RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,989 תגובות עד כה מאז 2005

שמישושיות

פעם אחת ולתמיד הגיע הזמן לפתור את התעלומה. מה התרגום העברי הנכון למילה Usability? שמישות? שימושיות? אולי בכלל הגיע הזמן להתפשר על שמישושיות?

אחד הנושאים הלא פתורים בקרב אלה העוסקים ב-Usability בישראל הוא כיצד למען השם מתרגמים את המילה הזאת לעברית. הדיעה המקובלת (והלא נכונה לדעתי) היא שימושיות בעוד התרגום המתבקש מכל הבחינות הוא שמישות. אני אציג טיעונים תומכים מהיבטים שונים לחיזוק הטענה שלי ואראה שלשימושיות יש חשיבות קריטית בתחום העיסוק המדובר אך היא לא המגדירה אותו. בועז חן, מנכ"ל חברת Addwise פרסם מאמר מעניין בו הוא מתייחס בדיוק לדילמה שאתאר בפסקאות הבאות. מאמר זה מוכיח שמעבר לטיעונים סמנטים אלה או אחרים, מעורבת בסיפור לא מעט פילוסופיה מקצועית שבהחלט יש לה מקום בכל דיון מהסוג הזה. אני מכבד בהחלט את מה שנכתב אך גורס אחרת מכמה סיבות.

הטיעון הסמנטי-לוגי

השאלה הראשונה המתבקשת היא "מה בכלל ההבדל בין שמישות ושימושיות?". אכן, שתי המילים דומות וקל מאוד להתבלבל בינהן. גם אני תוקנתי לפני מספר שנים על ידי שוש פורבס בתגובה למאמר שפרסמתי. אם בוחנים את המילים המקבילות באנגלית אז שמישות שווה Usable בעוד שימושיות שווה Useful. בעוד הראשון מתייחס למידה בה מוצר הוא בר-שימוש (באיזו מידה ניתן להשתמש בו בנוחות, פשטות ויעילות), השני מתייחס לתועלת שניתן להפיק מאותו מוצר. ממשק יכול להיות מאוד נח ופשוט לתפעול אבל לאף אחד אין סיבה להשתמש בו מפני שהוא חסר תועלת (מספק מידע ישן ולא רלוונטי למשל). באותה מידה ממשק יכול להיות מאוד שימושי (מספק מידע עדכני וחשוב) אך הוא לא שמיש מספיק מפני שבשביל להשתמש בו צריך לעבור שבעה מדורי גיהנום.

אם בוחנים מילים בעלות מבנה דומה לשמיש בעברית כמו נגיש, לחיש, גמיש ולביש לדוגמא, אנו רואים שהן מתייחסות למידת הקלות בהן ניתן לבצע את הפועל. בגד לביש הוא כזה שקל ללבוש כמו שיעד נגיש הוא יעד שקל לגשת אליו. Usability הוא תחום רחב ומגוון שעיקר ההתעסקות בו נסובה סביב הבטחת הנוחות, הקלות והפשטות בהן ניתן לתפעל ולעשות שימוש במוצר מסויים. באותה מידה שמישהו תופר בגד בצורה מסויימת לפי כללים ידועים בשביל להבטיח שהוא יהיה לביש, כך אנו מתכננים ומעצבים מערכות כך שיהיו שמישות (שאנשים יעשו בהן שימוש מהיר, פשוט וקל). כשם שניתן להגיד על יעד שהוא מאוד לא נגיש כי הוא ממוקם על הר ללא דרך סלולה, אפשר לבחון ממשק ולהגיד שהוא לא שמיש מפני שהטקסט בלתי נראה וכל הכפתורים מוסתרים. המטרה שלנו היא להבטיח שמישות מירבית, קרי כמה שפחות מכשולים בדרך.

כמובן שאפשרויות לא שימושיות במערכת יהוו מכשול מפני שהן לבטח יבלבלו או יכבידו על הממשק. בזה אין ספק. מערכת שמישה חייבת להיות שימושית בדיוק מפני שאלמנטים לא שימושיים יסיחו את הדעת ויבלבלו. לפי הטיעונים של בועז חן, ההפך הוא הנכון ומערכת היא קודם כל שימושית ואחרי זה שמישה. אפשר בהחלט להבין את הטיעון הזה ולהסכים איתו, מה שמביא אותי לנקודה השנייה.

אור מהגויים

אפשר להתכתש עם האקדמיה לעברית ועם פילוסופיות מקצועיות עד מחר אך לדעתי הכי פשוט להסתכל על כל השאר. כפי שתואר, באנגלית קיימות המילים Usability ו-Usefulness. מן הסתם גם לעוסקים בתחום מזה שנים בעולם יש פילוסופיות מקצועיות וראיית עולם לגבי יחסי הגומלין בין שני המונחים אך אם תנסו לחפש בגוגל מסלול לימודים בשם Usefulness studies תקבלו לרגע כתיבת מאמר זה 139 תוצאות. לעומת זאת, אם תחפשו Usability studies תזכו ל-291,000. הבדל לא קטן בכלל. ישנן 21,000 תוצאות חיפוש עבור Usability consultancy ורק תוצאה אחת(!) עבור Usefulness consultancy. מה אנחנו לומדים מכל זה? פשוט מאוד. שחרף החשיבות המכרעת של המרכיב התועלתי בתיכנון וניתוח מערכת, בכל העולם הסכימו שמונח הגג לתחום מתייחס דווקא למידת השמישות ולא למידת התועלת. התועלת מובנת בתחום אך היא לא התחום עצמו.

תפיסה כוללת

אני לחלוטין מסכים עם בועז חן שמדובר בראייה כוללת ואסטרטגיה שלוקחת בחשבון את כל המרכיבים בשביל להבטיח מוצר מוצלח. דוגמא נוספת היא חברת ייעוץ לונדונית בשם Amber Light שפועלת על פי פילוסופיה פנימית בשם "גישת הפרמידה" המפרקת את תהליך העבודה לארבעה שלבים: שימושיות, נגישות, שמישות ויכולת שיכנוע כאשר שימושיות נמצאת בבסיס הפרמידה. הפרמידה מגדירה את השלבים לפי רמת קושי ומורכבות. יותר קל להבטיח שמערכת מביאה תועלת למישהו מאשר להבטיח שהמערכת יכולה לשכנע ולהשפיע במישורים פסיכולוגים. Amber Light לא ממעיטים בחשיבות של שמישות או שימושיות ולשתיהן יש מקום קריטי בתיכנון מערכת.

בשורה התחתונה

הדיון כאמור הוא לא האם מדובר בשמישות או בשימושיות כאשר באים לבחון את תהליכי העבודה. גם זה וגם זה נופלים תחת הכותרת הגדולה יותר של עיצוב ממוקד משתמש והפרמידה של Amber Light היא דוגמא טובה לכך. הדיון הוא האם התעשייה בישראל צריכה לאמץ את המונח שמישות או שימושיות. מבחינתי המבחן הכי פשוט הוא זה שהצגתי בפסקה השנייה. כולם בעולם מודעים לחשיבות של שמישות ושימושיות אך עובדה שלתחום הרחב בחרו דווקא לקרוא שמישות (הגיון סמנטי פשוט אם חוזרים לפסקה הראשונה). תחום ההתעסקות על פי כל הגדרה נועד להבטיח איכות שימוש מבחינת קלות, מהירות ונוחות תוך מתן סיפוק והגשמת יעדים. התועלת שניתן להפיק מהמערכת מתייחסת לסיפוק והגשת יעדים האחרונות אך הגישה הכוללת היא שמישות, לא שימושיות. הגיע הזמן לעשות את הסוויטש.

15 תגובות על “שמישושיות”

  1. 13/09/2005 בשעה 6:24 anx

    האם שמישות ושימושיות לא במובנים רבים כמו דיאט קולה וקרח, אפשר להפריד ביניהם אבל אין ממש פואנטה בלי החיבור?

    לפחות מהניסיון האקדמי שלי תמיד יש איזה מילה שלא באמת מתארת את התחום שאתה לומד היא רק משקפת את הנושא המרכזי בתחום "מדעי המדינה" לא מתעסק רק בעניינים הקשורים למדינה באופן ישיר אלא גם בתחומים סוציולוגיים וחברתיים משלימים…

    נ.ב. בהצלחה עם האתר הוא נראה משובח :P

  2. 13/09/2005 בשעה 12:56 אמיר דותן

    היי בן,

    אם להמשיך את האנלוגיה שלך, אז כשאתה ניגש לברמן אתה מבקש ממנו דיאט קולה ולא קרח. וזאת הנקודה.

    כפי שכתבתי והדגמתי, שימושיות היא ללא ספק מרכיב חיוני מהערכת רמת השמישות של ממשק אבל היא שם הכללי. בכל העולם אנשים מתבטאים ואומרים: "This site is not usable" כאשר הם מתייחסים לקשיים בניווט, בקריאה או בהבנה. רק בארץ אנשים אומרים: "האתר לא פשוט להבנה, יש בעיה בשימושיות". זה פשוט לא נכון. אולי הוא באמת לא שימושי, אבל בעיה באיתור תפריט הניווט היא תוצאה של שמישות לקויה, לא שימושיות.

    מישהו רוצה להגיד שהוא לא מוצא שום תועלת בממשק איקס – סבבה. הממשק לא שימושי. אבל אם רוצים להתייחס לקלות בה ניתן להשתמש באותו ממשק צריך להתייחס לשמישות, לא לשימושיות. שני דברים שונים לגמרי.

  3. 15/09/2005 בשעה 10:11 בועז חן

    מברוק על האתר.

    רק רציתי לציין שגם בעולם יש מורת רוח רבה על המונח usability. זה מונח שמקורו במה שאפשר למדוד, ולא במה שצריך להשיג (usability lab זה אפשר, usefulness lab זה יותר מסובך).

    מי שעיקר עיסוקו בבדיקות מרגיש מין הסתם נח עם המונח שמיש, כי זה מאוד חזק להגיד שהאתר לא שמיש, אבל אני עוסק באפיון, בתהליך, והמונח המקובל היום בעולם הוא UCD. גם כאן קשה למדוד האם מערכת היא מכוונת משתמש או לא, אבל זו ההצהרה הנדרשת והמטרה, ולא רק שתהיה שמישה.

    אז בא נסכים ש-usablity אמיתי נגזר מ-UCD.
    אה, בראש האתר שלך כתבת: "עיצוב ממוקד משתמש (Usability)".

    אוי, אבל עכשיו נתווכח בין עיצוב לאפיון… (-:

  4. 15/09/2005 בשעה 11:32 אורי ברייטמן

    המילה שמישות לא תתפוס, כי המילה שימושיות נוחה יותר להגייה.
    הקשר בין המילה 'שימושי' ובין המילה 'שמישות' מעורפל מדי.
    כל אחד מבין ש'שימושיות' קשור למשהו שימושי.
    לכן הויכוח כאן נותר בגדר דיון אקדמי בלבד, שכן העם יאמר 'שימושיות'.
    המילה 'שמיש' היתה ונשארה בעייתית. אנשים יגידו שאתר X הוא שימושי, אבל יסרבו לומר בקול רם שהוא שמיש – מזכיר שם של התנחלות או של משהו בחנוכה.
    גם המילה Usable היא יותר "שימושי" מאשר "שמיש", שכן אנשים מרבים להשתמש ב'שימושי' בכל הקשר אפשרי, דהיינו המילה 'שימושי' היא מאוד שימושית. לעומת זאת, היא לא ממש שמישה בלי שמישהו יגיד לך "מה אמרת?!".

    מלבד זאת, קשה לומר 'שמישות'. זה פשוט קשה להגייה.

  5. 15/09/2005 בשעה 15:15 רוני הפנר

    אמיר, אתה צודק לחלוטין:
    useful – שימושי
    usable – שמיש

    ההסבר שלך למונחים הוא ההסבר הנכון וכך גם אומרת האקדמיה ללשון.

    אני חבר ב-IsraCHI (http://www.israchi.org) ושם עדיין מהססים משום מה להשתמש במונח הזה. אחרי שדנתי בנושא עם תומר שרון (היו"ר), שאלתי גם את האקדמיה ללשון וקיבלתי מהם אישור בכתב לשני המונחים. אגב, את שני המונחים אפשר למצוא במאגר המונחים של האקדמיה http://hebrew-terms.huji.ac.il/ (נדרש רישום קצר).

    לדעתי ההיסוס להשתמש במונח שמישות נובע מאותה הסיבה שבועז תאר בתגובה למעלה – שזה לא נשמע מרשים מספיק. אבל זאת בעיה כלל־עולמית הקשורה להגדרת המקצוע ולא למינוחים שבהם משתמשים. מבחינת העברית שמישות היא מילה יפה וברורה.

    וברכות על הבלוג ועל האתר.

  6. 15/09/2005 בשעה 15:17 רוני הפנר

    אגב, נראה שיש בעיה עם התגובות בבלוג – שליחת התגובה לא סוגרת את חלון ההודעה ואין משוב שאומר שההודעה נשלחה.

  7. 15/09/2005 בשעה 15:32 אמיר דותן

    היי בועז,

    אני שמח שהצטרפת לדיון. כפי שכתבתי (תוך הסכמה איתך) היא שמדובר הרי בתהליך שכולל בתוכו שלבים שאחד מהם כולל מדידות (שמישות) וישנם גם אחרים. אני לא יודע עד כמה ניתן למדוד האם מערכת היא מכוונת משתמש, אבל ניתן לכמת עד כמה המערכת מובנת על ידי המשתמש ועד כמה היא מוצלחת (גידול במכירות, עלייה במספר נרשמים למערכת וכו'). תסכים איתי שלא חסרי מקרי מבחן של מערכות שתוקנו ועברו שידרוג כתוצאה ממבדקי שמישות וההחזר עבור ההשקעה הוכיח שמערכת שמישה הרבה יותר משתלמת.

    היי אורי, ברוך הבא.

    אני מסכים שהמילה "שמישות" היא לא סקסית במיוחד אך כך גם יוזביליטי. היא נשמעת הרבה יותר אפורה ואקדמית ממשהו מגניב כמו עיצוב אינטאקטיבי או עיצוב מכוון משתמש לצורך העניין. אני לא מסכים שהיא קשה להגייה (למרות שבחרתי לנקד אותה בשם הבלוג :) ) וחושב שמדובר בעניין של הרגל. לי אישית קשה להגיד שימושיות כשאני מתכוון לשמישות בעיקר מפני שאני מרגיש שאני אומר "חלב" כשאני מתכוון ל-"בירה". הדיון הוא אולי אקדמאי אבל צריך להתחיל מאיפשהו. אין לי ספק שאם הנציגות הישראלית תאמץ את המילה שמישות ותתחיל ליישם אותה זה רק עניין של זמן עד שהעם יבין שבזה מדובר. אני באמת לא מבין מה הבעיה לבחון אתר ולהגיד "הוא נראה לי מאוד שימושי כי הוא מכיל מידע שמעניין אותי אבל הוא לא שמיש כי אני מתקשה לנווט ולמצוא את מה שאני מחפש".

    היי רוני, ברוך הבא.

    אכן, שמישות לא ממש עושה רושם לכן מבחינת שיווקית אני חושב שצריך לכלול את המילה הזאת בצורה מושכלת בסגנון של "… אנו נתכנן ונעצב את המערכת כך שתענה על צרכי האירגון והמשתמש ותהיה מספיק שמישה בכדי שהמשתמש יוכל להפיק ממנה את המקסימום במהירות, נוחות וקלות". נכתבו לא מעט מאמרים על "איך מוכרים שמישות" בייחוד מפני שכל התחום נתפס בתור תוספת ולא משהו מובנה כמו עיצוב ויזואלי של ממשק או הקוד שמניע את הכל. תודה על הפידבוק לגבי המערכת עצמה. לפי מה שיצא לי לראות, כאשר שולחים תגובה הדף נטען מחדש כאשר התגובה משורשרת בסוף התגובות כצפוי. זה תהליך די מקובל בפורומים ובלוגים. אני מניח שיש אולי מקום לשקול תוספת של פידבק כתוב בצורה של "תגובתך נשלחה בהצלחה" ואבדוק האם זה משהו שניתן להוסיף למערכת.
    אמיר

  8. 15/09/2005 בשעה 16:56 יעקב גרינשפן

    אהלן,
    כאשר מנסים לתהות על טיבו של מבחן זה או אחר, נהוג לבחון שני ממדים: תוקף ומהימנות. התוקף הוא המידה בה המבחן בוחן את מה שהוא אמור לבחון ואילו מהימנות בוחנת כמה טוב המבחן בוחן את מה שהוא בוחן. לפיכך, מבחן יכול להיות מהימן לחלוטין (לדוג', שתי בדיקות חוזרות שלו מראות את אותה התוצאה) אבל לחלוטין לא תקף (לדוגמא, מדידת צבע השיער של הילד כמדד ליכולתו בכדוסל). סטטיסטיקה פשוטה יחסית מראה שהמיהמנות היא חסם עליון לתוקף, קרי, מבחן לא יכול להיות יותר תקף מכמה שהוא מהימן.

    בהקבלה, אפשר לראות שני מדדים של מערכת: עד כמה היא עונה על ה – Usability Goles (בהקבלה לתוקף) וכמה טוב היא עושה זאת (הקבלה למהימנות). לעניות דעתי, זו אבחנה מועילה בין שמישות לשימושיות שמניבה כמובן את המסקנה הבסיסית: מערכת לא יכולה להיות שימושית יותר מכמה שהיא שמישה…

    … ולא דיברנו עדיין על תקין ISO9241 והשלכותיו על הדיון.

  9. 15/09/2005 בשעה 17:12 רוני הפנר

    חבל לי לשנות את נושא הדיון לעניין התגובה אבל לא מצאתי כתובת לדון בזה offline.

    אני עובד עם Maxthon, שהוא אולי דפדפן יחודי מבחינת התגובה שלו, אבל מה שאני רואה זה שנפתח חלון נוסף מוסתר (זה קורה ב-tab נפרד וקשה לשים לב) ושם יש אישור שהתגובה נשלחה. אבל בחלון שבו כתבתי את התגובה לא חל כל שינוי וכל השדות של שם/דואל/אתר ותוכן התגובה נשארים פתוחים ועם אותו התוכן בדיוק כפי שהיו לפני הלחיצה על כפתור ה"שלח".

    במקרה הקודם לחצתי פעמיים על כפתור השליחה לפני ששמתי לב שההודעה נשלחה. ורק אחר כך שמתי לב שיש בחלון השני הודעה שאומרת ש"כבר שלחת את ההודעה הזאת" – אבל הרי זאת הודעה שלא הייתם אמורים בכלל לקודד אותה אילו התגובה ללחיצת הכפתור היתה גוררת סגירה ומחיקה של כל שדות התגובה (אני מדמיין מנגנון תגובות כמו של רשימות, אם אתה מכיר).

  10. 15/09/2005 בשעה 17:13 רוני הפנר

    מעניין – יתכן שעשיתי משהו שונה קודם. עכשיו זה לא קרה.

  11. 15/09/2005 בשעה 18:03 אמיר דותן

    שלום יעקב, ברוך הבא.

    אני אשמח מאוד אם תוכל להרחיב קצת התקן ISO9241 בהקשר של הדיון הנוכחי.

    רוני, הבעיה שתיארת נגרמה כתוצאה משורת HTML שהוספתי לדף הזה במטרה שכל לינק במאמר יפתח בחלון חדש. מסתבר שזה גם השפיע על שליחת תגובה ולכן הסרתי את השורה הבעייתית.

  12. 17/09/2005 בשעה 16:04 Yellow

    למה אנחנו הישראלים חייבים להתחכם, למה מה שטוב לגויים לא יכול להיות טוב לנו :)

    אתר שנותן מידע לגידול עופות בקוטב הדרומי יכול להיות לא שימושי בעליל מבחינתי כי אין לי מה לעשות עם המידע הזה, עדיין זה יכול להיות אתר שמיש עם מערכות נייוט והצגת מידע פשוטה וקלה לתפעול.

    וגם ההפך….

    שמישות רבותי שמישות…רק היום בזיל הזול.

  13. 06/11/2005 בשעה 21:56 חנן גזית

    אהבתי את הגדרתו של אריאל אשל בהרצאתו יום העיון:
    "תכלי-פאניות" מלשון תכלית- תכל'ס ופאניות מלועזית – הנאה. או בעברית צחה: "תכלי-כייפיות".
    דרך -אגב, האם יש אפשרות להוסיף קישורים בגוף ההודעה?
    לאתר של אריאל אשל למשל:
    http://www.eshel.ws/

  14. 07/11/2005 בשעה 6:51 אמיר דותן

    כן. אפשר :)

  15. [...] כמו בכל תחום שהוגדרו בו תקנים (מחייבים או לא), העמידו התקנים איזשהו רף של איכות. ישנם כמה מושגים הקשורים לבניית אתרים איכותיים (מבחינת המבנה ללא קשר לתוכן): שמישות – כל מה שקשור לנושא חוויית המשתמש, ממשק משתמש, אינטראקציית אדם-מחשב והנדסת גורמי אנוש.              (על ההבדל בין שמישות לשימושיות: אתר שמיש הוא אתר שניתן להשתמש בו, אתר שימושי הוא אתר שיש סיבה להשתמש בו. עוד ביאורים אצל אמיר דותן) תקניות – בדיקת תקינות הקוד מול התקנים העולמיים שהגדיר ה- W3C נגישות – אפשרות השימוש באתר גם לבעלי מוגבלויות עם או בלי אמצעי עזר. התאמה לדפדפנים – האפשרות להשתמש באתר מכל סוגי הדפדפנים. אני נוהג להוסיף הסתייגות: 4-5 הדפדפנים הנפוצים בגרסאותיהם האחרונות. אי אפשר להתאים אתר סטנדרטי שאינו טקסטואלי בלבד לכל הדפדפנים. [...]

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה