RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,976 תגובות עד כה מאז 2005

עיצוב רגשי – ספר מאת דונלד נורמן

כריכת הספר עיצוב רגשי

אחרי שנים של התעסקות בפסיכולוגיה קוגנטיבית וגישה מדעית קרירה לאינטראקציית אדם-מחשב נפל לדונלד נורמן האסימון לגבי החשיבות הרבה של רגשות בכל הקשור לחווית שימוש. המסקנה פשוטה – משתמש החווה רגשות חיוביים יגלה יותר יצירתיות בהתמודדות עם בעיות ויאמין שמוצר אטרקטיבי הוא מוצר טוב יותר. זה אולי לא נשמע הגיוני אבל ממתי יש קשר בין רגשות להגיון? זאת בדיוק הנקודה.

בשנת 2004 פרסם נורמן את הספר המצוין Emotional Design שהיה המשך מתבקש ומבורך לספרו המפורסם The Design of Everyday Things (הספר The Design of Future Things אמור לראות אור בסוף השנה). שניהם לדעתי צריכים להיות קריאת חובה בכל קורס עיצוב בדגש על עיצוב תעשייתי ועיצוב אינטראקטיבי. נורמן מדבר על עיצוב כגישה בגובה העיניים ובצורה מרתקת תוך מתן שלל דוגמאות והסברים מחיי היום-יום. הוא מוריד תאוריות גבוהות לכדי פרקטיקה ומדבר על עיצוב מוצרים מזויות שונות תוך התייחסות לאתגרים הניצבים בפני מעצבים ואין ספור המכשולים, הבעיות והסיבות מדוע הרבה מאוד עיצובים לוקים בחסר.

בספר Emotional Design אנו מתוודעים בצורה שיטתית לאותו מושג חמקמק ואמורפי שנקרא "רגש" ולאופן בו הוא משחק תפקיד מרכזי כל פעם שאנו נתקלים בעיצוב כלשהו (מכונית, אתר אינטרנט, חולצה וכו'). במשך שנים, חוקרי אינטראקציית אדם-מחשב רבים התמקדו בזמני ביצוע פעולות, ציפיות משתמשים, צרכים, זמן למידה, מודלים מנטאלים והיבטים שובים אחרים תוך התעלמות מרגשות כמרכיב מרכזי המשפיע על אופן ההתנהלות של בני אדם. כפי שנורמן מסביר, רגשות חיוביים כתוצאה מעיצוב מושך ופונקציונאלי המשדר מסר מסויים משפרים את חוויית השימוש. אנו משתמשים יותר טוב כשאנו מרגישים יותר טוב.

"מדוע אנו אוהבים (ושונאים) חפצים יומיומיים?" היא כותרת המשנה של הספר והשאלה הזאת מהדהדת לאורך 234 עמודים כאשר בסופם אנו נשארים עם ראייה שיטתית המאפשרת לנו דרך לנתח עיצובים בכדי להבין מדוע אנשים אוהבים או שונאים אותם. הספר נסוב סביב שלושה רבדים של עיצוב:
1. הרובד הויסראלי (Visceral level) - העדפות ואינסטינקטים ביולוגים שהתפתחו והשתרשו לאורך שנות האבולוציה כמנגנון הישרדות.
2. הרובד ההתנהגותי (Behavioral level) - האופן בו העיצוב פועל ומתפקד. שמישות ופונקציונאליות.
3. הרובד ההתרשמותי (Reflective level) – הדימוי של העיצוב והאופן בו הוא גורם לנו להרגיש לגבי עצמנו (סטטוס, הצהרה, אופנה)

שלושתם חשובים ורלוונטים באותה מידה ויכולים לבוא לידי ביטוי ברמות שונות. ישנם מוצרים שעובדים יותר ברמה הויסראלית והמראה המושך שלהם הוא נקודת המכירה המרכזית לעומת מוצרים פונקציונאלים ושמישים שפועלים יותר ברובד ההתנהגותי. ישנם עיצובים שנראים מכוערים, לא שמישים וחסרי תועלת ונחשבים לפריט אופנתי יקר ונחשק. שלושת הרבדים יכולים לבוא אחד על חשבון השני אך לאו דווקא. כל אחד בנפרד יכול לעורר תגובה רגשית חיובית או שלילית ושילוב נכון יכול להביא אנשים למצב של הקשרות רגשית עמוקה למוצר (ע"ע Apple, הארלי-דיוידסון, גוגל).

ניתן לנתח עיצוב שעובד או לא עובד על פי הקריטריון הויסראלי, ההתנהגותי וההתרשמותי. זהו לדעתי הנכס החשוב ביותר איתו יוצא הקורא בתום קריאת הספר. הרגשות שלנו נעים ומוכתבים על פי שלושת הצירים הללו וכאשר אנו מעצבים אנו צריכים להיות מודעים אליהם ולכוון את העיצוב בהתאם. ישנם עיצובים שמראש נועדו רק לשדר מסר מסויים ("אני מיוחד", "אני עשיר", "אני מבין עניין" וכו') וכאלה שכל תכליתם היא להראות יפים או חמודים. אחרים, כמו כלי עבודה למשל, אינם מתיימרים להיות אסתטים ובעלי ערך הצהרתי. הם עוצבו בשביל לאפשר עבודה נחה ויעילה. זה היה השיקול המרכזי ולפעמים היחיד מאחורי התכנון שלהם.

הרובד הויסראלי – "אני חושב שזה יפה"

ברמה הזאת אנו מתייחסים לעיצוב באופן שטחי ביותר על פי רושם ראשוני, כאשר התגובה שלנו היא אינסטנקטיבית ומוכתבת על ידי העדפות ביולוגיות שנולדנו איתן. אלה כוללות העדפת שילובים הרמונים של צלילים וצבעים, סימטריה, טעם מתוק, ריחות נעימים וצורות מעוגלות. נורמן קורא לזה תגובה ויסראלית, כאשר המילה ויסראלי מתייחסת לאיברים פנימיים בגוף האדם ותגובה אינסטנקטיבית-רגשית בכלל. מדובר בדיוק בתחושת בטן שאנו מרגישים והאימפקט הראשוני שנוצר. ההעדפות הללו קיימות ברמות שונות אצל אנשים כאשר לאורך החיים אנו לומדים לעקוף חלק מהן ומתגברים לדוגמא על רתיעה מטעמים מרים, מלוחים וחמוצים שהיתה קיימת מלידה בשביל למנוע מאכל ושתיה של חומרים מסוכנים כגון רעלים ואוכל מקולקל.

צילום של פלייסטיישן
צורות נעימות לעין ומראה חלק וסימטרי

המשיכה על בסיס ויסראלי היא מיידית ותוך שבריר שנייה אנו מסוגלים לשפוט האם משהו אטרקטיבי ומוצא חן בעינינו או לא, בין אם מדובר בעיצוב של ממשק או פרצוף של בן אדם. בעיצוב קוראים לזה אפקט ה-WOW ֹודברים יפים מעוררים התפעלות ובאותה מהירות שמישהו יפסוק "זה יפה" הוא יכול לפסוק "זה מכוער". אנו עושים את זה כל הזמן. יכול מאוד להיות שנתקשה לנמק את הקביעה הנחרצת אך זה לא משנה. התגובה כבר שם בבטן. עיצוב מוצר יכול להיות בעייתי כאשר הוא נשען יותר מידי על האימפקט הויסראלי אך לוקה בחסר בפן ההתנהגותי ולמרות שהוא מאוד מרשים ויזואלית הוא מאכזב ומערים קשיים כאשר באים להשתמש בו.

הרובד ההתנהגותי – "אני צריך כזה"

אחרי ההתלהבות או הסלידה הראשונית בא המגע והאינטראקציה. כאן אנו כבר נכנסים לתחום של שמישות, פונקציונאליות והמגע הפיזי שישפיעו בצורה לא פחות מכרעת על הרגש שלנו כלפי המוצר. ברמה הזאת אנו מתעניינים במה שהעיצוב עושה ומאפשר לנו לעשות והאופן בו העשייה הזאת מתבצעת. גם כאן מדובר בחוות דעת שנוצרת בפרק זמן קצר מאוד. בעוד הרתיעה או המשיכה הויסראלית נוצרת באופן מיידי, הרושם הפעם נבנה תוך פרק זמן ארוך יותר בעודנו ממששים ו"משחקים" עם העיצוב בשביל לבחון מה הוא עושה וכיצד אנו אמורים לתפעל אותו. קושי בתפעול ואי עמידה בציפיות של המשתמש יכולים בקלות לעורר תסכול, כעס, זעם ומצוקה. יכול מאוד להיות שמדובר במוצר שרק לפני שתי דקות התפעלנו מהצבעים המרהיבים, הצורות האלגנטיות והמגע הנעים שלו.

צילום של פטיש
עושה את העבודה כמו שצריך

הרובד ההתרשמותי – "אני רוצה כזה"

כאן ההתייחסות היא לדימוי של העיצוב והאופן בו הוא גורם לנו להרגיש ולראות את עצמנו. בהיבט הזה אנו מתייחסים לכח של מיתוג, סטטוס ואופנה. עיצוב, בלי קשר ליופי או השמישות שלו, יכול לעורר רגשות עזים של שייכות, נבדלות, יוקרה ואנינות טעם למשל. זאת הסיבה מדוע אנשים יעדיפו שעון יקר עם עיצוב לא שיגרתי על פני שעון Casio מפלסטיק שחור שמכיל יותר אפשרויות ואפשר לקנות בדוכן בשוק. העיצוב משדר מסר וברגע שאנו מודעים למסר הזה הוא נהיה נחשק. מעניין שהצורך הזה יכול לגרום לנו להתגבר על רתיעות ביולוגיות מובנות כמו פחד מגבהים, סלידה מטעם מר וצלילים דיסהרמונים.

צילום של שעון אופנתי ולא שיגרתי
השעון הזה אינו מראה את השעה בצורה ברורה אבל אומר הרבה על מי שעונד אותו

בעוד הרובד ההתנהגותי עובד על הצורך שלנו במוצר מסויים, הרובד ההתרשמותי פועל על הרצון שלנו באותו מוצר בגלל המשמעות שלו. זאת אחת הסיבה מדוע אנשים קונים אייפוד למרות שהשוק מוצף בנגנים לא פחות טובים ומוכנים להשקיע הרבה יותר כסף בחולצה עם שם של מעצב נחשב מאשר אחת נטולת שם שלא מעידה על טעם, מצב כלכלי וסטטוס חברתי. מדובר במשהו שאי אפשר להילחם בו, וגם מי שהולך בכוונה נגד הזרם וקונה מוצרים לא ממותגים לצורך העניין, עושה זאת כהצהרה והמוצרים משקפים את הגישה הזאת – "אני לא כמו כולם".

כל אחד מהרבדים הללו חשוב ואי אפשר לבטל אף אחד מהם ולהגיד שהוא פחות ראוי. כל אחד מהם משפיע על הרגש שלנו כלפי עיצוב לכאן או לכאן והם בהחלט יכולים לבוא אחד על חשבון השני. יכול להיות שזאת כוונת המעצב ואין בזה שום פסול. ישנם הרבה מאוד עיצובים שעושים את העבודה ואין להם שום ערך מוסף, באותה מידה שהרבה חפצים אופנתיים ואמנותיים הם רק ערך מוסף ושום דבר מעבר. אם איש עסקים שלובש חליפה יקרה מרגיש יותר בטוח בעצמו ושהוא יכול לכבוש את העולם העיצוב עובד ומשרת את המטרה שלו.

הבעיה נוצרת כאשר מעצב שם את הדגש בלי לשים לב אפילו על התגובה הויסראלית בשביל לסחוט WOW אך מזניח את הצד ההתנהגותי. במקרים רבים זאת הבעיה המהותית של מוצרים לא שמישים. הם מרשימים ברמה הויזואלית ונראים יפים ומושקעים אך זה הדבר היחיד שטוב בהם. כאשר באים להשתמש בהם מגלים שהם איטיים, מבלבלים, נתקעים ולא עושים את מה שאנחנו מצפים באופן בו אנו מצפים שהם יעבדו. מנגד, ישנם מוצרים שנראים טוב, עובדים טוב וגורמים לנו להרגיש טוב לגבי עצמנו. הנקודה שנורמן מדגיש היא שמוצר נאה ובעל משמעות יתן למשתמש תמריצים חיוביים ויקל עליו להתמודד או להתעלם מקשיי תפעול קלים. אם הוא עובד ברמה הויסראלית וההתרשמותית, אנו נהיה יותר סלחנים כלפיו ונגלה יותר תושיה וחשק להשקיע בו. זה כמובן לא אומר שאפשר אוטומטית לפצות על שמישות לקויה עם עיצוב מושך ומרשים.

3 תגובות על “עיצוב רגשי – ספר מאת דונלד נורמן”

  1. 09/06/2007 בשעה 19:58 מורד

    אמיר ! סיכום מתמצת וממוקד של הספר. תודה!
    רק תיקון קל – אם זכרוני איננו מטעה אותי כותרת הספר של דונלד נורמן
    היא the psychology of everyday things
    ולא The Design of Everyday Things

    מורד.

  2. 09/06/2007 בשעה 20:05 אמיר דותן

    תודה מורד. הספר פורסם במקור בכריכה קשה כ-The Psychology of everyday things והכותרת שונתה ל-The design of everyday things ביחד עם ההקדמה והפתיחה בגרסת הכריכה הרכה http://www.jnd.org/books.html

  3. 10/06/2007 בשעה 1:12 נדב דפני

    מאמר מעניין וממוקד.
    מסביר הרבה דברים שאינטואיטיבית ידועים לנו בפשטות מבוססת.
    תודה!

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה