RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

מקלדת עם מקשי תצוגה – מתי חלק נהיה חלקלק?

מקלדת עם מקשי תצוגה

התאמה אישית היא עיקרון חשוב ביצירת חווית שימוש נחה היות ולאנשים שונים יש העדפות והרגלים שונים. מקלדת עם מקשי מסך הניתנים להגדרה על ידי המשתמש היא מוצר מעניין שמאפשר להתאים את חומרה כמו שאנו רגילים להתאים חומרה על בסיס יומי בכדי שזאת תתאים יותר טוב "לצורת כף היד שלנו". לא מדובר במוצר חדש אך הרעיון ראוי בדיקה, בייחוד לנוכח השאלה המתבקשת: "אם כבר מסכים קטנים אז מדוע לא מסך שלם? מדוע להגביל את עצמנו למספר כפתורים, מיקום צורה וגודל פיזי?"

המקלדת המדוברת היא המקלדת הזאת בשם Optimus Maximus. לרגע חשבתי שהיא נקראה על שם הדמות שראסל קרואו מגלם בסרט גלדיאטור. בעזרת טכנולוגיית Organic Light Emitting Diodes או OLED, כל מקש הוא מסך קטן שניתן לשנות את התצוגה והשימוש שלו דרך לוח בקרה. גמישות ממשק היא דבר מאוד חשוב מכיוון שלאורך זמן אנשים מפתחים העדפות ועובדים טוב יותר כאשר סביבת העבודה שלהם מותאמת להעדפות הללו וצרכים אחרים.

ברמת התוכנה אנו עושים התאמות כל הזמן. אנו משנים את גודל הפונטים באתרים בשביל לא לאמץ את העיניים ויוצרים קיצורי מקלדת בכדי לייעל תהליכים. קביעת תמונת דסקטופ מאפשרת לנו להתאים את הממשק מבחינה ויזואלית ואפשרות ה-Preferences היא חלק אינטגראלי ומאוד שימושי מכל תוכנה כיום. ברמת החומרה אנו כמובן יכולים לשלוט על המסך (רזולוציה, בהירות, צבעוניות), העכבר (מהירות, לחצנים) והמקלדת (מהירות תגובה). היתרונות מבחינת שמישות ונגישות מאוד ברורים לעין. המקלדת הגלדיאטורית שעומדת על הפרק כיום לוקחת את התאמת החומרה צעד אחד קדימה.

הרעיון מאוד פשוט ומקלדות ייעודיות לתוכנות שונות אף הן אינן דבר חדש. יהיה מי שימצא לזה שימוש יותר מאחרים ומי שגם עוד מאה שנה יעדיף כנראה מקלדת רגילה. יתרון יותר משמעותי מיצירת מקש ייעודי לפיירפוקס או ג'ימייל לדעתי טמון באפשרות להנגיש את המקלדת עבור אנשים עם קשיי ראייה לדוגמא הנזקקים למקלדת עם כיתוב גדול יותר והבדלי צבע חדים יותר. מקלדות לילדים נוטות להיות יותר צבעוניות וזהו גם משהו שאפשר בקלות להגדיר עם מקשי תצוגה. ברמה גלובאלית יותר יהיו אנשים שירצו לשנות את השפה של המקלדת בהתאם לשפה בה הם כותבים. דמיינו כיצד המחשב משנה את התצוגה מאנגלית לעברית כשאתם משנים את הגדרות השפה בשביל לכתוב שניה תגובה בבלוג של מישהו תוך כדי שאתם כותבים מסמך באנגלית בוורד.

מקלדת עם מקשים צהובים וכיתוב גדול
מקלדת מיוחדת עבור אנשים עם קשיי ראייה

נקודה אחרת מעניינת שהייתי רוצה להתייחס אליה היא האם הצעד המשמעותי הבא יהיה מקלדת שהיא למעשה מסך תצוגה אחד גדול. מדוע להגביל את עצמנו לאובייקט פיזי שלא ניתן לשינוי? מדוע לא ליצור מקלדת כל כך גמישה שאפילו מספר הכפתורים והגודל שלהם ניתן להתאמה על סמך ההקשר בו אנו פועלים? זה כבר קיים מספר שנים במוצרים כמו טלפונים סלולארים, מכשירי PDA, כספומטים ועוד רבים אחרים. ישנן גם מקלדות מוקרנות שפותחו בכדי להתממשק עם מכשירים קטנים. האם זה העתיד?

מקלדת מבוססת אינפרה-אדום
מקלדת מוקרנת

היתרונות ברורים אך לדעתי אסור לזלזל ביתרונות של מקלדת פיזית עם מקשי פלסטיק לחיצים. הם מאפשרים חיווי פיזי חיוני שביחד עם צליל ההקלדה מיידעים אותנו כל הזמן שהמקש אכן נלחץ. ללא האינדיקציה הזאת הפעולה תהיה הרבה יותר מתוחה בגלל אי הוודאות שתמיד תרחף באוויר. התשובה האוטומטית היא שמקלדות מסך מגע יפלטו חיווי קולי שיכול אפילו להיות צליל הקלדה מוכר ואהוב. זהו אומנם פתרון אוטומטי מתבקש אך החיווי הפיזי עדיין יהיה בעייתי, בייחוד למי שכבר התרגל למקלדת פלסטיק וימצא את עצמו מקליד על משטח חלק. זאת חוויה שונה לגמרי עם ערך רגשי שאסור לזלזל בו.

לפעמים שקט הוא דממה ומשהו חלק הוא בעצם חלקלק. חוש המישוש הוא חוש מרכזי שבא במיוחד לידי ביטוי ברגישות קצות האצבעות. חפץ שהוא סטרילי מידי ואי אפשר ממש להרגיש אותו יכול בקלות להפוך לאובייקט קר ולא נעים במיוחד. זאת אחת הסיבות מדוע אנשים מעדיפים תקליטים ודיסקים על פני קבצי MP3 וספרים על פני קבצי PDF. גם אם מקלדת מסך מגע תאפשר גמישות של מאה אחוז היא עלולה להיות פחות נחה מבחינת התחושה שלנו בזמן השימוש בה, והתגובה הרגשית הזאת היא קריטית.

בספר Emotional Design שאני נוטה לצטט, דונלד נורמן מתאר כיצד אחד הפי'צרים האהובים ביותר במכונית המיני קופר הם הסוויטשים שמשמיעים "קליק!" ממכר ברגע שמעלים ומורידים אותם. הנהג פתאום מרגיש כאילו הוא בתוך אפולו 13 בדרך לירח. יכול מאוד להיות שמסך מגע היה הרבה יותר פונקציונאלי וגמיש אך האם הוא היה נאהב ומעורר תגובה רגשית כה חזקה? אני בספק.

לוח המכוונים עם הסוויטשים במיני קופר
קליק!

האייפוד הוא דוגמא מצויינת לממשק שמושתת על חוש המישוש ועדינות מגע. למרות שתוך כדי התנועות הסביביות אין חיווי כמו תנועה נגדית-קפיצית, ישנו חיכוך מורגש בין קצה האצבע והמשטח העגול. הכפתורים מתחת למשטח מציעים חיווי מאוד ברור על ידי כך שהם לחיצים ומרגישים אותם נלחצים. לתת מכה עדינה במקום ללחוץ היה יכול לעבוד מבחינה טכנית אך הפעולה היתה דורשת יותר תשומת לב ולא היינו יכולים להרגיש שהיא נקלטה על ידי המכשיר.

חשוב שנזכור שאנשים אוהבים להרגיש דברים בידיים וסביבה נטולת בליטות, חספוסים וחיכוכים יכולה להיות לא נוחה. צריך למצוא את האיזון בין גמישות והתאמה אישית בלי להתפשר יותר מידי על החוויה הרגשית שמושפעת מגורמים אחרים. אני חושב שמקלדת ה-Optimus Maximus היא צעד חשוב בהתאמת חומרה המציעה פשרה סבירה בין חפץ פיזי לתצוגה גמישה.

4 תגובות על “מקלדת עם מקשי תצוגה – מתי חלק נהיה חלקלק?”

  1. 27/06/2007 בשעה 22:44 יניב

    אמיר

    לדעתי כתבה בנושא זה ללא התייחסות לטכנולוגיות העולות בנושא מולטי-טאצ' כגון iphone ו-microsoft surface היא לוקה בחסר.

    לתשומת לבך.

    יניב

  2. 27/06/2007 בשעה 22:48 אמיר דותן

    היי יניב,

    אני מקבל את ההערה שלך. אני מתייחס למולטי-טץ' בתדירות בפוסטים אחרים ומעדיף היכן שאני יכול להמנע מחזרות ולראות את הכתיבה כתהליך המשכי כחלק מהקשר רחב יותר. מהבחינה הזאת הפוסט הספציפי הזה מתקשר לאלה שבאו לפניו ואחריו. עם זאת, אני מקבל שהיה מקום לכלול התייחסות ולו במשפט אחד או קישור לפוסטים שכתבתי בנושא. תודה.

  3. 28/02/2008 בשעה 12:00 נגה

    רציתי לדעת כמה עולה היום מקלדת מוקרנת
    ואיפה אפשר להשיג כזו
    תודה נגה

  4. 28/02/2008 בשעה 12:03 אמיר דותן

    מצטער, אך אין לי שמץ של מושג. אני בטוח שדוד גוגל יוכל לספק מספר תשובות אפשריות.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה