RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

הקאמבק של שורת הפקודה?

כולם תמיד תוהים "מה יהיה הממשק של מחר?" ואיזה קונספט מדהים ישחרר אותנו מכבלי ה-GUI המסורתי של שנות השישים שאינו מצליח לספק את הצרכים שלנו במציאות בה אנו ניגשים להרים של מידע מגוון. השאלה עדיין פתוחה אך נראה שלאט לאט אנו מגלים שכתיבת פקודות קצרות היא לא דבר נורא כל כך ושבין ממשק יותר מידי גרפי של אייקונים וממשק שחור של Command prompt ישנו פוטנציאל לשילוב מנצח שישלב את היתרונות של שתי הגישות. זה כבר כאן ורובנו נחשפים ליותר ויותר "פקודות גוגל" אותן אנו כותבים על בסיס קבוע. האם זה העתיד?

צילום מסך של קומנד ליין
אינטראקציית אדם-מחשב על ידי פקודות כתובות

לפני מספר חודשים קראתי מאמר מרתק שכתב דונלד נורמן בו הוא מתאר כיצד ממשקים כמו גוגל מיישמים כתיבת פקודות כמו בימים החשוכים של דוס כאשר כל מה שניצב מול המשתמש היה מסך שחור עם קו תחתון מרצד כאילו אומר "נו נו כבר. תכתוב משהו. אני מחכה". הממשקים הללו היו מאוד מפחידים עבור כל מי שלא סיים תואר במדעי המחשב והצריכו שינון פקודות ולא מעט סבלנות. זאת היתה אחת הסיבות העיקריות שהממשק הגרפי הומצא ככיסוי מטפורי שיגן עלינו מפני הצורך לזכור פקודות ולהתמודד עם הקרביים הטכנולוגים של המחשב.

הממשק הגרפי שניטרל לגמרי את הצורך לכתוב פקודות נהיה מאוד פופלארי והוא עדיין הנפוץ ביותר. הוא הביא את המחשב לכל בית והפך אותו לכלי נח (יחסית) במקום תחנת עבודה של מתכנת יוניקס. במעבר לאייקונים ותפריטים היינו צריכים להקריב גמישות. כל מתכנת יודע שהיופי והחוכמה בתכנות זה לא לדעת את אוצר המילים אלא לדעת כיצד לשלב בין המילים בצורה יצירתית ומשמעותית. ברגע שעברנו לתפריטים כל האפשרויות נחקקו בסלע על היצרן, ולמעט כמה אפשרויות התאמה אישית שמגיעות עם כל תוכנה פלוס קיצורי דרך אין ממש אפשרות לשחק יותר מידי עם מה שהתוכנה מציעה ויכולה לעשות.

צילום מסך של אנזו של פעולת חישוב
Enso מאפשר לבצע חישוב בכל זמן נתון מכל יישום

מה שאנחנו רואים עכשיו עם גוגל ומוצרים כמו Enso, היא חזרה כמעט נוסטלגית לפקודות כתובות בגרסה מחודשת המשלבת בין שני העולמות. משתמשי גוגל מקצועיים יכולים לדקלם לכם שלל פקודות שאפשר לכתוב בשורת חיפוש. פקודות כמו define, intitle ו-site:www.amirdotan.com/blog usability כשאתם מחפשים משהו באתר ספציפי. דונלד נורמן מצביע על כך שבלי שנשים לב, הממשק הגוגלי הופך לסוג של Command prompt המאפשר פונקציונאליות שאינה באה לידי ביטוי בצורה הקלאסית של אייקונים, תפריטים וסימון קופסאות. אם גוגל היו מנסים להציג לנו את כל האפשרויות השונות כתפריט או קופסאות סימון הממשק היה נהיה עמוס וגרוטסקי בין לילה. הם היו מספיק חכמים לא לעשות את זה.

נוצר למעשה שילוב בין ממשק ויזואלי והיכולת לקצר תהליכים ולייעל את העבודה על ידי כתיבה במקום חיפוש אפשרויות בתפריטים וניווט לינארי. בפרזנטציה מרשימה בפני עובדים של גוגל, מסביר אחד האנשים שעומדים מאחורי הפיתוח של Enso את הרציונאל מאחורי המוצר המאפשר גישה אוניברסאלית לשירותים שונים מכל אפליקציה על ידי כתיבת פקודות קצרות. הרעיון הוא שבכל תוכנה בה אתם עובדים אתם יכולים על ידי לחיצה על קאפס להוציא לפועל פקודות ולטשטש את הגבולות בין יישומים. אני ממליץ לצפות לפחות בוידאו באתר החברה בשביל לקבל מושג במה מדובר אם אין לכם זמן וכח לצפות בפרזנטציה הבאה.

הפתרון אינו מושלם אך הוא בהחלט יכול לקצר תהליכים ולחסוך זמן. מדובר בחזרה למקורות וניצול הכח הרב הטמון בשפה. שפה יותר אינטואיטיבית והיא משהו שאנחנו מכירים מגיל צעיר. במקום לדלג בין חלונות וטאבים אפשר לנווט לאתר על ידי הקלדה מהירה של פקודות קצרות. כתיבת פקודות אינה מהווה פתרון לכל מצב אפשרי אך היא בהחלט יכולה להיות מאוד שימושית.

שורת ה-URL בדפדפן היא דוגמא לממשק פקודות כתובות בו אנו עושים שימוש יום-יומי. אנו אומנם לא כותבים פקודות בצורה ישירה וגמישה אך האם הצירוף gmail.com בשביל לבדוק מייל אינו סוג של פקודה? באותה מידה ה"פקודה" nrg.co.il היא למעשה "קרא חדשות". כתובות אתרים שכבר מזמן לא משתלם לשמור במועדפים הפכו לפקודות. פקודות דפדפן שכל אחד סיגל לעצמו. השימוש באינטרנט הרגיל אותנו להקליד בשביל להוציא לפועל פקודות. זה הרבה פחות מאיים ממסך שחור והרבה יותר מהיר מחיפוש בתפריטים.

צילום מסך של אנזו של פעולת איות
Enso מאפשר לבדוק איות של מילה מכל יישום

אני אעשה עוול ל-Enso אם אתאר אותו כקיצור דרך לפקודות על ידי הקלדה. הרעיון של גישה אוניברסאלית הוא הרבה יותר נרחב וכולל שילוב של שירותים ברמת המשתמש כפי שאנו רואים כיום ברמת המפתח. לדוגמא, משתמש השולח אימייל וכולל בתוכו כתובת פיזית יכול בפקודה אחת לכלול במייל אפליקציית מפה לצורך המחשה במקום לשתול תמונה סטטית אותה הוא צריך לחפש או להשיג על ידי צילום מסך. נוצרת גמישות ואפשרות לשלב יישומים ששמורה כיום למתכנתים. הרעיון הוא להוריד אותה אל העם והדוגמאות הניתנות מעוררות מחשבה.

גוגל הראו לנו שהפתרון לאירגון מידע אינו מערכת פולדרים סופר-מתוחכמת או תצוגה תלת-מימדית סטייל MIT, אלא פשוט חיפוש איכותי ואינואיטיבי. בימים שקונספט של חיפוש מידע היה מוגבל לכלב של מייקרוסופט שמחכה עשר דקות בשביל לא למצוא כלום, זה היה בלתי נתפס. כיום, עם מוצרים כמו Google Desktop ו-Spotlight אנו מבינים שהחשיבה על היררכיות של פולדרים לא נחוצה עוד. אנו לא מחפשים באינטרנט על ידי נבירה אין סופית בתיקיות, למה שנעשה את זה על המחשב שלנו? הכתיבה היא הרבה יותר אינטואיטיבית והתהליך הרבה יותר מהיר.

צילום מסך של שימוש בפקודת המרה בגוגל
גוגל כבר עכשיו הוא סוג של ממשק פקודות כתובות

בסופו של דבר הרעיון שבא לידי ביטוי במוצרים כמו גוגל ואנזו הוא לא לחזור למסכים שחורים בהם הכל מוקלד וגם לא להשאר בבועה של הממשק הגרפי שברגע שמוסיפים לתוכנה פונקציונאליות היא מתנפחת והופכת למסורבלת. הכיוון הוא לשלב. גישה לפקודות של תוכנות ויזואליות כמו וורד, פוטושופ והדפדפן על ידי כתיבת צירופי מילים. תחשבו שהקלות והגמישות שיש לכם כיום עם גוגל כאשר אתם כותבים interaction filetype:pdf (רק תוצאות חיפוש בפורט PDF) תוכלו ליישם ברמת המחשב כולו בין יישומים. זהו בהחלט כיוון מעניין.

22 תגובות על “הקאמבק של שורת הפקודה?”

  1. 21/05/2007 בשעה 14:47 Yellow

    מעניין מאד

    בסקנד לייף כתיבת פקודה עם פרמטרים הוא דבר שבשיגרה כדי לתפעל אובייקטים שונים, אני בשלבי פיתוח אחרונים של מוצר לפלטפורמה הזאת ובדיוק נתקלתי בהתלבטות הזאת. אולי פתרת לי אותה

  2. 21/05/2007 בשעה 15:11 אמיר דותן

    אשמח לשמוע על דוגמאות ולראות כמה צילומי מסך מסקנד לייף גיא אם זה לא קשה מידי. מאוד מעניין לראות כיצד שורת פקודה המיושמת בצורה חכמה יכולה להקל על הממשק מבחינה ויזואלית ולעודד אינטראקציה יותר אינטואיטיבית.

  3. 21/05/2007 בשעה 21:18 מוטי

    ראשית כל, אני חייב לשאול על המשפט "GUI המסורתי של שנות השישים"?
    עם כל הכבוד לנקודה שאתה מנסה להעלות, אני לא ממש מצליח לרדת לסף דעתך.
    איזה ממשק משתמש גרפי היה בשנות השישים?
    גם אם היה כזה, אני בספק אם היה בשימוש נפוץ גם בין אלו שעבדו עם מחשב בשנים האלה.
    חוצמזה, אם תשתמש בלינוקס, תגלה מערכת הפעלה שכוללת גם ממשק משתמש, למעשה, יש מספק וריאציות שונות ומשונות (Gnome, KDE, Xfce, Beryl, Blackbox ועוד אין ספור אחרות) ועדיין, אם תשאל כל משתמש מיומן מספיק, הוא יגיד לך שהכוח האמיתי הוא שורת הפקודה וזה כאמור במערכת הפעלה מודרנית.
    מה שמיקרוסופט מציעים זו גרסא מסורסת של העניין, למרות שהבנתי שבויסטה יש כבר גרסא קצת יותר יעילה ממה שאני זוכר.

  4. 21/05/2007 בשעה 22:34 אמיר דותן

    היי מוטי,

    העקרונות של הממשק הגרפי כפי שאנו מכירים אותו כיום (מטפורת הדסקטופ) פותחו בשנות השישים וזכו ליישומים משולבים ויותר רציניים בשנות השבעים. אם מסתכלים על הממשק הזה משנות השבעים http://tinyurl.com/24g2y9 אפשר בקלות לראות שחוץ מקוסמטיקה של צבעים ועוד כמה פיצ'רים הקונספט נשאר כשהיה אז. אין ספק שהממשק אז היה נחלתם של כמה מדענים אך זאת לא הנקודה. הנקודה היא שמאז התפיסה לא השתנתה. אנו עדיין משתמשים בחלונות, אייקונים ופולדרים שהיו הרבה יותר רלוונטים בתקופה בה המחשבים הכילו הרבה פחות ממה שהם מכילים היום.

    אני בהחלט מסכים שיש בשורת הפקודה הרבה כח ואפשרויות מניפולציה שקשה לשכפל בתפריטים ואייקונים. היופי בשורת פקודה היא היכולת לשלב בין פקודות ותפריט ממשק הוא קבוע ולא יכול להכיל את כל השילובים האפשריים. מהסיבה הזאת אנו רואים ממשקים כמו גוגל שמיישמים את התפיסה הזאת ומוצרים כמו אנזו שמנסים להכיל את אותה תפיסה על כל מערכת ההפעלה. גוגל ומוצרים אחרים מראים לנו שלכתוב פקודות זה לא טאבו שצריך להתרחק ממנו כמו מאש, ושבהחלט יש לו מקום בממשקים. אני לא רוצה לדמיין איך גוגל היה נראה אם כל האופרטורים האפשריים היו מופיעים כתפריטים נפתחים או כפתורי סימון.

  5. 21/05/2007 בשעה 22:43 אייל

    דוגמא מעניינת היא פלאג אין של
    vim (מעבד תמלילים יוניקסי שתפיסתו – "מה זה עכבר?") בסביבת מוצרי מיקרוסופט שתפיסתם גרפית.
    http://www.viemu.com/

  6. 21/05/2007 בשעה 23:26 אמיר דותן

    היי אייל,

    תודה על הלינק. האם הרעיון הוא שאתה כותב קוד ואז מריץ אותו על תוכנות שונות? נראה שהאתר מיועד כבר למי שמכיר את הפלאג-אין פחות או יותר. כפי שגם נאמר בהרצאה, ישנם לא מעט יישומים דומים בשוק כיום. הטריק הוא לבוא עם אחד שכמה שפחות מאיים ולא מרגיש כל כך כמו תכנות לאנשים.

  7. 21/05/2007 בשעה 23:42 מוטי

    נראה לי שמה שהתוסף עושה הוא לאפשר להשתמש באותם מקשים שמשתמש Vi רגיל אליהם, רק בסביבת visual studio.
    נניח, ללחוץ על w: כדי לשמור מסמך במקום על ctrl-s

  8. 22/05/2007 בשעה 0:01 אמיר דותן

    אחד היתרונות של אנזו על פי ההרצאה היא העובדה שהשפה בה המשתמש כותב היא שפה טבעית, או יותר טבעית מכל מיני קיצורים שקיימים לפעמים בסביבות שורת פקודה. הם שמים דגש על ההקשר הסמנטי של הפקודות והעובדה שלא צריך לשנן מילים חדשות כי אוצר המילים כבר קיים אצלנו. w זה אומנם קיצור, אבל זה קיצור שצריך לזכור בעוד המילה open היא משהו שאנחנו מקשרים בצורה הרבה יותר אסוציאטיבית עם מסמך או יישום. עדיין קיים סינטקס אך הוא פועל עם מנגנון השלמה כמו שאנו מכירים מההיסטורי של הדפדפן או Google suggest. זה גם עוזר לחזור שינון מדוייק כאשר זוכרים רק את ההתחלה של הביטוי.

  9. 22/05/2007 בשעה 9:24 רועי

    לעניות דעתי הכח האמיתי בממשק פקודה (לפחות במערכות ההפעלה בימינו) היא היכולת להגדיר פקודה למחשב בניסוח אחד וקבוע, שבמסגרת הסביבה הגרפית יכולה להיות פחות נגישה (תת-תפריט של תת-תפריט של כרטיסיה..) ובנוסף המעטפת הגרפית עצמה יכולה להשתנות (למשל הפצות לינוקס שונות) אך הפקודה הטקסטואלית נשארת אותה פקודה. אם לוקחים בחשבון את העובדה שניתן להתייחס לפקודות טקסטואליות גם בסקריפטים (תסריטים?!) מובנים מראש, אני בדעה שממשק פקודה (לפחות במערכות הפעלה) הוא כלי אדמיניסטרטיבי במהותו שכוחו גדול משמעותית מכוחו של הממשק הגרפי בהקשר הספציפי הזה.

  10. 22/05/2007 בשעה 9:32 אמיר דותן

    היי רועי,

    אני מסכים. אם יצא לך להציץ בסרטון באתר של http://www.humanized.com ראית שהם מנסים ליישם את אותה לוגיקה רק ברמת המשתמש ככלי יום-יומי שמשתמשים בו לכל צרכי החיפוש, ניווט וכמה סוגים של מניפולציית מידע ושתילת שירותים בין יישומים. המשתמש גם יכול להגדיר פקודות חדשות.

  11. 22/05/2007 בשעה 13:09 רועי

    וואלה, אכן מוצר שימושי. אם שמעתי נכון את המפתח (בעל פאות הלחיים האימתניות משהו) פקודות חדשות של המשתמש הן בגדר פיצ'ר עתידי (ויהיו כרוכות בתכנות פייתון), אבל המוצר אכן מבטיח – הוא נע בין שורת פקודה ידידותית למשתמש (ויש שיאמרו אוקסימורון אבל לטעמי זהו רק פיצ'ר חביב ולא חדשני במיוחד) ועד הבנה ושימוש בתוכן של אפליקציות שונות (וכאן הייחודיות שלו).

  12. 22/05/2007 בשעה 14:12 יהודה

    ובהקשר הזה יש גם את Quicksilver, שעושה דברים נחמדים.

  13. 23/05/2007 בשעה 4:30 אמיר דותן

    על סילברלייט רק שמעתי אך עוד לא יצא לי לנסות. בהקשר של שורת ה-URL בדפדפן שהופכת לסוג של קומנד ליין נתקלתי בהסבר הזה http://tinyurl.com/2vlzce שמראה איך אפשר ליצור קיצורי דרך לאתרים על ידי ביקמורק. ניסיתי ולא ממש עבד אבל הרעיון מצא חן בעיניי.

  14. 23/05/2007 בשעה 9:02 מוטי

    עוד שני לינקים שמתייחסים לשורות הראשונות של הפוסט על הממשק של מחר.
    הראשון הוא לצילמי מסך של הפצת לינוקס בשם Symphony os ששמה דגש על פיתוח ממשק משתמש ששונה ממה שאנחנו רגילים אליו, כאן.
    מדובר בפצה פעילה שניתן להוריד ולהתקין.
    ישנו פרויקט נוסף שכל מטרתו היא גם כן, פיתוח ממש משתמש שונה, ונקרא Gnu/halo, אבל למרבה הצער והסקרנות, הוא מפותח כבר תקופה ארוכה ולא נראה שתשוחרר גרסא לציבור בקרוב.
    אפשר להתרשם מכמה תמונות כאן.

  15. 23/05/2007 בשעה 11:29 אמיר דותן

    תודה על הלינקים מוטי. בהחלט מעניין וכבר מתווסף לשיעור שאני מלמד על התפתחות ממשקים לאורך השנים ואלטרנטיבות לממשק הדסקטופ הקלאסי. יש לא מעט רעיונות ושילובים מעניינים של רעיונות קיימים. השאלה היא מה באמת יצליח לתפוס בצורה רחבה ויהפוך לסטנדרט. זה כמובן לא יקרה בין לילה. אני מאמין שעם פיצ'רים איכותיים כמו ספוטלייט במק לדוגמא אנשים יתרגלו יותר ויותר לרעיון של שורת קוד בשביל לנווט במחשב שלהם באותו אופן בו אנו מנווטים באינטרנט עם "שורת הקוד" של גוגל. המרחק משם לשורת קוד שגם תוכל לבצע פעולות על מסמכים קצר מאוד לדעתי ויכול להיות שכבר קיימות כאלה. כרגע ספוטלייט ממוקם בפינה הימנית העליונה של המסך, אך אני לא רואה סיבה מדוע הוא לא יהיה במרכז הדסקטופ במן מבנה גוגלי. יכול להיות שזה כבר מיושם עם גוגל דסקטופ. עוד לא יצא לי לנסות.

  16. 24/05/2007 בשעה 0:14 אריק טופז

    אני לא משתמש בתפריט התחל מאז שיש לי את launchy
    http://www.launchy.net/

    כשצריך משהו, ALT+SPACE מעלה את לאנצ'י למסך, אני מתחיל לכתוב
    והיא משלימה אוטומטית למה שאני משתמש בו הכי הרבה
    בשביל להפעיל את המסנג'ר, אני כותב רק M ואנטר , וזה הכל..

  17. 24/05/2007 בשעה 10:16 אמיר דותן

    אהלן אהלן אריק. טוב לראות אותך פה.

    לונצ'י אכן נראה מה שאנחנו מדברים עליו ולפי התיאור שלך אני יכול לנחש שהוא די שמיש ושימושי. חבל שאין גרסה למק אחרת הייתי מנסה בעצמי :-) ובכל זאת, האם נתקלת באיזשהם קשיים ומגבלות תוך כדי העבודה איתו? באנזו ישנה אפשרות לעשות מניפולציות למידע כמו סיבוב תמונות, בדיקת איות וכו', האם פי'צרים דומים קיימים אף הם באיזשהו צורה? אשמח לשמוע. תודה.

  18. 24/05/2007 בשעה 12:40 אריק טופז

    היי אמיר,
    האמת היא שלאנצ'י כשמה כן היא – משמשת ל"שיגור" אפליקציות בעזרת שורת פקודה חכמה
    מעין תחליף לתפריט התחל, שבימינו הופך לעמוס יותר ויותר.
    עם לאנצ'י אתה כותב מילה או חלק ממנה, והיא מציעה לך את כל האפשרויות הרלוונטיות
    כשעם הזמן היא לומדת אותך, ותציע לך אפליקציה שהיא חושבת שאתה מתכוון אליה,
    בצורה מהירה הרבה יותר.

    אני מצרף קישור ל screenshot בזמן פעולה :
    http://img.photobucket.com/albums/v156/kidney_stone/launchy.jpg

    מעבר לשיגור אפליקציות היא לא עושה הרבה, היא לא כמו אנזו
    מה שכן, אפשר להשתמש בה כדי לאנדקס תיקיות שהן לא רק תפריט התחל
    אלא למשל אוסף השירים שלך
    ואז אם רק תכתוב בה p היא תתחיל להציע לך שירים של פינק פלוייד להפעלה מיידית.

    שווה לבדוק גם תוכנה בשם SlickRun
    http://www.bayden.com/SlickRun/

    שגם נותנת שורת פקודה קטנה (באמת שורה אחת לצורך העניין)
    עם המון אפשרויות, בין היתר לתכנת אותה לבד, להריץ בה סקריפטים
    להסוות אותה כשעון כל עוד אתה לא מקליד בה, ועוד ועד
    אני מחפש משהו שהוא שילוב שלה, עם ה GUI של לאנצ'י וטרם מצאתי..

  19. 24/05/2007 בשעה 12:44 אמיר דותן

    תודה על צילום המסך והלינק. חלק מהתגובות פה בהחלט מאירות עיניים. שאלת השאלות היתה ונשארה מתי הגישה הזאת (אם בכלל) תהפוך למיינסטרים בדסקטופ באותה מידה שנראה שהיא כבשה את האינטרנט. כל הדוגמאות לדעתי שאנשים סיפקו פה הו עדיין מאוד נישתיות ומי שמשתמש בהן הם משתמשים מומחים כמוך. הייתי באמת סקרן לראות איך ההורים שלי למשל מסתדרים עם זה. אולי אני אתקין להם על המחשב בביקור הבא בארץ :-)

  20. 24/05/2007 בשעה 14:00 אריק טופז

    אמיר, לדעתי יש כאן יותר מדי התמקדות ב"למצוא את ממשק המשתמש הבא"
    בלי מחשבה בעצם, שלא יהיה כזה דבר
    עולם המחשבים הוא כבר לא מה שהיה בשנות ה-60
    והיום לכל אחד כמעט יש מחשב ביתי, שלא לדבר על בתי ספר ואוניברסיטאות וכו'
    ממשקים הם עניין של העדפה אישית
    תמיד יהיו אלה שלא יוכלו לעבוד ללא ממשק גרפי, ש CLI יפחיד אותם לעמקי נשמתם
    תמיד יהיה אלה שיעבדו ב VIM כמו מטורפים,
    למרות שאקליפס תתן להם אחלה אלטרנטיבה גרפית.

    בסופו של דבר, לא יהיה ממשק שליט לדעתי
    יהיו המון ממשקים (ובעתיד הרחוק גם שליטה קולית, ואפילו מחשבתית)
    ולכל אחד תהיה ההעדפה שלו.

  21. 24/05/2007 בשעה 14:09 אמיר דותן

    אתה מתייחס לנקודה נכונה ומאוד מהותית. גמישות ממשקית היא תנאי לנגישות ושמישות גבוהה כך שכל אחד עובד בצורה אופטימאלית עם מה שעובד הכי טוב בשבילו. אני לא חושב שמדובר כאן באיזשהו ממשק על שיהווה תחליף ומדובר בעוד אופציה שלדעתי יכולה להוות פתרון נח במיוחד עבור משתמשים עם צרכים מיוחדים. אני יכול לראות מישהו עם תנועה מוגבלת מתחיל להקליד כמה אותיות בלונצ'י או אנזו במקום להקליק בסבך של פולדרים. בסופו של דבר, אם הפתרון הוא טוב ומקצר תהליכים הוא עובד בשביל כולם. זה לא אומר כמובן שהעכבר הוא פאסה והוא כלי אינפוט מצוין במקרים רבים.

    דווקא בגלל שעולם המחשבים הוא לא מה שהיה בשנות השישים ואנו עובדים מול כמויות עצומות של מידע מגוון, יש מקום לראות כיצד גישות חדשות ויותר יעילות נהיות פופלאריות. כפי שכתבתי, הפתרונות שאנו מדברים עליהם כאן עובדים לצד הממשק הגרפי ולא מדובר בחזרה למסכים שחורים. הבעיה של הפולדרים היתה תמיד שהגישה הזאת מסתרבלת כשמדובר במידע רב. הכל עדיין יהיה מאוד גרפי אבל ברגע שנתחיל להסתכל על המחשב כעל האינטרנט הפרטי שלנו בו לספריות אין משמעות וכל מסמך הוא סוג של אתר זה מה שיעשה את ההבדל. גם הגבול בין און-ליין ואוף-ליין מטשטש ואני לא רואה סיבה (אם זה לא קיים כבר עכשיו) מדוע חיפוש בכלי דמוי ספוטלייט לא יחזיר תוצאות מהשרת שלי או חשבון הג'ימייל תוך ציון העובדה שמדובר במשהו שנמצא ברשת.

  22. 20/10/2008 בשעה 14:57 arrok

    inspection protected trusted. favourable delay understanding statistics Acquisto Viagra habitually then.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה