מאז שהאתר נסגר בחודש אפריל התגובות היחידות שהתקבלו היו של ספאמרים על בסיס יומי או של אנשים עם שאלות כמו: "אני חייב עברית בדרימוויבר דחוף אחשלי!! מה לאשות?!". לאור המצב החלטתי להסיר את אפשרות התגובות מכיוון שהאפשרות הזאת כבר לא נראית רלוונטית ונחוצה. האתר מבחינתי סגור ומשמש לא יותר מאשר מאגר מידע וידע פסיבי לעיונכם ושימושכם. אם למישהו ממש בוער להגיב על הידיעה הזאת הוא יכול לשלוח מייל או להשליך בקבוק אל הים הקרוב אל מקום מגוריו.
עבר עלי יום לא פשוט ולא ממש קל אחרי שבתחילת היום, בגלל קשיים טכנים ועייפות החומר, הודעתי שאני סוגר את האתר לפרק זמן לא ידוע. זה היה בלתי נמנע מבחינתי והמחשבה חולפת לי בראש לפחות פעם ביום. לא בגלל שאני רוצה להפסיק אלא בגלל שאני כל כך לא רוצה להפסיק. בכל זאת, האתר הזה נמצא בראש שלי כל הזמן מזה קרוב לשנה. לא פשוט ככה להגיד "יאללה, בואי שרה הולכים הביתה". כנראה שהתקלה הטכנית היתה סימן או סתם צירוף מקרים שכזה. בכל מקרה, אני מקווה שהבעיה הטכנית שבגללה האתר קרס נפתרה ואיתה גם חזרתו של מנגנון התגובות שבגללו למעשה התחיל כל הבלאגן. אני צריך לחשוב לאן אני מתקדם עם האתר וכיצד אני ממשיך להחזיק אותו בלי להתפשר על האיכות ובלי חס וחלילה להרגיש שאני עושה למישהו טובה אחרת מה הטעם.
אנשים רבים שמבלים את רוב זמנם בכתיבת אקשן סקריפט מגלים מהר מאוד שסביבת עריכת הקוד שמציעה פלאש יכולה להיות מגבילה ונטולת אופציות חיוניות שהופכות את משימת הקידוד לנחה יותר. מהסיבה הזאת אנשים התחילו לפתח עורכי אקשן סקריפט חיצוניים שמתעלים בכמה רמות מעל העורך הפנימי של פלאש ומציעים אפשרויות מגוונות שיכולות להקל על העבודה בצורה ניכרת. שני העורכים הפופלרים שמומלץ לבדוק ולהוריד (בסופו של דבר) הם SciTE ו- SEPY. אני ממליץ בחום לכל מי שעובד עם קבצי AS חיצוניים ומחפש סביבה יותר מאווררת ותומכת לשקול את אחד העורכים וליהנות מקצב עבודה מוגבר וחוויית קידוד נחה יותר.
אתמול מקרומדיה השיקה את מוצר צד השרת החדש Flex עליו דובר לא מעט בחודשים האחרונים. בחלק המוקדש למוצר באתר החברה ניתן להתרשם מדוגמאות, לצפות בהסברים ולקרוא מסמכים שונים המסבירים במה מדובר. הדיבור כרגע "בשכונה" הוא כיצד יכולים להשתלב מפתחי פלאש "מסורתיים" במודל החדש שאינו עושה שימוש בתוכנת פלאש בשביל ליצור את התכנים. התשובה הבסיסית היא שפלקס משתמש ברכיבים שצריך להכין בפלאש כמו אנימציות, קומפוננטות ועוד. אם המוצר יתפוס תיתכן דרישה מצד אירגונים שיעשו בו שימוש לרכיבים שונים ומגוונים שאותם יוכלו בהחלט לספק מפתחים שבחיים לא נגעו בפלקס אך עובדים עם פלאש.
האתר kirupa.com מציע הסבר מפורט בכל הקשור לאקשן סקריפט2 ותיכנות מונחה אובייקטים בסינטקס OOP ה"מסורתי" שמוצע כאופציה החל מגרסה MX 2004 של פלאש. כפי שכבר נכתב במקומות שונים, AS2 יכול להועיל בפרוייקטים מורכבים בהם היתרונות של OOP באים לידי ביטוי בצורה ברורה יותר. בכל הקשור לפרוייקטים בקנה מידה קטן יחסית, אקשן סקריפט1 הישן והטוב מסוגל בהחלט לספק את הסחורה בצורה טובה בלי להתנצל.
לנוכח הבעיות החוזרות ונישנות במוצרי משפחת MX 2004 השונים מקרומדיה מציעה עדכון נוסף לפלאש MX 2004 (וגם לדרימוויבר) שנועד להבטיח ביצועים יותר טובים מבחינת מהירות וכו'. נושא המהירות מורגש מאוד בשתי התוכנות המובילות שמלבד הזמן שלוקח להן לעלות מרגישות לעיתים "כבדות", דבר שללא ספק פוגע ברצף העבודה. נקווה שהעדכון הזה מציע מענה רציני לבעיה הזאת.
לפני קרוב לתשעה חודשים בערב קונספציה מספר 2, השקתי ביחד עם מושון זר-אביב ונעים קאמל את העצומה The Right to Flash שנועדה לעורר מודעות לבעיות החמורות של פלאש בכל הקשור לתמיכה בשפות שמיות כמו עברית וערבית. נעה ויקהנסקי היא החתימה מספר 2000 על העצומה וזאת לדעתי סיבה מספיק טובה ומספר מספיק עגול בשביל להזכיר את העצומה ולהסתכל אחורה על תשעת החודשים שעברו מאז שהיא הושקה לראשונה.
שלושה מוצרים מבוססי פלאש מבית מקרומדיה מראים כיצד עסקים ומשתמשים יכולים להרוויח מטכנולוגיות חדשות. (מאמר שפורסם במגזין "מקינטוש גם")
הקליפ של אורן משקובסקי ודב וולס לשיר "מגניב" זכה בפרס "בחירת הקהל" בתחרות The Greatest Story Never Told שנערכה בחסות מקרומדיה, מדיה-טמפל, הוצאת הספרים New Riders וחברות נוספות. שני היוצרים המוכשרים התראיינו ל"פלאש עברי" בתחילת חודש ינואר השנה ותיארו את תהליך הפקת הקליפ המרשים. זה בהחלט מרענן ומעודד לראות ייצוג ישראלי מכובד זוכה להכרה בתחרות בין-לאומית בסדר גודל שכזה. מזל טוב אורן ודב!
מקרומדיה הוסיפה לאיזור ההסברים והשיעורים באתר שלה מספר שיעורים הקשורים לפיתוח בפלאש: 1. שילוב בין פלאש ו-ASP באמצעות פלאש Pro 2. יצירת גלריית וידאו (קובץ מקור) 3. הזרמת פלאש-וידאו ב-Shockwave 3D 4. חיבור סרט פלאש למקור מידע חיצוני באמצעות Wizard (פתרון מכוון מעצבים)
למי שזוכר, לפני קרוב לחצי שנה עלה לכותרות הנושא של תביעת הפטנט נגד מייקרוסופט בטענה שהיישום של טכנולוגיות פלאג-אין באקספלורר מפר פטנט. התיאורים האפוקליפטים אז תיארו כיצד יהיה צריך לשנות את קוד ההטבעה של כל האתרים שאי פעם נוצרו בפלאש לצד כל מיני פתרונות ג'אווה סקריפט מאוד יצירתיים בשביל לעקוף את תיבת האזהרה שהיתה אמורה לקפוץ כל פעם שנכנסים לאתר המציג תוכן פלאש. בכל מקרה, נראה שלפי שעה הפטנט בוטל ולחברה שהחזיקה בו יש 60 יום לערער על ההחלטה.
הנושא של קוד אופטימלי לא זוכה לדעתי לתשומת הלב הראויה, כנראה בגלל שחלק גדול מהאנשים שכותבים קוד באקשן סקריפט "נולדו" בסביבה הלא ממש ממושמעת הזאת ולדידם אם יש קוד והוא עושה את העבודה אז הכל מצוין ואפשר להמשיך הלאה. המאמר המפורט הזה מבית gotoAndPlay האיטלקי מסביר ומתאר כיצד אפשר לחתור לקוד יותר אופטימלי שבתמונה הכוללת יכול לחסוך ניצול משאבי מערכת וזמן בביצוע פעולות וחישובים.
מייק דאוני, בלוגר מקרומדיה חדש הנושא את התואר Flash Evangelist (מורעל פלאש בתרגום חופשי), העלה את השאלה המעניינת "אלו חידושים בתחום העיצוב הייתם רוצים לראות בגרסה הבאה של פלאש?". מסתבר שהחברה' במקרומדיה לא מבזבזים זמן ומתחילים ללקט רעיונות לגרסה הבאה.
זה לפחות מה שכותב צ'ארלי קורדובה במכתב פרידה שהוא כתב לפלאש. המכתב מתאר בצורה הומוריסטית אך עדיין מיידעת ורלוונטית את הבעיות בהן נתקל הכותב לאורך השנים בעבודה עם פלאש וכיצד אחרי שלוש וחצי שנים הוא הגיע למסקנה שישנם דברים כמו טופס פשוט ש-HTML מספק בצורה טובה וחסכונית יותר. כל מה שיש לי להגיד על זה בשתי מילים הוא: "כאילו דהההההה??" ואני מצטער על הנימה אך תוך כדי הקריאה של הפוסט המדובר, לא יכולתי שלא לחשוב שהכותב מגלה קצת נאיביות ואם הוא הגיע רק עכשיו למסקנה שמפלאש לא תבוא הישועה זה כנראה בגלל שלא היה לו את התענוג לעבוד עם פלאש ועברית. (לינק: מתי בר-זאב)
חברת אידולוג'יק הפיקה עבור "סלקום" יישום פלאש לוולנטיין המאפשר ליצור הודעה קולית מתוך בנק של מילים. את המילים גוררים מתפריט ומסדרים בתוך קופסת בונבוניירה ושולחים. זאתי לדעתי דוגמא קלאסית ליתרונות של פלאש והיכולת ליצור ממשק עשיר ברמת האינטראקציה ושילוב של מדיה (במקרה הזה סאונד). מדובר בעבודה שמשלבת קונספט טוב עם ביצוע טוב ופשוט עושה את העבודה. ההערה היחידה שיש לי לומר היא שהיה אולי כדאי לשקול להוסיף אופציה של קול נשי כי אחרת זה די מוגבל. הגיוני שמישהי שתרצה לשלוח הודעת וולנטיין למישהו תעדיף לעשות זאת בקול נשי.
זאתי ללא ספק דוגמא מרשימה ליכולת ליצור סביבה משחק מרשימה בפלאש. כמו בדוגמא שפורסמה כאן לפני מספר ימים, גם הפעם נעשה שימוש במרכיבי ביטמאפ (תמונות) במקום אובייקטים וקטורים בשביל ליצור יותר תחושה של ריאליזם. הרינדור של התנועה נעשה בצורה מהירה והתוצאה המתקבלת מרשימה. כמובן שאי אפשר להשוות את זה ליכולות התלת מימד של דיירקטור אך לנוכח העובדה שאחוז החדירה של נגן שוקווייב עומד על 61 אחוז בלבד, הפקת משחק לרשת בדיירקטור בעייתית מבחינת הנגישות הטכנולוגית של המשתמשים לשימוש בתכני שוקווייב.
איפארי גראפיקא, פלאשיסט הונגרי, כתב גרסה מרשימה לממשק דפדוף. הגימור והתוצאה המתקבלת הם בהחלט סיבה לפעור קצת את הפה אך לדעתי ממשקים ניסיוניים מהסוג הזה ממצים את עצמם מאוד מהר. בתור התחלה, השמישות שלהם מאוד בעייתית ולא סביר שמשתמש שחי את סצינת אתרי הפלאש ידע מה לעשות עם הספר הזה וגם אני מאבד את הסבלנות אחרי השלושה דפים הראשונים (ככל הנראה בגלל שנחשפתי ליותר מידי לאורך השנים). אני מניח שאפשר לעשות שימוש אני באתר של מגזין אופנה למשל אך גם אז ברגע שיותר מידי אנשים מאמצים את הרעיון הוא נהיה קלישאה גימיקית שלא מוסיפה כבוד לעיצוב האתר.
ג'פרי זלדמן, גורו ווב דיזיין לעת מצוא, כותב על נושא כאוב שמעצבים רבים מתחבטים בו - האם לכלול עיצוב סקיצה בהצעה ללקוח לפני שמקבלים את הפרוייקט? פעמים רבות, ובייחוד באקלים הכלכלי הקיים, לקוחות נוהגים לבקש מהמעצב לכלול סקיצה לעיצוב כחלק מהצעת הפרוייקט, כאמצעי לשקול האם בכלל להעסיק אותו. זדלמן מבטא בצורה יפה את הבעייתיות הרבה הכרוכה במעשה כזה וממליץ (בצדק) להתרחק מלקוחות שרוצים לעשות על המעצב "נסיעת מבחן". מעבר לבזבוז הזמן שאף אחד לא משלם עליו (בוודאות), המעצב גם מסתכן בגניבת הרעיון על ידי הלקוח ומימושו על ידי מעצב אחר.
סטיב וובסטר פרסם מאמר מפורט ומקיף שמציע הצצת היכרות לטכנולוגיית צד השרת של מקרומדיה בשם Flex שלמעשה מאפשרת למפתחים לפתח אפליקציות פלאש במודל דומה מאוד לזה של ASP ו-HTML. כבר כתבתי על Flex בעבר והודעות קודמות ניתן למצוא תחת קטגוריית 'טכנולוגיות פלאש' למי שמתעניין מעבר. המאמר של וובסטר הוא מקום מצוין להתחיל למי שבחיים לא שמע על Flex עד הרגע הזה ורוצה להשקיע עשר דקות מהחיים ולהבין פחות או יותר במה מדובר. מומלץ.
בכותרת הזאת השתמש איל שחר כאשר פרסם את הדוגמא הזאת למשחק פלאש בפורומים של פלאשו ולמען האמת לא יכולתי לחשוב על כותרת יותר מתאימה. מדובר במנוע רינדור מרשים שמספק תוצאה שהאיכות שלה אינה מוטלת בספק. ברמת נגן הפלאש, המשחק מרונדר באיכות נמוכה מה שמבטיח יכולות חישוב יותר מהירות שמתרגמות בשטח לתנועה מהירה וחלקה. השימוש בתמונות ולא בצורות וקטוריות "מקומיות" של פלאש מבטיח שגם באיכות נמוכה הן עדיין יראו בסדר גמור ולא כתוצאה של התפשרות.
FlashLoaded מציעים למכירה ($30 לאחת) שתי קומפוננטות תלת מימד מרשימות שגם אם אתם לא מתכוונים לקנות אותן שווה להציץ בשביל לראות דוגמא יפה לחשיבה קומפוננטית. הראשונה, 3DBox מאפשרת ליצור מודל תלת מימדי הניתן לתמרון על סמך מוביקליפים המגדירים את הפיאות השונות של הצורה. הקומפוננטה השנייה, 3DPane מאפשרת לקחת כל אובייקט שטוח ולסובב אותו כעצם תלת מימדי. מדובר בדוגמאות מרשימות שהיישום שלהן בשטח די מאתגר מבחינת המיקום וההצדקה. מאוד קל להיתפס ל"ממתקי עיניים" (Eye candy) ולתקוע דברים לשם הגימיק, אך בנסיבות מסויימות נראה שגם זה מהווה הצדקה.
תוך כדי הכנת שיעור לעבודה נתקלתי בקובץ ה-PDF הזה שהופק ממצגת פאוורפוינט ודן בנושא של תהליכי הבדיקה של פרוייקט. אני חושב ששלבי הבדיקה השונים, הן מבחינת איתור תקלות בתפקוד והן מבחינת איתור תקלות בעיצוב (שמישות), נוטים להיזנח ולא נלקחים מספיק ברצינות. אני לא מכליל כמובן וטוען שאף אחד לא בודק באופן שיטתי ועקבי את המוצר אותו הוא מפתח, ומדובר בהתרשמות. נראה שאנשי מקצוע, מעצבים ומתכנתים כאחד, טובים מאוד במה שהם עושים אך לאו דווקא יודעים איך לבדוק את מה שהם מפיקים. אפשר אף לטעון שאין טעם שמי שעובד על הפרוייקט יבצע את בדיקת האיכות כי הוא חי את הפרוייקט וככל הנראה כבר התרגל לכל מיני דברים שבוחן חיצוני מיד יבחין בהם.
פול ניומן (לא השחקן) כתב מאמר היכרות קצר ל-Central המסביר בקווים כלליים מאוד כיצד ניגשים לפיתוח אפליקציות סנטראל מבחינת הרכיבים שצריך ועוד קצת מידע מסביב. סנטראל ממשיכה להיות מוצר מעורפל שאנשים (אלה שבכלל שמעו על הדבר הזה) מתקשים לעכל ולהפנים בדיוק במה מדובר ומה התועלת שלו. המוטו ההולך ומתבסס הוא "עד שלא תנסה לבנות אפליקציית סנטראל אחת לא תבין במה מדובר" אך אני לא הייתי בונה על זה קמפיין שיווקי. במקרה הטוב זה יעבוד על מתכנת אך לא על המשתמש שנדרש להתקין יישום דסקטופ על המחשב בתקופה בה כל הורדה יכולה להיות משהו מזיק. אם התועלת של המוצר הזה לא תהיה מיידית ומפתה כנראה שרק קבוצת מתכנתי פלאש מצומצמת תמשיך להוות בו זמנית גם את קהל המפתחים וגם את קהל המשתמשים של המוצר הזה.
Music plasma הוא יישום מעניין המבצע מיפוי ויזואלי המתאר את הקשרים בין נושא החיפוש (להקה, זמרת וכו') ואמנים ולהקות אחרות. התוצאה היא מבט כולל של רשת שלמה שלחיצה על כל שם מראה את האלבומים של אותו יוצר בנוסף להשמעת דגימת קטע אודיו. זאתי עוד דוגמא יפה להמחשת מידע (Information visualization) בעזרת היכולות הגרפיות העשירות של פלאש המשולבות עם תכנים דינמים. נושא המהירות מהווה עקב אכילס כאשר מדובר בהצגת מידע מורכב ואז חווית השימוש מתחילה להרגיש "כבדה" ונראה שהדברים לא זזים ומתנהלים בצורה אידיאלית. עדיין, דוגמא מרשימה לדעתי שמעבר לפירגון הכללי גם יכולה להיות שימושית.
flashcomguru.com הוא אתר חדש יחסית המוקדש כולו ל-Flash Communication Sever המאפשר ליצור יישומים מרובי משתתפים שיכולים לכלול מדיה עשירה כמו וידאו וסאונד או טקסט ואינטראקציה בצורה של משחקים. הבטן הרכה של ה-FCS היא רוחב הפס שנדרש בשביל לאפשר תקשורת בזמן אמת המורכבת מוידאו וסאונד ומספר המשתתפים המוגבל שיכול לקחת חלק בסשן. פעם אחרונה שבדקתי מספר האנשים שיכולים להירשם לסשן היה מוגבל ומותנה בתשלום אך יכול להיות שזה השתנה.
אראל בלקאן כותב על אחד הנושאים הרגישים והבעייתים הקשורים לפיתוח מוצרי פלאש לסביבת הדפדפן הלא הוא נגן הפלאש שמשתמש הקצה צריך להתקין בשביל לצפות בתכנים. הטענות המרכזיות שמשמיע בלקאן הן שמרוב גרסאות ביניים כבר לא רואים את היער וכי מקרומדיה אינה מחזיקה שום תיעוד מסודר של השידרוגים שנוספו בכל גרסה ומיני גרסה. רק לשם פרספקטיבה, יצאו שש תת-גרסאות של נגן פלאש 6 לדוגמא וכבר ישנה יותר מגרסה אחת של נגן פלאש 7.
אחד הדברים הנחמדים לראות בשימוש של אנשים ב-JSFL הוא קיצור התהליכים והפשטה של תהליכים נפוצים שצריך לבצע כל פעם תוך מספר שלבים. קי'ת פיטרס, אחד הכותבים של הספר החדש Extending Flash MX 2004: Complete Guide and Reference to JavaScript Flash הקדיש שעה מחייו (כפי שהוא מתאר) וכתב כלי חדש שיוצר כפתור שקוף. לספריה נוסף סימבול אחד אך ניתן לעשות בכלי שימוש חוזר ללא הגבלה. ואם כבר בהרחבות עסקינן, זה המקום לציין את ההרחבה הקטנה של גיא ווטסון המאפשרת ליצור קי פריים עם פקודת ()stop בצורה אוטומטית. בפלאש MX 2004 מאז שהוציאו את האפשרות לפתוח את פאנל האקשן בלחיצת לחצן ימני על פריים נראה שהרחבה שכזאת היא ללא ספק רעיון טוב מאוד.
דרך תגובה של אחד מקוראי הבלוג, דובי גרמייז, הגעתי למשחק פלאש שהוא הכין ביחד עם נדב גל ורפי ברקוביץ'. המשחק נקרא "מלך הפלאפל" והמטרה בו היא לרצות לקוחות המגיעים לדוכן פלאפל על ידי הכנת מנות תחת לחץ מתון שהולך ומתגבר. אהבתי את הקונספט וגם את הביצוע. המשחק משעשע והזכיר לי סימולטור למוכרי פלאפל שאולי מישהו באמת צריך ליישם באחת המכללות ללימודי הגשת הפלאפל בארץ. המשחק לוקה לדעתי בחיסרון הנובע מהיעדר תמריץ מספק להמשיך ולשחק בו. ישנו עניין מצטבר ככל שמגיעים יותר לקוחות והם נהיים חסרי מנוחה אך בהעדר שלבים מתקדמים יותר נראה שהעסק די ממצה את עצמו אחרי כמה דקות ויש כאן פספוס מסויים. תכנות משחק היא לדעתי אחת המשימות התובעניות שמתכנת יכול לקצת עצמו עצמו. מדובר במשהו מאוד שונה מתכנות ממשק או אפליקציה. לאו דווקא יותר קשה פשוט שונה. נראה שדובי גרמייז בהחלט עמד במשימה בהצלחה. כל הכבוד.
מאז ההשקה של פלאש MX 2004 עם התוספת המבורכת של JavaScript Flash Language, המאפשרת לפתח את סביבת העבודה, אני חושב כיצד ניתן להשתמש בשפה הזאת בשביל לשפר ולו בקצת את העבודה עם עברית בפלאש. אין לי פתרון לבעיות הכואבות של עבודה עם מידע דינמי (בינתיים) אך מצאתי פתרון להפיכת עברית בשדות טקסט סטטים שאמור להקל על רצף העבודה ולחסוך העתקות והדבקות מיותרות לתוכנות חיצוניות. מדובר בפקודת JSFL שמריצים אחרי שמסמנים שדה טקסט סטטי עם כיתוב עברי והיא פשוט הופכת את הטקסט מיד. לא צריך לסמן את הטקסט, להעתיק אותו ולברוח לתוכנה חיצונית רק בשביל לחזור לפלאש עוד פעם. הכל נעשה מקומית דרך תפריט.
אתמול מישהו שאלה בפורומים של "פלאשו" כיצד ניתן לדעת בזמן ריצת הסרט האם תמונה שרוצים לטעון מחוץ ל-SWF אכן קיימת. אפשר לנסות ולשחק קצת עם אחוזי הטעינה ולבדוק אחרי פרק זמן מסויים האם מתבצעת טעינה או לא. הפתרון הזה לא אידיאלי לדעתי מפני שאי אפשר להעריך כמה זמן יקח לתמונה להתחיל להטען והוא כרוך בהתעסקות מיותרת עם לולאות, אינטרוול וכו'. במקום כל זה אפשר להשתמש באובייקט LoadVars בתור אינדיקציה.
"מעגלים חברתיים" הוא ניסוי מעניין במיפוי קבוצות חברתיות בסביבת מרושתת. מדובר במשהו שנראה כאילו נשלף מה-Sociable Media Group ב-MIT ולפי רשימת המקורות בסוף ההסבר ניכר שהיוצר שאב לא מעט השראה מקבוצת המחקר המרתקת הזאת. הממשק הוא (כמובן) בפלאש ומהווה דוגמא טובה לדעתי למהו ממשק "עשיר" וכיצד הגמישות של פלאש (בעיקר מהבחינה הוקטורית) מהווה פתרון אידיאלי במקרים כאלה של Information visulization. נושא השמישות נוטה להיות ה"בטן הרכה" של ממשקים מהסוג הזה דווקא משום שהם חדשניים ונסיוניים. במקרים כאלה משתמשים רבים מתקשים להסתמך על ידע קודם וליישם אותו בתפעול הממשק שניצב מולם. בשפה המקצועית ההכרות המוקדמת הזאת מתייחסת למודל מנטאלי הקיים בראש המשתמש ועוזר לו להתמודד עם מצבים דומים לכאלה שנתקל בהם בעבר. קיימת פה בהחלט דילמת ביצה ותרנגולת קלאסית, מפני שאם משתמשים לא יחשפו לממשקים חדשים איך הם אמורים להכיר אותם ולהתרגל אליהם?
אבירן רווח, יקיר האתר, העלה בתגובה לידיעה שפורסמה כאן יומיים קישור לאחת העבודות שלו, "מאיה בלון סגול", שממחישה בצורה בסיסית את הרעיון של יצירת נאראטיב המזמין את הצופה לפעולה. מדובר בדפדוף לינארי פשוט והמשתמש אינו עובר למצב של משתתף כמו בתסריט אינטראקטיבי קלאסי המבוסס על מודל של שיחה או משחק פינג פונג לצורך העניין. עדיין, יופי של עבודה שרק בגלל האיורים, האנימציות והתוכן שווה להעיף בה מבט.
בעקבות דיון קצר שהיה לי עם איתן אבגיל בפורום "פיתוח באקשן סקריפט" בפלאשו החלטתי לסכם את הדברים ולהציג שתי גישות ליצירת תפריט נפתח פשוט שנפתח במעבר על כפתור. השאלה "כיצד עושים תפריט נפתח" די נפוצה בפורומים ורק בפלאש MX 2004 נוספה קומפוננטת MenuBar אך היא מקנה לממשק מראה מאוד ספציפי שלא תמיד מתאים. הדוגמאות שאני מציג נועדו להעביר רעיונות בסיסיים כמו יצירת קומפוננטה בשביל לצמצם את מספר הסימבולים בספריה ואת כמויות הקוד בסרט.
קמפיין פרסומי של NIKE מציג סרט פלאש שהוא למעשה קומיקס אינטראקטיבי. הרעיון פשוט - ישנה התרחשות במסגרת מסויימת והניווט מתבצע באמצעות לחיצות. מידע נוסף נגיש למשתמש באמצעות רולאובר במקומות מסויימים על המסך. מדובר בקונספט פשוט אך מעניין שמעלה אצלי לפחות מספר שאלות שנשמעות לא מעט בהקשר של תכני טלוויזיה אינטראקטיבים בהם הצופה נהיה משתתף. אם בהתחלה החשיבה היתה במקרים רבים שהצופה מאוד רוצה לקחת חלק בהתפתחות העלילה ולהשפיע עליה, היום ברור לאנשים שישנה "צפיה פסיבית" ו-"צפייה אקטיבית". חווית הצפיה בטלוויזיה היא בדרך כלל פעולה פסיבית של רגיעה ומנוחה, ובניגוד לפעילות הקרובה מול מחשב, לאו דווקא רוצים להקליק כל שנייה ולחשוב. בשביל זה משלמים לתסריטאים של התוכנית, לא? (לינק: מתי בר-זאב)
אחד החידושים של נגן פלאש 7 שהתקבלו ברגשות מעורבים בקרב קהילת המפתחים היתה המדיניות החדשה בכל הקשור לטעינת מידע על פני דומיינים. אם עד גרסה 7 אפשר היה לטעון מידע מסאב-דומיין (קובץ SWF מ- www.flash-ivri.com טוען SWF מ- movies.flash-ivri.com) כעת צריך ליצור להגדיר הרשאה בצורה של קובץ XML. הידוק נושא האבטחה הוא ללא ספק חשוב מאוד אך המדיניות החדשה אומרת שפרוייקטים שנעשתה בהם טעינת מידע על פני סאב-דומיינים לא יעבדו כאשר ירוצו על נגן פלאש 7 במקרה וקובץ ההרשאה לא קיים. בעדכון האחרון של נגן פלאש 7 נוספה פקודה חדשה בשם System.security.loadPolicyFile. המאפשרת להגדיר את המיקום של קובץ ההרשאה במקום למקם אותו באותו פולדר כמו הסרט. מקרומדיה פרסמה הסבר מקיף המסביר על נושא ההרשאה וכיצד להשתמש בפקודה החדשה.
אחת הבעיות המהותיות בהנגשת תכני פלאש לקוראי מסך היא שההנחיות להנגשת תכני אינטרנט שהוצעו על ידי ה-W3C בקושי מתייחסות לפלאש ונכתבו עבור פיתוח תכנים בפורמט HTML. ההנחיות שכן קיימות לא מעודכנות ואינן מתייחסות לגרסאות האחרונות של התוכנה. זאת ללא ספק בעיה מאוד רצינית מפני שמפתחי פלאש שרוצים להנגיש את תכני הממשק שלהם צריכים לנחש מה עליהם לעשות בכדי לעמוד בתקנים המוצעים. ג'ולי האוול מ-RNIB שלחה לי קישור למסמך עצמאי המציג בצורה מאוד מפורטת כיצד ניתן לשקול יישום של כל אחת מההנחיות להנגשת תכנים בפלאש.
כפי שהודעתי, הסקירות החודשיות שאני כותב ומתפרסמות במגזין "מקינטוש גם" יפורסמו במלואן באתר לאחר שבועיים מתאריך פרסום הגרסה המודפסת. הסקירה הראשונה מתארת את הגרסה הכבר-לא-כל-כך-חדשה של פלאש - Flash MX2004 על שתי גרסותיה (רגילה ומקצוענים). למרות שהגרסה קיימת כבר כמה חודשים נראה שאנשים רבים (לפחות בקהילות המקומיות בהן אני מסתובב) לא ממש יודעים מה טומנות בחובן הגרסאות החדשות ונראה שיש הרבה פחות התלהבות לנוכח גרסאות קודמות. ההשקה של פלאש MX 2004 היתה בעייתית הן בגלל העדר דוקומנטציה בחודשים הראשונים ובאגים שחייבו את מקרומדיה להוציא עדכון תוך פרק זמן קצר מרגע השקת התוכנה. עדיין, חשוב להבין מה יש לשתי הגרסאות להציע ולחדש. כל אחד כבר יסיק את המסקנות שלו על סמך הצרכים היום-יומיים שלו בעבודה וישקול האם פלאש MX 2004 תשפר ותייעל את ההתעסקות שלו בהיבטים השונים.
במהלך החודשים בהם "פלאש עברי" חי ונושם הצטברו מעל 300 ידיעות בארכיון האתר. בכדי לאפשר לקוראים ליהנות מהארכיון בצורה אפקטיבית יותר הוספתי מנגנון פשוט המציג ידיעה אקראית בכל כניסה אל דף הבית. הרבה מהידיעות שמועלות לאתר אקטואליות ושימושיות גם עם חלוף הזמן ואני מקווה שהתופסת הקטנה אך המשמעותית הזאת תהיה לכם לעזר. מבחינה טכנית מדובר בסקריפט PHP פשוט יחסית שעובר על הקבצים בתקיית הארכיון ומסנן את אלה של הידיעות הבודדות (בניגוד לארכיון לפי ימים או קטגוריות). עבור כל קובץ נשלפת הכותרת וביחד עם הלינק היא נשמרת במערך אסוציאטיבי המוכנס לתוך מערך שמכיל בסופו של דבר את המידע עבור כל הקבצים הרלוונטים. בסוף התהליך נשלף פריט אחד (שהוא מערך בפני עצמו) מתוך מערך הקבצים הכולל. פרטי הפריט הזה (כותרת ולינק) נשלחים אל הדף הראשי על ידי include פשוט.
כידוע, פלאש MX 2004 מציעה למפתחים אפשרות ליצור הרחבות (Extensions) בכדי להעשיר את סביבת העבודה ואת מה שהיא מאפשרת לעשות. מדובר בתפריטים וחלונות שמופיעים בתוך התוכנה עצמה בזמן העבודה ובעזרת JSFL מתממשקים עם סביבת העבודה ומשפיעים עליה. בלינק הזה אפשר להוריד כמה הרחבות מעניינות כמו אפשרות לבצע חיפוש בספריה, עריכה במקביל של כמה מאפייני סימבול בספריה, קביעת שמות לכמה מופעים שסומנו על הבמה במקביל ועוד. ללא ספק אחת הדוגמאות הבולטות ליתרון של פלאש MX 2004 על פני גרסאות הקודמות בכל הקשור ליעילות ונוחות העבודה. (לינק: גיא חבקין)
בבלוג החדש שלו FlashAnt שמוקדש לפיתוחים אפליקטיבים בפלאש, מתאר אראל בלקאן את שיקולי השמישות שעמדו לנגד עיניו לאורך תהליך הפיתוח של Opal - גרסה דמויית אאוטלוק ל-SMS. ההסבר כתוב בצורה פשוטה וברורה ונוגע בנקודות שאולי נראות מאוד הגיוניות ופשוטות אך עובדה שבשטח אנשים ממשיכים לטעות וללכת "ראש בראש" עם המשתמשים. "תבניות השמישות" שבלקאן מתאר הן נגזרת פחות או יותר של העקרונות המנחים של נילסן מ-1990 שעומדים במרכז שיטות הערכת השמישות הנפוצה ביותר - Heuristic Evaluation (הערכה על פי קווים מנחים). שווה לקרוא ולראות כיצד הדברים הפשוטים לכאורה בעיצוב ותכנון ממשק משתמש עושים כל כך הרבה הבדל, וכמה קל ליפול בהם.
במשך למעלה משנה עמלו היוצרים אורן משקובסקי ודב וולס על הקליפ לשיר "מגניב" של קוב והתוצאה בהתאם. מדובר בקליפ מרענן, משעשע ומרשים מאוד שמשלב בין אנימציות פלאש ורקעים מצולמים. בקרוב יתפרסם כאן ראיון עם הצמד שיספרו על הפרוייקט, התהליכים, הקשיים, ההתמודדויות והאתגרים.
אחרי קרוב לשנה של פעילות אינטנסיבית ושוקקת בפורומים של פלאשו מצאתי לנכון להוציא לפועל את ההצעה של אחד החברים הוותיקים ולרכז שאלות שחוזרות ועולות שוב ושוב בדף אחד - Flashoo FAQ. הדף מאגד קישורים להודעות בחתך הנושאים השונים ומהווה בהחלט מקום להשלמת פערים וחוסרים בידע. קהילת פורומים נשענת על מאגר הידע שהיא צוברת והוא מוגדר ללא כל ספק כ-"הון" לכל דבר (Knowledge capitol). היכולת לגשת להון הזה בצורה נחה ולמצוא מידע היא קריטית אך חיפוש באמצעות מנוע חיפוש יכול להיות מתיש ולא אפקטיבי במקרים רבים. אני מקווה שתמצאו את הדף הזה לעזר והקריאה חופשית כמובן בלי קשר להיותכם חברים רשומים במערכת הפורומים של פלאשו.
באתר של חברת הוצאת הספרים FriendsOfEd התפרסם לפני כמה ימים ראיון עם מנהל מוצר פלאש השני - לוציאן ביבה. ביבה חולק את התפקיד עם פורסט קיי, שהפנייה לראיון שנערך איתו באתר אחר פורסמה כאן לפני שבוע. הראיונות האלה מציעים לא מעט ספין שיווקי שנשמע די אותו דבר בלי קשר למי משמיע אותו. הנושאים ה"חמים" שכוסו בראיון ושווים עלעול הם הפיצול של פלאש לשתי גרסאות, הרלוונטיות של Flash Remoting בעבודה עם פלאש MX 2004 שמציע חיבוריות נחה יותר עם Web Services והקיפוח כביכול של מעצבים ואנימטורים בגרסה האחרונה.
אני שמח לבשר שהתחלתי לכתוב מאמרים חודשיים עבור חברת קוויקסופט, יבואנית מוצרי מקרומדיה בישראל, שיתפרסמו במגזין המודפס "מקינטוש גם". המאמרים השונים יסקרו את קשת מוצרי מקרומדיה (לא רק פלאש) ויתפרסמו בבלוג לאחר שיופיעו בדפוס. אני בהחלט מרוצה מהצעד הזה שיאפשר לי להגיע לקהל קוראים מחוץ לגבולות האינטרנט ולעורר מודעות ועניין בקרב ציבור שלאו דווקא יודע מה זה בלוג או מה זה "פלאש עברי". המאמר הראשון שהתפרסם סוקר על פני שני עמודים את שתי גרסאות פלאש האחרונות ומתאר את החידושים השונים שאפשר למצוא בשתיהן ובגרסת ה-Pro בנפרד.
הפעם פלאש עברי מראיין את ליאור בורד - מפתח פלאש העובד בחברת Fitracks המפתחת מערכות ממוחשבות שונות לחנויות נעליים העוזרות לייעל את תהליך הקניה והקשר עם הלקוח. ליאור עבד על פיתוח ממשק יחידות הקצה של מערכת ה- click2fit ,יחידות הקצה הללו הם למעשה קיוסקים המשלבים מרכיבי חומרה המשמשים למדידת הרגל ומחוברים לרשת שרתים. הראיון מאפשר הצצה אל עולם הפיתוח שנמצא מחוץ לגבולות הדפדפן ומתחיל לאמץ את פלאש כטכנולוגיה מועדפת ליצירת ממשקים עשירים. ליאור מתאר כיצד חלק מהחידושים של פלאש MX 2004 לצד המאפיינים היותר וותיקים של פלאש עזרו לפתח את הממשק של המערכת באופן יחסית מהיר ונח.
אני מניח שכל בלוגר מגיע לשלב הזה בו הוא מוצא את עצמו כותב מין הודעה חצי מתנצלת על הירידה בקצב הכתיבה אך אני לא אעשה את זה (לא בצורה ישירה לפחות). אני רק אעדכן ואספר שמאז שסיימתי את לימודי התואר באוקטובר חזרתי ללונדון להרצות במסלול בו למדתי וזה תפקיד מאתגר, מתיש ותובעני. אם אני אפתח את פלאש בטח יעלה ענן אבק וזאת הדרך שלי להגיד שבקושי יוצא לי להתעסק עם פלאש בחודשים האחרונים אך מבחינתי זה רק דבר טוב כי כך אני שומר על רמת עניין גבוהה ולא נשחק למוות.
פורסט קיי, מנהל מוצר פלאש במקרומדיה, העניק ראיון קצר לאתר lounge72 בו הוא מדבר קצת על פלאש MX 2004, שיפור הביצועים של הנגן והשותפות של מקרומדיה עם ג'ייקוב נילסן בשביל לשפר את השמישות של תוצרי פלאש. הראיון אינו מציע חידושים וכולל יותר ססמאות שיווק מקרומדיאניות מהסוג אותו אנו רגילים לספוג מראיונות דומים. הכל נעשה בשביל לספק את המשתמשים ולהציע להם את מה שהם צריכים בשביל לעבוד בצורה נכונה ויעילה (הכל?).
בימים האחרונים הציג יניב שטיינר בפורום פלאש בתפוז כמה פיתוחים שלו המשלבים פלאש ואמצעים אלקטרונים. מדובר בפיתוחים העושים שימוש ב-XML Socket בשביל לתקשר בין ממשק הפלאש ומכשירים חיצוניים כמו מצלמה המורכת על רובוט קטן וחביב, או מסך תצוגת טקסט. שטיינר מתאר את הדוגמאות כפשוטות יחסית וזהו בדיוק המסר - זה יותר פשוט מכפי שזה נראה.
האתר ActionscriptHero.com ריכז רשימה של 22 מצגות Breeze שרובן עוסק (איך לא) בפלאש MX 2004. חלק מהמצגות פורסמו כאן בעבר אך זאת הזדמנות לעבור על הרשימה ולהשלים פערים. ישנן מצגות בנושא קומפוננטות, וידאו, עבודה עם ממשק המסכים, אינטגרציית מידע דינמי, אקשן סקריפט2 ועוד. אני בהחלט מחבב את הפורמט של בריז שמאפשר לספוג מידע גם בצורה ויזואלית וגם על ידי הקשבה לקריין המלווה את המצגת. בתור משתמש, נדרש ממני פחות מאמץ שמתבטא בעיקר בקריאת טקסט. שימוש בקול אנושי של בן אדם אמיתי מנצל ערוץ תקשורת חיוני ובסיסי שמסיבות שונות מתפספס במדיום האינטרנטי.
האתר Animation World Magazine ערך ראיון מקיף עם עשרה אנימטורים העוסקים בהפקות פלאש לטלוויזיה. הראיון נסוב בעיקר סביב ההשלכות של שימוש בפלאש על פני ובמקביל לאמצעים אחרים כאשר נושא מהירות ויעילות ההפקה עולה וצץ פעמים רבות על ידי מרואיינים שונים. כמעט כל המרואיינים הם אנימטורים שאימצו את פלאש אל חיקם בשלהי שנות התשעים ומאז מפיקים בעזרת התוכנה סדרות לטלוויזיה ולרשת. הראיון מתפרש על פני שבעה דפים ומהווה הצצה מעניינת אל תעשייה שוקקת שבשבילה פלאש היה ותמיד יהיה כלי מועדף ליצירת אנימציות.
בימים האחרונים הפורטל RoadRunner של Time-Warner Cable זכה ללא מעט תשומת לב בקרב הבלוגרים. הסיבה היא לא התוכן, העיצוב או השימוש בטיפוגרפיה אלא העובדה שכל הפורטל הופק בפלאש. הנושא של יצירת אתר רווי תוכן כמו פורטל בפלאש עתיק כמעט כמו פלאש עצמו והדוגמא הנוכחית מראה שאומנם אפשר אך השאלה היא "האם צריך?". האם ישנה הצדקה לבחירה בפלאש על פני פתרון HTML או שמדובר באקט שנועד לעשות קצת רוח ולקבל זמן אוויר? (עובדה שאפילו אני כותב עליו)
בכנס מקרומדיה שנערך בשבוע שעבר הודיעה החברה על שותפות אסטרטגית עם AOL שתבוא לידי ביטוי בפיתוח אפליקציות לסנטראל. על פי ההסכם, AOL תאפשר למפתחי סנטראל גישה לרשת מנויים שלה הכוללת את משתמשי ICQ ו-AIM. בפועל זה אומר שאפליקציות בסנטראל יוכלו לתמוך בתקשורת בין משתמשים מעבר לצ'טים (העברת מידע וכו'). הגישה לרשת המנויים של AOL תאפשר לאפליקציות להיות Presence aware מה שאומר שהן יוכלו להציע איזשהו ערך מוסף חברתי.
כידוע, טעינה של טקסט עברי ממקור חיצוני משבשת לחלוטין את מיקום סימני הפיסוק והמספרים לצד אותיות לועזיות. רם אלמוג רקח פתרון המציע מענה חלקי לבעיות הנ"ל ומאפשר לטעון טקסט עברי המכיל סימני פיסוק ומספרים בסדר הרצוי. הפתרון נעוץ בשימוש בתו היוניקוד 200F משני צידי סימן הפיסוק הרצוי הגורם לו לשמור על המיקום האמיתי במקום להופיע בתחילת השורה. את קובץ הטקסט או ה-XML יש לשמור כ- UTF-8. כאמור הפתרון הזה אינו עובד כאשר משלבים טקסט אנגלי ורם מבקש ממי שיש לו ידע בנושא לבדוק אפשרויות ולפתח את הפתרון מעבר למה שהוא מציע כעת. קובץ דוגמא להמחשת הרעיון ניתן להוריד מכאן.
פלאש MX 204 Pro הצליח לזרוע לא מעט בלבול בקרב קהילת המפתחים בנוגע לדרך האידיאלית לתקשר בין שכבת התצוגה (הממשק) ושכבת המידע. מאז פלאש 5 XML קיבל דחיפה רצינית אך עם הפופלריות הגדלה של Web Services והאופציה להשתמש ב-Flash Remoting פתאום נראה שישנן יותר מידי אפשרויות ונשאלת השאלה במה כדאי לבחור. הקומפוננטות XMLConnector ו- WebServiceConnector בפלאש MX 2004 Pro גרמו למפתחים להטיל ספק ברלוונטיות של Flash Remoting ונוצר לא מעט ערפל סביב כל הנושא. סטיבן וובסטר מסביר במאמר שהתפרסם באתר מקרומדיה על שלושת האפשרויות בצורה פשוטה וישירה המתארת את היתרונות והשימושים של כל פתרון. מומלץ למי שמתעסק בצורה נרחבת עם תקשורת צד שרת-צד לקוח ומעוניין לבחון את הפתרונות שצוברים פופלריות בשטח בייחוד בהיבט של צריכת מידע מורכב ומגוון.
עד היום הכרנו את הטכנולוגיה הזאת בשם הקוד "Royale" אך עכשיו זה רשמי ושמה בישראל - Macromedia Flex. מקרומדיה השיקה בצורה רשמית את הטכנולוגיה המדוברת הזאת שנמצאת בשלבי בטא ותושק לקהל הרחב בתחילת שנת 2004. מדובר בפתרון שנועד לאפשר פיתוח ופריסה של אפליקציות רשת עשירות בסגנון המקובל מזה שנים עם ASP ו-JSP. רכיב השרת המיוחד (Flex) מקמפל קבצי SWF לפני דרישת הקליינט על פי הגדרות XML וקבצי אקשן סקריפט שנמצאים על השרת. מצגת ה-Breeze הזאת מציעה היכרות ראשונית עם Flex וכוללת הסברים טכנים ורעיוניים שעומדים מאחורי הפתרון החדש הזה מבית מקרומדיה.
בעקבות שאלה שצצה בפורום כתבתי התנהגות קטנה שמשהה טיים ליין מסויים לפרק זמן שמוגדר ואז ממשיכה לנגן אותו מפריים שנקבע. לעיתים קרובות יחסית עולה הצורך לעצור טיים ליין, בין אם מדובר בבמה הראשית או במוביקליפ, לפרק זמן ואז להמשיך לנגן אותו. בשביל להשתמש בהתנהגות כל מה שצריך לעשות הוא לסמן את הפריים בו הטיים ליין אמור לחכות ולבחור אותה מפאנל ה-Behaviors שם היא תופיעה תחת Timeline.
העדכון הראשון לפלאש שאמור לטפל בכל מיני באגים ואיכות הביצועים ניתן עכשיו להורדה מהאתר של מקרומדיה. העדכון השני יהיה ספציפי לקומפוננטות והשלישי יתייחס ל-Flash Communication Sever. סה"כ מקרומדיה "מקשיבה לעם" ועל זה מגיע לה בהחלט כמה נקודות זכות. נציגי החברה משוטטים בפורומים, רשימות הדיוור ומריצים בלוגים בכדי לשמור על קשר רציף ואנושי עם קהילת המשתמשים וכך מקבלת פידבק יקר כמעט באפס השקעה. הבעיות שצצו בפלאש MX 2004 היו במקרים רבים מעצבנות והוציאו מאנשים קריאות "לא משדרג!". למרות שלדעתי בעיות בסדר הגודל שתואר מראה על מחדל מצד החברה, יאמר לזכות מקרומדיה שהיא דאגה מהר יחסית להציע טלאים לסתימת החורים שלא היו צריכים להיות מלכתחילה.
אחרי ציפייה ארוכה (ודי מעצבנת) מקרומדיה פירסמה מסמך הסוקר את כל האובייקטים השונים של JSFL, שפת הג'אווה סקריפט אשר בעזרתה ניתן בין השאר לכתוב מקרואים בכדי לשלוט בסביבת העבודה. בעזרת JSFL ניתן לכתוב סקריפטים השולטים כמעט בכל היבט של סביבת העבודה ויכולים לעשות דברים רגיל מתימרון מלא של הטיים ליין (הוספת פריימים, שכבות, פקודות וכו') ועד שמירה ופתיחה של קבצים. בהיעדר תיעוד רשמי ומסודר היה קשה להבין בדיוק מה עושה כל מתודה של כל אובייקט והתחום המרתק הזה בגרסה החדשה של פלאש לא ממש זכה לתשומת הלב הראויה.
לאחרונה הודיעה מקרומדיה שהיא תאפשר לאנשים להוריד עדכון לפלאש שאמור לטפל בכמה מהבעיות שעלו בשבועות מאז השקת המוצר. העדכון יכלל בפלאש החל מחודש נובמבר. מדובר בצעד מבורך שאולי יאפשר לאנשים לאמץ אל חיקם את פלאש MX 2004 עם פחות תסכולים וטענות בדרך, אך מה זה אומר על מקרומדיה? האם על הוצאת עדכון לתוכנה תוך פרק זמן כל כך קצר מרגע השקתה מגיע לחברה צל"ש או נזיפה?
מפגש פלאשו, שנערך אתמול בערב בקפה רש"י בתל-אביב, היה הוכחה ניצחת לקיומה של קהילת פלאש מקומית שוקקת, אנושית ומאוד חברית. למפגש הגיעו קרוב לארבעים אנשים שרובם המכריע חבר בקהילת פלאשו אך לא רק. הערב שנסוב בעיקר סביב התערות חברתית תוססת כלל באמצע מצגת שהעברתי בנושא "תכנון, ביצוע והתמודדות עם פרוייקטים" ואחריה הציג גיל כהן, מייסד פלאשו, את המערכת החדשה מאחורי האתר שתעלה בקרוב.
מסמך ה-PDF הזה המכיל 82(!) דפים סוקר את הנושא של תיכנות תלת מימד באקשן סקריפט מכל זוית אפשרית (תרתי משמע). הרבה קוד וטריגונומטריה לצד הסברים כיצד ליצור תנועת אובייקטים בחלל, יצירת עולמות תלת מימדים, תפריטים ועוד. מסמך חובה לכל מי שמתעניין בתלת מימד ואקשן סקריפט. (לינק: ליאור בורד)
בעקבות הודעה נוסטלגית של אריק דולקי על תור הזהב של פלאש (ימי פלאש 5 העליזים) העלה אוון ואן-דייק סקירה היסטורית קצרה משלו. בניגוד לדולקי שמתייחס לעידן פלאש 5 בתור העידן הראשון של פלאש, ואן-דייק הולך יותר אחורה ומתאר את הימים של פלאש 3 כאשר אושיות כמו קולין מוק וברנדון הול "עוד היו בחיתולים". ההתרפקות על העבר הפלאשי אינה מפתיעה ולנוכח ההתפתחויות של השנה האחרונה ניכר שלא מעט אנשים מביטים לאחור ועורגים לימים פשוטים יותר לפני שכל מילה שנייה בכל טוטריאל היתה RIA וכל שבוע טמן בחובו גילוי מרגש לגבי מה שאפשר לעשות עם הכלי הזה שנקרא פלאש.
מקרומדיה הודיעה שהיא מתכוונת לפרסם עדכון לשתי הגרסאות של פלאש MX 2004 שאמור לענות על חלק מטענות והדרישות שהושמעו לאורך השבועות מאז השקת המוצר. העידכון יכלול בין השאר דוקומנטציה יותר נרחבת, שיפור היציבות והביצועים ותיקון באגים. העדכון יהיה ניתן להורדה בחינם מהאתר של מקרומדיה החל מחודש נובמבר. מי שירכוש את פלאש החל מחודש נובמבר יקבל גרסה מעודכנת ולא יצטרך לעדכן את התוכנה בצורה ידנית.
מקרומדיה ממשיכה להתרחב ולהטמיע בתוכה חברות שעוסקות בייצור והפקה של תכנים מסוגים שונים. הפעם מדובר בחברת eHelp המייצרת מוצרים כמו RoboDemo ליצירת קבצי העזרה הפופלרים שנהפכו לסטנדרט. לפני מספר חודשים הודיעה eHelp שהיא מתכוונת להטמיע את פלאש ב-RoboHelp בכדי שאנשים יוכלו ליצור קבצי עזרה העושים שימוש ביכולות העשירות של פלאש ליצירת הדמיות, המחשות וכו'. (לינק: אייל שחר)
עברו שלושה חודשים מאז המצגת האחרונה והגיע הזמן להתכנס שוב ולשמוע את בוב בורגס, מנכ"ל מקרומדיה, מסכם את הרבעון האחרון של מקרומדיה. המצגות האלה הן הזדמנות טובה לשמוע קצת על כיצד עברו החודשים האחרונים על מקרומדיה, היכן הדברים עומדים נכון להיום ולהציץ קצת לעתיד. גם הפעם מקרומדיה מדווחת על רווחים בחזיתות שונות, וחרף האטה במכירות סדרת MX 2004 הטון (כצפוי ומתבקש) הוא אופטימי מתמיד.
מזה יותר משנתיים מקרומדיה מנסה בצורה נמרצת עד אגרסיבית לשווק את פלאש בתור סביבת פיתוח לממשקי אפליקציות. אחד הטיעונים שחוזרים ועולים מנגד הוא שפלאש אומנם יכול לספק את הסחורה כאשר מדובר באפליקציה קטנה עד בינונית אך לא כאשר מדובר באפליקציה עסקית גדולה עד ענקית בה הדרישות הרבה יותר תובעניות ואופי המוצר עצמו נוטה לחייב אפשרויות, בין אם ברמת התהליך או התוצאה הסופית, שפלאש אינו בשל לספק אותן. שון ווייזן מנסה להאיר את המצב באור קצת יותר חיובי ומדווח על פרוייקט מורכב וגדול מאוד בו הוא מעורב העושה שימוש בפלאש ולהראות "שאפשר". התיאור שלו נועד יותר לציין את הפוטנציאל שיתחזק בעתיד עם השקתה של Royale כאשר יותר ויותר מתכנתים "מסורתיים" יראו בפלאש סביבת פיתוח יותר נחה, הגיונית ומוכרת.
כאשר יוצאת גרסה חדשה של פלאש לוקח לעיתים קרוב לשנה עד שאנשי מקצוע מתחילים להפיק תכנים רציניים לגרסת הנגן החדשה מכיוון שהם ממתינים שהנגן יגיע לתפוצה נרחבת מספיק. זאת אולי לא נשמעת סיבה מספקת כאשר מדובר באתר פרטי או אתר שמיועד לקהל יעד שמוריד כל פלאג-אין חדש ביום שהוא יוצא, אך בעלי אתרים שמעוניינים לפנות לקהל רחב כמה שיותר אינם מעוניינים למנוע גישה לאתר מאנשים שלא חיים עם היד על הדופק הטכנולוגי. מהסיבה הזאת בדיוק זה די מפתיע ומעודד שחברה בסדר גודל של יאהו! הודיעה שהיא תתמוך בנגן פלאש 7 ותאפשר הצגת פרסומות בפורמט הזה. (לינק: אייל שחר)
תחרות בשם The greatest story never told קוראת לאנשים להגיש נאראטיב פלאשי באורך של בין שלוש לשלושים דקות. התחרות היא בחסות כמה שמות גדולים כמו מקרומדיה, המגזין Computer Arts ועוד. יהיה מעניין לראות את התוצאות הסופיות.(לינק: ירדן לוינסקי)
בלוגים מקצועיים הם לא דבר חדש. אנשים כותבים ומיידעים קהילת קוראים בנוגע לחדשות והתפתחויות בתחום מסויים. תרבות הבלוגים שטפה את קהילת הפלאש העולמית ובלוגים הפכו מהר מאוד למקור מידע ולמידה בו אפשר להתעדכן היישר מהגורואים על גילויים וחידושים שונים. נכון להיום, מקרומדיה מציגה באתר החברה קרוב למאה תשעים(!) בלוגים בנושא פלאש. והשאלה שאני מוצא את עצמי שואל היא: "מדוע בין כל עשרות הבלוגים אין אפילו בלוג אחד שמתעסק בעיצוב?" האם זה בגלל שהנושא כבר לא מעניין? לא ממש קיים?
מקרומדיה שיחררה את ה-Software Development Kit של סנטראל (גרסת בטא) המאפשרת למפתחים להתחיל לבנות אפליקציות לסביבה המדוברת הזאת. קיים עדיין לא מעט מיסתורין סביב סנטראל בעיקר ברמת הבנת הצורך והתרומה של הסביבה הזאת למשתמשים. הנה דוגמא לאפליקציית סנטראל המשמשת בתור יומן פגישות. בגלל האפשרות של האפליקציות בסנטראל לעבוד ביחד, בהחלט אפשרי בתאוריה שכל אירוע שיקבע באפילקציה אחרת כמו סרט או הזמנת טיסה אוטומטית יופיע באפליקציית יומן הפגישות למרות שהתוכנות הן אוטונומיות לחלוטין ולא מכירות אחת את השנייה. סנטראל מודעת לכל האפליקציות שמותקנות בה ויכולה לתאם את שיתוף המידע בינהן. ללא ספק יתרון גדול שיהיה מעניין לראות כיצד הוא יתפתח וינוצל. מייק צ'יימברז הכין דף FAQ קצר בנוגע ל-SDK של סנטראל.
הצ'ט שמייק צ'יימברז בנה לסנטראל מתחיל להוכיח את עצמו. היום נערכה פגישה מרובת משתתפים ביוזמת צ'יימברז שמטרתה היתה לאסוף פידבק מקהילת המפתחים על סנטראל. נציג מצוות הפיתוח נכנס לצ'ט והציב מספר שאלות למי שהיה נוכח באותו זמן. השאלות שהועלו היו פשוטות ("כיצד היית מתאר את סנטראל לאמא שלך?") אך יש להן משמעות חשובה מפני שמקרומדיה יודעת שהיא חייבת לעבוד חזק על השיווק של הטכנולוגיה הזאת שכרגע נראה שהרוב המכריע של מפתחים (שלא לדבר על המשתמשים) לא ממש מבין מה היא ומדוע צריך אותה. דיויד ביסט העתיק את התמליל של השיחה לבלוג שלו והוא בהחלט שווה הצצה.
האתר ActionScript Hero הרכיב רשימה חיונית המרכזת מה שנראה כמו כל השיעורים וההסברים שהתפרסמו עד היום בנושא פלאש MX 2004 ואקשן סקריפט2. מומלץ בחום לעבור על הרשימה ולשלוף את הקישורים שנראים מעניינים וחיוניים. כל הכבוד להם על היוזמה.
אבירן רווח השיק אתר חדש שעיצב ובנה לנגריה במושב באר-טוביה בשם "הנגריה של סבא". האתר מציג את הרהיטים השונים המיוצרים בנגריה, מידע כללי, מפה, פרטי התקשרות ומידע על חוגים שונים המוצעים במקום. העיצוב של האתר מרשים ולא מפתיע את מי שמכיר את העבודות והסגנון של אבירן.
ווירה פליישר, מהנדסת QA במקרומדיה, כתבה הסבר פשוט וקל המסביר כיצד ניתן לצרוך WebService ולהציג את התכולה שלו בקומפוננטת DataGrid. קומפוננטת ה-DataGrid נועדה להציג מידע טבלאי ובנויה מעמודות. מספר העמודות והתכולה של השורות נקבעים על ידי ה-DataProvider שמחזיר מערך אובייקטים ובמקרה הזה הוא WebService שמחזיר מידע על בלוגים שונים.
ג'ן דה-האס פרסמה ב-DevNet שיעור המסביר כיצד להכין בפלאש Pro אפליקציה קטנה בעזרת מסכים וקומפוננטת ה-WevServiceConnector. השיעור מורכב מחלק א' וחלק ב'. השיעור הוא דוגמא נחה למי שרוצה להבין כיצד ניגשים לבניית אפליקציה בעזרת מסכים (Screens). מה מהות הגישה וכיצד מנווטים בין המסכים השונים. החלק השני שעוסק בעיקר בחיבוריות עם ה-WebService נסוב בעיקר סביב נושא ה-DataBinding ויכול להיות קצת מבלבל אך עדיין שווה הצצה וניסוי בשביל להתחיל להבין במה מדובר ומה הרעיון הכללי העומד מאחורי השימוש ב-WebService.
לוציאן ביבה, מנהל מוצר פלאש במקרומדיה התראיין לאתר communitymx.com והתייחס לנושאים כמו Royale, Central, האם Remoting רלוונטי במציאות של קומפוננטות מידע כמו WebServiceConnector ואחרים. הראיון מנציח את תפיסת מקרומדיה לפיה פלאש הוא הפתרון למציאות אינטרנטית בה אנשים עושים שימוש בממשקים עשירים על מנת לגשת למידע מגוון ועדכני בזמן אמת. ביבה כמובן נזהר ואומר שלפעמים HTML מספק את הסחורה ולפעמים לא וזאת בהחלט צריכה להיות הגישה. הצורך והתנאים מכתיבים את הבחירה בטכנולוגיה זו או אחרת. מעניין לקרוא כיצד רויאל מתוארת כ-ASP של פלאש שבמקום להחזיר לקליינט דף HTML מחזירה לו ממשק פלאש.
סטיבן האפ מציג תיעוד של משחק שהוא פיתח בפלאש. נושא הדוקומנטציה הוא אחד המוזנחים לדעתי בכל הקשר לתכנות ובטח ובטח בפלאש היכן שכמעט ולא קיימת משמעת עבודה רצינית ומסורת תכנות. המסמך מציין שלבים קריטים בתיעוד והכנה לקראת פרוייקט כמו מסמך דרישות המפרט בדיוק מה צריך להיות ומה צריך לקרות בחלקים השונים, דיאגרמת מחלקות המתארת את יחסי הגומלין בין האובייקטים, תיאור מרכיבי המחלקות ועוד. (לינק: גיל כהן)
בראיון קצר ל-San Francisco Business Times מתאר מנכ"ל מקרומדיה, בוב בורגס, את התקופה האחרונה מבחינת החברה שכנראה עומדת להכריז על רווח גם ברבעון הקרוב מה שבטח מעלה חיוכים מרוצים על פני בעלי המניות.
Zeh Fernando כותב על השינוי שעובר על פלאש לאור הוצאת גרסה MX 2004 וכיצד מקרומדיה לדעתו זונחת כבר לא רק את המעצבים והאנימטורים אלא גם את מפתחי הווב כאשר פלאש נהיית סביבת פיתוח אפליקציות לסביבות כמו Central. הוא מתאר כיצד ישנה תחושה שמקרומדיה מיצתה את הווב וכעת פוזלת אל נישות אחרות (לא עובדה חדשה כמובן) בהן היא מעריכה שיש לה יותר פוטנציאל למכור גרסאות חדשות ולעניין לקוחות פוטנציאלים.
בשביל לבחון בצורה פרקטית כיצד ניתן לעבוד עם אפשרויות ה-Databinding בפלאש MX 2004 החלטתי להמיר את גלריית הצילומים מבוססת ה-XML שלי לממשק הבנוי מקומפוננטות המחוברות בעזרת ביינדינג כאשר מקור המידע נמשך לסרט באמצעות קומפוננטת ה-XMLConnector. התוצאה היא ממשק אפליקטיבי משהו שעושה שימוש במעט קוד כתוב תודות לביינדינג אך שוקל המון (90KB!) כאשר כל מה שהוא מכיל זה שלוש קומפוננטות ושדה טקסט דינמי. עם כל זאת שידוע שהקומפוננטה הראשונה מוסיפה את מירב המשקל זה עדיין נפח רציני בשביל מה שמוצג בסופו של דבר. לפחות מזוית ראייה של חיבור מודם.
בתחילת חודש שעבר פירסמתי שתי דוגמאות לממשק פלאש פשוט המאפשר לדפדפן בין תמונות כאשר מקור המידע חיצוני לסרט. בדוגמא הראשונה מקור המידע היה קובץ טקסט ולאחר מכן קובץ XML. השידרוג השלישי במספר מורכב משתי דוגמאות כאשר בשתיהן מקור המידע הוא mySQL. אחוז גבוה יחסית של שאלות בפורומים מתייחס לאינטגרציה בין פלאש, קוד צד שרת ומסד נתונים. אני מקווה שהדוגמאות האלה יעזרו להבהיר את הנושא.
אולטראשוק השיקו סידרה של עשרה שיעורים בנושא פלאש MX 2004 המתייחסים לאספקטים שונים של השידרוג. מהאפקטים המובנים בטיים ליין ועד Databinding וגישה לבניית אפליקציה בעזרת ה-Forms. בהעדר דוקטומנטציה ראויה בגרסה החדשה כל שיעור והסבר שעוזרים לשפוך קצת אור על החידושים השונים מבורכים.
אייל שחר מציין את הכלי הפשוט אך מאוד שימושי הזה המאפשר להחליף בין גרסת הנגן הפעיל המותקן על המחשב כאשר מבצעים בדיקות תאימות לאחור של סרט פלאש. הרעיון הוא שאם מותקנים לכם כמה נגני פלאש מגרסאות שונות אפשר "להדליק" רק את זה שרוצים שיהיה פעיל, כמו נגן פלאש 5 למשל ולראות כיצד פרוייקט מסויים מתנהג בנגן המסויים הזה. זהו כלי חובה עבור מי שרוצה להבטיח שהפרוייקטים שלו יתנגנו בצורה תקינה על גרסאות נגן שונות. נכון להיום נגן פלאש 6 מותקן על 75 אחוזים מהמחשבים המחוברים לאינטרנט ונגן פלאש 7 לא יגיע לאחוז חדירה משמעותי עד סוף שנת 2004. משהו ששווה לקחת בחשבון בייחוד כאשר מדובר באתר מסחרי.
מקרומדיה פרסמה שני מאמרים מקיפים בנושא הקומפוננטות של פלאש MX 2004. כידוע, כל הצורה בה קומפוננטות מיושמות בפלאש עברה שינוי רציני ומאוד מהותי המצריך למידה מחדש בהרבה היבטים למי שמעוניין לבנות קומפוננטות ולהבין את אלה שמגיעות עם התוכנה עצמה. המאמר הראשון נכתב על ידי אחד המפתחים שכתבו את הקומפוננטות של פלאש, נייג'ל פג, מסביר כיצד ניגשים למלאכת הבנייה והבדיקה של קומפוננטה. המאמר השני מתאר את הארכיטקטורה החדשה של הקומפוננטות שמהווה למעשה את עמוד השידרה התכנותי של הרכיבים השונים. בפלאש MX 2004 הקומפוננטות בנויות בצורה היררכית שמאפשרת מיחזור של קוד ואלמנטים ויזואלים שונים שבאים לידי ביטוי במשקל הקובץ כאשר עושים שימוש במספר קומפוננטות במקביל.
Databinding הוא אחד הפיצ'רים המעניינים של פלאש MX 2004 המאפשר להגדיר קשר בין מספר קומפוננטות כך ששינוי באחת משפיע על כל אלה המקושרות אליה. דוגמא פשוטה ביותר: עגלת קניות שהסכום הכולל אותו היא מציגה מתעדכן בהתאם להוספה והורדה של פריטים שונים. הבעיה הקריטית עם Databinding היא שאחרי שמגדירים את ה-Binding בין כמה קומפוננטות אי אפשר להפוך את כולם למוביקליפ כי אז הקשר בינהן נעלם (כל עוד הוא מוגדר דרך האינספקטור ולא דרך קוד). בעיה נוספת שאראל בלקאן הצביע עליה היא שטעינה של סרט המכיל Binding גם פוגעת בחיבור של הקומפוננטות. הפתרון מצוי במאפיין החדש של אובייקט המוביקליפ בפלאש MX 2004 הנקרא lockroot.
כשהייתי קטן והיינו אוספים גוגואים (החרצנים של המשמש למי שלא יודע במה מדובר) היתה תופעה שקשורה לאיסוף האובססיבי הזה אחר חרצנים שהיתה בגדר התעלות. קראו לה קולולושה (Kululusha) וכאשר אני חושב על זה עכשיו אז כנראה שהתרגום לעברית תקנית הוא תשליך (כמו ביום כיפור). מסיבות שלא היו מובנות לאף אחד מישהו היה בוחר לזרוק באוויר את כל הגוגואים שהיו לו כדי שעשרות ילדים ירדו על הברכיים בטירוף ויאספו כמה שיותר אל הכיסים וקופסת הנעליים שהיתה איתם. הסיבה שאני טורח להעלות נוסטלגיית ילדות ראשלצ"ית בבלוג בנושא פלאש היא מפני שהדבר הראשון שחשבתי עליו כאשר ראיתי את ההודעה הזאת היה קולולושה. הפעם מדובר בקולולושה של הודעות פורום (500) שנאספו על ידי הבן אדם שהשתתף בהן ומצא לנכון לרכז קישורים אליהן במקום אחד.
הפרק הראשון של הספר בנושא Flash Remoting בהוצאת או'ריילי מכיל 40 דפים שעושים היכרות מצויינת עם הרעיון והיישום של Flash Remoting. הפרק דן בצורה נרחבת בחסכוניות והיעילות שרימוטינג מאפשר על ידי תקשורת בינארית בין צד הלקוח לצד השרת בניגוד לתקשורת טקסטואלית מבוססת XML או שרשור מידע. פלאש רימוטינג עושה שימוש בפורמט העברת מידע בינארי שפותח במקרומדיה ונקרא AMF ראשי תיבות של Action Message Format.
ויזוואנאת גונדי כתב מאמר מפורט ומעניין הדן בשמישות של אפליקציות הן מהאספט של המשתמשים והן מהאפסקט של ארכיטקטורת האפליקציה. המאמר מתאר את עשרת הדברים שמתשמשים שונאים כמו לחכות, ללמוד, לחזור על פעולות ועוד ועוד. הדברים כתובים בצורה מאוד ברורה ומתארים את ההיבטים של שמישות שאנשים בוחרים להתעלם מהם בגלל מסעי צלב כדוגמת אלה של ג'ייקוב נילסן. מי שקורא את הדברים מבין מהר מאוד ששמישות לא אומרת פעם אחת "אל תעצבו ככה" ו-"כן תעצבו ככה". היא מתארת דברים שמעצבים ומתכנני מערכות צריכים להבין לגבי המשתמשים המיועדים של הממשק. ישנו עולם שלם של קוגנטיביות שצריך לקחת בחשבון ואי אפשר פשוט לשלוף מהמותן.
ראש השנה הוא הזמן בו אנשים נוטים לסכם את מה שהיה ולהתנבא קצת לגבי העתיד. בכל זאת, חותמים תקופה של שנה ומתחילים אחת חדשה (לפחות על פי לוח השנה היהודי). מכיוון שמוספי סוף השבוע בטח לא טרחו להתייחס לפלאש לקחתי על עצמי את המשימה להזכיר מה היה בשנה האחרונה ולנסות ולתאר מה צפוי לנו בשנה הקרובה בכל הקשור להתעסקות בפלאש.
סרטי פלאש יכולים להיות מאוד מוגבלים כאשר מדובר בהפקת מולטימדיה מורכבת ועשירה. קבצי הפרוג'קטור שניתן להפיק לא תמיד מסוגלים לענות על הדרישות של הפרוייקט וכאן בדיוק נכנס Flash Studio PRO. התוכנה מאפשרת ליצור קובץ פרוג'קטור מועשר שיכול לעשות הרבה יותר דברים מקובץ פרוג'קטור רגיל. התוכנה מגיעה מצויידת הפעם עם 400 פקודות שניתן ליישם כמו עיצוב החזות של הפרוג'קטור, גישה למסדי נתונים, טעינת HTML ועוד ועוד. נשמע אידיאלי למי שמתעסק בהפקות מולטימדיה לסביבת ה-Offline.
מקרומדיה שיחררה גרסת בטא ציבורית של Central המכילה שתי אפליקציות. הראשונה נקראת AccWeather ומאפשרת להזין מיקוד, עיר או מדינה ולקבל עידכון תחזית מזג האוויר. האפליקציה השניה היא Movie Finder ומאפשרת לאתר כרטיסים לסרטים, לקרוא ביקורות ועוד. במבט ראשון זה נראה מרשים ומעניין. הרעיון שיש מקום אחד בו אפשר לרכז "עוזרים דיגיטאלים" שלא רק מבצעים מטלות ומציגים מידע אלא משתפים אותו בינהם הוא מרתק. מי שרוצה לקרוא קצת על המהות של סנטראל ומה עומד מאחורי האפליקציה הזאת מוזמן לעיין בארכיון הקטגוריה "טכנולוגיות פלאש" שצבר כמה ידיעות בנושא בחודשים האחרונים.
אתמול נתקלתי בברכת שנה טובה שהופקה עבור המותג "ביסלי" על ידי חברת "סטנגה". דרך הקישור הזה הגעתי בעקיפין ל-Sidewalk. פרוייקט לא חדש של אורן משקובסקי (האנימטור של סטנגה) שנעשה בשיתוף עם דב וולס. מדובר בסרט פלאש באורך חמש דקות בשם שמציג גירסה עירונית (מאוד אפילו) המבוססת על הקוסם מארץ עוץ. מבדר, משעשע, עשוי מצוין ומראה על יכולות אנימציה ראויות להערכה רבה. אורן ודב (המכנים עצמם הצוות הדינאמי) מסרו אגב שבקרוב תוכלו לראות קליפ אנימציה מעשה ידם בערוץ המוזיקה. נשמע מסקרן.
נושא הטעינה של חומרים חיצוניים כמו סרטי פלאש היה תמיד נושא כאוב ובעייתי עבור רבים. התחושה בקרב קהילת המפתחים היתה שפלאש לא מספק את הכלים להתמודד עם המטלה היום-יומית הזאת וקולין מוק, אקשן סקריפט גורו לעת מצוא, יזם בחודש אפריל עצומה בנושא. לא ברור האם יש קשר ישיר, אך פלאש MX 2004 מספק אובייקט טעינה שעושה את כל העבודה השחורה בשם MovieClipLoader. אומרים לו פשוט מה לטעון ולאיזה מוביקליפ והוא עושה הכל. הוא מגיע מצוייד בשישה אירועים כמו תחילת טעינה, מהלך טעינה,סיום טעינה ועוד. ברגע שיוצרים את האובייקט ומגדירים לו את שנ הפרמטרים של המתודה loadClip אפשר לעשות שימוש באירועים השונים בשביל להציג מספר אחוזים ולהוציא לפועל פעולות שונות בזמן הטעינה. (לינק: אייל שחר)
מקרומדיה פרסמה מסמך בו היא מפרטת את הטענות העיקריות של משתמשי פלאש MX 2004 ושאלות כלליות שחוזרות ועולות. לשאלה "מדוע אין יותר מצב normal mode בעורך טקסט?" התשובה הצפויה היא "תלמדו להשתמש ב-Behaviors אם אתם מפחדים לכתוב קוד בעצמכם" (תרגום חופשי). מי שתהה מדוע אין יותר אפשרות להגדיל ולסובב אלמנט כלשהו, התשובה היא פשוט "תכנון מחדש של הממשק". ללא ספק הסבר שנותן מענה שאי אפשר היה לחשוב עליו לבד. ישנם עוד כמה נושאים שמופיעים במסמך והגיוני שהוא יעודכן בשבועות הקרובים.
במסלול בו אני מלמד בימים האלה התלמידים נחשפים לראשונה להיבטים בסיסיים של תכנות כמו משתנים, לולאות והתניות בקורס המוקדש לדיירקטור ולינגו (שפת התכנות של התוכנה). אחרי חצי שנה הם מגיעים לקורס אקשן סקריפט לאחר קורס פלאש בסיסי. לדעתי הסדר הזה שגוי וככל הנראה יוחלף בעתיד הקרוב. חלק מהשינוי יכלול כנראה היכרות עם עקרונות התכנות לפני סביבת עבודה זו אחרת בכדי שיהיה אפשר ליישם את מה שנלמד בכל שפת סקריפט או שפת תכנות בה יתקלו התלמידים בעתיד. הבעייתיות היא שלימודי תכנות תיאורטים יכולים להיות מרתקים בערך כמו צפייה בנחיל נמלים וללא פידבק מיידי של סביבה ויזואלית מאוד קל לאבד עניין וחשק. הפתרון שאני חושב עליו הוא ג'אווה סקריפט.
אחרי שהביא לנו שני הסברים מקיפים על הבסיס של אקשן סקריפט2, גו'אי לוט ממשיך במלוא הכח והפעם הסבר מקיף לא פחות המסביר כיצד עובדת הורשה ויישום ממשקים, נושא שכבר כתבתי עליו פה בעבר, אך תמיד טוב לקרוא עוד מקורות וללמוד דברים חדשים.
אי אפשר לדעת האם זה בגלל שבזמן האחרון התחילו להשמע קולות שתהו האם Central אי פעם תושק, אך מייק צ'יימברז פירסם במקרומדיה מאמר עדכון קצר בו הוא מסביר היכן הפרוייקט הכבר-לא-כל-כך-מדובר-הזה כרגע נמצא ומציין חלק מהשיפורים שנערכו בו. בצילום המסך הזה אפשר לראות כיצד נראית אפילקציית סנטראל טיפוסית והממשק של הסביבה דרכה היא מוצגת. כפי שאפשר לראות, לא מדובר אתרים אלא אפליקציות שמספקות שירותים שונים. במקרה הזה אפליקציה המאפשרת להזמין כרטיסי קולנוע.
בוב רייגן מתאר שתי הרחבות חדשות לפלאש MX 2004 שנועדו לשפר את היכולת להנגיש תכנים. ההרחבות עובדות ישירות מתוך פלאש ומוסיפות פאנל חדש לסביבת עבודה. הראשונה - AccRepair בודקת את הסרט עבור תיאורי טקסט חסרים וסדר קריאה לא נכון. ההרחבה השנייה - Hi Caption מאפשרת ליצור כתוביות סרט פלאש הנשמרות בקובץ XML ומוצגות בסרט על ידי קומפוננטה מיוחדת. אלה שתי דוגמאות מצויינות כיצד סביבת הפלאש החדשה גמישה מאוד להרחבות וכלים חיצוניים שנועדו להעשיר ולייעל את העבודה בתוכנה.
מתי בר-זאב התחיל לפני כמה ימים בפלאשו דיון סביב נושא הקומפוננטות וההשלכות שלהן על השימוש בפלאש והמוצרים המופקים באמצעות התוכנה. הדיון התפתח ונסוב בעיקר סביב הנושא של סטנדרטים. השימוש בהם והאבולוציה המתבקשת שלהם לאורך זמן. כפי שהתייחסתי בדיון, אני מאמין שהקומפוננטות משרתות את מי שצריך לעשות בהן שימוש בדגש על מפתחי אפליקציות אך לא רק. הרכיבים האלה נועדו לאפשר לאנשים להשקיע מאמצים במקומות יותר חשובים מאשר לנסות ולהמציא כל פעם את הממשק משתמש מחדש בפעם האלף.
אנטון גונזלבס מתאר ב-InternetWeek מה היו השיקולים של חברת פיתוח תוכנה בשם MITEM לפתח אפליקציה רפואית בפלאש כצד הלקוח במקום בטכנולוגיות אחרות. הכתבה היא למעשה ניתוח מקרה בו מתארים אנשי החברה את מערכת השיקולים שהביאה לכדי הבחירה בפלאש.
סטיב וובסטר כתב מילון קצר המפרט את כל המתודות והמאפיינים השונים של ה-DOM של JSFL. התיאור כולל את שם המתודה והמאפיין בצירוף צורת הכתיבה והסבר קצר. משהו שטוב לבקמרק לשעת הצורך.
אבירן רווח הוא אחד המאיירים והאנימטורים בפלאש המוכשרים ביותר שיצא לי להכיר. העבודות שלו מתאפיינות ברמת איור ואנימציה גבוהה שלא מותירה למקום לספק שמי שעומד מאחוריהן הוא מקצוען שיודע בדיוק מה הוא עושה ואת זה טוב מאוד. לרגל השקת הפרוייקט האחרון שלו, סרטון אנימציה לחברת TDEK, הצעתי לאבירן לחלוק עם קוראי האתר כמה תובנות, מסקנות וגילויים לגבי אנימציה בפלאש. התוצאה מספקת הצצה אל תוך עולמו של מקצוען אמיתי בתחום שלא מהסס לרגע לשתף ולחלוק את אשר למד עם השנים והנסיון. תהנו.
אחרי צפייה שנראתה יותר מידי ממושכת ניתן להוריד את עדכוני ה-Help לתוכנה באמצעות הכפתור Update הממוקם בפאנל ה-Help. העידכון (שמשום מה אני לא מצליח להוריד אותו) אמור להכיל הסברים בנוגע לקומפוננטות ושאר המרכיבים של הגרסה החדשה. הודעת השגיאה שאני מקבל מתייחסת ל-Netowork configurations. אם מישהו נתקל באותה בעיה ומצא פתרון אודה לו אם יידע אותי מה מילת הקסמים.
מי שעובד עם Cleaner בשביל קטעי וידאו ישמח לגלות שניתן להוריד עדכון לתוכנה הכולל תיעוד ודוגמאות של עבודה עם התוכנה בשביל פלאש. Cleaner היא תוכנה המאפשרת התייחסות מפורטת למגוון מאפיינים של קובץ וידאו על מנת להגיע לאופטימיזציה בייחוד כאשר מדובר בקבצים שאמורים להיות משולבים בתוכן שמוצג ברשת.
גיא וואטסון (פלאשגורו) כתב הרחבה מעניינת שנראית מאוד שימושית המאפשרת להגדיר פרק זמן מסויים בו תתבצע שמירה אוטומטית של מסמך. למרות שאני אוטומטית לוחץ על ctrl+s אחרי כל שתי פעולות מדובר ברשת בטחון שלא מעט אנשים ישמחו לאמץ. ההרחבה מופיעה תחת התפריט Other panels בתפריט Window והיא למעשה קובץ SWF המוציא לפועל פקודת שמירת קובץ ב-JSFL:
זה אולי לא שם נפוץ כמו אקספלורר אך הדפדפן Espial Escape מותקן על פני מכשירים ניידים, טלוויזיה ומכשירים שונים אחרים ומהיום הוא יכיל אפשרות מובנת להציג תכני פלאש. למה זה טוב ומדוע זה מעניין?כי זה אומר שלתכני פלאש יש עכשיו עוד נישת פיתוח אליה אפשר לכוון. בהודעה לעיתונות המתפרסמת באתר של Espial חוזרות אותן ססמאות מוכרות מכל הודעה על שותפות עסקית מהסוג הזה והכל כאילו לקוח מאיזה PDF של מחלקת השיווק. עדיין, מדובר בעוד נגיסה של פלאש בשוק התקשורת שבתור מפיקי תכנים חשוב להיות מודעים להתפתחויות מהסוג הזה.
ג'רמי בראון פירסם ניתוח דוגמא מפורט בו הוא מתאר את המרכיבים השונים של קוד קצר הנכתב באקשן סקריפט2 ומגדיר מחלקה על מרכיביה השונים. התיאור מתייחס לקונספטים מרכזיים באקשן סקריפט2 כמו חלקים שמורים (private) וציבוריים (public) של מחלקה לצד אחרים והוא בכלל מאפשר טעימה רצינית מהבסיס התוספות החדשות לשפה. (לינק: LeoBeer).
XML to UI הן הגדרות XML היוצרות תיבות דיאלוג דרכן מזינים ערכים שונים לסקריפטים ב-JSFL או התנהגויות (Behaviors). המסמך הזה מבית actionscript.nl מסביר בצורה מפורטת כיצד ניתן להגדיר אלמנטים שונים בתיבות הדיאלוג מבוחר צבעים, סליידר וסוגי כפתורים שונים כמו כפתורי רדיו. להבין כיצד ניתן ליצור תיבות דיאלוג יכול מאוד לעזור בכתיבה של JSFL והתנהגויות כאשר מעוניינים להגדיר פרמטרים שונים ובכך לאפשר גמישות במקום להריץ קוד מוכן ובכך להגביל את היעילות שלו.
אחד הדברים שדי מעיבים על השחרור של הגרסה החדשה הוא המחסור בדוקומנטציה שגובל כמעט במחדל. פלאש MX2004 עמוס וגדוש בתוספות ודברים חדשים אך בשביל להבין מה הם אומרים צריך לחפש בנירות מסמכים חבויים באתר של מקרומדיה או לדוג הודעות בסגנון "מצאתי מה זה עושה!!!" בכל מיני פורומים. לשחרר גרסה חדשה בלי חומרי הסבר זה מתגרה על גבול הלא מקצועי. זה כמו להסתער לתוך דלת פתוחה כדי לגלות אחרי חמישה מטרים עוד דלת או לפחות חומה שלא כל כך פשוט לעבור.
בחור גרמני עם הרבה מוטיבציה ותושיה מציע בבלוג שלו תרגום בסיסי ל-DOM של JSFL המסביר מה התפקיד והשימוש של כל אובייקט, מאפיין ומתודה. JSFL היא שפת ג'אווה סקריפט בעזרתה ניתן לשלוט על סביבת העבודה ולהריץ סקריפטים המשפיעים עליה בצורה מגוונת ומורכבת כמו האפשרות הוספת כלים לפאנל ה-Tools, שליטה מלאה על הטיים ליין (הוספת שכבות, שינוי שם שכבות וכו') ועוד דוגמאות רבות אחרות. התיאור שהוא מציע נמצא בקובץ FlashJavaScriptHelp אותו צריך לפתוח ישירות מתוך פלאש והטקסט יוצג בתיבת כתיבת הסקריפט.
אחד המאפיינים של AS2 היא היכולת להגדיר ממשק למחלקה. ממשק מגדיר שמות של מתודות שכל מי שמיישם אותו חייב גם כן ליישם. פיטר הול כתב הסבר מאיר עיניים בנושא ומתאר ממשק כחוזה כאשר המחלקה שמיישמת אותו מתחייבת לכלול את כל המתודות שמצויינות בממשק. בפיתוחים מורכבים יחסית זה יכול להיות אמצעי נח לעלות על באגים וטעויות הקלדה במהירות. כאשר נעביר התייחסות לאובייקט כפרמטר ונגדיר שהפרמטר המתקבל הוא כזה שמיישם ממשק מסויים, כל קריאה למתודה שאינה מוגדרת בממשק תחולל Error. הנה דוגמא.
קומפוננטת האקורדיון החדשה מאפשרת למקם מספר תכנים כמו מספר דפים בטופס בתוך מקשאה אחת שהניווט בה מאוד פשוט יחסית. היתרון הוא שסדרה של שלבים מכונסים תחת קורת גג אחת מה שחוסך תקשורת מיותרת וריפרושים עם הסרבר. הדוגמא הזאת מעשה ידיו של גיל כהן ממחישה את אופן השימוש בקומפוננטה.
כפי שאחדים אולי יודעים, נגן פלאש 7 תומך במספר מצומצם של תגי CSS אך זה עדיין עדיף מכלום. טוד דומיניי פרסם סקירה קצרה וממצה על פלאש MX 2004 ו-CSS הכוללת טבלה של התגים הנתמכים בפלאש. CSS מאפשר שימוש באותם סטיילים בהם עושים שימוש רכיבי ה-HTML באתר למשל וגמישות יותר נחה כאשר ניתן לשלוט על המאפיינים השונים מקובץ CSS חיצוני.
ונסיים את מסע בעקבות הקומפוננטות להיום בקומפוננטת העץ ההיררכי שמציגה מידע בצורה הידועה והמוכרת של תיקיות וקבצים. מה שבאמת מדהים הוא כמה קל ליצור את החיבור בין קובץ XML חיצוני והממשק. במקום להשתמש בקובץ XML חיצוני ניתן ליצור אובייקט XML מקומי ולהגדיר את המבנה שלו בעזרת אקשן סקריפט ואז להגדיר אותו בתור ה-dataProvider של הקומפוננטה. במהלך הימים הקרובים אני אשתדל לספק עוד הצצות ראשוניות לשאר הקומפוננטות החדשות והשימושיות ולהסיר ולו בקצת את מעטה המיסתורין העוטף את אופן השימוש בהן בייחוד לאור היעדר תיעוד ראוי בתוכנה עצמה.
אחת המטרות המוצהרות של פלאש היא לספק סביבת עבודה לפיתוחים מואצים בזמן קצר, לפחות בהיבט של יצירת ממשק המשתמש. הדוגמא הזאת לשימוש בקומפוננטת ה-MenuBar מוכיחה עד כמה המטרה הזאת נמצאת בהישג יד (לפחות בתאוריה). השימוש המודגם כאן הוא הבסיסי ביותר ומגדיר את התפריטים והפריטים שלהם בתוך הקוד עצמו. ישנה אפשרות להגדיר ספק-מידע (menuDataProvider) שהוא למעשה קובץ XML המגדיר את ההירככיה של התפריטים השונים (דוגמא לכך בעתיד הקרוב).
פלאש MX 2004 היא ללא ספק תוכנה שמיועדת להוות סביבת פיתוח לאפליקציות והקומפוננטות החדשות משקפות נאמנה את הגישה הזאת. אחת הקומפוננטות הפחות מורכבות אך בסיסיות בכל אפליקציה היא חלון ה-Alert שמוכר מאוד למי שמתעסק עם ג'אווה סקריפט. הנה דוגמא בסיסית כיצד עובדים עם ה-Alert.
כאשר מדברים על הגמישות הרבה של סביבת העבודה החדשה אי אפשר שלא לציין את העובדה שאפשר אפילו ליצור כלים חדשים ולהוסיף אותם לפאנל הכלים כך שיופיעו כחלק אינטגרלי עם שאר הכלים שמגיעים עם התוכנה. זאת דוגמא מצויינת כיצד משתמש התוכנה מוזמן לקחת יוזמה ואחריות ו"לסתת" את הכלים שהוא צריך בעצמו במקום להיות נתון לחסדי היצרן ולקוות שבגרסה הבאה יוסיפו כלי שעושה X פעולה מסויימת. יצירת הכלי מתאפשרת בעזרת JSFL והקוד, בצירוף קובץ האייקון מועתקים לתיקיית ה-Tools ובאיתחול התוכנה הכלי יופיע בפאנל. גיא ווטסון הידוע בכינוי פלאשגורו הכין את הדוגמא הבסיסית הזאת לכלי שמצייר קווים רנדומאלים אך היא ללא ספק דוגמא טובה למי שרוצה להבין במה מדובר וכיצד ניגשים ליצירה של כלי חדש.
אחד הדברים המאכזבים בגרסה החדשה הוא היעדר הדוקומנטציה בייחוד בנוגע לכל הקומפוננטות החדשות והמיסתוריות. במסמך ה-PDF הזה שמכיל 600(!) עמודים ניתן למצוא תיעוד מלא של כל קומפוננטות פלאש MX 2004. ואם כבר בקומפוננטות עסקינן, אפשר להוריד מספר קומפוננטות מיוחדות לעבודה עם Flash Remoting למי שמתעסק עם הטכנולוגיה.
לפני שבוע פרסמתי ידיעה שתיארה עבודה על פרוייקט לימודי פשוט (יחסית) של גלריית תמונות דינמית המקבלת את הנתונים מקובץ טקסט חיצוני. השלב השני שמוצג היום הוא שידרוג ראשון של הקובץ כך שהמידע הנשאב מגיע מקובץ XML מה שמאפשר תיאור מידע יותר מורכב וברור. השידרוג השני הוא המרה של הקוד לקוד MX 2004 בו נעשה שימוש בשתי מחלקות חיצוניות - Image ו-Gallery בכדי ליצור את האובייקטים.
עד אקשן סקריפט2 היה מאוד פשוט להרחיב מחלקות מובנות בפלאש על ידי התייחסות לאובייקט ה-prototype של המחלקה בו שמורות המתודות והמאפיינים ופשוט להוסיף את מה שצריך. אקשן סקריפט2 אינו עובד עם prototype והשאלה המתבקשת היא כיצד ניתן מעכשיו והלאה להוסיף פונקציונאליות למחלקות מובנות. פיטר הול מספק את התשובה.
מה שמיוחד בסביבת העבודה של פלאש 2004 הוא שבין כל שאר התוספות והחידושים ניתן להעשיר את הפונקציונליות שלה בעזרת תוספים (Extensions) המזכירים במהות שלהם את האקסטרות למי שעובד עם דיירקטור. התוספים הם למעשה פלאג-אינים לכל דבר המאפשרים לעשות דברים בתוך סביבת העבודה שלא ניתן לבצע בגרסה המקורית. הדוגמא הראשונה לתוסף שכזה הוא תוסף תלת מימד שהשיקה eRain, החברה מאחורי המוצר המצליח Swifth 3D. התוסף Swift 3D Xpress מאפשר להוסיף מימד שלישי ואנימציה לאובייקטים שצויירו בתוך פלאש בלי לצאת מסביבת עבודה. תיבת הדיאלוג נפתחת ישירות בתוך פלאש מהתוכנה עצמה.
לא חלפה יממה מאז שפלאש MX 2004 שוחרר לציבור הרחב וכבר עולה בעיה רצינית עם הנגן החדש שכל מי שמשתמש בתכנים דינמים בפרוייקטים שלו חשוב שיהיה מודע לה. בגלל סיבות של אבטחה פלאש 7 אינו מאפשר לטעון XML, משתנים, וסרטים חיצוניים מתת-דומיין אחר חוץ מזה בו נמצא הסרט הטוען. אם יש לכם אתר שטוען מידע מתת-דומיין אמורה להופיע תיבת אזהרה והמידע לא יטען. קולין מוק מתאר את הבעיה ואת הדרכים להתמודד איתה על ידי צירוף קובץ אקסמלי מיוחד.
מקרומדיה מפרסמת מאמר הסבר בן שמונה דפים המתאר את הקונספטים הכלליים מאחורי הדור החדש של קומפוננטות בפלאש 2004. הארכיטקטורה של הקומפוננטות עברה שינוי משמעותי וכעת מתבצע שיתוף משאבים בינהן כך שרק הקומפוננטה הראשונה מוסיפה משקל משמעותי לסרט וכל השאר מוסיפות משקל קטן יותר.
שערי החנויות נפתחו ואפשר להוריד את גרסת הנסיון של פלאש MX 2004 ואפילו לקנות. אז למה אתם מחכים?
מוקדם יותר היום פרסמתי הודעה בה תארתי את ה-Behaviors בפלאש 2004 והחלטתי להדגים התנהגות שכתבתי שלדעתי תהיה מאוד שימושית. מדובר בדוגמא פשוטה של פתיחת חלון פופאפ מתוך פלאש הממחישה כיצד ניתן להעשיר את סביבת העבודה ולהרחיב אותה בכדי לייעל את תהליכי העבודה. כל מי שמבלה יותר מיממה בכל פורום פלאש יודע שהשאלה "כיצד פותחים חלון ללא סרגל כלים מתוך פלאש" צצה על בסיס יומי ופיתוחים מהסוג הזה בהחלט יפשטו הרבה דברים עבור לא מעט אנשים.
מקרומדיה הודיעה שמכשיר ה-Motorola A920 יכיל גם הוא את נגן הפלאש (גרסה 5) ובכך הוא מצטרף לשורה של סלולארים ומכשירים ניידים בהם מוטבע נגן הפלאש. לרגל השקת המכשיר הוכרזה תחרות פיתוח אפליקציה בטכנולוגיות שונות כמו פלאש, ג'אווה וסימביאן. אם למישהו יצא להתקל בממשק פלאשי על גבי מכשיר נייד זה או אחר יהיה מעניין לשמוע רשמים על היישומים, אופן התצוגה, נוחות השימוש וכל דבר אחר שנראה רלוונטי.
גו'אי לוט כתב הסבר מאוד מפורט שמתאר בדיוק מה עומד מאחורי אקשן סקריפט2 בפלאש 2004 ומה בדיוק מחכה לנו שם. המאמר, שמשתרע על פני שני דפים - חלק א' ו-חלק ב', לא חוסך בתיאורים ודוגמאות ומומלץ מאוד למי שרוצה לערוך היכרות רצינית עם המאפיינים של אקשן סקריפט2.
כאשר מתקינים קומפוננטה היא נשמרת בתקייה בתוך התקייה של פלאש. אתחול של התוכנה יגרום לה להופיע בפאנל הקומפוננטות בתוכנה. עד כאן הכל טוב ויפה וכולם מרוצים. אך מה עושים אם רוצים להיפטר מהקומפוננטה בשלב מסויים? ההגיון אומר "למחוק אותה מהתקייה אליה העתקנו אותה". זה כמעט נכון אבל לא יעבוד. עותק נוסף שלה נשמר במקום אחר במחשב וצריך לדאוג למחוק אותו גם שם. כך עושים זאת.
Behaviors, או "התנהגויות" בלעז, הן פיצ’ר חדש של פלאש 2004 שמוכר מאוד לאנשים העובדים עם דיירקטור ודרימוויבר. מדובר בקוד מוכן שניתן להלביש על אובייקטים מסויימים כמו כפתור או מוביקליפ. ברגע שהאובייקט מסומן לוחצים על כפתור הפלוס בפאנל ה-Behavior בכדי להוסיף התנהגות חדשה. התפריט הנפתח מציג מספר נושאים כמו movieclip ו-sound כאשר לכל נושא יש מספר פקודות השייכות אליו. במקרה של סאונד למשל אפשר לצרף התנהגות לכפתור שטוענת סאונד מהספריה.
אחד החידושים המהפכניים בפלאש MX 2004 הוא השילוב של שפת ג'אווה סקריפט לשליטה בסביבת העבודה ותיעוד הפעולות השונות שמבצעים תוך כדי עבודה. כל העבודות נשמרות בפאנל ההיסטורי ואפשר לבחור לצפות בפאנל במצב צפייה בו מוצגת הפקודה עבור כל צעד. JSFL מכילה עשרות פקודות (מתודות, מאפיינים) המתייחסות לשלל האובייקטים הקיימים ב-DOM של התוכנה (Document object model).
ג'ייקוב נילסן פרסם לפני קצת למעלה משבועיים מאמר היכרות קצר לשמישות בו הוא מתאר בקצרה מהם המרכיבים העיקריים של שמישות, מדוע חשוב להבטיח שמישות של מוצר וכיצד ניתן ללמוד ולהבטיח את השמישות של המוצר. הוא ממשיך ומתאר שיקולים והנחיות בנוגע למבדקי שמישות כמו מה השלבים בהם צריך לנקוט (ללמוד את הדברים שצריך לשפר ולשמר בעיצוב שרוצים לעדכן, לא לבחון יותר מחמישה אנשים וכו'). אחד הדברים הפרדוקסלים לגבי שמישות הוא שנראה שמדובר במשהו כל כך אלמנטארי, שיקולים כל כך בסיסיים ועם זאת אנשים פשוט לא מיישמים ומתעלמים והתוצאות בהתאם.
בוב רייגן, האחראי על נגישות במקרומדיה, יצר מצגת אינפורמטיבית המתארת כיצד ניתן וצריך להנגיש תכני פלאש. המצגת כוללת דוגמאות מקור וחושפת שיקולים והיבטים שונים של הנגשת תכנים. ההתרשמות הכללית שמקבלים מהמצגת היא שמדובר ביותר מהצמדת תיאור טקסטואלי לאלמנטים שונים ומדובר בהתחשבות שצריך ליישם בדרכים שונות לאורך הסרט. הבעייתיות שאני צופה היא שבפלאש, בניגוד ל-HTML, הרבה יותר קשה לטעון שתוכן נגיש מבטיח קוד יותר סטנדרטי ויותר טוב מפני שבפלאש פשוט לא קיימים סטנדרטים.
מי שכתב קומפוננטה או שתיים בחייו יודע שאחד השלבים החשובים הוא פתיחת תיבת הדיאלוג component definition והגדרת השמות אותם יראה המשתמש עבור כל מאפיין בנוסף לערך ברירת המחדל וסוג הערך שהמאפיין מקבל. בפלאש 2004 מסתבר שהשלב הזה נחסך וכל ההגדרות האלה נעשות ישירות בתוך קוד המחלקה המגדיר את הקומפוננטה. מדובר באחד מאותם שינויים קטנים יחסית שמאפשרים עבודה יותר מרוכזת וגמישה במקום להתעסק עם תיבות דיאלוג, סימון ושינוי ידני של הערכים הקיימים.
זה רק הגיוני שאנשים שקוראים את פלאש עברי גם נחשפים לידיעות ודברים מעניינים הקשורים לפלאש מחוץ לאתר בין אם זה בעבודה, לימודים ואתרים אחרים. תוספת חדשה לאתר המופיעה תחת קישורי המערכת מאפשרת לכם הקוראים, מי קבוע ומי קבוע פחות, להציע ידיעה שנראית לכם רלוונטית לאתר והיה והיא תראה מתאימה תתפרסם התייחסות של האתר לגביה. מדובר בצעד שנועד לאפשר לכל אחד להציע חומר גלם לידיעות המתפרסמות באתר ואפשר לנצל אותו גם בשביל להציע הצעות כמו פרוייקטים מיוחדים, ראיונות, סקירות וכל דבר אחר שנראה שיכול וצריך להופיע באתר.
אחד החסרונות הבולטים בשימוש בקומפוננטות הוא המשקל שכל אחת מהן מוסיפה לסרט. בפלאש 2004 הארכיטקטורה שלהן שונתה כך שהם ניזונות מאותם מקורות (ויזואלים ולא ויזואלים) מה שאומר שאחרי שימוש בקומפוננטה אחת, השינוי במשקל עבור כל אחת חדשה הוא הרבה יותר קטן. אותה גישה תופסת גם לגבי שימוש ב-Form בגרסת הפרו. הנה טבלת "קלוריות" קטנה הממחישה את השינוי בגודל הקובץ על פי תוספות של רכיבים שונים.
דוגמא פשוטה לגלריית תמונות דינמית שעבדתי עליה עם התלמידים שלי היום בכתה. מדובר בקובץ פשוט המדפדף בתמונות חיצוניות על פי שמות קבצים הנטענים מקובץ טקסט. הגישה שהנחתה את עיצוב הקוד היתה פרוצדורלית (בניגוד לגישה מונחת אובייקטים). ישנן חמש פונקציות, שני מערכים ומשתנה. המטרה היתה לתת טעימה ראשונה מעבודה עם תכנים ומידע דינמי ולראות כיצד הכל חובר ביחד. השלב הבא יהיה שידרוג המידע החיצוני לקובץ XML כך שיוכל להכיל יותר פרטים רלוונטים עבור כל תמונה ואעלה גם את הקובץ הזה שבוע הבא.
אחד החידושים המעניינים בפלאש 2004 פרו הוא האפשרות ליצור שני סוגים של מסמכים שדי דומים במהות שלהם: Form ו-Presentation. כאשר מגדירים סרט חדש כאחד משני הסוגים האלה הטיים ליין אינו מופיע כברירת מחדל ובמקומו מופיעה תצוגת מסכים המזכירה קצת את פאוורפוינט רק שבפלאש התצוגה היא לא לינארית אלא היררכית המציגה מספר רמות. העבודה עם סוג מסמכים כאלה מתאימה לפרוייקטים נפוצים בהם אין כל כך צורך ומשקל לאנימציות מעבר וכל מה שמוצג למשתמש הם מסכים בהם הוא מנווט. זה אידיאלי לכל מיני אפליקציות שמזכירות מאוד את אלה שאנו רגילים לראות מחוץ לדפדפן ומצגות שונות.
בלינק הזה ניתן לראות כיצד ניתן בצורה מובנת לקבוע האם יופיעו אפשרויות ברירת המחדל כאשר יוצרים תפריט לחצן ימני חדש. בעזרת המאפיין builtInItems של האובייקט ContextMenu ניתן לשלוט על כל כפתור בנפרד תוך ציון שם הכפתור וערך בוליאני (true/false), או להשתמש במתודה hideBuiltInItems בשביל להסתיר את כולם חוץ מה-About ו-Settings שמסיבות ברורות מקרומדיה לא תאפשר להסיר.
יש בזה משהו קצת אירוני ששבוע אחרי שמקרומדיה השיקה את סדרת MX 2004 נשמעים קולות שמטילים ספק וחשש בנוגע לעתיד של פלאש כתוצאה מהפסיקה בארה"ב שמצאה את מייקרוסופט אשמה בהפרת זכויות פטנט. הפטנט המדובר מתאר את הרעיון של הטבעת תוכנה בתוך תוכנה, מה שבפועל מתורגם לפלאגן-אין (ActiveX). פלאג-אינים מאפשרים לצפות בתכנים "מיוחדים" כמו פלאש, PDF, קוויקטיים הישר בתוך סביבת הדפדפן. מייקרוספט הודיעה שהיא ככל הנראה תאלץ לשנות את אקספלורר בכדי להתמודד עם המציאות החדשה וכמוה גם יצרני דפדפנים אחרים שיחשבו למפירים.
ג'סי וורדן כתב פוסט מאוד ארוך במונחי בלוגים סביב נושא השינוי התפיסתי שהגרסה החדשה של פלאש דורשת מאנשים. אני חושב שהוא מתח את העניין ודי מרח את הנושא הדי פשוט וחשוב של התפתחות הטכנולוגיה וההסתגלות שהיא כופה עלינו. אנשים לא אוהבים שינויים ובייחוד לא כאלה שדורשים מהם ללמוד מדברים מחדש. זאת אחת מהנחות היסוד של שמישות והיא מאוד נכונה. היכן עובר אותו הקו בין שידרוג וקדמה לניפוץ הרגלים ותפיסות? האם המירוץ הטכנולוגי מצדיק שינויים דראסטים? האם זאת חוצפה לצפות מהמשתמשים להתרגל?
המדיה החדשה הניבה לא מעט מקצועות חדשים. מבין המקצועות האלה, תפיסת הפלאשיסט היתה תמיד משהו לא ממש מוגדר וברור. האם הוא מתכנת? מעצב? מי עושה מה בדיוק והאם חייבים לדעת לעבוד עם מסדי נתונים בשביל להתקבל לעבודת פלאש בחברה? הרבה שאלות ולא מעט תהיות. פלאש עברי החליט לנסות ולשפוך קצת אור על הנושא ונפגש (דרך אימייל בגלל אילוצים יבשתיים) עם שני נציגים של החברות המובילות בישראל בתחום ההפקות לאינטרנט - דורון טל מנכ"ל משותף ב-e-dologic ואייל שחר, סמנכ"ל טכנולוגיות גראפיות במאנטיס.
פלאש 2004 אומנם הוסיף כמה פקודות חדשות לאקשן סקריפט אך הוא גם מדלל כמה ישנות. כאשר רוצים לשייך סימבול מוביקליפ למחלקה שיוצרים כבר לא צריך להשתמש ב-Object.registerClass ופשוט רושמים את שם המחלקה ב-Linkage של הסימבול וכל instance שלו יהיה אוטומטית גם instance של המחלקה. בנוסף, אם רוצים לייבא מחלקה חיצונית הכתובה בקובץ AS חיצוני לא צריך להשתמש ב-include# בשביל לייבא אותה מפני שפלאש יחפש אוטומטית את המחלקה בנתיבים מוגדרים מראש לתיקיות המחלקות השונות. גם הפקודה initclip# המוכרת למי שכתב קומפוננטות כבר לא תהיה בשימוש לפי הדיווחים השונים.
ה-Bandwidth profiler לדעתי הוא כלי בעזרתו אי אפשר לזוז מילימטר בכל פרוייקט פלאש מפני שהוא מאפשר לבחון את קצב הטעינה ואפקטיביות הסטרימינג של הסרט. בלעדיו המפתח עיוור למה שקורה בסרט. בפלאש 2004 הכלי החשוב הזה עבר שידרוג משמעותי כך שהוא יכול גם לתת אינדיקציה לטעינה של סרטים חיצוניים, סאונד, וידאו ו-XML. ללא ספק עוד שידרוג מעורר תאבון של פלאש 2004.
אראל באלקאן העלה באתר שלו צילום מסך של פלאש 2004 פרו רק חבל שבמקום לתת לינק לתמונה הוא בחר להפוך את החוויה למשהו שמזכיר ביקור בלונה פארק. אפשר להתרשם מהפאנלים החדשים שנוספו כמו פאנל הפרוייקט, בקר הקומפוננטות, חלוקת הפקודות בפאנל האקשן ועוד.
פלאש 2004 מציג חידוש מבורך המשלב שני פיצ'רים שמוכרים לאנשים רבים מפוטושופ - מעקב וניהול פעולות שנעשו בסרט (History) והרצת אוסף פעולות שנועדו לשימוש חוזר (Actions). בעזרת פאנל ה-History החדש ניתן לצפות בכל הפעולות שנעשו בסרט ולבצע undo בצורה ויזואלית תוך כדי בחירה וסימון של הפעולות שרוצים למחוק ולבטל את ההשפעה שלהן. בנוסף, ניתן להריץ אוסף פקודות כך שניתן למשל ליישם מילוי אדום, הטייה ב-45 מעלות והקטנה על מספר בלתי מוגבל של אלמנטים לאחר שרצף הפעולות נשמר.
כידוע בפלאש 2004 ניתן להגדיר את התפריט שנפתח בלחיצה על לחצן ימני בסרט או יותר נכון יהיה להגיד שניתן לערוך אותו. בהמשך לשיעור שכתבתי בנושא, הנה דוגמא כיצד ניתן להצמיד תפריט שונה לאובייקטים שונים על המסך כמו כפתורים ומוביקליפים על מנת שלחיצת מקש ימני על כל אחד מהם תניב תוצאה שונה.
אחת התוספות לאקשן סקריפט של פלאש 2004 היא אובייקט ה- Error שיחד עם אובייקטים נוספים עוזר לעקוב ולהבין טעויות בקוד בצורה אפקטיבית יותר (ReferenceError, SyntaxError, TypeError, URIError). כפי שאפשר ללמוד מההסבר הזה, בעזרת התוספת של מילות הקוד try, catch ו-finally המוכרות לחלק מהקוראים משפות כמו #C למשל, ניתן לבצע מעקב נח יותר אחר בעיות בקוד. שימו לב להערה השלישית של פיטר הול המסביר שבפלאש 2004 ככל הנראה לא יהיה אפשר לכתוב הודעת שגיאה כמו trace פשוט ויהיה צריך להגדיר אובייקט Error עם שם והודעת שגיאה.
הטבלה הזאת מציגה בדיוק מה אפשר למצוא בכל גרסה חדשה של פלאש ומהן התוספות שיהיו קיימות בגרסת ה-Professional. כפי שניתן להתרשם ההבדלים היחידים הן ברמת פיתוח האפליקציות ועבודה עם וידאו. תמיכה בוידאו מין הסתם תהיה גם בגרסה הרגילה כמו שיש עכשיו כך שמי שלא מתכוון להתעסק בהפקות מועשרות וידאו ספק אם ירגיש בחוסר התמיכה הנוספת של גרסת המקצוענים. הגרסה הרגילה היא ממש לא גרסה למעצבים בלבד והיא יכולה לספק הרבה מאוד מתכנתים בדיוק כשם שפלאש MX משרתת אותם כיום. העניין הוא שאנשים תמיד ירצו לדעת שיש להם את הכי טוב, הכי עדכני וזה שמלא בהכי הרבה אפשרויות בלי קשר למה שהם באמת צריכים ועושים בו שימוש.
קולין מוק מתאר בדוגמא קצרה כיצד ניתן ליישם את אקשן סקריפט2 על מנת ליצור מחלקה פשוטה. הדוגמא אינה לוקחת בחשבון הורשה, יישום ממשק או שימוש בהגדרת ססטי או דינמי אך ממחישה בצורה ראשונית כיצד נראית הגדרת המחלקה. בכתיבה של מאפיין יש לציין לפניו את סוג המידע אותו הוא מכיל כמו למשל private var width:Number שמגדיר מאפיין פרטי המחזיק מספר המגדיר את הרוחב של המוביקליפ שייצג את האובייקט. בכתיבה של מתודה יש לציין את סוג הערך אותו המתודה מחזירה או void במקרה והיא לא מחזירה כלום public function setWidth (w:Number):Void .
בקרוב תושק הגרסה החדשה של פלאש (השמועות אומרות חודש הבא) ומהיום אפשר ללמוד ולקרוא באתר של מקרומדיה ובלוגים שונים על מה שמצפה לנו בגרסה החדשה שכאמור תופץ בשתי גרסאות - גרסה רגילה וגרסת מקצוענים מועשרת. הנה רשימה המתארת בקצרה את מקצה השיפורים שעברה הגרסה החדשה.
עכשיו זה רשמי. אחרי כל ההודעות שנעלמו מכל מיני בלוגים ופורומים והדליפו פרטים, מקרומדיה חושפת במלוא פאר והדר את הגרסה הבאה של פלאש, או יותר נכון להגיד - הגרסאות הבאות של פלאש. יש אפילו מיתוג חדש צחור ונקי המסמל את התקווה החדשה שמפיח פלאש בעולם ורמיזה שאולי אחד מהפיצ'רים החדשים היא היכולת להביא לשלום במזרח התיכון. אחד החידושים הבולטים הוזכר מעל גלי האתר הזה בשבועות האחרונים והוא הפיצול לשתי גרסאות - גרסה רגילה וגרסת Professional שכוללת כלים נוספים המיועדים בעיקר למפתחי אפליקציות.
מי שמתעסק עם PHP בטח מכיר את הדוקומנטציה הטובה הקיימת באתר php.net שמעבר להסברים כוללת גם תוספות של אנשים המוסיפות לעיתים קרובות ערך רב ומעשירות את התוכן. סקוט מנינג ועוד כמה אנשים החליטו שהגיע הזמן שיהיה מנגנון דומה עבור אקשן סקריפט והם יצרו אותו במסגרת אתר חדשות הפלאש actionscript.com. נקווה שעם הזמן ותרומות הידע של אנשים המילון יהפוך לנכס שימושי עבור כל פלאשיסט.
שבוע שעבר, אחרי הפסקה של שנתיים חזרתי ללמד פלאש. אני מלמד כיתת ערב שמסיימת דיפלומה במולטימדיה ובמשך שנה למדה חמישה מודולים שכל אחד עסק בתוכנה מסויימת. המודול החמישי והאחרון נקרא Advanced multimedia studies והוא כולל לימודי אקשן סקריפט, PHP, XML, JS, mySQL. מכיוון שמדובר במודול של עשרה שבועות אז החומר מועבר ברמת היכרות וקונספטים ואף אחד לא משלה את עצמו שמדובר בקורס מפתחי ווב. החל מהשבוע התחלתי כאמור ללמד את הכתה פלאש והחלטתי לאמץ גישה יותר מעמיקה ומונחת קונספט (הבנה) בכל הקשור לתכנות בפלאש ואלה הרשמים האישיים עד כה.
אריק סינק, מייסד חברת פיתוח בשם SourceGear, פרסם מאמר מעניין בבלוג שלו בו הוא בוחן כיצד מתכנת (או כל אדם במקצוע אחר לצורך העניין) צריך להתייחס לקריירה שלו. סינק טוען שהפוטנציאל לקריירה מוצלחת טמון בלמידה מתמדת בין אם בצורה ישירה או צורה עקיפה של למידה מטעויות. הוא מתאר קריירה של מתכנת כמשוואה של יכולות = כשרון אישי + למידה * זמן וכיצד על בעל המקצוע לקחת שליטה מודעת על המרכיב היחיד במשוואה הניתן לשליטה - למידה. זה אולי נשמע דבר אלמנטארי אך ההתייחסות של סינק לנושא שווה קריאה.
מקרומדיה היא חברה שמייצרת תוכנות וטכנולוגיות שונות. ככזאת היא מספקת מוצרים אותם אנשים רוכשים בשביל שיוכלו להציע ללקוחות שלהם פתרונות שונים כמו אתרים ואפליקציות. המפתחים שקונים מוצר כמו פלאש הם הלקוחות של מקרומדיה שקונים מוצר ומספקים שירות. עד כאן הכל נחמד ויפה. בעיה שיכולה להתעורר כי כאשר מקרומדיה תתחיל גם להציע פתרונות בצורה של אפליקציות, כמו למשל אפליקציות לסנטראל. במקרה הזה יכולה להיווצר תחרות וכמו בכל תחרות עסקית יהיו מתחים, חוסר אמון ואף פארנויה. האם זאת מערכת היחסים שמקרומדיה רוצה לנהל עם קהל הלקוחות שלה?
לא חדש מהתנור אך עדיין מאוד שימושי - הרצאה של קולין מוק בנושא היכרות עם אקשן סקריפט המתארת בשפה פשוטה ודוגמאות הגיוניות את אבני הבניין של אקשן סקריפט. מוק מתאר בצורה ברורה וקלה לעיכול את המרכיבים הבסיסיים של השפה כמו משתנים, אירועים, פונקציות ואובייקטים. הסבר מצוין למי שרוצה לטעום קצת מאקשן סקריפט בפעם הראשונה ולא מצא מקום אחד שמרכז את ההיכרות תחת קורת גג אחת.
הכותרת ללא ספק נשמעת מפוצצת וכאילו מדובר באיזה אספקט איזוטרי מהאתר של מייקרוספט, אך למעשה מדובר ברעיון די פשוט יחסית שאמור להשפיע מאוד על השימוש והפיתוח של תוצרים אינטרנטים בעתיד שיהוו חלק מהמחשב האישי. המאמר מציג את הבעייתיות בפיתוח תוכנות לאורך השנים ככל שהמנגנונים הדרושים נהיו יותר מורכבים. תיכנות מונחה אובייקטים ניסה לספק פתרון אך התנאים הקיימים כיום של חיבוריות אינטרנטית, תקשורת בין תוכנות מחייבים גישה חדשה - Services. המאמר הזה מניח את היסודות הרעיוניים מאחורי Macromedia Central וטכנולוגיות פלאש אחרות כמו Flash Remoting. (לינק: onEnterFrame)
אייל שחר הודיע בפורום של פלאשו שהפעלת קבצי EXE בפלאש MX באמצעות FSCommands מתאפשרת רק כאשר קובץ ההפעלה נמצא בתוך ספריה בשם FSCommands. מדובר בחידוש-ישן שנועד להדק את נושא האבטחה ולמנוע מסרטי פלאש להפעיל קבצים בכל מקום על המחשב. אם ניסיתם להפעיל קובץ ללא הצלחה עכשיו אתם יודעים מדוע.
מארק ג'ונקמן מפרסם באתר של מקרומדיה מאמר ארוך ומקיף המתאר כיצד ניתן לשכלל את השימוש של פלאש בדיירקטור בעזרת מספר אפשרויות חדשות כמו ()newObject המאפשרת ליצור כל אובייקט אקשן סקריפט ישירות בתוך סביבת דיירקטור. דיירקטור היא עדיין תוכנה מאוד רלוונטית הנהנת מיתרונות לא מעטים לעומת פלאש כמו מנוע תלת מימד, יכולת עבודה משופרת עם תמונות ועוד. כפי שהמחבר מתאר, לכל אחת מהתוכנות יש את היתרונות והחסרונות שלה והחוכמה היא לדעת לשלב את השתיים ביחד.
לפני מספר חודשים פרסם ג'ייקוב נילסן (אבי שמישות האתרים) מאמר קצר בנושא שכנוע לקוחות בנחיצות והחשיבות של ביצוע מבדקי שמישות. בפועל יצא מאמר שלא פחות מנסה לשכנע את אנשי המקצוע שהם צריכים להכניס את נושא השמישות לתוך תהליך העבודה שלהם אם הם רוצים להיות מוצלחים ולספק תוצאות מספקות. אפשר להיות צינים ולהגיד שנילסן פתח את מסע הצלב שלו בשביל לקדם אינטרסים כלכליים אישיים אך גם אם זה נכון אי אפשר להתעלם מהטענות שלו לפעמים ומנסיונות שלו לעורר חשיבות לנושאי השמישות השונים.
סקוט מנינג מסכם באתר שלו חמש עצות חשובות לעבודה עם לקוחות. מדובר בדברים שנראים כל כל טריוויאלים ועדיין לא מעט פרילאנסים מוצאים את עצמם עובדים בחינם ללא שום מקדמה או מעורבים בפרוייקט בו כל ההתחייבות של הלקוח כלפיהם סוכמה בעל פה דרך הטלפון. מנינג כולל דוגמא לחוזה פיתוח אתר ממנה אפשר בהחלט ללמוד כמה דברים.
שלושה קישורים שיעזרו לכם להבין מה זה בדיוק Macromedia Central ולמה אפשר לצפות לקראת סוף השנה: 1. ליה היקמן מצוות פיתוח Central סוקרת במצגת Breeze את הטכנולוגיה המדוברת. 2. ג'ונתן דוראן ממקרומדיה מסביר "מה זה Central?". 3. ג'ונתן דוראן ממשיך ומסביר איך Central עובדת.
אחת לכמה זמן עולה באיזשהו פורום פלאש בעולם השאלה כיצד משלבים רכיבי פלאש בתוכנה הנכתבת ב-VB. הגמישות העיצובית שפלאש מציע לצד אנימציות, המחשות, הדמיות ושימושים אחרים הופכים אותו לאלמנט מבוקש לעיתים בתוכנות מסויימות. לאורך 12 דפים מסביר המאמר הזה שפורסם בחודש מרץ השנה כיצד לשלב בין השניים ולתקשר בין פלאש ל-VB ולהפך. (מסמך PDF)
Flui, ראשי תיבות של Flash user interface הוא פרוייקט שאפתני של בחור אחד בשם ג'ו שהחליט לקדם את רעיון פיתוח האפליקציות בפלאש על ידי יצירת מרכיבי ממשק מוכנים. לא מדובר בקומפוננטות כי אם בכל הסביבה עצמה המורכבת מחלונות צפים ואלמנטים אחרים. הרעיון הוא ליישם את צורת החשיבה המקובלת בשפות תכנות אחרות ולפטור את המתכנתים מיצירת חלונות ומרכיבי ממשק אחרים ולהציע מראה אחיד שמוכר מתוכנות אחרות.
אדם בוסוורת', לשעבר מנהל בכיר במייקרוספט וכיום סמנכ"ל בכיר ב-BEA Systems, הוא אחד האנשים שתרמו להתפתחות של Web services לפני שהמונח בכלל נולד. בבלוג שלו הוא כותב בהתלהבות על טכנולוגיית Macromedia Central שאמורה להגיע בקרוב ולהוסיף מימד נוסף לחווית השימוש באינטרנט ובמחשב בכלל. אז ממה הוא מתלהב כל כך בעצם?
המשחק הזה בפלאש יכול לגרום ללא מעט אנשים לתהות האם מדובר בכלל בדיירקטור. השילוב של המהירות והחזות הביטמפית עושים עבודה טובה והמשחק זורם בהנאה. הוא ניחן באותו אלמנט ממכר שהופך משחק מחשב מסתם משחק למשחק מוצלח, ואת זה כותב מישהו שהמשחק מחשב האחרון בו הוא שיחק היה Golden Axe על מחשב 386. מדובר בתצוגת יכולות טובה שמבליטה את אחד התחומים החזקים ביותר של פלאש - משחקים. (לינק: אנריקו מגן)
שון ווייזן עשה שילוב מעניין בין קליינט מסרים המיידים Jabber ופלאש ויצר קומפוננטה המאפשרת לתקשר איתו בזמן אמת. את התוצאה ניתן לראות בדף הבית שלו תחת הכותרת Instant Message Status. מעבר לעובדה שמדובר ביישום תוכנת מסרים מיידים בפורמט כמעט סטנדרטי (פלאש), מכיוון שמדובר בקומפוננטה אפשר להניח שההטמעה שלה באתר תהיה יותר מהירה וקלה מאפלט ג'אווה. בנוסף לזאת, היכולת לעצב לה סקין תהיה יותר קלה ואינטואיטיבית.
lookandfeel פיתחו סרטון חביב המאפשר למשתמשים להכין פתיתי שלג על ידי גזירת נייר. זה מסוג הביצועים שגורמים לך להצטער שלא הקשבת יותר בשיעורי טריגונומטריה ולחשוב מחדש על הקשר בין תכנות לעולם המתמטי. חוץ מזה, מדובר בדוגמא טובה לפרסום ושיווק עצמי. (לינק: גיל כהן חדשות פלאשו)
ג'פרי זדלמן, דמות ידועה בחוגי בוני אתרים ברחבי העולם, יצר מצגת בנושא נגישות המתארת את הנושא, המיתוסים והצעות פראקטיות ליישום נגישות באתרים. (לינק: Xslf)
בוב רייגן, האחראי על נגישות מוצרים במקרומדיה, כותב בבלוג שלו שכפתורים שקופים (כפתורים המכילים רק Hit Area) אינם נקראים על ידי קורא מסך. שימוש בכפתורים שקופים הוא מנהג נפוץ בפלאש והוא מאפשר לזהות אינטראקציית משתמש באיזור מסויים על המסך (לחיצה, מיקום עכבר) מבלי להשתמש בכפתור מפורש. הפתרון שרייגן מציע הוא למקם סימבול עם שקיפות בפריים ה-Up של הכפתור ואז הוא נהיה קריא.
SVG, ראשי תיבות של Scalable Vector Graphics, היא שפה מבוססת XML ליצירת גרפיקה וקטורית הישר מחדרי הוועידות של ה-W3C. מטרת האירגון היא להמליץ על סטנדרטיזציה של האינטרנט ופורמטים מוסכמים שכולם (בתקווה) יאמצו ואז מפתחי אינטרנט יסבלו מפחות כאבי ראש והעולם יהיה מקום יותר טוב. מאז ש-SVG הגיח הוא עולה בכל מיני דיונים בעד ונגד פלאש בתור תחליף רלוונטי שצריך לקחת בחשבון. עד כמה הטענות האלה נכונות? באיזו מידה מערער SVG על ההגמוניה של פלאש?
טים בריי כותב על ההתנסות שלו עם פיתוח ממשק למערכת בפלאש לעומת DHTML. ממה שהוא מתאר, הגרסה הפלאשית הציבה מספר מכשולים בהיבט של שמישות ואינטגרציה עם סביבת הדפדפן (כפתור ה-back, שימוש בכפתור ה-enter בטפסים) והיתה יותר איטית על מחשבים חלשים. הוא מציין לטובה את האספקט הויזואלי של ממשק הפלאש שאיפשר יותר גמישות אך לא הספיק בשביל להצדיק את השימוש בפלאש. (לינק: onEnterFrame)
בביקור הקודם שלו בלונדון רועי, חבר טוב שלי שלומד עיצוב תעשייתי, קנה את מסחטת הפירות הכמעט מיתולוגית של פיליפ סטארק. "הממממ... אפשר לסחוט עם זה בכלל?" שאלתי אותו במבט מטיל ספק כאשר הוא שלף את התלת רגל מהשקית והניח אותו בגאווה על השטיח. גם אחרי שהוא נשבע לי שאפשר להשתמש במסחטה לא יכולתי שלא לדמיין אותה מעל הטלוויזיה כפריט יפה שמבקשים מהחברים שבאים לא לגעת כדי שלא ישאירו טביעות אצבעות. זאת פחות או יותר התחושה הראשונית שלי לגבי אינדקס האתרים החדש של בזק WOW שפותח על ידי איגלשייד.
חלק ה"ההודעות האחרונות" שתמיד היה נראה לי תמוה ודי מיותר עבר הסבה ל"תגובות אחרונות" והוא מציג את עשרת הידיעות עם התגובות הטריות ביותר. הצורך עלה משום שלעיתים אנשים מגיבים לידיעות שמזמן נקברו בארכיון ואף אחד לא יכול לנחש שמישהו הגיב וזהו פספוס מסויים. מה זה אומר מבחינתכם? שדבר ראשון אפשר להציץ מידי פעם ולראות האם מישהו הקים לתחייה ידיעה והותיר תגובה ששווה לקרוא ודבר שני, אם אתם חופרים בארכיון ולא בטוחים האם יש טעם להגיב אז עכשיו בהחלט יש סיבה.
אם בימי גרסה 4 ואפילו בימי גרסה 5 אתרי פלאש היו יכולים להיות רק קובץ SWF חביב עם כמה טקסטים, תמונות ואנימציות שמעלים לרשת בגישת "שגר ושכח", נראה שכיום אם אתה לא מחובר אתה לא קיים. מחובר למה? למקור מידע חיצוני. בין אם זה קובץ XML, מסד נתונים והיום גם Web services. הדינמיות היום היא שם נרדף לאתר ולקוחות מצפים שתהיה להם את האפשרות לעדכן תכנים בלי לפנות למפתח כל פעם ולהוציא את פנקס הצ'קים. בין אם מדובר בתמונות באתר או בחדשות המופיעות באחד הדפים, הכל חייב להיות נשלט בשלט רחוק. המציאות הנוצרת היא שלא מעט פלאשיסטים מוצאים את עצמם לאט לאט מתמודדים מול מונחים מאיימים כמו "שרת" ו-"דאטאבייס". שלא לדבר על XML (אמא'לה). מהסיבה הזאת החלטתי לערוך היכרות קצרה לנושא לפני שבכלל פותחים שיעור על LoadVars, LoadVariables וכל השאר.
לפני שבוע פורסמה כאן ידיעה שהעלתה את הנושא של מגנון הפעלת התוכנה (Product activation) שמקרומדיה מנסה עם הגרסה האחרונה של Contribute. הצעד מעורר לא מעט חששות והסגות אצל אנשים שכבר רואים כיצד המנגנון המדובר ישולב בתוכנות אחרות של החברה כמו פלאש. סקוט מנינג מ-Actionscript.com מסכם את הטיעונים של כל צד כפי שעלו ברצף תגובות סוער סביב הנושא. הנה התקציר.
מאז שבפלאש MX התאפשר לטעון קבצי MP3 ישירות מהשרת, נגני MP3 שונים הפכו לתוצר פופלארי ונפוצים ברחבי הרשת. כמעט תמיד חלק מהנגן יהיה איזור טקסט המציג פרטים על הקטע המנוגן כמו שם הקטע, היוצר, שנה ואלבום. בדרך כלל נהוג לשמור את הפרטים האלה בקובץ XML שמגדיר את המידע עבור כל קובץ. מי שמעוניין לדלל קצת את מספר תגי ה-XML יכול לקרוא את המידע ישירות מקובץ ה-MP3 שנטען לפלאש. את המידע בקובץ ה-MP3 מגדירים כאשר פותחים את המאפיינים שלו בלחיצה על לחצן ימני ובוחרים Summary ->Advanced. יופיעו מספר שדות שאת הערכים שלהם ניתן לשנות או להזין. כפי שאפשר לראות בדוגמא המקושרת, את הערכים האלה ניתן לקרוא מאובייקט הסאונד במצעות מספר מילים שמורות.
המתודה sort של המחלקה Array יכולה להיות מאוד שימושית כאשר רוצים למיין פריטים במערך. ברייני, אחד הנציגים הישראלים ב-Flashcoders, חושף את הממצאים שלו לגבי החידושים והתוספות למתודה בפלאש 7. מסתבר שכעת ניתן להשתמש בפרמטרים מסויימים הנשלחים למתודה כמו Array.CASEINSENSITIVE, Array.DESCENDING ואחרים על מנת להגדיר את אופן ביצוע המיון.
קארל מאנגולד כותב ב-Flashcoders על הכיוון אליו הולך פלאש כפי שהוצג על ידי מישהו אחר ברשימה בעקבות היישום של CSS בפלאש 7. הטענה שהושמעה היא שפלאש צריך להוות פתרון בשלושה מישורים בו זמנית: תפוצת מידע (אתרים מבוססי תוכן), אפליקציות ושיווק עשיר מדיה. מאנגולד טוען מצידו שמקרומדיה צריכה להשקיע בדברים שמייחדים את פלאש (יכולת תצוגה מהירה, תלת מימד, סטרימינג משופר וכו') במקום לנסות ולבסס דריסת רגל בתחומים מבוססים בהם פלאש פחות מוכר ולא יכול תמיד להציע את היתרון המיוחל.
בעזרת האובייקט PrintJob שהתווסף אל ארגז הכלים של מפתח הפלאש, ניתן להגדיר "משימת הדפסה" הכוללת מספר דפים ולא רק דף אחד. בדוגמא הזאת למשל ניתן לראות כיצד הסרט מכיל שלושה מוביקליפים שכל אחד מהווה דף וניתן לשלוח את שלושתם להדפסה בפעם אחת. נראה פשוט וקל.
התיאור הבא מציג בצורה מפורטת את המחלקות אותן אנו צפויים למצוא באקשן סקריפט2 של פלאש MX2. בין המחלקות החדשות ניתן למצוא את TextSnapshot, PrintJob, MovieClipLoader, URIError, TypeError, SyntaxError, ReferenceError, EvalError, Video, StyleSheet, Error, ContextMenu, ContextMenuItem. כמו כן חדי העין יבחינו במספר מתודות חדשות שנוספו למחלקות קיימות כגון getTextSnapshot, getSWFVersion, getInstanceAtDepth, getNextHighestDepth שנוספו למחלקה MovieClip.
אחד החידושים בפלאש MX2 הוא תמיכה ב-CSS. האובייקט החדש מאפשר לטעון קובץ CSS וליישם אותו על שדה טקסט המוגדר כ-HTML ומכיל התייחסות לסטיילים השונים. סטיב וובסטר הכין את הדוגמא הזאת המאפשרת לשנות את קובץ CSS ואת תכולת ה-HTML המוצג בשדה הטקסט ולראות את התוצאה בזמן אמת.
השיעור הראשון בעברית בנושא פלאש 7 העוסק ביצירת תפריט לחצן ימני פורסם היום בפלאשו. השיעור מסביר כיצד להשתמש באובייקט החדש ContextMenu על מנת להוסיף פריטים לתפריט שנפתח בלחיצה על הלחצן הימני של העכבר או מקש ה-option במקינטוש. כך תראה התוצאה הסופית.
כדי לעשות שימוש בכל פקודות האקשן סקריפט החדשות של פלאש 7 שחלקן תואר פה קובץ ה-SWF צריך להיות שמור בפורמט פלאש 7. מכיוון ש-Flash MX2 אינו בנמצא עדיין, מאריו קלינגמן פיתח כלי המרה פשוט וקל שמאפשר להמיר SWF של פלאש 6 לפורמט פלאש 7 (עד 500k). קובץ שעבר המרה יכול לעשות שימוש באובייקטים כמו תפריט לחצן ימני, תג IMG בשדה טקסט, גלגלת העכבר ועוד ועוד. אפשר להתחיל להתכונן לדבר האמיתי.
היום התחלתי דיון סביב העצומה The right to Flash בפורום של יואל ספולסקי שמהווה מקום מפגש למתכנתים שרובם ממה שיצא לי לראות אמריקאים. הדיון עדיין נמשך ועלו בו כמה נקודות מעניינות מידי פעם. כמעט כולם הפגינו חוסר הבנה ולא יכלו להבין על מה כל הרעש גם אם ניסו. מישהו אפילו הציע "פשוט" לפרוץ את התוכנה ולתקן את מה שצריך. אין ספק שמדובר בחוסר הבנה בסיסי שכמה צילומי מסך באתר העצומה לא ממש מצליחים לפצות עליו מסתבר.
"אם מוחמד לא יבוא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד". נראה שזאת היתה החשיבה מאחורי DENG. מדובר בדפדפן מבוסס XML המסוגל להציג את הסטנדרטים של ה-W3C כמו XForms, SVG, XHTML, RSS ו-XFrames והכל מתוך פלאש. בעזרת אקשן סקריפט ועוד כמה טריקים מאחורי הקלעים בטח, הדפדפן הזה במשקל של 60K יכול להציג את המארקאפים שתוארו ישירות מתוך פלאש. בלי קשר ליכולות הביצוע כרגע, ניכר שמדובר בפרוייקט שאפתני שיהיה מעניין לראות כיצד הוא יתפתח.
eXtreme Programming, או בקיצור - XP, היא מתודולוגיית פיתוח המציעה חוקים וקווים מנחים לתהליך פיתוח של פרוייקטים קטנים עד בינוניים עליהם עובד בדרך כלל צוות קטן יחסית אך לא רק. מדובר בתפיסה אחרת על עבודת הפיתוח אותה אפשר לאמץ או פשוט להשאיל עקרונות שנראים מספיק חשובים. הנה חמישה דברים שצריך ללמוד מהגישה הזאת. (לינק: onEnterFrame)
מקרומדיה מאפשרת החל מהיום להוריד את גרסה 7 של נגן הפלאש שכאמור ישמש להצגת התכנים שיופקו באמצעות Flash MX2. המטרה של הפצת גרסת הבטא היא כדי שמפתחי תכנים יוכלו לבדוק כיצד הקבצים שלהם מתפקדים עם הנגן החדש ושלא נוצרות שום בעיות. מי שיתעמק קצת יוכל למצוא חלק מהצ'ופרים שצפויים לנו בגרסה הבאה של פלאש כמו תמיכה בגלגלת העכבר. צרו טקסט נגרר עם קומפוננטת הסקרולר ונסו. דיווחים וההתרשמות כללית (אמור להיות פי 10 יותר מהיר) יתקבלו בברכה.
דיויד ווגליר מסכם ל-Flashmagazine את שלושת ימי כנס ה-Flashforward שהתקיים בניו-יורק לפני מספר שבועות. התיאור קצר אך מקיף ונותן אפשרות להבין מה הוצג ועל ידי מי. נראה שתשומת הלב היתה בעיקר על פיתוח אפליקציות עשירות בפלאש והנושאים השונים הוגשו על ידי גורואים שונים כמו ברנדון הול, אריק נצקה ואנשי מקרומדיה. מעניין לקרוא על מה דובר ומה הוצג בשביל לקבל איזשהי נקודת מבט על הדברים שמעסיקים את עולם הפלאש כיום ואולי לנסות ולהסיק מזה מה צפוי בעתיד.
היישום הקטן והנחמד הזה יכול מאוד להיות שימושי. הוא קורא את הפונטים המותקנים על המחשב ומאפשר להציג כל אחד מהם על פי טקסט שמוגדר מראש. אפשר להעתיק גושי טקסט שלמים ולבחון אותם בגדלים ופונטים שונים מה שבדרך כלל בא פחות בקלות ואינטואיטיביות בתוכנות כמו פוטושופ. מדובר ביישום שיכול בקלות להפוך לכלי חשוב בארגזו של כל מעצב. מיותר לציין שהוא לא תומך בעברית, נכון?
כחלק ממסע ההסברה שלי לעצומה The right to Flash הוזמנתי על ידי מנהלת פורום תרבות דיגיטאלית בנענע להציג את הבעייתיות שנגדה אנו מוחים בתקווה שיתפתח דיון סביב הנושא היותר כולל שמעורב פה והוא אפלייה טכנולוגית על בסיס תרבותי. חוסר התמיכה של פלאש הוא רק תסמין אחד לבעיה יותר כוללת. האש עדיין לא בדיוק תפסה ומי שרוצה לתרום לדיון יותר ממוזמן כמובן. מדובר בקהילת אנשים שמכירים את פלאש מהצד השני של המשתמשים יותר מאשר אנשים שעובדים עם התוכנה והתמיכה וההכרה שלהם בבעיה לא פחות חשובה.
כחלק מהתוכנית להעשיר את התכנים ש"פלאש עברי" מספק לקוראים אני חושב על אפשרות של קיום ראיון רב משתתפים במועד שיקבע מראש בו מישהו יתארח לפרק זמן קצוב ואנשים יוכלו להציב שאלות ולפתח דיון במסגרת מנגנון התגובות. הכוונה היא להביא מישהו או מישהי שיכולים להעשיר ולספק מידע וידע בתחומים השונים בהם עוסק ודן האתר. זה יכול להיות מומחה בנושא Flash communication server, נציג חברת קוויקסופט, מנכ"ל או סמנכ"ל חברת עיצוב ופיתוח אתרים שידון בנושא פרוייקטים מכווני פלאש וכל מישהו שיוכל לדבר בנושא שבו תעלה דרישה. כאן אתם נכנסים לתמונה. אני צריך לראות שקודם כל ישנה היענות לרעיון עצמו ואז לקבל קצת פידבק על הנושאים בהם הייתם רוצים שהראיון יתמקד פחות או יותר. אני אדאג לכל השאר.
אני לא יודע כמה מכם שמו לב אך עברו חודשיים, 159 ידיעות ו-349 תגובות מאז ש"פלאש עברי" עלה לאוויר (28 במאי למי שרוצה לסמן את התאריך ביומן). בכדי לנסות לשפר ולהתייעל אשמח לשמוע הצעות, הערות, קיטורים, השגות וכל חוות דעת אחרת שיש לכם הקוראים להשמיע על מנת שאוכל לבחון דרכים לשיפור האתר. זה יכול להיות כל דבר. מזה שיש הודעות שמתחילות באות "א" ועד זה שהלוגו של האתר הוא עץ דקל משנת תרפ"ח. הערות קצת יותר ענייניות גם יתקבלו בברכה. תודה רבה.
ביל פרי הוא מפתח פלאש המתמחה בפיתוחי אפליקציות למכשירים ניידים כמו Pocket PC. במאמר שפורסם באתר של מקרודיה הוא מתאר בצורה מפורטת את תהליך הפיתוח של אפליקציית פלאש המתממשקת עם מערכת הניווט העולמית GPS כפרוייקט אמנותי שהוצג ב-Boston Cyberart Festival. (לינק: מתי בר-זאב חדשות פלאשו).
ElectroServer הוא סוקט מיוחד שפותח עבור פלאש ומאפשר יצירת תכנים מרובי משתתפים כמו משחקים וכמובן צ'טים. הוא מסוגל לרוץ על כל שרת וגם מקומית. הרישיון מאפשר שימוש חינמי כל עוד מספר המשתתפים בו זמנית אינו עולה על חמש. מעבר לזה צריך להתחיל לשלם. עדיין, זאת יכולה להיות הזדמנות לאלה שרוצים רק לנסות ולפתח תכניי מולטיוזר. שתי הגישות הפופלאריות כיום ליצירת חוויות מולטיוזר בפלאש הן Flash Communication Server ו-XML Socket.
Central היא הטכנולוגיה החדשה של מקרומדיה שגרסת בטא ציבורית שלה אמורה לצאת לקראת סוף הקיץ. מדובר באפליקציה שהיא למעשה חממה המארחת בתוכה אפליקציות פלאש שונות המסוגלות לעבוד במצב של online ו-offline. האפליקציות השונות מסוגלות לתקשר אחת עם השנייה באמצעות פרוטוקולים סטנדרטים לתקשורת בין web services. היום שוחרר צילום מסך מאושר על ידי החברה החושף את Central בגרסת בטא 2.
לפני מספר שבועות השקנו בקונספציה אפליקציית הצפת תכנים קטנה בפלאש. המטרה של האפליקציה היא לקדם תכנים שונים מהארכיון הגדול של האתר ולהביא אותם לתודעת ציבור הקוראים על ידי הצבתם בדף הראשי. הממשק מציג שני סוגי מידע: תמונה ראשית ופרוייקטים שונים. לא מדובר במערכת הכי מורכבת בעולם והיא משרתת את הצרכים שלשמם היא נוצרה, אך עדיין ישנם כמה דברים שאפשר ללמוד מתהליך הפיתוח.
כך לפחות עולה מהנתונים שמציגה חברת DoubleClick שנחשבת לחברה המובילה בתחום הפרסום המקוון בכל מה שקשור למעקב אחר אחוזי הקלקה, צפייה ושאר הנתונים הרלוונטים. דאג נופר, סמנכ"ל פתרונות פרסומיים בדאבלקליק, אומר שלאור אחוזי ההקלקה הנמצאים במגמת ירידה בששת הרבעונים האחרונים, מפרסמים נוקטים בגישת "עידוד מודעות למותג" במקום לנסות ולסחוט הקלקה מהמשתמשים. המטרה כיום היא שהפרסומות יהיו זכירות ויותירו רושם (חיובי?) על המשתמש. נשמע קצת ציני בהקשר הישראלי, לא?
שתי החברות הודיעו שהן פיתחו נגן פלאש עבור מכשירים סלולארים שבניגוד לטכנולוגיה הקיימת בתחום הנקראת "K-tai Flash" אינה ממירה את קודם את התוכן לאפליקציית Java. נגן ה-K-tai Flash פותח ביפן על ידי החברה K Laboratory ומשתמש בתשתית ה-Java המובנת במכשירים על מנת להציג תכני פלאש.
לפני שבועיים מקרומדיה השיקה את גרסה 2 של תוכנת Contribute שמשמשת גם בתור פיילוט למדיניות רשיון התוכנה החדש שהחברה שוקלת לאמץ. Product Activation היא דרך להלחם בשימוש לא חוקי של תוכנות על ידי תהליך הפעלה שבעל התוכנה נאלץ לעבור אחרי התקנתה. בזמן התהליך נוצר זיהוי בין מספר העותק הייחודי ומספר זיהוי של המחשב עליו הוא מותקן המיוצר באופן רנדומאלי. שני המספרים (המחשב + עותק התוכנה) נשלחים בחזרה אל היצרן ונשמרים אצלו.
FlashPaper הוא משהו חדש יחסית מבית מקרומדיה שמשווק עם Contribute 2 ומאפשר לשמור מסמכים שונים כסרט פלאש. הרעיון הכללי הוא אותו רעיון שעומד מאחורי ה-PDF של Adobe כאשר הטענה המרכזית לשימוש ב-FlashPaper על פני PDF היא שהוא לא דורש התקנת נגן (Acrobat) מפני שהוא משתמש בנגן שמותקן "בכל מקום על כל מחשב" (על פי מקרומדיה). כפי שאפשר להתרשם מהדוגמאות שהעלה ג'פרי ווליאמס קובץ "נייר פלאש" מגיע מובנה עם הממשק שבשלב זה מאפשר מניפולציות בסיסיות על המסמך כמו שינויי גודל.
מריו קלינגמן, בלוגר פלאש חביב מאוד מגרמניה, עובד בשבועות האחרונים על פרוייקט פלאש הכרוך בעברית. היה זה הפרוייקט הזה ככל הנראה שגרם לו לכתוב את הידיעה הראשונה למעשה שהביאה את בעיית העברית לתודעה מאוד ראשונית בקרב קהילת מפתחי הפלאש העולמית. מריו הצטרף למועדון מפתחי הפלאש המתוסכלים שנאלצים להתמודד עם עברית והוא מנסה לפתח את מה שהוא מכנה Hebrew MX Tools. מדובר בסדרה של סקריפטים שמנסים לתת מענה לבעיות שבגללן התחלנו את העצומה The right to Flash, וכפי שניתן להתרשם יש עוד הרבה עבודה.
מצגות הרבעון הכלכלי של מקרומדיה אינן משהו ששמור רק לבעלי תואר ראשון במנהל עסקים. מעבר למספרים ולאחוזים, שגם אותם חשוב להבין ברמה מסויימת, זאת הזדמנות לראות היכן החברה עומדת מבחינת מוצרים חדשים וישנים. במצגת ה-Breeze ניתן לקבל את הפרטים הפיננסים מבטסי נלסון אך התכנים שיותר רלוונטים לקוראי האתר הזה מוגשים על ידי מנכ"ל מקרומדיה בוב בורג'ס.
כחלק מהמאמצים שלי להביא את העצומה The right to Flash לתודעת הציבור הישראלי, פרסמתי היום ב-YNET מאמר בשם "על זכותנו לפלאש עברי". תודות לחשיפה ב-YNET נכון לרגע זה כמות החתומים הכפילה את עצמה כמעט וזה בהחלט מעודד.
קולין מוק התחיל לפני כמה שבועות לכתוב הודעות בבלוג שלו בסגנון "הכה את המומחה" בו הוא משתף את הקוראים בתשובות שהוא כותב לאנשים הפונים אליו בשאלות פלאש מסויימות. הפעם הוא מתייחס לאחד המרכיבים הבולטים ביותר בפלאש MX - הקומפוננטות. ישנם כאלה שאוהבים אותן, ישנם כאלה ששונאים אותן, וישנם כאלה שקוראים את השורות האלה ושואלים את עצמם: "מה זאת קומפוננטה בכלל?". מוק משיב על שתי שאלות כאשר הראשונה - "מדוע קומפוננטות כבדות כל כך?" היא כנראה בין הנפוצות ביותר. השנייה מתייחסת לרלוונטיות של הקומפוננטות הקיימות בגרסאות הבאות של פלאש. האם גם הן יהפכו לנחלת העבר כמו ה-smartclips של פלאש 5?
Pilon Production Factory יוצרים אנימציות פלאש איכותיות כחול לבן. בין לקוחות האתר אפשר למצוא את IBM ו-ICQ והפורטפוליו מכיל סרטונים קצרים, כרטיסי ברכה, איורים ומשחקים. העבודות נראות ברמה מאוד גבוהה ומזכירות לנו היכן פלאש התחילה ומה תמיד תהיה אחת מנקודות החוזק של הטכנולוגיה הזאת - יכולת תצוגה עשירה ומגוונת.
כמה חברה' ביפן שככול הנראה היה להם קצת זמן פנוי פיתחו אפליקציה מבוססת Flash Comm Server בשם Remote driver המאפשרת למשתמשים לנהוג במכונית צעצוע דרך הדפדפן. האפליקציה כוללת מסך המתנה, חלון צ'ט ושני חלונות וידאו המציגים את "מסלול המירוצים". מדובר ביישום מקורי ומרענן ב-FCS על מנת ליצור חוויה שיתופית שונה ומהנה. חייב לסיים. התור שלי הגיע.
ארץ אורגנית היא חברה המספקת משלוחי מוצרים אורגנים. אתר החברה הוא למעשה אפליקציית קניות המציגה קטלוגים שונים אותם המשתמש בוחר ומוסיף לעגלת קניות. מדובר באפליקציה מרשימה המראה שימוש מקיף בפלאש על מנת ליצור ממשק שמציג כמות נתונים רבה ומגוונת. העיצוב לדעתי לא מספיק מגובש ומהוקצע ואינו משדר את האמינות ועסקיות שמשתמשים מצפים לקבל באתר קניות.
כפי שכתבתי, אתמול יצא לי לקחת חלק בשיחת וועידה גלובאלית באמצעות אפליקציית פלאש שעשתה שימוש ב-Flash Communication Server. יצא לי לראות שיחת וועידה באותו סגנון באירוע MMUG שהתקיים פה בלונדון לפני מספר חודשים, אך זאת הפעם הראשונה שלקחתי חלק באחת וזאת היתה חוויה לימודית מכמה בחינות.
הערב הצגתי בערב קונספציה 2 בשידור חי מלונדון את The Right to Flash- עצומה אינטרנטית שמטרתה לעורר מודעות בקרב מקרומדיה ואנשים בעולם בנוגע לחוסר התמיכה של פלאש בשפות הנכתבות מימין לשמאל כמו עברית וערבית. מדובר במצב בלתי נסבל עם השלכות כבדות על השמישות, הנגישות ואיכות התוכנה. אחת מתוצאות הלוואי של חוסר התמיכה הוא שהמזרח התיכון נשאר מאחור בכל הקשור בהתפתחות הפלאש ולא מסוגל לקחת חלק בהתפתחויות השונות כשזה מגיע לשימוש בעברית.
ג'ס מקמולן וגרנט סקינר כתבו עשר נקודות מנחות לגבי שמישות של אפליקציות פלאש. מדובר בקווים מנחים בסיסיים בשמישות ממשקי מערכות ממוחשבות שכמובן מאוד רלוונטים לעיצוב ופיתוח בפלאש. בקריאה ראשונה חלק מהדברים נראים ברורים מאליהם וכל כך אלמנטרים שזה מפתיע לראות כמה מערכות לא לוקחות אותן בחשבון. שמישות נסובה סביב עיקרון הפשטות. לא פשטנות. קיים הבדל עצום בין השניים. לא מדובר במשהו שבא לסבך את החיים אלא בדיוק להפך. אם זאת לעשות משהו פשוט להבנה, תפעול ושימוש זאת משימה לא פשוטה בכלל. מומלץ לכל מי שמתעסק בממשקים, בין אם מתכנת או מעצב.
באתר play.ground התפרסמה ידיעה תחת השם "אפליקציות אינטרנט מסחריות" הכוללת רשימה של מספר אתרים העושים שימוש מרשים בפלאש הן מבחינה ויזואלית והן מבחינה טכנית. רוב הדוגמאות שצויינו שם מאפשרות גישה למידע באופן שאפשר להגדיר "חווייתי" ומציגות מידע רב יחסית דרך ממשק גמיש ולעיתים אף אנימטיבי. חלקן עושות שימוש מעניין בוידאו ואחרות ממחישות כיצד ניתן להציג מידע רב (ויזואלי\טקסטואלי) בצורה נחה. לראות את האתרים מעלה את השאלה האם אלה אפליקציות או אתרים מועשרים? מה ההבדל? האם קיים בכלל הבדל?
מקרומדיה השיקו היום את הגרסה השנייה לתוכנת Contribute המאפשרת ניהול תכנים של אתר על ידי לקוחות וכל מישהו אחר חוץ מהאנשים שהיו אחראים על ההפקה שלו. בגרסה 2 של התוכנה נוסף משהו חדש בשם FlashPaper שנראה כמו התשובה של מקרומדיה ל-PDF של אדובי. מדובר באפשרות להמיר כל מסמך הניתן להדפסה לסרט פלאש ולשלב אותו באתר\אפליקציה.
Office Wizard היא גרסת דמו של אפליקציה שפותחה על ידי יודי ביטון לפני שלוש שנים. האפליקציה, שפותחה בפלאש 4, מאפשרת לסדר בשטח משרדי רכיבים שונים תוצרת "חוליות" ובחמישה שלבים המשתמש בוחר רכיבים שונים, מגדיר את המאפיינים והמיקומים השונים. היישום הזה מרשים לא רק מפני שהוא פותח בפלאש 4 אלא מפני שהוא בחלקו מביא לידי ביטוי את חזון הפיתוחים האפליקטיבים שמקרומדיה דוחפים ללא הרף.
לאט לאט מתחילים לשמוע על מה שמצפה לנו בגרסה הבאה של פלאש - Flash MX2. הגרסה החדשה מסתבר תהיה מפוצלת לגרסת מעצבים וגרסת מתכנתים. כל גרסה שמה את הדגש על הצרכים היום יומיים של כל איש מקצוע ובמקביל ישנן תוספות כלליות מהן יהנו שתי הגרסאות.
מסמך מגוון הכולל תשובות לרוב השאלות הקשורות בפלאש ו-XML מאינטגרציית צד שרת, תכנות באקשן סקריפט, Socket Server ועוד. XML יכול ללא ספק להיות אלמנט בעייתי שקשה להבין בהתחלה מפני שהוא מציג תפיסה ואופן התייחסות חדשים שדורשים למידה רעיונית שהיא מעבר להבנת מילת מפתח בקוד. הרעיון של נבירה בתוך היררכיה של תגיות ושליפת נתונים מסויימים יכול להיות קצת קשה לעיכול בהתחלה אך אחרי שמתרגלים אין דרך חזרה.
גרנט סקינר שהביא לעולם את האפליקציה זוכת הפרסים gModeler הרצה ב-Flashforward האחרון בנושא עיצוב ופיתוח ממשקים לאפליקציות. במסמך PDF שנקרא Creating Effective RIA Interfaces, מסביר סקינר בצורה פשוטה וברורה את תהליך הפיתוח והעיצוב כפי שהוא רואה אותו תוך התייחסות לחתך התפקידים השונים והתהליכים הבסיסיים. בנוסף למסמך שמכיל את תוכן ההרצאה, גם המצגת עצמה שהוצגה בכנס נגישה ומציגה מידע מגוון ומעניין.
רק אתמול מאריו קלינגמן העלה את הרעיון של אולימפיאדת פלאש והיום מסתבר שמשהו בסגנון כבר מתוכנן ומוכן לצאת לדרך. מדובר ב-Flash Evolution שמעבר להיותו עוד כנס מפתחי פלאש, הוא גם זירת תחרות עקובה מקוד בה צוותי תכנות שונים ילחמו בדנבר קולורדו כדי להוכיח מיהו הטוב שבטובים. אין כמו קצת תחרותיות בשביל לפלפל כנס טכנולוגי, לא?
DART Motif הוא כלי חדש ליצירת פרסום עשיר מדיה המשלב את היכולות הויזואליות והטכניות של פלאש ואת הטכנולוגיית פרסום ברשת של DoubleClick. דאבלקליק נחשבת לאחת החברות המובילות בתחום פיתוח כלים לפרסום אינטרנטי והולדת תוכנה משותפת עם מקרומדיה מבססת את פלאש בתור הכלי מספר אחד להפקת פרסומות עשירות. על פי הדיווח ב-Silicon Valley Biz Ink הפתרון החדש שעובד מתוך תוכנת פלאש מפחית את זמן ההפקה הממוצע משבועיים ליומיים.
הוספתי לאתר איזור חדש בשם "מעוררי דיון" בו יופיעו שמונת הידיעות שזכו למספר התגובות הגבוה ביותר. המטרה היא להביא אל קדמת הבמה נושאים שעוררו עניין וגררו מספר תגובות גבוה יחסית לשאר. בלי הספוט לייט הזה הנושאים אלה לבטח ישקעו במצולות הארכיון כמו לאונרדו דה-קפריו בסוף של "טיטניק" ואני מקווה שתמצאו את התוספת החדשה שימושית. כמו תמיד, בכל הצעה ורעיון בנוגע למבנה האתר, התכנים ואפילו הזוית של העץ לצד שם האתר האי מייל שלי תמיד זמין: amir(at)flash-ivri.com .
בעולם ישראל ידועה כמרכז היי-טק מכובד ממנו יצאו וממשיכים לצאת חידושים והמצאות. אומרים שהראש היהודי לא מפסיק לעבוד ורוקח טכנולוגיות על ימין ועל שמאל. זה בהחלט עוזר לאגו הלאומי ומהסיבה הזאת מאכזב לראות שבכל הקשור לפלאש אנו מדדים מאחור ולא עומדים בקצב של הגויים מבחינת פיתוחים ויישומים. יש לזה מספר סיבות.
Halo הוא שם הקוד לקומפוננטות ממשק המשתמש שיהוו חלק מ-Macromedia Central, האפליקציה שתאפשר צפייה וניהול של אפליקציות פלאש שונות. Halo יאפשר לאפליקציות הפועלות מתוך Central להשתמש בקומפוננטות מוכנות ובכך לצמצם את זמן הטעינה שלהן אל מחשב המשתמש.
הוכרזו הזוכים של פסטיבל סרטי הפלאש שנערך אתמול בניו-יורק כחלק מה-Flashforward. שש עשרה הקטגוריות מאפשרות הצצה מעניינת אל תחומי ההתעסקות השונים בפלאש הקיימים כיום. מפיתוח אפליקציות, אנימציה, תלת מימד, סאונד ועוד. זאת הזדמנות לראות פחות או יותר מה נעשה בכל תחום והיכן הדברים עומדים כיום.
הגרסה הבאה של פלאש (Flash MX2) אמורה להופיע לקראת סוף השנה או תחילת שנה הבאה אך גרסאות בטא כבר נמצאות בידיהם של כמה ברי מזל. אוסקר טרלרס מתאר הצצה מאוד ראשונית לגרסה החדשה שלטענתו הרבה יותר מהירה (פי 6 על PC) מהגרסה הקיימת. הוא מתייחס ל-Royale ולעובדה שהיא למעשה יישות נפרדת לחלוטין מסביבת העבודה המוכרת ותאפשר למפתחים לייצר אפליקציות פלאש בסביבה לא ויזואלית כמו אלה הקיימות מזה זמן רב יחסית בסביבות פיתוח מתקדמות יותר.
עד שפלאש נכנס לזירה והחל לצבור תאוצה, חלוקת התפקידים במולטימדיה היתה מאוד ברורה. היו מעצבים שעבדו עם Photoshop ו-Freehand או Illustrator, והיו את המתכנתים שכתבו ב-Lingo וסביבות פיתוח אחרות כמו ++C למשל. כל ילד ידע שכשהוא יהיה גדול הוא יוכל להיות מעצב או מתכנת. שחור או לבן. X או Y. פלאש הכיר לנו את האפור. את טשטוש הגבולות. את הערבוב של הבשר והחלב. מעצבים החלו לתכנת ומתכנתים החלו להתעסק עם אספקטים ויזואלים. לא מעטים הם הפלאשיסטים הלוקים במשבר זהות מקצועי. זהו לא משבר. זאתי אבולוציה.
Winhelp היא חברת בניית אתרים שהשיקה בימים האחרונים אתר בית מחודש. עיצוב האתר מתבסס על הקונספט של ניווט בחלל ארכיטקטוני של משרד ומציע גישה לחלקים שונים כגון תיק עבודות ואודות החברה.
מאט וורמן ממשיך את הצייד אחר הקונספט החמקמק של Rich Internet Applications והפעם הוא קורא לאנשים לעזור לו בבניית מאגר מידע שהוא עובד עליו היכיל קישורים לדוגמאות שונות מרחבי העולם. מדובר ביוזמה מבורכת שתאפשר למפתחים לראות מה נעשה בתחום, לקבל השראה ורעיונות.
Were-here הוסיפו למערכת הפורום שלהם אפליקציית מסרים מידיים בפלאש מעניינת העובדת על אותו עיקרון כמו ICQ ו-MSN Messenger. האפליקציה פותחה על ידי חברת Userplane ומבוססת על טכנולוגיות Flash Communication Server MX. בראיון ל-Were-here מסביר צוות הפיתוח בקצרה על תהליך הפיתוח, החשיבה והשימוש בפלאש ליצירת אפליקציות רשת.
מאז ימי פלאש 5 ובעיקר פלאש 6 נהוג להציג חלק מהתכנים של סרט בצורה דינמית. קבצים חיצוניים (פלאש, סאונד, תמונות, XML, טקסט) נטענים על מנת להעשיר את הסרט במידע. בין אם במידע ויזואלי כמו במקרה של תמונות או מידע לא ויזואלי טהור כמו במקרה של XML. כאשר הקבצים האלה נטענים לתוך הסרט הם מורדים למחשב המשתמש ונשמרים במחשב שלו, כמו כל מרכיב של אתר. מצד אחד זה חיובי כי זה חוסך הורדה בכל כניסה לאתר, אך מצד שני זה מונע ממשתמשים לראות עדכוני תכנים. מה עושים?
בעזרת האובייקט Color אפשר לצבוע מוביקליפ בצורה דינמית על ידי קוד. לצבוע את המוביקליפ זה קל, אך להחזיר אותו למצב המקורי זה לא כזה אינטואטיבי כפי שאפשר לדמיין. לא קיימת מתודה מובנת כמו restore או reset אך הפתרון הוא די פשוט.
פונקציות הן מרכיב תכנותי נהדר. הן מאפשרות לתחום חלק קוד ולעשות בו שימוש חוזר ומרוכז על ידי מספר גורמים לא מוגבל תוך התאמה אישית (העברת פרמטרים). באקשן סקריפט ישנן שתי דרכים להגדיר פונקציה. מעבר לזה, התייחסות לפונקציה תופיע בהקשר של אירועים ואז היא נטולת סוגריים. מדוע ולמה?
יש לא מעט תוכנות שממירות פלאש לפורמט וידאו אך האנימציה מוגבלת לטיים ליין הראשי ואינה כוללת מוביקליפים או תנועות מתוכנתות. כאן נכנסת לתמונה התוכנה החינמית swf2avi שממירה את הקובץ לוידאו בטכניקה של צילומי מסך מה שמבטיח שהתוצאה הסופית תכלול גם תנועות פנימיות (מוביקליפים) ותנועות מתוכנתות. (לינק: קוואזימונדו).
מאט וורמן מ-Actionscript.com מעלה נקודה מעניינת בנוגע לרווחיות של פיתוח אפליקציות פלאש עשירות. מחד נשמעת סברה שאנשים (לקוחות\משתמשים) יהיו מוכנים לשלם יותר עבור חוויה עשירה, ומאידך מקרומדיה משווקים את הרעיון כפתרון שחוסך זמן והשקעה כספית. פלאש מוצג כפתרון שבניגוד לסביבות פיתוח מסורתיות כמו VB ו-JAVA מאפשר פיתוח ופריסה מואצים יותר. זה אומר שפרוייקטים יהיו קצרים יותר מה שאומר שישלמו עליהם פחות. אז מי הולך להרוויח? ניחשתם נכון. כנראה רק מקרומדיה בינתיים.
פרוייקטים המוצעים למתכנת בדרך כלל מתחלקים לשני סוגים: 1. אלה שצריך להתחיל אותם מאפס. 2. אלה שצריך להמשיך אותם מאיפה שמישהו אחר הפסיק ולא סיים. הנה עשר סיבות מדוע כדאי לחשוב פעמיים לפני שנכנסים לפרוייקטים מהסוג השני.
ג'ון דאודל מפנה לקטע בשם Interoperability And Standards Strategy* הלקוח מתוך ספר שיצא בשם Living Networks הדן בין השאר בהפיכה של טכנולוגיות לסטנדרט דה-פאקטו. הכוונה היא למשהו שנהיה סטנדרט בפועל גם אם לא בצורה רשמית אלא מכורח נסיבות המציאות. מחבר הספר, רוס דוסון, מתאר בקצרה כיצד מקרומדיה לקחו סיכון מחושב ושחררו את הקוד של פורמט ה-SWF על מנת להבטיח שפלאש ישמור על היתרון שלו וימשיך לחלחל להמונים.
הנה דוגמא מעניינת למיפוי של תמונה על משטח תלת מימדי הניתן לתמרון בתנועה. האפקט המתקבל מזכיר מאוד Shockwave 3D וזה בהחלט משהו שראוי לציון לאור העובדה שמדובר בפלאש. כמובן שאי אפשר להגיע לרמת רינדור תמונה כמו במנועים מבוססי ++C, אך בשביל להעביר את התחושה של התנועה אין צורך ליצור מראה פוטוריאליסטי מושלם. בהתחשב בנטיות הווקטוריות החזקות של פלאש, דוגמאות מהסוג הזה מוכיחות שאפשר לפעמים לקחת צעד נוסף ולסחוט מפלאש יכולות שלא רואים על בסיס יום יומי.
פיטר אלסט מפרסם ב-Ultrashock שני מאמרים קצרים המסבירים בצורה קלה וברורה מהם הדברים שצריך לשים לב אליהם בפיתוח פרוייקט הן ברמת התיעוד, ההכנות המקדימות (ניתוח טכני ופונקציונאלי) וסביבת העבודה עצמה (ניהול ספריה, מתן שמות ועוד). מדובר באבני היסוד של פיתוח פרוייקט בכלל ובפלאש בפרט. (לינק: גיל כהן).
פיטר הול כתב ידיעה בנוגע לשמישות אפליקציות פלאש עשירות (Rich Internet Applications) בה הוא מעלה את הנושא של ציפיות המשתמשים ממשקים שהם נתקלים בהם בדפדפן (אתרים, אפליקציות), לעומת אלה שהם מכירים מסביבת הדסקטופ כמו Office, Flash וכל תוכנה אחרת למעשה. תוכנות מתנהגות אחרת מהאתרים, בין השאר מפני שהכלים לכתיבת תוכנות יותר מפותחים ומשוכללים. מהסיבה הזאת האופן בו משתמש מתממשק עם אקסל שונה מהאופן בו הוא מתממשק עם אמזון. אפליקציות הפלאש יוצרות שטח אפור שיכול לבלבל.
מאנטיס היא ללא ספק אחת החברות המובילות בישראל לעיצוב והפקות ניו-מדיה. היא כנראה החברה היחידה שאפשר להגיד עליה שהיא קובעת סטנדרטים ומצליחה לטפטף טרנדים לעיצוב האתרים המקומי וזה בהחלט סממן להצלחה. אלה הן רק חלק מהסיבות מדוע אי אפשר לעבור לסדר היום כאשר מאנטיס משיקים גרסה מחודשת לאתר הבית של החברה.
WiKi הוא אתר שיתופי בו כל אחד יכול לתרום לתכנים השונים. זה אולי נשמע קצת אנרכיסטי אך בפועל זה עובד לא רע בכמה מקומות. הרעיון הוא לבנות בסיס ידע (Knowledge base) המורכב מהתרומות של אנשים עצמאיים שהחליטו לחלוק את מה שהם יודעים עם הקהילה הרחבה. WiKi בנושא Flash Communication Server מציע תשובות לכמה מהשאלות היותר נפוצות בקשר לטכנולוגיה הזאת והוא בהחלט מהווה מקום היכרות ראשוני מומלץ למי שמתעניין בתחום.
כמה חודשים לפני ההשקה של Central, מקרומדיה ממשיכים לפזר מאמרי הסבר המכינים את הקרקע לקראת בואה של הטכנולוגיה הזאת. במאמר שהתפרסם בניוזלטר של מקרומדיה מתאר ג'ונתן דוראן את Central מבחינה תפיסתית תוך התייחסות בשפה פשוטה ליתרונות והמאפיינים של הטכנולוגיה המדוברת. (לינק: גיא חבקין)
אריק דולקי מיסב את תשומת ליבנו לעובדה שאם טוענים SWF מדומיין X לתוך SWF בדומיין Y אז המשתנים הגלובאלים יחסיים לכל דומיין ומשתנה בשם global.name_ בדומיין X יכול להיות שונה מאותו משתנה בדומיין Y. זה בהחלט יכול להיות מתכון לבאגים מייאשים למי שעובד על פני דומיינים עם משתנים גלובאלים. פתרון לבעיה עוד לא בנמצא.
אלן פרטרידג' פירסם באתר של מקרומדיה מאמר היכרות לתכנות מונחה אובייקטים. המאמר מתאר את המתודולוגיה בצורה כללית ואז מראה יישומים ראשונים הן בלינגו (דיירקטור) והן באקשן סקריפט. הזדמנות טובה למי שרוצה על הקצה של קצה המזלג מה זה אובייקט, מחלקה ולמה הם טובים. למי שמתעניין בנושא - חומר נוסף ומאוד מקיף נכתב על ידי רובין דברויל וחלקו תורגם לעברית על ידי גיל כהן.
setInterval הוא אובייקט מאוד שימושי שמאפשר לבצע פעולה חוזרת במהירות מוגדרת מראש. ניתן לראות אותו בלא מעט יישומים ומי שמתכוון להשתמש בו בתוך מחלקה שהוא יוצר צריך להיות מודע לעובדה שקריאה למתודה ישירות מתוך האובייקט setInterval גורמת למתודה הנקראת לאבד את הערך של מאפייני האובייקט וזאת יכולה להיות בעיה רצינית. ישנו פתרון.
אתמול עלו לאוויר שתי מיני אפליקציות פלאש שכתבתי. הן נועדו "להציף" תכנים של אתר ועל ידי כך לאפשר למבקרים גישה אל חומרים שכבר אונדקסו בארכיון ונעלמו מהדף הראשי לצד קידום תכנים ספציפים. האפליקציה הראשונה נכתבה עבור קונספציה (במקום התמונה הראשית שהיתה עד כה) והשנייה עבור האתר שלי. הגרסה של קונספציה יותר מתקדמת ומאפשר פונקציות כמו ניווט בין נושאים, נעילת נושאים והצגת נושא נעול בביקור הראשון ביום. שתיהן עושות שימוש בקובץ XML חיצוני המכיל את המידע וקובץ AS המגדיר את הלוגיקה התפעולית. למרות שהן אולי נראות קטנות היו כמה וכמה אתגרים בכתיבה שלהן ובשבוע הבא נפרסם בקונספציה מאמר המתאר את השידרוג מהיבטים של תכנון, עיצוב, תכנות, אירגון מידע ועוד.
רוברט מ. הול מפרסם במקרומדיה מאמר מקיף המסביר כיצד להשתמש ב-AMFPHP על מנת ליצור חיבור בין פלאש והשרת כמו זה שניתן לבצע בעזרת Flash Remoting אך באמצעות PHP. מאז ש- Flash Remoting יצא לשוק צצו מספר פרוייקטים פתוחים הבאים לספק את אותה תוצאה באפס השקעה כספית. הפרוייקטים האלה מתבססים על PHP, mySQL, Apache ו-Linux. בעזרת Flash Remoting ניתן לבצע קריאות ישירות לשרת על מנת להפעיל פונקציות ולקבל סוגים שונים של מידע בחזרה כמו מערכים ואובייקטים. בנוסף ניתן גם להתממשק עם Web Services. המאמר בהחלט נראה מעניין ומומלץ למי שמתעניין ב-PHP ו-Flash Remoting.
ביומיים האחרונים חלה התעוררות קלה בקהילה לאחר שפיליפ צ'ונג העלה את הנושא שמשחקי המולטיוזר בגרסה החדשה של MSN Messenger מבוססי פלאש. יש לא מעט ספקולציות ותהיות לגבי הנושא שלא זכה לפרסום או איזכור רשמי על ידי אחת משתי החברות (מייקרוסופט ו\או מקרומדיה). ההערכה היא שמדובר בשילוב של Flash Communication Server ואם ניתן לפתח משחקי רשת ל-Messenger אז זה ללא ספק פותח נישה חדשה עבור מפתחי משחקי פלאש.
אין לי ספק שהשאלה הכי נפוצה בפורומי פלאש היא כיצד מבצעים טעינת אחוזים. בדיירקטור למשל, כל סרט אוטומטית מתחיל עם בר טעינה שטוען את התכולה ואז מציג את הסרט עצמו. בפלאש זה קצת יותר סיזיפי וצריך לכתוב את הכל ביד. אם יש דבר אחד שקומפוננטות לימדו אותנו זה שלא צריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. רלף בוקלברג כתב קומפוננטת Preloader מכובדת ובשביל התירגול והכיף החלטתי לנסות את מזלי עם גרסה קצת יותר פשוטה.
כמה חברה' החליטו להציב אתגר של יצירת אובייקט המסוגל למצוא את דרכו במבוך. התוצאות הן עשרות שורות של אקשן סקריפט הבנוי ב-Object-Oriented ומאפשר הצצה מעניינת אל הרגלי הקידוד הספציפים של מתכנתים ואל התפיסה הכללית של תכנות מונחה אובייקטים. למרות שאי אפשר במבט אחד או שניים להבין כל משתנה ומתודה בקוד, הוא עדיין יכול לספק כמה תובנות החל מאופן כתיבת פקודות, הערות, קביעת שמות ולוגיקה.
FlashCandy 1.0 היא תוכנה שהרעיון מאחוריה לא חדש (יצירת דסקטופ בפלאש), אך למרות זאת לא נראה שמישהו טרח להרים את הכפפה עד עכשיו. המחשבה על דסקטופ פלאשי מעלה הרבה רעיונות שרובם גובל בגימיקים שימאסו ויתחילו לעצבן אחרי יומיים. התחכום האמיתי הוא לחשוב ולנתח מה אנשים צריכים ורוצים לקבל מדסקטופ ולראות כיצד פלאש מסוגל לענות לספק את הסחורה. מעבר לזה, צריכת הזכרון של פלאש היא די אינטנסיבית והמחשבה על סרט שרץ כל הזמן ברקע היא לא משהו שקל לקבל בברכה.
גו'אל ספולסקי כותב מעולה. הוא לא רק כותב בצורה קולחת, פשוטה ומתובלת בחוש הומור, הוא גם כותב בצורה ישירה וברורה שלא הולכת סחור סחור. הפעם מדובר במאמר ארוך מאוד במונחים אינטרנטים או ספר קצר (תלוי איך מסתכלים עליו) הבא להסביר למתכנתים כיצד ניגשים לויזואליזציה של ממשק. ספולסקי מספק תובנות קריטיות בנושא שמישות (Usability), מנתח ממשקים קיימים ומעלה הרבה נקודות חשובות. קהל היעד של המאמר הזה הם מעצבים, מתכנתים וכל מי שהתעסקותו קשורה בממשקים. מבוא מעולה לשמישות ממשקים. מאוד מעניין ומומלץ בחום.
זה לפחות מה שמציג ג'סי וורדן. חבל שאין דוגמא לתוצר הסופי אך נראה שהקוד לפחות מחזק את הטענה של מקרומדיה ששימוש ב-Flash Communication Sever יכול לצמצם אפליקציות התקשרות לכדי כמה שורות קוד. מדובר בצמצום עלויות קיצוני שמשאיר יותר זמן וכסף לעבוד על הממשק מבחינה ויזואלית. הצעד הבא, אם הוא כבר לא נעשה, יהיה ליצור קומפוננטת צ'אט שגוררים לבמה, מגדירים בה כמה הגדרות ומתחילים להתכתב.
על מנת לאפשר חיפוש ובחינה יותר נחה של התכנים באתר נוסף ארכיון שלם המפרט את רשימת כל הקטגוריות והידיעות המקשורות אליהן. ניתן להגיע לארכיון דרך הקישור "הארכיון השלם" המופיע מתחת ללוח השנה. לא להסס להסב את תשומת ליבי במקרה ויש טענה, הצעה או רעיון בקשר לתוספת החדשה.
מקרומדיה מפרסמים מאמר היכרות לנושא של יישום פלאש במכשירים ניידים. את המאמר כתב אנופ מוראקא מצוות המכשירים הניידים והסלולאר של החברה והוא כתוב מנקודת מבט שיווקית ולא טכנית כך שהוא מהווה שער כניסה די נח לכל מי שרוצה לדעת מה הקשר בין מכשירים ניידים ופלאש. כמו כל מאמר של מקרומדיה הוא מאוד אופטימי ודואג לציין רק את המעלות שבשימוש פלאש במכשירים ניידים אך עדיין שווה עלעול למי שמתעניין ובייחוד למפתחים שהיו רוצים לשקול הסבה לתחום או אפילו סתם גישוש.
Vendaria היא חברה המספקת לחברות המוכרות מוצרים שונים אמצעי המחשה שנועד להדגים לקונה הפוטנציאלי את המוצר ואופן השימוש בו. החברה השיקה גרסה חדשה של המוצר שלה Vpop - ראשי תיבות של Video Point of Purchase המשלב הפעם גם פלאש. המימד הפלאשי נועד לאפשר ללקוחות קשר יותר ברור ונח עם ההדגמה ועושה שימוש ביכולות האינטראקציה של פלאש. זה אולי נשמע מרשים במבט ראשון אך לפני כמה חודשים ג'ייקוב נילסן העלה כמה נקודות מעניינות בנושא שראוי להתייחס אליהן.
מפתחי פלאש רבים משתמשים בתוכנות עריכת קוד חיצוניות בשביל לכתוב אקשן סקריפט. הבעיה היא שאחרי כל שינוי בקוד צריך לקמפל (Publish preview) את הקובץ מתוך פלאש. השיגרה הזאת יכולה להיות מעצבנת וגם צורכת זמן מיותר. מהסיבה הזאת רובין דברויל פיתח את ה- Rich Media Builder שמאפשר לקמפל את קבצי הפלאש ישירות מתוך עורך הקוד החיצוני בו משתמשים. מדובר בכלי שבהחלט יכול לייעל את תהליך העבודה של מי שהחליט לנטוש את הקידוד בפלאש לטובת עורכים חיצוניים.
FlashSwitch היא תוכנה המאפשרת לכבות ולהדליק את תצוגת הפלאש בדפדפן. כאשר היא דלוקה לא יוצגו תכני פלאש בדפים השונים ולהפך. זה כמו שמישהו התקין שאלטר לנגן הפלאש כך שאפשר להחליט מתי רוצים Flash Free experiece. לא מפריע לי שיש תוכנה שמאפשרת לנטרל את הפלאש. כל אחד רשאי לעשות ככל העולה על רוחו במחשב שלו. מה שכן מפריע לי זאת התרבות שימוש בפלאש שלא מותירה לאנשים ברירה אלא להתקין פתרונות שכאלה.
FlashSeek היא תוכנה המאפשרת לבצע חיפושי טקסט בתוך סרט פלאש. את החיפוש ניתן לבצע על כל סוגי הטקסט בסרט (דינמי, סטטי, אינפוט) וכמו כן לאפשר לשפות תכנות חיצוניות כגון ++ASP, Visual C ואחרות לבצע חיפוש בסרט. בגלל שה-SWF הוא פורמט בינארי בניגוד ל-HTML שהוא פורמט טקסטואלי, חיפוש אפקטיבי של טקסטים בסרט היה מאז ומתמיד הבטן הרכה של פלאש.
אחרי כמה חיפושים וגירודי פדחת לאור המצב בו אי אפשר לבחור את הטקסטים באתר בצורה נורמאלית למדתי שהבעיה היתה נעוצה במיקום האבסולוטי של האתר ב-CSS. הנקודה הבעייתית הזאת טופלה והטקסט אמור להיות בסדר עכשיו. התכנים של ההודעות צומצמו ברוחב על מנת לאפשר קריאה נוחה יותר. אם בעקבות השינויים האלה עולות בעיות טכניות\שמישות חדשות או\ו ישנות אנא שלחו לי הודעה במייל על מנת שאוכל לטפל בהן. תודה.
בתשיעי בספטמבר 1945 חלה תקלה במחשב ה- Harvard Mark II בוירג'יניה. בדיקת המכשיר הגדול העלתה שג'וק (Bug) השתכן לו באחד המקומות וגרם לתקלה. מאז המונח באג משמש אותנו בשביל לתאר תקלות ובעיות במערכת ממוחשבת. באגים הם חלק מהמציאות היום-יומית של מתכנת כמו הגדרת משתנים, עיצוב קוד ופרוטוטייפינג. לדבג (למצוא באגים ולתקן אותם) זה מקצוע בפני עצמו שדורש הרבה ידע, נסיון, יכולת ניתוח שיטתית, אינסטינקטים וגישה מתודולוגית לפתרון בעיות.
לפני כמה חודשים, במסגרת פרוייקט לימודי, ערכתי מחקר קטן שנועד לבחון את היתרונות, חסרונות, איומים והזדמנויות של פורמט ה-SWF הלא הוא פורמט הייצוא של פלאש. חלק מרכזי מהמחקר היה סדרת ראיונות עם מפתחים מוכרים כמו רובין דברויל, פיטר הול, כריס מקגרגור. הראיונות נערכו באמצעות אימייל והיו לעזר רב. נקודת המבט של האנשים שצויינו מתפרשת מעבר לפלאש וההתייחסות שלהם ל-SWF היתה מאוד מעניינת. החלטתי לפרסם את הראיון עם רובין דברויל וכריס מקרגור שעדיין מאוד רלוונטים ומספקים קצת חומר למחשבה על פלאש בהקשר הרחב יותר של פיתוח לרשת.
הסבר פשוט וקצר כיצד אפשר לחסוך מהנגן חישובים מיותרים כאשר מבצעים קריאה למשתנה ששמור בתוך האובייקט global_ וגם הסבר כיצד שימוש בסינטקס global:Math_ יותר חסכוני מ-global.Math_ . אלה אולי נשמעים דברים של מה בכך, אך כאשר מדובר בתוכנית שעושה שימוש במאות שורות של קוד ומבצעת עשרות פעולות וחישובים, אלה חלק מהדברים שיכולים להקל ולייעל את אופן הביצוע.
ברנדון הול, גורו פלאש ותיק, כתב ל-DevNet של מקרומדיה תיאור של תהליך פיתוח אפליקציה העושה שימוש ב-Flash Remoting MX. מטרת הפרוייקט היתה ליצור ממשק בפלאש למערכת קיימת שהתצוגה שלה היתה מבוססת HTML. תהליך הפיתוח היה מזורז ואפשר ללמוד כמה דברים חשובים מהתיאור של הול על גישה לתכנון פרוייקט תחת תנאים כאלה. מעניין לקרוא על השימוש בקומפוננטות, הטיים ליין כאמצעי להגדרת "מצבי תוכנה", הפרדת העבודה מול השרת לאובייקט עצמאי ועוד.
כריסטופר וויגינטון (א.ק.א במבינו) כותב כיצד ניתן להיפטר מקומפוננטות מיותרות בפאנל הקומפוננטות. הדבר אולי נשמע פשוט וקל אך כל מי שניסה למחוק אותן מתקיית הקומפוננטות גילה שהן עדיין מופיעות בפאנל כאילו מעולם לא נמחקו. מסתבר שעותק של הקומפוננטות נשמר במקום נוסף על המחשב ואם רוצים לטהר את הפאנל לחלוטין אז צריך למחוק אותן גם משם.
ללא ספק דילמה שאנשים שמתחילים בפלאש נתקלים בה וגם כאלה שכבר צברו כמה וכמה שעות שימוש. הנושא היה בעבר "יותר בכותרות" והגיע הזמן לסכם את הנושא שעדיין יכול לגרום לכמה וכמה אנשים לגרד את הראש בצדק כאשר הם באים לתכנן כיצד לבנות את הסרט.
שמישות היא הרבה מעבר לסדרה של "תעשה" ו-"לא תעשה" אך ישנן כמה נקודות ספציפיות לפלאש שכדאי לקחת בחשבון כאשר בונים מוצר פלאשי ורוצים להבטיח את השמישות שלו. אחד המאפיינים של פלאש שמהווה בעת ועונה אחת יתרון וחיסרון הוא שמדובר בפורמט בינארי סגור. בהקשר הזה SWF הוא פורמט מהסוג של JPG ו-GIF מאשר HTML שהוא פורמט טקסטואלי. כפי שאי אפשר לסמן ולבחור טקסט שמופיע בתמונה ברוב המקרים הדבר גם לא ניתן לביצוע בפלאש. ההבדל הוא שבפלאש ניתן להגדיר שאכן יהיה ניתן לבחור את הטקסטים.
Flash the Future מדווחים שחברת SomeOne פיתחה גרסת נגן פלאש ל-Sony Ericsson P800 . הפיתוח לא נעשה בחסות מקרומדיה כך שהשימוש הוא ככל הנראה באחריותו של מי שבוחר להשתמש בנגן וליישם אותו במכשיר.
הבאג הזה הוא לא קוריוז אך לא מצאתי יותר מידי תיעוד לגביו ברשת אז הגיע הזמן שיהיה אחד. הבעיה היא שקובץ סאונד חיצוני שנטען על ידי המתודה loadSound מתנגן במהירות כפולה ללא שום סיבה נראית לעין. הפתרון לבעיה הוא לשנות את התדירות של הקובץ ל- 22,050Khz. מעבר לפתרון הבאג, תדירות יותר נמוכה תבטיח גם טעינה\זרימה יותר מהירה של הקובץ.
כתיבת קוד היא משימה לא פשוטה. מעבר לצורך שהדברים יעבדו כמו שצריך, קוד גם צריך להיות קריא, נהיר וברור למי שכותב אותו ולאנשים אחרים שיאלצו להתמודד איתו בעתיד. הצורה הויזואלית של הקוד היא לא פחות קריטית מהרכיבים השונים הבונים אותו. מהסיבה הזאת שימוש בקוד מקוצר יכולה להוות דילמה עבור מפתחים. להשתמש או לא להשתמש - זאת השאלה.
אתר קהילת הפלאשיסטים הפופולארי קיבל עיצוב חדש שללא ספק עוצב על פי דוקטרינת העיצוב של מקרומדיה. על פי הגישה הזאת האתר נבנה ב-HTML כאשר מיני-אפליקציות פלאש משובצות בו כמו יהלומים במקומות אסטרטגים, במקרה הזה אפליקציית ניווט בתכני האתר. לאתר המחודש נוסף חלק מעניין בצורה של מרכז אפליקציות בו יופיעו אפליקציות פלאש של חברי הקהילה וזה יכול להפוך למקום טוב בשביל לספוג השראה בתחום ולהתרשם מעבודות פיתוח של אחרים.
ספרות מקצועית ופלאש הם נושא רגיש. לנוכח הפופלריות של פלאש כל מי שקרא טוטריאל או שניים החליט להוציא את "המדריך השלם לפלאש" וחנויות הספרים (בחוץ לארץ) עמוסות בעשרות אם לא מאות ספרי פלאש. מיותר לציין שמתוך מאגר הספרים הקיים לא כל אחד שווה את הנייר עליו הוא הודפס, ורק בגלל שמשהו כרוך עם עטיפה יפה לא אומר שאפשר ללמוד ממנו משהו. אז איך בכל זאת בוחרים איזה ספר יצטרף למדף הספרות המקצועית שלכם?
יכולים להיות מצבים בהם נרצה ליידע חלקים מסויימים בקוד על שינוי בערך מאפיין מסויים של אובייקט. במקום להגיד לכל בעלי העניין "תפתחו את האזניים ותשימו לב מתי הערך של המאפיין myProp של האובייקט myObject משתנה" אנו נגיד לאובייקט עצמו: "ברגע שהערך של מאפיין myProp שלך משתנה, תקרא לפונקציה מסויימת". כל זה מתאפשר בעזרת המתודה watch שרושמת מאפיין לפונקציה כלשהי. ככה עושים את זה.
ישנם לעיתים מצבים בהם צריך לכלול קוד אקשן סקריפט בדף HTML. הקוד הזה לרוב יהיה תחום בתגיות pre ויוצג במבנה של הקוד. הדבר שחסר הוא צביעת מילות המפתח שמקלה על מי שקורא את הקוד להבין אותו בצורה נחה יותר. מייפה קוד (Code Beautifier) מאפשר את צביעת מילות המפתח וארול קומאראן פיתח שירות קטן וחביב המוציא פלט של קוד צבוע בתגיות HTML. מעתיקים קוד מפלאש ומקבלים אותו בחזרה צבוע בלחיצת כפתור. מעבר לשירות מדובר גם במודל שיווקי מעניין, מכיוון שברגע שאתר אישי כזה מציע שירות שאנשים צריכים הם יחזרו שוב ושוב. נקודה למחשבה.
תומאס גלין יצר גלריית תמונות כגלגל תלת מימדי שניתן לסובב ולקרב. הגלריה מציגה את התמונות מאירוע BD4D שהתקיים שבוע שעבר בסן-פרנסיסקו. מעבר ל"וואו" הראשוני ממשקים כאלה מעלים תהיות בנוגע לשמישות, תלת מימד ופריצת גבולות מבחינת גישה לממשק משתמש.
בוב רייגן, אחראי על נגישות במקרומדיה, מסביר כיצד ניתן להשתמש באפשרות Auto Label על מנת להנגיש תכנים בסרט. כאשר האופציה הזאת מסומנת בפאנל ה-Accessibility קורא המסך יקרא את אלמנט הטקסט שנמצא בתוך האובייקט או ממורכז מעליו. שימוש בסימון אוטומטי חוסך הקלדה ידנית של הטקסט שאמור להקרא. כפי שאפשר ללמוד מההסבר של בוב צריכים להיות זהירים באופן בו ממקמים את הטקסט ביחס לאובייקט הלחיץ.
כפי שידוע פלאש אינו מזהה בצורה מובנת את אירוע הגלילה באמצעות עכבר, עובדה שבהחלט מתנגשת עם הנחת יסוד בסיסית של משתמשים שרגילים להשתמש בגלילת העכבר בממשקים מבוססי HTML. שרה הורניק הפנתה את תשומת ליבי להסבר המראה כיצד אפשר לקלוט את אירוע הגלילה ולשדר אותו לתוך פלאש באמצעות ג'אווה סקריפט. להרפתקנים שרוצים לכתוב בתחתית האתר "נראה הכי טוב ברזולוציה 1024 על 768 וניתן לגלילה באמצעות עכבר".
דיויד אמברטון כותב על המלחמה הצפויה לדעתו בין פלאש ל-Java על ליבם של מפתחי הסלולאר ומי שינצח יהיה זה שיכבוש את דעת הקהל. Java היא טכנולוגיה בעלת שם עולמי נרדף לטכנולוגיה מתקדמת ומפותחת בעוד פלאש עדיין נתפס על ידי רבים כמשהו שעושים איתו פתיחים שאף אחד לא רוצה לראות.
יש קונספט, סקיצות על נייר המתארות את המבנה הכללי, חלוקה, מיקומים, צורות וקווים ומה עכשיו? האם פותחים פוטושופ? פריהנד שאו שלא מבזבזים זמן וישר צוללים לתוך הפלאש? נראה שאין תהליך עיצוב סטנדרטי שמקובל על כולם וישנן כמה דרכים לעצב מוצר פלאשי. כרגיל, לכל אחת יש את היתרונות והחסרונות שלה.
דילמה מרכזית בחייו של כל מי שעושה את צעדיו הראשונים בהשכרת שירותיו המקצועיים כפלאשיסט היא כיצד לתמחר את הפרוייקטים השונים שנופלים לרגליו (אם הם נופלים לרגליו כמובן). מדובר בתהייה חובקת עולם לה שותפים פרילאנסים רבים אך בגלל הביקוש הגדול יחסית לפלאש, יותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם עובדים עבור אנשים אחרים על פרוייקטים בודדים ונושא הכסף לנצח יהיה הרגיש והבעייתי ביותר.
תכנתתם משחק פלאש לבד או כחלק מצוות? עכשיו יש לכם את ההזדמנות לחשוף אותו לעולם בתחרות המוקדשת כולה לפיתוחי משחקים בפלאש. ההרשמה היא עד ה-22 לחודש אז בלי לחשוב יותר מידי, פשוט לשלוח. נציגות ישראלית בתחרות לא תזיק.
בשבוע האחרון יצא לי להסביר לכמה אנשים בהזדמנויות שונות כיצד ניתן להעביר מידע לסרט פלאש כאשר הוא נטען על ידי שרשור משתנים בפקודה שמטביעה את הסרט בקובץ ה-HTML. מדובר בשיטה קלה ונחה להעביר מידע לסרט בצורה דינמית או סטטית באופן בו במקום שהפלאש יטען את המידע המידע פשוט "מוזרק" לתוכו. הנה הסבר כיצד ניתן לעשות את זה.
Graphx הוא סטודיו עיצוב לווב הממוקם בקיסריה שהשיק לפני מספר ימים אתר בית מחודש העושה שימוש מעניין בנאראטיב קליל ועולם דימויים אופנועי. כל חלק באתר מתאר התרחשות אחרת מאיזו עלילה לא ידועה ומעניק חוויה ויזואלית עשירה.
כל שאלה שלישית בפורום פלאש היא "כיצד פותחים חלון פופאפ מתוך פלאש?". באתר של מקרומדיה ישנו Technote שמסביר את שלוש השיטות השונות לפתיחת חלון דפדפן מתוך פלאש ויכול לחסוך חזרה על אותה תשובה כל יומיים. לגזור ולשמור.
לא מעט אנשים מתוסכלים מהעובדה שאי אפשר להציג HTML בתוך פלאש. אפשר לעשות שימוש בכמה תגיות בסיסיות ביותר כמו bold ו- a href אך אי אפשר להציג דף שלם. DENG הוא פיתוח שבא לתקוף את הבעיה מכיוון מהפכני והוא למעשה דפדפן פלאש שמסוגל להציג XHTML, CSS, SVG ועוד. ללא ספק מדובר בהפיכת היוצרות ולא ברור עדיין האם זה אומר שאפשר יהיה לכלול קטעי HTML בתוך סרטי פלאש, אך זהו בהחלט פיתוח ששווה לעקוב אחריו ולראות כיצד הוא מתפתח וישפיע (אם בכלל) על המצב בשטח.
החל מהיום לפלאש עברי יש כתובת רשמית והיא כפי שאפשר לנחש www.flash-ivri.com. מי שביקמרק מוזמן לעדכן ומי שעדיין לא הספיק, עכשיו זה זמן מצוין.
לאור ההתעניינות הרבה של קהילת מפתחי הפלאש בטכנולוגיה החדשה Royale מקרומדיה פרסמו מספר שאלות נפוצות בנושא שאמורות להפיג חלק מהערפל והמסתורין שאופף את הטכנולוגיה.
FlashKeeper היא תוכנה לניהול סרטי פלאש. מדובר בממשק ניהול שמאפשר אירגון וסידור של כל עשרות אם לא מאות קבצי ה-SWF שמפוזרים על המחשב או ברשת המקומית. התוכנה גם מאפשרת המרה לשומר מסך, רצף של פריימים לתמונות ועוד כל מיני פיצ'רים שיכולים להקל על ארגון הקבצים בייחוד בארגון או עסק המתעסק עם כמויות גדולות של סרטוני פלאש.
כמו גוזל שבשלב מסויים רוצה לפרוש כנף ולראות מה יש לעולם להציע, כך גם פלאשיסטים רבים מגיעים לנקודה בה הם רוצים לראות מה יש מעבר לפלאש וכיצד ניתן לפתח תכנים דינמים. הם ימצאו את עצמם טומנים את היד בשפות צד שרת כמו ASP ו-PHP ומנסים ללמוד ולהבין עולם חדש מזה שהכירו עד עתה. האם יש לזה הצדקה או שמדובר רק בלחץ לנפח את קורות החיים בעוד כמה ראשי תיבות? האם התוצאה היא באמת איש מקצוע טוב יותר או פשוט מישהו שחושב שהוא יודע הכל על הכל כולל הכל? נראה שבפלאש התפיסה של מתכנת צד לקוח ומתכנת צד שרת לא קיימת. ברכה ספק קללה.
לאזלו מערכות פיתחה טכנולוגיה שנשמעת כמו Royale העתידית של מקרומדיה ומאפשרת להגדיר אפליקציות פלאש על ידי שפת תגיות בשם LZX. LZX עושה שימוש בג'אווה סקריפט ו-XML ומסתמכת על Java. היופי הוא שהתוצר הסופי הוא פלאש.
FlashPack מבית HandSmart פותח למפתחי פלאש צוהר חדש אל עבר עולם מחשבי הכיס בכך שהוא מאפשר יצירת קבצי הפעלה עצמאיים לסביבה הזאת מקבצי פלאש. לאור יכולות התצוגה העשירות שפלאש מציע זה לא מפתיע שלאט לאט נראה שחזון מקרומדיה מתגשם וכל תצוגה דיגיטאלית נהיית פלאשית. הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות למקרומדיה הוא שפלאש יחשב לסטנדרט כפי שהוא היום ואנשים לא מטריחים את עצמם לשקול בכלל אלטרנטיבות (יש כאלה בכלל?).
בעוד מפתחים ומעצבים עטים על גרסאות חדשות של תוכנות ומאמצים אותן עוד בשלב הבטא, לקוחות רבים פחות נלהבים וששים לעבוד עם גרסאות חדשות מפני שאלה בדרך כלל פונות לקהל מצומצם יותר. מדובר בראייה עסקית טהורה שגורסת שאם לרוב האנשים מותקן נגן פלאש 5 אז עדיף לפתח את המוצר בשביל הקהל הזה במקום לקפוץ לפלאש 6. לפעמים החשיבה הזאת נהיית מוגזמת ואחד הלקוחות איתם יצא לי לעבוד קיווה כנראה לפנות ל-120% אחוז מהמשתמשים כי את האתר שלו הוא עדיין פיתח בפלאש 4. לפי נתוני מקרומדיה, אחוז ההטמעה בחודש מרץ עד על 83.8% ואמור החודש כבר להיות מעל 90%. כבר אין סיבה לפתח בפלאש 4.
במצגת סיכום הרבעון הכלכלי של מקרומדיה מתאר רוב בורגס, מנכ"ל מקרומדיה, כמה דברים מעניינים על האסטרטגיה של החברה בכל הקשור לפלאש, Central, שותפויות עסקיות, פלאש וסלולאר, פרסום עשיר מדיה באמצעות פלאש ועוד לא מעט נושאים. המצגת מיישרת קו עם מצב הפלאש כיום מבחינת החברה ומאפשרת הצצה מעניינת אל העתיד. הסיכום של בורגס מתחיל משקופית מספר 11 ומי שמעוניין ללמוד על רווחי החברה מוזמן להאזין ולראות אותה מההתחלה. סיכום מפורט יותר ומסקנות אישיות בקרוב.
מרתון תשובות ושאלות מעניין בנושא Flash Lite (גרסת הפלאש למכשירים סלולארים) התרחש ביממה האחרונה בשני בלוגים במקביל. תום היום שאל ארבע שאלות מעניינות וזכה לארבע תשובות מעניינות לא פחות מפט בר ווטסון עליהן הוא השיב בחזרה. כמה תובנות מעניינות לגבי פיתוח פלאש למכשירים סלולארים משני אנשים שיצא להם לעבוד בתחום.
הכותרת אולי נשמע מאיימת במקצת אך במאמר קצר שכתוב בצורה ברורה ולא יותר מידי טכנית מסביר כריסטיאן קנטרל ממקרומדיה מה זה בדיוק Flash Remoting וכיצד בשילוב עם פלאש הוא יכול להגשים את החלום שאפלטים בג'אווה לא הצליחו להביא לרשת - תצוגה עשירה הן ויזואלית והן פונקציונאלית. המאמר מחולק לשני חלקים: החלק הראשון מסביר מדוע פלאש הוא פורמט מועדף לתצוגה חכמה וחווייתית והחלק השני מסביר בקצרה מה זה Flash Remoting וכיצד הוא מעשיר את הפוטנציאל של פיתוח אפליקציות בפלאש.
בפסטיבל סרטי הפלאש שיערך ביולי בניו-יורק יחולקו פרסים בחמש עשרה קטגוריות שונות המייצגות את חתך העיסוקים והשימושים בפלאש. אחת מהקטגוריות היא קטגוריית האפליקציות שמאפשרת הצצה לתוך העולם של פיתוח אפליקציות פלאש לסביבת האינטרנט. כל הרעיון שעומד מאחורי הקונספט של אפליקציות פלאש נראה לעיתים מעורפל ותמוה ואנשים רבים לא מבינים מה ההבדל אפליקציה לאתר מתוחכם שיודע לעשות כל מיני דברים. ארבעת המתמודדים השונים מראים בצורה מעניינת כיצד פלאש יכול לספק ממשק, שמעבר למראה הויזואלי מאציל את צד הלקוח ביכולות חישוב והצגת מידע שקשה לחקות או להתעלות עליהם באמצעים אחרים (שיהיו גם בלתי תלויים בפלטפורמה ודפדפן ושאר היתרונות).
בתחילת חודש יולי יתקיים בניו-יורק פסטיבל ה-Flash Film Festival כחלק מכנס ה- Flash Forward שכבר הפך למין סוג של מיתוס. בטקס יוענקו פרסים בחמש עשרה קטגוריות שונות שמייצגות את תחומי ההתעסקות השונים והמגוונים בעולם הפלאש. אפשר לנצל את ההזדמנות ולהתרשם מהמועמדים השונים, וחדי העין ישימו לב שעמית פיטארו (כן, אחד משלנו) מועמד בקטגוריית ה-experimental. נאחל לו בהצלחה.
דיויד אמברטון מ-ActionScript.com מביא לתשומת ליבנו את העובדה ששלוש חברות תקשורת החליטו לאמץ את פלאש ולשלב אותו במוצריהן השונים בתור ממשק גרפי. החברות הן ACCESS, Toshibe Informtion Systems ו- Wireless Ronin Technologies. בהודעות העיתונות השונות עולים וחוזרים אותם טיעונים מדוע לדעת החברות המדוברות, פלאש הוא הפתרון האידילי למכשירים ניידים ואחרים. הנה תמצות הטיעונים.
אחד האובייקטים שאין להם תיעוד ממשי בסביבת העבודה הוא האובייקט System שמכיל שני אובייקטים:
1. Capabilities
2. Security
ושתי פונקציות:
1. ShowSettings
2. Product
בעזרת האובייקט Capabilities סרט הפלאש יכול לאסוף מספר נתונים משמעותיים על הסביבה בה הוא רץ ובכך להתאים את עצמו בהתאם, לחסוך טעינות מיותרות ועוד. הנה רק כמה דוגמאות.
פלאש היא טכנולוגיה שלטובה או לרעה הזיזה דברים וחוללה לא מעט שינויים באינטרנט ומחוצה לה. כשמתחילים לעבוד עם פלאש נהנים לעיתים מהתחושה שמדובר בכלי נפלא שאפשר איתו לכבוש את העולם או לפחות אי קטן בפסיפיק. עם כל היתרונות והתמורות שפלאש טומן בחובו יש לטכנולוגיה הזאת, או יותר נכון לפורמט ה-SWF שעומד בבסיסה, לא מעט חסרונות שחשוב לזכור ולהבין. הנה כמה מהם.
שניים מהנושאים המרכזיים בתחום ההתעסקות הזה שנקרא "פלאש" הם: 1. כיצד לומדים פלאש? 2. כיצד מלמדים פלאש? ישנם מאות אתרים, ספרים, סמינרים, כנסים, מורים פרטיים ואירגונים שונים ולמרות כל זה נראה שאף אחד עדיין לא הצליח לשים את האצבע על השיטה הכי אפקטיבית ללמד פלאש והתוצאה בשטח היא מערכי שיעור אינטואיטיבים ואנשים שאחרי שלוש שנים עדיין לא יודעים מה זה סטרימינג ומה הקשר שלו לפלאש שלא לדבר על הדבר הזה שנקרא אובייקט. יש לא מעט בעיות בדרך ללמוד וללמד פלאש ולהרבה אנשים חסר בסיס תאורטי קריטי להבנת הכלי והטכנולוגיה. להלן רשימת התכנים שלדעתי צריכים להיות מועברים בשיעור "מבוא לפלאש" לפני שבכלל עושים דאבל קליק על האייקון של התוכנה.
שרית פרקול מ"מעריב" הואילה לכלול סקירה קצרה על פלאש עברי במוסף "מעריב און-ליין" ועל כך אני מודה לה מקרב לב. אני בהחלט שמח לראות שהאתר זוכה להתעניינות פחות משבועיים מיום השקתו וזה נותן הרגשה טובה שלמרות שהדרך מאוד ארוכה, היא בכיוון הנכון.
אחד הדברים המפחידים ביותר בעולם אחרי סרט של פרדי קרוגר ותצלום קלוז-אפ של שרה נתניהו הוא קוד ה-HTML שפלאש מייצר על מנת להטביע את סרטון הפלאש בדף. מדובר בכל מיני תגים עם ערכים באורך הגלות שמוצאים את דרכם להרבה מאוד אתרים. מי שחשב שהקוד הזה יעבור וולידציה של XHTML חשב בכיוון הלא נכון ובחור בשם דרו מקללן החליט לקחת על עצמו את המשימה לגלות את הקוד להטבעת פלאש שיעבור וולידציה מלאה של XHTML. החיפוש שלו מלמד כמה דברים על אותו קוד שרבים למדו לקבל כמובן מאליו, ואפילו כיצד להתאים אותו ל-XHTML.
FlashCast היא תוכנה שמאפשרת להקליט את הפעילות המתרחשת על המסך לפורמט SWF. כידוע, screen capture הוא מרכיב חשוב בשיעורים שונים, מצגות והדרכות והשימוש בפלאש בתור המוצר הסופי אומר שההקלטות יוכלו להיות משולבות בצורה נחה יותר בסביבות כמו פלאש ו-HTML שלעיתים לא תומכות בקבצי וידאו מסוגים שונים. זאת עוד עדות לחשיבה של חברות פיתוח שונות שפלאש הוא פורמט שנמצא בשימוש רחב היקף וכי קהל האנשים שמסוגלים לצפות בתכני פלאש גדול מאוד. בהיבט הזה, כל פתרון שהתוצאה הסופית שלו תהיה קובץ SWF הוא פוטנציאל להצלחה מבחינת יכולת הטמעה וחדירת שוק.
בתחילת ינואר 2003 פנה אליי בעל חברה פה בלונדון והציע לי לסיים את פרוייקט שידרוג האתר שלו שמישהו אחר התחיל אך לא סיים מסיבות שונות. זה היה נשמע מסוג הדברים שעדיף לא להכנס אליהם אך מכורח אילוצים שונים מצאתי את עצמי כעבור כמה ימים במסעדה של בית מלון בפגישה עם אותו אדם בדרך לצלול לתוך חוויה טראומטית שהותירה צלקת או שתיים. אני מקווה שהשיתוף בחוויה יחסוך לאחרים את מה שאני נאלצתי לעבור.
לפני כמה ימים פרסמתי ידיעה בקשר ל-Flash MX Lite - גרסת נגן פלאש מצומצמת בשביל מכשירים סלולארים שלא ניחנו באותו זכרון, שטח דיסק ויכולות חישוב כמו מחשב אישי. לחברת Sun יש גרסת לייט לג'אווה בשם Java 2 Micro Edition) J2ME) שנועדה לאפשר פיתוח יישומים לסלולאר בג'אווה. ראסל ביטי כותב בבלוג שלו על הפוטנציאל שהוא חוזה לפלאש בזירת הפיתוחים לסלולאר וכיצד בעתיד הוא יוכל אף להתחרות ב-J2ME. (לינק דרך גרג בורץ')
מקרומדיה סנטראל, אפליקצית הדסקטופ להרצת אפקליציות פלאש עצמאיות, הודלפה על ידי שתי שורות קוד. סנטראל היא אפליקציה שניתן להוריד דרך סרט פלאש ודרכה אפשר לשמור ולעבוד עם ממשקי פלאש לשירותים מבוססי רשת (Web Services). על מנת שמשתמש קצה יוכל להוריד את הסנטראל למחשב סרטון הפלאש אמור להפעיל פקודה פשוטה שלמרבה ההפתעה עבדה כאשר אנשים התחילו לנסות אותה היום.
ישנן מדינות כמו ארצות הברית למשל בהן אתרים ממשלתיים חייבים להיות נגישים כפי שמוגדר בחוק 508 ועל פי ה-W3C כך שזה לא צריך להפתיע אף אחד שלאט לאט מתחילות לצוץ להן קומפוננטות נגישות שבאות לאפשר ליישומים לעמוד בדרישות של החקיקה. אחת הדרישות האלה היא שקבצי מדיה (סרטונים) יהיו מסונכרנים עם כתוביות בגוף הסרט. חברה בשם hisoftware פיתחה את Hi-Caption, קומפוננטה שעושה בדיוק את זה.
פלאש בכל מקום. עדיין לא אך פלאש הצליח להטביע את חותמו הוקטורי בעוד מוצר פופלארי שיעשה שימוש ביכולות התצוגה העשירות שלו. הפעם מדובר בקבצי העזרה שמיוצרים בתוכנה RoboHelp של eHelp, אותם קבצים עם אייקון מעוגל כחול וסימן שאלה שפותחים קובץ עזרה לכל מיני תוכנות ויישומים. עוד נצחון קטן לפלאש?
Joel on Software הוא האתר של ג'ואל ספולסקי המתעסק בניהול פיתוח תוכנה. כל כמה זמן כותב ספולסקי מאמר קליל, מאיר עיניים והכי חשוב - מעניין מאוד. במאמר מלפני יותר משנה בשם "The Iceberg Secret, Revealed" כותב ספולסקי עם המלחמה העיקשת בין צוות הפיתוח והלקוח שנראה שאף פעם לא יהיה מרוצה. לדעת ספולסקי, הסיבה היא שהלקוח לא מסוגל לראות את תשעים אחוז מעבודת הפיתוח הדרושה שנמצאת "מתחת לפני המים" ועסוק כל הזמן רק בממשק הגרפי שמבצבץ לו מעל מים.
בחמישי לספטמבר 2002 כותב שורות אלה שאל שאלה תמימה בפורום פלאש מונחה אובייקטים. השאלה הזאת הולידה את הדיון הארוך ביותר בתולדות הפורום שהתקיים בין שני ענקי האקשן סקריפט רובין דברוייל וטאטסו קאטו. השיחה שהתנהלה בין השניים כללה פוסטים ארוכים ומפורטים בנוגע למהו תכנות מונחה אובייקטים נכון בפלאש ואפשר ללמוד ממנה לא מעט על הנושא. הדיון מרתק ומציע מספר תובנות בנושא תיכנות בפלאש בכלל. הנה אחת מהן.
ישנם דברים בחיים שנראים מאוד פשוטים אך מבט קרוב ועמוק יותר מגלה שיש דברים מעבר ושלמרבה האירוניה הפשטות שלהם מתאפשרת דרך מורכבות הפנימית שנחסכת מאיתנו. לבלנדר יש כפתור ON וכפתור OFF אך זה לא אומר שזה כל מה שהוא שווה או שזה כל מה שהוא עושה. זה פשוט כל מה שאנחנו נחשפים אליו דרך מה שנקרא בתיכנות וגם בעיצוב interface. קומפוננטות הממשק שמגיעות עם פלאש MX נראות פשוטות יחסית והעובדה שכל אחת מכילה מאות שורות קוד יכולה לעורר תמיהה ופליאה, אך האם נביע את אותה פליאה כאשר נפרק את הבלנדר ונגלה בפנים עולם אלקטרוני שלם? ברור שלא.
טשטוש הגבולות בין אובייקט המוביקליפ ואובייקט הכפתור והיכולת לעשות בשניהם שימוש כמעט זהה יוצרת לא מעט בעיות הבנה בקשר לסביבת הפלאש. בנוסף לבלבול הזה קיים רעיון הסצינות שרק מוסיף לשבירת האחידות ומונע מאנשים לפעול בצורה אינטואיטיבית על פי הנחות יסוד שרכשו.
אחת הבעיות שניצבה בפני חברות שניסו להטמיע את נגן הפלאש במכשירים סלולרים ו-setup boxes היתה בין השאר צריכת המשאבים שהיתה נסבלת על מחשב אישי אך לא על מכשיר נייד. למכשיר סלולרי יש כמות זכרון ושטח דיסק יותר קטנים ופתרון שמיושם כרגע היא גרסת lite של הנגן שפותחה עבור סדרת ה-NTT DoCoMo 505i. מקרומדיה מציעים באתר חבילת פיתוח שכוללת שדרוג לפלאש MX המאפשר יצירת תכנים "קלים". סה"כ נראה שמקרומדיה ניחנה בגמישות ויכולת התאמה לתנאים השונים הנוצרים בשטח.
בשנת 1986 פירסם מארק קאנטר,ההוגה והמייסד של תוכנת דיירקטור המיתולוגית, מאמר בשם "The New Workstation: CD ROM Authoring Systems". במאמר המרתק הזה מתאר קאנטר כיצד הוא רואה את התוכנות ה"חדשות" להפקת מוצרי מולטימדיה וכיצד לדעתו הן צריכות להיות בנויות על מנת שיהיו נגישות מנטאלית למעצבים. הפתרון הגאוני שלו היה שימוש במטפורת תאטרון שהפכה סביבה תכנותית אפורה למינימום בית ליסין, עם שחקנים, במה, תסריט התרחשות שאיפשרו לאנשים ללא רקע תכנותי לראשונה להפיק מולטימדיה. הגישה חלחלה לאח הקטן של דיירקטור - פלאש וכיום היא מהווה מכשול לא קטן להבנת התוכנה.
תוכנות אנימציה וקטוריות היו קיימות הרבה לפני פלאש וישנן עוד לא מעט כיום אך אם זאת, אין ספק שהפלאש כבש את העולם בסערה ומצליח לעורר באנשים משהו מעבר למה שהם מקבלים מתוכנות אחרות כמו פוטושופ, פריהנד ודיירקטור. תקראו לזה גאוות יחידה, תקראו לזה אובססיה של משועממים או סתם פיצוי על חוסר תשומת לב מצד ההורים בתקופת הילדות, אך יש משהו בתוכנה הזאת שהופך אותה מתוכנת הפלאש לפשוט - פלאש.
פיליפ צ'אנג פירסם מאמר מפורט בנושא קומפוננטות ממשק המשתמש בדגש על הקומפוננטה FListBox. מעניין לראות את הארכיטקטורה של הקומפוננטה המדוברת שצ'אנג מידל ב-gModeler, אפליקציית הרשת למידול UML של גרנט סקינר. קומפוננטות היו אמורות להיות רכיב פשוט ונח לשימוש חוזר לאורך פרוייקטים שחוסך זמן ושומר על סטנדרט מסויים. לעיתים נראה שזה הרכיב הכי מסובך ובעייתי בפלאש.
חדי העין יבחינו שנוסף איזור הרשמה לאתר בו ניתן להזין את כתובת האימייל ולקבל עדכון כל פעם שהודעה חדשה מתפרסמת באתר. כתובת האימייל לא תשמש אותי או כל מישהו אחר לשום מטרה מלבד עידכון בדבר פרסום הודעה באתר. אני מקווה שהתוספת הזאת תעזור לכם לנצל את המקסימום מ-פלאש עברי. בכל זמן שהוא ניתן יהיה להסיר את הכתובת דרך הדף הראשי (לא הייתי צריך לגלות).
מכירים את הסטיקרים שרואים בצמתים ומבטיחים הרזיה משמעותית תוך יומיים? הגרסה הפלאשית לזה היא תוכנת צד שלישי בשם Flash Optimizer שמתחייבת להוריד 70% ממשקל קובץ ה-SWF הסופי, וכל זה בלי לשתות אפילו מילקשייק בטעם אספלט על הבוקר.
כנראה שמקרומדיה עורכים סקר קטן דרך הבלוג של מייק צ'יימברז, מנהל קהילת הפלאש של החברה, שם ניתנת עכשיו ההזדמנות לתאר מה הייתם רוצים לראות בעורך האקשן סקריפט המושלם. בין ההצעות המובילות: להוסיף אפשרות לצמצם פונקציות ולולאות בלחיצה (כמו אפשרות הפלוס והמינוס בעץ תיקיות) - פי'צר שניתן לראות ב- SciteFlash, אפשרות לערוך קבצי אקשן סקריפט חיצוניים ועוד. מי שלא מצביע לא משפיע.
השבוע התקיים בלונדון כנס בנושא ColdFusion שהיה מיועד לקהילת המפתחים האירופאית. אחת המצגות היתה של אראל באלקאן שהרצה על "Roles, process, and architecture for RIA". בארבעים דפים הוא מתאר גישות פיתוח שונות כמו eXtreme Programming, תבניות עיצוב שונות פלוס דוגמאות קוד ועוד. למרות שהכנס נסוב סביב ColdFusion החומרים המוצגים במצגת ובמצגות אחרות מאוד רלוונטים במקרים רבים למפתחי פלאש ובהחלט שווים עיון.
בעבודת פיתוח ישנם קבצים חיצוניים בהם נעשה שימוש קבוע וחוזר לאורך פרוייקטים. קבצי האקשן סקריפט החיצוניים האלה יכולים להיות שירותים שונים (Utilities) כמו פונקציות וולידציית מידע, הרחבות למחלקות קיימות, מחלקות חדשות ועוד.
האתר של חברת העיצוב אלול הוא אתר פלאשי בעל מראה פשוט (לא פשטני, יש הבדל) שמאפשר קריאה אודות החברה, הצצה בתיק עבודות, רשימת לקוחות שנראית יותר ארוכה מבתי העסק הרשומים באיזור גוש דן ויצירת קשר. סה"כ האתר עובד טוב ומספק את הסחורה אך ישנן כמה נקודות שצריך לדעתי להתייחס אליהן.
התלבטתי לאיזו קטגוריה לשייך את הפלאש הבא שעושה שימוש מעניין בויז'ואל אך גם במנה מספקת של קוד. הפתרון היה לפתוח קטגוריה בשם דימוי + קוד אשר תכיל הפניות והודעות בנושא שימוש בקוד על מנת ליצור משהו ויזואלי, חוויתי ולעיתים אינטרארטיבי. הפלאש הפותח מתאר בצורה מאוד ריאליסטית לכאורה את מציאות חייו של הכלכלן. אל תשכחו לבדוק מה קורה לחבורה כשהקו צונח מתחת לאפס.
הפקודות loadMovie ו-loadMovieNum הן פקודות וותיקות בפלאש שנימצאות בשימוש כמעט יומי על ידי הרבה אנשים. כל מי שמתחיל ליישם את הקונספט של טעינת סרטים חיצוניים לתוך סרט קיים נתקל בדילמה הקשה: "האם לטעון את הסרט החדש לתוך Level או לתוך instance של מוביקליפ?". האבסורד הוא שכמו שנראה מיד הרעיון הוא אותו רעיון בדיוק ו-levels הם גם מוביקליפים. כדי לחסוך בלבול מיותר מהמשתמשים הייתי מציע למקרומדיה להיפטר מכל הרעיון הזה של שכבות. יותר מידי אפשרויות לעשות דברים זה לא תמיד דבר טוב.
PHPObject הוא פרויקט קוד פתוח שמחקה את התפקוד של Flash Remoting MX. הוא מאפשר ליצור אובייקט PHP ולשלוט עליו ישירות דרך פלאש. מה שזה אומר בפועל הוא שניתן להחזיר לפלאש RecordSet שלם המכיל מידע מורכב ובלתי מוגבל. הפתרון עד כה בשביל להעביר לפלאש כמויות מידע מדאטאבייס היה לשכתב קובץ XML על פי הנתונים של הדאטאבייס ואז לטעון את הקובץ הזה לתוך אובייקט XML בפלאש. גישת הרימוטינג מאפשרת לדלג על שלב ה XML לחלוטין. אני בעצמי מאוד חדש לנושא הרימוטינג ובדקות אלה משחק עם אובייקט ה-PHP בפלאש. אלה הממצאים והמסקנות עד כה.
מי שניסה להשתמש אי פעם באובייקט סאונד בתוך סרט שנטען לאחר מכן לסרט אחר על ידי הפקודה loadMovie בטח גילה להפתעתו שהסאונד בסרט הנטען לא מתנגן לפתע. על מנת לפתור את הבעיה צריך לציין בפקודת יצירת האובייקט את מילת המפתח this.
כל אתר שעושה את צעדיו הראשונים צריך איזו בעיטת קידום באחוריים על מנת להגיע לקהל ראשוני. גל מור, כתב YNET לענייני מחשבים ואינטרנט הואיל לכלול את פלאש עברי בסיכום השבועי מצב הרשת. תודה.
מושון זר-אביב פרסם בקונספציה תיאור מפורט ומאוד מעניין על הפטסיבל שנערך בברצלונה בו הוא גם לקח חלק. בפסטיבל השתתפו מכל המי-ומי והרושם הוא שבאמת היה שם מצוין ומעורר השראה בלשון המעטה. במיוחד שמחתי לקרוא שהרמה שהוצגה בארץ מסגרת ערב קונספציה הראשון לא נפלה ואף התעלתה על חלק מהתכנים שהוצגו במסגרת הפסטיבל. לא שישנה תחרות אך גם לא צריך לחשוב שאוטומטית כל מה שנעשה בארץ לא מגיע לקרסוליים של הגויים.
אובייקט המיקרופון הוא עוד אחד מאותם אובייקטים לא מתועדים באקשן סקריפט שלא תמצאו בתפריט הפקודות. יכול להיות שבגלל זה בקושי (אם בכלל) יוצא לראות יישומים שעושים שימוש ביכולת לקלוט קלט קולי של המשתמש ולחולל איתו משהו. יכול להיות שפשוט אין מה לעשות עם מיקרופון מעבר ליישומי Flash Communication Server שם הוא מנוצל כל הזמן. עדיין, עם כל הניסויים היצירתיים והיצירתיים פחות שנעשים בפלאש הייתי מצפה שמישהו יחכים לנצל את אותו אמצעי פלט חוץ מהמהקלדת והעכבר - הקול האנושי.
בעקבות הידיעה של מריו קלינגמן מלפני כמה ימים בה הוא תיאר את הבעיות שהוא נתקל בהן בעבודה עם עברית בפלאש אני ועוד כמה אחים למקצוע ניסינו לנצל את המומנטום ולהוציא איזו תגובה מנציגי מקרומדיה שמסתובבים באתר לגבי אפשרות של תמיכה אמיתית בעברית בפלאש. בעקבות הדיון הסתבר שהבעיה נעוצה בהגדרות השפה במערכת ההפעלה עצמה. מהתגובה של נציג מקרומדיה ניתן להסיק שמבחינתם זה פוטר אותם מאחריות וזאת כבר "לא בעיה שלהם". לרגע אפשר היה לחשוב שהוא ישראלי.
עיצוב הפלאש הוא משהו דינמי כמעט כמו הקוד שמניע אותו מאחורי הקלעים. טרנדים באים והולכים ומתפשטים במהירות כמו שריפה בשדה קוצים. טקסטים ממוזערים זה IN וצורות מעוגלות זה OUT ולמחרת ריצודים זה IN וקווים עולים ויורדים זה OUT. זה תהליך טבעי ובאיזשהו מקום טוב שהוא קורה כי הוא גורם לאנשים לנסות לחדש. מישהו פעם אמר "או שאתה הולך עם הטרנד או שאתה ממציא את הטרנד" ובעיצוב אתרים האימרה הזאת נראית כל כך נכונה. במין אקט נוסטלגי בסגנון "חיים שכאלה" בחרתי לבדוק איך נראים כיום אותם אתרי פלאש שעליהם גדלתי ושהייתי מראה לכולם בהתלהבות כל פעם שנשאלתי מה זה הפלאש הזה. למרבה ההפתעה אחרי שלוש וחצי שנים הם לא השתנו בפיקסל אחד. הם מייצגים, עבורי לפחות, את הפלאש של פעם. אותו סגנון עיצובי רווי אנימציות שכל כך התלהב מהחופש שהציע פלאש על פני HTML.
האנשים שמגיעים לפלאש מתחלקים בדרך כלל לשלוש קבוצות עיקריות: אלה שמגיעים מעולם התיכנות, אלה שמגיעים מעולם העיצוב ואלה שמגיעים מסיוון או ג'ון ברייס ואין להם נטייה מוגדרת לכאן או לכאן. עבור שתי הקבוצות האחרונות ההיכרות עם אקשן סקריפט היא תהליך אבולוציוני שיכול להיות מייגע, כואב ומפרך אך שווה כל רגע. ההפנמה ההדרגתית של מהו קוד, איך בונים קוד, מה הרכיבים של קוד היא משהו שכל אחד מוצא את עצמו עושה לפי מידת היכולת, המוטיבציה והאמצעים. את תהליך האבולוציה הזה אני מחלק לארבעה שלבים קריטים. כל שלב הוא אבן דרך וממנו והלאה הדברים לעולם לא יראו אותו דבר.
עד פלאש 5 האבחנה בין שלושת הסימבולים שקיימים בפלאש (MovieClip, Button, Graphic) היתה מאוד ברורה. כפתור נועד לזהות פעולות משתמש כמו לחיצה ומעבר עכבר, גראפיק נועד להכיל כל ביטוי גרפי סטטי כמו טקסט למשל ומוביקליפ היה בשביל אנימציות מפני שברירת המחדל של הטיים ליין שלו היא לרוץ בלופ. הכל היה טוב ויפה. לכל סימבול היתה הגדרה מוחצת והם עבדו יחד תוך שיתוף פעולה מופתי. כמה שנים לאחר מכן, כאשר "אם אתה לא מתקשר עם אקשן סקריפט אתה לא קיים" הרלוונטיות של הסימבול הגרפי מוטלת בספק. מעבר לזה, מוביקליפ יכול לקלוט אירועים של כפתור בפלאש MX אז מי צריך כפתורים? המשפחה מתפוררת.
אוסף של קבצי PHP ואקשן סקריפט המאפשרים ביצוע שאילתות ישירות מתוך פלאש ל-mySQL. זה אומר שניתן ליצור, למחוק, לעדכן ולהוסיף רשומות מתוך סרט הפלאש עצמו. האפשרות נשמעת מעניינת למרות שקצת מוזר לי לחשוב על שכבת הקליינט מבצעת שאילתות לדאטאבייס. מי שכבר מזהה את היתרונות מוזמן לשתף. PHP Flash 2.5
מקרומדיה סנטראל (Central) זה עדיין לא שם ששגור במקלדתו של כל מפתח פלאש וככל הנראה אף מעצב בכלל לא שמע על הדבר הזה. אותה טכנולוגיה שתגיע לפה בקיץ מתכוונת להעיף את פלאש כמה צעדים קדימה ולהשתמש בו על מנת להגשים את החזון של "סוכנים חכמים" שיעזרו לנו לנהל את החיים ויתקשרו בינם לבין עצמם בקלות מדהימה על מנת להוציא לפועל משימות מורכבות. סנטראל מתכוון להביא את השירותים מבוססי הרשת לסלון של כל משפחה ומעצבים ומתכנתים כאחד (ובטח משתמשים) צריכים לדעת מה צפוי להם ולהבין מהי הגישה המנחה מאחורי פרוייקט שאפתני כל כך.
code hints, או בעברית "רמיזות קוד", הוא התפריט שנפתח בזמן כתיבת קוד ומכיל רשימת פקודות רלוונטיות לאותו אובייקט. אפשר לגרום לתפריט להופיע אם למשל מסיימים את ה-instance name של מוביקליפ ב mc_ אך מה קורה אם אנחנו פשוט רוצים לקרוא לו myClip? ולא myClip._mc? הפתרון הוא מאוד פשוט. כל שצריך לעשות הוא לכתוב בהתחלה
החודש התקיים בצרפת פסטיבל פלאש. דיווחים מוסרים שמספר הנוכחים היה 350 והתיאורים נשמעים מאוד מעניינים. לא היה מדובר רק בהקרנת סרטי אנימציה או כל מיני שומרי מסך קונספטואלים במסווה של מסר פלאשי עמוק כי אם במיצגים שכללו שימוש בטכנולוגיית motion capture ו-Web jam שכלל חמישה צוותים שיצרו ויז'ואלים בזמן אמת ועוד. בהחלט מעורר השראה ותאבון ליצירה. תומס גלין יצר ממשק ניווט תלת מימדי לעבודות השונות שללא ספק גרם לי לתת מכות לעכבר ולפתח ייאוש קל אבל כל הכבוד בכל זאת. פעם הבאה תחשוב קצת גם עלינו תומס.
אתמול יצא לי לראות את משחק הטטריס שמשה רוטגייזר כתב בפלאש. לא השקעתי בו יותר מידי זמן אך העבודה נראתה טוב, הכל תקתק ועבד כמו שצריך ואני בהחלט מוריד בפני משה את הכובע על הביצוע בייחוד בגלל שאני יודע שלכתוב משחק בפלאש זה כנראה אחד מאתגרי האקשן סקריפט הגדולים ביותר שמתכנת נתקל בהם. לראות גרסה מספר 282917 של טטריס גרם לי לחשוב האם אנחנו לוקים באיזו תסמונת ספייס אינווידרז ולנצח נמחזר את אותם רעיונות? האם צריך בכלל לנסות להמציא גלגל חדש או שהמשחקים של פעם הם כמו רוקאנרול טוב שאף פעם לא ימאס?
אני משתמש תמיד בצורת הכתיבה (if(myVar כאשר אני רוצה לבדוק האם הערך המשתנה חיובי במקום לכתוב (if(myVar == true. זה יותר קצר ואפילו "נראה יותר טוב" (שאלה של טעם אישי בקוד) אך מסתבר שהתחביר המקוצר לא בודק (בפלאש לפחות) האם הערך הוא חיובי אלא רק האם הוא אובייקט, מה שאומר שאי אפשר ממש לסמוך עליו במאה אחוז כאשר רוצים לבדוק האם הערך של משתנה מסויים הוא חיובי. ג'סי וורדן מפרט וכולל כמה דוגמאות. ניפץ לי את ה-if.
שימוש בקבצי אקשן סקריפט חיצוניים שפעם נחשב לסימן היכר של הפלאש גורו המקומי הוא היום נחלת הכלל. פיתוחי פלאש עשירי אקשן סקריפט מכתיבים לעיתים קרובות עבודה עם קבצים חיצוניים ואישית,אני לא מבין היום איך אפשר להמשיך ולכתוב יותר מעשר שורות קוד בתוך התוכנה עצמה, לחפש את העורך קוד שמתחבא מתחת לפאנל המאפיינים ולצוד אחר חלקי קוד בתוך כפתור שמכוסה בשכבה של עשרה מוביקליפים. אז include זה טוב, זה בריא ואפילו מחזק את הראייה. אך לפני שצוללים ומטמיעים חשוב לזכור שהוא לא יכול להיות דינמי.
לא כל יום יוצא להתקל במילה Hebrew בבלוג פלאש לועזי ובאיזשהו מקום אני מוכרח להודות שקצת שמחתי לאיד כאשר מריו קלינגמן פרסם הודעה בה תיאר את התלאות אותן הוא עובר בדרך להמיר אתר פלאש לעברית. זה הזכיר קצת את ההרגשה אחרי אסון התאומים שאנשים בארץ סיננו "עכשיו הם יודעים איך זה מרגיש". בעיית העברית היא בעיה קשה בפלאש ולפעמים נראה שהיא לא קיימת כי פשוט השלמנו איתה.
ב-14 ביולי 2000 פרסמתי בקונספציה את מאמר הביכורים שלי תחת השם "פלאש עברי" וכעבור כמעט שלוש שנים אני משיק אתר שלם הנושא את אותו שם. אני והפלאש עברנו כברת דרך ארוכה מאז ואני רואה באתר הזה מעין סגירת מעגל אישית.
בשביל לא מעט אנשים המושג "בלוג" בנאלי כיום כמו להגיד "פורום" או "פורטל" אך ישנם אנשים שעדיין לא נחשפו לתופעה הלא-כל-כך-חדשה הזאת ולא ממש מבינים במה מדובר. בלוג הוא אתר אישי של בן אדם אדם שכותב בתדירות (בשאיפה) הודעות על מנת שאנשים יקראו ויגיבו. אפשר לחשוב עליו כמו פורום של איש אחד בו רק לבעל הבית יש אפשרות לפתוח הודעה חדשה והמבקרים יכולים להגיב ולפתח דיון סביב מה שנכתב. ישנם הרבה סוגים של בלוגים וזה לא מפתיע שהרבה אנשים אימצו אותם על תקן "יומני היקר" ומתחילים כל הודעה שניה ב-"אל תשאלו מה קרה לי היום בדרך מהבית ספר".
לפני שנתחיל אני רוצה לשאול אותך מספר שאלות ולאחר שתענה עליהן בראש נוכל להמשיך לנושא המרכזי של המאמר הזה. 1. האם אתה חושב שלכל בן אדם יש זכות לגשת למידע באינטרנט ולעשות שימוש בשירותים שהיא מציעה? 2. האם אתה מסכים שמישהו עיוור או כבד ראייה מעוניין להתעדכן במה שקורה ולקרוא חדשות באתר כמו YNET בדיוק כמו אדם שאינו סובל מבעיות ראייה? 3. האם אתה מסכים שהכסף של מישהו עיוור שווה בדיוק כמו הכסף של מישהו שאינו סובל מבעיות ראייה וגם הוא מעוניין לבצע רכישות וקניות דרך האינטרנט כדי לחסוך נסיעה והליכה לחנות? מי שענה לחיוב על כל השאלות ימצא את השורות הבאות מעניינות ובשאיפה ישנה קצת את ההסתכלות שלו על התכנים באינטרנט. מי שענה לשלילה על אחת השאלות באמת כדאי שיקרא בתשומת לב את השורות הבאות ובשאיפה ישנה קצת את ההסתכלות שלו על התכנים באינטרנט.
אני מודה שהכותרת הזאת נשמעת מתיימרת לחלוטין אך כך גם היתה הגישה של מקרומדיה כאשר הם העלו את האתר המחודש שלהם לפני שבועיים בציפייה שכולם יראו וילמדו ומה שקרה בסוף הוא שמקרומדיה ראתה איך אנשים הגיבו לאתר החדש שלה ונאלצה ללמוד שיעור קשה בבדיקת איכות מוצר והערכת שמישות.
המושג "שמישות" (Usability) פרץ לתודעת הפלאשיסטים בדצמבר 2000 כאשר מומחה השמישות האמריקאי ג'ייקוב נילסן פרסם את המאמר הידוע שלו "פלאש – 99 אחוז רע" והתחיל מהפכה שנמשכת עד היום, וטוב שכך.
השבוע חבר חדש בפורום העלה הודעה בה ציין כי הוא עובד על אתר מסויים ושהוא "צריך שהוא יהיה בפלאש". ההערה הזאת, שאולי נשמעת לאחדים כהערת של משתמש חדש שלא בדיוק מבין תהליכי הפקת פרוייקט, מצביעה על כשל בסיסי ומהותי ממנו סובלים לא מעט אנשים לדעתי, גם כאלה שאמורים להיות בעלי נסיון בהפקות ניו-מדיה.
בשבועיים האחרונים ניכרה בפורום פיתוח באקשן סקריפט התעוררות בנושא תלת מימד בפלאש. כמה חברי פורום העלו דוגמאות מעוררות השראה וכבוד לתיכנות בתלת מימד ונראה שאחרים נדבקו באותו חיידק התלת מימד ואפילו נשמעה קריאה לפרוייקט משותף בנושא. כל אלה מבורכים ומצביעים על מגמה חיובית מאוד של חקר הפלאש ואקשן סקריפט בהיבט איזוטרי משהו ואני לא יכול שלא לשאול את השאלה "נו ומה הלאה? מה עושים עם כל התלת מימד הזה בפועל?" או יותר נכון: "איך עושים כסף מתלת מימד ברשת? מי ישלם עבורו וכמה?".