במקום שנה) במחקר בתחום. אין לי ספק שתזה טובה יכולה להעשיר תיק עבודות ומאפשרת לסטודנט להתנסות בעבודה מעשית ולהוכיח לאחר מכן שלצד ידע תיאורטי יש לו גם נסיון מעשי מסויים בביצוע מחקר משתמשים או איפיון, גם אם מדובר בנסיון מעשי שנרכש במהלך עבודה על פרוייקט לימודי.

  24. 13/02/2009 בשעה 20:06 טלי

    היי אמיר,

    אני באה מתחום הלמידה המתוקשבת ובמסגרת התואר הראשון, לאחר שלמדתי מעל ל- 2 קורסים בנושא HCI , החלטתי, אני וחבר נוסף שאני מעוניינת מאוד להתמקצע בתחום ומחפשת לימודי תואר שני.
    כמו כן, אותה מידת התלהבות שהיתה לי בתחילת החיפוש, כך גם היתה מידת התאכזבה, לדעת…שטרם הוקם אחד כזה.
    אני בת 27, רווקה פנוייה ומוכנה לביצוע אתגרים גיאוגרפיים, אך לצערי דלת אמצעים.
    שמחתי עד מאוד לדעת על היוזמה המבורכת, אך פחות שמחתי להבין את העלויות הכורוכת בלימודי התואר בלונדון.

    במידה ותשקול שת"פ עם מוסדות אקדמים בארץ, אני מכירה מוסד מוכר שלדעתי ישמח לשמוע על שת"פ ומימוש הפוטנציאל בארץ/בחו"ל (ומשם אולי לפתח גם מסלול ללא תיזה).

    בכל מקרה אשמח להתעדכן לגבי מילגות במידה ויש. ובמידה ואין, אז על יוזמה ללימודים מקבילים בארץ – ללא תיזה.

    יישר כח!!

  25. 19/02/2009 בשעה 12:48 אמיר דותן

    היי טלי. אני כמובן אעדכן אם יהיו התפתחויות בנושא מילגות ולימודים מקבילים בארץ. אני לא יכול להבטיח לגבי התיזה :)

  26. 25/02/2009 בשעה 14:43 דן

    חברים: תקציר הודעה ותגובה שלי ושל אמיר באימייל ,בנוגע לקריירה והתפתחום בתחום ה UI בארץ- א(נ)שמח לתגובות כיוון ונראה כי הסוגייה תעניין רבים וטובים:

    דן:
    ראשית, אשמח לספר לך כי אני עוד אחד מהקוראים הנאמנים (אמנם רק מהזמן
    האחרון) של הבלוג המצויין שלך, אחד הבודדים בעברית בנושא ה"חדש" של
    השימושיות
    אומר כי אני עוסק בתחום האופטימיזציה למנועי חיפוש ופרסום אינטרנטי כשנתיים,
    ולאחרונה התחלתי לקרוא על נושא השימושיות, והא נראה לי מרתק.
    לקח לי לא מעט זמן להבין מהו הנושא בכלל, האם מדובר בנושא הקשור
    למתכנתים,אולי למעצבים בוגרי בצלאל או בכלל למהנדסים מדופלמים…עוד לא
    הזכרנו את בוגרי פסיכולוגיה
    הבלבול רב. אך נראה לי כי הבנתי לבסוף את נושא השימושיות וכיצד הוא מתקשר
    לכל אחד מהתחומים אך עומד בפני עצמו. בעיקר עזר לי הפוסט על מסלולי
    הלימוד בחו"ל

    ולאחר ההקדמה הארוכה:
    אני שואל אותך כאוטוריטה מקומית בתחום, האם יש טעם להתחיל ולהיכנס לתחום? אפרט:
    אני בוגר תואר ראשון בתקשורת, אך התחלתי לברר על השלמה לתואר שני
    בפסיכולוגיה (גורמי אנוש) או לחילופין לעשות תואר ראשון נוסף
    בפסיכולוגיה.
    התחלתי בקריאת הספרים (הקלאסיים) של נורמן וכו על שימושיות והנדסת אנוש
    התחלתי בלמידה עצמית של עיצוב אתרים על מרכיבי ה
    HTML וCSS

    אך אני לא יכול להתעלם מן הדפוס החוזר של תגובות ברשת לנושא כגון: התחום
    בחיתוליו, אין חשיבות מצד מעסיקים לנושא, אין עבודה וחבל לבחור בחום זה
    להתמקצעות.
    אציין שוב כי איני בא מתחום התכנות ומדעי המחשב, ודווקא משום כך קורץ לי
    מאוד התחום, שכן העניין שבו אינו עולה בקנה אחד עם חוש עיצוב, חוש תכנות
    או נבירה בקרבי מחשב, אלא חשיבה על חווית המשתמש וכיצד למקסם אותה- דבר
    שהדליק ניצוץ לא מבוטל של עניין בעיני.

    אמיר:
    היי דן,

    אני שמח שאתה קורא את הבלוג ומוצא בו עניין. אני חושב שאתה נמצא במצב כמו הרבה אנשים אחרים בארץ ולכן אשמח מאוד אם תשקול לפרסם את השאלה בבלוג כך שאחרים יוכלו גם ללמוד ולקרוא את השאלה והתשובה. מההתרשמות שלי כמישהו שאינו עובד בארץ, המשרות הריאליות "בתחום" הן בעיקר משרות איפיון. לא נתקלתי בארץ בחברות ייעוץ שמתמחות במבחני שימוש, eye tracking וטכניקות אחרות כפי שיש בלונדון למשל. מההיבט הזה, מרבית העבודה היא בהגדרת מערכות כאשר שיקולי שמישות מהווים כמובן נדבך מרכזי שהוא חלק מהתיכנות, העיצוב וכל מה שקשור לפרוייקט.

    ישנן חברות בארץ שעוסקות באיפיון כמו
    http://www.netcraft.co.il
    http://www.netwise.co.il
    http://www.ui.co.il

    ואני מתאר לעצמי שאלה החברות אליהן תכוון אם אתה רואה את עצמך עובד כשכיר ומתמקד בהיבטים של שמישות ואיפיון מערכות. התחום להערכתי יותר מפותח בחו"ל ויש יותר מודעות והערכה לחשיבות והמהות שלו בניגוד לישראל. מכיוון שישנה השכלה גבוהה בתחום מעסיקים גם מצפים לה בניגוד לארץ. סה"כ אני לא חושב שהתמונה מאוד עגומה ואתה יכול לדעתי להתחיל לגשש ולראות מה חברות כמו החברות שציינתי מצפות מאנשי מקצוע. אם הן לא מצפות לתואר שני (להערכתי לו) אתה יכול לגלות שעל סמך נסיון וידע שנרכש בצורה אוטודידקטית אתה יכול להשתלב לא רע.

    מקווה שזה עוזר,

    אמיר

  27. 25/02/2009 בשעה 15:14 רו לירון

    דעתי בנוגע לשוק העבודה בארץ דומה לזו של אמיר.
    ישראל אומנם נמצאת כנראה בפיגור מסוים בתחום, אבל המודעות לנושא הולכת וגדלה באופן מורגש.
    אין מה להשוות בין המצב בארץ כיום למצב לפני 10 שנים -
    יש עבודה ויש הכרה בערך העסקי.
    עם זאת, מעט מאוד גופים מעסיקים במשרה מלאה אנשים שתפקידם מתמקד באפיון ממשקים שמישים. בד"כ הדרישה לנושא זה מגיע כחלק מתפקיד רחב יותר,
    כגון מעצבי ממשק, מנתחי מערכות, system architect וכו'.
    תפקידים שמתמקדים באיפיון ממשקים שמישים תוכל כנראה למצוא בעיקר בחברות יעוץ, כגון אלו שאמיר ציין.
    בחברות אלו, למיטב הבנתי תוכל למצוא אנשים מרקע מגוון, כשעל אפיון הממשקים מופקדים שם בד"כ אנשים עם רקע בפסיכולוגיה, ועל העיצוב שלהם – גרפיקאים.
    (אנשי חברת UI / netcraft / netwise וכדומה מוזמנים להעמיד אותי על טעותי. (-B )

    שורה תחתונה –
    כיום בארץ, אפיון ועיצב ממשק שמיש מהווה חלק מחבילה מקצועית רחבה יותר של אפיון ועיצוב מערכות IT. למי שעוסק בעיצוב ואפיון ממשקים, חיוני להבין בנושא שימושיות.
    שימושיות כתחום עצמאי לא ממש נפוצה במקומותינו.

    רן.

  28. 25/02/2009 בשעה 15:24 דן

    תודה רן,
    אז כמעסיק פוטנציאלי -מה היית ממליץ לאדם המעוניין לעסוק בתחום? ללמוד עיצוב אתרים (חובה כשרון אומנות) או ללמוד תכנות ובניית אתרים? כך שאדם המתענייין בתחום חייב להיות אמן/מתכנת.

    חבל, לא על זה חשבתי כשהתחלתי להתעניין בתחום- אני שיוויתי לעיני כיצד ניתן לפתח קריירה באמצעות מחשבה על חווית המשתמש, לא עוד עבודת נמלים של תכנות (מהמעט שאני יודע -זה לא התחום שלי) או עיצוב של אמן (ציור זה לא אני).

    תודה,
    דן

  29. 25/02/2009 בשעה 17:36 אמיר דותן

    דן, האם יצא לך להסתכל במודעות הדרושים של החברות שציינתי? זאת לדעתי נקודת התחלה טובה מאוד לראות מה יצפו ממך לעשות ולספק. כפי שהתייחסתי בעבר מדובר בעיסוק רב-תחומי והיכרות וידע עם עיצוב ותיכנות ברמות שונות היא פלוס גדול מאוד אך לאו דווקא הכרח. אנשים מגיעים לעסוק באיפיון מכל מיני תחומים ולפעמים הם לא מסוגלים לצייר קו ישר עם עיפרון או לפתור בעיה תיכנותית פשוטה עם שני משתנים :-)

    כמאפיין יצפו ממך בראש ובראשונה לפתור בעיות מגוונות על ידי הגדרת תהליכים, יעדים וממשק כשהדגש העיקרי מבחינתי הוא על חשיבה יצירתית שמונעת בין השאר על ידי היכרות עם מגמות בשוק (מדיה חברתית לדוגמא), תאוריות (פסיכולוגיה קוגנטיבית למשל) וסקרנות בלתי נדלית. אתה לרוב תספק את הגדרת הממשק כאב טיפוס מגובה במסמך איפיון שיתאר כל תהליך, כפתור ומסך כאשר מעצב ממשק ידאג לאספקט הויזואלי ומתכנת ידאג שהממשק יתפקד. עבודת האיפיון כמובן לא תהיה מנותקת מהפידבק שלהם ואם אתה מכיר, ולו קצת, את העולם המקצועי שלהם זה פלוס גדול מאוד.

    הנקודה שלי היא שאתה לא חייב ללמוד עיצוב או תיכנות אתרים אך זה רק יכול לתרום. יש הרבה ספרות ספציפית בנושא איפיון ושמישות שמכסה מתודולוגיות ותאוריות שהן בגדר "חובה להכיר" לדעתי. כשתלך לראיונות עבודה כמאפיין ירצו לראות איך אתה פותר בעיות ומתרגם צרכי לקוח, צרכי משתמש ושלל שיקולים אחרים (כמו שמישות וטכנולוגיה) לכדי ממשק אותו אתה יכול להציג כשרטוט סטטי (wireframe) או אב טיפוס אינטראקטיבי.

    אתה צריך לשאוף להציג פרוייקטים כמשפט הפתיחה שלך יהיה "אלה הם פרוייקטים שאני תיכננתי-איפיינתי" ולאו דווקא פרוייקטים שעיצבת או תיכנתת. אם תוכל לזרוק גם "פרוייקטים שביצעתי להם הערכת שמישות בעזרת שיטות שונות" – זה רק יוסיף.

  30. 25/02/2009 בשעה 17:47 דן

    אמיר תודה,

    אתה מתייחס ללונדון וכו', ולמקומות בהן העבודה היא פרופר אפיון ממשקים. זהו גם הדבר שהדליק לי את הניצוץ והסקרנות לתחום.

    בתגובתי האחרונה (הפסימית, משהו) התייחסתי לתגובתו של רן לירון, בנוגע ל "שורה תחתונה –
    כיום בארץ, אפיון ועיצב ממשק שמיש מהווה חלק מחבילה מקצועית רחבה יותר של אפיון ועיצוב מערכות IT. למי שעוסק בעיצוב ואפיון ממשקים, חיוני להבין בנושא שימושיות.
    שימושיות כתחום עצמאי לא ממש נפוצה במקומותינו."

  31. 25/02/2009 בשעה 19:10 אמיר דותן

    אני מניח שיהיה הכי טוב אם חברה' מנטקרפט, נטווייז וחברות אחרות בארץ יוכלו לשפוך קצת אור על האיזון בין עבודת איפיון והקמה פרופר של פרוייקט ומה חלוקת התפקידים. במקרה של נטקרפט לדוגמא http://www.netcraft.co.il/process.aspx נראה שכל התהליך כולל הקמת הפרוייקט נעשה בחברה עצמה אך זה לא אומר שהמאפיין הוא זה שיוצר את דפי ה-HTML וכותב את הפונקציות ב-PHP. מנסיוני מדובר פעמים רבות בעבודת צוות המורכב מבעלי מקצוע שונים כאשר אחד מאנשי המקצוע הזה הוא מאפיין.

    מנגד, אתה יכול לבחון את סל השירותים שמציעה חברת ייעוץ כמו Amber Light בלונדון ttp://www.amber-light.co.uk/services/index.shtml ולראות שאין להם שום נגיעה בהקמה של הפרוייקט כי מדובר בייעוץ וליווי פרוייקטים. אני לא טוען בצורה נחרצת שאין חברות כאלה בישראל אך הסיכוי נמוך יותר לדעתי. אין זה אומר שמישהו שמעוניין לעסוק באפיון פרופר לא יכול להשתלב בחברה שמפתחת מוצרים וכוללת צוות איפיון.

  32. 25/02/2009 בשעה 21:38 רו לירון

    דן: אפשר להגיע לעיסוק באפיון ממשק ממספר כיוונים-
    מכיוון העיצוב (עיצוב מוצר ועיצוב גראפי) מכיוון תכנות וניתוח המערכות או מתחומי הפסיכולוגיה.

    איך למצוא עבודה בתחום?

    1.ניסיון. זה אולי נשמע כמו סוג של מלכוד 22, אבל בשביל עבודה צריך ניסיון, ובשביל ניסיון צריך עבודה. אז מה עושים ? מנסים להשתלב בפרויקט קטן, שלא תובע ניסיון בתור תנאי מקדים, משקיעים מאמץ לעשות אותו על הצד הטוב ביותר וללמוד כמה שיותר תוך כדי התהליך, ומשתמשים בניסיון וב"קבלות" שצברת שם להתקדם לתפקיד תובעני יותר.

    2.לימודים.
    איזה ? תלוי בנטיות שלך, ובנכונות שלך להשקיע. תארים אקדמיים רלוונטיים בהחלט יכולים לעזור אבל בהתחשב בכך שכבר יש לך תואר ראשון, קשה לי לומר אם התמורה מצדיקה את השקע.
    יש המון מסלולים קצרים יותר שמאפשרים להעמיק את ההבנה בתחום, ולמי שיש את האופי המתאים יכול ללמוד גם המון לבד – יש שפע של מידע זמין online.

    יש עוד שני גורמים חשובים שאינם בשליטתך – מזל וכישרון.
    (-B

    לא היית לי כוונה לייאש אותך.
    להפך – כפי שציינתי, התחום גדל ומתפתח בארץ, ולא חסרה עבודה.
    קח רק בחשבון שעיסוק בשימושיות מגיע בדרך כלל בארץ כחלק מתפקיד של עיצוב ואפיון ממשקים.
    זה לא אומר שאתה צריך להיות גרפיקאי או מתכנת (עם כי, כפי שציין אמיר, הבנה בתחומים אלו רק תועיל לך), אבל אתה צריך להיות מסוגל לתת מענה לנושא אפיון הממשק מיותר מפן אחד.

    רן.

  33. 26/02/2009 בשעה 22:02 ויטלי

    שלום דן

    קודם כל, אני מקווה שאמיר יסלח לי על החוצפה, אבל בבלוג של UI הייתה שיחה דומה, ולדעתי תמצא בה עניין: http://tinyurl.com/dcd34f. התייחסתי שם לרבות מהשאלות שעלו כאן, ותיארתי את המצב כפי שאני רואה אותו בחברת UI.

    אני אישית משתייך בדיוק לאותו זן של אנשי UX שתיאר אמיר, שלא היו מצליחים לצייר קו ישר עם עפרון (וסרגל), או לפתור בעיה תכנותית פשוטה.

    אני מסכים גם עם זה שאין בארץ הרבה חברות שמעסיקות אנשי UX במשרה מלאה, ועבודה כזאת היא כנראה אפשרית רק בחברות UX כמו אלה שפורטו מעלה. אגב, בהיבט הזה כישורי עיצוב או תיכנות יכולים אפילו להזיק באיזשהו מובן, כי כבר ראיתי אנשי UX שהיו בעברם מתכנתים או מעצבים, ואז כשהם התחילו לעבוד בתוך חברת מוצר, לאט-לאט הם הבינו שהם עובדים בעיקר בתור מתכנתים ומעצבים, ואפיון ממשקים תופס חלק יותר ויותר קטן מזמנם. עם זאת, כמובן שהתרחיש הזה הוא נדיר יחסית, ועדיף כן להכיר משהו מהדברים האלה פשוט מעצם העובדה שאלה הם תחומים משיקים לעיצוב ממשקים, ותצטרך לעבוד עם מעצבים ומתכנתים שחשוב למצוא איתם שפה משותפת. אבל זה ממש ממש לא חובה, ובעייני גם לא המסלול האופטימאלי.

  34. 26/02/2009 בשעה 22:37 אמיר דותן

    אין על מה לסלוח ויטלי :) כמה שיותר דיונים בנושא, ולא משנה איפה – הרי זה משובח.

  35. 27/02/2009 בשעה 2:14 לי ס.

    בתגובה לרן ("שורה תחתונה –כיום בארץ, אפיון ועיצב ממשק שמיש מהווה חלק מחבילה מקצועית רחבה יותר של אפיון ועיצוב מערכות IT. למי שעוסק בעיצוב ואפיון ממשקים, חיוני להבין בנושא שימושיות.
    שימושיות כתחום עצמאי לא ממש נפוצה במקומותינו." )

    אם זו אכן האמת, כאן לדעתי טמון ליקוי גדול מאוד בהתנהלות התחום בארץ. אם חברות לא מעסיקות אנשי מקצוע שמעוניינים, יודעים ויכולים לייצג את צרכי המשתמש, אלא מסתפקות ב"ארכיטקט מערכת" / "מנתח מערכות" שהוא מתכנת בבסיסו, ומצפות שיתפקד גם תחת כובע מומחה השימושיות בעת הצורך, מה הסיכוי שיתבצע תהליך אמיתי ומעמיק של פיתוח ממוקד משתמש? ושברגע שיתעורר קונפליקט בין הפן הטכני לצרכי המשתמשים יהיה מי שיוכל להעביר את שתי נקודות המבט למקבלי ההחלטות?
    אני מסכימה- חשוב שמתכנתים ומנתחי מערכות יכירו את עקרונות השימושיות הבסיסיים, בדיוק כמו שחשוב שאנשי הנדסת אנוש ידעו קצת תכנות ויבינו לפחות באופן שטחי את נבכי המערכת. אבל האם ניתן וכדאי למזג את שני התפקידים האלה לכדי ישות אחת? לדעתי לא. נכון שעדיף קצת שימושיות מבכלל לא, ונכון שאף פעם לא מאוחר להכניס שימושיות לתהליך הפיתוח, אבל גם אז -כדאי לפחות לעשות את זה כמו שצריך.

  36. 27/02/2009 בשעה 2:40 אמיר דותן

    ברוכה הבאה. המצב שאת מתארת ללא ספק קיים ונובע לעיתים מבורות, חוסר מודעות וסדרי עדיפויות שמתמקדים יותר בפיתוח הטכני ("לבנות שזה יעבוד") מאשר בתכנון ממוקד משתמש ("לבנות שזה יעבוד ויהיה קל להשתמש"). אני לא חושב אגב שזאת בעיה ישראלית נטו והמודעות לנושא של שמישות וחווית משתמש עלתה בעולם בעשור האחרון בגלל הפופולאריות של האינטרנט ובזכות חברות כמו גוגל, נוקיה ואפל שההצלחה שלהן מבוססת על חיבור רגשי למוצרים כתוצאה מחווית שימוש מאוד מספקת.

    התפוצה הרחבה של האינטרנט הפכה את המחשב לכלי הרבה יותר מועיל ומרכזי עבור קהל מגוון בהרבה מזה שהשתמש בו בשנות השמונים והתשעים וזה לאט לאט העלה את המודעות לנושא של שמישות. כל עוד המחשב נתפס בעיקר ככלי עבודה היה קל יותר להתעלם משיקולי שמישות כי המשתמשים נתפסו כאנשים אינטיליגנטים שבטח יעברו הכשרה או יקראו את חוברת ההסבר, או שפשוט לא חשבו עליהם נקודה. המודעות עולה יותר ויותר בנוגע לחשיבות של מערכות שמישות כיתרון תחרותי קריטי שמחזק מותג ויוצר לקוחות נאמנים.

    הנושא של זהות מקצועית בתחום עדיין מטריד הרבה אנשים שלא בטוחים האם לכתוב על כרטיס הביקור Information architect, interaction designer, user experience designer, interface designer ועוד ועוד ועוד. זה מבטא בצורה טובה את העובדה שהתחום עדיין נמצא בתהליך של התהוות והגדרה. המודעות בארץ עדיין לא גבוהה כמו בחו"ל לדעתי אך כפי שתיארתי, וגם רן התייחס, נראה שהיא נמצאת במגמת עלייה ובשאיפה בעתיד הפער עם חו"ל יצטמצם. כדי שזה יקרה אגב (אם נחזור לנושא המקורי של הפוסט הזה) אין לי ספק שצריך להיות מסלול תואר שני ייעודי בתחום שישים אותו על המפה ויתן לו ביטוי. זה קיים בחו"ל ולא מדובר בתואר שמישהו המציא אתמול רק בשביל להצדיק ג'וב זה או אחר. מהבחינה הזאת ישראל מפגרת מאחור וחבל.

  37. 27/02/2009 בשעה 9:55 רן לירון

    אחת השאלות שעולה לא פעם בהדרכות שאני מעביר, כשאני מסביר את תהליך האפיון והעיצוב של ממשק היא: "רגע – אז מה הם גבולות הגזרה? איפה נגמר התפקיד של מנתח המערכות ומתחיל התפקיד של מעצב הממשק ? איפה נגמר התפקיד של מעצב הממשק ומתחיל התפקיד של הגרפיקאי ? ומה בנוגע לנגישות – מי אחראי עליה ? המתכנתים ? מנהל הפרויקט ?"
    התשובה שלי היא שלמרות שלכל אחד מבעלי התפקיד יש, בעיקרון, סמכות מוגדרת ותחומי אחריות ומומחיות ספציפיים, הגבולות לא חדים.
    בחברות שונות, או אפילו באותה חברה אבל בפרויקטים שונים, יש שוני באופן שנושא הממשק מנוהל.
    אני חולק על ההנחה של לי ס. ש: "ארכיטקט מערכת" / "מנתח מערכות" הוא מתכנת בבסיסו… מה הסיכוי שיתבצע תהליך אמיתי ומעמיק של פיתוח ממוקד משתמש? ".
    ראשית, מכיוון שהעובדה שאנשים מגיעים מרקע של תכנות איננה מכתיבה בהכרח שהם אינם יכולים להתמקד בצרכי המשתמש. זה כבר עניין של המקצועיות ונטיות אישיות של כל אחד.
    שנית, מכון שרבים מהעוסקים בתפקידים הללו לא באים דווקא מרקע של תכנות – יש מהנדסי תעשיה וניהול, יש אנשים מרקע אינטר-דיסיפלנארי, וכן – יש גם אנשים שהגיעו מתכנות.

    שורה תחתונה:
    בעולם האמיתי אין שחור ולבן – "בנית ממשק עם / בלי מודעות לשימושיות".
    מודעות לנושא קימת ברוב (אולי בכול) המסגרות המקצועיות.
    כמה משקיעם בפועל משאבים וכוח אדם מקצועי? מי מרכז את הנושא?
    משתנה מחברה לחברה.

  38. 02/03/2009 בשעה 10:42 רן לירון

    מאמר קצר ורלוונטי לדיון על תארים מקצועיים ותחומי אחריות של מעצבי ממשק –
    http://www.digital-web.com/articles/the_age_of_information_architecture/

  39. 02/03/2009 בשעה 12:26 אמיר דותן

    מאמר מצוין רן שמתייחס בצורה מאוד נהירה וקולעת להרבה מהנקודות שהועלו בתגובות האחרונות. תודה. כמה ציטוטים נבחרים:

    "Designers often put up with having to write HTML but jumped at the chance to "just do design." Programmers were forced to meet with clients and work on strategy, but all along probably wanted to just write code. When these two ends of the spectrum split off, the empty middle was a perfect place to be."

    "It's no wonder, then, that there is increased interest in information architecture. Individuals who can supplement their technical skills with solid understanding of business strategy, information organization experience, user-centric techniques and critical thinking make much better candidates for prospective employers, and much more effective employees."

  40. 05/03/2009 בשעה 9:52 רן לירון

    מהמאמר הנ"ל יש קישור למאמר מרתק על "גבולות הגזרה" של תחום ארכיטקטורת המידע ולתפקיד ארכיטקט המידע (כמסתבר – יש הבדל בין התחום לבין התפקיד):
    http://jjg.net/ia/recon/

    בעיני, מאמר מרתק.
    אחד מהמאמרים הכי מעניינים ומעוררי המחשבה שעוסקים בתחום שנתקלתי בהם.
    מומלץ בחום להשקיע כמה דקות בקריאת המאמר.

    מובא רלוונטית וחשובה מתוך המאמר:
    “… most people who do IA (Information Architecture) will never be able to focus on it exclusively. Most organizations will never have the volume of work to justify hiring a dedicated in-house IA. For the vast majority of organizations, Web work will always be a cost center, not a profit center. As a result, most teams will always be undertrained, understaffed, and constrained by budgets.
    If we are very lucky, responsibility for information architecture will be assigned to someone on these teams. These people may have titles like 'Web designer' or 'content editor' or 'project manager'. For all of them, the user experience is just one of a number of issues they must address. And the work they do will constitute the vast majority of the IA on the Web.
    The future of information architecture is in their hands, not ours. “

  41. 20/03/2009 בשעה 9:25 איריס

    היי אמיר,

    כמו שנאמר "הללויה". מאד שמחה לשמוע על כיוון החשיבה המבורך הזה.
    אני שוברת את הראש כבר שנה וחצי איך אני מגיעה לעשות תואר שני בנושא ואפילו התייעצתי איתך על זה.
    הבעיה שצריך להתמודד איתה היא בעיקר כסף ומקריאה של התגובות פה ראיתי שהאלמנט הזה חזר המון.
    אין מה לעשות, יש רצון המוני לתואר הזה, אבל השילוב של עבודה, מגורים ולימודים בלונדון הם בעיה כלכלית שרוב האנשים לא יוכלו לעמוד בה.
    אני חושבת שהתעניינות יש והרבה, ככה שאת השיווק כבר יש לכם ביד. הבעיה שצריך להתמודד איתה היא איך להפוך את הנושא ל"שמיש" (איזה חיבור נושאים מטורף :-)) לישראלים, שרובם אנשים ממוצעים עם משכורת וחשבון בנק ממוצע.

    בכל מקרה, אני באמת שמחה לשמוע שיש חשיבה בכיוון שלנו, פה בישראל הקטנה.

    אגב, מאד נהניתי מהנחיית הפאנל בסינגלובסקי, אתה צריך להגיע לכאן יותר :-)

  42. 23/03/2009 בשעה 13:50 אמיר דותן

    היי איריס. אני שמח שניהנת מאירוע ה-UPA בשבוע שעבר :) גם אני מאוד ניהנתי ואני מקווה שיצא לי להגיע לאירועים של האירגון לעיתים קרובות יותר.

    תודה על האינפוט לגבי נושא הלימודים. אני מסכים שישנה התעניינות אך הלוגיסטיקה ונסיבות הלימודים בחו"ל מהווים מכשול לא פשוט שאנו בוחנים. כפי שהתייחסתי בעבר, אנו בודקים מספר אפשרויות שאולי יאפשרו לאנשים ללמוד מהארץ את מרבית הקורס או כולו אך זה תלוי כמובן עד כמה זה משתלם לאוניברסיטה כאן בלונדון. אני שומר על אופיטימיות וכמובן אעדכן אם יהיו התפתחויות ועדכונים.

  43. 23/03/2009 בשעה 14:48 לאה צחור

    "אנו בודקים מספר אפשרויות שאולי יאפשרו לאנשים ללמוד מהארץ את מרבית הקורס או כולו "

    האם, להערכתך, ייתכן משהו כזה כבר בשנה הקרובה?

  44. 23/03/2009 בשעה 14:56 אמיר דותן

    לא לאה. מדובר באפשרויות שיקח זמן לבדוק אותן הן מבחינת הכדאיות הכלכלית והן מההיבט הלימודי-מקצועי בכדי להבטיח את איכות המסלול. תהליכים כאלו, במיוחד באוניברסיטה גדולה, לוקחים זמן ומחייבים את ההתייחסות של מספר גורמים. זאתי מחשבה אפשרית לטווח הבינוני עם הסתכלות לעתיד הרחוק יותר. הדגש כרגע (בשנה הקרובה פלוס) להערכתי הוא על המסלול הקיים הנלמד בלונדון.

  45. 28/11/2009 בשעה 10:07 רן

    היי אמיר
    בלוג מעניין, תודה על האינפורמציה המועילה וכו….
    האם אתה מכיר מסלול ללימודי תואר ראשון בתחום? האם קיימים קורסים לא אקדמים?
    והאם אתה יכול לפרט לגבי תחום הנגישות ועבודה עם אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים בהקשר של אפיון ועיצוב ממשק?

  46. 28/11/2009 בשעה 18:06 אמיר דותן

    היי רן. תודה.

    אני לא מכיר מסלולי תואר ראשון בתחום מהסיבה שמדובר במסלול התמחות ותארים ראשוניים מטבעם הם כלליים יותר. הקורס הלא-אקדמאי היחיד ששמעתי עליו בארץ הוזכר באחת התגובות לפוסט הזה הוא ב- http://www.amirdotan.com/blog/?p=136 ומדובר בקורס עיצוב ממשק של ג'ון ברייס http://www.johnbryce.co.il/sylabus/8390.pdf . אני לא מכיר את הקורס באופן אישי כך שאני לא יכול לחוות דיעה עליו.

    בנוגע לנגישות, אני אשמח לפרט יותר בתגובה לאחד הפוסטים בנושא כדי שהדיון ישאר ממוקד פה סביב נושא הלימודים. כדאי לך גם לשאול את טליה אבירן שכותבת בלוג על עיצוב ממשקים ונגישות http://talyah.blogix.co.il

  47. 29/11/2009 בשעה 20:40 רן

    תודה על תשובתך
    לתחום בו אתה עוסק נחשפתי במסגרת לימודים בHIT שנה א במסלול פיתוח טכנולוגיות למידה בקורס עיצוב ממשק.
    המסלול ללימודי תואר ראשון מעניין ונוגע בתחומים רבים וכיאה לתואר ראשון לרוחב ולא לעומק. לדוגמה בסמסטר אחד לימוד עיצוב אתרים, פוטושופ, פלאש קורס בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה….לא הכי אפקטיבי.
    שאלתי אלייך: אילו תוכנות כדאי ללמוד לעומק על מנת לקבל פרספקטיבה נכונה וכללית על עיצוב ממשק? ומהו התואר הראשון האידיאלי -אם יש כזה- להמשך לימודים.
    שוב תודה
    יישר כח!!!

  48. 29/11/2009 בשעה 22:21 רן לירון

    רן –
    ציירים עושים שימוש בעפרונות, מכחולים וצבעים.
    עם זאת היכרות טובה עם עפרונות לא הופכת אדם לצייר.
    כך גם לגבי עיצוב ממשק -
    אכן עושים שימוש רב בתוכנות, אבל שליטה טובה בתוכנות לא תיתן לך את ה"פרספקטיבה נכונה וכללית על עיצוב ממשק" שאתה מבקש.
    המקצוע מבוסס על שילוב של כישורון, הבנה בנושאים הקשורים לצורת החשיבה ואופני הפעולה של בני אדם, היכרות עם ומתודולוגית עבודה, היכרות עם הטכנולוגיה הזמינה, מיומנות טכנית, יצירתיות ועניין בתהליך בלתי נגמר של לימוד.
    אתה עשוי להיות עם בעל שליטה מוגבלת בכלי תוכנה ועם זאת מעצב ממשק מעולה, או מומחה לתוכנות – אבל לא טוב בעיצוב ממשק.
    אם אתה מעוניין ב"פרספקטיבה כללית על עיצוב ממשק", תוכל ללמוד הרבה מבלוגים כגון זה, או בלוגים נוספים בתחום (ראה רשימת קישורים בעמוד הבית של הבלוג הזה, בצד שמאל). אמיר הזכיר את הקורס שאני מלמד בו – והוא אכן תוכנן במחשבה לספק פרספקטיבה שכזו. חוצמיזה, בקרוב עומדת לעלות לאוויר יוזמה חדשה, שנדמה לי שתוכל לתרום לך – ע"ע http://www.uex.co.il/

    ולגבי תואר ראשון -
    עושה רושם שאתה במקום הנכון.
    (-B

    מקווה שעזרתי.

    רן לירון.

  49. 29/11/2009 בשעה 23:31 רן

    תודה על תגובתך -
    מסכים עם הדברים שכתבת -
    אני מחפש דרכים להתקדם בתחום בחקירה ולימוד עצמי, הפרספקטיבה שאני מתכוון אלייה היא בחינת הכלים הטכנים בהם משתמש מעצב ממשק.
    האנלוגיה שלך לציור מענינת וחשוב לזכור שכל הציירים הגדולים כולל כאלה שציירו אבסטרקט שלטו תחילה ברישום בעיפרון… אני תוהה לגבי הכלים הבסיסיים שעלי לרכוש בהם שליטה.

  50. 29/11/2009 בשעה 23:35 אמיר דותן

    היי רן. כתבתי כמה פוסטים בעבר על חלק מהכלים בהם משתמש מעצב-מאפיין ממשקים:

    http://www.amirdotan.com/blog/?p=962
    http://www.amirdotan.com/blog/?p=982
    http://www.amirdotan.com/blog/?p=158

    ישנן תוכנות ייעודיות כמו Axure ו-iPlotz לאיפיון מסכים אך ניתן כמובן להשתמש גם בתוכנות "רגילות" כמו פלאש ופאוורפוינט. שאלה של מהירות עבודה, עקומת למידה, איכות התוצר, מידת האינטראקציה וכו'.

    ליאור יאיר מנטקרפט פרסם לא מזמן פוסט שתיאר כלי איפיון שונים – http://www.netcraft.co.il/blog/?p=1599

  51. 30/11/2009 בשעה 6:45 רן

    אלפי תודות

  52. 30/11/2009 בשעה 7:03 רן לירון

    הי רן.

    מכיוון שנושא עיצוב הממשק מורכב מקשת רחבה של עיסוק -
    אפיון, עיצוב ומימוש – הייתי ממליץ לרכוש שליטה טובה
    באחד או יותר מכלי האפיון שציין אמיר, ב- Word (כן, MS Word הישן והטוב. לא לזלזל. 8-) ), ובכלים המרכזיים שבחבילת Adobe creative suite –
    http://www.adobe.com/products/creativesuite/mastercollection/

    בהצלחה!
    רן.

  53. 07/05/2012 בשעה 13:10 ruby

    היי אמיר.
    אני סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה בחודשים האחרונים ואני סופר מעוניין להמשיך לתחום ממשקי האדם מחשב. עברתי על התוכנית שלכם בלונדון והייתי קופץ עלייה בין רגע ומסמן וי על כל מה שרק צריך כדי להתקבל. אך נראה שהתוכנית אינה מיועדת לסטודנטים עם רקע בפסיכולוגיה. ידוע לך האם זהו מכשול בל יעבור? האם יש עוד דרכים להשתחל אל התוכנית המעניינת שלכם?

    רובי

  54. 07/05/2012 בשעה 13:15 אמיר דותן

    היי רובי,

    התוכנית פתוחה לכל בוגר תואר ראשון ומגיעים אנשים ממגוון רקעים מקצועיים ואקדמיים. רקע בפסיכולוגיה (גם אם לא קוגנטיבית) הוא בהחלט רלוונטי ואין שום צורך לנסות להשתחל. אשמח לעזור ולהשיב על שאלות נוספות. אני עדיין בקשר עם הסגל במחלקה. שלח לי מייל ונמשיך משם.

    אמיר

טראקבק לפוסט זה | RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה