RSS לפוסטים RSS לתגובות 228 מאמרים ו- 1,988 תגובות עד כה מאז 2005

רשמים ראשונים משימוש ב-Quicksilver

צילום מסך של קוויקסילבר

מדובר בתוכנה חביבה למק שמאפשרת לחפש ולתמרן קבצים במהירות על ידי הקלדת השם שלהם ובחירת הפעולה הרצויה. כפי שעלה כאן לפני חמישה שבועות בדיון שהתפתח בעקבות הפוסט "הקאמבק של שורת הפקודה?", ישנם מספר פיתוחים בסגנון הזה לסביבות עבודה שונות והחלטתי לקחת את הגרסה המקינטושאית לנסיעת מבחן. אחרי התחלה מעט מתסכלת בגלל הגדרות התוכנה, העניינים הסתדרו ואני מפתח חיבה ליישום הזה שאמור לחסוך לי הקלקות וגישושים בפולדרים והיררכיות מסורבלות.

קוויקסילבר הוא כלי שנועד לשפר את מהירות העבודה של המשתמש. זהו יעד שמישות מרכזי ובמציאות של עשרות אלפי קבצים מסוגים שונים על המחשב גישה לקובץ רצוי יכולה להפוך לאפיזודה מתסכלת. בשונה מכלי חיפוש כמו Spotlight ו-Google desktop שעושים עבודה טובה מאוד באיתור קבצים על המחשב ומוכיחים שהממשק של מחר לא יהיה בנוי מתיקיות תלת-מימדיות, קוויקסילבר מאפשר לבצע פעולות על הקבצים שהוא מוצא. ככזה, הוא מתפקד ככלי חיפוש מצוין אך גם ממשק בקרה לניהול קבצים.

הרעיון מאוד פשוט – בעזרת צירוף מקשים מזניקים את הממשק שמחכה בסבלנות שנתחיל להקליד שם של קובץ, תוכנה, פולדר וכו'. חצי שניה מתחילת ההקלדה מופיעה רשימה של תוצאות אפשריות. ברגע שבוחרים את התוצאה הרצויה כל מה שנותר לעשות הוא לבחור פעולה כאשר כברירת מחדל לחיצה על אנטר תפתח את הקובץ. אוסף הפעולות משתנה בהתאם לקובץ שנבחר. כפי שאפשר לראות בצילום המסך, ניתן לעשות כל מה שניתן לצפות כמו שינוי שם, העתקה, העברה ומחיקה.

צילום מסך של קוויקסילבר

בשונה מ-Enso שהצגתי בעבר, בקוויקסילבר מגדירים קודם את האובייקט ולאחר מכן את הפעולה. זה הבדל משמעותי לדעתי מבחינת האופן בו אנו חושבים על ביצוע פעולה ומה יותר טבעי ומהיר. בדקדוק יפני למשל לעומת אנגלי ועברי, אובייקט מופיע לפני פעולה ולכן הסברה היא ששיטת התפריטים הנהוגה ברוב התוכנות יותר טבעית ליפנים. הם חושבים קודם כל על האובייקט (File, window, tools) ואז על מה שהם רוצים לעשות איתו (open, delete, close, save). אנו עושים זאת בדרך ההפוכה וגם אם ההבדל אינו בשניות של מחשבה הוא עדיין קיים ברמה הקוגנטיבית.

ההתקנה של קוויקסילבר מאוד פשוטה והדחף הראשוני ברגע שהמתחילים למשש את הממשק הוא לראות האם הוא באמת "מכיר" את כל הקבצים שיש לי במחשב. איתרתי קובץ בשם wheel.png שהיה על הדסקטופ וחיש מהר הגדרתי שאני רוצה להעביר אותו לתיקיה אחרת והוא מיד עבר. הקלדתי את השם שלו שוב אך הפעם הוא לא נמצא. זה היה מאוד מוזר ולאחר מכן מתסכל. בדקתי בצורה ידנית שהוא בתיקיה שהגדרתי בזמן ההעברה והוא אכן היה שם, אך קוויקסילבר לא ראה אותו. ביצעתי "רענון קטלוג" שזאת למעשה סריקה והתעדכנות של תוכן ההארדיסק אך עדיין הגלגל לא נמצא. זה התחיל לעצבן והסקתי שמדובר באיזשהו פגם שהוציא לי את החשק להשתמש בכלי הזה אי פעם אם הוא עיוור לקבצים מסויימים.

לאחר גישוש בהגדרות הבחנתי שאני יכול להוסיף תיקיות לקטלוג ולהגדיר כמה עמוק קוויקסילבר יכול לחפור בהן מבחינת תתי-תיקיות. ברגע שהוספתי את התיקיה הקובץ נמצא בריא ושלם. זאת היתה המהמורה הראשונה בחוויה שלי כאשר השניה קשורה למעבר בין עברית לאנגלית במקלדת. מסתבר שברגע שאני מזניק את קוויקסילבר במצב עברית , הוא לא תמיד מתייחס למה שאני מקליד כשם של קובץ ולא מחפש אותו, בין אם אני מקליד בעברית או עובר לאנגלית. זה לא קורה כל הזמן ועדיין יכול להעכיר את החוויה, כי הממשק אינו מתפקד כמו שאני מצפה.

אני עדיין משתמש טרי ולא בטוח עד כמה קוויקסילבר יהפוך לכלי קבוע בשימוש יומיומי או שאחרי שבוע אני אניח אותו בצד כמו צעצוע שמיצה את עצמו. העובדה שהוא מזהה קבצים שאני נוטה לפתוח ומקדם אותם ברשימת תוצאות החיפוש מאוד חביבה והגיונית ועוזרת לקצר תהליכים. מבחינת משתמש אני חושב שכלים מהסוג הזה מציעים פתרון נכון בהיבט של חיפוש וניהול תוכן דיגיטאלי. הם מציעים ממשק אחד שחוסך מאיתנו את הצורך לזכור איפה שמרנו דברים ("מישהו ראה את המפתחות שלי??") ומאפשר לבצע פעולות שוטפות בלי יותר מידי סימונים, גרירות ותפריטי לחצן ימני.

פיקאסה היא דוגמא מצויינת לממשק ריכוזי שמנטרל את כל הרעיון של תיקיות והיררכיה. הוא פשוט מציג את כל התמונות שבמחשב במקום אחד מאוד נח ואחד השמישים ביותר שנתקלתי בהם, ומאפשר לתמרן אותן בקלות מעוררת השראה. פתרונות כאלה הולכים נגד התפיסה שמה שאנו זקוקים לו כמשתמשים היא ויזואליזציית מידע טובה ואפקטיבית יותר. אם בעבר חשבו שהפתרון לארגון קבצים יהיה ממשק תלת-מימדי או משהו ביזארי אחר, היום אנו רואים שהמגמה היא פשטות טקסטואלית המציגה יכולות מרשימות מבחינת מהירות ושמישות.

זה לא אומר שזה יהיה המצב לנצח. הצצה בפלאגינים של קוויקסילבר כמו Quicksilver Constellation מציגים לנו תפיסות חדשניות שבשלב זה מיועדות לדעתי למשתמשים מנוסים. ההרחבה הזאת מציגה ממשק מעגלי דמוי מפת מזלות. זה מרשים ברמה הויסראלית וההתרשמותית אך בלי להשתמש בממשק קשה לנחש כיצד הוא מתפקד ברמה ההתנהגותית ועד כמה הוא שמיש. כל דבר חדש מצריך למידה והסתגלות, השאלה היא תמיד כמה זמן למידה והאם לאחר מכן השימוש מספק ומצדיק את הזמן הזה.

צילום מסך של קוויקסילבר עם פלאגין

בסופו של דבר, חשוב לשמור על ראש פתוח ולנסות דברים, כי מה שחדש וזר היום יכול להיות הסטנדרט של מחר. למרות שההתחלה היתה קצת בעייתית, עכשיו שקוויקסילבר עובד איך שאני מצפה (מוצא את כל הקבצים) אני מרגיש די אופטימי לגבי המשך מערכת היחסים שלנו. יש לי מוטיבציה שהיא תצליח כי אני מאמין שהוא יכול להקל עליי. נראה לאן זה יתפתח.

2 תגובות על “רשמים ראשונים משימוש ב-Quicksilver”

  1. 27/02/2009 בשעה 21:41 לי ס.

    תודה על הסקירה. נשאלת השאלה, מדוע יש צורך להוסיף תיקיות לקטלוג ומדוע ההוספה לא נעשית אוטומטית? ומה הרציונל מאחורי ברירת מחדל שאינה סריקת כל רמות ההיררכיה הקיימות?

    לא הזכרת שגם שבvista יש כבר אפשרות לחיפוש באמצעות תפריט הstart, כמו גם ביצוע פעולות על האובייקטים שנמצאו. נכון שמשתמשים בתפריט ימני , מה שדורש לחיצה נוספת לפתיחת התפריט, אבל האם הבדל זה מצדיק התקנה?

    לגבי הממשק המעגלי, יש לי תחושה שהאוריינטציה של תוויות התפריטים מאוד מקשה על השימוש. יתכן שלאחר זמן שימוש מסוים המשתמש ילמד את המיקומים בע"פ וידע איפה נמצא כל דבר בלי צורך לקרא את התויות עצמן, אבל עד אז זה יכול להיות די מעצבן ולגרום לכאבי צוואר לא מבוטלים :-)
    אפשר היה להקטין את האייקונים ולהוסיף את התוויות באוריינטציה אופקית רגילה (מה גם שהאייקונים זהים לפונקציות שונות) אבל זה יהיה פחות סקסי.

  2. 28/02/2009 בשעה 13:04 אמיר דותן

    לגבי הקטלוג – אין לי מושג. נראה לי יותר הגיוני שברירת המחדל כפי שתיארת תהיה סריקה מלאה ואם אני מעוניין שתיקייה מסויימת לא תיכלל אני מגדיר אותה ככזאת כפי שניתן לעשות בפיקאסה למשל.

    ממשקים מעגליים הם נושא מעניין ואני נוטה להאמין שבגלל פוטנציאל לכאבי צוואר לא מבוטלים אנו לא רואים אותם כמעט בממשקים המיועדים לקהל רחב יחסית. אני סקרן לגבי ההימצאות שלהם בהקשרים אחרים.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה